אמת 1234.בוקר -טוב.
עפ"י, הדברים שנכתבו ונאמרו לך רצוי ללכת ולברר את העניין עם הגורמים המתאימים.
כגון,רופא משפחה, רופא ילדים , מטפל בשיטת אלבאום, רפוי בעיסוק ועוד...
(אלו גורמים שיכולים להדריך אותך ובמידת הצורך לטפל)
אמת, את העלת מספר נקודות חשובות.שייתכן, והן קשורות אחת בשניה ואם תפתר בעיה אחת הרי שהיא תוביל לפתרון בעיות אחרות.
אך, ייתכן גם ההפך.
לכן, זה
מחייב ברור על מנת לזהות את מקור הבעיה.
ואיתור מוקדם מאפשר דרכי התערבות אשר יכולים לסייע בפתרון הבעיה או צמצומה או ללמוד כיצד ניתן להתמודד עימה.
ציינת, שאנשים הפנו את תשומת ליבך "
שיתכן ויש לה בעיית תחושה כלשהיא. שכחתי לציין שהיא לא יכולה לסבול נעלים מכל סוג וישר כשהיא מגיעה לבית היא מורידה אותם".
אנסה להסביר בקצרה למה הכוונה:תופעה זו נקראת:
" קושי בוויסות תחושתי" -דבר אשר משפיע על התפתחות הילד, התנהגותו, פעילויותיו והישגיו בגן,בבית־הספר,במשפחה , קשריו החברתיים ועל מצבו הרגשי.
ויסות תחושתי- זהו תהליך קליטת הגירויים מהסביבה באמצעות החושים (ראייה,שמיעה,טעם, ריח, מישוש,תנועה,שיווי משקל ומגע) שלנו.
בתהליך זה אנו קולטים מידע באמצעות מערכות התחושה השונות, מתאמים את הקלט,
מעבדים אותו ומשתמשים בו לצורך הסתגלות לסביבה.
תהליך הוויסות התחושתי מתרחש במערכת העצבים ובמוח. אצל רוב האנשים זהו
תהליך המתרחש בצורה אוטומטית ורצופה, אך יש כאלה שתהליך זה אינו פועל אצלם
כשורה. משהו בדרך משתבש ואנו נוכל לראות את זה ברמות שונות. כגון, תפיסת המרחב שלהם משובשת - נתקלים בדברים, נוטים לפל ועוד...
קשיים חברתיים, לקשיי
התנהגות וקשיים רגשיים.
תהליך הוויסות התחושתי מורכב משלושה שלבים: קליטה, עיבוד וביצוע. בכל
שלב בתהליך יכול להשתבש משהו. כבר בשלב הקליטה ייתכן שהגירוי ייחווה
בעוצמה רבה מדי או נמוכה מדי, ייתכן שמשהו ישתבש בשלב העיבוד והתיאום של
הקלט מן החושים השונים, וייתכן שיבוש בשלב הביצוע המופיע לאחר קליטת
הגירוי ועיבודו, שהוא שיבוש בפעילות המוטורית.
שיבוש בכל אחד מהשלבים האלה ישפיע בצורה כזו או אחרת על ההסתגלות
לסביבה. וקושי בהסתגלות לסביבה הוא קושי בהתנהגות, בלמידה ובתגובות
רגשיות. כך למשל מערכת תחושת המגע: הקולטנים של מערכת זו נמצאים על פני
העור. הם קולטים את גירויי המגע המגיעים מחוץ לגוף ומתרגמים אותם לתחושות
מגע.
ילד שסף הגירוי שלו נמוך והוא קולט, שלא בטובתו, כל גירוי בעוצמה רבה יותר
מאשר ילד רגיל, עלול לעבד את הגירוי הזה בצורה לא נכונה. וכתוצאה מזה להגיב
לגירוי בצורה שונה מילד רגיל.
לדןגמא- הוא עשוי, למשל, לחוות מגע כדוחה ובלתי נעים
– גם אם היה זה מגע שמיועד להיות נעים, למשל חיבוק או נשיקה או סתם ליטוף
של אמא... הילד שסף הגירוי שלו נמוך, יכול להגיב לגירוי כזה ברתיעה או
אפילו בתוקפנות.
את כאם יצא לך לחוות בחוסר רצון של הבת ללבוש סוגי בגדים שונים כגון- גרביונים,חולצות צמודות,גופיות ועוד...
האם יש התנגדות למגע של דבק, גואש, חול (מומלץ- לברר מה קורה בגן...).
האם כתינוקת היה קושי להרגיע ולמתן את התיסכול והריגוש?
אם הדבר קורה לעיתים קרובות, יתחיל הילד לחוות את העולם כמקום לא נעים
ומאיים, ויפתח מנגנונים שונים שיגנו עליו מפני הגירויים הלא נעימים
המגיעים אליו מהעולם. מנגנונים כאלה יכולים להיות התכנסות ורתיעה, או
לחלופין תוקפנות ועוינות. באופן כזה, גם הורה בעל הכוונות הטובות ביותר
עלול למצוא את עצמו במצב מבלבל, שבו הכוונות הטובות שלו נחוות כלא נעימות
ואף מאיימות על הילד.
אמנם בשנים האחרונות גברה המודעות לקיומה של "
הפרעת קשב וריכוז" שעשויה
לעמוד בבסיס קשיי ההסתגלות של הילד. כך חלק מ"האחריות" ומ"האשמה" של
ההורים מופנה לכיוון הפרעה זו, עד כדי כך שנוטים לעיתים להסביר באמצעותה
גם קשיים שאינם בהכרח קשורים אליה, כגון אלימות, חוסר מוטיבציה ללמידה
ועוד.
כלומר, ילד שסובל בקושי בוויסות עלול להראות סימנים של הפרעת קשב והיפראקטיביות. ולכן, יש צורך לבצע אבחון מקצועי.
יצא לי ארוך ממה שהתכוונתי.
אך, אני רואה בזה חשיבות רבה.
אם הדברים מוכרים לך.
רצוי בהחלט לפנות לאיש מקצוע בתחום.
בברכה,
שבת-שלום
אורנה"מאבחנת ומטפלת בשיטת אלבאום"
...
וקניתי את הרנו לוגאן מהחברה עם הלוואה רצינית מהבנת.