איזה חברות מומלצות, איזה נפח יעיל וכו'
תודה מראש ושבוע טוב!
איזה חברות מומלצות, איזה נפח יעיל וכו'
תודה מראש ושבוע טוב!
לילד הגדול שלי (בעלי) יש קשקשים, הוא תמיד סבל מכך וזה בא והולך..
יש משהו לעשות עם זה? תרופות סבתא למיניהן?
וכן, הוא חופף בשולדרס..
אשמח לעצות
כמעט לכל אדם במהלך חייו מגיע שלב מסויים שבו הוא מתחיל להתווכח עם אבא ואמא שלו, לעתים מדובר בבחירת בת זוג, (אבא ואמא שלו טוענים שלא יתחתן עם בחורה ממוצא או מתרבות אחרת) לעתים מדובר בבחירת מקום לימוד, (אביו ואמו טוענים שהישיבה הזו היא פתוחה מדי) לעתים מדובר בבחירת מקום מגורים, (מתנגדים למגורים בנגב בטענה שהמקום הזה מרוחק מדי) ועוד כהנה וכנה טענות ומריבות.
דומני שיש לשים את הדברים על השולחן ולומר באופן חד משמעי (כמעט) שמצוות כבוד אב ואם היא דווקא בדברים שנוגעים לצרכיהם של האב והאם, כמו-להגיש להם מזון ושתיה, וכיוצא בזה, אך לא בדברים שנוגעים לצרכיו האישיים של האדם.
אביו ואמו יכולים לדבר איתו בלשון עדינה על הטעות שלדעתם הוא עושה בהליכה למקום כלשהו שהם מתנגדים אליו, אך אם לאחר הדיבורים האדם עומד בשלו-לא ניתן לכפות עליו.
ואם האדם מתכוון לבצע משהו מסוכן ומזיק- אז כן זכותם של אביו ואמו לנסות למנוע זאת ממנו.

ממש לא פשוט לי !אני מותשת לחלוטין.האמהות דורשת כ"כ הרבה כוחות.
אני מודה כ"כ לקב"ה שאני צריכה להשקיע כוחות ולהגמר מברכה כזאת גדולה.
אבל אני עדיין מסיימת כמעט כל יום על סף בכי.רק עוד 20 שנה אני אזכה לפסק זמן קטן?אני מרגישה שאני חייבת לנשום רגע!להתרענן כדי חזור עם כוחות מחודשים למשימה החשובה.אבל אי אפשר!כשהם ישנים גם אני משתדלת לישון, ויש לי עוד כ"כ הרבה מטלות, טלפונים והכנה לשנה הבאה.כשאני איתם אז אני לא יכולה לעשות כלום!
אי אפשר לתפוס אותי בטלפון..אני בקושי תופסת את עצמי! ירדתי במשקל בטרוף אחרי הלידה.ברור!מתי יש זמן לאכול?
אני אחרי יום גומר...אם יש למישהי דרכים לחידוש הכוח או לשמירתו-אני כ"כ אשמח!!!
אני שמחה לבשר על הקמת פורום חדש בשם "זוג צעיר לנצח"
הפורום מיועד לזוגות שעברו או עוברים דבר אחד או שנים בדרך להקמת משפחה.
בגלל הבעיתיות של הנושאים הללו וצנעת הפרט- הפורום הוא פורום סגור.
אי לכך, אם נמצאים איתנו כעלו שחושבים שיש להם מה לתרום בענין- הם מוזמנים לפנות אלי במסר כדי לקבל אישור כניסה לפורום הזה.
איתכם ושלכם,
תמיד מתפללת.
מישהו מכיר אתר מוצלח עם ניסויים מדעיים מעניינים לילדים?
אשמח מאוד לקבל קישורים
תודה
ילדה בת 4.5
אני מדברת איתה חצי עברית חצי אנגלית ובעלי מדבר איתה אנגלית. הבעייה היא שיש לה שיבושים בשתי השפות. אני לא יודעת מה לעשות כי לקחתי אותה לאבחונים ונמצא שהיא נורמאלית ונתנו לי כמה טיפים לעבוד איתה אבל לא טיפול מקצועי.
כמובן שהסיבה לשיבושים היא בלבול בין שתי השפות {לפי דברי המאבחנת}. הבעייה היא שזה מאוד מפריע וצורם לי שלילדה כ"כ גדולה יש שיבושים בשפה. היא מתקשרת עם חברים ויודעת להתבטא אבל היא טועה המון ואני מודה שזה גם מביך אותי לפעמים.
נאמר לי שילדים דו לשוניים יכולים להשתמש בשפה משובשת עד גיל 5 או 6 ואני רואה שהיא מתקרבת לגיל הזה ועדיים לא מדברת ברמה של בני גילה. אני יודעת שלחץ לא יעזור אבל זה כמעט מביא אותי לדמעות לפעמים..
אני משתדלת לדבר איתה רק עברית כדי לא לבלבל אותה כי האנגלית שלי לא מושלמת אבל העברית של בעלי הרבה יותר גרועה מהעברית שלי כך שכולנו ביחד אני חייבת לדבר איתה אנגלית וגם לתקן אותה לפעמים בשפה שהיא לא שפת אם שלי כי בעלי שומע רק את המסר והרבה פעמים לא שם לב שהיא מדברת משובש כך שאני צריכה לתקן אותה בעברית וגם באנגלית שזו אפילו לא שפת אם שלי..
וואו יצא ארוך אבל יש לכם עיצה למורכבות השפתית בבית שלנו??
אגב עד גיל 3 היא היתה בגן ישראלי שדיברו רק עברית ומגיל 3 והלאה זה גן דובר אנגלית בלבד.
אשמח לשמוע עיצות אם יש אבל בעיקר הייתי צריכה לפרוק
אני בטוחה שבסופו של דבר היא תתכנס עם השפות, ואז תוכלי לקצור פירות טובים וחשובים במיוחד של השקעה בדו לשוניות! כמה אני מצטערת שאמא שלי לא התעקשה להמשיך ולדבר איתי בספרדית אחרי שנכנסתי לגן... 
מה עושים כשאחות קרובה לא מתייחסת לבת המצווה שחגגנו לבתי.היא לא הגיעה כי היא גרה בחו"ל,אבל היא אפילו לא הרימה טלפון לא בירכה במזל טוב,לא שלחה כרטיס ברכה ,אפילו לא אי-מייל.אחותי היא אשה מודרנית עם גישה לחנויות ולמחשב ולטלפון.אני מאד פגועה,אפילו עכשיו שאני כותבת אני מרגישה את גרוני נשנק.
האם עלי להתקשר אליה ולשטח את תחושותי,האם עלי לשתוק ולא לבוא בדרישות?אני מרגישה שאינני יכולה לעבור לסדר היום בעניין הזה. אבל איך לגשת לעניין?
אני רושמת את שאלתי כאן למרות שאין לזה קשר להורות.אני מעוניינת בהתייחסותך יהודית .
מודה מאד.
אני משאירה תינוק בן שנה וחצי וילד בן שלוש למשך ארבעה ימים אצל סבתא.
האם לטווח ארוך זה יכול ליצור אצלם נזק?
יוקטנהב"ה, אנחנו נשואים 5 שנים ויש לנו שלושה ילדים, כשהקטן בן חודשיים וחצי, ב"ה. עד עכשיו, 6 שנים, למדתי באוניברסיטה (וזה עוד לא בדיוק נגמר) וגם עבדתי תוך כדי. זה לא היה פשוט, אני מרגישה מאוד מותשת וכמו שכתבתי זה עדיין לא נגמר - אני בשלבי סיום של כתיבת עבודת התזה אבל הדבר הזה פשוט לא נגמר!! הבעיה שלי היא הבלאגן בבית. זה מאוד מתסכל אותי. תמיד יש לי את הדילמה - לשטוף כלים או לעבוד על המחשב (על התזה)? - לקפל כביסה או לעבוד על המחשב? וכו'... בדרך כלל אני מעדיפה את העבודה כי אני ממש רוצה לסיים איתה כבר!! אבל החלטתי שאת יום שישי אני מקדישה לבישולים ולסידור הבית. בקיצור - מה שיוצא זה שחוץ מהשעה הראשונה שאחרי כניסת שבת, הבית תמיד מבולגן (יש ילדים בבית.....). זה מתסכל אותי נורא. עכשיו בזמן החופש הבעיה רק גוברת!! ונמאס לי כבר להתנצל על הבלאגן לפני כל השכנות שבאות. לפני כמה ימים אחותי הגדולה הייתה אצלי עם אחיינית של בעלה (בת 11 בערך) ועשינו בריכה לילדים. היום אחותי הייתה אצלי (ושוב היה בלאגן), והיא סיפרה לי שהאחיינית אמרה לה אחר כך: "יו, איך הבית שלה מבולגן..". הדבר הזה העציב אותי מאוד. אחותי אמרה לי שזה עניין של אופי ושהיא לא הייתה יכולה להשאיר את הבית ככה. הסברתי לה שבערב אני לא יושבת רגל על רגל על הספה, אלא איך שהילדים הולכים לישון אני פשוט מתיישבת מול המחשב ועובדת על העבודה שלי (וזה מתיש אפילו יותר מעבודה פיזית). אמרתי לה שהיא לא תבין אותי (היא לא למדה לתואר וכד') ובזה נגמר הסיפור. חיצונית. אבל פנימית - נשברתי. אני פשוט מ-ת-ו-ס-כ-ל-ת.
יש לציין שלמרות שכתבתי בכותרת שאף אחד לא מבין אותי, דווקא יש אחד שמבין אותי - בעלי (הוא אפילו מעוניין שאמשיך הלאה - לדוקטורט). אולי הוא מבין אותי כי הוא רואה שזה באמת קשה לי. אני כל הזמן בוכה לו שאני לא מספיקה כלום - לא עם הלימודים, לא בהכנת מערכי שיעור לעבודה החדשה שלי בשנה הבאה (אהיה מורה סוף סוף בעזרת ה' אחרי הלימודים המפרכים) ולא עם הבית! למרות שנראה שהוא מבין אותי אני בטוחה שעניין "הזנחת הבית" מפריע לו.
סליחה על האריכות, אבל בשורה התחתונה אני מרגישה ממש מתוסכלת מהעניין שהבית שלי מבולגן באופן תמידי, זה מפריע לי מאוד מאוד, ועוד יותר מתוסכלת מזה שאנשים רואים את הבלאגן ולא בדיוק מבינים אותי. קל לדון לכף חובה. זה שובר אותי.
