פורום הורות (עמוד 391)

בהנהלת:
שרשור חדש
הגעה בזמן לגןאורה*

איך אפשר להצליח לעמוד בלוח זמנים כ"כ מוקדם בבוקר? לארגן ת'עצמי וילדים ולהיות בגן בזמן ובנחת??

בינתיים אנו מאחרים   

תנסו לקום יותר מוקדם...אמא לשניים
הילדים שלי התרגלו כבר משנה שעברה לקום בשש וחצי בכל בוקר. פשוט הייתי חייבת לקום איתם.
אז קמנו מוקדם והתארגנו כולנו מוקדם והגענו בזמן...
ואגב- הקימה המוקדמת גרמה לנו גם ללכת לישון מוקדם יותר!
שווה לא?
וחוץ מזה- זה תלוי כמה ילדים יש לך.
ואפשר כמובן לחלק את העבודה של ההתארגנות עם הילדים יחד עם בן הזוג שלך

בהצלחה!!
בכל מקרה זה משתנה שמתחילים בי"ס..אנונימי (פותח)אחרונה
כי אז כבר אין ברירה ואין לי מושג איך אבל מצליחים.
איך מתגברים על בעית געגועיםריבק

בני בן 8 וחצי ,למד 5 שנים במסגרת אחת,

והשנה עבר למסגרת לימודים במקום אחר.

הוא מרוצה מאוד במקום החדש מהחברים,ומהלימודים...

אבל לעת ערב -הוא מסתגר בחדר ובוכה

 בדמעות שליש שהוא מתגעגע לחבריו.

חבריו הקודמים גרים בעיר אחרת,והוא לא יכול לפוגשם. הוא חוזר מהלימודים רק בשש בערב.

כשאני רואה אותו בוכה- אני בוכה כמעט יחד איתו. איך עוזרים לו להתגבר?

האם כדאי בכל אופן ליזום פגישה עם חבריו הקודמים? או שכדאי שישכח לעת עתה...

וואי איזה מסכןשירקאחרונה
הוא ילד מלא רגש ואהבה
לכן הוא מתגעגע
לדעתי כן כדאי ליזום מדי פעם כמה פגישות עם החברים
אולי לדבר איתם בטלפון
אפילו להזמין חבר טוב לישון אצלכם אם זה אפשרי
אפשר גם להזמין לשבת

פרידה בבת אחת היא הרבה יותר קשה מאשר פרידה בהדרגה




עזרה בחינוך ילדה בת 4תמרי1

שלום, אני אם לילדות בנות 4,ו3.

עברנו דירה לפני חודש וילדתי עוד תינוק לפני שבוע.

הבנות התחילו גנים חדשים ובעלי התחיל גם עבודה חדשה.

הבעיה היא כזו: ביתי הבכורה התחילה להתחצף אלי באופן מאוד קיצוני, מקללת אותי, מאיימת לתת לי מכות ואפילו גם מרביצה לי וגם מציקה לתינוק כל הזמן  (נוגעת בפנים שאסור , מנסה להרים לבד מהעריסה כשאני לא רואה).  

מתחצפת גם לאנשים זרים, צועקת כל הזמן בקיצור ילדה אחרת!!

אני יודעת שעוברת עליה תקופה לא קלה, יש לכן רעיונות?? 

אני כבר לא יכולה יותר, וגם נשברת ובוכה לפני הבנות.

שימי לב כמה התחלות ושינויים. זה ממש מובן.ריבק
בית חדש, תינוק חדש, אמא חסרה, גן חדש.
צריך לחשוב איך לתת לה זמן איכות.
והמון המון סבלנות. זאת תקופה שצריך להתרגל לכל השינויים.
וכמובן שאין לזה קשר אליך. זה רק מתפרץ עליך, ולדעתי אין צורך להגיב על כך,ולהתעמת איתה, אלא להתעלם, להעביר נושא בלי להתיחס.
מבינה לליבךאנונימי (פותח)אחרונה
זה מאוד לא קל אך למרות הכל סבלנות זה באמת הפתרון היחיד, להרעיף עליה אהבה, לעשות זמן איכות רק בשבילה.
הצבת גבולותאנונימי (פותח)
איך מציבים גבולות ללא כעס?  איך שולחים שלושה זאטוטים בני, שש, שמונה ועשר למיטה עד שמונה וחצי ? מדוע הם לא מבצעים הוראות למרות שדברנו על זה וקבענו מראש מה חשוב?
לדעתי כן צריך לכעוסשירק
החוכמה היא לעשות פרצוף כועס כשצריך בלי לכעוס באמת בלב
בלתי אפשרי להציב גבולות רק בטובות
משהו ממש מרתק על ענישה נכונהאנונימי (פותח)
הצבת גבולותאנונימי (פותח)
חיפשתי אתונות ומצאתי מלוכה . תודב רבה על ההכונה , השעיעורים להאזנה מומלצים
שריאס היקרהיהודית פוגל
מזמנים אותם ל"פגישה", בזמן רגוע עם חיוך וגישה רצינית, ו"מתייעצים" איתם איך לעשות ששעת השכיבה תהיה נעימה לכולם, מכיון שלא מתאים לכם ההורים כל יום לריב ולכעוס. שבו עם מחברת ועט, ותרשמו את ההצעות שלהם ושלכם עד שתגיעו לנוסחה המקובלת על כולם. רשמו אותה באותיות גדולות על בריסטול והדביקו במקום בולט. אי עמידה בהסכם תגרור סנקציות, עמידה בהסכם תביא לצ'ופרים בעלי ערך. אם תשמרו על קור רוח ושלווה יש לכם סיכוי טוב יותר להגיע למטרתכם. כעס וצעקות הם דוגמה לא טובה לילדים ומעידים על העדר שליטה. ילדים זקוקים לתחושה של יש פה מנהיג חזק, רגוע ויודע את אשר לפניו. בעיקר רגוע. הייתם רוצים לשבת במטוס שהטייס שלו עצבני, צועק ומשדר אובדן עשתונות?
הצבת גבולותאנונימי (פותח)אחרונה
תודה
שני ילדים, הגדול מרביץ בלי סוף...אמא לשניים

יש לי דילמה שמלווה אותי כבר די הרבה זמן.

יש לי 2 ילדים. הגדול בן שנתיים וחצי והשני בן שנה.

לפני כחצי שנה הייתי בסדרת שיעורים של הרבנית לבנון בעניין גידול ילדים

הדרך שלה (שאיתה התחברתי מאוד) היא שהילדים עושים הכל בשביל לזכות בתשומת לב או מלחמת כח עם ההורים,

והתפקיד שלנו כהורים הוא להנחות אותם כך שיקבלו זאת בדרך חיובית ולא שלילית.

הבעיה שלי היא שאני רואה את הבן הגדול שלי מרביץ לאחיו הקטן ואני ממש ר ו א ה שהוא עושה זאת בשביל לקבל תשומת לב, אבל בדרך השלילית כמובן!

מה אני אמורה לעשות?? (הרבנית לבנון הנחתה אותנו להתעלם אם אנחנו רואים שהוא עושה זאת בשביל צומי, ושאם הוא לא יקבל על כך צומי- הוא יפסיק בהדרגה. זה כ"כ קשה לי לראות את הבן שלי מרביץ ופוגע באחיו ולהתעלם ממנו!)

מה דעתכם?

אשמח לקבל ייעוץ..

ילד מרביץירוק זית
אני יכולה לקבל את העניין של הילד המרביץ בשביל צומי,אבל,הקטן שמקבל מכות ,מה הוא אשם?
אני הייתי מרימה את הקטן כדי להרחיק אותו מאחיו המרביץ.
אני לא יודעת אם זה נכון לא להתייחס כלל לעניין אבל את צריכה לברר את הנקודה הזו בינך לבין עצמך.יש עוד כמה שיטות למגר תופעות של התנהגות שלילית ומזיקה.אם תרצי אפשר להרחיב .
לא נכון להתעלם בכלל משדר לו שלא אכפת לךמיסטר דום
והוא יכול להמשיך בהכול והוא כולה בן שנתיים וחצי מה הוא מבין?! את צריכה להיות הבוס השולטת ולא המעלמת...צריך לדעת איך לעשו הכול בצורה נכונה והכול אבל אי אפשר להתעלפ מזה וגם אי אפר ללעשות את זה יותר מידיי הבנת מש ובאמצע...
והוא ימשיך בזה עד שתשימי לב אליו...מיסטר דום
לומרות שיש משו במה שהיא אומרת אבל צריך לדעת באיזה מקרים את צריכה להתעלפ ובאיזה מקרים פשוט לא לשתוק "לשבור כלים"...
תעשי לו לוח יפה על המקרר עם מדבקות יפות שהוא יבחראנונימי (פותח)
ובסוף השבוע (או השורה) הוא יקבל מתנה. על הלוח תכתבי "האח הגדול מתנהג בעדינות לאח הקטן", וכל פעם תגשו ותסתכלו, תראו לאבא, לאורחים. בקיצור, חיזוק ותשומת לב חיובית. חיזוקים נוספים: "תראה איך רק אתה מצליח להצחיק אותו", "הוא הכי אוהב כשx מלטף לו את היד".
כמו כן להדגיש את זכויותיו כגדול: לעשות לו מגירה רק שלו, רק הוא מקבל סיפור לפני השינה...
לעשות עניין... אצלנו זה עבד. עם הגילאים האלה בדיוק.
בהצלחה
תודה רבה! רעיונות יפים.. אנסה!אמא לשנייםאחרונה
מחפשת המלצות לקניית מקפיא!דבי חיה

איזה חברות מומלצות, איזה נפח יעיל וכו'

תודה מראש ושבוע טוב!

קשקשים- מה עושים?מנגו

לילד הגדול שלי (בעלי) יש קשקשים, הוא תמיד סבל מכך וזה בא והולך..

יש משהו לעשות עם זה? תרופות סבתא למיניהן?

וכן, הוא חופף בשולדרס..

אשמח לעצות

שמפו לתינוקתמיד מתפללת
נסי למרוח על הראש ויטמין eשירק
קונים את הויטמין בצורת קפסולות, עולה בסביבות 80-100 ש"ח.
אפשר לפוצץ אותן בעזרת סיכה או מספריים ולעסות את כל הקרקפת.
2-3 קפסולות יספיקו לכל הראש לפעם ראשונה
ובפעמים הבאות אפילו 1 יספיק
אני עשיתי את זה כמה פעמים לבעלי וזה אכן שיפר לו לתקופה ארוכה
אפילו היה לו פצעים מרוב גירודים וגם זה נעלם

כמובן שאפשר ללכת לרופא עור והוא נותן שמפו רפואי ממש טוב נדמה לי שקוראים לו סבוסל, ויש עוד סוג שאני לא זוכרת את שמו אבל הוא בצבע אדום ושילוב של שניהם עושה עבודת קודש
חפיפהירוק זית
הוא חופף בהד אן שולדרס וזה לא עובר?
מהניסיון שלי זה כן עובר אבל צריך להתמיד ולחפוף רק עם השמפו הזה.
הוא מתמיד מאודמנגו
שמפו הד אנד שולדרס.אנונימי (פותח)
מה אומר רופא העור?יהודית פוגלאחרונה
יחסי אדם עם הוריואנונימי (פותח)

כמעט לכל אדם במהלך חייו מגיע שלב מסויים שבו הוא מתחיל להתווכח עם אבא ואמא שלו, לעתים מדובר בבחירת בת זוג, (אבא ואמא שלו טוענים שלא יתחתן עם בחורה ממוצא או מתרבות אחרת) לעתים מדובר בבחירת מקום לימוד, (אביו ואמו טוענים שהישיבה הזו היא פתוחה מדי) לעתים מדובר בבחירת מקום מגורים, (מתנגדים למגורים בנגב בטענה שהמקום הזה מרוחק מדי) ועוד כהנה וכנה טענות ומריבות.

דומני שיש לשים את הדברים על השולחן ולומר באופן חד משמעי  (כמעט) שמצוות כבוד אב ואם היא דווקא בדברים שנוגעים לצרכיהם של האב והאם, כמו-להגיש להם מזון ושתיה, וכיוצא בזה, אך לא בדברים שנוגעים לצרכיו האישיים של האדם.

אביו ואמו יכולים לדבר איתו בלשון עדינה על הטעות שלדעתם הוא עושה בהליכה למקום כלשהו שהם מתנגדים אליו, אך אם לאחר הדיבורים האדם עומד בשלו-לא ניתן לכפות עליו.

ואם האדם מתכוון לבצע משהו מסוכן ומזיק- אז כן זכותם של אביו ואמו לנסות למנוע זאת ממנו.

 

משהו על הורה אמיתיאנונימי (פותח)
עולים לכתה א'אם הבנים12
בני הבכור עולה בשעה טובה ומוצלחת לכתה א'. האם יש לכם טיפים לקראת המעבר היחס לביה"ס וכו'
תודה מראש!
כיתה א'אנונימי (פותח)
כשהבת הבכורה שלי עלתה לכיתה א' עשיתי איתה סיבוב ביום הראשון שתראה איפה השרותים..בבית גם הראתי לה איך לשים נייר על המושב כי השרותים בבי"ס שלה מאד מלוכלכים..אני מניחה שאצל בנים זה לא כ"כ רלוונטי..בסך הכל הילדים עורכים סיור ומסבירים להם הכל כבר ביום הראשון..ההצעה שלי היא שתהנו מהרגע..מאד מרגש שילד בכור עולה לא'...
תודה!אם הבנים12
עכשיו אנחנו באמת בעיקר מתרגשים, בעטיפת הספרים וסימון כל הציוד, ומחכים בציפיה לתחילת הלימודים.
תלכי איתומיסטר דום
ותקני איתו את התיק שתהיה לו אפשרות בחירה רק לצבע !!<שלא יתבלבל ולא ידע מה לקחת יותר מידי אופציות לילד קטן זה לא טוב את תבחרי את התיק הוא את הצבע.. את את הציור שעל התיק>...תיקני איתו את הציוד <וחשוב לא לקנות ציוד ממנקר עיניים בעיקר בכיתה א'..שלא כולם יסתכלו עליו ויקנאו כי לא לכולם יש את הכסף לקנות ציוד יקר ותיק יקר וקלמר יקר ממותגים...אז חשוב לקנות כאליו ציוד טוב אבל לא מנקר וזה גם יכול להגביל אותו חברתית!! תחשבי על זה... או שכוולם יחשבו שהוא 'עשיר' אז ינצלו אותו ...וזה משו שנדבק בך!
ותכיני אותו גם נפשית לקראת המעבר המיוחל ותספרי לו סיפורים יפים על המורה והכיתה ומה הוא ילמד ושוהא יהיה יותר חכם ויהיה לו חברים חדשים ויהיה לו כיף וכו'...והוא כבר יצפה בכיליון עיניים לקראת כיתה א'...
וואו, אתה כבר יכול להיות גננת..תפוזה 1
חחחחחח תודה אני חושב במקרה הזה...מיסטר דום
ואל תשכחי תהיי סבלנית אליו לכל שאלה שלו ופנייה שלו ובעצם שזה שהוא כבר יהיה בביצפר תהיי חמה אליו ותדבר יאיתו תשאלי אותו מה איך היה היום וזה ממש ידרבן אותו לאהוב את הביצפר ואת הלימדוים ואתם תהיי בעייה תשבי איתו ותדברי ואל תגייד המורה לא בסדר ליד הילד! כי זהאסור כי זה ייצן לו לגטימציה לא ללמוד ולהתייחס למור ה כמו אל אפס שהוא יודע שאמא אבא שלו יצדיקו אותו ואז הוא יהיה תלמיד לא טוב והכול בגללכם! מצטער על הגלישה בשנים!! בקיצור אל תשכחו איך שהלימודים שלו יראו זה תלוי בכם הרוב! וברצון שלו ותעודדו אותו <לא חייב מתנות כי אז הוא ילמד בשביל המתנה ולא בשביל הלימוד0 והוא לא ידע כלום! > בקיצור כיתה א' זה הככיתה מהחשובות שמעתבות לילד את החיים וההמשך הלימודי פו הוא לומד להסתדר בכוחות עצמו אז אתם צריכים גם לדעת לתת גם ספייס לפעמים המעבר מהגן לביצפר הוא חד מקצה לקצה אז אתם תצטרכו להיות לידו לאורך כל הדרך ועם המורים לאורך כל הדרך ולדעת מה קורה איתו ולא חייב שהוא יידע י אז הוא יחשוב שאתם לא סומכים עליו וכו' שאתם יענו מבררים עליו יותר מידי ואל תצעקו עליו בגל לשעורי בי ת כי אז הוא פשוט יכנס לבאסה ולדאון בגלל זה ואפעם לא יאהב להכים ש"ב...תצטרכו לעשו תאת זה בדרך חכמה ומילים יפות...כל השנה הזאתי תצטרך לעבור במילים יפות ולא צעקות <יהיה לכם הרבה זמן לזה שהוא יגיע לגיל 16..>ח"ו... בקיצור אני מקווה שסיימתי עם המגילה הארוכה שלי ומקווה שעזרתי!
תודה רבהאם הבנים12
ב"ה קנינו ציוד טוב ופשוט, (אנחנו אנשים פשוטים) תיק - הוא קנה עם סבתא שלו היא כבר מזמן הבטיחה לו לקנות יחד תיק, והתיעצה איתנו על סוג התיק, צבע וכו'.

ניכר שיש לך ניסיון רב - תודה על העצות, אני מבינה שכתה א' זה הילוך נמוך ובעז"ה עם השנים יהיו התמודדויות נוספות. בעז"ה נעשה ונצליח!
זה מאוד מחמיא אבל אני בן 17...מיסטר דום
|מגחך|תפוזה 1
וזה טוב שאתם משדרים לו פשטות ועוונהמיסטר דום
זה חשוב לאיך שהוא יהיה בנאדם גדול איך הוא יראה עם חברה אישתו וילדיו אתם המודל לחיקוי שלו!! בהצלחה לכולם להורים ולתלמידים שיהיה לכם שנה מוצלחת ופורייה ומהנה וכיפית תהנו תשדלו אתם ההורים גם להנות מילדים מהאוצרות שלכם שה' נתן לכם במתנה ושיהיה לכם סבלנות ואהבה להעניק תמיד גם שלא ירצו ללכת לביצפר וגם שלא יכינוי ש"ב תמיד תהיו סבלניים ותראו תמיד חום ואהבה עם קשיחות הכי חושב!!

בהצלחה!!
מצטער מעכשיו על החפירה ועל המכתב הארוך!מיסטר דום
אם יש לילד בסיס טוב הכל ילך לו יחסי חלק אפילו שיהיו קצת בעיות תמידד י בעיות אין כזה דבר מושלם..

אבל לפחות הוא לא יהיה אלים וכו' ח"ו .... אם תלמדו להראות חום אהבה ושאתם שם תמיד בשבילו לא חשוב מה אבל גם קשיחות ורצון בד בבד אז הוא יעריך אותכם גם וגם תצדיקו רוב הזמן את המורה ואל תגידו לו בשום פנים ואופן שהמורה טועה!! אח"כ תדברו עם המורה לבד! ותבהירו דברים...אל תגידו לו מה המורה אמר... שהוא ידע לכבד ולדעת להתנהג לאנשים אחרים וככה גם יכבדו אותו... תצטרכו לדעת גם איך להעביר את האידאלים שלכם והמסרים שלכם ולא בכח אלא במח כי הוא לא למשל אם תחייבו אותו להתפלל או ללכת לבית כנסת הוא לא יקח את זה לחיים בגלל שחייבתם אותו!! הוא יריגש בגיל יותר גדול שהוא לא יכול להריח בית כנסת בגלל מה שהיה לו בילדות או שהוא ילך אבל גם יכול להיות שהוא יתפלל אבל לא מהלב מהראש הקר ובגלל שמחייבים אותו והוא ג םידבר בתפילה ויבוא הביתה ויגיד לך שהוא התפלל והכל בשביל להתפטר מזה...<זה לא קורה אצל כולם אבל זה קורה>...אז תצטרכו להעביר לו במח שהוא ירצה לבד ללכת לבית כנסת והוא יתחבר לזה ובגיל יותר גדול למשל 15 16 הוא יאהב להתפלל מכל הלב ולא בגלל שמכריחים אותו להתפלל הוא באמת יתחבר לזה
תכיני מצלמה ליום הראשוןאנונימי (פותח)
אימאלה!! על איזה שטויות אתם מדברים??(בלי לעליב..)מתוקה שכזאת
לדעתי, מה שחשוב כאן זה לא שהוא התרגש וכו... תחשבי, הוא רגיל לחופש והכל, ופתאום הוא נכנס למסגרת שחייבים לשבת בכתה, ולהכין שיעורים-וזה לא פשוט לילד בן שש!!...

אז בקיצור, לדעתי הדברים החשובים באמת זה:

א. בכתה א פתאום ניהית תחרות בין הילדים מי יותר טוב במה ויש תיסכולים אם לא מצליחים בבוחן... צריך להראות לו שלא משנה מה הציון או מה החברים שלו חושבים, שבעינייך הוא תמיד יהיה חכם ואת תאהבי אותו!!

ב. בלי לחץ, להכין בלילה מערכת ובגדים, ללכת לישון בזמן, לקום בזמן בלי לחץ ולאכול ארוחת בוקר...זה עושה לו את היום!!

ג. לעקוב כל הזמן: אם הוא הכין מערכת, שיעורים, למד למבחן, וכו...

טוב, יש עוד המון טיפים, שווה לקרוא ספרים על אינטיליגנציה רגשית...-זה חשוב!!

בהצלחה!!!!...
תודה רבה על התגובותאם הבנים12
נראה לי שאני מתרגשת יותר ממנו...
סתם הוא מאוד שמח לעלות לכתה א'.

באמת צריך להטעין את הבטריות של המצלמה, תודה על התזכורת.
מתוקה שכזאת...יש לך כמה טעיות..מיסטר דום
צריך אולי לעקוב אחרי אבל לא בידיעתו ואני מוכן להתווכח על זה...הוא ירגיש שלא סומכים עליו ואין לא משענת ...צריך לתת גם משענת וגם תחושה שסומכים עליו...וסליחה??? אולי מה שכתבת גם חשוב<???> מה שכתבתי הוא יותר חשובב
סבבה...מקבלת אתמתוקה שכזאת
אוי...קפץ לי...מתוקה שכזאת
כל אחד חושב אחרת וזה מה יש, אני אחרי הניסיון שלי בחיים חושבת שבכל מקום חשוב בעיקר החלק הרגשי ולתת לילד תחושה שהוא לא לבד, אם עושים את זה כשהוא קטן, גם כשהוא ייגדל התחושה הזו תישאר בו.
ומה אתה מצפה עצמאיות מילד בן שש??
לא יודעת, רוב הספרים שאני קוראת הם פסיכולוגיה, כאילו-אמא שלי פסיכולוגית, אז זה מה שיש לי בבית, ואני כמעט בטוחה שהם יסכימו איתי!...
יופי לאמא שלך...מיסטר דום
אבל צריך לתת עצמאות במידה מסיומת אתם מקבליפ את ההחלטות אבל לתת לו גם עצמאות שהוא יגדל ויכול להיות בנאדם מבוגר ואחראי..
אם לא תתני לילד עצמאות שמתאימה כמובן לגילומיסטר דוםאחרונה
צריך להתאיים את העצמאות כמובן אבל אם לא תתני את זה הוא יגדל ויהיה מופנם וכו' ולא יהיה יודע איך להסתדר בכוחות עצמו בעולם ומזה שווה את רוצה שהלד יהיה מסביבך גם בגיל 30?! לא את רוהצה שיהיה לך ילד שידע להסתדר בכוחות עצמו ויהיה בזכות עצמו ואל בזכותך...את לא תהיי שם עד גיל בסופו של דבר את לא תהיי לעזור לא ואז מה יהיה ?(וכל זה מתחיל מפו)...
לא פשוטקוינטה

ממש לא פשוט לי !אני מותשת לחלוטין.האמהות דורשת כ"כ הרבה כוחות.

אני מודה כ"כ לקב"ה שאני צריכה להשקיע כוחות ולהגמר מברכה כזאת גדולה.

אבל אני עדיין מסיימת כמעט כל יום על סף בכי.רק עוד 20 שנה אני אזכה לפסק זמן קטן?אני מרגישה שאני חייבת לנשום רגע!להתרענן כדי חזור עם כוחות מחודשים למשימה החשובה.אבל אי אפשר!כשהם ישנים גם אני משתדלת לישון, ויש לי עוד כ"כ הרבה מטלות, טלפונים והכנה לשנה הבאה.כשאני איתם אז אני לא יכולה לעשות כלום!

אי אפשר לתפוס אותי בטלפון..אני בקושי תופסת את עצמי! ירדתי במשקל בטרוף אחרי הלידה.ברור!מתי יש זמן לאכול?

אני אחרי יום גומר...אם יש למישהי דרכים לחידוש הכוח או לשמירתו-אני כ"כ אשמח!!!

מה קרה?ירוק זית
האם זהו מצב חדש?
האם ילדת לאחרונה?
האם יש לך ילדים עוקבים.כמה?
האם ילדת תאומים?
זה נשמע מצב קצת קיצוני.
האם את גם עובדת?
אם תתני יותר פרטים נוכל להתייחס יותר.
יש הבדל אם זה מצב זמני כמו אחרי לידה או מצב רגיל שנמשך כבר זמן רב.
זה נשמע שאת מאד משתדלת אבל אולי לא בכיוונים הנכונים ,אם זה ככה אז אפשר להבין למה נוצר כזה עומס.
בינתיים מאחלת לך או וטוב.
מחכה לשמוע
זה לא קיצוני.זה פשוט סוחט..קוינטה
זה לא חדש רק זה בא והולך.יש לי שניים צמודים כשהקטן בן חצי שנה. אני עובדת וגם משתדלת להיות תמיד בסדר בכל שאר התחומים. אני יודעת שאני צריכה לעשות לי סדרי עדיפויות כדי להוריד מהעומס ונכון-גם לקחת ביביסיטר. אבל אני לא מצליחה.אני פשוט נורא נורא עייפה וחייבת פינה שקטה פעם בכמה זמן שאוכל לנשום בה ולאסוף כוחות. עכשיו שגם הסתימו המטפלות, אז אני איתם כל היום ואפילו ללכת לשרותים אני לא הולכת לבד...
זה לא משהו מדאיג ח"ו. פשוט הייתי צריכה להוציא את זה.
מותק שליירוק זית
.זה נשמע לי טבעי ביותר מה שאת חשה.
עכשיו שגם המטפלות יצאו לחופשה ברוכה משלהן אז המצב העמוס ביותר והחששות עם המצב החדש.
קודם כל תשבי ותכיני רשימה של דברים שהיית רוצה שיהיו בזמן הזה.אח"כ תדרגי אותם לפי סדר עדיפוית עד -אפשר לוותר.
אל תשכחי גם את עצמך בעניין הזה.מי שדואגת לעצמה יכולה להעניק יותר.
תנסי לגייס עזרה חיצונית כמו שכתבת,בייבי סיטר,גיסה או אחות צעירה,אמא או חמות.אולי בעלך יקחכמה ימי חופש ותוכלו לבלות בנעימים ביחד.
והכי חשוב בעולם-בריאותך ובריאות ילדיך,והרבה שמחת חיים .ניקיון וסדר ,הם לא הולכים לשום מקום,הם יחכו עד שתתפני אליהם.
אשמח לעזור יותר עם תרצי לשאול יותר לעומק.
כמונו כמוך,עושים כמיטב יכולתנו.
הרבה אור וטב.
מוכרללה2005
ואפילו רק עם ילד אחד... זה משתפר בצורה דרסטית בגיל גדול יותר-שנתיים פלוס, אבל עד אז תהיי יצירתית- בייביסיטר, הורים, כל מה שיש- זו לא בושה "לברוח" לקצת שקט (או הרבה). תגידי, בילד שני לא קל יותר??? מה, סתם עובדים עלי???
לאם המותשתיהודית פוגל
את בודאי יודעת את כל הפתרונות: סבתות ועזרתן, בייבי סיטר בימים ושעות קבועות, עזרת בן הזוג , עוזרת לנקיון ועוד. השאלה היא למה את/ם לא מיישמים לפחות חלק מהפתרונות הללו, ואת מגיעה לסף קריסה. הלא כך כולם יסבלו, גם הסבתות שח"ו תיאלצנה למלא את מקומך. אם תכתבי כאן למה את לא מחלקת את המטלות והמשימות למנות שתוכלי לעמוד בהן, אולי נוכל לעזור יותר.
למה אני לא מחלקת...קוינטה
א.תודה רבה על התגובות...כשמרגישים כ"כ זיפט, כל הקשבה כ"כ מעודדת...
ב.אני גרה מאוד רחוק מכל המשפחה שלי. בעלי מאוד מאוד עוזר,אבל זה לא תמיד אפשרי. והבעיה העיקרית היא שיש לי מחסום ביביסיטר.
הבן שלי הגדול מאוד קשור אלינו וקשה לי להשאיר אותו אצל מישהי צעירה.
עד שאני אמצא מישהי שאני אסמוך עליה ולא ארגיש שהיא עושה לי טובות ועד שהוא יתרגל אליה...אז אני כבר נמצאת איתו ונסחטת!
אני מודעת לבעיה הזאת,ומנסה להתגבר אבל אני לא כ"כ מצליחה כרגע.
אני באיזשהו מקום רוצה להוכיח לעצמי שאני מסוגלת לבד ושאני טובה.
אבל זה קשה!אני דורשת מעצמי להצליח בהכל בלי התפשרויות ובלי עזרה ואני מרגישה שזה יתנקם בי כי כבר עכשיו אני גמורה.
יש לך או לבעלך אחות קטנה?שירק
אם כן את יכולה להזמיןשירק
אותן לפחות עכשיו בחופש שיעזרו לך וכך גם תוכלי לשעשע את עצמך ואת אחותך או גיסתך
הילדים יתרגלו מהר לבת משפחה
וגם את יכולה יותר לסמוך עליה
לקוינטה היקרהיהודית פוגל
אז את יודעת שתחושת הערך העצמי שלך תלויה בזה שאת עושה הכל ל ב ד ולא "מפקירה" את האוצר בידי בייבי סיטר. ובכן, כאן העבודה שלך: את שווה ואת אמא טובה גם אם תקחי לעצמך כל יום קצת זמן, ותייצרי "אמא" הילד ינזק קשות באמת אם תקרסי. נסי שלוש פעמים בייבי סיטר, אח"כ זה כבר ייראה לך טבעי ונורמלי. זיכרי: המתנה הכי נפלאה שאת יכולה לתת לילדיך היא אם בריאה שמחה ומתפקדת. את זה הם יזכרו, לא את השעתיים שלוש פעמים בשבוע שהיו בגינה עם בייבי סיטר ולא איתך!! אנא!! היי חכמה!!
המנהל הכי טוב הוא זה שיודע לבזר סמכויותריבק
להכניס עוד כוח אדם, להוריד מעצמך סמכויות.
גם עקרת בית צריכה במידה מסוימת כלים של מנהל.
עבודה עמוקה...קוינטה
הבעיה היא שבאמת קשה לי להאמין שאני שווה אם אני לא אצליח. ואני לא מצליחה להתגבר על זה.אני חייבת להצליח בהכל אחרת אני אפס.זה נורא, אבל זה כ"כ טבוע עמוק.
מה,רק לי קשה? רק אני צריכה עזרה?לא!אני רוצה להראות לעצמי שאני גיבורה ומסוגלת!
לפעמים כשאני מסתכלת על עצמי מבחוץ,ממבט נטרלי ואוביקטיבי אני ישר אומרת-"וואו! כל הכבוד לך.את עומדת במשימה לא פשוטה!כל מטלה בפני עצמה היא מורכבת,ואת עומדת בזה.ברור שאת חייבת קודם להיות אמא שמחה ותעשי הכל כדי להיות כזאת ותקחי כל עזרה אפשרית."
אבל אז מגיע המבט הפנימי, הנגוע שאומר-"לא ,את תסתדרי,מה את חלשה? את לא יכולה להסתדר לבד? תתאמצי!כולן יכולות ואת לא?"
זאת עבודת חיים,והקב"ה כנראה שולח לי את ניסיון הביביסיטר כדי להתחיל לעבוד על זה...
תודה על התגובות!
שכל אחד יגיד עכשיו: גם אם אני לא... אני חשוב וטובאנונימי (פותח)
ישר כח לגב' פוגל המקצוענית שעזרה כ"כ מהר וישיר לשואלת ולכולנו להגיע למודעות ברורה יותר. עכשיו שהאתגר מסומן קל יותר לגשת למשימה האמיתית של התיקון הפנימי והמעשי.
בהצלחה!
ספרי לנו איך היתה ההתחלה...דבי חיה
קוינטה היקרהיהודית פוגל
מי אמר שכולן מסתדרות לבד? מי אמר שכולן יכולות ואת לא? וגם אם כן, הרי היופי שביצירה ששמה "אדם", הוא השונות, הרב גווניות. אז את טובה בדברים מסויימים ופחות באחרים והמצליחניות האלו שאת כאילו רואה מסביב, גם להן בודאי נקודות תורפה, אלא שאת לא מודעת עליהן. אז בבקשה, צאי מהפנטזיה, וסדרי את חייך בהתאם ליכולותיך שלך, תנאי חייך, מבנה האישיות שלך, ובעז"ה תרד עליך שלווה גדולה. המשיכי לעדכן אותנו!
מבינה אותךאנונימי (פותח)
אני מבינה שזה קשה, אך הייתי בשמחה מעדיפה להיות בתוך ניסיון כזה, מישהי נשואה חמש וחצי שנים ואין לה.
תגובה...tiferet
אני עשיתי בייביסיטר וקצת התנדבות למשפחה שאמם ילדה ושקשה לה ועד היום אני מתנבת אצל משפחות אם עזרה למשפחות אם ילדים..(אני מאוד אוהבת..)אותי אחת המשפחות החדשות בשכונה תפסה בזכות שהאמא שאלה מישהי מהשכונה אם היא מכירה מישהי שיכולה לעזור לה...ואמרו לה אותי...את יכולה לשאול שכנים או ביישוב אם הם מכירים מישהי שאוהבת ילדים ומסכימה להתנדב או קצת בייביסיטר..ואם אין את יכולה לפנות אלי...=)...
לתפארת-ירוק זית
כל הכבוד לך על העזרה לזולת!!!!!
שתמיד תהי מן הנותנים!!!
תודה..אמן..!!!!! וקוינטה....tiferet
אשמח אם תעדכני במה שאת בסוף תעשי....
קויטנה!אנונימי (פותח)
אולי תספרי לנו גם על דברים טובים שיש בילדים צפופים?
פשוט, זה קצת מלחיץ, בני בן עשרה חודשים, ואני בחודש חמישי בעז"ה עם הבא... והלחצת אותי...
אני אספר...אנונימי (פותח)
נכנסתי להריון כשביתי המקסימה היתה בת שמונה חודשים,
רציתי כל כך עוד ילד .
אני בבית עם הילדה הגדולה כבר שנתיים ושלושה חודשים,
ועם הילד במקביל עשרה חודשים.
אפשר לטפל בשניים לבד,
אבל צריך המון סבלנות ולתכנן דברים היטב,
אם יש לך אפשרות להכניס אחד למעון, כדאי להכניס את הגדול,
כי הקטן כעת צריך זמן לעצמו,
וכך את יכולה לנוח איתו, כי כשיש את הגדול, אז כל פעם כשהקטן ישן את עם הגדול או מארגנת את הבית או מכינה אוכל...
ואת לא נחה בכלל וזה לא פשוט כלל.
אני עשיתי את זה ואני מאמינה שעוד עשו ועושות,
אבל אני אשקר אם לא אגיד שלפעמים השתגעתי ורציתי חופש ולהתרענן ולא תמיד היה אפשר.

בת אחרי תאומות בנות שנה וחצי!!!אנונימי (פותח)
אני יכולה להגיד לך שזה באמת קשה אבל תמיד הסתכלתי על הדברים האלה ואמרתי לעצמי שזה תקופה יפה וקשה אבל עוברת ובע"ה הם יגדלו (אני לא יודעת בדיוק מה המצב שלך כרגע אבל המצב שלי זה כמו 3 תינוקות) קחי הכל בשמחה ובאהבה למרות הקשיים. רק עכשיו שהן בנות 3 והקטנה בת שנה וחצי אני מרשה לעצמי לצאת בערבים אחרי שכולן נרדמו. היו 3 שנים יפות ובאמת יש רגעים קשים אבל תדעי שזה משתלם וכיף כשהם גדלים יותר. ככה אני לקחתי את המצב למרות שלא היתה לי אפשרות לצאת מהבית 3 שנים!!!! באמת !!!!
בהצלחה רבה
עידכוניםקוינטה
תודה לכל המגיבות.על ההבנה, העצות וההזדהות.
היינו קצת בחופש אצל ההורים.השינוי עשה לי טוב אפילו שעבודה רבה היתה עדיין.חזרנו עכשיו ישר לעבודה (1 בספטמבר), ועכשיו העבודה האמיתית-הפנימית מתחילה.
בכל שלב בחיים יש לנו דברים שאנחנו צריכים לצמוח מהם ולהבנות ואנחנו צריכים להסתכל פנימה ולשאול את הקב"ה מה רצונו.
מי שנבהלה מילד שני-זה מדהים!אני כ"כ אוהבת אותם ונהנית לראות אותם ביחד.
אבל זה קשה.הם מאוד (!!!)צפופים.
אני צריכה לעבוד על דברים בתוכי כדי להקל על החיים.
אני צריכה להרגע,לא להבהל, לקחת בקלות...
ובעיקר לנוח!!!אמהות צריכות כוח!ובשביל זה -צריך לנוח.
אני עדיין מותשת ומשתדלת להיות בשמחה אבל אני חושבת שאני מתחילה כבר לטפס בעליה...
התפילה היא חשובה מאוד בעיני.ביכולתו לתת לי סבלנות, כוח, אהבה, שעות שינה-רק צריך לבקש...
בהצלחה לכולן
תודה על העידכונים! נתת לי אישית המון כוח!דבי חיה
תכיני לך מערכת קבועה.מתוקה שכזאת
כלומר, כל יום נגיד את קמה בבוקר, שולחת אותם לאיפה שהם צריכים להיות, ועושה את כל הטלפונים, בצהריים הם חוזרים באחד, את יושבת איתם לאכול צהריים ושואלת איך היה היום...
בין שתיים לארבע שיידעו שצריך לשמור על שקט!את ישנה!.
בארבע את קמה עם כוח יושבת להכין איתם שיעורים, בשבע ארוחת ערב, שמונה במיטה, וזהו, זה הזמן שלך עם עצמך, לא?
אפילו אם בשעתיים הראשונות את מסדרת שוטפת וכו, תשמעי תוך כדי שירים שמחים, ותחשבי עם עצמך... זה גם כיף!...
תחלקי את היום איך שנוח לך, אבל תתמידי בזה!! מומלץ לכולם...=)
לא שייך...קוינטהאחרונה
הם מתחת לגיל שנתיים...
ואני עובדת...
אבל תודה.זה נשמע כיף...
מה דעתכם על אמא כזאת?אנונימי (פותח)
ראיתי היום בפארק אמא מבוגרת המשחקת עם ילדיה ממש כאילו היתה בגילם, רדפה אחריהם, ישבה עליהם (כן כן) ו"הרביצה" להם.. צחקתי עליה בהתחלה ואח"כ התחלתי לקנאות בה על רוח הנעורים שלה... היא מעוררת חמלה או קנאה?
בעלי טוען שחמה ע\אם הבנים12
סליחה קפץ. בעלי טוען שחמלה עם שלוש סימני קריאהאם הבנים12
לא הבנתי מה זה ענינכםבלה
ומה הבעייה שלכם
לילדים עם אמא מבוגרת מגיע יחס שונה? איזה קטנוניות מגעילה
זה לא קטנוניות זה יכול להיות מגוחךריבק
מה לעשות שאנחנו בני אדם ,ויש דברים שרואים שמעלים תהיות?
לפעמים משעשעים ולפעמים מעצבנים?
אני זוכרת שבחורף רצתי בגשם לעבודה,וראיתי אשה עם ילדה, האשה לבושה אלגנט, הולכת זקוף מתחת למטריה, והילדה בת 5 מצונפת נותנת לה יד ונשרכת אחריה כשהיא מחוץ למטריה.
כמעט התפוצצתי!
איך אפשר להתעלם ממה שרואים?
זה תלויאדרת
למה כוונתך ב"אמא מבוגרת"? אשה שנראתה בסביבות גיל ה-40 שלה או משהו כזה?
אם כן, לכי תדעי, אולי היא חיכתה להם הרבה זמן עד שנולדו, ובגלל זה היא מרשה לעצמה לחזור לגיל הילדות, ולשחק יחד איתם כאילו היתה חלק מהם.
התלהבות לגיטימית.
תלוי מה הילדים מרגישיםשירק
אולי במקום לשמוח שאמא משתוללת הם נורא מתביישים מהחברים?
מה רע בזה??ruthi
הלוואי עלי אמא כזו והלוואי אני אהיה אמא כזו.
כן, אני משתובבת עם הילד שלי כאליו הייתי בגילו, וטוב לשנינו.
יש סיפור בגמרא על אדם שהוריש את כל הונו לבנו אבל כתב לו שהוא יקבל את זה רק כשהוא ישתטה, והבן לא הבין, אז הוא הלך לאחד בתנאים לשאול מה לעשות, ולפני שהוא נכנס הוא ראה מהחלון שהתנא מרכיב את בנו על הגב ועושה קולות של חמור, אז הוא חיכה בחוץ כמה דקות ורק אחר כך הוא נכנס ושאל את השאלה שלו, אז התנא אמר לו- חבל שלא באת קודם, היית רואה למה אבא שלך התכוון, אבא שלך התכוון שתירש אותו אחרי שתחתן ותוליד ילדים, אז תשתטה איתם ותוכל לרשת אותו.!!
לקנאית מושאלתיהודית פוגל
אני משערת שטוב להם בצורה כזו של קשר. ולגבי הגיחוך שהתנהגות כזו יכולה לעורר, זה כנראה לא איכפת להם, לא מפריע להם וטוב להם כך. אז בכיף! לא כל דבר מתאים לכל אחד!
אממ...צריך לדעת לפעמים להשתחרר ולהיות עם הילדיםמתוקה שכזאת
ממש כאילו את בגילם...
אבל שבזמן האחר תדעי את את מקומך והם יידעו את מקומם שלהם...
לממההה להסתככללל עעל לל אאחרריםיים??שמריתושאחרונה
ההכככייי קלל לליישפוט מישהוו אחרר... בואואו ניסתכלל על עצמנוו!!!11
טיפול בתינוקות/ילדים בייביסיטר!אנונימי (פותח)
הורים יקרים ,
שמי רינת ומעוניינת לטפל בתינוקות !
-ניסיון עם ילדים
-ניסיון בגנים
-ניסיון בפעוטון
-ניסיון במשפחתון
-ניסיון בטיפול אישי
-ניסיון עם בן
-הרבה חום ואהבה
עדיפות לטפל בביתי
לפרטים :
טל. 077-2056334
דואל: rinat010@gmail.com
נא להתקשר לרינת/להשאיר הודעה בדוא"ל !
איפה באינטרנט יש תרשיםמושיקו
או ציור בשביל ילדים איך קושרים שרוכים?
יש דברים שלומדים בדרך הקשה..  אלעד
ruthiאחרונה
תורם לשיפוץ בית הכנסתאנונימי (פותח)

בס"ד


לבית הכנסת הספרדי הגדול בפסגת זאב מרכז דרוש תורם כדי לשפץ את העזרת נשים וגם החלפת הספסלים
כל אחד יכול לתרום לעילוי או להצלחת מישהו ותבוא עליו הברכה אתם יודעים מצווה גדולה בדבר לכל המעוניין יפנה אליי לאישי ואני אפנה לגבאי בית הכנסת

שלום לכולםתמיד מתפללת

אני שמחה לבשר על הקמת פורום חדש בשם "זוג צעיר לנצח"
הפורום מיועד לזוגות שעברו או עוברים דבר אחד או שנים בדרך להקמת משפחה.
בגלל הבעיתיות של הנושאים הללו וצנעת הפרט- הפורום הוא פורום סגור.
אי לכך, אם נמצאים איתנו כעלו שחושבים שיש להם מה לתרום בענין- הם מוזמנים לפנות אלי במסר כדי לקבל אישור כניסה לפורום הזה.
איתכם ושלכם,
תמיד מתפללת.

כאלו*תמיד מתפללת
במשפט אחד- הפורום מיועד לזוגות שעברו או עוברים טיפולי פוריות
אשמח אם ההודעה תינעץתמיד מתפללתאחרונה
עיוורון צבעיםאנונימי (פותח)
אם ילד אינטיליגנטי בגיל 7 טועה באופן קבוע בצבעים מסוימים, האם הוא עיוור צבעים? כיצד ניתן לבדוק זאת?
בבקשה - מבחן לעיוורון צבעים ברשתיוקטנה
בעלי עשה את המבחן והוא עיוור צבעיםשירק
איזה קטע ולא ידעתם?יוקטנה
מה את אומרת? מה פירוש?ריבק
לא ידענו אבל תמיד שמתי לב שהוא לא יודע להגדיר צבעישירק
הוא לא מבחין בין אדום ירוק וכנראה גם עוד צבעים
שלחי לי את המבחן,אין לי אפשרות להכנס לקישור.ריבק
חסימות,חסימות...
שלחתי לך במייל עם התוצאות - פשוט תסתירישירקאחרונה
מחפש אתר של סדנאות מדע לילדיםמירושלים

מישהו מכיר אתר מוצלח עם ניסויים מדעיים מעניינים לילדים?

אשמח מאוד לקבל קישורים

תודה

אתר קיט מדע - מומלץ בחוםאנונימי (פותח)
ניתן למצוא באתר המלצות לפעילות עם הילדים וניתן אף לקנות ערכות במדע לילדים.
מומלץ בחום - מנסיון.

www.kitmada.co.il

אתר בריינ פופ מצוייןאנונימי (פותח)אחרונה
בייביסיטר, מורה פרטי - ועכשיו הדבר הבא!יוקטנה
שירותי הורה להשכרה לפתרון מגוון בעיות:
http://www.kidsourcing.com/

(התכוונתי לשאול מה אתם חושבים על זה)יוקטנה
כאן הקישור יוצא יותר טוביוקטנה
מזעזע!ananas
יש בכלל אנשים שמשתמשים בזה? נשמע לי הזוי לחלוטין. מישהו פה מנסה להרויח כסף, ואני מאוד מקווה שהם לא מצליחים...
דיייייייייייייייייייייייייייייייי!!!!!ירוק זית
תגידי ,זה אמיתי????????????
זה נראה פשוט בדיחה!!!
חחח! הם לא נורמלים. אני לא מאמינה שאנשיםאני12345
הולכים על זה..
ואם כן..........
הם פשוט יצטרכו טיפול בקרוב. להם ולילדים.
לא הייתי רוצה אבא כמוהו..אלעד
זה נראה לי כמו בייביסיטר מקצועי, לא?אופה
הבעיה שהם קוראים לזה הורים חילופיים.ruthi
לדעתי זה על גבול החולני...אנונימי (פותח)
התקשרתי לברר...אלעד
כואב הלב עד כמה סדרי העדיפויות השתנו להם
!!!!!!! עבדו עלינו!!!!!!!בילי
זה אתר לא אמיתי, שבא לפרסם את קופ"ח כללית!
מזל, כי זה באמת היה כבר חולני.
אבל מה הרעיון?ירוק זית
היה רעיון שיווקי יפה D:יוקטנה
מישהו מוכן לכתוב  לי מה כתוב שםניצוץ חןאחרונה
האינטרנט שלי חסום
שיבוש בדיבורבלה

ילדה בת 4.5

אני מדברת איתה חצי עברית חצי אנגלית ובעלי מדבר איתה אנגלית. הבעייה היא שיש לה שיבושים בשתי השפות. אני לא יודעת מה לעשות כי לקחתי אותה לאבחונים ונמצא שהיא נורמאלית ונתנו לי כמה טיפים לעבוד איתה אבל לא טיפול מקצועי.

כמובן שהסיבה לשיבושים היא בלבול בין שתי השפות {לפי דברי המאבחנת}.  הבעייה היא שזה מאוד מפריע וצורם לי שלילדה כ"כ גדולה יש שיבושים בשפה. היא מתקשרת עם חברים ויודעת להתבטא אבל היא טועה המון ואני מודה שזה גם מביך אותי לפעמים.

נאמר לי שילדים דו לשוניים יכולים להשתמש בשפה משובשת עד גיל 5 או 6  ואני רואה שהיא מתקרבת לגיל הזה ועדיים לא מדברת ברמה של בני גילה. אני יודעת שלחץ לא יעזור אבל זה כמעט מביא אותי לדמעות לפעמים..

אני משתדלת לדבר איתה רק עברית כדי לא לבלבל אותה כי האנגלית שלי לא מושלמת אבל העברית של בעלי הרבה יותר גרועה מהעברית שלי כך שכולנו ביחד אני חייבת לדבר איתה אנגלית וגם לתקן אותה לפעמים בשפה שהיא לא שפת אם שלי כי בעלי שומע רק את המסר והרבה פעמים לא שם לב שהיא מדברת משובש כך שאני צריכה לתקן אותה בעברית וגם באנגלית שזו אפילו לא שפת אם שלי..

וואו יצא ארוך אבל יש לכם עיצה למורכבות השפתית בבית שלנו??

אגב עד גיל 3 היא היתה בגן ישראלי שדיברו רק עברית ומגיל 3 והלאה זה גן דובר אנגלית בלבד.

אשמח לשמוע עיצות אם יש אבל בעיקר הייתי צריכה לפרוק

דבר ראשון - לא הייתי מתקנתיוקטנה
פשוט שכל אחד ידבר איתה בשפת אם שלו. אם בעלך מדבר איתה עברית משובשת ואת מדברת איתה אנגלית משובשת, היא תלמד שתי שפות משובשות - ברור. אם את תדברי איתה בשפת האם שלך, שהיא טובה ותקינה (עברית, הבנתי?) ובעלך ידבר איתה בשפת האם שלו, שהיא תקינה וטובה (אנגלית, נכון?), אז היא תלמד עברית תקינה ממישהי שיודעת עברית תקינה, ואנגלית תקינה ממישהו שהוא דובר אנגלית תקינה!
ולא הייתי מתקנת, כי ההפסד (חוסר ביטחון עצמי) עולה על הרווח (לכאורה, כי לא בטוח בכלל שהיא תפנים במצב מביך כזה, מרוב שהיא תהיה עסוקה ב"אוי, עוד פעם טעיתי...").
ואני חושבת שהייתי מורידה לחץ, במיוחד לאור מה שהמאבחנת אמרה. אמנם בדרך כלל אני נוטה יותר לסמוך על תחושת הבטן של האמא מאשר על איבחונים חיצוניים (ואפילו מקצועיים), אבל נראה שאת מדברת הרבה מתוך פחד, ורק מעט מתוך תחושת בטן אמיתית ונקייה - האם אני צודקת? לדוגמא, נסי לחושב על כך שסביר מאוד להניח שבגיל 10 הי תדבר בצורה תקינה לגמרי את שתי השפות. האם מפלס החרדה שלך נוכח המצב כרגע יורד? האם מנקודת מבט כזו את מרגישה טוב יותר נוכח מצבה של הילדה? אם את מרגישה שלא פחד הוא שמנחה אותך, אלא תחושת בטן אמיתית, אני ממליצה לפנות לאבחון נוסף, ועוד, עד שתהיי שקטה.
שפות אםבלה
שפת האם שלי היא עברית ושל בעלי אנגלית.
כבר מזמן ביקשתי ממנו שלא ידבר איתה עברית כי העברית שלו גרועה.
אחת העיצות של הקלינאית תקשורת בזמנו היתה דווקא כן לתקן אותה וכך באמת הרבה שיבושים התבהרו.{אני ממש משתדלת לדבר איתה רק בשפת אם שלי אבל לפעמים בעלי לא שם לב שהיא טועה לכן אני מתקנת אותה}
אבל אני לא עושה את זה ליד חברים שלה ומעבר לזה אני משתדלת להקרין עליה הרבה ביטחון ואהבה וכו' וזה לא קשה בד"כ כי היא ילדה מדהימה ולא קשה בד"כ.
אני חושבת שהיא תהיה בסדר זה פשוט עניין של המון זמן וסבלנות שכנראה אין לי. אני לא חושבת שכרגע אבחונים נוספים ייגלו גילויים מרעישים ובנתיים נראה לי שהיא במגמת התקדמות.
ואגב תודה על התגובה האכפתית:]
*הילדה לא קשהבלה
מסכימה איתך! כולנו רוצים את הכי טוב לילדים שלנויוקטנה
מה יותר טבעי מזה? אני בטוחה שבסופו של דבר היא תתכנס עם השפות, ואז תוכלי לקצור פירות טובים וחשובים במיוחד של השקעה בדו לשוניות! כמה אני מצטערת שאמא שלי לא התעקשה להמשיך ולדבר איתי בספרדית אחרי שנכנסתי לגן...
אני בטוחה שאם את רואה שטוב ונכון לילדה שיתקנו אותה - אז זה באמת ככה. כמו שאמרתי, אני מאמינה יותר בהרגשה של כל אמא את הילדים שלה, מאשר ב"כללים". אין כלל שנכון לכל הילדים (או בני האדם בכלל).

שיהיה בנחת!
לבלה היקרהיהודית פוגל
תראי, מכיון שכנראה אין לכם שפת דיבור ראשית וברורה בבית מכך נוצר הבלבול של הילדה. הרי א"א לדבר רגע כך ורגע כך ואני מבינה שהאנגלית שלך בינונית כמו העברית של בעלך ולצפות לדיבור משוכלל אצל הילדה. לכן הייתי מציעה: א. להתייעץ עם קלינאית תקשורת, ב. אולי להחליט למשך חצי שנה איזו שפה אתם מדברים ובצורה משוכללת ככל האפשר. כי נראה לי שהשפה הלא משוכללת של הילדה היא מעיין מחיר שאתם משלמים על צורת הדיבור שלכם. אפשר גם לבדוק את האפשרות של גן שפתי כדי לתקן את המצב. כ"ט
אני עשיתי שיעורים ל-2 ילדים, אחים, בגילאי היסודי44444
שגודלים במשפחה מדברים עברית ואנגלית. הם הרבה פעמים החליפו שפה במשפט אחד, למשל: "אני הולך לסקול", "אבא אמר שהור יקנה לי אה רד בול" וכד'... הילדים לא דיברו בעצם שום שפה. (הילדים עלו לארץ מארה"ב בגלאי 5.5 6.5) לאחר 5 שנים בארץ הם דיברו עברית כמו כל הישראלים. כאשר בבית הם הפסיקו לדבר אנגלית כמעט לחלוטין (אחד הצדדים ישראלי והצד שני דובר אנגלית אך הוא נכד ל"יורדים" ויש לו עברית משובשת). הילדים שנולדו בארץ והיו בגנים בארץ מדברים עברית כמו כל הישראלים.

אני גם עבדתי בגן שפתי ושם ההמלצה לעולים חדשים היתה שיהיו "עקביים" ושכל צד ידבר בשפה שהוא טוב בה אבל בעקביות. עולים חדשים- ישנים העדיפו לדבר עברית בבית ובקשו מהסבא/ סבתא לדבר בשפה הזרה. עולים חדשים שלא ידעו טוב עברית (עברית ממש משובשת) ביקשו מהם שידברו בשפה הזרה בבית ובעברית ידברו איתו בגן (אם מדובר בילד קטן במיוחד בגיל הגן גם אם ידברו איתו בבית בשפה זרה ובגן בעברית הוא בדר"כ יגיע לרמת דיבור כמו הישראלים).
וואלה, זה נכון!!אנונימי (פותח)
במשפחה של גיסי מדברים בשפה מעורבת. במשפט אחד גם עברית וגם אנגלית. ממש מצחיק
אבל לפחות יש להם שפה נוספת- אין לזה תחליף!!
ממה שאני יודעתruthiאחרונה
(למדתי קלינאות תקשורת) צריך להיות עקביים- הורה אחד רק רק עברית והורה שני רק רק אנגלית.
הילד שלי דו שפתי- אנחנו מדברים איתו רק עברית, בחיידר ועם אבא שלי- רק אידיש!!
בשלב מסוים הילדים עושים לבד את ההפרדה הזו, ולמרות שמדובר בילדה יחסית גדולה- היא עדין לא מדי גדולה בשביל לתקן!!
אחיותירוק זית

מה עושים כשאחות קרובה לא מתייחסת לבת המצווה שחגגנו לבתי.היא לא הגיעה כי היא גרה בחו"ל,אבל היא אפילו לא הרימה טלפון לא בירכה במזל טוב,לא שלחה כרטיס ברכה ,אפילו לא אי-מייל.אחותי היא אשה מודרנית עם גישה לחנויות ולמחשב ולטלפון.אני מאד פגועה,אפילו עכשיו שאני כותבת אני מרגישה את גרוני נשנק.

האם עלי להתקשר אליה ולשטח את תחושותי,האם עלי לשתוק ולא לבוא בדרישות?אני מרגישה שאינני יכולה לעבור לסדר היום בעניין הזה. אבל איך לגשת לעניין?

אני רושמת את שאלתי כאן למרות שאין לזה קשר להורות.אני מעוניינת בהתייחסותך יהודית .

מודה מאד.

אני מניחה שאם היא היתה יודעת שתפגעי עד כדי כךיוקטנה
אז היא היתה עושה משהו.
אולי אפשר שאמא או אבא ירמזו לה בעדינות?
אחות מתעלמתיהודית פוגל
קודם כל האם יידעת אותה בצורה מסודרת על האירוע, מה את מתכננת, מה יהיה הכיבוד, התכנית, מה תלבשו וכו' וכו' כלומר האם שתפת אותה בתהליך כאילו שהיא גרה כאן בארץ? אם כן, זה באמת מוזר וכואב מאוד. שנית יתכן ולהתנהגות הזו יש קשר לכל מערכת היחסים שלכן שאולי בכללי היא מרוחקת ולא מאוד חמה ומעורבת. כמו כן, דעי לך שהאמרה רחוק מהעין רחוק מהלב היא מאוד נכונה. כאשר נמצאים רחוק כל הפרופורציות משתנות, ומימד הזמן לא כ"כ דומיננטי. יתכן שהיא בתכנון להתקשר. כאשר נמצאים רחוק צריך לעשות מאמץ ניכר כדי להיות בפוקוס המתאים. ולסיום: חד משמעית הביעי בפניה את הכאב והעלבון שלך, בשלוה ובאהבה, ותני לה הזדמנות הוגנת להסביר את עצמה. מזל טוב, ויה"ר שתרוו מהבת הזו ומכל ילדיכם רוב נחת.
יהודית צודקת. ירוק זית- שלחתי מסר אישי.אופה
לכל המגיבותירוק זית
תודה על התגובות.
עכשיו אני שמה לב שבאמת הקשר שלנו הוא כזה שאני היותר מתקשרת סתם כך לשאול לשלומם ובכלל והיא יותר מתקשרת בזמנים ש היא זקוקה לתמיכה במשהו.
אבל זה באמת מאד כואב החוסר הדדיות במיוחד בזמן מיוחד של שמחה מיוחדת כמו זו.דווקא אני מאד משתפת וגם ילדי ובעלי ולפני 5 חודשים היה לנו בר מצווה ומאד דירבנו אותם להגיע לחגוג עמנו ועל מנת להוזיל להם עלויות אירחנו אותם(4 נפשות) בביתנו שבועיים.ובשמחה רבה למרות הצפיפיות.
אז אני באמת אפתח את זה , זה כואב מדי שזה יושב לי על הלב.
אבל ,מה אם היא תיקח את זה לכיוון של עלבון כאילו אני לא מבינה אותה או משהו כזה?
אין שני בני אדם שוויםיוקטנה
כל אדם פועל מתוך עולמו שלו. תארי לך שיכול להיות שהיא חושבת "אוף, עוד פעם ירוק זית הזו מתקשרת סתם לנדנד לי, בלי שיש לה אפילו משהו חשוב להגיד..." D:
יכול להיות שבגלל זה, היא מקפידה "לא לנדנד לך", כמו שאת מנדנדת לה, מבחינתה ;) "את השנוא עליך אל תעשה לחברך" ;)
את יכולה להגיד לה איך את מרגישה, במקום להעביר ביקורת על מעשיה, ואז אולי היא לא תקבל את זה כהתקפה. לדוגמא, במקום להגיד: "את לא מתקשרת אף פעם", להגיד לה: "אני עצובה כשאני לא שומעת ממך הרבה זמן". במקום להגיד: "היית צריכה להתקשר לברך את הבת שלי", להגיד לה: "הבת שלי התאכזבה שלא התקשרת בבת מצווה שלה".
יוקטנה-חידדת לי את הענייןירוק זית
יוזמהamioraאחרונה
הרגשות שלך טבעיות אך כדי לשנות את המצב את צריכה לפעול . תרימי לה טלפון ותגידי לה כמה היא הית החסרה ותספרי לה חוויות מה מסיבה וכו' זו דאך חיובי לשתף אותה ולהעביר מסר שהיא גם צריכה להשתתף בשמחה. אולי אפילו תגלי מה בדיוק קרה שהיא לא עשתה כן בעצמה
רחל