פורום הורות (עמוד 44)

לפעמים שיש תינוקות אז הולכים לעבודה כמו זומבים. זה המחיר שמשלמים כדי שיהיו לך ילדים.

תשימי אותו בחדר עם הילדה ושיתמודד ותלכי את לישון בסלון לבד

הוא מתעורר מכל רעש קטן?

יש לו חבר טוב רווק שכנראה מסנוור אותו ומראה לו את החיים "הוורדים "

הוא מרגיש שהוא התחתן מהר ולא הספיק ליהנות מהחיים 

[ולא להיות בטוח שאין "רגש" בפנים..]

שבאמת בפנים, כנראה.

ובוודאי שצריך הרבה תפילה. וגם - אמון במה שיש בו. 

ו.. סבלנות.....

אז לארץ לוקח יותר זמן.

שלא לדבר כעת, שבגלל המגפה בסין, יכולים להיות עיכובים.

[לא יודע מה הפירוש של מה שציטטת]

(במקום 60 יום שלזה הם מתחייבים)

כדאי להשתמש באמצעי מניעהבאופן קבוע , אני יודעת שחוץ מקונדום אין בעיה עם שאר האמצעים .. ברור שאם את לא במצב להכנס להריון נוסף , אז ההחלטה היא שלך ושלך בלבד , בל עדיף לא להשתמש בגלולת יום שאחרי כאמצעי מניעה ... תגשי לרופא שיתן לך מרשם לאלה היא יעילה גם עד 120 שעות מיום קיום היחסים בהצלחה בשורות טובות 

ניסיתי ליזום כמה פעמים דברים כאלה עם ילדיי, וזה לא ממש התרומם... אשמח לשמוע איך בפועל זה עבד - אתן קראתן בקול? אמא הקריאה לכן? עוצרים לתרגם אחרי כל משפט? וכל הרחבה אחרת שאולי תוסיף להבנת הרעיון. תודה!

אשמח להכיר שירי משחק לפעוטות באנגלית (לאו דווקא שירים עם מנגינה, דקלומים זה אפילו יותר טוב) - כאלה שסופרים אצבעות או מקפיצים על הברכיים וכיו"ב (בסגנון הספר 'דגדוגים' של דתיה בן דור, למי שמכירה). יש המלצות?

תודה תודה.

ספר של פזמוני ילדים

לדבר איתן גם אם הן עונות בעברית.  ואם צריך להסביר  משמעות של מילים קשות.

להקריא להם ספרים. 

להתחיל מספרי ילדים חמודים וקצרים. אם הן בבית הספר לעבור אח"כ לספר עם עלילה. כל יום פרק, כך שנשארים במתח למחר.

לתת להן לעקוב אחריך בספר = לקרוא עם הצבעה על המילים.

לאט לאט לתת להם לקרוא משפט/פסקה, ואז את כדי לשפר את הקריאה.  לא בלחץ, הם יכנסו לזה ויתנדבו לבד.   

דבר נוסף, חפשי בגוגל alfablocks

מלמד לקרוא ולכתוב (אנגלית של אנגליה), חמוד מאוד, ומתחיל מהבסיס.  לימוד אותיות, צלילים, חיבור מילים....

בהצלחה

משחקי לוטו, קלפים ועוד. 

שירים: TEN LITTLE INDIANS

ONE TWO.... ONCE I CAUGHT A FISH ALIVE

DORA - כל סרט מלמד כמה מילים

הרגלתי את הבת שלי לקרוא איתי ביחד 20-30 דק' מדי יום את ספרי הילדים שהיא מכירה, למשל, את "צ'רלי בממלכת השוקולד". אני קורא משפט, מתרגם מילולית, בתי קוראת אחריי. תוך שנה בערך הגענו למצב שבו היא כמעט ולא נעזרת בי. 

הי,

נשמע שאין שיתוף פעולה בנושא הזה וגם אין שיח- יותר הנחתות  שלך.

האם ברור לילד מתי מותר לו לראות ומתי אסור? או שזה נתון לשיקולך כל יום מחדש?

כדאי לפתוח שיח בנושא המסכים (כמובן מותאם לגיל הילד) למה זה כל כך כיף , למה זה לא טוב לראות הרבה, יתרונות וחסרונות וכו

ואז לנסות להגיע להסכמות ביחד אפשר לכתוב על דף את הכללים שהחלטתם ביחד. אפשר לשאול מה יעזור לו ומה יקרה כשהיה לו קשה.

הרעיון זה לדבר לשתף להיות  אמפתיים לרצון שלו ולהגיע להחלטה ביחד (כל צד יצטרך להתפשר)

בסוף ירד

לשים טישו/נייר סופג מתחת לכתם, להשפריץ ספריי שיער מהצד השני, נספג בנייר ויורג.

אפשר גם אציטון 

האם זה מעון של התמ"ת? יש בו פיקוח?

תנסי לבוא בשעות לא צפויות, להקשיב מעבר לדלת, ואולי אפילו להקליט.

למרות שגם בלי כל זה, עם היחס הזה אם יש לי לאן להעביר מיד הייתי מעבירה..

אם לא אז לברר מה קורה עם המטפלת הזאת ואיתו ולהתלונן במידת הצורך.

תנסי לדבר עם הורים נוספים מה הם רואים

אני כותב לך את המעט, שאני יודע כמטופל שהתאשפז פעם מרצון וזה לא תחליף להתייעצות מקצועית.

קודם כל אתם חייבים עזרה מקצועית להעריך באופן ראשוני ושטחי את המצב של בנכם, מה שנקרא בעגה המקצועית "הערכת מסוכנות" - כלומר עד כמה הוא מסוכן לעצמו ולאחרים והאם יש סימנים של פסיכוזה.

אם מדובר בקטין, פונים לפסיכיאטר לילדים ולנוער, אפשר באופן פרטי, אפשר דרך הקופה באופן ציבורי לחלוטין ואפשר באמצעות הביטוחים המשלימים. מאחר והקטין לא משתף פעולה, הייתי פונה בשלב ראשון לפסיכיאטר פרטי, כדאי למנוע רישום במערכת הציבורית ללא הסכמת הקטין וגם בגלל הדחיפות והזמינות.

אם מדובר בבגיר שלא משתף פעולה, פונים לפסיכיאטר רגיל פרטי (אי אפשר לקבל טיפול ציבורי ב"שמו").

הפסיכיאטר לא רק יעריך את המסוכנות, אלא גם יכול להנחות אתכם איך בכל זאת לנסות לגרום לבנכם לשתף פעולה עם טיפול, יתכן ויהיו לו רעיונות שלא חשבתם עליהם.

במידה והפסיכיאטר ואתם תגיעו יחד למסקנה שאין מנוס מאשפוז כפוי (הליך קשה ועלול לגרום לנזק נוסף - ומצד שני יכול להציל חיים!!! ולהתחיל את ההחלמה) אז יש מסלולים שונים לעשות את זה, במיוחד אם מדובר בקטין והפסיכיאטר יכול לעזור לכם להעריך, מה יהיה פחות טראומטי לקטין.

בקיצור, עזרה וייעוץ מקצועיים - אתמול!.

לאמא יקרה מאד , 

קודם כל שולחת לך הרבה חיבוקים וחיזוקים , באמת לא מצב פשוט . 

אנחנו מתמודדים עם ילד בן 10 שכבר כמה שנים מדבר ככה ( אך לא ממש ברור לנו אם הוא באמת מבין את מה שהוא אומר) 

הצלחתי לשווק לו טיפול אצל פסיכולוגית פעם בשבוע כחוג - הסברתי לו שזה הזמן הפרטי שלו . 

אמרתי לו שזה חוג להעצמה אישית - שייתן לו כוח להתמודד עם אתגרים בחיים . 

בינתיים הוא די נהנה שם . ואני יותר רגועה כי יש איש טיפולי בתמונה. 

אני חושבת שזה מאד תלוי גיל . לילדים בוגרים יותר היה לי קשה לשווק את זה כך.  

לדעתי את חייבת לפנות לגורם טיפולי ( בלעדיו) ולקבל הנחייה יותר מקצועית מה לעשות . הכובד שיש על הכתפיים כשמנסים לבד להתמודד הוא גדול מדי . 

בהצלחה רבה , 

אמא יקרה קשה להתייחס בלי לדעת מה הגיל.

תנו כמה שיותר חום אהבה הכלה קבלה. בכל גיל.

אם הוא במסגרת חינוכית נסו להוועץ עם אנשי המקצוע במסגרת

בדרך כלל אמירות כאלה נאמרות על רקע של תסכול ויאוש.

ידוע לכם מה מתסכל או מייאש אותו?

הציעו לו עזרה פתרונות ואיש מקצוע גם בעניין הזה

יש לי בן דוד שדיבר בדיוק ככה על החיים שלו, ואמא שלו (דודתי), שהיא האדם הכי מופלא וגומל חסדים שאני מכיר, עשתה הכל בשביל להציל אותו.

לקחה אותו לבתי מלון ובתי הבראה, הציע הלו חופשה בחו"ל (הוא סירב), הרשתה לו לגדל כלב (למרות שהיא לא אוהבת כלבים), וזה כמובן מלבד אהבה באמת אינסופית שהיא הרעיפה כלפיו.

לפני כשנתיים הוא יצא מהבית "לנוח כמה ימים באילת", הגיע לחורשה שוממה, ושם הוא שם קץ לחייו, בגיל 20.

אסור לזלזל באמירות כאלה של ילד, צריך לעשות הכל בשביל להציל אותו. לא לוותר. ואם הוא לא מוכן לקבל טיפול - אז אפילו בכפייה (אם הוא עדיין קטין אז זה קל יותר מבחינה חוקית, אבל גם בגיר אפשר לאשפז בכפייה).

בהצלחה!

מה שכמובן צריך לטכס עצה איך להביא אותו לטיפול וגם מה שאת עושה נכון (אהבה וכו') - 

אולי תגידי לו, תדמיין רגע שהיית מרגיש שמח, מלא חיים ורעיונות טובים ויצירתיות ואמונה - היית שמח בחיים האלה.

אז תיקח "הלוואה" מהעתיד..  לא מעטים עברו מה שאתה - ובסוף התבגרו, נרגעו, התייצבו, חיים בשמחה, ושמחים שחיים.

ואח"כ, גם תנסי: בהיות שאפשר להיעזר להגיע למצב כזה, ע"י טיפול. לפעמים אפילו כדור פשוט משפיע על משהו במח, ואז קל יותר להגיע למצב כזה. אז שווה לנסות. לפעמים אדם חושב שיש לו כל מיני "מסקנות" ובעצם זה לא נכון. זו השפעה של חומרים/חוסר חומרים במח שגורמים להיות פחות עם יכולת להרגיש את שמחת החיים שרוצים. שווה לנסות..

הלוואי שישפיע עליו.

הצלחה רבה. ה' יעזור.

חשוב שהוא ירגיש שהוא יכול לשתף אתכם בכל דבר.

בשביל זה את צריכה להיות המבוגר שלא נבהל, עם עמוד שדרה. להיות אמפתיים ולא ביקורתיים.

אני לא יודעת מה גילו, אבל אם הוא קטן תבדקי איך את מגיבה לאמירות האלה שלו...אולי הוא קלט שיש שם רווח בשבילו (לא בטוח שרלוונטי אבל תבדקי)

שיהיה לכם רק טוב ורגוע תמיד