עבר עריכה על ידי יצירתיות בתאריך ח' בתשרי תש"פ 21:19
ערכתייצירתיות
מה עושים ביום כיפור?Shani_ta
היי,
יש לי ילד בן שנה ו8. ילד (בלי עין הרע) חברותי, חכם, מהמם, כובש... אף אחד לא מסוגל לעמוד בקסם שלו.
מצד שני, הוא שובב על גבול המופרע. הוא לא מסוגל לשבת אפילו ל5 דקות.. מתעלם מהצעצועים שלו, רץ ממקום למקום, בקושי מסוגל לשבת ולשמוע סיפור, עולה,קופץ ומטפס על כל דבר..
אני כבר מתוסכלת.. מצאתי את עצמי אשכרה צועקת עליו היום כמה פעמים וחוטפת לו דברים מהיד באגרסיביות. אני מרגישה פשוט משוגעת! ועוד בכלל יום כיפור מתקרב... איך אני יכולה להעביר איתו את הזמן? תפילות הבנתי וראיתי כבר שזה ממש לא מקום להביא אותו. מצד שני, לרדוף אחריו כל היום, זה ייקח ממני את כל הכוחות. ואיך בכלל אני יכולה להשלים עם זה שאין תפילות ביום כיפור בשנים הקרובות? איך אני מסוגלת לא להתפלל על הבן שלי, על בעלי, עליי?
יש לי ילד בן שנה ו8. ילד (בלי עין הרע) חברותי, חכם, מהמם, כובש... אף אחד לא מסוגל לעמוד בקסם שלו.
מצד שני, הוא שובב על גבול המופרע. הוא לא מסוגל לשבת אפילו ל5 דקות.. מתעלם מהצעצועים שלו, רץ ממקום למקום, בקושי מסוגל לשבת ולשמוע סיפור, עולה,קופץ ומטפס על כל דבר..
אני כבר מתוסכלת.. מצאתי את עצמי אשכרה צועקת עליו היום כמה פעמים וחוטפת לו דברים מהיד באגרסיביות. אני מרגישה פשוט משוגעת! ועוד בכלל יום כיפור מתקרב... איך אני יכולה להעביר איתו את הזמן? תפילות הבנתי וראיתי כבר שזה ממש לא מקום להביא אותו. מצד שני, לרדוף אחריו כל היום, זה ייקח ממני את כל הכוחות. ואיך בכלל אני יכולה להשלים עם זה שאין תפילות ביום כיפור בשנים הקרובות? איך אני מסוגלת לא להתפלל על הבן שלי, על בעלי, עליי?
להוציא מהישג ידו את כל הדברים המסוכניםנפשי תערוג
גובה או להכניס לארון
להשאיר לו כמה משחקים לא מסוכנים
לשבת על ספה לידו ולהתפלל
להשאיר לו כמה משחקים לא מסוכנים
לשבת על ספה לידו ולהתפלל
אמא צעירה פטורה. מקבלת שכר. 'עם שבשדות'העני ממעש
מתוקי! הרבה נחת!מחכה#למשיח
1 ו8 הוא קטן עדיין לשמוע סיפור , ולהיות במקום אחד הרבה זמן...
יש לו בימבה?
שיסע איתה בגינה או בבית אם זה אפשרי.
אפשר גם לקחת אותו לגן שעשועים שירוץ ויוציא אנרגיות .
הוא צריך להוציא את המרץ שלו וזה מבורך ,
רק חשוב לוודא שהמרץ לא בא כתוצאה ממזון מעובד , ממתקים וכו.. כי זה גם עלול להשפיע וגם לתווך הרחוק.
לגבי כיפור,
לנעול חדרים שאינך רוצה שיכנס ,
להכין לו קצת משחקים שהוא הכי אוהב ,
אוכל מגוון , פירות , ירקות חתוכים שינשנש .
תשבי לידו ותתפללי מה שאת מצליחה ,
או תנוחי בספה לידו כשהוא משחק.
ולהרפות ביום הזה
להעלים עין מבלאגן או כל דבר שמפר את שלוותך
כמו כן תתפללי לה' שיקל מעלייך, זה תמיד עובד.🙂
בהצלחה.
יש לו בימבה?
שיסע איתה בגינה או בבית אם זה אפשרי.
אפשר גם לקחת אותו לגן שעשועים שירוץ ויוציא אנרגיות .
הוא צריך להוציא את המרץ שלו וזה מבורך ,
רק חשוב לוודא שהמרץ לא בא כתוצאה ממזון מעובד , ממתקים וכו.. כי זה גם עלול להשפיע וגם לתווך הרחוק.
לגבי כיפור,
לנעול חדרים שאינך רוצה שיכנס ,
להכין לו קצת משחקים שהוא הכי אוהב ,
אוכל מגוון , פירות , ירקות חתוכים שינשנש .
תשבי לידו ותתפללי מה שאת מצליחה ,
או תנוחי בספה לידו כשהוא משחק.
ולהרפות ביום הזה
להעלים עין מבלאגן או כל דבר שמפר את שלוותך
כמו כן תתפללי לה' שיקל מעלייך, זה תמיד עובד.🙂
בהצלחה.
את עושה את תפקידך בגידול הילדים, זה יותר חשוב מתפילות לאישהק"ש
במידת האפשר להצליח להתפלל ביחידות שחרית ומנחה. מעבר לזה - תתפללי עליהם כמה דקות ביום, בהדלקת נרות וכד' וזהו.
שיחה של הרב אלישע וישליצקי הכ"מ בענייןק"ש
בע"ה ערב ראש השנה התש"פ
*כיצד להמליך את ה' בראש השנה?*
הרב אלישע וישליצקי זצ"ל, מתוך שיחה במכון מאיר
יש היום התארגנות בכל מקום נורמלי – תקיעת שופר לנשים.
משתדלים שזה לא יהיה על חשבון התפילות ובזמנים נוחים וכו' וכו', התארגנת, וב – 11:00 יש תקיעת שופר לנשים.
חמישה ל – 11:00 את רוצה לצאת. יש לך ילד בן חודש. עכשיו, לא עוד שעתיים, עכשיו הוא רוצה לאכול, הוא עוד לא למד במכון מאיר על ערך המלכת ה' ועל עומק התקיעה בשופר.
אז תסבירי לו...
או – אל תתני לו לאכול... לא יכול להיות!
או שתתני לו לאכול, אלא שתרגישי צביטה בלב; היית יכולה להיות שם ואת פה. זה מה שצריך להרגיש?
מה אתה קורא ביום הראשון של ראש השנה?
מה אתה רואה חוץ מזה ששרה אמנו יולדת את יצחק ונותנת לו אוכל?
זאת המלכת ה'!
להמשיך מעשה הבורא לתת חיים!
מה יעשו הגברים? הם לא יכולים ללדת. אם זה היה תלוי בהם הרי היה ילד אחד בכל משפחה וזהו.
הם לא יכולים לעמוד בזה.
נתנו להם שופר. בסדר. אי אפשר להזניח אותם...
אז אם הכול יסתדר את יכולה לשמוע שופר, אין בעיה, זאת לא עבירה. אבל לאן את רצה??
איזו החמצה זאת. עכשיו, נגיד את האמת, את האמת לאמיתה, פה הכול גלוי, אף אחד לא שומע:
מה ההרגשה ה'רוחנית' היותר גדולה, תקיעה בשופר או לתת אוכל לתינוק ולהחליף לו חיתול?
אתם מתביישים להגיד. זה ברור – תקיעה בשופר.
כי אנחנו לא עסוקים בהמלכת ה'; לא באמתך, לא בעבדך, זה לא הנושא שלנו.
אנחנו עסוקים בחוויות. בחיפוש של התרגשות.
מחמיצים...
*כיצד להמליך את ה' בראש השנה?*
הרב אלישע וישליצקי זצ"ל, מתוך שיחה במכון מאיר
יש היום התארגנות בכל מקום נורמלי – תקיעת שופר לנשים.
משתדלים שזה לא יהיה על חשבון התפילות ובזמנים נוחים וכו' וכו', התארגנת, וב – 11:00 יש תקיעת שופר לנשים.
חמישה ל – 11:00 את רוצה לצאת. יש לך ילד בן חודש. עכשיו, לא עוד שעתיים, עכשיו הוא רוצה לאכול, הוא עוד לא למד במכון מאיר על ערך המלכת ה' ועל עומק התקיעה בשופר.
אז תסבירי לו...
או – אל תתני לו לאכול... לא יכול להיות!
או שתתני לו לאכול, אלא שתרגישי צביטה בלב; היית יכולה להיות שם ואת פה. זה מה שצריך להרגיש?
מה אתה קורא ביום הראשון של ראש השנה?
מה אתה רואה חוץ מזה ששרה אמנו יולדת את יצחק ונותנת לו אוכל?
זאת המלכת ה'!
להמשיך מעשה הבורא לתת חיים!
מה יעשו הגברים? הם לא יכולים ללדת. אם זה היה תלוי בהם הרי היה ילד אחד בכל משפחה וזהו.
הם לא יכולים לעמוד בזה.
נתנו להם שופר. בסדר. אי אפשר להזניח אותם...
אז אם הכול יסתדר את יכולה לשמוע שופר, אין בעיה, זאת לא עבירה. אבל לאן את רצה??
איזו החמצה זאת. עכשיו, נגיד את האמת, את האמת לאמיתה, פה הכול גלוי, אף אחד לא שומע:
מה ההרגשה ה'רוחנית' היותר גדולה, תקיעה בשופר או לתת אוכל לתינוק ולהחליף לו חיתול?
אתם מתביישים להגיד. זה ברור – תקיעה בשופר.
כי אנחנו לא עסוקים בהמלכת ה'; לא באמתך, לא בעבדך, זה לא הנושא שלנו.
אנחנו עסוקים בחוויות. בחיפוש של התרגשות.
מחמיצים...
״אם זה היה תלוי בהם הרי היה ילד אחד בכל משפחה וזהו״ - להיפךקרן-הפוך
מבחינת הגברים - כמה שיותר ילדים.
מה אכפת לו?
מה מפריע לו או קשה לו?
דווקא בגלל שהם לא צריכים לעבור את תלאות ההריון ואת סבל הלידה (ואת כאבי ההנקה ואת ההשלכות הגופניות והנפשיות), מה מפריע לגברים שיהיה להם עוד ילד ועוד ילד ....
מה אכפת לו?
מה מפריע לו או קשה לו?
דווקא בגלל שהם לא צריכים לעבור את תלאות ההריון ואת סבל הלידה (ואת כאבי ההנקה ואת ההשלכות הגופניות והנפשיות), מה מפריע לגברים שיהיה להם עוד ילד ועוד ילד ....
נראה לי שהוא התכוון אם הם היו צריכים ללדתחולת שוקולד
כך גם אני הבנתיריבוזום
^^^^ פשוט שזאת היתה המשמעותק"ש
תגובה יפה ,אהבתימחכה#למשיח
תנסי להסתכל עליו כעל ילד סקרן, ערני, מתענייןאם ל3+
יש לי בבית תינוק בערך בגיל הזה, שובב על, שהצלחתי ללמוד להכיל את ה'היפריות' שלו כששיניתי את ההסתכלות.
חוצמזה, כמו שכתבו, להרחיק מראש את החפצים המסוכנים לו.
להתאים את הבית לילדים.
אצלי מה שעוזר לו זה שאני יושבת איתו לשחק, מספרת לו סיפור,
אם מדחקת איתו לפעמים לאט לאט מפסיקה ורק יושבת לידו והוא ממשיך לבד.
אם הוא הראשון שלך, צריך ללמד אותו לשחק, לא תמיד הם קולטים לבד מה אפשר לעשות עם כל משחק.
הרבה פעמים אחרי שהם מבינים ומצליחים לבנות מגדל וכד' הם כבר נהנים לעשות את זה גם לבד.
בהצלחה רבה רבה!!!!
חוצמזה, כמו שכתבו, להרחיק מראש את החפצים המסוכנים לו.
להתאים את הבית לילדים.
אצלי מה שעוזר לו זה שאני יושבת איתו לשחק, מספרת לו סיפור,
אם מדחקת איתו לפעמים לאט לאט מפסיקה ורק יושבת לידו והוא ממשיך לבד.
אם הוא הראשון שלך, צריך ללמד אותו לשחק, לא תמיד הם קולטים לבד מה אפשר לעשות עם כל משחק.
הרבה פעמים אחרי שהם מבינים ומצליחים לבנות מגדל וכד' הם כבר נהנים לעשות את זה גם לבד.
בהצלחה רבה רבה!!!!
זה ממש ממש הגיל...לפניו ברננה!אחרונה
הוא הבכור שלך?
אמא שלי חיזקה אותי בכל התקופה הזאת שמדובר בילד חכם מאוד וסקרן שפשוט לא יודע עדיין לבטא את עצמו.. חוסר יכולת לשבת חמש דקות זה באמת קשה לאמא, אבל ככה הגיל שלו.. רוצה לעודד שהייתי בתחילת הריון בתקופה הזאת, וזה בסוף עובר. חצי שנה אחרי, ובאמת יש ילד אחר, שיושב איתי בבית ומקשיב לסיפורים כל היום (עד שהם יוצאים מכל החורים)
מה שעשיתי, פחות רלוונטי ליום כיפור, זה לצאת איתו הרבה. לראות פרחים, אבנים, עננים, חיות אם יש אצלכם, לנסוע בבימבה, ולהוציא אנרגיות. ככה הוציא לי פחות אנרגיות מלהישאר איתו בבית, למרות שכאמור הייתי בתחילת הריון ולא הרגשתי טוב בכלל... גם יש פחות דברים שלא מרשים בחוץ (אלא אם הוא כל הזמן רץ לכביש) ולכן פחות חיכוכים ועצבים שלך על ההתנהגות שלו.
בדיעבד אם היה לי ספר עם שירים קצרים בחרוזים נראה לי הוא ממש היה נהנה ממנו, אם יש לך זמן והזדמנות להשיג מחר משכנה ליום כיפור לדעתי כדאי מאוד.
גם ראיתי כשאני יושבת לשחק איתו הוא הרבה יותר מתרכז במשחק, עד היום.
תפילות- אל תצפי. תני לו אוכל שהוא אוהב להתעסק בו לעמידה של שחרית (אצלינו שלוק הלך מעולה בגיל הזה. עכשיו הוא גומר אותו מדי מהר...) ותנסי להתפלל יחד איתו מהלב. בראש השנה שיחקתי איתו כשהמחזור פתוח על השולחן ושרתי לו שירים שעשו אווירה.
אמא שלי חיזקה אותי בכל התקופה הזאת שמדובר בילד חכם מאוד וסקרן שפשוט לא יודע עדיין לבטא את עצמו.. חוסר יכולת לשבת חמש דקות זה באמת קשה לאמא, אבל ככה הגיל שלו.. רוצה לעודד שהייתי בתחילת הריון בתקופה הזאת, וזה בסוף עובר. חצי שנה אחרי, ובאמת יש ילד אחר, שיושב איתי בבית ומקשיב לסיפורים כל היום (עד שהם יוצאים מכל החורים)
מה שעשיתי, פחות רלוונטי ליום כיפור, זה לצאת איתו הרבה. לראות פרחים, אבנים, עננים, חיות אם יש אצלכם, לנסוע בבימבה, ולהוציא אנרגיות. ככה הוציא לי פחות אנרגיות מלהישאר איתו בבית, למרות שכאמור הייתי בתחילת הריון ולא הרגשתי טוב בכלל... גם יש פחות דברים שלא מרשים בחוץ (אלא אם הוא כל הזמן רץ לכביש) ולכן פחות חיכוכים ועצבים שלך על ההתנהגות שלו.
בדיעבד אם היה לי ספר עם שירים קצרים בחרוזים נראה לי הוא ממש היה נהנה ממנו, אם יש לך זמן והזדמנות להשיג מחר משכנה ליום כיפור לדעתי כדאי מאוד.
גם ראיתי כשאני יושבת לשחק איתו הוא הרבה יותר מתרכז במשחק, עד היום.
תפילות- אל תצפי. תני לו אוכל שהוא אוהב להתעסק בו לעמידה של שחרית (אצלינו שלוק הלך מעולה בגיל הזה. עכשיו הוא גומר אותו מדי מהר...) ותנסי להתפלל יחד איתו מהלב. בראש השנה שיחקתי איתו כשהמחזור פתוח על השולחן ושרתי לו שירים שעשו אווירה.
איך מסתדרים עם כמה ילדים?שם שם
הקטנה בת שבועיים. יש עוד שני ילדים. אני לא כל כך יודעת איך טכנית אני הולכת להסתדר איתם. נגיד הבינוני רוצה ללכת לגינה, והקטנה רוצה לינוק בדיוק, מה עושים? הוא צריך השגחה צמודה (בן שנתיים). אני גם לא מרגישה נוח להניק בכלל בחוץ, כי ההנקה לא התבססה (עדיין כואב לי). אני בשלב שאני בקושי יכולה להקריא סיפור תוך כדי הנקה. עוד דוגמא לקושי: באחד הערבים ניסיתי להשכיב אותם לישון תוך כדי שאני מניקה ובן השנתיים ניצל את הזמן כדי לברוח מהמטה, ולא יכולתי להחזיר אותו...
אשמח לטיפים!
אשמח לטיפים!
עזרה מהבעל וחוץ מזהנפשי תערוג
1. הולכים לגינה אחרי ההנקה
2. משכיבים לישון שוב אחרי שמסיימים להניק
2. משכיבים לישון שוב אחרי שמסיימים להניק
יפה ענו לךאמא וגם
כל כמה זמן המציאות משתנה וצריך פשוט לחשוב איך נכון להתנהל
(ילדים נולדים/גדלים וכו... שינויים במסגרות או בשעות העבודה... העולם מלא שינויים
)
(ילדים נולדים/גדלים וכו... שינויים במסגרות או בשעות העבודה... העולם מלא שינויים
)אז השאלה היא איךשם שם
הבנתי שהמציאות השתנתה ואשמח לטיפים להתאמות
בן כמה הילד השלישי?אמא וגם
להתארגן לזמן הנקה עם משחק או סםר שהגדול והבינוני יכולים להעסיק בהם את עצמם כמה דקות.
להגיד שהולכים לגינה אחרי שהתינוק יאכל...
להגיד שהולכים לגינה אחרי שהתינוק יאכל...
היא כתבה בהודעה הפותחת - בת שבועיים.הצללפוני
התכוונתי הכי גדולאמא וגם
לא בת שבועיים ולא בן שנתיים...
הבעיה עם ההצעה של 'לעשות אחרי ההנקה'הצללפוני
היא שבכל זאת נשאר זמן ההנקה (איזה שבע-עשרה פעמים ביום, בגיל הזה 
) שבו יש ילד בן שנתיים שזקוק ליד מכוונת (או ממשטרת, לפעמים...). גם אם לא תצא איתו לגינה בזמן ההנקה ולא תשכיב אותו לישון, משהו הוא יצטרך כן לעשות בזמן הזה, ולפחות חצי מהדברים שבני שנתיים עושים מצריכים מבוגר צמוד.
אני מצטרפת לנאמר מתחתיי. בשלב הזה - להשיג כמה שיותר עזרה. לבד עם בן שנתיים ובת שבועיים זה בעעיתי גם בשביל אבא, קל וחומר בשביל אמא, שבשלב הזה הגוף שלה עוד תשוש מהלידה.
בדיוקשם שם
אתמול כל אחר הצהריים היא אכלה לסירוגין. שבוע שעבר הלכנו כל המשפחה לגינה והיא כל הזמן רצתה לאכול והאכלתי אותה באוטו. מזל שבעלי היה. הסבתות יעזרו, ואני באמת צריכה גם למצוא בייביסיטר.
מעולם לא האכלתי תינוק 17 פעמים ביוםשירה515
אני אמא ל6.
מגיל 0 אני משתדלת להאכיל בצורה מסודרת, בערך כל 3 שעות. הסדר חשוב כדי לדעת אם ומתי הילד רעב (ולא בוכה בגלל כאב בטן אחרי האוכל, למשל).
בצורה כזו גם אם עדיין אין סדר יום צפוי ממש, אני יודעת שיש לי בכל פעם שעתיים ללא האכלה, ואז אפשר לתכנן את ההתנהלות.
ממש ממליצה על סדר היום של 'הלוחשת לתינוקות'. עשה לי סדר בחיים, מהלידה הראשונה!
מגיל 0 אני משתדלת להאכיל בצורה מסודרת, בערך כל 3 שעות. הסדר חשוב כדי לדעת אם ומתי הילד רעב (ולא בוכה בגלל כאב בטן אחרי האוכל, למשל).
בצורה כזו גם אם עדיין אין סדר יום צפוי ממש, אני יודעת שיש לי בכל פעם שעתיים ללא האכלה, ואז אפשר לתכנן את ההתנהלות.
ממש ממליצה על סדר היום של 'הלוחשת לתינוקות'. עשה לי סדר בחיים, מהלידה הראשונה!
לא כל תינוק יכול לחכות 3 שעות בין האכלותלהשתמח
אני גם ניסיתי לפי הלוחשת, ובאמת שמרתי על סדר יום בעזרתה, אבל התינוק הרבה פעמים לא החזיק אפילו שעתיים בין ארוחות, ואם הוא רעב ועצבני אז לדעתי כדאי להאכיל. עשיתי מחזורים יותר קצרים, אבל בכל זאת נתן לי סדר
דווקא ילד שלישי יכול להיות קל יותרבת 30
כי שני הגדולים יכולים להעסיק את עצמם.
מה שכן, זה השלב שבו זרימה עם המציאות כבר לא כ''כ מתאימה תמיד, וצריך יותר לתכנן מראש.
לתכנן מראש לו''ז לאחה''צ ערב, כך שתוכלי לעשות מה שצריך בנחת.
לתכנן לו''ז בוקר, לו''ז יום שישי.
וככה אפשר להתנהל קצת יותר בקלות.
מעבר לזה- אל תשכחי שאת ממש רגע אחרי לידה!!
זה לא בדיוק מצב נורמלי...זה לא תינוק בן 3 חודשים עם לו''ז צפוי פחות או יותר, ואמא מאוששת יותר. את ממש רגע אחרי, ועוד בעיצומם של החגים!!
ולכן, העצה הכי טובה היא פשוט להשיג עוד זוג ידיים עוזרות. וכמה שיותר- יותר טוב. אם זה בעלך, אמא שלך, אחיינית, חמותך, נערה בתשלום או אפילו שכנה שיכולה לקפוץ לרבע שעה.
זה ממש יכול להציל אותך..
מה שכן, זה השלב שבו זרימה עם המציאות כבר לא כ''כ מתאימה תמיד, וצריך יותר לתכנן מראש.
לתכנן מראש לו''ז לאחה''צ ערב, כך שתוכלי לעשות מה שצריך בנחת.
לתכנן לו''ז בוקר, לו''ז יום שישי.
וככה אפשר להתנהל קצת יותר בקלות.
מעבר לזה- אל תשכחי שאת ממש רגע אחרי לידה!!
זה לא בדיוק מצב נורמלי...זה לא תינוק בן 3 חודשים עם לו''ז צפוי פחות או יותר, ואמא מאוששת יותר. את ממש רגע אחרי, ועוד בעיצומם של החגים!!
ולכן, העצה הכי טובה היא פשוט להשיג עוד זוג ידיים עוזרות. וכמה שיותר- יותר טוב. אם זה בעלך, אמא שלך, אחיינית, חמותך, נערה בתשלום או אפילו שכנה שיכולה לקפוץ לרבע שעה.
זה ממש יכול להציל אותך..
היא עדיין פיצקיתמחכה#למשיח
לאט לאט היא תגדל
תצליחי יותר לתמרן, תפתחי שיטות משלך
כרגע היא ממש קטנה ,ללא סדר בשינה ובאכילה..
אז ממליצה בחום לא להתאמץ יותר מדי , את גם אחרי לידה וצריכה לנוח ולאכול טוב.
תקחי עזרה כמה שאפשר
אפילו שיקחו את הילדים השניים לגינה ותנוחי לך.
תצליחי יותר לתמרן, תפתחי שיטות משלך
כרגע היא ממש קטנה ,ללא סדר בשינה ובאכילה..
אז ממליצה בחום לא להתאמץ יותר מדי , את גם אחרי לידה וצריכה לנוח ולאכול טוב.
תקחי עזרה כמה שאפשר
אפילו שיקחו את הילדים השניים לגינה ותנוחי לך.
שבועיים אחרי לידה לצאת לגינה?!יראת גאולה
לא לא לא. חבל על הכוחות שלך, ועל הגוף שלך.
מה שאפשר לעשות מהמיטה או מהספה - תעשי בלי לקום.
להוריד סטנדרטים מבחינת בלגן, ניקיון, אוכל, אמבטיות...
ולמצוא כמה שיותר עזרה - בייביסיטר, שכנות, בעל או מסך מחשב.... להשתמש בחד פעמי ולאכול אוכל שדורש הכנה מינימלית.
סליחה אם אני נשמעת נחרצת מדי, נדהמתי מהמחשבה בכלל לצאת לגינה אחרי לידה...
מה שאפשר לעשות מהמיטה או מהספה - תעשי בלי לקום.
להוריד סטנדרטים מבחינת בלגן, ניקיון, אוכל, אמבטיות...
ולמצוא כמה שיותר עזרה - בייביסיטר, שכנות, בעל או מסך מחשב.... להשתמש בחד פעמי ולאכול אוכל שדורש הכנה מינימלית.
סליחה אם אני נשמעת נחרצת מדי, נדהמתי מהמחשבה בכלל לצאת לגינה אחרי לידה...
צודקת ממש!התמסרות
את שניה אחרי לידה!
כל חודש יהיה טיפה יותר קל ותלמדי מה נכון לכם.
לזכור שזה מצב זמני ולא לכל החיים, גם את עכשיו בלי כוחות ועוד מוצפת הורמונים שמשבשים את המוח חחח.
חכי בנחת ותורידי ציפיות ממש!!~
לא לצאת מהבית אם אל חייב ולהעביר את הימים כמה שאפשר.
כל חודש יהיה טיפה יותר קל ותלמדי מה נכון לכם.
לזכור שזה מצב זמני ולא לכל החיים, גם את עכשיו בלי כוחות ועוד מוצפת הורמונים שמשבשים את המוח חחח.
חכי בנחת ותורידי ציפיות ממש!!~
לא לצאת מהבית אם אל חייב ולהעביר את הימים כמה שאפשר.
אני בעד לצאת לגינה אחרי לידהשירה515
למה לשכב במיטה כשהילדים הופכים את הבית, אם אפשר להתאוורר עם חברות בגינה, כשהילדים מוציאים אנרגיה בחוץ?
פעם חזרתי הביתה אחרי לידה לבית מבולגן (חופש גדול, מספר זאטוטים), אספתי את הילדים ונמלטתי על נפשי לגן השעשועים...
זה כמובן בתנאי שאת מרגישה טוב ומסוגלת לצאת בקלות.
פעם חזרתי הביתה אחרי לידה לבית מבולגן (חופש גדול, מספר זאטוטים), אספתי את הילדים ונמלטתי על נפשי לגן השעשועים...
זה כמובן בתנאי שאת מרגישה טוב ומסוגלת לצאת בקלות.
מסכימהאביול
הרבה יותר קשה לתפקד בבית מאשר בגינה
רק לגבי הגינה....44444
בגיל שנתיים מסכימה איתך שממש ממש לא כדאי.
אבל בגילאים גדולים יותר דווקא גינה עשתה לי טוב אבל זה שהיה לי הפרש גדול והילדים דרשו חברה ולא הייתי צריכה לתזז אחריהם- גילאי גן.
אבל בגילאים גדולים יותר דווקא גינה עשתה לי טוב אבל זה שהיה לי הפרש גדול והילדים דרשו חברה ולא הייתי צריכה לתזז אחריהם- גילאי גן.
טיפים-אמא12
לנסות לשאוב קצת חלב.
אני יודעת שזה קשה שכל הזמן יונקים גם לשאוב, אבל תנסי הכי רחוק מההנקה האחרונה והכי קרוב להנקה הבאה לשאוב קצת.
ברגע שיש לך קצת חלב שאוב, את יותר חופשיה לצאת- ומקסימום אם היא רעבה להביא מעט חלב שירגיע עד שתחזרו הביתה.
באמת שלושה ילדים בשלב זה זה מאתגר..
ואפשר לקנות גירים צבעוניים, בועות סבון, מכוניות משחק, כדור גומי- ופשוט לצאת ליד הבית (או מתחת לבניין, אם את גרה בבניין..), לא חייב ללכת דווקא לגינה.
את כ"כ קרובה ללידה. זה שלב שבו את חייבת עזרהמיקי מאוס
את לא אמורה לרדוף כל היום אחרי בן השנתיים.
רק להתרגל לתינוק החדש ולהנקה ולהתאושש מהלידה זה משימה במשרה מלאה (תיזכרי בילד הראשון....)
כמובן שטכנית אין ברירה ולפעמים תישארי איתם לבד אבל תנסי למצוא פתרון לחודש הקרוב שבו יש לך עזרה רוב הזמן. הגוף שלך חייב לנוח.
בהמשך סביר להניח שההנקה תתבסס ויהיו פחות הנקות ביום וגם תתרגלי להניק עם יד אחת ולעשות דברים תוך כדי או שהקטנטונת תהיה מסוגלת להמתין קצת להנקה
עוד משהו- אם את לא מניקה בחוץ בכלל זה מאוד מגביל! כדאי לך לנסות למצוא סינר טוב נגיד שכמיה שבאמת יסתיר הכל וכן להניק בחוץ לפעמים (כמובן לא כל מקום מתאים אבל הרבה פעמים זה בסדר עם סינר)
בעלך לא יכול להיות איתך בזמן ההשכבה? זה באמת זמן מורכב לבד עם כולם
רק להתרגל לתינוק החדש ולהנקה ולהתאושש מהלידה זה משימה במשרה מלאה (תיזכרי בילד הראשון....)
כמובן שטכנית אין ברירה ולפעמים תישארי איתם לבד אבל תנסי למצוא פתרון לחודש הקרוב שבו יש לך עזרה רוב הזמן. הגוף שלך חייב לנוח.
בהמשך סביר להניח שההנקה תתבסס ויהיו פחות הנקות ביום וגם תתרגלי להניק עם יד אחת ולעשות דברים תוך כדי או שהקטנטונת תהיה מסוגלת להמתין קצת להנקה
עוד משהו- אם את לא מניקה בחוץ בכלל זה מאוד מגביל! כדאי לך לנסות למצוא סינר טוב נגיד שכמיה שבאמת יסתיר הכל וכן להניק בחוץ לפעמים (כמובן לא כל מקום מתאים אבל הרבה פעמים זה בסדר עם סינר)
בעלך לא יכול להיות איתך בזמן ההשכבה? זה באמת זמן מורכב לבד עם כולם
תודהשם שם
אכן בזמן החגים יוצא שיש מעט ימים שאצטרך להיות לבד. שאר הזמן בעלי או הסבתות יהיו. אחר כך גם אני מקווה שאסתדר יותר עם ההנקה ושלא יתחילו גזים...
בעלי יכול להיות בחלק מהימים בהשכבות עצמם, ובחלק חוזר מאוד מאוחר. אתמול למשל, היה אמור לחזור ממש מוקדם, אבל נתקע עם הרכב(והוא עוד היה בצום)...
בעלי יכול להיות בחלק מהימים בהשכבות עצמם, ובחלק חוזר מאוד מאוחר. אתמול למשל, היה אמור לחזור ממש מוקדם, אבל נתקע עם הרכב(והוא עוד היה בצום)...
לקחת נערה מדי פעם שתצא עם הגדולים ולישון קצת עם התינוקאורין
לי עזר לשים את בן השנתיים בכיסא אוכל עם פרי או ירק או משחקמשהו מקורי2
ואז זה קצת מנטרל...
את רגע אחרי לידה.. תנוחי
את רגע אחרי לידה.. תנוחי
אין משהו שעובד לכולם...לב נתיים
לאט לאט את תלמדי מה נוח לך ומה עובד לך
לומדים לג'נגל את הכל ולוותר על מה שמיותר..
ופשוט להבין את זה שזה הולך להיות תקופה לא קלה (למה מתי קל..)
בראש ובראשונה היונק בסדר עדיפויות מבחינתי ..
רגע לפני שאת חושבת להניק תחשבי איך את מעסיקה את הבן שנתיים עכשיו: אוכל/וידאו/ציור..
אם בא לך לצאת לגינה תחשבי מתי את צריכה להניק עד אז תארגני את מה שצריך תניקי ומיד תצאי
בחוץ בדר''כ התינוקות גם רגועים יותר
דוגמא קיצונית - לפעמים היה לי יותר קל להכנס להכנס לחדר להניק עם כל השובבים והרשתי להם לבנתיים לקפוץ על המזרון או לשחק לי בפלאפון ...
אם כואב לך בהנקה כנראה התנוחה לא טובה ! זה לא אמור לכאוב..
ומממש אבל ממש אל תנסי לעשות עוד דברים בזמן הנקה במיוחד לא בגיל כזה קטן
לומדים לג'נגל את הכל ולוותר על מה שמיותר..
ופשוט להבין את זה שזה הולך להיות תקופה לא קלה (למה מתי קל..)
בראש ובראשונה היונק בסדר עדיפויות מבחינתי ..
רגע לפני שאת חושבת להניק תחשבי איך את מעסיקה את הבן שנתיים עכשיו: אוכל/וידאו/ציור..
אם בא לך לצאת לגינה תחשבי מתי את צריכה להניק עד אז תארגני את מה שצריך תניקי ומיד תצאי
בחוץ בדר''כ התינוקות גם רגועים יותר
דוגמא קיצונית - לפעמים היה לי יותר קל להכנס להכנס לחדר להניק עם כל השובבים והרשתי להם לבנתיים לקפוץ על המזרון או לשחק לי בפלאפון ...
אם כואב לך בהנקה כנראה התנוחה לא טובה ! זה לא אמור לכאוב..
ומממש אבל ממש אל תנסי לעשות עוד דברים בזמן הנקה במיוחד לא בגיל כזה קטן
מנשא מקל על כולם....וואוו
מן הסתם כבר אמרואו ר
לארגן משהו לילדים לעשות בזמן הנקה (אני שמתי משחקים בנייד, ככ נהנה מזה שחיכה לזמן הנקה שרק אז היה מותר)
להזמין יועצת הנקה לבית
להתחיל מקלחות וארוחת ערב מוקדם יותר
לקנות ברבצק, פלסטלינה, בועות סבון, פליימוביל משהו שיעסיק אותם בכיף בלי לצאת מהבית
לשחרר, להרפות מהנוקשות לגדולים, להרפות מהניקיון, מרמת האוכל (זה ההזדמנות לשניצלים מהמקפיא). להתמקד בעיקר-מנוחה.
ואחד האתגרים הגדולים, כשהילדים יוצאים מכלל שליטה בדיוק כשאת באמצע להניק! קשה! אבל גם מעניין בקטע חיובי- איך אני מדברת, רק מדברת, עם הילדים (וגם בלי לצעוק), איך אני גורמת להם לעשות דברים בשלט רחוק.
להזמין יועצת הנקה לבית
להתחיל מקלחות וארוחת ערב מוקדם יותר
לקנות ברבצק, פלסטלינה, בועות סבון, פליימוביל משהו שיעסיק אותם בכיף בלי לצאת מהבית
לשחרר, להרפות מהנוקשות לגדולים, להרפות מהניקיון, מרמת האוכל (זה ההזדמנות לשניצלים מהמקפיא). להתמקד בעיקר-מנוחה.
ואחד האתגרים הגדולים, כשהילדים יוצאים מכלל שליטה בדיוק כשאת באמצע להניק! קשה! אבל גם מעניין בקטע חיובי- איך אני מדברת, רק מדברת, עם הילדים (וגם בלי לצעוק), איך אני גורמת להם לעשות דברים בשלט רחוק.
למה יועצת הנקה..?וואוו
אמרה שכואב להאו ר
תראי, את ממש אחרי הלידה, את חייבת להקל עם עצמך!בלדרית
לא נורא אם בערב מסויים הוא יישן מעט יותר מאוחר, או שלא תצאו לגינה ובמקום זה שישתוללו בבית. גם לא נורא אם יהיה קצת בלאגן או שהם יקבלו יותר זמן מסכים מהרגיל (עדיף כשאת לידם ומפקחת על התכנים). תנסי לעשות יחד עם הגדולים את המטלות בבית, כדי שכשהם ישנים תוכלי גם את לנוח. וכשהקטנה ישנה תתני להם יותר תשומת לב, למרות שאת בהחלט יכולה לנצל את הזמן לשינה לידם כשהם משחקים אם הם מאפשרים לך. הם מרגישים שאת לידם וזה כבר נותן להם בטחון.
והכי חשוב, להבין שזו תקופה מאתגרת אך חולפת מהר. לא להיבהל כשיש אתגרים ולא לכעוס על הילדים אם דברים לא מסתדרים, גם הם צריכים להסתגל לשינוי. וכמובן, לא לכעוס על עצמך, עוד מעט תיכנסו לשגרה (החגים רק מוסיפים על הקושי...) ותראי שיהיה פשוט יותר.
והכי חשוב, להבין שזו תקופה מאתגרת אך חולפת מהר. לא להיבהל כשיש אתגרים ולא לכעוס על הילדים אם דברים לא מסתדרים, גם הם צריכים להסתגל לשינוי. וכמובן, לא לכעוס על עצמך, עוד מעט תיכנסו לשגרה (החגים רק מוסיפים על הקושי...) ותראי שיהיה פשוט יותר.
לגבי הקטע של הלא לכעוסשם שם
זה באמת קשה לי. במיוחד אם הם עושים שטויות תוך כדי שאני מניקה ואין לי אפשרות להגיב. למשל, הבינוני זורק על הגדולה את הצעצועים שלו. מה עוזר לך לא לכעוס?
תמצאי פתרון אחר שירתיע אותם חוץ מלכעוס.בלדרית
אצלנו מי שזורק צעצועים לא מקבל צעצועים אחרים במקומם ואם נשבר לו (וזה קורה הרבה...) אז לא ישארו לו משחקים. אם הוא זורק משחק של מישהו אחר אני אומרת לו שזה אומר שהשני יקבל את המשחק שלו ולו לא יהיה. אפשר לשים גבוה לכמה זמן (עד גיל 4 לא יותר מחצי שעה לרוב, זה מספיק ארוך בשבילם).
עדיף שה''עונש'' יהיה הגיוני וכתוצאה ישירה של המעשה, גם להגיד להם שהאח לא יהיה חבר שלו אם הוא יתייחס אליו לא יפה זה סוג של עונש בשבילם, למרות שזה בעצם תיאור של המציאות.
הכי חשוב גם כש''כועסים'' לעשות את זה בכאילו ולא להגיע לכעס באמת. ולזכור שהם ילדים וזה טבעי לריב ובעוד כמה דקות הכל יישכח והם ישחקו יפה יחד, הם פשוט רוצים תשומת לב ולפעמים הריב זו הדרך שלהם להשיג אותה (מהאח או מהאימא). לפעמים הם עייפים ולתת להם לנוח או חיבוק זה מה שמרגיע אותם.
עדיף שה''עונש'' יהיה הגיוני וכתוצאה ישירה של המעשה, גם להגיד להם שהאח לא יהיה חבר שלו אם הוא יתייחס אליו לא יפה זה סוג של עונש בשבילם, למרות שזה בעצם תיאור של המציאות.
הכי חשוב גם כש''כועסים'' לעשות את זה בכאילו ולא להגיע לכעס באמת. ולזכור שהם ילדים וזה טבעי לריב ובעוד כמה דקות הכל יישכח והם ישחקו יפה יחד, הם פשוט רוצים תשומת לב ולפעמים הריב זו הדרך שלהם להשיג אותה (מהאח או מהאימא). לפעמים הם עייפים ולתת להם לנוח או חיבוק זה מה שמרגיע אותם.
זה באמת קשה לא לכעוס במצבים כאלההצללפוני
חשוב לי להדגיש את זה כי אני אנסה לתת עצות, אבל השורה התחתונה היא שזה קשה, ואל תכעסי על עצמך אם את כן מתפרצת עליהם, כי את בת אדם. וזה גם באמת ילך וישתפר כשהקטנה תגדל, מניסיון.
אז לגבי הכעס, נראה לי שהוא מגיע בעיקר מחוסר אונים. עד לפני כמה שבועות הייתה לך זמינות לקטנצ'יק הזה ויכולת לעצור בידיים כל מה שלא היה מתאים, עכשיו פתאום את תקועה בהנקה בלי יכולתת להשתמש בדרכים הישנות, נכון? אז אין מנוס מלעבור להתמודד איתו בדרכים אחרות, מה שגם ככה היה כנראה מגיע עם הגיל..
הדרך האידיאלית היא למנוע מלכתחילה, לתת לו משהו מעניין להתעסק איתו להנקה (אוכל? משחק מלהיב ששמור גבוה בארון ומורידים רק בהנקות? בשעת הדחק אפילו מסכים...)
אם המלכתחילה כבר אבוד, ואת תוך כדי הנקה והוא משתגע, נסי משהו יצירתי. להפתיע אותו. פתאום לשיר איזה שיר והוא צריך להשלים את המילים. תשלחי אותו להביא לך את המגבונים (אם אפשר שהם יהיו תקועים מתחת לארון בקומה השנייה, הכי טוב 
) תגידי לאחותו שאת רואה שהוא רוצה לשחק מסירות, אז שתביא בבקשה את הכדור. כאלה.
ושוב, אם צעקת - לא נחרב העולם. רק שלרוב זה לא ממש עוזר
בהצלחה! תחזיקי מעמד!
מעולה, תודה על העצותשם שם
שלך ושל בלדרית
כל כך מבינה אותך.אם+7
מה שאני עשיתי כשהיו לי רק פיצקאלאך זה או שויתרתי על גינה לפעמים כשלא הסתדר.
או ששאבתי בבוקר כשהם לא היו בבית ונתתי בגינה שאוב. זה גם טוב בשביל להרגיל את התינוק.
(אפשר גם מטרנה אם מותר להגיד
ושבועיים זה כלוםםםםםםםםם זמן די להתחיל להסתדר,
עוד אין לו שעות ברורות ואת עוד כל כך חלשה.
ומותר לך.
המון מזל"ט ובהצלחה
בגיל שבועיים הם יכולים לישון די הרבה זמן במנשאבת הריםאחרונה
שתי הגדולות שלי היו בהפרש כזה, של שנתיים.
ככה עשיתי. הנקתי לפני היציאה לגינה ואח"כ ירדתי עם שתיהן לגינה כשהקטנה במנשא.
הם יכולים להחזיק לפחות חצי שעה במנשא אם הם אכלו טוב לפני כן.
רעיונות למשחק חברתי נחמד לבת מצווה?הצללפוני
אשמח מאוד לשמוע מניסיונכם. משחקים שהפעלתם או השתתפתם כאורחים בשמחות ויצאו מוצלחים במיוחד. אנא ספרו בפרוטורוט. תודה תודה.
אמרו די לחלוקת הממתקים בבתי הכנסת!אמא מעל ומעבר
ראש השנה, תקיעת שופר בבית הכנסת, טעימה קטנה מהתפילה... וכבר הילדים עם סוכריות מתקתקות ודביקות, מכל הסוגים והגדלים. עכשיו לכי תשכנעי אותם לזרוק.
מחלקים יקרים, אני מבינה את הרצון שלכם לתת, אבל תבינו גם אתם את הרצון שלנו האמהות, לשמור על בריאות הילדים שלנו. אתם מחלקים, ובחוץ האמהות עסוקות במזעור נזקים, דיונים ועסקאות עם הילדים, בנסיון למנוע מהם להכניס את הזבל הזה לגוף הקטן שלהם.
כן, ניסיתי להסביר, אבל עם מי לדבר. ואם כל שבת מסתפקים בטופי או סוכריה פשוטה על מקל (שגם אותם אני ממש לא רוצה שהילדים שלי ייאכלו!), בחגים התחרות בין המחלקים גוברת, ואתם לא רוצים לדעת איזה סוגים מזעזעים חולקו.
אני תוהה ומעלה כאן את השאלה. האמנם אין מה לעשות? צריך להשלים עם המצב הזה, שבו אנשים טובים מחליטים לתת לילדים היקרים שלנו סוכר וצבעי מאכל בכמויות בלתי סבירות, ואנחנו האמהות שלא מעוניינות בזה, לא יכולות לעשות שום דבר??
אשמח לתובנות, רעיונות, וסתם לשמוע שאני לא היחידה שמרגישה כך.
מחלקים יקרים, אני מבינה את הרצון שלכם לתת, אבל תבינו גם אתם את הרצון שלנו האמהות, לשמור על בריאות הילדים שלנו. אתם מחלקים, ובחוץ האמהות עסוקות במזעור נזקים, דיונים ועסקאות עם הילדים, בנסיון למנוע מהם להכניס את הזבל הזה לגוף הקטן שלהם.
כן, ניסיתי להסביר, אבל עם מי לדבר. ואם כל שבת מסתפקים בטופי או סוכריה פשוטה על מקל (שגם אותם אני ממש לא רוצה שהילדים שלי ייאכלו!), בחגים התחרות בין המחלקים גוברת, ואתם לא רוצים לדעת איזה סוגים מזעזעים חולקו.
אני תוהה ומעלה כאן את השאלה. האמנם אין מה לעשות? צריך להשלים עם המצב הזה, שבו אנשים טובים מחליטים לתת לילדים היקרים שלנו סוכר וצבעי מאכל בכמויות בלתי סבירות, ואנחנו האמהות שלא מעוניינות בזה, לא יכולות לעשות שום דבר??
אשמח לתובנות, רעיונות, וסתם לשמוע שאני לא היחידה שמרגישה כך.
אומנם הילדון בן שנתייםאנונימית 50
אבל בהחלט לא אוהבת את השקיות והקשקושים שמביאים לו
כרגע אני עוד בעמדת שליטה עליו אבל כשיגדל אין לי מושג מה אעשה.
ומה שיותר מטריד אותי זה שאנשים מביאים לו דברים שאסור לגיל שלו. אסור. לא כי לא בריא, אלא כי מסוכן.
יום אחד ראיתי אותו אוכל חמצוץ שטיח. נחרדתי. זה גם נתקע לו לכמה שניות בגרון.
הבהרתי לבעלי, שאני לא מסכימה שאנשים בבית הכנסת יתנו לילד שלי משהו ככה פתוח בלי רשותי.
זה לא חזר על עצמו מאז .
כרגע אני עוד בעמדת שליטה עליו אבל כשיגדל אין לי מושג מה אעשה.
ומה שיותר מטריד אותי זה שאנשים מביאים לו דברים שאסור לגיל שלו. אסור. לא כי לא בריא, אלא כי מסוכן.
יום אחד ראיתי אותו אוכל חמצוץ שטיח. נחרדתי. זה גם נתקע לו לכמה שניות בגרון.
הבהרתי לבעלי, שאני לא מסכימה שאנשים בבית הכנסת יתנו לילד שלי משהו ככה פתוח בלי רשותי.
זה לא חזר על עצמו מאז .
שאלה בקשר להורים מבוגריםלא מחקה
אמא שלי כבר הרבה זמן מקבלת התקפי זעם על דברים שפעם לא היה איכפת לה מהם, היא אמנם צעירה יחסית ( בת 56) וגם עובדת כמורה בבית ספר, שזה דורש נפש בריאה, ככה שאף אחד לא מעלה על דעתו שמשהו אצלה לא תקין
מה שקרה היום היה ממש מוזר, ואני דואגת לה . הגיעו אליה הנכדים , ואכלו קורנפלקס . פתאום היא הגיחה מהחדר ,ופשוט התחילה לצרוח צווחות איימים למה יש קורנפלקס על השולחן, אחותי ניסתה להסביר לה שהילדים אכלו ועדיין אוכלים, והיא תפסה את הקופסה ושמה בארון של כלי פסח. היא פשוט החליטה להחביא אותה, ובכלל יש לה קטעים עם אוכל, כל הזמן אומרת שאין לה אוכל או שאוכלים לה הכל, והבית מפוצץ באוכל
אף אחד כבר לא אוהב להגיע, אבא שלי עצוב כל הזמן כבר לא מספר בדיחות, אין שמחה אצלהם, ולכאורה אף אחד לא עושה רע והיא מעכירה גם בשבתות ככה את האוירה עם כל מיני כעסים
יכול להיות שהיא מתחילה להיות זקנה?
מה שקרה היום היה ממש מוזר, ואני דואגת לה . הגיעו אליה הנכדים , ואכלו קורנפלקס . פתאום היא הגיחה מהחדר ,ופשוט התחילה לצרוח צווחות איימים למה יש קורנפלקס על השולחן, אחותי ניסתה להסביר לה שהילדים אכלו ועדיין אוכלים, והיא תפסה את הקופסה ושמה בארון של כלי פסח. היא פשוט החליטה להחביא אותה, ובכלל יש לה קטעים עם אוכל, כל הזמן אומרת שאין לה אוכל או שאוכלים לה הכל, והבית מפוצץ באוכל
אף אחד כבר לא אוהב להגיע, אבא שלי עצוב כל הזמן כבר לא מספר בדיחות, אין שמחה אצלהם, ולכאורה אף אחד לא עושה רע והיא מעכירה גם בשבתות ככה את האוירה עם כל מיני כעסים
יכול להיות שהיא מתחילה להיות זקנה?
דעתיבת 30
אין קשר בין ההתנהגות הזו לבין ''זקנה''.
''זקנה'' זה לא דבר רע, זה לא משבש את האדם וזה גם לא מתחיל פתאום.
נראה לי שרוב הסבתות הזקנות מתנהגות בדיוק הפוך- איך שהנכדים באים פותחות שולחן ונהנות מהנכדים שאוכלים.
ולכן- כנראה שעובר עליה משהו. צריך לבדוק מה, אבל אין קשר לזקנה. מה גם שהיא בכלל לא זקנה...
''זקנה'' זה לא דבר רע, זה לא משבש את האדם וזה גם לא מתחיל פתאום.
נראה לי שרוב הסבתות הזקנות מתנהגות בדיוק הפוך- איך שהנכדים באים פותחות שולחן ונהנות מהנכדים שאוכלים.
ולכן- כנראה שעובר עליה משהו. צריך לבדוק מה, אבל אין קשר לזקנה. מה גם שהיא בכלל לא זקנה...
תודהלא מחקה
לגביי זיקנה , לצערי אצלינו הזקנים הופכים לעצבניים ככה זה, פולנים
הסימן הראשון שמישהו הזדקן...לא מחקה
זה שמתחילים להיות רוטנים ומלאי תלונות 
גם אני אהיה ככה
גם אני אהיה ככה
הו לאבת 30
ממש לא. אני מניחה שמי שרטן כל חייו ירטון בזקנותו ומי ששמח כל חייו ישמח בזקנותו.
אבל האמת שאין לי שום הכרות עם פולנים, כך שאולי אני מכלילה...
אבל האמת שאין לי שום הכרות עם פולנים, כך שאולי אני מכלילה...
את צודקת גם עם פולנים...אביול
אולי גיל המעבר או שינויים הורמונליים?שקופה
^^^ שינויים הורמונליים של גיל המעבר עלולים לגרום לתופעות כאלמיואשת******
כשאי מאד להתייעץ עם רופא משפחה
חסרים של הורמונים גורמים להתקפי זעם בלתי הגיוניים בעליל
חסרים של הורמונים גורמים להתקפי זעם בלתי הגיוניים בעליל
גם אם זה זקנה, נראה לי זה דורש טיפולאביול
לא דווקא אצל בעל מקצוע, אבל כן דורש התייחסות.
לא יודעת לעזור יותר מזה...
לא יודעת לעזור יותר מזה...
לדעתי שאבא שלך יקבע תור עם הרופא משפחה שלה וידבר איתו.44444
זו לא התנהגות נורמטיבית לגיל.
לפי מה שכתבת בשרשור למטהחולת שוקולד
נשמע שהיא תמיד היתה "בעיתית" אולי עכשיו התפרץ עוד משהו חדש בנוסף אבל נשמע שזה תמיד היה שם
היא היתה פעם בטיפול כלשהו? אבחון?
ועם כל הכאב עליה והרצון לעזור לה בעיני יותר חשוב שתדאגי לך ולאחייך שכמה שפחות תפגעו
היא היתה פעם בטיפול כלשהו? אבחון?
ועם כל הכאב עליה והרצון לעזור לה בעיני יותר חשוב שתדאגי לך ולאחייך שכמה שפחות תפגעו
אם התנהגות חריגה בשבילהאמא וגם
וזה לא משהו מוסבר וחד פעמי לדעתי כדאי לברר מבחינה רפואית.
יש מקרים שבהם מחלה עלולה לגרום לכאלה דברים.
יש מקרים שבהם מחלה עלולה לגרום לכאלה דברים.
חייבים לפנות לרופא משפחה.כלה נאה
מקווה שאני טועה.
לכו לשלול תחילת דמנציה או אלציהמר.
יכול להתחיל בשינוי באישיות והתקפים. ה'ישמור.
זה שהיא שמה את הקרונפלקס בארון של פסח לא מוצא חן בעיני. יכול להעיד על שיכחה.
אבא שלי התחיל לא דמנציה בגיל 50
ככה שיש צעירים גם.
מקווה שזה לא. ושזה סוג של הפרעה נפשית שאפשר לטפל במהירות.
בע"ה רפואה שלמה במהרה!
לכו לשלול תחילת דמנציה או אלציהמר.
יכול להתחיל בשינוי באישיות והתקפים. ה'ישמור.
זה שהיא שמה את הקרונפלקס בארון של פסח לא מוצא חן בעיני. יכול להעיד על שיכחה.
אבא שלי התחיל לא דמנציה בגיל 50
ככה שיש צעירים גם.
מקווה שזה לא. ושזה סוג של הפרעה נפשית שאפשר לטפל במהירות.
בע"ה רפואה שלמה במהרה!
לצערי גם אני חשבתי בכיוון הזה..התמסרות
נשמע שכדאי לבדוק את המחלות שכלה נאה ציינה כי אכן זה תסמיני התחלה דומים.
רק טוב
רק טוב
נכוןבשורות משמחות
וחוץ מדימנציה יכול להיות גידול זה גם מעיד על התקפים פתאומיים
צודקת. זאת הבדיקה הראשונה שעשו לאבא שליכלה נאה
עשו 3 בדיקות.
גידול. דמנציה והפרה המשוגעת.
שה' ישמור את עמ"י מכל המחלות האלה.
מי חלם על דימנציה בגיל חמישים. ☹
גידול. דמנציה והפרה המשוגעת.
שה' ישמור את עמ"י מכל המחלות האלה.
מי חלם על דימנציה בגיל חמישים. ☹
מסכנה...ד.אחרונה
ולא פחות אבא מסכן מזה..
אפשר איכשהו, בדרכי נועם, לשכנע אותה ללכת לאיבחון רפואי?
למשל, לומר לה בזמן רגוע: אמא, את כ"כ נחמדה, כ"כ אוהבים אותך - ואת רואה בזמן האחרון יש לך חששות לגבי אוכל, וגם מידי פעם זה גורם לך לרוגז שלא אופייני לך - אולי נפנה לאיבחון רפואי, לפעמים דברים כאלה הם פשוט ממחסור באיזה חומר בגוף. תוכלי להבין מה קורה, לטפל - ולהיות כמו שאת באמת...
אולי באופן כזה, זה ישפיע עליה.
יתכן שבעצמה מבוהלת קצת מהדבר הזה. או מדחיקה..
יום כיפור! בבקשה תעזרו...שואלת1
עם 3 קטנים וצמה גרוע ממש... אין לי מושג איך מסתדרים.
ממש אודה לכל מי שיציע רעיונות..
ממש אודה לכל מי שיציע רעיונות..
קלי צום/ יש כדורים טבעייםנפש חיה.
אולי בחלק מהזמן שהבעל יקח אותם לבית כנסתבדויה123
או למצוא מישהי שתוכל לעזור, אולי אפילו ילדה פחות מגיל מצוות שלא צמה ותוכל לשחק איתם ולהעסיק אותם
א.העני ממעש
שבעלך יצמצם בבית כנסת ויעזור לך בבית
ב. מזגן
ג. להריח בשמים
ב. מזגן
ג. להריח בשמים
נקטריםender13
ניסיתי על עצמי וגיליתי שלשתות נקטר במהלך היום שלפני הצום עוזר מאוד.
לפחות שני ליטר פרוסים על רוב היום שלפני.
לפחות שני ליטר פרוסים על רוב היום שלפני.
אפשר גם מיץ ענבים - עוזר מאודהסטורי
להכין את עצמך טוב לצום.לה' המלוכה
עבר עריכה על ידי לה' המלוכה בתאריך ג' בתשרי תש"פ 12:59
עבר עריכה על ידי לה' המלוכה בתאריך ג' בתשרי תש"פ 12:58
-לשתות מים, לפחות 3ליטר במהלך היום.-לאכול ענבים, שהסוכרים שלהם מתפרקים מאוחר, כך שנשארת החיוניות, גם יום למחורת. (לא כמו כל סוכר אחר שמתפרק מהר, ואז יש צניחת אנרגיות).
- עם הילדים אולי יש אחייניות, שכנות שיוכלו לעזור ולשמור עליהם, לפחות מצהריי יום כיפור? (בתמורת סכום סמלי)
- תכיני משחקים מראש (קופסא, בנייה, פאזלים, לפי הגיל), שהילדים לא ראו הרבה זמן, או חדשים. (אפילו תלווי מחברות רק לאותו יום).
לבקש עזרהggg
אולי אמא של אחד מכם יכולה לבא אליכם או שתסעו אליה. אם זה מתאים לה .
או שהבעל יהיה בסביבה כל הזמן. יותר חשוב שהאשה תצום משהבעל יהיה בבית כנסת.
דבר נוסף זה לקנות משחקים חדשים לכבוד החג. משהו שיעסיק אותם הרבה זמן.
או שהבעל יהיה בסביבה כל הזמן. יותר חשוב שהאשה תצום משהבעל יהיה בבית כנסת.
דבר נוסף זה לקנות משחקים חדשים לכבוד החג. משהו שיעסיק אותם הרבה זמן.
יש על זה שרשור ארך נראלי בהריון ולידהאברכית בשמחהאחרונה
כדאי לך להציץ שם..
בגדול לבקש עזרה,
משחק חדש לילדים
כדורי פולן של פוראוור ממש עוזרים להכנה לצום ויש הרבה נשים שמספקות שהצליחו להחזיק יפה בזכותם.
צריך לקחת כמה ימים מראש ולעשות בדיקת רגישות.
אם מעניין אותך תפני בפרטי ואנסה לראות איך לעזור לך להשיג אותם.
הם ממש להיט לאנשים ש'צמים גרוע' כהגדרתך
בגדול לבקש עזרה,
משחק חדש לילדים
כדורי פולן של פוראוור ממש עוזרים להכנה לצום ויש הרבה נשים שמספקות שהצליחו להחזיק יפה בזכותם.
צריך לקחת כמה ימים מראש ולעשות בדיקת רגישות.
אם מעניין אותך תפני בפרטי ואנסה לראות איך לעזור לך להשיג אותם.
הם ממש להיט לאנשים ש'צמים גרוע' כהגדרתך
איסוף ממסגרות יחד עם תינוקשם שם
כשאתן הולכות עם תינוק קטן לאסוף את הילדים(עם רכב, מסגרות שונות), האם יותר נח לכן להוציא אותו למנשא או פשוט להוציא את הסלקל אל העגלה (יש לי סלקל שמתחבר לעגלה. החיסרון הוא הוא שבכל תחנה צריך להוציא את העגלה ולקפל אותה, ואני אחרי לידה)
עדיף במנשא אבל שובהצללפוני
זה באמת לא סביר לעשות את המאמץ הזה שבועיים אחרי לידה
אני יודעת שזה כן מקובל בעולמנו, אבל זה אחד הדברים הלא טובים שמקובלים בעולמנו
ולא מפתיע שגם דיכאון אחרי לידה נפוץ בטירוף בעולמנו, וגם צניחת רצפת אגן... כי לא נותנים לגוף אחרי לידה את המנוחה שהוא זקוק לה
למצוא עזרה. כמה שאפשר. גם בתשלום.
סליחה שאני חופרת... רק כשאמרו לי את זה מספיק פעמים העזתי...
מעריכה את הדאגהשם שם
תודה על הדאגה.
אני בעיקרון מסכימה איתך, אבל זה יוצא רק כמה ימים בתקופה הקרובה, כי רב הזמן יש חגים. אני גם תודה לאל מרגישה טוב.
אני בעיקרון מסכימה איתך, אבל זה יוצא רק כמה ימים בתקופה הקרובה, כי רב הזמן יש חגים. אני גם תודה לאל מרגישה טוב.
מנשא, או סתם מחזיקה אותו ביד כמה דקותחילזון 123
לסחוב עגלה ברכב נראה לי מסורבל לגמרי
אבל גם אולי אפשר לבקש מאמא אחרת שתוציא לך את הילד שצריך להוציא עד האוטו?
או אם זה בי"ס אז לקבוע שהילד יצא לכיוון השער או משהו כזה
ככה שלא תצטרכי להוציא את התינוק מהרכב בכלל
בידיים, מסורבל כל פעם להכניס ולהוציא מהמנשא או לעגלהחולת שוקולד
בידיים הכי נוחמשיח NOW
תינוק קטן שוקל ממש קצת , לי זה לא מפריע.
מפחיד שהוא ייפולאביולאחרונה
במיוחד שמתעסקים עם עוד דברים...
אם זה כמה תחנות ואת עם אוטואביול
אז נראה לי עדיף מנשא.
ונראה לי כדאי למצוא איזה נערה שרק תביא לך אותם הביתה, אני גם בהתחלה הלכתי לאסוף את הגדול מהמעון ואמרו לי שגם אם אני מרגישה טוב כדאי לי להיעזר בזה... זה היה לי חיצוני אבל באמת עזר.
ונראה לי כדאי למצוא איזה נערה שרק תביא לך אותם הביתה, אני גם בהתחלה הלכתי לאסוף את הגדול מהמעון ואמרו לי שגם אם אני מרגישה טוב כדאי לי להיעזר בזה... זה היה לי חיצוני אבל באמת עזר.
קורס עזרה ראשונה לפעוטות וילדיםאנונימית18
מצאתי קורס שיכול לעזור להורה במקרים קצת פחות נחמדים
כמו חנק טביעה ועוד
דברים שיכולים לקרות לכל אחד ואפשר למנוע אותם
ותמיד צריך להיות מוכנים אליהם
chillout rescue firstaid course - האקדמיה לחיים הטובים
כמו חנק טביעה ועוד
דברים שיכולים לקרות לכל אחד ואפשר למנוע אותם
ותמיד צריך להיות מוכנים אליהם
chillout rescue firstaid course - האקדמיה לחיים הטובים
חברותמלכא
שאלה יש לי שכנה שהתחברנו הילדים נפגשים לפעמים בבנין וכו הם לא משחקים הרבה שלי מרגישים יותר בוגרים לרוב בבית שלה תמיד בחוץ אוהבים היא אדם שלא יוצא עם הילדים רק להורים שלה וזהו
בחג אני יורדת מהבית עם משפחתי כאגיל אנחנו אוהבים לצאת לטייל אחרי האוכל חורף קיץ לא משנה לנו פעילים .
מאוד .בת משפחה שמה לב שהיא הייתה למטה עם שכנה שאמרה עליה שלא באה לה טוב כי מסתכלת ודופטת את הילדים של כולם היא כנראה לא ציפתה שארד ואראה אותם יחד
. שאלתי בתמימות מאיפה באת ?
. כי אני לא רגילה שיוצאת הנחתי מההורים
ענתה סתם סיבוב עם הילדים
ראיתי שהשכנה גם שם הבנתי שהם קבעו יחד
לי אף פעם אין לה זמן לכתוב שנה טובה חג שמח
שבת שלום
נעלמת בימים האלה בדכ עם הניקיון וכו
. אני לא מחכה שיקראו לי היא יודעת גם לבד אלך עם הילדים יודעת
מה הקטע לקבוע עם השכנה שמעולם לי לא הציע ללכת לטייל בערב?
אנחנו בקניות בקפה יחד פעם היתיי באה אליה הפסקתי כי אני לא אוהבת שבאים אלי אוהבת פרטיות החלטתי לא ללכת ל אחד להפגש בחוץ
היא מתקשרת ולא בא לי לענות מרגישה שהיא צבועה
השכנה אמרה לה דברים על הילדים והיא חייבת שיחשבו עליה טוב מתחנפת לשכנה כדי שילדיה ילכו אליה
לבית
יש לה כמה כאלה שמתחזקת שרק הולכים אליהן ולא באים אליה
היא שכנה וחברה אחלה
אבל זה פגע בי
לא יודעת מה הקטע למה פחדה שאראה אותה מותר לך חברות נכון שאני קבוע עם המשפחה שלי אבל למה לא הצעת
ויש לה אבל קטע כזה לא צפיתי ויש לי הרגשה שאולי תגיד לשכנה שנפגעתי ולא בא לי
השכנה פגעה בילד שלי פעם אחת רק רבו שלה התחיל ואמרה חו לא לשחק עם שלי זה יפה
היא יודעת את כל האופי שלה גם בוחנת כל דבר אצל האחר ועדין התחברה אליה
צביעות מרגיש לי
בחג אני יורדת מהבית עם משפחתי כאגיל אנחנו אוהבים לצאת לטייל אחרי האוכל חורף קיץ לא משנה לנו פעילים .
מאוד .בת משפחה שמה לב שהיא הייתה למטה עם שכנה שאמרה עליה שלא באה לה טוב כי מסתכלת ודופטת את הילדים של כולם היא כנראה לא ציפתה שארד ואראה אותם יחד
. שאלתי בתמימות מאיפה באת ?
. כי אני לא רגילה שיוצאת הנחתי מההורים
ענתה סתם סיבוב עם הילדים
ראיתי שהשכנה גם שם הבנתי שהם קבעו יחד
לי אף פעם אין לה זמן לכתוב שנה טובה חג שמח
שבת שלום
נעלמת בימים האלה בדכ עם הניקיון וכו
. אני לא מחכה שיקראו לי היא יודעת גם לבד אלך עם הילדים יודעת
מה הקטע לקבוע עם השכנה שמעולם לי לא הציע ללכת לטייל בערב?
אנחנו בקניות בקפה יחד פעם היתיי באה אליה הפסקתי כי אני לא אוהבת שבאים אלי אוהבת פרטיות החלטתי לא ללכת ל אחד להפגש בחוץ
היא מתקשרת ולא בא לי לענות מרגישה שהיא צבועה
השכנה אמרה לה דברים על הילדים והיא חייבת שיחשבו עליה טוב מתחנפת לשכנה כדי שילדיה ילכו אליה
לבית
יש לה כמה כאלה שמתחזקת שרק הולכים אליהן ולא באים אליה
היא שכנה וחברה אחלה
אבל זה פגע בי
לא יודעת מה הקטע למה פחדה שאראה אותה מותר לך חברות נכון שאני קבוע עם המשפחה שלי אבל למה לא הצעת
ויש לה אבל קטע כזה לא צפיתי ויש לי הרגשה שאולי תגיד לשכנה שנפגעתי ולא בא לי
השכנה פגעה בילד שלי פעם אחת רק רבו שלה התחיל ואמרה חו לא לשחק עם שלי זה יפה
היא יודעת את כל האופי שלה גם בוחנת כל דבר אצל האחר ועדין התחברה אליה
צביעות מרגיש לי
כלומר, את חוששת שזה שתגידי לה שנפגעת יפגע בך עוד יותר?הצללפוני
כי את חושבת שהיא תעביר את הידיעה הלאה, ואת תהיי ללעג?
אם נראה לך שזה באמת המצב, אז למרבה הצער אל תגידי לה. תסתפקי בלשתף אותנו, את בעלך, או הכי טוב את השם יתברך. שפכי לפניו דמעותייך.
ואחר כך חפשי לך עוד חברות, שלא תהיי תלויה באחת. כשיש רק חברה אחת טובה לוקחים קשה מאוד כל בחירה ופעולה שלה...
שנה טובה ומתוקה.
לא כל כך ברור לי מה בדיוק קרהקופצת רגעאחרונה
התאור שלך קצת מבולבל
בכל מקרה, מאוד לא נעים להרגיש פגיעה מחברות ובטח משכנות קרובות אז אני מצטערת בשבילך.
רק רוצה להוסיף שמהדברים שכתבת נשמע שגם את מצמצמת מיוזמתך מגע וקרבה עם השכנות וגם עם השכנה הספציפית הזו. פעם הייתן נפגשות לקפה בבתים שלכן ואז את החלטת שזה לא מתאים לך- שזה לגיטימי לגמרי- אבל אולי השכנה נפגעה ממך או אולי פשוט הרגישה שאת לא מעוניינת בקשר ולכן גם היא לא יוזמת פעילויות איתך. אם מסתכלים על זה ככה אולי זה פחות מעליב
בכל מקרה, מאוד לא נעים להרגיש פגיעה מחברות ובטח משכנות קרובות אז אני מצטערת בשבילך.
רק רוצה להוסיף שמהדברים שכתבת נשמע שגם את מצמצמת מיוזמתך מגע וקרבה עם השכנות וגם עם השכנה הספציפית הזו. פעם הייתן נפגשות לקפה בבתים שלכן ואז את החלטת שזה לא מתאים לך- שזה לגיטימי לגמרי- אבל אולי השכנה נפגעה ממך או אולי פשוט הרגישה שאת לא מעוניינת בקשר ולכן גם היא לא יוזמת פעילויות איתך. אם מסתכלים על זה ככה אולי זה פחות מעליב
שמחת תורהעוד קצת
אני מקווה שכאן זה המקום הנכון..
ברוך השם נולד לי ילד ואצלנו יש מנהג להכניס אותו לבית כנסת בשמחת תורה. אני רוצה להכין שקיות ממתקים לילדים ולצרף איזה פסוק יפה אשמח אם למשהיא יש רעיון בשבילי, ובכללי אם למשהיא יש רעיון לשקית הפתעה מקורית.
ברוך השם נולד לי ילד ואצלנו יש מנהג להכניס אותו לבית כנסת בשמחת תורה. אני רוצה להכין שקיות ממתקים לילדים ולצרף איזה פסוק יפה אשמח אם למשהיא יש רעיון בשבילי, ובכללי אם למשהיא יש רעיון לשקית הפתעה מקורית.
להביא הפתעה לא אכילהחולת שוקולד
ואפשר לכתוב "בסימן טוב בן בא לנו"
מזל טוב
מזל טוב
^^^הצללפוני
דנים בזה בפורום כאןender13
אולי שקית עם משחק להרכבהבת 30
באמת, עוד ממתק ועוד ממתק- מיותר. הילדים בשמחת תורה רוויים בממתקים. תעשה להם טובה ותיתן להם משהו אחר, מענין, שלא מלא בסוכר ו חומרים מזיקים...הם ישמחו וההורים יברכו אותך.
ספר תורה קטנטן מבדאמא מעל ומעבר
פעם חילקו בבית הכנסת אצל ההורים שלי בשמחת תורה לילדים וזה היה אטרקציה. אנחנו שומרים את שלנו כבר כמה שנים... אני מדברת על משהו ממש קטן, בגודל כף יד, שבטח עלה מאד זול (חילקו לכ200 ילדים, אז חייב להיות זול). ולכתוב עם זה: טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף.
מזל טוב!
מזל טוב!
לא כדאי לכתוב פסוק שלם שדורש גניזהחולת שוקולד
איזה מנהג נחמדאמא וגם
יש בקבוקים כאלה שאפשר למלא בעדשים או ממתק אחר ממש חמודים
אפשר גם לחלק דגל חמוד שרוקדים איתו אם באמת לא רוצים להוסיף מתקים.
אפשר גם לחלק דגל חמוד שרוקדים איתו אם באמת לא רוצים להוסיף מתקים.
יש במקס סטוקאביולאחרונה
בקבוקים קטנים כאלה בצורת בקבוק לתינוק, שאפשר למלא בהם סוכריות קטנות או משהו כזה.
מזל טוב!
מזל טוב!
תרומה לפי סעיף 46בונים מגדל
תהיה. תרומה כנ"ל,
אם אני לא משלמת מס הכנסה ובעלי כן. והחשבונית על שמי. אפשר לקבל זיכוי?
לרוב אני זאת שתורמ. בפועל. מחשבון הבנק המשותף. אבל כששואלים לשם רגילה לענות את שמי...
אז אין מה לנסות להגיש?
אם אני לא משלמת מס הכנסה ובעלי כן. והחשבונית על שמי. אפשר לקבל זיכוי?
לרוב אני זאת שתורמ. בפועל. מחשבון הבנק המשותף. אבל כששואלים לשם רגילה לענות את שמי...
אז אין מה לנסות להגיש?
חבל, אבל אין מה להגיש. סעיף 46 מפחית את המס שמשלמים.קרן-הפוך
לפי השם על הקבלה.
ואם לא משלמים מס הכנסה, אין מאיפה להפחית...
ואם לא משלמים מס הכנסה, אין מאיפה להפחית...
זה ברורבונים מגדל
פשוט פעם לא קיבלתי מס הכנסה שלילי בגלל ההכנסה שלו.
אז יש היבטים שבהם מסתכלים על זה כמשק בית.
לכם רציתי לוודא איך זה בהיבט הזה.
באסה.
אז יש היבטים שבהם מסתכלים על זה כמשק בית.
לכם רציתי לוודא איך זה בהיבט הזה.
באסה.
חישוב מס שנתי אכן מחושב לפי משק בית. זיכוי מס, הוא אישיקרן-הפוך
תמיד תוציאי קבלות של שמו. וכרגע אולילה' המלוכה
תתקשרי לארגונים שתרמתם להם, שיוציאו לכם קבלות רטרו על שמו, תגידו להם כדי להזדכות, כמגיע להם לםי סעיף 46. זה אפשרי.
איך ארגון יכול להוציא קבלות נוספות בלי לקבל תמורה כספית?קרן-הפוך
אוי ואבוי אם העמותה מוציאה קבלות פיקטיביות...
מה פתאום קבלה פיקטבית. מוסיפים את שמו, לקבלות הישנותלה' המלוכה
עכשיו נשמע אחרת... בהנחיות קודם כתבת אחרת: להתקשר לארגוןקרן-הפוך
ולבקש קבלות רטרו.
אולי לא הבנת אותי נכון. מסבירה שובלה' המלוכה
עבר עריכה על ידי לה' המלוכה בתאריך כ"ג באלול תשע"ט 01:20
להתקשר אליהם. שיבקשו מהנהלת חשבונות אצלם, להוציא קבלות רטרו, נאמנות למקור, עם הוספת השם שלו.
אנסה. תודה!בונים מגדל
לא חשבתי לבקש לשנות את השם על הקבלה. אנסה
עונה לך בתור רוחקמומיל
הדוח השנתי שלכם משותף מכיוון שאתם נשואים ולכן זה לא משנה אם הקבלה על שמך או על שם בעלך.
בכל מקרה, על מנת לוודא זאת, תוכלי לגשת למס הכנסה, למחלקת החזרי מס או תיאומי מס ולברר איתם. יש להם שעות קבלה, והם עונים על שאלות כאלה.
לחילופין תוכלי לשלוח להם שאלה דרך האתר שלהם - עונים תוך מספר ימים.
בהצלחה
בכל מקרה, על מנת לוודא זאת, תוכלי לגשת למס הכנסה, למחלקת החזרי מס או תיאומי מס ולברר איתם. יש להם שעות קבלה, והם עונים על שאלות כאלה.
לחילופין תוכלי לשלוח להם שאלה דרך האתר שלהם - עונים תוך מספר ימים.
בהצלחה
צודק. אכן אפשר גם קבלות של בני זוג. רשום במפורש.קרן-הפוך
אני מעט מתעסקת עם זה, וזה לא הולך חלק כל כך...לה' המלוכה
אבל אולי תנסו בלי כל כל הבלאגן הזה,
אולי אצלכם בע"ה יעבור חלק.
אולי אצלכם בע"ה יעבור חלק.
מתארת לעצמי - כי מחייב דו״ח שנתי לשני בני הזוג, לעומת בקשתקרן-הפוך
זיכוי סטנדרטית, שכל אחד יכול להגיש במהלך השנה עבור עצמו.
הלוואי, ואצלם לא תהיינה בעיות. חסיכת אנרגיות.לה' המלוכה
כל בקשת החזר מס מחייבת הגשת דוחקמומיל
''בקשת זיכוי סטנדרטית'' זה דוח שנתי מקוצר להחזר מס - טופס 135
אין דרך אחרת לקבל החזר מס (יש חריג דרך המעסיק אבל זה מסובך מאוד ולא כל מעסיק זורם עם זה)
הדוח הוא לשני בני זוג יחד ועל מנת שיעבור חלק מומלץ לצרף יחד עם הקבלות רשימה מסודרת.
אין דרך אחרת לקבל החזר מס (יש חריג דרך המעסיק אבל זה מסובך מאוד ולא כל מעסיק זורם עם זה)
הדוח הוא לשני בני זוג יחד ועל מנת שיעבור חלק מומלץ לצרף יחד עם הקבלות רשימה מסודרת.
זה שזה 135 ולא 1301 - מוסיף לסיבוך...קרן-הפוך
כי 1301 ממלאים באינטרנט, יש אפשרות לבדוק ולהריץ סימולציות, וכשמגישים לפקיד שומה את התדפיס הסופי של 1301 - יודעים כבר מה התוצאה הצפויה.
טופס 135 אין אפשרות למלא באינטרנט. רק ידני... ואין אפשרות להריץ סימולציות.
טופס 135 אין אפשרות למלא באינטרנט. רק ידני... ואין אפשרות להריץ סימולציות.
אם זה ברמה שצריך להריץ סימולציות אזקמומיל
בהחלט לא מומלץ לעשות לבד וכדאי לפנות לרו''ח.
לא מומלץ לעשות לבד... - נורמה מצערת, אכן לרוב האוכלוסיהקרן-הפוך
אין הבנה פיננסית בסיסית לנהל בכוחות עצמם את הכספים, ההשקעות, קרנות הפנסיה וקופות הגמל והנכסים הפיננסיים של המשפחה.
אנחנו מסתדרים, תודה לאל.
אנחנו מסתדרים, תודה לאל.
צודקתקמומיל
נראה מה יהיה + שאלה נוספתבונים מגדל
בינתיים גיליתי עוד סעיף מעניין
זיכוי עבור ביטוח חיים
ועבור ביטוח אובדן כושר עבודה.
מה אפשר לקבל על זה? שווה לחפש דיווחים כמה שנים אחורה?
כי הרשימה שצריך להגיש נראית ארוכה ומייגעת.
וודאי שכדאי לחפש. עד 7 שנים אחורה.קרן-הפוך
אבל מה מקבלים על זה?בונים מגדל
החזר כספי בגובה 35% מהתרומות.קרן-הפוךאחרונה
יש סף של מינימום תרומות לשנה.
לא תרומות של 10 שקלים...
ל 2019 - מינימום 190 ₪ לשנה.
אפשר במצטבר.
לא תרומות של 10 שקלים...
ל 2019 - מינימום 190 ₪ לשנה.
אפשר במצטבר.
תודהבונים מגדל
תודה. לא חשבתי שזה כזה מסובך
כל השנים פשוט לא הגשנו. החל מאי זכאות וכלה בתרומות קטנות למקומות שלך תשחזר.
עכשיו תרמנו לשני מקומות עם אישורים. יצא אלף ש"ח ביחד וקלטתי שאם בעלי משלם מס הכנסה אין סיבה לא לבקש החזר. 350 ש"ח זה לא מעט לתרומה הבאה...
כל השנים פשוט לא הגשנו. החל מאי זכאות וכלה בתרומות קטנות למקומות שלך תשחזר.
עכשיו תרמנו לשני מקומות עם אישורים. יצא אלף ש"ח ביחד וקלטתי שאם בעלי משלם מס הכנסה אין סיבה לא לבקש החזר. 350 ש"ח זה לא מעט לתרומה הבאה...
שכירים יכולים, במקרים רבים, להגיש במקום העבודה.קרן-הפוך
כך אנחנו עושים.
פוטר אותך מכל ההתעסקות והזיכוי מורגש במשכורת הבאה.
פוטר אותך מכל ההתעסקות והזיכוי מורגש במשכורת הבאה.
זה חייב להיות בעבודה שלו, אני מניחהבונים מגדל
ואיך מבררים אם אפשר אצלו?
ברור שזאת האפשרות המועדפת אם כל מה שצריך זה להביא להם קבלות...
ברור שבעבודה שלו. מבררים מול מחלקת שכר.קרן-הפוך
לא...אמא וגם
כדאי להבא שהקבלות יהיו תמיד על שם שניכם, ואז אפשר לבחור...
ככה אמר לי עובד של מס הכנסה כשביררתי
ככה אמר לי עובד של מס הכנסה כשביררתי
לא קראתי הכל, אבל זה לא נכון!!!מודדת כובעים
קבלה על תרומה מיוחסת אוטומטית לבעל ההכנסה האקטיבית הגבוהה, ולא משנה על שם מי היא רשומה.
רעיון למתנה למטפלת/גננת לר"ה?מנורה*
משמח ונותן תשומת לב אבל לא יקר..
אני הכנתיג'נדס
קאפקייס של עוגת דבש לגננות ולסייעות... עטפתי בצלופן עם ברכה מהלב.
שוקולד!חילזון 123
קערה, עוגיות, וכד'. עם פתק. תשומת לב, כמה שקליםהעני ממעשאחרונה
מאיזה גיל מותר לתת דבש? מה המסקנה הסופית?ט'
שמעתי שנה ושנתיים ושלוש..
אני שמעתי רק שנהג'נדס
דבש, חלב ניגר, ומים לא רתוחים מגיל שנה
כמו שהיא אמרה. לגבי המים...נשימה ארוכה
אני נשברתי קצת קודם כשראיתי שהם שותים חופשי מהאמבטיה וזה הרגיש לי קצת מגוחך לתת רק מים רתוחים בבקבוק 
שנהבת 30
שנהאמא וגם
ככה אמרו לי שוב ממש לא מזמן
וגם בגמרא כתוב
וגם בגמרא כתוב
איפה כתוב בגמרא?בת 30
פעם ראשונה שאני שומעת על זה
שמעתי זאת מתלמיד חכםאמא וגם
אנסה לברר מקור
דווקא בגמרא כתוב שדבש מתאים לתינוקותנפשי תערוג
“דבש יפה לתינוקות” (יומא עה’ ב’).
הרמב”ם לעומת זאת, כותב (בספר המדע, הלכות דעות פרק ד’ הלכה יב’)”הדבש והיין רע לקטנים ויפה לזקנים”
אבל יכול להיות שהכוונה בגמרא לא לתינוקות ממש אלא לילדים קטנים כמו תינוקות של בית רבן
הרמב”ם לעומת זאת, כותב (בספר המדע, הלכות דעות פרק ד’ הלכה יב’)”הדבש והיין רע לקטנים ויפה לזקנים”
אבל יכול להיות שהכוונה בגמרא לא לתינוקות ממש אלא לילדים קטנים כמו תינוקות של בית רבן
אולי הכוונה לדבש תמרים, המתק שניגר מהתמרים הטרייםנפש חיה.
יש דיון בגמרא מה הכוונה לסתם המילה דבשנפשי תערוג
והמסקנה היא שזה דבש דבורים
מענייןאמא וגם
אנסה לשאול אותו בהזדמנות קרובה שתהיה.
שנההעני ממעש
בדיוק שנה?חרדית צעירה
אם הבת שלי תהיה בת שנה בסוכות, היא יכולה לאכול עוגת דבש בראש השנה?
לפי הלועזי? כי השנה הייתה שנה מעוברת...יראת גאולה
לדעתי זה בסדרג'נדס
במיוחד שהיתה שנה מעוברת אז בטח לפי הלועזי היא כבר בת שנה...
לפי הלועזי היא תהיה בת שנהחרדית צעירה
בעברי היא תהיה בתחילת חשון
לא הייתי חוששת בכללג'נדסאחרונה
זה התקופה שבדקו שצריך לחכות. 365 ימים.
נשמח לעזרתכם -*יעל אמונה*
שלום, אנו בנות כיתה י"ב במגמת גרפיקה, יוצרות פרוייקט שנועד לסייע לזוגות מאותגרי פוריות. קראנו מחקרים רבים אודות נושא זה, אך בשביל שנוכל להבין יותר את המורכבות והקושי רצינו לשמוע זוגות שחוו וחווים תהליך זה. חשוב להדגיש - המחקר הוא אנונימי לגמרי, ולכן אנו פונות בדרך זו של שאלון מקוון ללא פרטים מזהים. נשמח אם תענו על השאלון. תודה!
*כמובן שניתן לענות רק על חלק מן השאלות
אולי כדאי לנסות לפרסםאמא וגם
גם בהריון ולידה ובנשואים טריים אם לא פרסמת..
פורום אבדן הריון. בהצלחה. אולי דרך פנייה למנהלתהעני ממעשאחרונה
אמא למתבגרת- לנשים בלבדחלושי
איך אפשר להקל על כאבי מחזור? ברמה של צעקות ובכי הסטרי מכאב. לפעמים גם שלושה ימים ברצף. (נשמע כאבים שאני לא מרגישה בצירים.)
יכול להיות שיש משהוא לא תקין שדורש בירור רפואי?
תודה
יכול להיות שיש משהוא לא תקין שדורש בירור רפואי?
תודה
כבר לפי התיאור שלך, נראה שכדאי בירור רפואי.קרן-הפוך
מה היא לוקחת היום?
אדוויל?
ולוקחת עוד לפני שיא הכאב?
אדוויל?
ולוקחת עוד לפני שיא הכאב?
היא לוקחת אקמולחלושי
וזה לא תמיד משפיע
1) היא זקוקה לתרופה חזקה יותר. לנסות אדווילקרן-הפוך
ולהתחיל לקחת עוד לפני ששיא הכאב מגיע, אחא רק שמתחילה ההרגשה שזה מתקרב.
2) לדעתי, אם אדוויל יאפשר לה לתפקד סביר - תמשיכו.
אם עדיין מושבתת, ללכת להתייעץ עם הרופאת ילדים שלכם.
2) לדעתי, אם אדוויל יאפשר לה לתפקד סביר - תמשיכו.
אם עדיין מושבתת, ללכת להתייעץ עם הרופאת ילדים שלכם.
תודה רבהחלושי
ננסה
אין סיבה סבול ולהיות תלויה באקמולש.א הלוי
אני הייתי פונה לרופאת נשים שמבינה בתחום ומבררת את הנושא
בנוסף, יש גם שיטות טבעיות יותר להקלה מלבד כדורים.
תודהחלושי
איך אני מבררת על רופאת נשים שמבינה? אני מפחדת גם לחשוף אותה לדברים שאולי יכולים לפגוע בה מבחינה נפשית (זה לא קל להחשף בגיל כ"כ צעיר.)חשוב לי שאם כבר חשיפה שיהיה מועיל וענייני.
אשמח גם לשמוע על שיטות טבעיות.
תודה רבה
אשמח גם לשמוע על שיטות טבעיות.
תודה רבה
זו הסיבה שאני המלצתי להתחיל מרופאת ילדים ולא נשים.קרן-הפוך
הגישה לנערה בגיל ההתבגרות, מניחה שהיא הרבה לפני גיל 17... טובה יותר מבחינת הגישה לרגש והנפש, תהיה מרופאת ילדים.
ממליצהעל הדרך
לאחר פניה לרופא משפחה לצורך בירור העניין ווידוא שאין שם בעיה עמוקה יותר, ממליצה מאוד לבצע פעילות גופנית (פילאטיס, כושר, שחיה וכו) במהלך החודש (לא בימי המחזור).
בשנים הראשונות למחזור סבלתי רבות מכאבי מחזור חזקים ביותר שגרמו לי להתפתלויות ובכי. כשהתחלתי פעילות גופנית בריאה, מסודרת וקבועה לאורך כל החודש הכאבים נחלשו עד שנפסקו סופית.
היום הפעילות הגופנית היא כבר חלק ממני ושכחתי בכלל מה זה כאבי מחזור.
שיטת אביבה אולי תוכל לסייע.שמיניסטית123
תבררי עם מדריכה מוסמכת שלהם.
ממליצה לקחת תוסף מגנזיוםמיואשת******
במשך כל החודש
עוזר שההתכווצויות פחות חזקות
ומצטרפת להמלצה לבירור רפואי
עוזר שההתכווצויות פחות חזקות
ומצטרפת להמלצה לבירור רפואי
בקבוק מים חמים על הבטן, יעזור בדיוק לכאבים האלהרפואה שלמה
לנוח איתו חצי שעה במיטה, הכאב יעלם.
שום כדור לא עוזר לזה
שלא תלך לבית ספר בימים האלה. בעתיד הם יחלשו
שום כדור לא עוזר לזה
שלא תלך לבית ספר בימים האלה. בעתיד הם יחלשו
בשבילךעין
כדאי לבדוק אנדומטריוזיסאנונימיות
עונה מנסיון שליאמא ל6 מקסימים
גם לי אקמול לא היה עוזר.
הכדור היחיד שעזר לי היה אדקס, ואדקס פורטה. הייתי לוקחת מיד כשגיליתי את המחזור, וככה זה היה משפיע בזמן ויכולתי להמשיך לתפקד. אם לא לקחתי בזמן, אז הכאבים היו מגיעים ומשביתים אותי, גורמים לי להקיא, ולהיכנס למיטה למשך היום.
האמת ש 3 ימים נשמע לי הרבה, נראה לי כדאי לברר עם רופא/ת נשים אם זה תקין.
ומעודדת שאחרי הריון ולידה זה לא כואב כ"כ.
הכדור היחיד שעזר לי היה אדקס, ואדקס פורטה. הייתי לוקחת מיד כשגיליתי את המחזור, וככה זה היה משפיע בזמן ויכולתי להמשיך לתפקד. אם לא לקחתי בזמן, אז הכאבים היו מגיעים ומשביתים אותי, גורמים לי להקיא, ולהיכנס למיטה למשך היום.
האמת ש 3 ימים נשמע לי הרבה, נראה לי כדאי לברר עם רופא/ת נשים אם זה תקין.
ומעודדת שאחרי הריון ולידה זה לא כואב כ"כ.
גם אני בדיוק ככהלראות את האור
הייתי לוקחת אדוויל כבר שהייתי מרגישה קצת מיחושים בגב שמרמזים שהמחזור עומד להגיע( בדכ בלילה לפני שהייתי הולכת לישון כבר הייתי מרגישה או רואה מן הפרשונת קטנה ואז למחרת זה היה מתחיל). אקמול רגיל לא היה עוזר.
ואז הייתי קמה בבוקר ויכולה לתפקד והכאבים היו נסבלים ולא משתקים.
ואז הייתי קמה בבוקר ויכולה לתפקד והכאבים היו נסבלים ולא משתקים.
רפלקסולוגיה וטיפולים אלטרנטיבייםרחלי חמודה
גם אני מכירה את התופעה ויודעת מעצמי ומעוד בנו שרפלקסולוגיה ממש עוזרת לזה.
^^^אמא וגם
ובמקביל לודא עם רופאה שזה סביר ותקין
לעומת ההמלצות פה אני הייתי מתחילה עם רופאת נשים.44444
לעומת ההמלצות פה אני הייתי מתחילה עם רופאת נשים.
הן מבינות בתחום. יש רופאות נשים שמתאימות לנערות. תכתבי איפה את גרה ואולי יוכלו לעזור לך.
אני ב"ה לא סבלתי מכאבי תופת אבל מכירה כמה שכן.
אצל אחת היה פתרון אחר:
1. מקרה קיצון: היא ואחיותיה קיבלו זריקות אפידוראל בקופ"ח והמשיכו לתפקד במהלך היום.
עבר אחרי הלידה הראשונה.
2. כדורים להרגעה חזקיםצ(לא יודעת מה השם)
3. כדורים להרגעה+ כדורים לדחיית מחזור (גם היה דימום ארוך וכבד).
זו בעיה ממש נפוצה.
יש שיטות טבעיות ויש אומרים שכפיפות בטן עוזרות מאד.
בכל מקרה הייתי מתחילה ברופאת נשים.
הן מבינות בתחום. יש רופאות נשים שמתאימות לנערות. תכתבי איפה את גרה ואולי יוכלו לעזור לך.
אני ב"ה לא סבלתי מכאבי תופת אבל מכירה כמה שכן.
אצל אחת היה פתרון אחר:
1. מקרה קיצון: היא ואחיותיה קיבלו זריקות אפידוראל בקופ"ח והמשיכו לתפקד במהלך היום.
עבר אחרי הלידה הראשונה.
2. כדורים להרגעה חזקיםצ(לא יודעת מה השם)
3. כדורים להרגעה+ כדורים לדחיית מחזור (גם היה דימום ארוך וכבד).
זו בעיה ממש נפוצה.
יש שיטות טבעיות ויש אומרים שכפיפות בטן עוזרות מאד.
בכל מקרה הייתי מתחילה ברופאת נשים.
תודה רבהחלושיאחרונה
מקווה שהמצב שלה לא כזה קיצוני.
אמהות יקרות ואהובות ונפלאות- יש לי בקשה אליכן.נהר
בבקשה. אני מתחננת. מתחננת עם דמעות.
תרעיפו אהבה על הילדים שלכם. (אני בטוחה ומקווה שאתן מדהימות ועושות את זה).
וזה לא מספיק רק לאהוב בפנים. או לבשל, לקנות ולהשקיע(כמובן שזה נחוץ)
אבל.. תוציאו החוצה
נשיקות, חיבוקים, מילים חמות, עידודים, דגדוגים, ליטופים, מילות אהבה
כן! מתוק שלי אני אוהבת אותך! אמא אוהבת אותך! אתה ילד מדהים!
כותבת מדם ליבי. הלב הזה שמדמם כבר שנים.
אמא. רציתי שתחבקי אותי חיבוק אמיתי, גם אם לא אמיתי, לפחות חיבוק
כשהייתי ילדה, תמיד כשחזרת מהעבודה הביתה בערב היית מסתכלת עלי במבט העייף הזה שלך,
בלי חיבוק, בלי ליטוף, בלי נשיקה
מקסימום איזה קירוב לחי יבש כזה בתוספת תלונות על זה שלא קיפלתי כביסה וכמה שהבית מבולגן
וכמה שאני עצלנית וכמה שכבר אין לך כוח יותר.
ואני ילדה קטנה אולי בת איזה 10 או 11. בוהה ולא יודעת מה לעשות. מאשימה את עצמי שבגללי לאמא רע.
ותמיד רציתי אהבה ממך.
רציתי חיבוק.
חיבוק היה דבר שעושים רק אם הולכים לאיזה טיול או שנפרדים.
בחיים לא חיבקת אותי ככה סתם באמצע יום. בחיים לא הוצאת מהפה שלך שלוש מילים פשוטות:
אני אוהבת אותך.
מזל שהיה את אבא. שידע לעשות את זה בצורה מדהימה, ועדיין אני רוצה חיבוק של אמא
חיבוק של האדם שיצאתי מהרחם שלו.
אני זוכרת שהלכתי לפנימיה-אולפנה, והיה איזה רגע ביום האחרון שלי בבית שארגנתי את התיק הענק שלי,
נערה, ילדה, אישה- שהחיים ביגרו אותה מהר מידי.
בת 14 וחצי שיוצאת עכשיו לאוויר העולם.
באותו הרגע הזה שארגנתי את הדברים האחרונים, קראת לי לחדר שלך
הבאת לי שקית עם הרבה ממתקים ואמרת לי: שתהיה לך התחלה מתוקה
ואז חיבקת אותי. חיבוק אמיתי, בפעם הראשונה והיחידה בחיים שלי.
ובכית כמו ילדה ואני גם בכיתי. זה הרגע שהבנת שהילדה הקטנה שלך כבר בקושי תהיה כאן.
וכשאני כותבת את זה הלב שלי חנוק ונהר הדמעות שלי פורץ וזורם דרך העניים.
ומשם זה נגמר- לא קיבלתי ממך חיבוק עוטף.
וככה חייתי שנים בלי להבין שאמא אוהבת אותי. הבית היה מקום שלא חסר בו דבר מבחינה חומרית
תמיד היה אוכל, כסף, בגדים, צעצועים וכן הלאה.
אבל דבר אחד היה חסר לי- אהבה.
אהבה.
חסרה הייתה ההרגשה הזו שאני בטוחה ומוגנת ושהבית זה מקום הכי טוב בעולם,
חייתי (ועדיין) בהרגשה שהבית זה המקום הכי מפחיד בעולם, שבו את רעה, קטנה, עצלנית, לא טובה
מקום שבו מבקרים אותך בלי סוף ותמיד רואים את הפגמים שלך.
בפנימיה הצילו לי את האישיות, הרעיפו עלי אהבת אין קץ. המחנכת שלי המדהימה שהיתה האמא השניה שלי
שכל הזמן הזכירה לי כמה אני טובה, חיבקה, ליטפה, הזמינה אותי לבית שלה.
שיקמת לי את הנשמה, את הלב, הבנתי שיש אהבה בעולם ואני נשמה של אהבה
כל כולי אהבה וחום ורגישות ואני רק רוצה לתת את זה הלאה.
התחלתי תהליך ארוך שהוא עדיין לא הסתיים.
היה יום אחד בחופש שהמצב הנפשי שלי היה רע כל כך והכל היה נורא
וידעתי למה זה קורה- חסרה לי אהבה. אני כל היום מבוקרת ומזולזלת ע"י האנשים הכי קרובים אלי.
וביקשתי ממך אמא- אני רוצה שתאהבי אותי. אני רוצה שתחבקי אותי. בחיים לא אמרת לי אני אוהבת אותך.
היא הסתכלה עלי במבט המיואש הזה שלה
ואמרה שחיבקה אותי כל כך הרבה שהייתי תינוקת והקפיצה אותי על הידיים שלה.
כן אמא. חיבקת כשהייתי תינוקת. ומאז כלום. מאז אני מסתובבת שנים בעולם בלי חיבוק של אמא ובלי מילים טובות של אמא
ובלי מבט מנחם של אמא והרגשה שאמא תמיד כאן.
היא הייתה המומה ואמרה שתעשה את זה.
למחרת היא חיבקה אותי ואמרה: אני מתה עלייך.
לא רוצה שתמותי עלי, רוצה שתאהבי אותי. (ועדיין הערכתי אותה על זה מאוד)
וזהו זה נגמר. ביקשתי ודיברתי. אבל זה נגמר אחרי יום ועכשיו את אפילו לא מביאה לי הצמדת לחי יבשה.
ואני זו שצריכה ליזום חיבוק. אבל את לא זורמת.
לא חיבוק כזה מעפן של חברות בכיתה ג. חיבוק עוטף מוחץ וחם.
אני לא שופטת אותך, נמאס לי מהביקורת עלייך, מי אני שאבקר אותך?
הבנתי שבאמת זו לא האישיות שלך ולא גדלת על זה בבית
ואת יודעת להביע אהבה מבחינה חומרית- לקנות בגד או להכין אוכל
ואני יודעת רוצה אהבה רוחנית- חיבוק, ליטוף, מילים טובות, אמירות אהבה.
לא רציתי אמא חומרית שכל היום מפנקת וקונה. רציתי רק אמא אוהבת, מקשיבה ומכילה.
זאת המציאות שלי, ה' כיוון שאיולד לבית הזה, למשפחה הזאת, להורים האלה, לאמא הזאת
ואני מודה לו על כל מה שעשה איתי. ומודה לאמא שלי על כל מה שעשתה ועושה
כן. היא לא מושלמת, היא עושה הרבה טעויות, הרבה דברים בתוכי כואבים בזכותה.
כולנו עושים טעויות ואין טעם להתמרמר על העבר. אמא שלי עשתה את הכי טוב שהיא ידעה
ואני אהיה חזקה.
אני מנסה לסלוח ולהמשיך הלאה.
רק דבר אחד רציתי להגיד כאן- תאהבו. תאהבו. תאהבו.
ילד צריך חום ואהבה ולדעת שהוא טוב. שהוא בטוח ומוגן.
זה חשוב יותר מכל בגד שתקנו או מכל צעצוע או טלפון יקר.
מותר לחבק סתם באמצע יום ולא רק אם הוא התנהג יפה.
גם כשהוא שיגע אותך ועשה באלגן. גם שהוא לא היה ילד טוב היום.
ילד רוצה יחס
קיבלתי את זה. אבל לא מהבית,
תעשו שזה יהיה מהבית, מהאנשים שקרובים אליכם ושהם לא יצטרכו לקבל אהבה ממקומות זרים
או חלילה ממקומות רעים.
עד כאן הייתי אני.
מעריצה אתכן אמהות מדהימות על מה שאתן. בטוח שאתן עושות הרבה למען הילדים, הבעל, המשפחה ובכלל.
תעריכו את עצמכן על כל ההשקעה. וגם אם עושים טעויות, להמשיך הלאה
רק טוב!.
וואו. תודה!~nhykb~
נכוןהעני ממעש
ונכון גם לאבא, לא רק לאמא
וגם עד גיל מבוגר , לפעמים כשהילד יש לו ילדים..
הדור הזה נצרך לכך. יותר מבעבר
לכן גם יש לדון לכף זכות את ההורים..
אהבהגיל העצה
כאמא אני מזהה שלילדים שלי יש צרכים שונים. ילד אחד נשוי- צריך שאקשיב.
עוד ילד נשוי צריך לראות אותי ולקבל חיבוק כל זמן לא ארוך. ילד אחד צריך שאראה לו שאני מעריכה אותו. מגע רק באופן נדיר. וכן על זו הדרך.
צריך להיות עם רגישות גבוהה ועם יכולת להבחין ולתת מענה.
לםעמים אין את הרגישות.
ולפעמים אין מסוגלות לתת מענה.
אשרייך שקיבלת מענה מהמורה באולפנה.
עוד ילד נשוי צריך לראות אותי ולקבל חיבוק כל זמן לא ארוך. ילד אחד צריך שאראה לו שאני מעריכה אותו. מגע רק באופן נדיר. וכן על זו הדרך.
צריך להיות עם רגישות גבוהה ועם יכולת להבחין ולתת מענה.
לםעמים אין את הרגישות.
ולפעמים אין מסוגלות לתת מענה.
אשרייך שקיבלת מענה מהמורה באולפנה.
גיל העצה, רציתי לשאול אותךגלית
את אומרת שכל ילד זקוק למשהו אחר זה הגיוני ,
אבל בכנות האם מגיל אפס חייתם בצורה איתם של גילויי חיבה ?,
לדעתי זה נובע מחוסר הרגל מגיל אפס,
מניסיון ...
תודה על הדברים המחזקים שלךאמא וגם
כתבת ממש מהלב וניכר שאת עוברת דרך משמעותית עם עצמך.
לגבי אמא שלך רק אגיד שנראה שיש *לה* קושי עם לבטא אהבה.
היא אוהבת אותך ומתקשה להביע את זה בלי ביקורת, ומתקשה לחבק וללטף..
ממש עצוב שזה המצב אך זה כנראה משהו שהיא לא בוחרת בו באופן מודע.
בכל מקרה את מדהימה עם המודעות העצמית שלך ואני בטוחה שתהיי אמא נפלאה.
כשאת מחפשת בן זוג בבקשה תשימי לב שהוא לא מקטין או משפיל אותך.
הרבה פעמים זה עלול לקרות במצבים כמו שאת מתארת.
תודה על מה שכתבתמפלצתקטנה
מחזקת אותך, את נשמעת מדהימה וטובה. מתחברת למה שכתבו לך כאן שלכל אמא דרכים
אחרות להראות אהבה, לפעמים קשה לנו לתת מה שלא קבלנו בבית למשל חיבוק/ להגיד "אני אוהב".
לכן יתכן שזה קשה לאמא שלך.
אני בטוחה שאת יודעת שאמא שלך אוהבת אותך מאוד! לפעמים זה קשה אולי להראות את זה.
אהובה כתבת מרגש ונוגע כלכךנושבת באוויר!
בלעתי כל מילה שלך בשקיקה כשדמעות לא מפסיקות לזלוג.
תודה ששיתפת ופתחת את הלב כך. זה יקר.
ואת פשוט צודקת.
אין מחיר לאהבה הפשוטה
תודה ששיתפת ופתחת את הלב כך. זה יקר.
ואת פשוט צודקת.
אין מחיר לאהבה הפשוטה
התלבטתי אם להגיבl666
קודם כל את צודקת. צריך להוציא אהבה החוצה ואסור לבקר ולהוציא תסכול על ילדים .
מצד שני את יודעת לתת חיבוק ולהגיד כמה מילים לא דורש מאמץ מיוחד. והרבה אנשים בכיף יתנו לך חיבוק ויגידו מה שבא לך. זה לא אומר שהם באמת אוהבים אותך. ולעבוד קשה, לפרנס, לתחזק את הבית דורש מלא זמן, כוח ומאמץ. ואת בסתמיות כותבת, אוקי גם זה נחוץ... את חושבת שזה נחמד לחזור הביתה מפורקת ולחזור להרי כביסה ובלגן ועוד ביקורת שאת רוצה דווקא חיבוק, כמובן אחרי שמשלמים כל החשבונות ועל אולפנה שעולה הון בדרך כלל.
את באמת חושבת שמחנכת באולפנה שיש לה בית שלה וילדים שלה דואגת לך יותר מאימא שעבדה עד איבוד הכרה ומבט מיואש.
איפה היה אבא מקסים ואוהב? עבד, נתן יד בבית?
וגם את תגלי שעוד כמה שנים אחרי לידה את לא תהפכי בן רגע לאיזה מלאכית סופר יעילה. תישארי את עם הטונים המוגזמים שלך. "מעריצה, מהממות, מתחננת עם דמעות, חיים ביגרו מוקדם מדי"
את חושבת שכשתהיי אימא , יהיה לך קל להבליג על הכל ותמיד לחבק. לא בטוח. הרבה פעמים דווקא אלו ששיגעו את הוריהם לא כל כך שמחים להכיל את ילדיהם. כי הם רגילים לעשות מה שבא להם ומתי שבא להם ולדרוש מה שהם רוצים.
מצד שני את יודעת לתת חיבוק ולהגיד כמה מילים לא דורש מאמץ מיוחד. והרבה אנשים בכיף יתנו לך חיבוק ויגידו מה שבא לך. זה לא אומר שהם באמת אוהבים אותך. ולעבוד קשה, לפרנס, לתחזק את הבית דורש מלא זמן, כוח ומאמץ. ואת בסתמיות כותבת, אוקי גם זה נחוץ... את חושבת שזה נחמד לחזור הביתה מפורקת ולחזור להרי כביסה ובלגן ועוד ביקורת שאת רוצה דווקא חיבוק, כמובן אחרי שמשלמים כל החשבונות ועל אולפנה שעולה הון בדרך כלל.
את באמת חושבת שמחנכת באולפנה שיש לה בית שלה וילדים שלה דואגת לך יותר מאימא שעבדה עד איבוד הכרה ומבט מיואש.
איפה היה אבא מקסים ואוהב? עבד, נתן יד בבית?
וגם את תגלי שעוד כמה שנים אחרי לידה את לא תהפכי בן רגע לאיזה מלאכית סופר יעילה. תישארי את עם הטונים המוגזמים שלך. "מעריצה, מהממות, מתחננת עם דמעות, חיים ביגרו מוקדם מדי"
את חושבת שכשתהיי אימא , יהיה לך קל להבליג על הכל ותמיד לחבק. לא בטוח. הרבה פעמים דווקא אלו ששיגעו את הוריהם לא כל כך שמחים להכיל את ילדיהם. כי הם רגילים לעשות מה שבא להם ומתי שבא להם ולדרוש מה שהם רוצים.
אהבתי את מה שכתבת.כלה נאה
אל תשכחי שמאחורי הכתיבה שלה יש בנאדם...אביול
אני הייתי ממש נפגעת אם היו מגיבים לי ככה.
היא חוותה חוויה קשה של חוסר אהבה. נכון, זה קשה להפגין אהבה, אבל לילד זה נצרך מאוד.
לעובדה שזה צלקת שנשארה לה.
אז נכון, אמא שלה השקיעה בה רבות. אל היה חסר לה משו (בלי לשפוט בכלל).
והיא באה והאירה משהו אמיתי ונכון.
אז למה להתחיל לשפוט אותה ולבקר אותה?
היא חוותה חוויה קשה של חוסר אהבה. נכון, זה קשה להפגין אהבה, אבל לילד זה נצרך מאוד.
לעובדה שזה צלקת שנשארה לה.
אז נכון, אמא שלה השקיעה בה רבות. אל היה חסר לה משו (בלי לשפוט בכלל).
והיא באה והאירה משהו אמיתי ונכון.
אז למה להתחיל לשפוט אותה ולבקר אותה?
יואוו נכון ואמיתי כל כךליבית
את מרגשת. כתבת מושלם. הדברים מדוייקים כל-כך.רק להיום
ואווו.
למדתי על עצמי משהו היום.
תודה
למדתי על עצמי משהו היום.
תודה
מזדההmiki052
רק שאצלי לא היה גם את האבא.
ו....לא הלכתי לפנמיה.
כך שלא היה מי שייתן.
אבל נותנת לילדיי המון המון אהבה. במילים, במגע- חיבוק ונשיקה.
שלפחות להם לא יחסר.
והם מחזירים בכמויות!!!!
ברוך ה'!
מזדהה מאד.לא מחקה
אמא שלי נעלבה ממני כשהייתי בת 4 והגננת אמרה לכל ילדה להביע משאלה במסיבת סיום.ואני אמרתי שאמא שלי תחייך אליי...
אז היא לא חיבקה אותי ודאגה לי , אלא דאגה לבושות שעשיתי לה, וסטרה לי בבית .
אמא מעולם לא קנתה לי מתנה סתם ביום בהיר.
גם לא התעניינה בי מעולם מה היה בכיתה, כי כשהגעתי מהבית ספר הייתי חייבת להתייצב מיד ולשטוף כלים ולשמור על הילדים הקטנים, והם היו המון. ובכיינים ומעצבנים.
הילדים הקטנים היו באים אליי בלילה שאספר להם סיפור, כי לאמא לא היה כח עוד והיא הייתה גמורה מעייפות מה הפלא, הריון תמידי לא מביא כוחות.
וגם לא הייתי בכורה.. הבכור שמעליי היה גאוות המשפחה עם עיניו הכחולות שכל כך דומה לאמא.
אני הייתי ילדה שמנה ומתולתלת.
שובבה.
תמיד מספרת בדיחות,
מכוערת כזאת בלי גבות ושיניים עקומות.
משקפופרית בלונדינית, ילדת כאפות בבית ספר ...
אחותי שאחריי, דבש מהלך.
חרוצה וגאה.
אמא הייתה מתגאה בה, גם משום מה לא היו לה כינים, " ואלייך יש הכי הרבה כינים ואת מדביקה את כל האחיות שלך"
פולנית במייטבה.
אין חיבוקים, אין נשיקות,אין מילים אוהבות.
מה הפלא שהתגרשתי?
אז היא לא חיבקה אותי ודאגה לי , אלא דאגה לבושות שעשיתי לה, וסטרה לי בבית .
אמא מעולם לא קנתה לי מתנה סתם ביום בהיר.
גם לא התעניינה בי מעולם מה היה בכיתה, כי כשהגעתי מהבית ספר הייתי חייבת להתייצב מיד ולשטוף כלים ולשמור על הילדים הקטנים, והם היו המון. ובכיינים ומעצבנים.
הילדים הקטנים היו באים אליי בלילה שאספר להם סיפור, כי לאמא לא היה כח עוד והיא הייתה גמורה מעייפות מה הפלא, הריון תמידי לא מביא כוחות.
וגם לא הייתי בכורה.. הבכור שמעליי היה גאוות המשפחה עם עיניו הכחולות שכל כך דומה לאמא.
אני הייתי ילדה שמנה ומתולתלת.
שובבה.
תמיד מספרת בדיחות,
מכוערת כזאת בלי גבות ושיניים עקומות.
משקפופרית בלונדינית, ילדת כאפות בבית ספר ...
אחותי שאחריי, דבש מהלך.
חרוצה וגאה.
אמא הייתה מתגאה בה, גם משום מה לא היו לה כינים, " ואלייך יש הכי הרבה כינים ואת מדביקה את כל האחיות שלך"
פולנית במייטבה.
אין חיבוקים, אין נשיקות,אין מילים אוהבות.
מה הפלא שהתגרשתי?
וואיי בא לי ליבכותכלה נאה
צלקת לכל החיים.
מאמינה שאת לא מכוערת כמו שחשבת. פשוט הורידו לך את הביטחון וזה מה שהרגשת.
את בטוח תיהיי אמא אחרת לילדים שלך.
מאמינה שאת לא מכוערת כמו שחשבת. פשוט הורידו לך את הביטחון וזה מה שהרגשת.
את בטוח תיהיי אמא אחרת לילדים שלך.
תודה מותקלא מחקה
האמת, אני מכוערת , אך כשאני מתאפרת אני יפה , ואז לא הייתה לי פריבליגיה לשים עדשות , ליישר שיניים ולהתאפר.
ברוך השם היום אני עם עדשות ראייה, חגורת בטן אם צריך, פאה מהממת ואיפור אפילו את הגבות אני מאפרת כי לצערי אני צהובה גם בריסים ובגבות
לצערי אמא שלי דוברת רק אמת..היא לא מכירה דרך אחרת והיא תמיד נאנחה שאני מכוערת
ברוך השם היום אני עם עדשות ראייה, חגורת בטן אם צריך, פאה מהממת ואיפור אפילו את הגבות אני מאפרת כי לצערי אני צהובה גם בריסים ובגבות
לצערי אמא שלי דוברת רק אמת..היא לא מכירה דרך אחרת והיא תמיד נאנחה שאני מכוערת
יואו, עכשיו אני נזכרתלא מחקה
שבתמונה של סיום כיתה ח' כשקיבלו את התמונות, הילדות בכיתה התגלגלו מצחוק ממני ולי לא הייתה ברירה אלא להצטרף אליהם ולצחוק על עצמי!! באנה, יש לי נקודה מאד רגישה בחיי וזה היופי שלי
היום אני מהממת ! ועדיין בלב חושבת שאני כעורת על. אחרי שאני מתאפרת ומסתדרת אני נראית מדהים! שלא תביני לא נכון
ועדיין הלב שלי מעוך כלפיי עצמי.
היום אני מהממת ! ועדיין בלב חושבת שאני כעורת על. אחרי שאני מתאפרת ומסתדרת אני נראית מדהים! שלא תביני לא נכון
ועדיין הלב שלי מעוך כלפיי עצמי.
אני לא מאמינה לך. אולי את חמודה ולא יפיפיהכלה נאה
אבל לא מכוערת. תוציאי את זה מהראש!
כל הכבוד שאת מטפחת את עצמך. חשוב מאוד.
כל הכבוד שאת מטפחת את עצמך. חשוב מאוד.
תודה נשמהלא מחקה
"אין אישה כעורה, יש אישה לא מטופחת" זה נכון לעכל אחת
יותר מדוייק בעיניי-אביול
אין אישה מכוערת, כל אחת היא יפה. יופי זה עניין מאוד סובייקטיבי. תמיד יהיו את אלה שיגידו על משהו שהוא יפה ואת אלה שנמצאו את הכיעור שבו.
ומעבר לזה, היופי בא מבפנים. ואני בטוחה שמבפנים את יפהפיה.
ובלי קשר, זה טוב מאוד שאת מטפחת את עצמך ומרגישה טוב עם עצמך.
חיבוק !
ומעבר לזה, היופי בא מבפנים. ואני בטוחה שמבפנים את יפהפיה.
ובלי קשר, זה טוב מאוד שאת מטפחת את עצמך ומרגישה טוב עם עצמך.
חיבוק !
יופי וכיעור זה עניין של תפיסהחולת שוקולדאחרונה
אם היו משדרים לך שאת יפה היית מרגישה אחרת, גם אם לא היית מרגישה יפה היית שלמה עם המראה שלך
התינוק שלי הולך לכולם חוץ ממניאנונימית אישית
יש לי תינוק בן שנה וחודש הוא מקסים וחברותי
כמעט כל מי שמושיט לו ידיים הוא בא אליו בשמחה
העניין הוא שכשאני אומרת לו בוא אליי היא מסרב ומתעקש להישאר אצל מי שמרים אותו באותו רגע - בעלי, הגננת , השכנה
אני לא מצליחה להבין אם זה משחק או חוסר אהבה אלי
אני איתו ברוב שעות היום מרגע שהוא חוזר מהגן אוהבת אותו בטירוף וגם הוא היה מאוד קשור אליי עד לא מזמן
אשמח לעצתכם
כמעט כל מי שמושיט לו ידיים הוא בא אליו בשמחה
העניין הוא שכשאני אומרת לו בוא אליי היא מסרב ומתעקש להישאר אצל מי שמרים אותו באותו רגע - בעלי, הגננת , השכנה
אני לא מצליחה להבין אם זה משחק או חוסר אהבה אלי
אני איתו ברוב שעות היום מרגע שהוא חוזר מהגן אוהבת אותו בטירוף וגם הוא היה מאוד קשור אליי עד לא מזמן
אשמח לעצתכם
לעניות דעתי, זו מניפולציה לא מודעת. (שוב, לא מודעת)לה' המלוכה
קודם כל, אל תפגעי ממנו, למרות שזה הכי פוגע!
יהיו לך זמנים שרק תחכייי שילך למישהו אחר קצת, ויתן לך שקט... בעזרת השם
ולעניין השאלה,
תינוקות, כבר מגיל כמה חודשים מזהים חולשות וחוזקות אצל הוריהם.
כנראה הוא מבין שאת מתאכזבת ומצטערת מזה, והוא "נהנה" מהשריר שהוא פיתח לעצמו.
( כנראה, יש לך גבר גבר, ב"ה, ה' ישמור לך אותו).
אם את שואלת אותי, אל תתני לזה במה,
אל תגידו לו " מה , אתה לא אוצה את אמא?" או "בוא אליי, לא התגעגעת אליי?" או משהו בסגנון.
תגידי לו, אני שמחה שאתה נהנה עם סבתא, אבא, גננת, ותחייכי לו. ותסבי את תשומת ליבך למשהו אחר.
כמה פעמים, הוא יבין שאין כמו אמא!!!! וירד מהעניין.
יהיו לך זמנים שרק תחכייי שילך למישהו אחר קצת, ויתן לך שקט... בעזרת השם
ולעניין השאלה,
תינוקות, כבר מגיל כמה חודשים מזהים חולשות וחוזקות אצל הוריהם.
כנראה הוא מבין שאת מתאכזבת ומצטערת מזה, והוא "נהנה" מהשריר שהוא פיתח לעצמו.
( כנראה, יש לך גבר גבר, ב"ה, ה' ישמור לך אותו).
אם את שואלת אותי, אל תתני לזה במה,
אל תגידו לו " מה , אתה לא אוצה את אמא?" או "בוא אליי, לא התגעגעת אליי?" או משהו בסגנון.
תגידי לו, אני שמחה שאתה נהנה עם סבתא, אבא, גננת, ותחייכי לו. ותסבי את תשומת ליבך למשהו אחר.
כמה פעמים, הוא יבין שאין כמו אמא!!!! וירד מהעניין.
כשהוא על הרצפה סתם כך ואת מושיטה לו ידיים - הוא בא?מתואמת
אני מניחה שזה דווקא קשור לזה שאת נמצאת איתו רוב שעות היום - הוא פשוט "רגיל" אלייך... והוא יודע שאת תמיד תהיי שם בשביל להרים אותו... ולכן הוא מרשה לעצמו ללכת לאחרים מדי פעם כשהם מגיעים לתוך חייו.
זו ברכה, ילד חברותי כזה! החלופה היא שהוא היה צמוד אלייך כל הזמן, לא מוכן לשחרר, ובוכה בכל פעם שאת נאלצת לתת אותו למישהו אחר... ושוב, רק בזכות הביטחון שהוא מרגיש אצלך - הוא מסוגל ככה להיפתח לאחרים...
יקרה,אביולאחרונה
אני חושבת שזה נורמלי.
איתך הוא נמצא רוב הזמן, וברור שהוא אוהב אותך
אבל כשהוא מישהו אחר זה מגניב יותר וזה משהו חדש, אז הוא רוצה להישאר ...
כך נראה לי
איתך הוא נמצא רוב הזמן, וברור שהוא אוהב אותך
אבל כשהוא מישהו אחר זה מגניב יותר וזה משהו חדש, אז הוא רוצה להישאר ...
כך נראה לי
עשיתי היום משהו שאני לא אוהבת לעשות?חולת שוקולד
הבן שלי המתוק לא רצה לצאת לבי"ס כי היתה לו שקית סנדויץ מסוג שהוא לא רצה (זה מה שהיה בבית)
הוצאתי אותו (בעדינות) מעבר לדלת ונעלתי אותה, הוא עדיין שם, מנסה לפתוח
מה אתם אומרים? מה לעשות? מרגישה רע עם זה
הוצאתי אותו (בעדינות) מעבר לדלת ונעלתי אותה, הוא עדיין שם, מנסה לפתוח
מה אתם אומרים? מה לעשות? מרגישה רע עם זה
אוי, לא! עונש חריף מידי.קרן-הפוך
תפתחי ו שייכנס הביתה.
שייקח את הסנדוויץ במפית או נייר אחר.
ואם עדיין לא רוצה - שיישאר היום בבית.
לא סוף העולם.
כנרטה הסנדוויץ הוא רק התירוץ. יש משהו עמוק יותר שמפריע לו ללכת לבית הספר.
שווה לברר בהזדמנות אחרת, כאשר שניכם רגועים ולא מעוצבנים.
שייקח את הסנדוויץ במפית או נייר אחר.
ואם עדיין לא רוצה - שיישאר היום בבית.
לא סוף העולם.
כנרטה הסנדוויץ הוא רק התירוץ. יש משהו עמוק יותר שמפריע לו ללכת לבית הספר.
שווה לברר בהזדמנות אחרת, כאשר שניכם רגועים ולא מעוצבנים.
זה לא בתור עונשחולת שוקולד
הוא התחיל פתאום לבכות בהיסטריה אז הכנסתי אותו, הוא לא רוצה שום מפית ושום נייר
נראה לי לא הגיוני להסכים שישאר בבית, מצד שני לא יודעת איך כן לשלוח אותו ולא רוצה ליצור לו אנטי לבי"ס
נראה לי לא הגיוני להסכים שישאר בבית, מצד שני לא יודעת איך כן לשלוח אותו ולא רוצה ליצור לו אנטי לבי"ס
עובר עליו משהו. הבעיה היא לא העטיפה של הסנדוויץ.קרן-הפוך
שחררי, תוותרי.
בין כה וכה יום שישי הוא יום קצר ולא לומדים יותר מידי.
בהמשך תשוחחו, תדובבי אותו לספר על בית הספר, הכיתה, החברים בכיתה, המורה - מה קורה מתחילת השנה החדשה.
תנסי למצוא נקודה שמעיקה עליו.
בין כה וכה יום שישי הוא יום קצר ולא לומדים יותר מידי.
בהמשך תשוחחו, תדובבי אותו לספר על בית הספר, הכיתה, החברים בכיתה, המורה - מה קורה מתחילת השנה החדשה.
תנסי למצוא נקודה שמעיקה עליו.
תודהחולת שוקולד
אני יודעת שטוב לו בבי"ס והוא הולך בשמחה ואומר שכיף לו ואני חושבת שהוא לא אומר סתם
למרות שיש לו קצת קשיים, הוא מספר מה קורה ויש ערוץ תקשורת טוב בינינו
למרות שיש לו קצת קשיים, הוא מספר מה קורה ויש ערוץ תקשורת טוב בינינו
איך התפלק לי ? בכותרת?חולת שוקולד
הוא הלך בסוף לבי"ס?שירוש16
באופן אישי, אני לא חושבת שצריך להיכנע לכל תכתיב של ילד קטן.
בכל בית יש כללים כמו - ילד בבוקר מתארגן והולך לבי"ס.
אם השקית לא נוחה, הוא עייף, אתמול הציקו לו בבי"ס ולא בא לו לחזור לשם.. יש דרך לדבר על זה ולפתור את הבעיה.
אבל לא צריך בגלל זה להיכנע ולהתחנן שילך ללימודים.
אם לא מצאת בבית את הבגד שרצית ללבוש לא תצאי לעבודה?
לא. כי זה לא הגיוני.
יש עבודה, יש מחויבות, ולא כל פעם מקבלים את מה שרוצים.
את לא השארת אותו באמצע הרחוב ואמרת שהוא לא יכול לחזור הביתה.
לא השארת אותו רעב בלי אוכל.
לא כיף לו כרגע, הוא לא קיבל את מה שהוא רגיל/רוצה.
לגיטימי להביע את התחושה הזאת.
אך התמודדות עם תסכול/משהו חדש זה משהו נורמלי לחלוטין. אנחנו עוברים את זה על בסיס יום יומי (האוטובוס מאחר, המכולת הפסיקה למכור מוצר מסוים, ביטול של הרגע האחרון, נגמר מוצר מסוים בבית בידיוק לפני שהחלטת להכין אותו) לא כיף גדול אבל לומדים איך להתמודד עם זה.
אולי אפשר לשבת איתו (כשיחזור מבי"ס) ולהסביר את הנ"ל. (יש כללים בבית. לא תמיד מקבלים את מה שרוצים. אם משהו לא מוצא חן בעינינו - אפשר לדבר על זה. לא צריך להשתולל ולצעוק. וכו).
בכל בית יש כללים כמו - ילד בבוקר מתארגן והולך לבי"ס.
אם השקית לא נוחה, הוא עייף, אתמול הציקו לו בבי"ס ולא בא לו לחזור לשם.. יש דרך לדבר על זה ולפתור את הבעיה.
אבל לא צריך בגלל זה להיכנע ולהתחנן שילך ללימודים.
אם לא מצאת בבית את הבגד שרצית ללבוש לא תצאי לעבודה?
לא. כי זה לא הגיוני.
יש עבודה, יש מחויבות, ולא כל פעם מקבלים את מה שרוצים.
את לא השארת אותו באמצע הרחוב ואמרת שהוא לא יכול לחזור הביתה.
לא השארת אותו רעב בלי אוכל.
לא כיף לו כרגע, הוא לא קיבל את מה שהוא רגיל/רוצה.
לגיטימי להביע את התחושה הזאת.
אך התמודדות עם תסכול/משהו חדש זה משהו נורמלי לחלוטין. אנחנו עוברים את זה על בסיס יום יומי (האוטובוס מאחר, המכולת הפסיקה למכור מוצר מסוים, ביטול של הרגע האחרון, נגמר מוצר מסוים בבית בידיוק לפני שהחלטת להכין אותו) לא כיף גדול אבל לומדים איך להתמודד עם זה.
אולי אפשר לשבת איתו (כשיחזור מבי"ס) ולהסביר את הנ"ל. (יש כללים בבית. לא תמיד מקבלים את מה שרוצים. אם משהו לא מוצא חן בעינינו - אפשר לדבר על זה. לא צריך להשתולל ולצעוק. וכו).
תודה, כשבעלי חזר הוא מצא בילקוט שלוחולת שוקולד
שקית רגילה עם פרי מאתמול אז הוא שם לו בזה את הפרוסה ושלח אותו
ואת צודקת אבל אם למרות ההסברים הוא לא מוכן ללכת מה אפשר לעשות? להוציא אותו בכח באמת לא כ"כ שייך
ואת צודקת אבל אם למרות ההסברים הוא לא מוכן ללכת מה אפשר לעשות? להוציא אותו בכח באמת לא כ"כ שייך
נראה ליבת 30אחרונה
שאם יש התנגדות חריפה כזו, אז יש לזה סיבה. והמטרה העיקרית היא לגלות מה הסיבה ולפתור את הבעיה.
בעייה בחינוך למתבגר הדתיבינייש פתוח
שמירת הברית. פעם זה היה טאבו. אסור היה לומר אף מילה אף פעם. היום לומדים על זה בבית ספר לפני בר מצווה (ברוך ה'). אצלי בשכבה בישיבה חלק למדו אותם בבית הספר כמוני וחלק למדו לבד לצערנו (כי זה היה בדיוק תקופת הביניים). אבל מה אומרים היום למתבגר הדתי?
והוא לא לבד. אצלי לא דיברו על רוב האנשים אבל אמרו שמי שישמור על עצמו זה יקרה לפחות פעם אחת בגיל ההתבגרות. בפועל בן אדם בוגר בנוי לקיים יחסים באופן תדיר (הגוף מייצר זרע ללא הפסקה) לכן אם יהיה רווק ודתי וימנע, יהיה לו עודפים שהגוף חייב להיפטר באופן לא רצוני. ואין בכך שום איסור. אבל רק היום בגיל 25 אני שומע על כך לראשונה. נראה לכם תקין?
היום מדברים על זה בכיתה ו' לפני בר מצווהrivki
לפחות במוסדות דת'ל.
הכותרת 'שמירת הברית' לא לגמרי נכונה אם מדובר על קרי לילה. אבל התדירות כן תלויה בקרבה לבנות.
הכותרת 'שמירת הברית' לא לגמרי נכונה אם מדובר על קרי לילה. אבל התדירות כן תלויה בקרבה לבנות.
ודאי. אבל לא צריך לחרטט ולספר שבאופן תקיןבינייש פתוח
זה קורה פעם-פעמיים בגיל ההתבגרות וזהו. זה ממשיך לקרות באופן בלתי רצוני גם לבן אדם בוגר ולא משנה כמה ישמור על עצמו. ולכן גם אין בזה שום חטא. מי שלא יודע את זה יחשוב לשווא שהוא חוטא כל הזמן כמו שקרא לי לאורך יותר מעשור עד שגיליתי הכל היום באיחור גדול וחבל
יישר כוחךהצללפוניאחרונה
לך בכוחך זה והושעת את ישראל.
יש לך יכולת הסברה מצוינת. לך תמצא לך דרכים לפנות לנערים, להסביר להם,ולחסוך מעוד כמה נשמות יקרות שנאה עצמית מזיקה.
שעת השכבת הילדים..יעל*
מה דעתכם?
ילדה בת ארבע וחצי, שצבקשת לפני השינה שיילטפו אותה, לפעמים ברגל כי כואב לה, לפעמים ביד, לפעמים בלחי.
ולפעמים היא לא מבקשת אבל אימא שלה מלטפת אותה תוך כדי שירים רגועים לפני השינה.. (המלאך הגואל, לילה לילה וכאלו ..)
שייך? לא שייך? מפתח הרגלים לא טובים? מחזק קשר?
(רק אוסיף שלפעמים האם לידה עד שנרדמת, לפעמים רק עד שמרגישה שהילדה רגועה ונינוחה, או כבר נכנסת לשלב השינה.. כלומר, הילדה גם יכולה בסוף להישאר לבד בחדר ולהרדך סופית לבד) .
ילדה בת ארבע וחצי, שצבקשת לפני השינה שיילטפו אותה, לפעמים ברגל כי כואב לה, לפעמים ביד, לפעמים בלחי.
ולפעמים היא לא מבקשת אבל אימא שלה מלטפת אותה תוך כדי שירים רגועים לפני השינה.. (המלאך הגואל, לילה לילה וכאלו ..)
שייך? לא שייך? מפתח הרגלים לא טובים? מחזק קשר?
(רק אוסיף שלפעמים האם לידה עד שנרדמת, לפעמים רק עד שמרגישה שהילדה רגועה ונינוחה, או כבר נכנסת לשלב השינה.. כלומר, הילדה גם יכולה בסוף להישאר לבד בחדר ולהרדך סופית לבד) .
נשמע לי נפלאחרותיק
אם הילדה מבקשת, כנראה שיש לה צורך בזה. הזמן שאמא משקיעה בה בשביל להרדים, זה מתנה שאין לה תחליף.
ואם היא יכולה להירדם לבד, וזה סתם צ'ופר, אז זה בכלל נהדר.
ואם היא יכולה להירדם לבד, וזה סתם צ'ופר, אז זה בכלל נהדר.
אם טוב לך ולה- נהדר! כיף ללכת לישון בהרגשהחדשה ישנה
שאוהבים אותנו!
מצויין. למה שיהיה בעייתי?חילזון 123
חשש שהיא תתרגל להרדם רק ככה.יעל*
את האמא?חולת שוקולד
כן, למה?יעל*
רק אומר שאני בעד כל מה שכתבתן..יעל*
פשוט יש קצת חילוקי דעות בעניין..אז עניין אותי לשמוע דעות נוספות.
כי כתבת בגוף שלישי אז לא היה ברורחולת שוקולד
איזה סבלנות וואילב נתיים
אני לא מוכנה להשאר בחדר דקה מיותרת... משכיבה שלושה בחדר שמע ישראל המלאך הגואל מחלקת ספרים כל אחד מה שבוחר, נשיקה - וקבוע אני אומרת ''אני יוצאת מהחדר לילה טוב יקרים אני לא רוצה לשמוע ציוץ אחד'' 🙈 הילדים כבר יודעים להשלים את המשפט חחח אבל הם באמת לא מצייצים אח''כ .. כשהם נרדמים מתחיל היום שלי.. סדר כביסות כלים. . חייבת להספיק
לעומת זאת כשבעלי מרדים - הוא לא מכיר את המשפט הזה... יש הרבה ציוצים אחרי שהוא יוצא מהחדר
לעומת זאת כשבעלי מרדים - הוא לא מכיר את המשפט הזה... יש הרבה ציוצים אחרי שהוא יוצא מהחדר
כל הכבוד להם...אביול
ולמה שלא תלמדי את בעלך את המשפט פשוט? חח
לא הולך..לב נתייםאחרונה
תמיד שוכח.. אחרי שמתחילים לבקש בקשות (מים שמיכה חיבוק..) קולט ששכח