נר רביעי של חנוכההמייל האדוםהמייל האדוםחיפוש

פורום הורות (עמוד 56)

בהנהלת:
מכתב פתיחה
שרשור חדש
מיואשת.. אשמח לעזרההבוקר יעלה
לפני שנה התחלנו ייעוץ שינה עם בת הארבע והלך ממש טוב, במהלך השנה לפני כחצי שנה שנכנסתי להריון ולא תפקדתי התהליך נפגע ממש והכל חזר.. חזרנו לשבת לידה.. כתוצאה מכך בת השנתיים שישנה מצויין עד אז, התרגלה לזה ועכשיו היא לא מוכנה לישון לבד, לא עם מטרנה, לא באמצע הלילה. יכולה לבכות שעות עד שנבוא לשבת לידה.. לפני כחודשיים שעברנו דירה התחלנו לשבת בקביעות עד שנרדמו וגם באמצע הלילה אם התעוררו עשינו זאת. או שהגדולה היתה עוברת אלינו. ברור לי שזה באשמתנו אבל זה התחיל מחוסר תפקוד שלי בבית בעקבות בהריון..
עכשיו אני רוצה לעשות שינוי אבל לא יכולה כל פעם לשלם סכום כ"כ גבוה ליועצת שינה..
אשמח לטיפים לתהליך ממוקד שיעזור לנו לתת להם את הכלים להירדם לבד.
שתיהן ישנות ביחד בחדר, הקטנה במיטת תינוק ובדיוק מתלבטים אם כדאי להעביר אותה למיטת מעבר..
אנא עזרו להורים עייפים
אנסהבת 30
א. אל תעבירו עכשיו למיטת מעבר. בשביל מה ליצור עוד שינוי שעלול להיות מאתגר? בנוסף להקל, גם להתמודד עם ילדה שיוצאת מהמיטה כל הזמן? נראה לי מיותר.
ב. אני לא יודעת מהן ''בעיות שינה'' אבל לפי מה שאת מתארת יש לנו בבית הרבה מהן...ואף פעם לא חשבתי שיש בעיה... אז כנראה שאולי ההסתגלות על המצב בתור ''בעיה'' היא גם מייאשת.
אולי אם תסתכלי על המצב כובעי, והגיוני, ועל רצון שתהיי לידה כשהיא נרדמת כרצון שמבטא איזה צורך, זה יעזור לך.
אני חושבת על בן השנתיים שלי. הוא גם לא אוהב להרדם לבד. רק כשאחותו הגדולה כבר במיטה לידו הוא נרדם. ולפעמים הם מצמידים את המיטות כדי לתת יד אחד לשניה ואז נרדמים.
בת הארבע שלי גם רוצה לעיתים קרובות שאשב לידה.
נראה לי כ''כ נורמלי ולא בעייתי...
מי קבע שילד צריך להרדם לבד בחדר חשוך?
ואם מישהו קבע כך, האם זה אומר שזה תמיד נכון?
ומה יקרה אם תקחי ספר טוב שאת רוצה לקרוא ופשוט תשבי לידה עד שתרדם? ככה את תרוויחי קצת מנוחה, קצת ניקוי ראש, והרדמה רגועה. אם הילדה עייפה, אז בשבע, שמונה בערב היא אמורה להרדם תוך חמש עשר דקות.
ולגבי המצב שעוברת אליכם- אם זה לא מפריע לכם, אז הכל טוב. מי אמר שזה לא טוב?
אם זה מפריע- אז אכן כדאי להתעקש שתישאר במיטה שלה, אבל אפשר למצוא פתרון שלא ידיר שינה מעיניכם. אולי לשים מזרון לידה, ופשוט להמשיך לישון לידה?
אולי להרגיל בהדרגה- כמה לילות לישון לידה, אח''כ רק לשבת וללטף וכו'.

באמת, כשקראתי שאת מאשימה את עצמך זה הכי כאב לי.
במה בדיוק אתם אשמים? איזה רע עשיתם?
תגדלו את הילדות עם הלב שלכם, לא עם תפיסות חיצוניות או עקרונות שאחרים חושבים שהם נכונים.
סליחה על החריפות.
אבל המצב שאת מתארת הוא כ''כ טבעי ונורמלי, ואת מרגישה איתו כ''כ רע, עם רגשות אשמה ותחושה שזה לא בסדר ולא טוב.
יכול להיות אותו מצב בדיוק עם תחושת שמחה ורוגע.
כך שלפעמים הכל בראש.
שיהיה לכם רק טוב ושמחה!
אני לא חושבת שזה טבעי ונורמליהבוקר יעלה
שאני ובעלי כבר כמה לילות לא ישנים.
ברגע שהמצב מפריע לתפקוד התקין, הוא יוגדר כבעיה.
בהתחלה שהיא רצתה שנשב לידה ונרדמה מהר באמת לא היה אכפת לי. עכשיו בהריון מתקדם כשאני יכולה לשבת לידה שעה עד שעתיים, ומה עם כאבי גב ולא מספיקה לאכול או לעשות משהו למען עצמי, זה לא תקין. היא קמה בלילה כמה פעמים ורוצה את אותו הדבר שעזר לה להירדם - אנחנו. ואנחנו צריכים להמשיך לשבת לידה בשתיים וארבע בלילה.. זה ממש לא תקין.
ממש לא מפריע לי שתתן יד לאחותה, היא ישנה עם אחותה אבל היא עדיין רוצה אותנו. אם היא באה בלילה אלינו ומטפסת לי על הבטן זה כבר מסוכן ואני בוודאי לא ישנה.
אני לא מסתגלת על חיים ונורמות של אחרים אלא על עצמי אבל עכשיו תגידי לי את אם זה תקין.
גם הורים צריכים מנוחת הגוף והנפש.
מה שאת מתארת זה לא תקיןבת 30
בעיקר בקטע שלוקח לה שעה שעתיים להרדם. השאלה - למה זה קורה?
האם זה רק ענין של הרגלים?
אולי יש משהו רגשי? האם היא ילדה רגישה יחסית?
האם מזרון עבורה על הרצפה ליד המיטה שלכם יכול לעזור? שאם היא מתעוררת בלילה, היא באה למזרון ולא למיטה שלכם וככה כולם ישנים טוב.
האם שירים או סיפור בדיסק בחדר יוכלו לעזור לה להרדם?
אני מנסה לחשוב מה הייתי עושה אם בת הארבע שלי הייתה ככה.
אני מניחה שהייתי מרשה לעצמי לישון לידה שעה ואפילו שעתיים, וככה הייתי אוגרת כוח לקראת שאר עיסוקי הערב. (בהריון האחרון עשיתי זאת כמעט בקביעות)
ולגבי הלילה- הייתי מניחה לה מזרון ליד המיטה שלי.

מה שאני מנסה להגיד, שצריך להגדיר מה הבעיה. האם זו בעית הרגלים או צורך רגשי?
וגם- האם לך יש כוח נפשי ופיזי להתחיל במהלך שהוא סוג של עימות וידרוש הרבה כוח.


סליחההבוקר יעלה
אולי לא הייתי ברורה..
אני דיברתי על בת השנתיים. בת הארבע גם ישנה פחות טוב אבל ממש לא ככה. וזה נטו הרגלים ולא צורך
ויש לך כוח להיכנס איתה עכשיו לתהליך?בת 30
שידרוש כוחות נפש וגוף ממך?
כן, אבל כזההבוקר יעלהאחרונה
שבסופו לא אשב לידה
ממליצה לך לחפש סטאז'ריות בתחוםחרותיק
ככה תעזרי להן לקבל תעודה, ותקבלי ייעוץ במחיר הרבה יותר זול מהשוק.
(הייעוץ כמובן בליווי המנחות של הקורס)
תודה רבה לכולן!הבוקר יעלה
אשמח כמובן לעוד עצות..
ותודה רבה גם על החיבוקים!
האם למישהו כאן יש מכשיר קסמים כלשהו לניקוי חלונות?שירה_שמבה

אם כן, אשמח לשמוע המלצה או דיס. וסדר גודל של מחיר.

תודה, תבורכו.

 

 

תרסיס חלונית . מאד זול ועובד נהדר! נמצא כמעט בכל רשת גדולהנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"ג באב תשע"ט 08:38
אחרי הריסוס,
כדאי להשתמש לניגוב החלון בנייר עיתון.
לנגב בצורה אחידה, כך שלא יישארו סימנים.
בהצלחה!
מיץ רצפה רגיל, ועיתונים.העני ממעש
תודה רבה לעונים. אם בכז יש למישהו כאן המלצה על *מכשיר* -שירה_שמבה

אשמח לקרוא. תודה מקרב לב.

לא יודע עד כמה הוא טוב...ספק
יש לי כזהPIKA
כמה הערות
אם יש לך סורגים רוב הסיכויים שהוא לא יצליח לעבוד על החלון ( הוא די רחב)
הוא עושה המון רעש. צריך להיות מוכנים לזה.
צריך לקבע אותו עם חוט בתוך הבית. יש מצב שהוא ייפול מהגובה ויטיח את עצמו למוות על הקיר. (לא קרה לי אבל סביר)
הואקום שלו חזק מאוד.
בגדול הוא אחלה.
עלה לי סביבות 120 דולר
שום מכשיר..*אשתו של בעלי*
להוריד המסילה,
להניח באמבטיה,
לסבן,לשטוף,לייבש...
למה שום מכשיר?נפשי תערוג
גם מכונת כביסה אין לך?
איך תוביל מכונת כביסה על סוס?...ספק
אקשור חזקנפשי תערוג
מה הקשר בין כביסה לחלונות??*אשתו של בעלי*
למה את מחזיקה מכונת כביסה אבל מנקה חלונות את פוסלת?נפשי תערוג
הרי זה על אותו בסיס. עזרה מכנית בנקיון

מי שנוח לו עם מנקה חלונות מצויין
לא פסלתי..*אשתו של בעלי*אחרונה
אלא שאני אישית לא מכירה מכונה הפועלת על חלונות כמו מכונת כביסה.
אולי כוונתי לא הובנה בהודעה הראשונה...
14 שנה הבדל בין הילדים..יאנה33
שלום בנות
למי יש פה ילדים עם הפרשים גדולי בין לבין.. יש לי 3 בנות גילאים 13.5, 12.5, 9 .. רוצים לנסות להביא בן.. איך זה ניראה ומסתדר עם העיניין של פער הגילאים?
היי... לנסות תמיד אפשר.עטרה12
ביני לבין אחותי הקטנה יש פער של 15 שנה
והכל בסדר...

יש ביננו עוד כמה ילדים,
אבל הבעיה שבינה לבין מי שלפניה יש 5 שנים...
בפועל אחותי הקטנה הייתה רוב שנות הילדות שלה כמעט לבד בבית עם ההורים,

וזה היה לה קצת קשה....

אני מציעה אם כבר לחשוב על שני אחים בפער לא גדול... נגיד שנתיים, וככה גם יהיה לאהן אחד את השני
וגם הבנות הגדולות מאוד יהנו לעזור לשמור ולטפל בהם...

ככה כולם יוכלו להרוויח....
זה נראה ומסתדר מצוייןחולת שוקולד
השאלה איך זה יהיה לילד/ה
יכולה לומר שאני החלטתי שאם אני מביאה עוד בעתיד אז רק 2, לא מסוגלת להביא ילד שיגדל בלי אח קרוב בגיל
הבעיה היא הפער בין הגדולה לקטן שיהיה?מתואמת

או הפער בין הקטנה הנוכחית לקטן שיהיה?

כי פערים גדולים בין הגדול ביותר לקטן ביותר זה דבר מצוי - גם של 18 שנים, ואפילו 25 שנים... אבל פער גדול כזה בין שני הקטנים יכול להיות קצת קשה לקטן... כי הוא באמת יגדל לבד... אבל לא יודעת אם זה שיקול לא להביאו לעולם בגלל זה.

הכי טוב - אם זה אפשרי, כמובן - ללדת עוד שני ילדים, יחסית צפופים...

מה זה משנה איך נראה ואיך מסתדרסיה
בא לכם תינוק אז תביאו. לא מבינה בכלל מה השיקול כאן
אם יש לכם אפשרותאמא וגם
להביא 2 לדעתי יהיה להם ולכם יותר נחמד.
ואם לא–גם טוב..
שיהיה בקלות!
לנו הפרש של 8 שנים כמעטggg
זה לא היה מבחירה, ניסינו הרבה שנים ובסוף זה קרה...
לדעתי אם רוצים עוד ילד, מביאים. ההפרש בין האחים יסתדר.
הקטן שלנו חי בטוב. יש לו אחים גדולים שדואגים לו ומפנקים אותו בלי סוף. גם לי הרבה יותר קל הגידול שלו כי תמיד יש מי שיכול לעזור. כשהוא היה תינוק הם היו רבים מי יקח אותו על הידיים והיו ימים שהרגשתי שלי לא נותנים אותו מספיק...
מה יהיה בעוד כמה שנים כשכולם יהיו כבר בתיכון או כבר מחוץ לבית, אני לא יודעת. מאמינה שיצטרך יותר חברים. הלוואי שהיינו יכולים להביא עוד אח אבל לא זכינו...
מה שבטוח, ילד קטן בבית מכניס הרבה שמחה וצחוק לבית.
חיבוקעטרה12
נשמע חוויה מדהימה משפחתית
תודהggg
יש לי חברה שגדלה ככהבאורות
יש לה כמה אחים צמודים, ואז הפסקה, והיא נולדה אחרי 10 שנים בערך. היה לה קצת בודד תכלס, כי מגיל 8 היא כבר היתה לגמרי לבד בבית. וההתנהלות של הבית היתה האחים הגדולים, שמאוד פינקו אותה וכו' אבל הם היו חבורה מלוכדת, מולה.
אני כזההנחש המקסים
ההפרש בין אחותי הגדולה אלי הוא כמעט 18 שנה.
אמנם גדלתי יחסית לבד במיוחד אחרי שהתחתנו בגיל מוקדם.
לא הרגשתי ככ חוסר בהם,כי זה היה המצב הנתון.
וגם היו חי חברים טובים שככה הם מלאו לי את "החוסר".
כמובן שאם אפשרות לעוד 2 ילדים -זה מצויין..הלוואי..
בהצלחה.
בהצלחה. אפשרי בהחלטהעני ממעש
לדעתי זה לא צריך למנוע להביא ילד נוסף.44444
מה שכן, ממש הייתי שוקלת להשתדל להביא עוד 2.
אני הבכורה מבין 6 כאשר הצעיר ביותר נולד כשהייתי בת 16.5sista

עשה לי רק טוב.

 

לו - זה עשה מצויין, אבל חסר לו אח/אחות שקצת יותר קרובים אליו בגיל, הבת שמעליו מבוגרת ממנו ביותר מ5 וחצי שנים.

אנחנו כמה אחים רצופים ואחרי 10 שנים נולדו שני אחים בהפרשמלאג

של שנתיים. בגלל שהתחתנתי צעירה, כמעט לא גדלנו בבית יחד אבל היום הם חברים טובים של הילדים שלי וזה כיף גדול!  

13 שנה הבדל ביני לבין אחותי הבכורהלהיות בשמחה1

ואנחנו חברות מאוד טובות ב"ה

ההפרש ביני לבין אחי הקטן 14 שנים בדיוקמפלצתקטנה

וכשהוא נולד טיפלנו בו כל האחים במסירות ואהבה, הוא הכניס לנו הרבה אור ושמחה למשפחה.

היה ועדיין ילד טוב ואהוב. היום אני אחותי ואחי נשואים עם ילדים. הוא עדיין לא נשוי. הוא בקשר טוב מאוד עם אחי

(ההפרש בניהם 11 שנים) וגר עם ההורים שלי.

אנחנו בקשר טוב כל האחים אבל אצלנו הבנות קרובות לבנות והבנים לבנים..אפשר להגיד שאנחנו גדלנו יחד והוא גדל לבד

מוקף מלאאאאא חום ואהבה.

 

 

 

 

כנסי. אני גדלתי בתור ילדה עם הפרש גדול מהאחיםמיואשת******
היום יש אחים שיש לי קשר טוב איתם ויש פחות
ובגדילה לפעמים הייתי לבד ולפעמים האחים דאגו לי יותר
אבל כן הייתי הרבה לבד
רק מה , ברור שנחמד שיש אח או אחות קרובים בגיל אבל הקשר הוא בין הורים לילדים. לי ולהורים שלי יש קשר מיוחד חם ואוהב ואני יודעת שהם מודים לה ששלח להם אותי הם מדברים על זה הרבה ככל שהם מתבגרים ואני חושבת שהעיקר הוא הקשר עם ההורים
אחים לא מגדלים ילדים
הורים מגדלים ילדים. חום ואהבה חשוב לקבל מההורים
קשר חשוב שיהיה עם ההורים
אחים זה בונוס נחמד, אבל זה לא מסכן אם הם גדולים ורחוקים קצת. לא נורא

ובסוף, תזכרי שזו יכולה להיות עוד בת, כמו אצלי
מה שהיא אמרהמצוי ורצויאחרונה
יש משפחות שהאמא והבת יולדות ביחד....Orit39
מכירה באופן אישי משפחה כזו בת 15 ילדים. שהאח הקטן שנולד יותר קטן מהאחיין שלו...... כלומר הדוד יותר קטן... משפחה מדהימה במיוחד עם הורים מיוחדים במינם. רב קהילה ואישתו גננת מדהימה! יש כל מני צורות ופערים של אחים, מה שחשוב הוא אתם ההורים. איך אתם בונים את המשפחה שלכם. יש יתרונות וחסרונות כמו לכל דבר בחיים. בכל מקרה לדעתי זה לא שיקול דעת אם להביא ילד לעולם או לא.
אטרקציות עם ילדיםמאושרת(=
נשמח לרעיונות לאטרקציות עם ילדים מגיל 2 עד 5 ואמא בהריון🙃
באיזור המרכז או ירושלים🙏
בחינם או בתשלום שלא דורש משכנתא😎
פארק גונניםעטרה12
כן שעשועים גדול בקטמון.
ויש שם גם תעלות מים.
נ
תעלות לא לרחצהבונים מגדל
מעבר לשילוט שאוסר ולפקחים. ולסיכון בדו"ח
שמעתי על כמה שקיבלו שם זיהום מהמים.
לא ממליצה בכלל.

הפארק מקסים.
המים בתעלות לא לרחצה.
נכון...עטרה12
אבל ממש יפה ונעים
רעיונותרקלתשוהנ

גן סאקר - אחהצ יש מלא צל ונעיםם

פארק טדי - יש מזרקות

לדעתי גם ליד ממילא יש מקום עם מזרקות

הטיילת של מתחם התחנה אפשר להביא אופניים בימבות להמשיך אפילו עד פארק טדי תלוי בכוח

ללכת לעיר לקנות גלידה בקצפת

גן חיות רק אחהצ אחרת החיות שוכבות מסטולות מהחום ומשעממות 

 

באלו שעות מומלץ הגן חיות?44444
הכוונה, מתי כדאי להגיע בשקלול הנתונים של44444
שעת סגירה, מז"א, משך הזמן שלוקח להיות בגן החיות.
נסגר ב7, אפשר להיכנס עד 6רקלתשוהנ
הייתי באה באיזור 4-5
לפי דעתי 2-3 שעות לא מספיק...מאושרת(=
תודה44444
מתי הוא נפתח?
לא מספיקים שם כלום בשעתיים- שלושאורי8
הגן גדול, צריך יום שלם כדי לראות הכל.
אנחנו תמיד היינו מבלים שם יום שלםבארץ אהבתי
יש חיות שבאמת לא זזות הרבה בשעות החום, אבל אז אפשר ללכת לפינת החי, לאכול ארוחת צהריים, יש שם גם ביתן עם הדרכה על חיות קטנות ואפשרות ללטף (לא זוכרת איך קוראים לזה, זה כל שעה עגולה משעות הצהריים נראה לי), הדובים זזים הרבה גם בחום כי הם נכנסים למים, והילדים נהנים לראות את החיות גם אם הן לא זזות הרבה. בשעתיים בקושי מספיקים להתחיל...
לגן החיותggg
עדיף לדעתי לבא על הבוקר, נפתח ב9:00. אז גם יש הרבה חניה.
בסיבוב האחרון שלנו שם התחלנו ללכת במקומות שיש פחות צל ולקראת צהריים עברנו למקומות המוצלים יותר. היה נהדר.
הבן שלי בן 3 לא הסכים לחזור הביתה..
מנסה את כוחישלומצ'

הדל...

 

בירושלים-

עמק הצבאים (חינם)

ובקרוב יש את פסטיבל הקרון, או משהו כזה- פסטיבל של תיאטרון בובות (נראה לי שיש גם מופעים בחינם)

 

באזור המרכז-

 

גן לאומי ירקון (בתשלום)

יש לו שני חלקים, אפשר להיכנס לשניהם עם אותו כרטיס.

הייתי באחד מהם עם בנות חצי שנה. מודה שרק ישבנו ליד השכשוכיות... והיה מעולה! חוץ מזה יש אפשרות גם למסלול קליל, יש את מבצר אנטיפטרוס, בקיצור- אין לי ניסיון עם הגילאים שרשמת, אבל נשמע לי שיכול להתאים

 

נמל תל אביב בערב (חינם)

לח שאפשר למות, אבל אחל'ה מקום להסתובב בו בכיף.

 

בהצלחה

הם פיצים, תחרשו את האיזור שאתם גרים בו...בלדריתאחרונה
זה לא גיל שצריך בן הרבה מעבר לגן שעשועים נחמד.
'טיול' רכבתחייצ'ו

מחפשת רעיונות לטיול שבמהלכו נוסעים ברכבת (ישראל. לא ה'קלה', כן?)

יציאה וחזרה מירושלים.

כמה ילדים, גילאי גן ומטה.

 

יש למישהו?

תודה=) גן החיות זה בירושלים. אנחנו מחפשים להוציא אותם קצת.חייצ'ו

לדוג' הם אף פעם לא היו בים..

איך מגיעים לים מירושלים? (בילדותי היינו הולכים הרבה לחוף צפוני יותר ולא רלוונטי. אני לא מכירה משהו שקרוב לירושלים ואפשר לבוא בתור משפחה)

יש בחיפהאמא וגם

את החוף השקט  ויש את פארק הכט

 

בבן גוריון אפשר לצפות במטוסים ממריאים ונוחתים

 

הבנתי שיש רעיונות נוספים באתר של רכבת ישראל

 

אם הרכבת מגיעה לכפר חבד אז יש שם את "מאחורי הדבש"חילזון 123


תודה רבה! רעיון..חייצ'ו


אולי לגני יהושע?בת 30
בית שמשפרה
ה3כבת לבית שמש. המסלול מאוד יפה.
יש בבית שמש וסביבתה: מערת הנטיפים. מעיינות. יש "מוזיאון" חדש של בעלי חיים. ובטח עוד דברים לעשות
תחנת הרצליהבלדריתאחרונה
לא סנוכה בהליכה לים, כן באוטובוס.
קרובה מאוד לקניון ולפארק שעשועים גדול.

תחנת אשדוד- לא מריק הליכה, אבל יש ים ואת פארק עד הלום.
למעט תחנות עתלית וחיפה אין לך תחנות סמוכות מאוד לים. יש את תל אביב אוניברסיטה שהיא קרובה לירקון.
אתרים יפים ליד הרכבת יש בחדרה, בפרדס חנה, ברחובות. ועוד... תלוי מה אוהבים.
מה לוקחים לאכול בחוץ?לראות את האור
כשאתם הולכים לטיול ארוך (ליום אחד) באיזור שאין בו מסעדות, איזה אוכל אתם לוקחים לילדים קטנים (גילאי שנה עד ארבע) ואיך דואגים שלא יתקלקל?
אשמח לעצות
מה שאנחנו עושיםבת 30
כי באמת אנחנו לא מסתדרים עם לקנות אוכל.
לוקחים איתנו בסירים אוכל מבושל חם טרי, אורז, שעועית, סלט וכד'- זה לארוחת צהריים. וזה לא מתקלקל. (תפו''א או ביצים כן עלולים להתקלקל)
אם יוצאים לטיול יומיים- משתדלים להביא גזיה או כירה חשמלית ומבשלים בערב בשביל היום השני)

אם צריך לקנות ארוחת ערב- קונים לחם, ממרחים, יוגורט, וכד'.
למה בסירים ולא קופסאות? איך שורד את הנסיעה?וואוו
אפשר גם בקופסאותבת 30
אני לא אוהבת לשים אוכל חם בקופסאות פלסטיק
נו אבל איך הסירים נשמרים טוב בנסיעה?וואוו
איך לא נפתחים וכו'?
לא נפתחים...בת 30
לוקחים סיר שהמכסה יושב עליו טוב...מניחים בתוך ארגז או שקית קניות רב פעמית, והכל בסדר.
אנחנו קושרים גומיות מהידית של הסיר עד ידית המכסהאמא יקרה לי*

עושים זאת ב2 הידיות וזה ממש מסייע לאטימה הרמטית

יש מוצר כזה. קיבלתי פעם מתנהאם+7


יש לך קישור? נשמע מענייןאמא יקרה לי*

תמיד משתמשים בגומיות פשוטות וזמינות

לא, קיבלתי כאמור מתנהאם+7

זה כל כך מוצלח, זה פשוט גומי שמתחבר בחוזקה רבה ל-2 הידיות ולמעלה- מצופציק של המכסה.

בטח יש באליאקספרס וכאלה

אנחנו עוטפים בנייר נצמדסיה


וואי, שיטות מגניבות!וואוו
יש גם קופסאות שמתאימות לזהשירקי
לחימום במיקרוגל וכאלה
ולפי הידוע לי זה בטוח...

סנדויציםחילזון 123

אפשר טונה,תירס\אפונה,מלפפון חמוץ,ירקות. אפשר להוסיף לזה ביצה קשה\תפו"א מבושל.
פיתות עם איזה ממרח שמורחים תוך כדי הטיול (נגיד ריבה, גבינה אם יש צידנית)
 

מה שאהבו אצלי:+mp8
הקפאתי מראש פסטרמה ולקחנו קפואה לדרך- ככה הפשירה היטב עד לזמן האוכל. לחמניות או פיתות. שימורי חמוצים סגורים שפותחים בשניה, קטשופ, חומוס, חרדל- והילדים הרגישו שזו היתה אחלה ארוחה בתנאי שדה. לקחת כלים חדפ והרבה מפיות נייר. להקפיא בקבוקי מים/ שתיה קודם.
פעם טיילנו עם גיסתיפעם ראשונה

וכל כך נהניתי מהרעיון שלה:

היא הביאה קציצות בשריות ושניצלים בצידנית.

טעים לאכול קר ומשביע.

אפשר להוסיף פיתות וממרח חומוס+ שימורים וזו ארוחה נהדרת.

 

ממש אימצתי את הרעיון לטיול הבא שלנו.

בפסח אני עןשה קציצות טונה או קציצות בשר+ תפו"א.44444
מאפינס (גבינות/ תירס)+ ירקות חתוכיםאמא יקרה לי*

עראייס על אמגזית זה אחלה דבר. מכינים את הפיתות עם הבשר מהבית ושומרים בצידנית עד הטיגון בשטח.

 

פיתות עם פסטרמה, סלטים (חומוס, כרוב אדום וכד'), חמוצים

 

 

ותמיד מצטיידים בפירות ופריכיות

מזון שלא מתקלקלהעני ממעש
סנוויצ עם, טחינה גלמית, חמאת בטנים, ממרח תמרים.
גבינה צהובה דיי נשמר.
פירות וירקות, שלמים. קשים, לא פירות קיץ וכו'

קרקרים ביסוויטים קורנפלקס.
מיץ פטל מרוכז

חד פעמי ומפיות ונייר טואלט
שקיות ושקיות זבל
מגבונים
ועוגות קנויותהעני ממעש
איכס!!!!Orit39
טונות של מרגרינה!! וכל החומרים הכי זוועתיים שיש.... מחזיקות מעמד במשך שנים.......
פעם ב... לא נראה לי אסוןאם+7


כפי שכתבה אם 7העני ממעש

ב. לא להיות קיצוני

ג. לא מכיל מי יודע מה מעבר למה שמכינים בבית

מכיל הרבה מעבר למה שמכינים בביתבת 30
אבל לא ניכנס לדיון.
ברור שאת צודקת, רק תחשבו על המרגרינה+חומרים משמריםאם+7


אנחנו פעםג'נדס
הבאנו שניצלים פיתות ירקות וסכין

לא.בוקר זה סנדוויצ'ים.

והמון פירות חיים/יבשים לנשנשושים. חשוב להקפיד על המון מים כי מתייבשים במהירות בחוץ....
ירקות חתוכים, לחם, טונה, ביצים קשות.44444
שמים קרחום.
ירקות שלמים עם סכיןשחר245

חותכת להם במקום הרבה יותר מוצלח ומקצר את ההכנות בדרך.

גילתי מפסח שאוהבים תפוחי אדמה שבושלו במים. עם שקית קטנה של מלח. (מכונה אצלנו "כרפסים") משביע ובלי נטילת ידים.

טוסטים מחזיקים די טוב. שימורים.רחפנית


אם יש לך זמן להתארגן לפני:Orit39
תכיני סנדוויצ'ים.... הכי פשוט קל ונוח. אם לא - קונים חבילת לחמניות, פסטרמות, סלטים, שניצלים (הכי טוב להכין שניצלים יום לפני , הכי טעים ובריא) קופסא של ירקות חתוכים, שישיית צ'יפס ויש לך ארוחת צהריים מדוגמת! אם אתם אוכלים אז גם נקניקיות פותר את הבעיות. וכמובן קופסאת פירות.
לקטן או שתקני גרבר או לרסק מה שהוא רגיל לאכול לתוך קופסא.
סה"כ ליום אחד דברים לא מתקלקלים כל כך מהר.... אולי גבינות משנות קצת את הטעם, אז גבינות אני לא ממליצה לקחת..
שוב, מדגישה את עניין הקופסאות - קופסאות טובות שלא נפתחות בקלות, שומר על המזון שלא ימעך...
גם פסטרמות זה לא שיא הבריאות (אם כבר)יעל מהדרום
חחחח נכון!!אם+7

 

 

כמה טיפים שוויםאור שמחה
1.לקחת אוכל (תבשיל) בקופסא פלסטיק, אבל לדאוג שהוא יהיה פושר ולא חם מידי, כי זה לא בריא בפלסטיק כמו שכתבת שאת לא רוצה. אז לחכות שהוא יתקרר או להכין מראש ואז לשים בקופסאות.
2.אפשרי להכין כריכים.או להכין מראש או לקחת את הממרחים אתכם בקופסאות קטנות ולהכין במקום.זה יכול להיות שוקולד(בכל זאת, להנות זה טיול וגם זה לא מתקלקל) אפשרי גבינה, חומוס, נקניק אבל תדאגו לאכול את זה לא הרבה זמן אחרי כי זה עלול להתלקל בקלות בחום הקיץ . אפשרי לקחת טונה בשימורים, גם לא מתקלקל.
3. לגבי נשנושים, אם את בקטע של בריאות, אז חוץ מחטיפים ושוקולדים, אפשרי להביא לילדים תמרים , פירות/ירקות ולחתוך להם על המקום. או להכין כל מיני חטיפים בריאים שהם רכים כדי שיתיאמו לילדים הקטנים.כמובן שצריך הכנה מראש. יש לי אופציה שפחות בריאה ולדעתי פחות טעימה , אבל אנחנו בטבע ואי אפשר לקבל הכל ..האופציה היא לקחת חלב/מעדנים/שוקו שהם עמידים ולא צריכים קירור ולהוסיף לזה דגנים/קורנפלקס וכאלה. והכי חשוב המוןןןן מים!מקווה שעזרתי וטיול מהנה
פירות, ירקותמופאסה
תמרים, (אגוזים, שקדים)
כמה סוגים של בשר מיובש מעשה ידי (כדוגמת beef jerky, sucuk הטורקי, קציצות מיובשות) , פתית/קרקרים.
התרגלנו אותם שלא צריך לאכול הרבה בטיול בשטח
אפשר אפילו להכין אוכל בטבעאור שמחה
לקחת אמגזית, סיר, מצית, ולהכין פסטה, אורז, לטגן שניצלים, משבאלך בדיוק כמו בבית.דורש זמן ומאמץ, אבל הכי טרי שיש.
ככה1289
פסטה מבושלת, מתבלת באורגנו ובזיליקום מיובשים, שמז מלפ שום גבישי.
קציצות בלי רוטב, חזה עוף, הכל הולך בצידנית.
טונה,ביצים קשות.
ירקות, פירות. וסכין לחתוך במקום.
צ'יפס בתנור.
פיתות, ממרחים.
העיקרון הוא בלי הרבה רוטב ולא משהו שמתפורר ומתפזר ומלכלך..
יש דברים כמואמא וגםאחרונה

שניצלים שמחזיקים ממש יפה מעמד.

ביצים קשות, פירה, פסטה.

אם יש אפשרות לקחת אמגזזית וסיר ולהכין אפילו רוטב לפסטה שהכנתם בבית,

וככה הוא יתחמם יהיה לכם בקלות אוכל חם ונעים וחויה.

אנחנו אוהבים גם להכין שתיה חמה ולתת עם עוגיות או שוקולד. פשוט ונותן לילדים שלנו לפחות הרגשה נהדרת.

 

עוד דבר שאנחנו אוהבים לעשות באמגזית, לקנות המבורגרים או נקניקיות, ופיתות ממרחים חמוצים או מה שאתם אוהבים.

ככה מכינים בלי עשן והמתנה ארוכה מנה בשרית חמה (במחבת גם כמובן..)

אמהות יקרות-התארגנות בוקרפעם אחרת
אומנם עכשיו זה לא ממש רלוונטי אבל לאחת כמוני זה ממש יעזור להתחיל ללמוד מעכשיו.
אז ככה: אנחנו ממש לא מצליחים להתארגן בבוקר!! שלושה ילדים: בת 4 ושני קטנים אחד שנתיים והקטן שנה.
אני חושבת שהכל מתחיל מזה שלא ישנים רצוף בלילה, הגדולה שלי מפספסת מידי פעם ואז זה ניהיה פרוייקט של להחליף בגדים להחליף מצעים ואז הקטן בוכה, בדר"כ פעמיים בלילה: חם לו, קר לו, רעב, רוצה לשחק.. ואז בבוקר מאוד קשה לקום, מחכה לבעלי שיחזור לתפילה כי לא יכולה לפזר שלושה ילדים לבד (כל אחד במקום אחר בתחבורה של ירושלים) וצריכה להגיע בזמן לעבודה (8) אז יוצא שכולם מאחרים..
יש למישהי טיפים איך לגרום לעצמי לקום בכל זאת.. איך להעיר את הבעל שממילא מגיע מאוחר בקושי ישן? השגרה הזו גרמה לי להתייאש!! חייבת עזרה! תודה
בקשר לילדהגלית

שמרטיבה למה לא לשים לה טיטול סתם את והיא סובלות תחכי עוד קצת לגמול אותה מהלילה

היא לא מוכנה לשיםפעם אחרת
אז אני חוששת שזה יזיק לגמילה יותר
יש תחתוני לילה שזה בעצם חיתול אבל שמים את זה כמו תחתונים44444
ואפשר ל"שווק אותם" כתחתוני לילה.
ניסית לצערי זה לא עבדפעם אחרת
זה ממש מעניין כי דווקא עם התחתונים האלה היא לא פיספסה- שמתי לה תוך כדי שינה כי היא לא רצתה לשים, הבינה שזה טיטול ולא תחתון..
פיתרון לטווח קצר, קטסטרופה להמשךOrit39
היא אמורה לאמן את השרירים בגוף שלה להתאפק בלילה. ילד ומבוגר בריאים לא הולכים לשירותים בלילה. (אולי אישה בהריון בגלל הלחץ של העובר). אם תתרגל לחיתול בלילה היא לא תגמור עם ההרטבות עד גיל מבוגר.
תלוי ילד-יש ילדים שמעצמם לא רוצים לקום רטובים.44444
זה עדיין מפריע להם.
אפשר גם לצ'פר על בוקר יבש כך שזה יעודד את הילדה לקום יבשה אבל ימנע את כל הבלאגן בלילה ובבוקר והכביסות הבלתי נגמרות.
לדעתי לא כדאישקד ותמר
עלול להוריד ממש את הבטחון העצמי שלה.
הילדה כבר בת 4!! היא גדולה!
כשהבן שלי מפספס בטעות ..
הוא ממש בוכה מרוב בושה. הוא כועס על עצמו איך זה קרה לו....
אז לשים חזרה טיטול נראה לי ממש עלול לפגוע בה.
לשיקולך.
הגוף רוצה את שלומופאסה
זה מאוד קשה לתפקד ללא שינה מסודרת.
אולי ללכת לישון מוקדם יותר, להכין את כל מה שצריך מהלילה, סנדוויצ'ים/ תיק וכו'. לא להסתכל במסכים לפני שינה (פוגע באיכות השינה), לישון בחושך גמור.
אין ספקפעם אחרת
לפני הלילות האלה הייתי קמה חופשי ב5-5 וחצי, היום זה בדיוק השעה שאני רק נרדמת... מגיעה לעבודה מותשת וחוזרת יותר מזה... מה אתם עושים במצב כזה? אשמח לרעיונות..
אין עצהמופאסה
חד משמעית את צריכה לישון, ברצף.

אי אפשר להחזיק מעמד כך, חוסר שינה משבש את כל מערכות הגוף, ברור שאת מותשת.
לבת 4 תשימי מגבונים ליד המיטה ואולי מיטה חלופית שהיא יכולה לעבור, שהיא תנקה את עצמה ולעבור למיטה אחרת (אפילו שמיכה עבה).
בשביל הקטן, אולי תפני ליועצת שינה?
שיתפלל במניין מוקדם יותר.העני ממעש
אנחנו שואפים לכךפעם אחרת
הבעיה היא שהוא חוזר ממש מאוחר מיום לימודים ועבודה ובלילה כל ילד והסיבה שלו.. זה קצת קשה.. בדר"כ אני זו שמעירה אבל מאז שהילדים קמים בלילה אני פשוט לא מצליחה לגרד את עצמי מהמיטה..
הכל אפשריtalya30

הי,

הבקרים והלילות שלך יכולים להראות ממש אחרת תאמיני בזה!

 

אמרת פה כמה דברים, קחי דבר אחד שאת הכי רוצה לשנות ותתחילי איתו,

למשל ההרטבה של הבת שלך, כשהיא מרטיבה אם היא לא מתעוררת היא יכולה להשאר כך עד הבוקר ובבוקר להתקלח ולהחליף, אם מתעוררת תניחי לה ליד המיטה מגבת ובגד נקי ותעבירי אליה את האחריות . לפני שאת עושה את השינוי תדברי איתה ותעשי לה שיחת תיווך שינוי- תאמרי לה "שעד עכשיו כך וכך היה וזה קשה לך בלילה להתעסק עם ההחלפה וזה גם מעיר את האחים שלה אז מהיום אני אניח לך מגבת ובגדים נקיים ליד המיטה ואם תתעורי רטובה אני סומכת עלייך שאת מסוגלת לפרוס מגבת על המיטה בעצמך ולהמשיך לישון"

 

תתחילי רק אם זה.

 

נקודה למחשבה- את מצפה מהם לקום בזמן ולהתארגן ולהיות מוכנים ליציאה אבל את בעצמך לא מתעוררת בזמו וכל הבוקר נהיה לחוץ. מה המסר לילדים? (הם קולטים הכל)

אני לא מצפה מהם לקום בזמןפעם אחרת
מדובר בילדים קטנים- אני בנאדם די מאורגן עד שזה פוגע לי בשינה, בעיקר אחרי הלידה השלישית.. ולכן רציתי לדעת איך אחרים מתמודדים כדי ללמוד ולנסות שיטות אחרות..
אני חושבת.......Orit39
שאת ממש "בהיכון" כל הלילה והילדים שלך די מנצלים את זה. הרבה צומי...... גם הטיפול בילדה המרטיבה לדעתי צריך להיות מינורי. לא חייבים עכשיו להחליף את כל המצעים, אמבטיות וכ'ו.... מחליפים את הבגדים הרטובים, קצת מנקים עם מגבונים (פרס נובל למי שהמציא אותם!!!) לגבי המיטה מב שמתאים לך, או להחליף את הסדין (הכי מסובך), או להעביר למיטה אחרת או לספה או אפילו לשים מגבת במקום הרטוב. הילדה צריכה להבין שההרטבה שלה זה לא ייתרון לקבל תשומת לב מאמא בלילה, ואפילו קצת לא נעים, כך תשתדל יותר. מעבר לזה אם יש בעיה רצינית היא צריכה טיפול. כי ילדים בגיל הזה לא אמורים להרטיב.
לגבי הקטן נשמע כמו פינוק מוחלט. מתעלמים וזה עובר... מה זה לשחק באמצע הלילה?? שישחק לבד, מה הוא צריך אותך? חם קר? איך רק לו חם או קר?? הרגעי, לכי לישון כמו שצריך, גם את צריכה את המנוחה הזו ליום חדש וגם הילדים. וגם אם בהתחלה יבכו לך - אל תתרגשי, עובר תוך יומיים שלושה.
בהצלחה!
בגיל 4מאוד נפוץ להרטיב בלילה וזה לא נחשב בעייתיחולת שוקולד
בגיל 4Orit39
אולי ברמה של פעם בשבוע או יותר. כמו שהיא מתארת את זה זה קורה כל לילה. זה לא תקין. לא תקין זה לא חייב להיות משהו נפשי או פיסי, במקרה שלה אני סוברת שזה פשוט רצון לתשומת לב של אמא. תקופת גמילה של ילד היא בין גיל שנתיים לשלוש. ברגע שהורדת לילד טיטול לוקח לו כמה ימים ולמתקשים עד שבועיים / שלוש להפסיק להרטיב במיטה. זה בא להם באופן טבעי לחלוטין. הגוף בנוי ומוכן לזה. אם יש אימהות ששמות טיטול לילד בשינה ומבלבלות אותו זה כבר סיפור אחר.... ככה גמלתי 5 ילדים ועכשיו אני עם השישית שבת שנתיים שלא מטיבה כלל במיטה. ביום כן. זה עניין אחר של מודעות בעירות.... בלילה לא.
לא נכון ולא נכוןבת 30
אולי לא היו לך ילדים מרטיבים, אז את לא מכירה.
עד גיל 7 ואפילו פעם רופא אמר לי 10 יש אחוז מסוים של ילדים שמרטיבים וזה נורמלי.
הגדולות שלי הפסיקו להרטיב הרבה אחרי גיל 4.
ויש לי בת ארבע שמרטיבה כמעט כל לילה, למרות שהיתה לה תקופה די ארוכה שהיתה קמה יבשה.
לא עושה מזה ענין. יעבור.
אני לא מכירה מציאות של ילדים מתחת לגיל 6 שלא מרטיבים בלילה.44444
אני הרטבתי עד יסודי, כל האחים שלי, בעלי ובינתיים כל ילדי....
בטח שזה תקין, ואם יש אימהות שמורידותחולת שוקולד
טיטול בלילה ביחד עם היום ובכ"ז הילד מרטיב?
הבן שלי בן 4חדשה ישנה
מרטיב כ---ל לילה.
הוא ישן כ''כ חזק שכשאני מנסה להעיר אותו אני יכולה לקפוץ עליו והוא ימשיך לישון (אמיתי!)
והוא קם סחוט כאילו התפנה איזה 3 פעמים.
וכמה שאני מנסה לא לתת לו לשתות בלילה, ולהתפנות לפני השינה לא עוזר!
ברור לי שזה לא צומי, לא משהו נפשי (כי זה לא רגרסיה) ולא פיזי- כי במהלך היום שולט מצוין.

יש ילדים שגמילת הלילה שלהם היא נפרדת מהיום.
כל הכבוד לך שהצלחת לגמול גם מהלילה, אבל זה לא יעבוד על כל ילד/ה.
אבל מסכימה עם ההןדעה הקודמת שלךחדשה ישנה
שלא צריך לעשות טקסים באמצע הלילה אמבטיה, החלפות, עניינים... אמל'ה, לא הייתי עומדת בזה לילה אחד! סיוט.
משהו מינימליסטי לחלוטין.
אפשר לנסות להסביר לילדה שקשה לאמא לקום בלילה והיא עייפה, ויש הרבה כביסה וריח לא נעים . (מה יהיה בחורף?!) ולכן כדאי לשים תחתוני לילה, אם היא צריכה להתפנות- שתוריד. אין ברירה, נראה לי לא שפוי לקום מס' פעמים בלילה לילדה בת 4. יש מספיק תינוקים לקום אליהם. בכלל לא קשור לעבודה שלך. פשוט קשה!!
יש משטח חד''פ שאפשר לשים תחתיה וכך לא צריך להחליף סדין. כמובן ניילון מתחת לסדין להגן על המזרון.
בגיל 4 אפשר להעביר לצד השני של המיטה.44444
הרטבת לילה זה הרבה םעמים עניין גנטי.44444
לפני כמה שנים נמצא הגן האחראי והוא הכי נפוץ אצל יהודים.
נאמר מפסיכולוגית שעוסקת בתחום.
בכל מקרה בגיל 4 הרטבת לילה אפילו לא נחשבת "בעייה" וזה בעיקר עניין פיולוגי שמשפיע גם פסיכולוגית אבל המקור ביולוגי וכך הטיפול בה.
זה שונה מהותית מהרטבת יום.
הרטבת לילה כככללל לילה?Orit39
שואלת באמת. גם לי יש ילדה שהרטיבה עד גיל מאוחר. 6 אני חושבת, אבל לא כל לילה... ועם הבן שלי אגב כן היה קשה לגמול. לאו דווקא בגלל הלילה, יותר ביום הוא לא ממש קלט מה צריך לעשות. הבנתי שאצל בנים יותר קשה סטטיסטית לגמול.
טוב, אני לא מתווכחת עם עובדות. אם ככה זה אצלכם כנראה שטעיתי.
אבל שואלת באמת- לא שמתם לו/ה חיתול בלילה בזמן הגמילה?
אצל הבכור הורדנו כיצהטתה תקופה טובה והכל חזר.44444
אצל השניה כבר הכרנו את הסטטיסטיקה שילד ל-2 הורים מרטיבים יש 80% סיכוי להרטיב גם. ניסינו להוריד. היה נוראי כי היא קמה בלילה ולא רק בבוקר והוא היתה עיפה כל היום....
מהר מאד קנינו תחתוני לילה.

אני גדלתי בבית של כמה מרטיבים במקביל ואני יודעת מה זה.
לפני 20-25 שנה לא היו תחתוני לילה לילדים כמו היום אז זו לא היתה אופציה. כל בוקר- זוועה.
תחשבי על 3 ילדים שצריכים להתקלח במקביל בבוקר44444
ולכבס את כל המצעים- גם בחורף.
אני לא רציתי שיהיה אצלי אותו דבר. אז ניסיתי לגמול ולהוריד והיה נוראי.
לפני גיל 5-6 אפילו לא מטפלים בזה אז אין יותר מידי מה לעשןת.
רשמתי מידי פעם לא כל לילהפעם אחרת
אני באמת מרגישה בהיכוןפעם אחרת
הוצאת לי את המילים מהפה.. הגדולה לא מרטיבה באופן קבועה בדר"כ פעמיים בשבוע.. והקטן די מפונק.. זה די מעודד מה שרשמת כי זה נותן תמונה יותר ברורה תודה!
מכינים מקסימום דברים מראשבונים מגדל

אוכל לילדים ולכם מוכן במקרר, רק לשלוף ולשים בתיק

בגדים לכולם מוכנים מראש, זמן מציאצ בגד  בבוקר זה יכול להתגלות כזמן ארוך

נעליים גם - לילדים לעיתים יש נטיה לפזרם ברחבי הבית ולמי יש זמן לחפש...

 

לי יותר קל להתארגן ראשונה, בלי שהילדים סביבי או מחכים ליד הדלת של החדר. נוח לי יותר בשקט.

ושעון מעורר, לי עוזר שיש שניים, אחד 5 דקות לפני הזמן שצריך לקום ואחד בזמן. כך הגוף שלי מתכונן כשאני עוד חצי ישנה לזה שבאמת יהיה צריך לקום. 

 

ולא מחכה לספטמבר... 

 

אצלי בבוקר יש כל רבע שעה צלצול.44444
גם בהתארגנות זה נוח.
השנקל שלי*סמיילית*אחרונה
אם היא מתעוררת מזה שהיא רטובה אז באמת להחליף לה כמה שיותר בשקט. קצת לנגב עם מגבונים ובגדים נקיים. לגבי המצעים- אפשר לשים מגן מזרון, סדין, מגן מזרון, סדין. ככה נותר רק "לקלף" שכבה אחת ושהיא תחזור לישון. לגבי הקטן- לנראה לי לא להתרגש מזה יותר מדי. רק אם הוא באמת רעב- אולי רק לתת לו בקבוק ולצחצח לו אחכ.

נשמע באמת לא פשוט. מקווה שיסתדר כמה שיותר מהר.
לונה פארק או סופרלנד?מאושרת(=
מה יותר מומלץ?
נקודות חשובות להשוואה:
- מתקנים רלוונטים לקטנים.
- מקומות ישיבה מוצלים.
- עומס אנשים / המתנה בתור.
- חניה בכניסה.

ואם יש עוד נושאים שלא חשבתי עליהם..

תודה לעונים!!
לא יודעת לענות לגבי החנייה, אבל אצלנו תמיד העדיפו את הלונה פרק להודות
אצלנו הכוונה לשבט גדול בלע"ה של 60 איש ומתוכם הרבה ילדים קטנים וגדולים
באופן כללי המתקנים בסופרלנד יותר מפחידיםחולת שוקולד
לונה פארק יותר מתאים לילדים. וגם יותר מתקניםכלה נאה
אני אוהבת יותר סופרלנד*סמיילית*אחרונה
בלונה פארק רוב המתקנים סתם עושים בחילה. בסופרלנד יותר כיף.

לגבי הנקודות שרשמת להשוואה אינלי מושג. לא הייתי לאחרונה..
פעיל במפגלהאור שמחה
איך אפשר להיות?
טעות בפורום.מצטערת....אור שמחהאחרונה
שאלת גמילה לבת~nhykb~
הי

הבכורה שלנו בתהליך גמילה. היא ראתה חברים שעושים בחןץ וגם היא רוצה..

קיצר. היא עושה בחוץ. אממה? בעמידה. רק בעמידה.

טכנית- זה עובד..

אבל זה קצת מוזר שבת עושה ככה.

היא לא מוכנה לשבת.

מה אתפ אומרים? יש סיבה להתעקש?
צריך להרגיל אותה להתפנות כמו בנות.קרן-הפוך
להסביר לה שהיא בת והם בנים.
גם בגילה הפעוט היא תקלוט שיש הבדל.
אבל למה בעצם?~nhykb~
היא יודעת גם ללכת לשירותים בבית בישיבה.. בחוץ יותר נח לה ככה.
אז חוץ מהקטע החברתי, מה ההבדל המהותי?
אם מלכתחילה היית מספרת שבבית היא יודעת - השאלה שלך היתהקרן-הפוך
נראית לגמרי אחרת.

בנסיבות שאת מתארת עכשיו, אין שאלה.

הסיבה ברורה.
רוצה להיות כמו החברים.



יעבור לה בהמשך...
צודקת. רואה עכשיו שלא הזכרתי..~nhykb~
לא נראה לי חמור במיוחדחילזון 123

אבל במקביל תלמדי אותה איך לעשות
תחזיקי אותה את בצורת ישיבה, כשאת מחזיקה אותה בירכיים
וככה היא תבין את התנוחה
סתם זה יעזור לה לדעת את זה להמשך החיים...

לאמר לה. לא בלחץ. כדברי חילזוןהעני ממעשאחרונה


קשר עם חמותיאהובה על עצמי
אני נשואה כבר 8 שנים והקשר שלי עם חמותי ממש לא זורם, אני מתבישת ממנה, יש לנו אותו תחום עיסוק ואני מרגישה שהיא כאילו בוחנת אם אני מוצלחת בו.... אבל גם בנושאי אחרים לא זורם לנו...
חשבתי שזה ענין של זמן, אבל עדין אחרי כמה שנים לא נעים לי בחברתה, לא שיש קצר או כעס, פשוט לא זורם.... עם גיסותי האחרות היא ממש זורמת ומדברת המון, ואני מאד נמנעת מזה....
עם שאר המשפחה אני בסדר גמור וכיף לי איתם, אבל מה אני עושה איתה? זה ממש ממש מפריע לי והאמת גם לבעלי...
מה אומרות?
כלה בחמותה..... אחד ממאפייני הדור...Orit39
גם עם חמותי לא הכל זורם ואני אפילו לא יודעת למה.... סה"כ היא אישה טובה, אבל יש לה אופי שלפעמים מציק לי. אני לא אפרט מה, אבל רק אומר לך שלמדתי להשלים עם זה.... לפעמים כשמשהו לא נראה לה היא שואלת שאלות, אני פשוט או עונה לה ישירות לשאלה או שמתעלמת... אין הרבה מה לעשות... הן לא ישתנו ויישארו החמות שלנו לטוב ולרע... אני לא כ"כ הבנתי מה העניין של העיסוק המשותף, אבל אם את עובדת יחד איתה ולא נעים לך, ויש לך אפשרות תעברי למקום אחר או שפשוט אל תתרגשי ממנה ותעשי את שלך.... ככה זה חמות, הן בודקות שהכלה שלהן מתפקדת היטב, והן מאוד ביקורתיות, זה גרוע מאוד, אבל חוץ מלשלוח לה איזו הרצאה על כלה וחמות עם הדרכה לחמות איך להתנהג עם הכלה, אין לך הרבה מה לעשות אלא אם כן יש לך דיבור איתה....
את צודקת!אהובה על עצמיאחרונה
אולי זה הזמן להשלים עם זה....
אם ניסיתי ולא הולך אז להשלים עם זה שזהו קושי מסוים בחיי
לפחות להתעסק עם מה היה קורה אילו וכו''
תודה לך!!
עזרה מההורים לקניית דירהשאלונת קטנטונת

שאלה- במידה וההורים שלכם עזרו לכם בסכום כסף לקניית דירה, האם הייתם מצפים שהסכום יהיה שווה בין האחים? האם הייתם נפגעים במידה והיו עוזרים לאח אחר בסכום גדול יותר (קנה דירה יקרה יותר)? והאם הייתם מדברים על זה עם ההורים (לא בקטע של תנו לנו עוד אלא יותר שיתוף)?

 

תודה רבה.

זה כל כך מורכב ותלוי אישיות... ובן זוגבעזרתו יתברך!!!
מנסיוני, אם הייתי יכולה להחזיר את הגלגל אחורה, יש אנשים שלא טוב לפתוח איתם דברים.
גם בסיפור של הפותחת אין מה ללבן... מה הציפיה?! שיתנצל האח ויסביר למה קיבל יותר? הלב אטום, לא שומע, מרגיש מקופח, פחות... צריך לבדוק טוב טוב מה מטרת השיחה?? האם לפרוק? האם לבקש הסבר? האם לתת תשובה לריחוק שנוצר... ואז לאן זה יוביל.. מה ירגישו האח ואשתו.. וכו'..
ילדה בת שלוש וחצי שמתלכלכים לה הלבנים מצואהשירהלי

אשמח מאד לעזרה בנושא:

הבת שלי בת שלוש וחצי. ילדה מתוקה ורגישה שההתנהלות איתה היא מאד בזהירות.

לא תמיד קל איתה. יש לה התקפי זעם. ב"ה ככל שהיא גדלה יותר קל אבל עדיין...

בחודשיים האחרונים התחילו קשיים איתה בהתפנות.

עד עכשיו כשהיה לה גדולים היא היתה רצה לשירותים ומתפנה מצוין לבד.

לאחרונה היא כאילו חזרה לעשות בלבנים.

כלומר, זה לא ממש לעשות, אלא היא רק מתחילה ואז אומרת לי שיצא לה,

ואז אני אומרת לה ללכת לשירותים והיא הולכת להתפנות.

לפעמים היא גם עושה הרבה בלבנים ולא רק את ההתחלה.

מקריאה באינטרנט הבנתי שכנראה זה רגשי.

התחלנו בירור עם רופאת המשפחה, כדי לשלול בעיות פיזיולוגית,

אבל אני מרגישה שזה אכן רגשי.

רק שאין לי מושג מה לעשות.

אני ממש נזהרת לשדר לה שזה לא נורא, וזה קורה.

אבל זה כל יום.

מה עושים?

אני דואגת מאד מתחילת שנת הלימודים.

אשמח לעצות.

תודה מראש!

מה עושים? מנקים.....Orit39
לא הייתי מתרגשת. גם ל"קטנים" בד"כ יש ריגרסיות בגיל הזה בד"כ כשנולד אח קטן.... ל"גדולים" אני עוד לא נתקלתי, אבל מאמינה שזה על אותו מישור...... וזה עובר די מהר. אל תתרגשי והיא תתגבר לבד.
לגבי שנת הלימודים תעדכני את הגננות ותשלחי אותה עם מגבונים ותחתונים חלופיים. גננות (יותר סייעות) אמורות להיות מתורגלות בדברים האלה..
אבל זה ככה כל יום. כבר חודשיים! אני קצת לחוצה מזה..שירהלי


ילדת לאחרונה?Orit39
וחשיבה נוספת: אולי יש לה משהו במעיים? קחי אותה לקופ"ח שיעשו לה בדיקת צואה. אם יש לה חיידק או משהו כזה זה גורם לכאבי בטן תכופים וחוסר שליטה ביציאות.
לא. אבל-שירהלי

עברנו דירה לאחרונה.

לא יודעת כמה  היא הבינה, כי כמו שכתבתי זה התחיל לפני חודשיים בערך.

הלכתי לרופאת ילדים. בקודי התייחסה.

אמרה לי להסתכל אחרי שהיא עושה אם יש לה תולעים בצואה.

ונתנה לי גם הפניה לבדיקת שתן.

יחס כזה שמייאש אותי, ומרגישה שלא יודעת איך להמשיך.

לא נתנה לך הפנייה לבדיקת צואה??Orit39
תבקשי! פעולה פשוטה במרפאה! אם יש לה חיידק היא סובלת! מכירה אגב את הגישה הזאת.... כל בעיה - תולעים. ישר ורמוקס ...... אם יש בעיה גשי לרופא אחר. חודשיים לסבול זה הרבה....
את יכולה לשאול אותהבת 30
מה יעזור לה. תגידי לה שזה בטח לא כ''כ נעים שבורח בתחתונים, ותשאלי: מה את חושבת שיעזור לך לעשות השרותים? אולי גם את תציעי רעיונות
רעיון לדבר איתה על זה. אנסה...שירהלי


תדברי בנחת, גם על מעבר הדירה..ד.

גם על הגן..

 

הכל שיחה נינוחה.

 

תנסי מתוך זה לתפוס מה מרגישה. איפה הנקודה הרגישה..  אולי עצם הדיבור, וזה שתעברו ביחד על איפה גרתם מקודם, אי עברתם, מה מרגישים כעת - כבר ישחרר.

מוסיפהtalya30אחרונה

לעשות את השיחה הזאת בזמן רגוע של קרבה ולא מתי שהיא פיספסה.

 

 

 

מעבר דירה זה משהו גדול לילדה...

 

תגיבי בענייניות אל תבהלי בטוחה שהכל יהיה בסדר, רגרסיות בגמילה זה נורמלי במיוחד כשעברתם דירה

רעיונות לפעילויותרק להודות
אנחנו נוסעים לצימר עם הצד של בעלי, ואני צריכה לחשוב על פעילויות.. יש רעיונות??
מחפשת מקום...רק להודות
מקום באיזור ירושלים או בית שמש
שיש בו אטרקציות גם לילדים אבל גם לנערים
אפשרי בתשלום
תודה
יש הרבהמופאסה
גן חיות , אקווריום החדש הזה שכחתי משמו (באותו איזור), מוזיאון המדע, עיר דוד, נקבת השילוח (הליכה בתוך מים), חווית המקדש (ליד הכותל), קיפצובה, פרק טדי (קיר טיפוס+מזרקות מים)
איפה יש קיר טיפוס בפארק טדי?מחשבות....
סליחה, זה לא בפארקמופאסה
באצטדיון טדי, נדמה לי שזה נקרא קיר קיר ירושלים
אקווריום ישראלנפש חיה.
מה יש שם?רק להודות
תערוכה של כל מיני סוגי דגים בימים (בים) שבישראלנפש חיה.
ים המלח
הכינרת
התיכון
נחלים
וכו'





יש הדרכות
וזה ממש מקום מגניב!!
תודה! אבדוקרק להודות
ijumpבשורות משמחותאחרונה
תבדקי אם יש סניף באיזור ירושלים
עם מי אפשר להתייעץ בקשר לקושי רגשי של ילדהבארץ אהבתי
הבת הבכורה שלי, ילדה מתוקה, חכמה, מוכשרת ורגישה, מאוד מתקשה עם פרידות מסוגים שונים.
סה"כ זה לא מתבטא באופן קיצוני, אני לא חושבת שזה ברמה שהיא צריכה טיפול רגשי או משהו חיצוני, אבל כן הייתי רוצה לקבל כלים ממישהו מקצועי כדי לדעת איך אני יכולה לעזור לה לעבור תהליך ולהתמודד עם פרידות יותר בקלות.
יש פה מישהי שמבינה קצת בתחום שאוכל להתייעץ איתה קצת באישי? או שמישהי יכולה לתת לי רעיון איך להגיע למישהי מקצועית לייעוץ חד פעמי לקבלת כלים?
יש הרבה פעמים במרכז התפתחות הילדעטרה12
דרך הקופות חולים.
תנסי לברר שם...
יש פרוייקט בשםאמא וגם
דלת פתוחה
ברוב העיריות והמועצות בארץ.
מקבלים שם יעוץ פסיכולוגי לילדים במחיר סמלי
תודה! למי צריך לפנות?בארץ אהבתי
לרשות המקומיתאמא וגם
אם זה עיריה או אם זה מועצה.
תנסי אולי לגגל דבר ראשון דלת פתוחה+שם המרום שאת גרה.
גם גננות אמורות להכיר את האופציה אם יש לך אחת כזו לדבר איתה..
אין סיבה שהילדה תלך לפסיכולוג בגלל זה. אפשר לטפל דרך ההוריםtalya30


וזה בדיוק מה שהיא מתכוונת לעשות, תקראי שובחולת שוקולד
^^^אמא וגם

תודה לך חולת שוקולד

לשמוע חוות דעת מאיש מקצוע זה תמיד יותר טובyonimas89אחרונה

לעניות דעתי, במקרים כמו אלו שלגולשי הפורום אין את המידע והנתונים המלאים לגבי מצב הילדה, המניעים שלה, מקור הרגש וכו' - צריך לפנות לאיש מקצוע שיוכל לבחון מקרוב את המקרה וימליץ לכם מה נכון לעשות במקרים אלו.

שלוםדבש הכל
אנו עוברים דירה לירושלים ומחפשים המלצות לבתי ספר לבנים בקריית משה?מישהו מכיר ויודע לעשות סקירה קצרה של סגנון ואיכות?
מה הסגנון?דבש הכל
דתל תורני, נמצא בקריית משה....נפש חיה.
מה הסגנון שאתם מחפשים? לפי זה יהיה אפשר "להתאים" לכם בי"ס...מתואמת


דתי לאומי תורנידבש הכל
עם אוכלוסיה טובה
זו עדיין הגדרה רחבה מדי...מתואמת

אבל בגדול (לגמרי בגדול): נעם זה בי"ס דת"ל, יש מאור התורה שזה ת"ת דת"ל תורני, ויש מורשה, שהוא ת"ת שלומדים בו בעיקר בני אברכים (אבל אפשר למצוא שם כאלה שלא, ואפשר למצוא ילדי אברכים גם בבתי-הספר האחרים).

זה מה שאני מכירה. יש גם כאלה בשכונה ששולחים לממ"ד תורני בהר-נוף.

בפועל אין מנוס מלבוא ולראות באופן אישי את המוסדות...

יש בשכונה כמה ובסביבה עוד שעונים להגדרה...הסטורי
*נעם - ממ"ד תורני
*מורשה - תלמוד תורה
*מאור התורה - ת"תמ"ד
*תורת חיים - תלמוד תורה החסידי-זילברמן (פרדוקס, כן) של תלמידי הרב גינזבורג, שאינו ציוני בהגדרה, אבל יש ששולחים אליו.
ויש גם כאלו שכל זה לא טוב להם ושולחים לתתמ"ד בהר נוף.

יש שם ת''ת בשיטת ברקאימופאסה
בבית ספר מיימון לשעבר, שכחתי מה שמו אבל מקום ממש מיוחד.
מאור התורה.מתואמת


כן נכוןמופאסה
מה מהם נחשב הכי תורני?דבש הכל
מורשה..באר מרים
לא מהאיזור אבל קצת מכירה..

אבל צריך לקחת בחשבון שאין במורשה לימודי ליבה..
אנגלית לא לומדים בכלל וחשבון ועברית ברמה בסיסית.. ההכוונה בהמשך לכיוון ישיבות קטנות, תיכוניות זה סוג של דיעבד מבחינתם... יש רק מלמדים ואין מורות וכו...
רוב האוכלוסיה זה בני אברכים ממרכז הרב ומקומות דומים..

מאור התורה מוגדר כ תתמד ויש לימודי ליבה. מקצועות הקודש בשיטת ברקאי.

נעם מוגדר כממד אבל עם חיזוק ותגבור תורני.

נראה לי שתהיה חייב לבקר בהם כדי להבין בדיוק מה ההבדלים.

יש גם את ממד הר נוף (נחלה) שהוא גם ממד מאוד תורני ויש לו שם ממש טוב ושולחים אליו מכל רחבי ירושלים..

עצה טובה: חוץ משיחה עם המנהלים והתבוננות במקום, תבקש לראות מערכות שעות של הכיתות השונות. ההשוואה תלמד אותך הרבה...
חשבון ועברית לומדים טובהסטורי
אמנם מתחילים חשבון בכיתה ג', אבל בכיתה ד' כבר אין פער...

אנגלית בעקרון לא לומדים. מדעים קצת מהצד.
יש אתובצאתי
1. נעם- תורני, ממלכתי דתי, מתאים מאוד לתושבי גבעת שאול מבחינת אוכלוסיה. יש שיאמרו שהרמה הלימודית קצת נמוכה.
2. מורשה- האמא של הדוסים. כל(~) הבנים של המרכזניקים לומדים שם וישר משם למרכז. קצת צולערים אבל דוקא תופסים אותם טוב שלא יגזימו- יש טיולים רציניים מאוד וכל מיני יוזמות.
3. ת"ת מורשה ממ"ד תורני הר נוף- די דומה לנעם, רק אוכלוסיה יותר מזרוחניקית ואחוז ניכר של אמריקאים. רמה מאוד גבוהה בלימודי חול.
4. מוריה הרובע- רמה גבוהה של לימודי קודש, הילדים שם עם שובבות וביטחון עצמי הרבה מעל הממוצע (בלשון הילדים- פעירות🙈).

כמובן שזו רק התרשמותי מהכלל, בכל מקום ישנם כל סוגי הילדים שבאו מרקעים שונים ומתפתחים בצורה שונה. וכמובן שיש שיחלקו עליי והתרשמו אחרת
בהצלחה
אז ההתלבטות היא בין הר נוף לנועםדבש הכל
נלך לבדוק
ממה שנשמע מכם הר נוף טוב יותר
אין פה "טוב'', יש מה יותר מתאים לילד.ובצאתי
בכ"א חשוב לציין שמכסת התלמידים מתמלאת דיובצאתי
מהר ברוב בתי הספר באיזור, כך שצריך להזדרז מאוד לרשום את הילד
^^^^הסטוריאחרונה
חייבת עזרהעטרתבעלה
היי לכולם. בדרך כלל קוראת אבל צריכה את ערת ההמונים ב2 נושאים
1. פעוט קטן בן שנה ו4 שנולדה לו אחות לפני חודשיים.
היה במשפחתון פרטי ומשבועיים אחרי הלידה הוא איתי בבית עקב נסיבות לא צפויות. העניין הוא שהוא מתנהג לאחרונה באלימות. נותן מכות. מושך לעצמו ולאחרים בשיער. צובט.
התנהגות אופיינית לגיל? אופינית להגעת האחות החדשה? האם יש סיבה לחשוד שנהגו כלפיו באלימות חלילה במשפחתון?

2. אני קורסת! לא יודעת איך לצאת מהלופ של העייפות. חוששת שאני במסלול המהיר לדכאון אם לא כבר בפנים.
אין לי חשק לעשות כלום מאז שילדתי. כל יציאה עם השניים צריכה לכלול 2 עגלות ותיק עם בקבוק וטיטולים ומים וחיתולי בד ומגבונים ובגדים להחלפה ואין לי כח לתחזק את זה. כל יציאה מהבית מרגישה לי כמו יציאת מצרים מצד אחד ומצד שני חייבת קצת לעצמי. אבל קשה לי! בעלי עוזר לי ואני לא יוצאת לבד אבל עדיין. השילוב של ההתארגנות עם בכי של הקטנה שתמיד מגיע 'בזמן הנכון' שובר אותי.
מרגישה שקצת איבדתי את שמחת החיים שהיתה לי. קשה לי ואין לי במי להיעזר זה נורא לא פשוט להיות עם שניהם יחד. הקטנה לא ישנה לילה שלם ואיך שהיאישנה הגדול מתעורר ואני מותשת.
איבדתי את העצמאות להרגשתי והכל נראה לי קשה ואני כל הזמן עייפה וכל הזמן צריך לדאוג לבשל ולסדר ולכבס ולארגן ונמאס לי.
זהו פרקתי.
אשמח לעצות ותובנות . העתק להריון ולידה
לגבי 2. קודם כל מזל טוב!!יעל מהדרום
לק"י

זה באמת יותר מורכב לצאת עם שני קטנטנים.
יש לך אפשרות לצאת לבד, ושהם ישארו עם בעלך? אפילו לשעה.

ואת יכולה גם להשאיר תיק ציוד קבוע, ואז לא צריך לארוז כל פעם שיוצאים מהבית.

1. נשמע לי תקין...
שלי בת שנה ושבע, מרביצה ומושכת שערות לאחיה הגדול (4.5).
בשביל הגדול שלך זה שינוי...מישהו גנב לו חלק מהיחס.
שווה לך לבדוק שאין דיכאון אחרי לידהלהשתמח
אם כן יש טיפול פשוט בכדורים שיכול ממש לעזור, וכל עבודה על הסתכלות חיובית וכדו' לא עוזרת לפי מה ששמעתי.
זה נשמע קשה מאדאמא וגם

לגבי 1 קשה לדעת כי כנראה גם בבית קשה לו להסתגל למצב החדש.

האם יש עוד סיבות לחשוב שהיתה אלימות? יכול להיות שקשה לו בלי חברה או מסגרת,

או עם התינוקת החדשה, או גם וגם וגם..

2. זה באמת נורא קשה ככה בחופש הגדול עם 2 קטנטנים כאלה לבד.

אני מציעה לקבוע שברגע שבעלך חוזר את פורשת לנוח לשעה וחצי כדי להתחזק קצת זה קודם כל וכל יום.

מעבר לזה גם ליזום יציאות שלך או של שניכם יחד בלילה כשהגדול יותר ישו,

אפילו רק את והקטנטונת במנשא.

 

חוצמיזה אולי להזמין אלייך אחות או חברה?

לסוע לכמה ימים להורים?

לגבי לבשל לכבס וכו

חודשיים אחרי לידה עם 2 פצפונים בבית, תזהרי לא לדרוש מעצמך יותר מדי..

נראה לי שכדאי להוריד משמעותית את רף הציפיות העצמי.

להעלים עין מקצת בלאגן, אולי להעזר בעוזרת בית אחת לשבוע, לקנות חד פעמי או אוכל מוכן או חצי מוכן...

 

מציעה לך לדבר עוד היום עם בעלך על התחושות ולראות מה עושים עם המצב, בתקווה שלא הגיע ולא יגיע לדכאון ח"ו.

 

נשימהtalya30

הי, ההתנהגות אופיינית לגיל השאלה זה מה התגובה שלך?

כי ההתנהגות יכולה להחמיר כתוצאה מתגובה לא נכונה שלך ולפחות כתוצאה מתגובה נכונה

 

לגבי 1ד.אחרונה

השאלה מתי זה התחיל.

 

אם זה אחרי הלידה, ואחרי שעבר זמן מז שעזב את הפעוטון (הרי כבר חודש וחצי בבית) - סברי שצריך הקדשת שימת לב אליו באופן פרטי. שלא רגיש שאמא "אבדה לו" קצת. אם זה התחיל סמוך לשהיה בפעוטון, יש מקום לבדוק גם מה קורה שם.

מכל מקום, דבר מצוי שילד קטן מרגיש אי שקט כשמגיע אח נוסף. הוא  רוצה שאמא תהיה שלו לא פחות משל האחות החדשה.

לתת לו מקום ושימת לב בפני עצמו. לקבל יחד איתו את האחות החדשה. הרבה אהבה.

 

לגבי 2.

 

מאד מציע לך לקחת עוזרת לכמה פעמים בשבוע, אם אפשרי לכם. זו יכולה להיות גם נערה שמבינה ענין. מישהי שתיקח את הילדים, וגם עבודות הבית.

את חייבת זמן לנוח. ממש מנוחה, מלבד הנקות הכרחיות. 

לא חייב להיות לתקופה ארוכה. מספיק שתרגישי שיש את האופציה, שיש לך זמן "לנשום", ותוך זמן לא רב תתאוששי בעז"ה, ודברים שכעת נראים כמו הר, יהפכו לאתגר משמח וגם מעלה חיוך.

 

דיסקים עם סיפורים לפני השינה, לילדיםיעל*

יש המלצה למשהו טוב?

 

בנות 4 וחצי ושנתיים וחצי. 

 

צריך להיות משהו מרגיע וגם מרדים....

אנחנו חסידים של חסדי נעמי ותרי"ג כמובן...Orit39
תרי"ג לא מתאים לגילאים שלך ובחסדי נעמי צריך לסנן. יש לגילאים גדולים ויש לקטנים.
אפשר גם דיסקים של לאה פריד ושרה קיסנרמתואמת

אם כי יכול להיות שלגילאים האלה זה קצת פחות מתאים...

בגיל הזה לדעתי עדיף שירים.

אם את רוצה בכ"ז סיפורים - אולי תחפשי ספרים שמתאימים לגיל, ותקליטי את עצמך מקריאה אותם?

הרב עמנואל תהילהקוראתמתעניינת
יש לו דיסקים מתוקים ממש שהוא מוקלט בהם בקולו המרגיע מספר סיפורים מעניינים - סיפורים פחות מוכרים לילדים מהתנ"ך או מהגמרא... ממש מתוק ורך... ובסוף את גם מקבלת ילדים עם עולם ידע תורני עשיר...
ממליצה ממש! הילדים שלי באותם הגילאים וממש אוהבים את זהשקד ותמר
מאוד מאוד אהבתי כילדה וכגדולהsista


מאיפה אפשר להשיג?? היה לי כשהייתי ילדהאנייי88


יד תמרבאר מריםאחרונה
יש סיפוריםאמא וגם
של הרב ארוש.
יש מהם ממש נחמדים
גם אני שמעתי עליהם, את יודעת איפה אפשר להשיג אותם?ג'סיקה


יש דוכנים שלהםאמא וגם
ואני מאמינה שאפשר להתקשר למוסדות שלו שנקראים חוט של חסד ולברר..
ממליץ מאד..משוטט
למרות הקושי לשבת ולספר להן בעצמיכן.. יוצר המון חיבור בין ההורים לילדים.. כמה דקות של נחת יחד איתם במרוץ החיים.
בחודשיים האחרונים אני עובדת כמטפלתהשקט הזה
פעם פעמיים בשבוע- מה שדי גורם לי להעריץ את מי שעושות את זה באופן קבוע..
והיום החלטתי ככה לשבת ולכתוב קצת הגיגים אחרי העבודה
חשבתם פעם מה זה להיות מטפלת? כן, זאת שאתם פוגשים בשבע בבוקר כשאתם שמים את הילד במעון ובארבע כשאתם לוקחים אותו.

אז להיות מטפלת זה לקום בשש בבוקר כדי להגיע בזמן למעון ולקבל בחיוך גדול את הילדים שמטפטפים בנחת,
להוציא להם משחק או לספר להם סיפור כדי שהפרידה מאמא ואבא תהיה קצת יותר מוצלחת.
לקנח את האף, להביא לו בקבוק
ואם הוא עדיין בוכה להביא לו חיבוק.
להושיב אותם יפה אל השולחן ולתת להם לאכול,
לוודא שאף אחד לא מחליט פתאום לשפוך את הכל.
לשטוף ידיים ופנים, להוציא משחק או שניים
להרגיע ילד שהחליט לבכות בינתיים
לספר סיפור, לפייס ולגשר,
להוציא את הילדים לחצר.
ושוב ילד החליט לבכות,
וילד אחר החליט להרביץ ולהכות
וצריך להרגיע, ולחבק, ולהפריד בין הצדדים,
ולשכנע אחד לקחת משחק אחר
או שהשני בעצם יוותר?
לקנח שוב את האף, להחליף טיטול מסריח, ועוד אחד, ועוד אחד,
וכל ילד מקבל חיבוק, ונשיקה ומרגיש מיוחד.
ובארוחת צהריים, להלביש סינרים ולדאוג שכל הילדים אוכלים.
פורסים מזרונים ומשכיבים לישון, ליטוף על הראש, מסדרים את השמיכה
ושוב מרגיעים איזו ילדה שבוכה.
ויושבים ליד ילד שלא רוצה לישון, ומלטפים בסבלנות עד שנרדם
וסופסוף יש קצת שקט בגן.
יושבים על הכסא ונחים לכמה דקות
אבל לא להרבה כי צריך לנקות.
להכין סנדוויצ'ים שיאכלו כשיקומו, אולי גם איזה דף צביעה,
ואם כבר יש זמן אז נכין מתנות סופשנה.
ותוך רגע הזמן עף והם כבר מתעוררים
ושוב פוצחים בסבב החלפת טיטולים.
עוד סיפור ואיזה משחק או שניים
והופ הנה כבר הגיע שלוש וחצי אחר הצהריים
וההורים אחד אחד מגיעים, חיבוק ונשיקה אחרונים
ולמסור איזה דיווח על איך היו הילדים.
וזהו. היום נגמר. חיוך עייף וניפגש מחר.
ועל כל זה המטפלת היקרה
מקבלת 32 ש"ח לשעה!!

אז קודם כל אין ספק שמגיע להן פרגון ענק וזה אחלה זמן בסוף שנה לעצור רגע ולהוקיר תודה.
וגם ככה נקודה למחשבה- נכון שאת רוצה שלילד שלך יהיה הכי טוב ובאמת גם מגיע לו.
אבל כשאת/ה מגיע/ה בסוך היום ופולט/ת איזו הערה,
ואני אחרי יום של תשע שעות שלפעמים נראות כמו נצח
אז ההערה הזאת לא תמיד כל כך נעימה ואולי הייתי מעדיפה לשמוע אותה בהזדמנות אחרת,
ואולי גם בצורה יותר בונה ופחות מבקרת.
כתבת ממש ממש יפה!יעל מהדרום
לק"י

גם התוכן, וגם הכתיבה עצמה.

וכמורה לחנ"מ ואמא לילד ופעוטה אני מסכימה עם כל מילה!
לצלם, לניילן ולחלק לכל אמא שתתלה על המקרר....Orit39
מצדיעה לך ולכל המטפלות באשר הן!!!👍🌹💖
מקסים!!לבי ובשרי
כתבת מהמם ומסכימה עם כל מילה!
תמיד מורים מתלוננים כמה הוראה זו עבודה מאוד קשה ושוחקת ובלה בלה. ולמטפלות יש את כל זה+שכר מינימום+מתחילות ב7 ומסיימות ב4-5+אין יום חופשי+חופשות קצרות יותר
יש מקומות שיש יום חופשי......ויום קצר למטפלותיעל מהדרום
לק"י

ולא כל המטפלות מגיעות בשבע, יש תורנות (אצלינו לפחות).

וטוב שכך...
זה לא מוריד מההערכה שלי אליהן.
למה כדי להדגיש את הקושי שיש בעבודה אחת צריך להקטין מישהו אחראוצר בשלג

?!

 

אני עבדתי במעון. העבודה אכן קשה, לא מתגמלת כמו שצריך להיות, עבודה פיזית.

כמובן ישי גם הורים שלא מעריכים. ברגע שיש צוות תומך ונחמד זה מאוד מקל והופך את הכל להרבה יותר קליל.

 

ובהכשרתי אני מורה.. התחלתי לעסוק בכך לאחר סיום התואר. ויש קושי בהוראה שלא ניתן לתאר.

אמנם זו לא עבודה פיזית, אבל יש התמודדות נפשית, רגשית, מקצועית , המון זמן עבודה אחר הצהריים על חשבון עצמך והמשפחה, את לוקחת איתך את מה שעברת במהלך היום עם התלמידים הביתה ועוד..

 

לזה אפשר להוסיף הורים שלא תמיד מעריכים ולדעתי אין עבודה קשה מחינוך-אתם רואים זאת בעצמכם עם ילדיכם.

 

אז גם למורים מגיע פרגון,פידבק וגב.

וכן צריך להוסיף לכל מקצועות החינוך -מטפלות ועובדי הוראה שכר שיהיה באמת מתגמל כןל כל המסביב..

כמישהי שניסתה את שתי העבודותבלדרית
הוראה מתישה הרבה יותר, אין מה להשוות.
כמטפלת את מקבלת הרבה יותר הערכה מההורים וההנהלה, את לא לוקחת עבודה הביתה. הזמן הזה שהם ישנים בו הוא זמן מנוחה, מקבלים ארוחת צהריים, הגיל מתוק ויחסית למורה כמות הילדים קטנה.
אבל בתור אימא קשה לי עם השעות. זה היה נחמד כשהייתי רווקה.
ניסיתי הוראה, השנה הייתי מטפלת ואניחוזרת להוראה מקצועיתsista

אני חושבת שזה ממש תלוי באיפה עבדת.

 

הייתי אמורה לעבוד במעון חדש חדש חדש, אבל ההורים הפחידו אותי ברמות, כאלה שיתבעו אותך וידרשו את פיטורייך על כל פיפס קטן.

במעון שאני עובדת בו ההורים  מפרגנים לאללה, אבל המנהלת לא מפסיקה להעיר, מצפים ממני להוסיף ימים ולמסור את הנפש רק כי זה אידיאל, ולא מבינים שיש לי עוד אתגרים בחיים שאם אקדיש את הזמן למעון, לא אוכל לחיות עם האתגרים הנוספים.

 

העבודה הפיזית הרבה יותר מתישה ודורשת - כשהייתי מורה, והייתי אז בהריון, מעולם לא חזרתי הביתה עם כאבי גב כמו שיש לי השנה במעון, כאבי ידיים ורגליים.

השכר - מתגמל חתולה אולי, לא אישה שצריכה לפרנס.

 

הילדים והתינוקות ממש לא כל הזמן ישנים, תינוקות מעירים אחד את השני בבכי שלהם, אין לי כמעט אף פעם זמן באמת לעצור ולפתוח שקית אוכל, לשבת לאכול בלי שיש לי איזה תינוק או שניים איתי או ילד בקבוצה של הגדולים שאני צריכה לעזור למטפלת השניה להרדים.

 

הגיל המתוק הזה, זה לפעמים גם ילד בן שנתיים וחצי שכמעט רק שולח ידיים לילדים אחרים, דוחף, נושך, צורח, מושך בשיער ולאחרונה גם כשהוא כועס- נושך לעצמו את היד!

 

זה לנגב טיטולים מסריחים, להחליף בגדים לנגמלים שפספסו, להיות הגננת, העוזרת, המלצרית והמנקה...

 

ובסוף היום, אם היה לילד יום קשה, ההנחיות שנתנו לי הוא לא להגיד להורים אלא למנהלת שכמובן, ל עושה עם זה כלום ורק מעירה כשתינוק בוכה או כשהשיש לא נקי מספיק או זה וזה וזה...

לגמרי תלוי במקום ובסביבת העבודהאוצר בשלג

עדיין במעון יכול להיות הרבה יותר נחמד אם המנהלת והצוות נעים וההורים בסדר.

 

בהוראה גם אם יש את כל הנ"ל, עדיין יש ללך קרוב ל 40 תלמידים שאת צריכה "לתפוס".. ולכי תדעי באיזה מצב רוח הם..

מסכימה עם התשובה שלך וגם התנסיתי בטראומה בהוראה...sista


מזדהה לגמרי!!! רק שאצלי זה לקום ב5:15 ומשלמים לי 30...sista

אלופה את!!

את כתבת על העבודה עם הילדיםפה לקצת
זה בלי לדבר על ההתמודדות המאתגרת והמתישה עם ההורים לילדים החמודים האלה....
מצטרפת לפרגון! אומנם לא כותבת יפה כמוך אבל עובדתתפוחית 1
מידי פעם גם במעון וזו עבודה מאוד שוחקת ולא מתגמלת.
יישר כוח!! כתבת יפה והבעת פירגון גדולג'נדס

יישר כוח לכל העוסקות במלאכה! גם אני עבדתי בזה תקופה זה באמת קשה אבל לא הייתי אומרת שלא מתגמל... זו שליחות!!! זה זכיה לעבוד עם הילדים ואם יש נשים עם הכוחות הפיזים והנפשיים אז הן צריכות להעריך את זה!

(בכלל כל אחד צריך להעריך את הכוחות שה' נתן לו לממש כישרון/פוטנציאל שטמון בו. זה לא מובן מאליו....)

וואו כתבת נפלא.המטיילת בארץ
ו32 ש''ח לשעה זה במצב טוב מאוד
ומשכורת רעב!!!!!חיוביתאחרונה


שאלה לאמהות שלוקחות את ילדם לטיפול רגשי\שפתישמיניסטית123


נשלח בטעות..\מוטורי..שמיניסטית123

מקובל שהאמא תחכה מחוץ לחדר?

בגיל 3.5 מטפלים אצל קלינאית והתבקשתי להמתין מחוץ לחדר.. לא הסכמתי.

תוהה מה הטעם? אם הילד משתף פעולה.. אז מה העניין?

זה לא גיל קטן מדי לבקשה כזו?

זה מקובל? או שאני דבק?

 

בטיפול שפתי נשמע לי ממשמוזרלהשתמח
אני למדתי קלינאות תקשורת. ולפי מה שלמדנו המצב האידיאלי זה שההורה נמצא בטיפול וכך יכול להמשיך את הטיפול בבית. המצבים היחידים שראיתי שביקשו מההורה לחכות בחוץ זה כשההורה הפעיל לחץ על הילד בתוך הטיפול, או שהילד לא היה משתמש"פ בנוכחות ההורה כי היה מתנהג תינוקי או באופן מתמגג
לגבי טיפול רגשי, אני לא יודעת.
לא שמעתי שזה מקובלאנונימית לרגע1
עונה כקלינאית תקשורת.יםכחול
נוכחות ההורה בחדר בזמן הטיפול חשובה מאוד ולרב משפיעה על יעלות הטיפול וקידום הילד. ישנם מקרים, למשל אם הילד לא משתף פעולה כשההורה נוכח, שבהם אציע להורה לצאת מהחדר (חשוב לציין שזה תלוי בהסכמת ההורה ושחוקית אסור למנוע מהורה להיות נוכח בטיפול). גם במקרים אילו בדרכ לאחר מספר מפגשים אנסה להחזיר את ההורה לחדר. בטיפול רגשי-במכונים בהם עבדתי אכן הטיפול הינו ללא נוכחות ההורים. בהצלחה.
תודה על התשובות! מישהי יודעת אחרת?שמיניסטית123
חשבתי כמו שכתבתן..אבל עדיין מנסה להבין מה הסיבה שביקשה זאת? אם זה לטובת המפגש אני יכולה להתגמש אבל נשמע לי מוזר.
כל עוד יש שיתוף פעולה ואני לא מתערבת במפגש.
אולי זה לתחושה שלה? שאין מבוגר שנוכח..?

דיברת איתה על זה?שם שם
כן בטח..שמיניסטית123
לא קבלתי תשובה בהירה,הרגשתי שככה מקובל ולכן.
מנסיון אישיאנייי88

3 שיעורים הייתי איתה בשביל להכיר לה והיא ממש לא שיתפה פעולה.

ברגע שעזבנו אותה היא הרבה יותר משתפת פעולה.

אבל כמובן לא בכוח ממש.. והיא נהנית ושמחה

יש לי תאומים שבגיל שלוש היו בטיפול אצל קלינאית תקשורת.מתואמת

אני כבר לא זוכרת בדיוק... היה שלב שכל אחד מהם היה אצלה בנפרד, אז כמובן שחיכיתי עם השני בחוץ. אבל אח"כ הם היו ביחד במהלך הטיפול. נראה לי שלפעמים הייתי איתם ולפעמים חיכיתי בחוץ. לא זכור לי שהייתה לה התוויה מיוחדת לגבי שהות האמא בזמן הטיפול.

יש לי גם ילד שבגיל שבע וחצי היה בטיפול רגשי, ואכן אז הכלל היה שההורים לא היו נוכחים בזמן הטיפול (כנראה כדי שהוא יוכל להיפתח, בלי שנחסום אותו). אבל פעם בחודש המטפלת הייתה פוגשת אותנו ומספרת מה היה בטיפול ונותנת לנו "שיעורי-בית" לטיפול בו. אבל בכל-אופן - גיל שבע הוא לא כמו גיל שלוש... 

תמיד נשארתי בחדראורי8
גם עם ילדים גדולים יותר.
נשארתי - חשוב בעיני...מישהי
תוך כדי גם כתבתי לעצמי הערות ודרכי עבודה שהמטפלת נתנה תוך כדי עבודה במפגש. ולמדתי איך לעבוד בבית עם הילד.
הניסיון שלי מריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה-44444
הורים מורשים להכנס ואפילו רצוי.
כרגע אני לא נכנסת אבל הילד בביה"ס ואני צריכה להיות עם האחים שלו....
בטיפול רגשי לפעמים נוכחות הורה יוצרת חסםובצאתי
אצל הילד. (וראיתי גם מטפלים שיותר קשה להם לעבוד בנוכחות הורה, כי הם מתנהגים עם הילד בצורה ילדותית. אבל זו כבר בעיה אחרת..)
טוב.. אז זה דורש ממני המשך אסרטיביות.. שונאת את זה.שמיניסטית123

מצד שני, אולי באמת זה מפריע לה ואז לטובת המפגש נכון שאחכה בחוץ..?

מצד שני שתתרגל.. זה בקשה לא לגיטמית ממה שאני קוראת.

זה ממש לא מפריעאנונימית לרגע1
את אמורה להמשיך ולתרגל איתו בבית
ואם לא תחשפי למהלך הטיפול לא תדעי איך לגשת לזה
הקלינאית אמורה תוך כדי לתת דגשים ועיצות
ולתת הכוונה הלאה
ולכן הנוכחות שלך חשובה

מעבר לזה, שלדעתי עבור הילד- ברגע שהוא רואה שאמא נותנת לו חיזוקים חיוביים, ושמחה בהתקדמות גם בזה יש חלק גדול בהצלחה של הטיפול
רק בא להבהיר, שכשכתבתי התנהגות ילדותיתובצאתיאחרונה
זה לטובה, כדי שהחלד ירגיש בנוח ויהיה קל לעבוד איתו