פורום הורות (עמוד 57)

בקבוק תינוקות פשוט  (מאלה שעולים בערך 3 ב-10),

כוס עם סגירה ומנגנון שלא ישפך,

ובמעון יש בקבוק מי עדן של רבע ליטר, עם פקק מסתובב.

לק"י

לקשט אדניות או סתם מיכלים ולזרוע בתוכם זרעים (למי שיש גינה- אפשר בגינה).
לצייר על דפים גדולים/ קיר מכוסה בנילון עבה.
צבעי ידיים.
יצירות מגלילי נייר/ קופסאות קרטון וכו'.
להכין תאטרון בובות, ולעשות הצגה (אנחנו הכנו פעם את הבית של מיץ פטל- קצר הצלחה).

תעשי סיבוב במקסטוק, ותשאבי רעיונות מחומרי היצירה.

לא חייבים לדייק בשעות בדיוק אבל ככה הם יכולים להסתכל ולראות מה צפוי להם
נגיד: אוכלים משהו קטן, מתפללים, משחקים במגנטים,אוכלים ארוחת בוקר,עושים איזה פעילות או משחק קופסא או סתם משחק משותף,יושבים בספות ואוכלים פרי וקוראים ספר, רואים סרט, אוכלים ארוחת צהריים
בקיצור לפי מה שמתאים לכם לארגן איזה סדר פחות או יותר
וכל פעם להראות להם מה עוד נשאר
לא חייבים פעילויות ויצירות ממש מיוחדות

שיהיה משהו מיוחד ביום קבוע בשבוע. נניח- פעם קבעתי שכל שלישי אחה''צ עושים אוריגמי. והן ממש חיכו לזה מצד אחד, ומצד שני לא ניג'זו בכל רגע נתון ''אולי נעשה אוריגמי''. כל דבר אטרקטיבי מניחים במשבצת קבועה וזה עושה סדר ונחת.
רעיונות- אוריגמי...(יש המון סרטונים ביוטיוב, וזה כיף)
בריכה
סרט
אפיה
ביקור משפחתי
קומזיץ
בנית אוהל וארוחת ערב באוהל
עוד רעיון- לפי הא''ב. א- יום אבטיח, אוכלים אבטיח עושים יצירה של אבטיח, קונים קרטיב אבטיח, וכד'

אפשר להכין להם משחקים כמו חפש את המטמון, כתבי חידה,
ימים עם נושא: יום בלונים, יום ירושלים, יום צבעים, יום חושים, יום חסד, יום משפחה. יום ספרים, יום מדע, יום שמחה.

רעיון ליצירה- לאסוף המון גלילי ניר טואלט, אפשר להכין מהם הרבה דברים. יש ספר ''גלילונה של רינת הופר עם המוני דברים חמודים, ויש עוד רעיונות ביוטיוב.


בהצלחה!! חתיכת משימה..

אפשר לבחור מסגרת לקיטנה
לדוגמא קייטנת החיות, הצבעים, האותיות
ואז לקשר את הפעילות ביום.
לדוגמה יום מים יהיה בצבע כחול, או במ' או בדג..
ככה יש מסגרת אחידה

ימים נוספים: יום בישול, יום ספורט, יום אוהלים, יום כלי תחבורה, יום דרמה
לספר סיפור בהמשכים– כל יום לקרוא פרק
לעשות סדר יום מובנה בשעות.
לדוגמא תפילה, משחק, ציור, ריכוז, פעילות מרכזית, משחק ספורטיבי, סדר, יצירה וכו.

בדיוק התלבטתי אם לכתוב בבלוג שלי רעיונות להפעלת ילדים בחופש ונראה לי שאעשה זאת

אני גם השנה עם הילדודס בבית ובהתחלה רשמתי איתם כל מיני פעילויות שאנחנו רוצים לעשות..
אח"כ ראיתי שאם סתם נעשה פעילויות, זה יהיה קצת ריק בעיקר כי הגדול כן בקיטנה של הבי"ס בעיקרון..
אז חשבתי כן להכניס לתוך מסגרת של נושא וכך אפשר לעשות גם סתם פעילויות פשוטות אבל אם זה מגיע בתוך הנושא, זה יותר מגניב... (לדוגמא- קיטנת אותיות- ל- לאכול לימון, לצבוע את האות ל, להכין משו ללילה.. שסתם כך אין מצב לעשות את זה.. או נגיד קייטנת ארצות- להכין שרשרת מספגטי..)
הבעיה שלי שכבר עשינו אותיות בשנים עברו.. ובא לי לגוון, וארצות לא התלהבתי מהרעיונות.. ואין לי עוד רעיונות..
אז למישהו יש רעיונות?
וכמובן, מאוד חשוב בעיקר בשביל השפיות שלך, סדר יום מוגדר.. זמן משחק חופשי, זמני ארוחות וכו....
בהצלחה

חיות?
ערים בארץ?
שירים?
סיפורים?

מבחינה טכנית.... ורק מהמחשבה על כך התחלתי להזיע 😓
אז תודה על השרשור המעודד!
עוד רעיונות?
- קודם כל קונים חוברות עבודה לחופש לפי גילאים ומבטיחים פרס למי שמסיים אותם. ככה פותחים כל בוקר אחרי תפילה וארוחת בוקר.
- אם יש אפשרות לבריכת פעוטות - פעילות ליום אחד. אם לא אפשר בגיגיות פעילות מים. כל מני כילים לשחק איתם במים. סבון ובועות....
- הכנה לשבת בימי חמישי- אפיה של עוגות, הכנה של מפיות שולחן מיוחדות, תסרוקות..
- יום תיאטרון בובות. מכינים בובות יד מגרביים ישנים ובסוף עושים הצגה.
- יום טבע. הולכים לטיול בטבע, אוספים עלים, איצטרובלים, פרחים, אבנים, חול וכו' ואח"כ עושים מהם יצירות.

- שולחים לסבתא....😜😜😜😜

אצלנו בדרך כלל היינו עושים בערך פעם בשבוע יציאה (למקום שרוצים לבקר בו, או לביקור אצל סבא וסבתא) ושאר השבוע פעילויות בבית. לרוב אחה"צ יוצאים לגינה או מזמינים חברים אז אני צריכה לתכנן משהו נחמד בעיקר לבוקר עד ארוחת צהריים.

כמה רעיונות שהיו לנו טובים:
לעשות פיקניק בגינה, אפשר להביא גם כדור או בועות סבון.
לבנות אוהל בסלון (ארבע כיסאות וסדין גדול פרוס מעליהם, הילדים מוסיפים מתחת משחקים שמתאימים)
להכין דברים במטבח ביחד
למלא אמבטיה או גיגית עם מים והרבה קצף ולתת להם לשחק עם כלים של משחק בחול (דלי, כיף, משפך, אפשר גם סתם קערות וכוסות מהמטבח).
להכין קישוטים יפים לסוכה
להדפיס דפי צביעה ולצבוע (אצלנו אנחנו מכינים לכבוד קרובי משפחה שיש להם יום הולדת, בוחרים תמונות מתאימות ואחר כך כותבים ברכה)

רעיון נחמד שעזר לי בשנה שעברה היה לכתוב על פתקים המון רעיונות שאפשר לעשות וילדים בתוך קופסת 'משעמם לי' וככה כל פעם כשמשעמם אפשר להגריל פתקים ולבחור משהו נחמד לעשות לפי מה שיצא.

ועוד דבר שעשיתי זה להזמין מעלי אקספרס חומרי יצירה שווים יותר (בשביל הקישוטים לסוכה ובשביל דפי יום הולדת), וגם יצירות פשוטות, זה ממש בזול ויותר מוצלח וכיף.
הנה כמה קישורים שהזמנתי השנה (עוד לא השתמשנו אבל כבר הגיע אלינו ונראה טוב)-
₪ 3.65 17%OFF | 6 יח'\חבילה מעורב קריקטורה בועת מדבקות תחבורה מכוניות ילדי ילדי בנות & בני קריקט

₪ 3.65 17%OFF | 6 יח'\חבילה מעורב קריקטורה בועת מדבקות תחבורה מכוניות ילדי ילדי בנות & בני קריקט

₪ 2.08 16%OFF | Creative שאינו ארוג תיקון ילדים בעבודת יד פאזל חומרים כותרת כתר דפוס ילדים תיקוני תפירת

₪ 3.57 35%OFF | עץ צביעה מפרשית צעצועי הרכבת ספינה דגם ילדים התאסף עץ סירות DIY בניין ערכות שיט ד

₪ 3.47 29%OFF | 1 PC DIY בעבודת יד חיות מצוירות לא ארוג בד כפפת ילדים אצבע חינוך למידה קרפט צעצועי כי

₪ 1.83 21%OFF | יד קטיפה מעוות מקל פרח סירי גן ילדי DIY פרח קרפט צעצועי פאזל הורה לילד בעבודת יד ער

₪ 6.43 35%OFF | EVA קצף נייר פאייטים כתר פרחי Creative כוכבים דפוסים אמנות גן ילדי DIY קרפט צעצועי מסיבת קי

₪ 3.57 37%OFF | HL 50 PCS מיני פרחים מלאכותיים ראשי להפוך סאטן סרט ורדים בעבודת יד DIY מלאכות לחתונה קי

במקום יום אוכל אפשר לחלק:
יום פירות- קוראים מי בשקיק, צובעים פירות, קונים פירות, משחילים פירות יבשים על שיפודים, מכינים סלט פירות,
יום ירקות- גם סיפור קשור, לצבוע, משחק טעימות, להכין פלקט עם תמונה של עץ שיוצא מהאדמה ולעזור לילדים למיין בין פירות לירקות- אח"כ לתלות שילדים יוכלו לבדוק מה לברך, עץ או אדמה. אפשר אפילו לקנות זרעים ולזרוע איזה ירק, או להנביט שעועית בצלחת.
יום חלות- להכין חלות, סיפור על אשת רבי חנינא בן דוסא ומאכלי השבת, לצבוע/ לצייר חלות
יום חלב- לדבר אילו מוצרים מחלב, להכין שוקו, להקריא את הסיפור של הפרה מבנימינה, ליצירה אם לגזור חלקים מרופדת קוטג' לצייר עליהם,ולשים בטוסטר אובן- זה מתכווץ ממש מגניב , אפשר גם לקחת קרטון חלב שטוף ולקשט, לעשות ידיים ממנקי מקטרות ופנים עם עיניים זזות ופונפונים
יום שוקולד- לראות את הסרט סוד השוקולד איך יוצרים שוקולד , לגזור ולהדביק חלקים מעטיפות שוקולד, להכין כדורי שוקולד, משחק טעימות אם מבדילים בין שוקולד צ'יפס לבן וחום
יום משקאות- להכין לימונדה, יצירה מבקבוק שתיה קלה להכין אדמית או למלא במים, נצנצים ודגים מסול כמו אקווריום,
יום קריק לעשות ניסוי שששמים מלח על קרח ורואים איך נדבק לחוט, תחרות להעביר קרח מכוס לכוס בידיים, לצייר על בריסטול עם קווים רטובים בעזרת קרח, להכין ארטיק קרח, להקריא סיפור על קרח או שלג
ועוד ימים-
יום חיות-למצו סיפור מתאים על חיות, משחק פנטומימה חיות וצריך לנחש, להכין חיות מפלסטלינה, או יצירה להכין חיה ספציפית, תחרות מי מוצא הכי הרבה חיות בחוץ משחק המישוש עם בובות חיות, למיין בין חיות בית, חיות חווה, חיות גונגל.
יום מדענים- יש ניסויים מותאמים לילדים כמו מה קורה כשמערבבים חומץ וסודה לשתיה? יש ספר עם מלא רעיונות לילדים, לא זוכרת איך קוראים לו..
יום לילה- לשחק פרה עיוורת, להכין יצירה עם ירח כוכבים, לאסוף את כל המשחקים המאירים/ נוצצים בחושך ולשחק בחדר חושך, להכין יצירה עם ירח כוכבים, עוגיות עם חותכן בצורת כוכב
יום צבעים- לשחק תופסת צבעים, לצבוע עם צבעי גואש לערבב וליצור את הצבעים השונים, אפשר לשלב את שיר הילדים על ערבובי צבעים, למיין משחק הרכבה לפי צבעים, להכין אוכל צבעוני עם ירקות בצבעים שונים

למי שרוצה להוריד ולהדפיס..

לוח חופש תשע"ט

להקים את האוהל של אברהם אבינו בסלון הממוזג... להזכיר לילדים שהשם הוציא חמה מנרתיקה כמו היום, להכין פיתות (לי יש מכשיר אופה פיתות, אפשר גם בתנור, או להוציא את הבצק לבחוץ לכמה דקות עד שנאפה), אני מתכוונת לראשונה להכין בקלאוות, להזכיר להם על מידת החסד של אברהם ועל הכנסת האורחים שלו (אפשר גם להזמין אורחים...) ואפשר גם לחפש אותם לאברהמים ושרות עם מטפחות וסרטים.
יום נעים וממוזג לכם.....

אנחנו לא שלחנו את ילדנו לקייטנות בעיקרון (גם היינו בחופש)עשיתי להם תוכנית חופש מפורטת.
בגלאי גן וכיתות א-ב .לקחנו ארגז ענק של מקררהן קישטו אותו וצבעו בכל מיני חומרים נפסדים.
ציירו,בפנדות,גואש לבית היה גם גג.אני לא זוכרת כבר את כל מה שהן עשו כי עברו בערך 11 שנה
שנה אחת עשיתי קייטנת מדע לקטנה.

אימצתי, והיה ממש מקסים.

שמכין פיתות??

כלי נירוסטה עגול, עם מכסה שמורכב עליו גוף חימום. את שמה את הבצק ומכסה עם הגוף חימום. אופה צ'יק צ'ק!

זו מחבת שכזו
אבל צריך אש מלמטה, לא?

תהנו! היה לאחותי כזה כנראה...

יורדים בבגדים

והילדים נהנים להתקשקש

לצאת לגינה עם בריסטול ענק

או לצבוע עלים שנשרו..

 

 

בעקבות סיפור- הילדים קוראים סיפור או שאת קוראת להם והם לוקחים נייר פרגמנט(אפייה) ומעתיקים חלקים מהספר,

צובעים ומקשטים

 

לוקחים את כל שאריות הצבעים שנשארו ומחדדים

ואח"כ מדביקים בדפים בצורות שונות

 

לצאת לגינה עם כולם, לפרוש שמיכה, להביא בקבוק מים גדול וכמה פירות

הילדים נהנים לא פחות מהחוויה

 

 

לק"י

תודה על הרעיון!

איך מסתדרים עם הפער גילאים בין הילדים??
כי זה לא כמו גם שכולם באותו גיל ואפשא לעשות את אותם דברים לכולם ביחד....
וגם- איך אתן עושות את הרעיונות האלה? קוביות מראש מה יש בכל יום או זורמות?

שסדר היום הוא קבוע (תפילה, ארוחת בוקר, עבודה בחוברות לחופש ואז הפעילות).
וזה מסתדר מצויין עם ההבדלים בגילאים. הקטנה שלי בת שנתיים והגדולה בת 11.5. הגדולים פשוט עוזרים לקטנים. לדוגמא אם עושים יצירה מסויימת, ברור שלקטנות היצירה פחות מורכבת וגם עוזרים להן. תנסי!

גלאי 11-8-5
עשיתי חפש את המטמון עם ציורים של שכונות והם גילו ...

להמשך תיכננו ללכת לאמת הביאר
ולמנהרות הכותל....

מחפשת רעיונות ללמוד תוך משחק

חינוך ילדים או בכללית?

ובאיזה אזור את? 

בדקת איתה שהיא באמת לא יכולה להגיע אליכם?

אולי באמת אשאל שוב ..
תודה!

ולאשה עם אשה
הכל מותר.
אז מה הפלא?

אגב.... יש מצב שהאנסים ערבים.
ככה נראה לי לפי התמונות בוואינט

נאמר שהם לפני גיוס, אתה באמת חושב שמדובר על תריסר דרוזים?

דיברתי על ערבים!!!!!
ולא ידעתי שהם לפני גיוס...
אז כנראה שהם לא ערבים...
ואני לא בן

למה בכל זאת המצאת ש"יש מצב"? זה כי את מסווגת אנשים בהתאם לגזע "לפי התמונות בוואינט"? יש מצב שפשוט תודי שאת עושה טעויות, כגון שאת לא קוראת שום פרטים [כולל זה שמדובר בחייבי גיוס], ואז "לפי התמונות בוואינט" את מחליטה שמדובר בערבים, הגם שאלו יכולים להיות מקסימום דרוזים, ושאת סתם זורקת השערות בלי צידוק?

אתה קורא לעצמך בשם.
שלא תואם את רוח הדיבור שלך

לא טוב כשמתחמקים מלהודות בטעויות.
זה עושה לא טוב.

הם יהודים כנראה.

כתבתי: אז כנראה שהם לא ערבים.
הבנתי את המסר (:
והתגובה שלי הזו לא מופנית אליך.

לחנך צריך קודם.

גם אם לא חינכו בזמן קודם.

אלא אנשים בוגרים. זאת נקודה חשובה. כי הורים שלהם מתייחסים אליהם כאל ילדים קטנים שקצת התנהגו לא טוב במשחקיה אבל בסה''כ הם כאילו ילדים טובים והורים חייבים להיות אריה ולביאה ולהגן על הגורים. פה הבעייה בתפיסה . בגלל זה אין גבולות , אין לקיחת אחריות, יש התגייסות מוחלטת בשביל ילדים.
וכמובן ערכים, שיחות על גיל ההתבגרות. בחברה חילונית הרבה פעמים גם אין התייחסות רצינית בנושא. ומה שאומרים בטלויזיה רק הורס.
אגב, גם אצלנו בחברה אסור להגיד על ילד שהוא רע, הוא אף פעם לא אשם בכלום, אסור לתת לו ציון נכשל, אסור לו להשתעמם בשיעור או בחופש, אסור להעניש , מקסימום לשלול הפתעות, כאילו הורים מחויבים לתת הפתעות... , אסור להעביר למתבגרים אחריות על בטחון שלהם ועל בריאות שלהם, צריך לסבול הכל ולפחד שהם יילכו או יזיקו לעצמם. וכמובן צעיר בן ארבעים, ילד בן עשרים...
לא אומרת שכולם מחנכים ככה אבל זאת תמצית הגישה המקובלת היום ...

לא סתם גיל הנישואין מתאחר ובצדק, גם בציבור הדתי.
חוץ מזה שילבת כמה בעיות יחד. פינוק וליטוף תמידי בלי לקיחת ונתינת אחריות היא באמת רעה חולה. צריך לדעת לשלב ולהגיע לאיזונים נכונים בחינוך.

אין ילד רע יש ילד שרע לו
אין יצר רע יש יצר שרע לו

אלא בגלל שהוא החליט להתנהג בצורה רעה (בחירה חופשית).

אני איתך....
אני כל הזמן משווה את רמת האחריות של הילדים שלי, שהיית לי, להורים שלי ולסבים וסבתות שלי באותו גיל וזה הזוי לראות את הפערים.
ועוד המקרה שלנו "קל" כי הסבים והסבתות שלי מאירופה אם משווים את רמת האחריות בין דורות אצל יוצאי אתיופיה ותימן ,לדוגמא, זה כבר פערים מטורפים.

מצחיק לחשוב על זה שהסבתא או הסבתא רבא של ה"ילדה" בת 16 היום היתה באותו גיל כבר אמא לילד- שתיים.

בדיוק מה שעבר לי בראש כששמעתי על המקרה. רב אחד גם כתב על זה, שהעיסוק אם המעשים נעשו בהסכמה או לא זה לא משנה את המציאות. בושה לעם ישראל. וההורים לאותם נערים מתגאים ושמחים על הממצאים שמראים שהיו לאותם נערים קשרים מיניים לפני אותו היום... איזו גאווה....

מקום לשיחה מוסרית בטח שלא תורנית והלכתית.
כאילו שאם זה היה בהסכמה זה משהו להתפאר בו.

כמי שהיה בכמה כמה מסיבות כאלה בארץ ובחו''ל
לא רוצה להכליל אבל אלו הפנים של ישראלי מצוי במיוחד אם הוא נראה טוב.
לדעתם ההפקרות המינית בכלל לא סותר מוסריות. יש זמנים שאתה יודע שזה חלק מהמסיבה, אוכלים, שותים אלכוהול ועושים סקס לא משנה עם מי.
לעולם לא פגשתי איש שהרגיש נקיפות מצפון בגלל זה, זה בכלל לא נכנס שם למקום המוסר. כמובן אני מסביר את זווית שלהם (שאני מכיר מלפני 20 שנה) ולא מסכים אתו.

ד''א לא מעט אנשים מבוגרים גם עושים את זה בכל מיני מקומות במזרח אירופה.
ה' ית' יזרוק עלינו מים טהורים

נכון שיש חוגים ששם מקובל מה שתיארת, אבל יש גם לא מעט כאלה שלא.

אני מכירה גם אחים ואחיות שגדלו באותו בית ומתנהגים בצורה שונה לחלוטין.

מדברת על חילוניים כמובן

בטוחה שיש אנשים לא דתיים שגם חושבים ככה...

תראי את התגובות לתוצאות המקרה שמסתבר שהיה "חוקי" לחלוטין...
לא יודע איזה הורה רואה הצלחה בחינוך נער שזה המעשה שלו בחופשה, קשה.

ואני מזועזעת! לאבא אין בושה ועוד מכניס את הקב"ה לסיפור המחליא הזה! "הקב"ה עשה לנו נס גלוי" "אנחנו מוצפים באושר גדול!" אם זה לא עיוות של המציאות אני לא יודעת מה כן

בין בחור ששכב עם מישהי שהוא בקושי מכיר לבחור ש א נ ס אותה ביחד עם החברים שלו.
אבא מאמין שהבן שלו זכאי והאמת יצאה לאור- ברור שבשבילו זה אושר גדול. הוא לא אמור לשמוח ולהודות שמהבן שלו ירד הכתם של "אנס" והוא גם לא יצטרך לבלות שנים בכלא?

מבחינת מי ירד הכתם?
את, או אני, או כל אדם כמעט שאת מכירה אישית, אמור לקבל ולהסכים שירד "הכתם", אחרי כל מה שנודע, כולל הסיבות לשיחרורם?
אם אנו כחברה נקבל "סטנדרטים" התנהגותיים נמוכים ובהמיים כאלו, ולא נראה בהם חד-משמעית "כתם", אז איזו חברה אנחנו מבחינה לאומית שלא לומר תורנית?!

מסכנה ומופקרת לא פחות ממנו. שקיים איתה יחסים אינטימיים בצילום ופרסום עם כל חביריו ועשה מעשים שלא היו מביישים את סדום ועמורה בתפארתם.
אז כמובן לשמוח... שהוא לא בכלא...

יחסים המוניים תוך צילום ופרסום ללא רצון והסכמה לצילום ולפרסום?
לא יודע מאיפה באת ומה קנה המידה שלך לשמחה או לחינוך אבל כאן אין שום סיבה לשמחה ופשוט שיש כאן חילול השם כמו שאורית כתבה.

שתזכה לסליחה שאתה זקוק לה...

אני חושבת שכמו שכתבת לנו, תכתוב לה מכתב כנה (יש לך את הכישורים הנכונים לכך), ותפרוק בו את כל התחושות שלך. תסיים עם אני אוהב אותך, אמא. וזהו. אין סיכוי שלא תמיס את לבבה.....

בהתחלה אתה כותב שאימא מושלמת. ובהמשך אתה כותב שאתם רבים הרבה ואתה צריך סליחה ממנה. מי שפגע הוא זה שצריך לבקש סליחה. למה אתם רבים? מי פוגע במי? למה אתה רוצה לבכות? קרה לך משהו? ומה הקטע בלגרום למישהו לבקש סליחה בעזרת דמעות ולהשתכר מזה? נשמע לי מניפולציה מעצבנת.

כל מה שיבקש, אז זה אומר שהיא משקיענית מאין כמוה.

נשמע לי כמו ילד (בן 17, אבל ילד) עם חסכים רגשיים מאוד גדולים.

הוא כותב "אמא מושלמת" כי ככה זה שודר לו כל החיים, שאמא מפנקת בהגזמה, שנותנת כל מה שמבקש, שחוסכת ממנו 

להתמודד עם בעיות חברתיות באמצעות בריחה, שלא נותנת את חסרונו הנפשי, אלא רק הגשמי ואח"כ

מאשימה אותו בזה שהוא לא בן טוב כמו הילדים של חברות שלה....

זה אמא שחושבת שהיא מושלמת ומגדלת ילד חסר ביטחון והערכה עצמית.

 

זה ילד עם חסכים רגשיים שכדאי מאוד מאוד מאוד שיפנה לעזרה רגשית - זה הדבר היחיד שימנע ממנו לעשות את אותו הדבר

לאשתו בעתיד ולילדים שלו ולסביבה שלו.

יכול להיות שבלי לשים לב הוא כבר עושה את זה, גם כלפי עצמו. הוא כבר רוצה ליצור מניפולציה שתגרום לאמא שלו לבכות ולהתנצל בשביל הסיפוק.

ואם ההורים לא תומכים בעזרה הזו - בקש עזרה ממישהו שיפנה אותך לגורם מקצועי מתאים.

 

ריגשת אותי והזדהיתי עם הרגש החזק!

לקח לי שנים עד שפעם אחת קיבלתי התנצלות מאמא שלי על משהו קטן שלא לוותה בהאשמה חוזרת כלפי, אבל זה לא קרה ע"י מניפולציות, זה קרה אחרי עבודה עצמית של שנים והרבה עזרה שביקשתי וקיבלתי.

 

 

ראשית, תבדוק על מה באמת "רבים".. האם אלו דברים שאתה בסדר בהם. לפעמים, נקודת המבט בין הורים לילדים היא שונה.

 

ואם נניח יש משהו שאתה רואהשהוא מפריע וחוזר על עצמו - למשל, ה"השוואה" לילדים של חברות שלה, אז אתה יכול לכתוב לה, משהו בסגנון שכתבת כאן. קודם כל, על איך היא תמיד דאגה ואהבה וכו', "מושלמת", כל השבחים..

ואז, לציין שיש "בעיה אחת".. תסביר מה מפריע לך. ומה היית רוצה.

 

אני מניח שהיא די תשמח לדעת מזה.

 

סה"כ, ניכר שאתה בן טוב... הלוואי על כולם.

ועכשיו מה שאת צריכה לבחון זה עד כמה עמוקה הטראומה.

 

האם זה רק מהשירותים בגן או בכללי משירותים מחוץ לבית?

יוצא לך לקחת אותו לשירותים מחוץ לבית? שם הוא לא מפחד?

 

אם זה רק מהגן זה יהיה יותר קל-

תצטרכי לחכות שיסיים את המסגרת הזו, עד כמה שזה מאכזב להיתקע עם הגמילה,

ובמסגרת החדשה לעשות לו היכרות נעימה עם השירותים. בתקווה שבזה זה יסתכם.

 

אם יש לו טראומה כללית משירותים או שאתם לא עוזבים את המסגרת אני חושבת שכדאי שתפני לעזרה מקצועית.

בהצלחה!

יש לנו ילדון בגיל הזה במעון שאני מטפלת שגם, לא אוהב לשבת על האסלה (גם בבית שלו), אז מביאים לו סיר למעון

וזה עובד מצויין.

 

לגבי הטראומה והמטפלת - תעבדי בשיא הקשיחות איתן. ואני אומרת לך את זה כמטפלת.

אמנם תבררי קודם, שלא יהיו האשמות שווא, אבל אל תוותרי.

לחשוב שהילד בפרטי שלי כל כך סבל במקום שצריך לגונן עליו...
אבל אל י תתעסקי בעבר.
לא להתעלם ממנו
אבל לא לשקוע בו.

אולי יהיה אפשרי להביא סיר לגן שיהיה מונח במקום אחר?
אין טעם לנסות להכריח במקום טראומתי....

ולהתייעץ עם גורמי מקצוע.

לערב את המנהלת..

להעביר את שם המטפלת הנ"ל למשטרה, שהיא תעשה את החקירה ואז הצוות לא יוכל לשתוק!! יש לך חובה מוסרית לכך למנוע ממנה לעבוד במקום אחר עם ילדים ולגרום לעוד ילדים הטראומות כאלה ואחרות. ואני באופן אישי לא הייתי משאירה אותו שם דקה אחת! עם צוות שמסתיר מההורים מקרי התעללות בשביל לשמור על השם שלו? זה לא מקום עם ייראת שמיים גדולה. אם את לא יכולה לסמוך על צוות הגן (יש להם מנהלת?? מה יש לה לומר??) , חפשי מקום אחר!!!!
זה ברור שיש לו טראומה מהמקום. תשלחי אותו למקום חם ואוהב שיעשו לו חוויה מתקנת. מאחלת לך שה'ח יכוון אותך למקום הנכון והטוב ואת הילד לידיים עוטפות ואוהבת כמו שכל ילד בגיל הזה צריך!

רעיון נחמד

''כהורה לילד אני מוטרד מהשימוש שלהם בסמארטפון''.
אז לכן מפתחים אפליקציה שתגרום להם להיות עם הסמארטפון עוד יותר זמן???
התשובה הפשוטה לבעיה היא- חביבי, שלא יהיה להם סמארטפון זמין. תן להם משחקים, חומרי יצירה, כדור, חברים והם יסתדרו מצוין.

אם הם אומרים שהם רוצים לעזור להגיד:
וואו, ממש תודה.. אולי אפשר בהכנת צהריים לילדים/ אולי אפשר בהבאת הילדים מהגן/ נשמח שתשמרי על הילדים היום וכו.

כשיש עזרה זה נהדר!!
נשמע שאצלך הם רוצים לתת ולא יודעים איך..

לדעתי יעשה טוב אם תמקדי אותם

ואיזה כיף לך שיש עזרה..

אבל בסוף מה שקורה הרבה פעמים שהכל מתהפך עליי

אם תמיד יוצא שאת עושה הכל..
זה רק ברצון שלהם?

אבל הרבה.
הם רוצים.
הם עוזרים כשאנחנו לא בסביבה אז אני יודעת שישמרו לי על הילדים הייטב.
כשאני בסביבה זה פשוט לא קורה ושוב שניה אחרי לידה אני צריכה לתפעל את אחיי הקטנים.

הם מבקשים? אתם מתנדבים?

היינו אצליהם בלידה ופשוט היינו המבוגרים האחראיים בבית- הם היו בעבודה/לימודם/סידורים.

או שהאחים מספיק גדולים כדי להסתדר לבד בעצם?
יכול להיות שהם פשוט לא מודעים לזה שמה שקורה זה שיוצא שאתם צריכים לעשות משהו אקטיבי כשהם לא שם?

גם כשהם היו בבית בעלי היה מכין אוכל מכבס וכו...

אם נסתכל על נקודות אחרות זה קורה גם כשהם בסביבה.
עוד סיפור לדוגמא-
בית חולים יום וחצי אחרי לידה- אמא שלי באה לעזור ואחים שלי באו איתה בשביל לבקר נשארו אצלי שלוש שעות, לא הסתייעתי בזה שאמא שלי היתה כי לא היה לי נעים להתקלח ולהתארגן כשכולם אצלי בחדר. וכמובן- חיסלו את האוכל, שתיה שהיתה לי. ישבו לי על הראש ולא נתנו לי לנוח. ואמא שלי היתה שם- עברה מתא לידות ויודעת שיולדת צריכה לנוח, ובמקום לנוח הייתי צריכה להעסיק את כל החבורה...

 

למשל בבית חולים פשוט לבקש מאמא שלך אחרי בערך שעה של ביקור אם היא יכולה להוציא את הילדים מהחדר שלך כדי שתוכלי להתקלח ולנוח.

כשהיית חולה- להגיד לאמא שאת לא יכולה לשמור על האחים כי את לא מרגישה טוב.

 

אבל השאלה אם להורים שלך יש באמת אפשרות טכנית לעזור לך- נשמע שאת הבכורה ויש לא מעט אחים קטנים מתחתייך.

אולי ההורים שלך למרות הרצון הכנה שלהם לא יכולים לעזור?

 

הייתי פותחת את זה, מול מי שמסוגל אצלכם להבין, אם זו האימא/אבא או אחות/אח קטנים בוגרים יחסית.
מדברת איךם על זה שאת אוהבת אותם, ולא רוצה להעליב אבל שלפעמים הם צריכים לדעת מתי להגיד שלום, מתי לא לתת לעזור ומתי עזרתם דרושה.
להבא, צופה היתקלויות לא נעימות מראש ואומרת לאימא שלך שבבית החולים את רוצה שרק היא תבוא ואולי ביום השני או השלישי יבואו איתה בכל פעם רק חלק מהאחים.
בנוגע לעזרה בבית, אולי בעלך מושיט יד גם כשלא מבקשים? ובבית מלא ב''ה תמיד יש עבודה, אז את צריכה לדבר איתו על זה שאת חייבת מנוחה ואם הוא עוזר להוריך שיוודא שמישהו אחר עוזר לך בינתיים. או שיבואו הם אלייך לעזור (גם שם, לשים גבולות כמה באים ולכמה זמן, האם מביאים איתם אוכל וכדומה).
בקיצור, נותנת להם להרגיש חלק מהחיים שלך תוך שימת גבולות ותנאים מה מותר ואסור. זה יהיה הרבה יותר פשוט אצלך בבית מאשר אצלם כמובן.

ומצד שני כשההורים מבוגרים ואין אחים קטנים, יש להם פחות כח לעזור. אין מצב מושלם.

כאב לילדים קטנים וגם לנשואים זה מעורר אותי לשים לב יותר.

 

ובכל זאת מהצד שלי זה נראה שיש מה לבדוק גם אצלך/ם.

האם למשל היית רגילה לעזור הרבה עם האחים הצעירים, כביסות, בישולים וכו' וכעת המשפחה "הפסידה" אותך משנישאת ויש לך צרכים משלך? (הכרתי כמה משפחות שבהם הנקודה הזאת היתה ממש משבר)

זה בודאי נכון שיש לך צרכים משלך ובטח בדוגמאות כמו אחרי לידה וכדומה, אך צריך להיזהר שהם לא יחוו את זה כהפסד, ושבאמת כן תושיטו יד כשאפשר ומתאים לכם... 

ככלל בין בני אדם באופן טבעי מצופה הדדיות. וכל שכן כשמדובר בהורים וילדים בוגרים.

אני מציע למצוא הזדמנות מתאימה לשיח שקט ועמוק שלכם עם שני ההורים (שניכם או רק את? ואולי גם אחים גדולים??? תלוי בדינמיקה המשפחתית) ולבנות את האיזונים האלה מחדש.

ובדוגמאות ספציפיות של קושי לתכנן ולדבר מראש.

 

ואגב חכו חכו, מתישהו ההורים יתבגרו ויזדקנו ויהיו באמת נזקקים לעזרה ואז האיזון יתהפך שוב......

 

 

 

 

 

א.
כיף לקרוא את נקודת המבט שלך שכתובה בנעימות.

ב.
כן הייתי זאת שעושה הכל בערך בבית,
אני מאמינה שהנקודת מבט של האחים שלי לפחות לא השתנת מהבחינה הזאת והיו לנו הרבה ויכוחים על כך- מבחינתם אני הייתי צריכה להמשיך לסייע בהתנהלות היום יומית (שטיפות, כביסות וכו). אבל לא זאת הנקודה אל מול ההורים והאחים הקטנים.
אולי כשחושבים על זה זאת הסיבה שכשהיינו אצליהם היינו צריכים לשטוף לבשל ולסדר כמו שהאחים שלי היו רגילים.
אולי זאת בעצם הנקודה העיקרית- תודה שהסבת את תשומת ליבי,
השאלה עכשיו איך פותרים את הבעיה כדי שלא יווצר מה שנוצר בנתיים סוג של ריחוק וחוסר רצון שלי להגיע ולהעזר...

וזה לא קל. קשיי הסתגלות וקשיי פרידה..
עדיין לא השלימו עם עצמאותך ויציאתך לחיים משלך.
לאט לאט זה יקרה. בלב שלך ובלב שלהם.
שווה לדבר על זה, ולא בטוח שזו תהיה שיחה קלה. אבל בטח היא תקרב ולא תשמור על הריחוק שאת מדברת עליו

כי תיארת אותם כאנשים איכותיים ואוהבים ובטח לא אגואיסטים. פשוט צריך לבנות איזונים מחדש

דווקא בגלל שהיו להם הורים לא מעורבים והם רוצים להיות כאלה,
נשמע לי שאולי היא תהיה יותר פתוחה להבין...

אפשר פשוט להגיד לה שתדבר עם האחים או תעזור שימנע מצב מולם שהם מצפים מכם, כי מבחינתך את באה לנוח ועובדת פי כמה..

וגזרה מצויין

מתלבטת אם לתת לבן  שלי... בן שנתיים וחצי.

 

זה פחות מסוכן

ונתנו לגזור בריסטול שהוא יותר נוח לגזירה מאשר דף

במספריים קטנות אמיתיות
לא יודעת אם כולם מצליחים

או כאלה עם שוליים להגנה שמיועדים לקטנים..

יקח זמן עד שהוא ילמד לאחוז נכון ולהצליח לגזור, אבל הם אוהבים את הגזירה. זה פותח להם יכולת חדשה.
אצלי לפני גיל שנתיים כבר גוזרים לפעמים (גוזרים בדרכם שלהם כמובן) . במיוחד אם יש גדולים בבית, והמספריים פשוט נמצאות.

לבת שלי (4) אני נותנת מספריים אמיתי

ולבן (2) שלא יקנא אני מביאה מספריים פלסטיק שלא גוזר...

הם גוזרים ניירות תחת השגחה של מטפלת. שגם אם צריך מעירה ומכוונת את הילד לגזירה נכונה.

רעיון אחד- ללמוד קצת על העולם, או על ארץ ישראל.
להכין ניילונית עם פתקים ובהם שאלות שאת התשובות עליהן הילדים צריכים למצוא באטלס, או במפת א''י.
דרך זה לומדים המון. על ערי בירה, על אקלים שונה, על אזורי גידול חקלאיים, על מדינות שכנות וכד'.
ולפעילות- אפשר לקחת כמה ארצות ו לעשות פעילות שקשורה. איטליה- להכין פיצה, שוויץ- משחק השוקולד, סין- לאכול עם מקלות, אוגנדה- לראות קטע מהסרט על מבצע אנטבה..., וכו' כיד הדמיון.
אפשר לעשות גם כתבי חידה על הקשר היהודי למקום, או סתם כתבי חידה.
ספרד- על גירוש ספרד,וכד'.

כנ''ל חידות על מקומות בא''י. אפשר למצוא שירים שקשורים למקומות, לקשר בין תמונה לשם מקום, לעשות מפה אילמת שהם צריכים להשלים, חידות בציורים.

לפעמים זה עושה להם עצירות.
ואגב, גם כמות קטנה של אוכל יכולה להשפיע על הבטן שלהם אז אולי תתני עדבניה עם שמן זית, לנו זה עזר..

אבל היא לא ככ רוצה לאכול את זה ובינתיים אני מפחדת שיש לה שוב עצירות
וגם בהמשך לא ככ יודעת מה לעשות אם כל פעם שאני מביאה לה קצת אוכל זה יגרום לזה איך היא תאכל?

יש לה כאבי בטן?
את מרגישה שהיא מתאמצת ובטן קשה?
כמה ימים היא לא עשתה?
הבנת שלי בת חצי שנה וגם טיפה אוכלת ירקות ופירות...
בעיקר הנקה
אבל מאז שהיא נולדה היא עושה קקי פעם ב3 ימים בערך...
אבל היא לא מתלוננת אז זה תקין...

ועכשיו אני מרגישה לפעמים שהיא מתאמצת ובעיקר יש לה הרבה גזים והיא לא עשתה כבר 3 ימים ואני מפחדת שזה יהיה כמו פעם קןדמת שהיא לא עשתה 5 ימים ןבסוף ממש צרחה

זה הרבה פעמים משחרר...
מיץ מעגבניה
לחלוט שזיפים ולתת לה לשתות את המים
בכלל פירות מאוד עוזרים ליציאות.
אבטיח מלון.
רק לנסות אחד אחד כדי לבדוק שאין אלרגיה או רגישות

ולעשות כמו תנועת אופניים עם הרגליים
וכדאי לנסות כל פרי או ירק לבג לכמה ימים כדי לראות שאין רגישות

בעיקר בקיץ גם תינוקות קטנים מאבדים המון נוזלים.

תשתי את הרבה מים, ואם היא אוכלת אפילו מעט תתני לה בנוסף קצת מים לבד

הבאתי לה היום מיץ שזיפים וראיתי שזה עשה לה שלשול 🙁 אז אולי בעצם לא היה לה עצירות

כדי לאזן ולהזרים את המערכת ומיץ שזיפים זה טו מאץ'..
רואה את זה הרבה על ילדים בשלל גילאים (והאמת שזה נכון גם למבוגרים)
תמיד כשקשה להתפנות לשתות מים וזה בדרך כלל מקל, וגם להיפך–כשלא שותים מספיק היציאות קשות יותר..

אז חידוש ששמעתי ואחדש גם לכן יקרות:

תינוק שרק יונק -לא תמיד יעשה יציאות קבועות

בגלל שזה מזון על -מאוד איכותי 

שלא מייצר פסולת בגוף וכולו נספג !

לא סתם בגמרא הוא משול ל"מן"-גם ל"מן" היתה תכונה שבני ישראל לא היו צריכים להתפנות,

בגלל שהוא לא היה מייצר פסולת.

ולכן תינוק יונק אם הוא לא עושה יציאות שבוע ואפילו שבועיים ללא סימני מצוקה של עצירות -

זה נורמאלי לגמרי!

 

ההנקה מוזכרת במקורות שונים ביהדות.^[29] במקרא ניתן למצוא אזכורים להנקה, לדוגמה: "מי מלל לאברהם הניקה בנים שרה" (בראשית, כ"א, ז'), "ותשב האשה, ותינק את בנה עד גמלה אותו" (שמואל א', א', כ"ג). במקרא נזכרות נשים שהועסקו כמיניקות לדוגמה: "וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה..." (בראשית,כד,נט), וכן "...האלך וקראתי לך אשה מינקת..." (שמות, ב, ז).

את התינוק, ניתן להניק ללא הגבלה, כפי שמשתמע מדברי התוספתא: "מה דד זה עיקר לתינוק והכל טפל לו, כך היה המן עיקר לישראל והכל טפל להם. דבר אחר: מה הדד אפילו תינוק יונק הימנו כל היום אין מזיקו, כך נעשה המן, שאפילו ישראל אוכלו כל היום כולו אין מזיקו" (תוספתא סוטה ו, א). נראה שבדרך כלל הניקו את התינוקות עד גיל שנתיים וכפי שנאמר בברייתא (כתובות נט, ב) "יונק תינוק והולך עד כ"ד חודש". גמילה מוקדמת הייתה נחשבת כמסוכנת לתינוק, וחז"ל התירו את השימוש באמצעי מניעה להריון כדי למנוע סכנה כזאת, וכפי שמופיע ביבמות: "שלוש נשים משתמשות במוך - קטנה, מעוברת ומניקה... מניקה שמא תגמול בנה וימות" (יבמות יב, ב).

חלב אם נחשב ביהדות כפרווה^[30] .

א. אם תרופה לא עוזרת כדאי תמיד לחזור לרופא.
ב. אני מורחת לקטנים אלטוש כל ערב לפני השינה.
יש גם מכשיר ששמים בשקע, יש אנשים שטוענים שזה עוזר. אני לא ראיתי שינוי איתו.

נהיות לו שלפוחיות, ולפעמים הן מזדהמות (ואז צריך אנטיביוטיקה).
מאוד עוזר לו פניסטיל.
אם זה לא חמור - פניסטיל ג'ל. ואם כבר התנפח - פניסטיל טיפות.
זה עוזר יותר מהתרופות שכמה רופאים נתנו לו. אולי תנסי?

לגבי היתושים - אני חושבת שהבית פשוט סגור... יש רשתות ואני לא כ"כ פותחת דלתות / חלונות.

לילדים שלי היה אימפטיגו כמה פעמים. בעברית זה נקרא 'קלפת' והפצעים ממש מתקלפים כל הזמן. זה לא נהיה שלפוחית.

וזה כן נראה כמו שלפוחית שמוציאה נוזל שקוף כל הזמן.

 

וגם אני הייתי קצת מבולבלת בין זה לבין עקיצות כי זה מופיע באזורים חשופים, בעיקר בשוקיים, ובקיץ. היה לו בקיץ שעבר, בחורף בכלל לא, ועכשיו חזר שוב!

הרופא אמר שזה רגישות לעקיצות וזה יכול להיגרם בגלל עקיצה שהתפתחה למוגלה.

 

מה עושים???

 

מניסיון שלך עם הילדים שלך, זה עובר בשלב כלשהו? הצלחת למגר את זה?

 

 

אבל לא מוקסיפן.
נראה לי שזה היה צפוויט.
צריך להקפיד מאוד על חיטוי של הידיים אחרי הטיפול בו וכיבוס של בגדים ומצעים בהרתחה כי זה מאוד מדבק

אחרי 3 טיפולים זה עבר לצמיתות

אני מקווה שלא נצטרך לתת 3 פעמים... 

כי היא נרדמה כל פעם לפני המנה השלישית.. מקווה שזה בסדר נראה שזה עבר

מחולקת ל2 סוגים
בלי שלפוחית - עם טיפול עובר תוך שבועיים.
עם שלפוחית - עובר אחרי 3-6 שבועות.
זו מחלת עור מאוד מאוד מדבקת.
מומלץ לשטוף ידיים עם תכשיר אלכוהול אחרי מגע בפצעים ולכבס הייטב את המצעים, שמיכה וכו.

החיידק שגורם לאימפטיגו יכול לחדור לעור דרך עקיצות של חרקים / יתושים.
אוקי כדאי לדאוג שלא יהיו יתושים בבית : רשת בחלונות, לסגור חלונות לקראת הערב, לחפש אם יש סביב הבית מקור מים שלא זז ולייבש כמו שלולית ממזגן שיכול להיות המקור ליתושים, תכשיר נגד יתושים (אני באופן אישי משתמשת במדבקות נגד יתושים, אפשר לקנות בסופר פארם או בבית מרקחת. אין ריח רע, אין הרגשה לא נעימה על העור ועובד מצוין!).

בהצלחה!

שאלה קצת מביכה - הורות

בפרשת כי תצא (דברים כג,ב)
"שופכה" (אותו משקל כמו 'עורלה').

וגם נמצא בשימוש בלשון המדוברת.

לא צריך כל דבר לסבך.

שימי הרבה על הבטן ותמשיכי לעקוב,
נראה לי שאם לא יתקדם בכלל בחודש-חודשיים הקרובים זאת אולי סיבה לדאגה. אבל אני חושבת שהבת שלי גם הייתה ככה ועכשיו זוחלת, מתיישבת, נעמדת... ב"ה

ויזחל רק על 6 זה גם בסדר.
העיקר שיזחל...
הבכור שלי למשל לא זחל בכלל על 6 ,אלא רק גחון.

מי שלא זוחל על הגחון ומדלג על השלב הזה, צריך להשלים את זה בגיל 3-6 בריפוי בעיסוק כי כל חגורת הכתפיים צריכה חיזוק, אחרת קשה לטפס בסולם, קשה לכתוב וכו'.

לפותחת- תכתבי ביוטיוב איך לעודד זחילה אצל תינוק, יש תרגילים שנותנים קונטרה לרגליים וכו'. ואם לא עובד כדאי לגשת לטיפת חלב.

וכבר לא אומרים שנחוץ שהילד ידע לזחול (בדרך כלשהי).

אפשר לראות כאן:  מתי התינוק שלי יתחיל לזחול? | שירותי בריאות כללית

האם כל תינוק זוחל?

לא. יש ילדים שמדלגים על שלב הזחילה ועוברים היישר לעמידה ואחר כך להליכה. פעם חשבו שיש קשר בין אי־זחילה ללקויות למידה, אך התברר שאין שום קשר כזה.


לא כתבתי שיש לקות למידה, אלא קושי מוטורי בגלל התינוק שלי זוחל לא מספיק מאמן את השרירים של חגורת הכתפיים ואז השרירים שלו חלשים שם ,, ולכן יהיה לו קושי לכתוב כי כתיבה דורשת להפעיל את השרירים של חגורת הכתפיים.

בכל אופן, כתבתי את זה גם מניסיון אישי - יש לי ילד שלא זחל, ובשלב מסוים הפיזיותרפיסטית אמרה שאפשר לוותר על הזחילה, ולהתמקד בהליכה. (עקרונית היא הפנתה גם לריפוי בעיסוק, אבל עוד לפני שהלך - כי החשש היה שיש לו פחד שמונע ממנו לנסות ללכת).

הוא רק בן שנתיים ורבע, אז עוד לא הגיע לשלב של כתיבה. מקווה שבע"ה הוא יהיה בדר עם זה, למרות שלא זחל...

יש לי ילדה שלא זחלה על הגחון ולא על שש. המוטוריקה העדינה שלה היתה מדהימה מגיל מאוד צעיר, ולא היתה לה שום בעיה האחיזה בכלי כתיבה, בציור או בכתיבה.

ובחגורת הכתפיים.

בכל אופן, אני יודעת' שאלו ההנחיות של התפתחות הילד

אולי דילוג על זחילה בכלל הוא בעייתי
אבל לא חושבת שדווקא העניין זה זחילת גחון..
העיקר שזוחלים

בכל מקרה אצלי דווקא הם התפתחו מוטורית מעולה וסופר בזריזות. ודווקא בגלל זה למדו מיד על 6 לזחול..


(והלוואי והיו מדברים מהר כמו שהם זוחלים מהר..)

אולי רק יום אחד, וממש בקושי ובגיל יחסית מאוחר. כשלמד להתיישב, היה מתקדם בישיבה, ואח"כ מיד למד להיעמד וללכת (גם בגיל מאוחר) ב"ה לא היה קושי בכתיבה, ההפך..
אבל כל מקרה לגופו..

אצלי התחילו לזחול על גחון ב10 חודשים ולזחול על 6 בגיל שנה.. כל אחד והקצב שלו😅

נותן הנחות גדולות לזכאים (40 שקל)

לתת לו כדור לשחק ולקלוע לדלי השטיפה
לשטוף טוב בקבוק ולתת לו להשחיל קשים בפנים
לקרוא לו סיפור
סדר יום רגיל אוכל, שינה וכו..
כן ממליצה לפחות בשעות הבוקר המוקדמות נניח 8 לצאת איתו לטיול קצר בגינה ולחזור לפני שמתחיל החום..

לק"י

ספרים- היא רודפת אחרינו עם ספרים שנספר לה וגם מדפדפת בעצמה.
דפים וצבעים- אפשר לתלות ניילון גדול ועבה על הקיר, ואז לצייר עליו/ לתלות דפים על הניילון ולצייר (אפשר בגואש שמעורבב בסבון כלים- סגולה שהכתמים ירדו מהבגדים/ צבעי ידיים וכו').
קערה עם מים ובתוכה משחקי פלסטיק (בהשגחה כמובן).

בן שנה וחצי אמור כבר ללכת. אם בגלל החום חפשי משחקיה בקרבת הבית עם ג'ימבורי וכל השאר. בבית אפשר כבר להגיש לו משחקים כמו פטריות, פאזלים גדולים מעץ, ספרים לקטנטנים, לגו גדול וכ'ו.....

מצויין לגיל ופותר את בעיית החום

משחק שמתאים להרבה גילאים ומעסיק שעווות
יש אותו לפעמים באושר עד

אז זה בכלל ישמח אותו מאוד😝

כמו שאמרו פה לפני - בקבוק עם קשים - גם אני עושה את זה

וגם סיפורים - קניתי לו כמה ספרי קרטון, לפני שישבתי איתו הוא לא היה מתעניין כל כך

אבל כמה פעמים ישבתי איתו והצבענו ביחד על כל מיני תמונות של חיות\ חפצים

ומאז הוא גם רודף אחרי בכל הבית עם ספרים וגם תופס פינה לעצמו ומדפדף דקות ארוכות בעיון...

 

משחקי מים - כמו שכתבו פה קערה עם מים לידך במטבח\בסלון

ולפחות פעמיים בשבוע יוצא שבמקלחת לפני שאני רוחצת אותו אני פותחת לו זרם ממש צר של מים וסותמת את האמבטיה,

מביאה לו דלי עם משפך ועוד כמה כוסות ח"פ ומשחקים והוא יכול לבלות ככה שעה! ממש הידרותרפיה... כמובן שאני יושבת ליד הדלת הפתוחה של האמבטיה וכל הזמן צופה עליו, ובינתיים קוראת ספר\ תהילים\ אוכלת\ מסתכלת בפלאפון וכדומה.... לא דברים שצריך ממש להתרכז.

 

מגדל כוסות הוא ממש אוהב, להוציא ולהכניס את הכוסות או לבנות מגדל ואז לפרק בקול רעש וצלצולים... גם מגה בלוקס.

 

עצה כללית - אפשר לקנות לילד מלא צעצועים אבל יש ילדים שלא יסתכלו על כלום אם לא יושבים איתם קודם.

אז ממש כדאי להקדיש זמן שיושבים עם הילד הרבה זמן ומשחקים איתו כדי שהוא ידע אחר כך לעשות הכל בעצמו.

בגיל הזה כולם אצלי פותחים את הארון במטבח של הקופסאות פלסטיק. זה מעסיק אותם שעות!!!!!👍

אני גם בבית עם קטנה בת שנה וחצי. מהממת. שיחסית יודעת איך להעסיק את עצמה.
השאלה שלי היא עליי.
יוצא שיש לנו בערך 4-5 שעות ביום (אני אוספת אותה ב2 מהמסגרת כי אני גם בחופש. מורה;)).. ואני מוצאת את עצמי משועממת לידה. ואז גולשת מהר לזמן רב של בהייה בפלאפון...
ברגע שאני קמה לעשות דברים היא נדבקת אליי... נגיד אני פותחת מחשב היא רוצה לראות ועולה עליי כזה..

קיצור הבנתם? יש עצות?

ולהדליק שוב כשהיא ישנה.. סה"כ בגיל הזה הם ישנים מוקדם....

גם אני במאמץ רב נגמלתי מלהשתמש במכשירים האלה בשעות הערות של הקטנים. זו לא הדוגמה שאני רוצה לתת להם.

זה הכי טבעי בעולם שהיא קמה איתך לעשות את מה שאת עושה. אז תלכי איתה אולי לבשל, כשהיא על כיסא לידך מתעסקת במשהו על השיש (אם הבית כבר מלא בתבשילים תכיני ליולדות!), לשטוף את החלונות (את הקטן שלי זה מרתק! רק במים בלי חומרים רעילים), לקפל כביסה... ואם כל הבית מבריק אז תיתני לה אולי ליצור בגואש, ואז שוב תהיה עבודה לנקות ולא יהיה משעמם  איך זה?

במיוחד אם יש קצת לכלוך, את הקטנים שלי זה ממש מעסיק