תודה!
לגבי התינוק- לא יודעת.
יכול להיות שזה כבר לא רלוונטי וכבר הסתדרת.. אם לא- במה היא שונה משאר הבנות שיצאו מהפרוייקט? למה כלפיה את מתלבטת?
1. אתם נותנים לתלמידים משהו לסוף שנה? מה?
2. כמורים- מה הייתם שמחים לקבל מההנהלה לסוף שנה?
מתוך סקרנות- על איזה רקע הבאת לכיתה שק אגרוף?
את רוצה משהו שקשור ללימודים או סתם משהו נחמד?
מחפשת רעיון תורני/וורט/קטע לבנות גדולות
שמדבר על התחלה או הזדמנות או שמדבר על חשיבות הזמן או משהו בסגנון..
לקוח מהאתר אש התורה. ערכו של הזמן
זה לא וורט או דבר תורה.. אבל קטע נחמד וחזק.
תאר לעצמך, שיש בנק המזכה אותך בכל בוקר בסכום של 86,400 ₪.
היתרה אינה עוברת מיום ליום.
בכל לילה, כל סכום שלא הוצאת במשך היום נמחק.
מה היית עושה? מוציא כל שקל כמובן.
לכל אחד מאתנו בנק שכזה.
שם הבנק : ז מ ן.
בכל בוקר אנו מזוכים ב- 86,400 שניות. בכל לילה מה שלא נוצל לטובה, הולך לאיבוד. היתרה אינה עוברת ליום שלמחרת. אין אוברדרפט. בכל יום, נפתח החשבון מחדש. בכל לילה, מה שנותר נמחק. אם לא השתמשתם במה שהיה בחשבון - ההפסד כולו שלכם. אי אפשר לחזור אחורה. גם אי אפשר למשוך כנגד המחר. מוכרחים לחיות בהווה, על חשבון הזמן שניתן לנו בכל יום.
השקיעו את זמנכם, על מנת להשיג ממנו את מירב הבריאות, האושר וההצלחה בעתיד. השעון מתקתק, נצלו את הזמן, היום!
על מנת להבין מהו ערכה של שנה אחת - שאלו תלמיד שנשאר כיתה.
על מנת להבין מהו ערכו של חודש אחד - שאלו אמא שילדה פג.
על מנת להבין מהו ערכו של שבוע אחד - שאלו עורך של עיתון שבועי.
על מנת להבין מהו ערכה של שעה אחת - שאלו אוהבים המחכים לפגישה.
על מנת להבין מהו ערכה של דקה אחת - שאלו את האדם שפספס רכבת.
על מנת להבין מהו ערכה של שניה אחת - שאלו את האדם שניצל מתאונת דרכים.
על מנת להבין מהו ערכה של אלפית השניה - שאלו את הספורטאי שזכה במדליית כסף.
תבינו מהו ערכו של כל רגע ותוקירו אותו יותר, אם חלקתם אותו עם אדם מיוחד, אדם יקר. זכרו שהזמן אינו ממתין לשום אדם.
האתמול הוא היסטוריה.
המחר אינו ידוע.
היום הוא מתנה. אולי בגלל זה באנגלית קוראים לזמן ההווה: Present.
*המחבר לא ידוע. נשלח על-ידי אלעזר סירוטה.
שלום,
במסגרת עבודת המחקר שלי בלימודים (תואר שני בהוראת מתמטיקה),
אני צריכה למלא מספר גדול של שאלונים בזמן מאוד קצר.
אם את/ה מורה למתמטיקה ויכול להקדיש לי 5 דקות לצורך מילוי שאלון זה ממש ממש יעזור לי!
השאלון אנונימי כמובן....
מצ"ב קישור לשאלון:
שאלון למורים המלמדים מתמטיקה בבי"ס יסודי
תודה רבה!!
בהצלחה ממש!
מקובל מאד שמבקשים לראות שיעור ניסיון. בד"כ מעבירים שיעור, ולא צופים בשיעור אצלם, אבל אם את חושבת שיעזור לך לראות שיעור אצלם, נראה לי שאת יכולה לבקש.
כדי שיהיה לך קל יותר להכין את השיעור, את יכולה לבקש לדבר עם המחנכת של הכיתה, ולשאול אותה על איזה נושא להכין שיעור. המחנכת בד"כ נותנת גם כל מיני טיפים שיכולים לעזור עם הכיתה, כי היא כבר מכירה אותם.
אחרי שיהיה לך נושא, את מוזמנת לחזור אלינו- אולי נוכל לעזור לך עם רעיונות לשיעור
אם יש לך מספר של מורה מקצועית זה אמור להספיק. (רק אם את רוצה לקבל יותר מידע על הכיתה וטיפים את יכולה לבקש את המספר של המחנכת, אבל זה ממש לא הכרחי..)
שאת מעבירה והן צופות בך.
ממש בהצלחה!!
לאיזה גיל? לבנים או בנות?
המתיחות בדרום כנראה נוגעת לרובנו בצורה ישירה או עקיפה. או שאנחנו גרים שם, או שיש לנו קרובי משפחה / חברים וכד'. וגם אם לא- הלב שלנו איתם והדאגה גדולה ממש!
כמורים, מה לדעתכם אנחנו צריכים לעשות עם התלמידים שלנו?
בדרום- האם מצופה מאיתנו ליצור איתם קשר? לעודד אותם?
בשאר הארץ- מה מדברים עם התלמידים? מארגנים אמירת תהילים? מה עושים למען תושבי הדרום? כמה משתפים אותם במה שקורה (או שהם גם ככה מעודכנים כבר..) וכד'.
מוזמנים לשתף בכל מה שנראה לכם רלוונטי ויסייע לכולנו.
בשורות טובות לכל עם ישראל!
יפה!
אני מבינה שאת לא עובדת באיזור הדרום.
איך הילדים הגיבו? הם לא התחילו מעצמם לשתף במה שראו בחדשות וכד'? כמורים- איך לדעתך כדאי להגיב לסיפורים שלהם מהחדשות?
אם אתה מורה מהדרום או שיש לך תלמידים בדרום לדעתי טלפון אישי להתעניין ולהיות בקשר נראה לי ממש חשוב.
גם אם תלמיד מגיב בקרירות ובקצרה אני בטוחה שזה עושה לו טוב בלב.
לתלמידי חטיבה ותיכון אפשר להמליץ להכנס עם הסיסמא האחידה לפורטל תלמידים יש שם שיעורים פרטיים וקבוצתיים בחינם
במתמטיקה , עברית ואנגלית ככה יוכלו לנצל את הישיבה מול המחשב לשמור על הידע והחומר...
בשורות טובות במהרה !!
אצלנו בבית הספר יוצרים קשר עם התלמידים במהלך החופש הגדול לדוגמא.
המטלה מתחלקת בין כל המורים של בית הספר ולא רק על המחנכים וכך כל מורה מקבל עשרה תלמידים שהוא מלמד ולא יותר...
בשורות טובות וחזרה לשגרה שקטה ומבורכת
מצד אחד הרעיון של המחשב באמת יאפשר להם קצת רוגע והתנתקות קלה ממה שקורה מסביב ותרגול הידע, כמו שכתבת, אבל מצד שני, נראה לי שבמצבם מאד קשה להתפנות רגשית ולשבת על המחשב, והידע גם פחות מעסיק אותם במציאות כזו של חיים ומוות, לא?
היי כולם,
אני רוצה להתייעץ.
אני מורה במשרד החינוך ויש לי ותק של שנתיים. יש לי תכנית שעד עכשיו חשבתי שהיא מעולה אך התחלתי להתערער. בעיקרון אני בכלל רוצה לעשות תואר שני בתחום טיפולי ולעבוד במשרד החינוך כמטפלת. מבחינתי מטפלת זאת עבודה שאני מאוד רוצה לעבוד בה וזה לגמרי ההפך מההוראה. אני מרגישה שאני לא נהנית בכיתה. קשה לי לעמוד מול כיתה, לנסות לקדם אותם והתלמידים פשוט לא מקשיבים.. מדברים.. עושים בלאגן.. מזלזלים.. וההורים בכלל מקשים.. יש רגעים יפים שאני יכולה להנות. ההנהלה די מרוצה ממני. הרכזת אומרת שעם הניסיון אני רק אלך ואצמח. אבל רוב הזמן אני יודעת שזאת לא עבודה בשבילי. אבל אני נשארת בגלל שתי סיבות:
1. בשנה הרביעית של הותק משרד החינוך מממן את רוב התואר השני.
2. אני רוצה לצבור ותק וכך, כשאתחיל לעבוד כמטפלת, אני ארוויח יותר כסף. יש לי משפחה לפרנס..
מה אתם אומרים?
שווה להמשיך לעבוד כמורה בגלל שתי הסיבות האלו?
או פשוט למצוא עבודה פחות דורשת ולהתחיל את הקריירה שלי במשרד החינוך רק אחרי התואר שני?
משתי הסיבות שהזכרת עולה העניין הכלכלי. לדעתי, אם העניין הכלכלי כל כך משמעותי אצלך, וסך הכל את מסתדרת עם ההוראה, אולי שווה לך לחכות. אם את ממש סובלת, לא בטוח שאלו סיבות מספיק משמעותיות.
דרך אגב, כדאי לברר שמשרד החינוך מממן את הלימודים שאת רוצה ללמוד, יכול להיות שהוא מממן רק מה שקשור ישירות לחינוך.
בשמחה!
נראה לי שאת יכולה לשלוח שאלה בפורטל של משרד החינוך.
כיצד לדעתכם יש ללמד ולהתייחס לשואה לבתי הספר?
מה המסר שיש להעביר לתלמידים?
האם יש הבדלים בין הגילאים השונים?
לא מלמדים עובדות.
ואם זה קשה מדי כי העובדות קשות מדי אז לא לעשות כלום כי ככה עדיף.
לגבי "המסר", זו שאלה שמשרד החינוך צריך לענות עליה.
כשם שמשרד החינוך צריך להחליט מה "המסר", אם בכלל, מקרבות מלחמת השחרור, או מהמהפכה הצרפתית, או מכל אירוע וזמן ונושא היסטורי (או גיאוגרפי או ספרותי או מדעי).
ברור שיש הבדלים בין הגילאים השונים, ולכן יש מן הסתם חומרי לימוד בנוסחים ובניסוחים שונים ובהתאמות גילאיות (למרות שבמידה רבה כבר בבתי הספר היסודיים מנסים להנחיל משהו שכבד מאוד לתלמידים).
לילד שלי בבית הייתי מספר כבר מגיל די צעיר מה קרה לסבא ולסבתא "של אבא" וגם "לעוד סבתא וסבא" "של אבא", ומה קרה לסבא ולסבתא "של אמא" וגם "לעוד סבתא וסבא" "של אמא".
אבל ראשית, על אף שילד כמו אצלי הוא מעין "דור רביעי" (והפסיכולוגים עוד לא תימחרו את הטיפולים בדור העתידי הזה), מכל מקום זה כבר די אקראי והרוב אינם כאלו. ושנית, זה רק מדגים עד כמה אם אין בבית "טיפטוף לימודי" בעניין, אז אין ממש עניין, ואולי רק מסע בתקופת התיכון יכול לעורר עניין (וגם זה, רק אם עושים הכנה ממשית, מה שלא באמת קורה).
- כתבת שהיית מספר לילד שלך בבית. מה היית מספר? לאילו פרטים היית נכנס? איזה עובדות כדאי שהוא ידע?
- לגבי המסר- יכול מאד להיות שלנו כאנשים מאמינים יש מסרים מעבר למה שקבעו / יקבעו במשרד החינוך. מה אנחנו היינו רוצים שיעבור הלאה?
- בד"כ יש צורך בהתייחסות מסויימת לנושא, אפילו קטנה, בגלל שיש צפירה...
התכוונת למסר "הזה". טוב, זה כמובן אישי לגמרי ולא בטוח שהייתי מפרט כאן, אבל בהחלט נשמע שיש בינינו הסכמה שאכן קיים מסר - כל אחד ואחת בטח מספיק בוגרים כבר להחליט מה הוא ואיזה הוא - מעבר לדפי המסרים.
לגיל הקטן שבו כבר אפשר לשוחח הייתי מסביר שאותם "סבא וסבתא" כפול ארבע גרו רחוק רחוק, במדינות אירופה, בעיר אחרת ולא בארץ ישראל. ושאז באו הגרמנים מגרמניה לכבוש את כל הארצות האלה והם שנאו את היהודים. והם תפסו את כל היהודים ועשו להם צרות והיתה סכנה גדולה לכל היהודים. והיה לסבא וסבתא מאוד קשה שם ובקושי הם ברחו מהגרמנים.
ושאחר כך המלחמה הזאת נגמרה והגרמנים הרשעים הפסידו בה ומאז הם כבר לא העיזו יותר לעשות רע לכל הארצות והיהודים. ושסבא וסבתא כפול ארבע החליטו שלא טוב במדינות הרחוקות ששם הם נולדו וגרו ואז הם הבינו שהכי טוב ליהודים בארץ ישראל. והם עלו באוניות לארץ, וראש הממשלה בן גוריון הודיע שעכשיו התחילה העצמאות של ישראל, ומאז כולנו כאן עם כל המשפחה וכל העולים שזכו לבוא לארץ ישראל.
אני בהחלט בעד התחלת חינוך במסרים כל כך פשטניים והבהקיים, כי כל לימוד עובדות לדעתי חייב אחר כך לעבור תחת הפריזמה של המושכלות האלו (כמובן, אם מאמינים בנכונותן). מי שירצה יכול בקלות לספר סיפור אחר בקצרנות טלגרפית (למשל בחצר חסידית, סיפור שמתמקד בוודאי בהצלת הרבי של החצר).
הדברים שלך עושים סדר. תודה.
משמעותי מאד!
אני אישית לא אוהבת לתת שיעורי בית לתלמידים לחופשות. באמת יש משפחה ועוד דברים רבים לעשות. מגיע לכם להנות בחופשים
למרות זאת, יש מורים שנותנים שיעורים מכל מיני סיבות. בנוסף למה שענו לך פה, יש פה גם את העניין של תרגול החומר וחזרה עליו- בכל זאת מדובר בחופש די גדול, ועלולים לשכוח.
שיהיה בהצלחה!
הבן בכיתה י' בישיבה תיכונית רגילה, אין לו מוטיבציה להשקיע בלימודים.. הוא רוצה לעבור ישיבה.
כעקרון הוא בחור טוב ויש לו ראש, רק לא אוהב לשבת ולהתאמץ. הוא מתעניין במכונאות רכב, חשבנו שגם רובוטיקה יכול לעניין אותו,
יש לו בכלל סיכוי להתקבל לכיתה י"א איפושהו?
מישהו מכיר ישיבה תיכונית שיכולה להתאים? עדיף באזור ירושלים אבל לא מחייב.
תודה!
יער אלוניםטוב, אז עכשיו עשיתי חיפוש של ישיבה תיכונית מיקצועית... לא מצאתי שום דבר. לא עמל ולא אחרים..
