פורום עצמאיים ועסקים קטנים (עמוד 27)

שלום,

 

אני אענה על מה שאני יודעת:

 

1. אפשר בהחלט לעבוד בכמה בתי ספר במילוי מקום. רק תצטרכי לוודא שהשעות לא מתנגשות לך.

 

2. בהצלחה! את אמורה להכין קו"ח, ובד"כ אין צורך להוסיף עוד מסמכים בשלב הזה. את יכולה לפנות למפקחים בעיר שבה את רוצה לעבוד וכן לבתי ספר ולמנהלים (אפשר לשלוח למייל של בית הספר או לבוא לתת פיזית ביד). כדאי שבסביבתך ידעו שאת מחפשת, כך שאם ישמעו על משהו יציעו לך.

 

מבחינת החודשים- החובה היא שיהיו לך לפחות 6 חודשים סטאז. לכן יש כאלה ש'אוספים' חודשים- בבי"ס אחד איקס חודשים ובבי"ס אחר עוד כמה חודשים וכד'- עד שמצטבר ל-6.

כמובן שמותר ללמד יותר משישה חודשים ולכן, במצבים שמורים מקבלים מסרה לשנה בסטאז הם עובדים בכולה.

 

אם אני לא טועה, תחום ההוראה שלך בסטאז צריך להיות קשור לתחום שלמדת בתואר.

 

בהצלחה!!

 

היא יכולה לומר לך מה הנושאים שנלמדו בשנה שעברה? אם היא תאמר לך זה יעזור לך להתמקד בנושאים האלו בלבד.

 

כשיש לך את הרשימה ביד, נראה לי שכדאי למיין אותם לנושאים מורכבים שעליהם כדאי לעשות חזרה מסודרת בכיתה, לבין נושאים פחות מורכבים שאז ניתן לתת להם דפי תרגול ולבדוק להם ולפי זה לראות מה המצב וכמה הם זוכרים ויודעים.

 

בנוגע לנושאים המורכבים- נראה לי שתוך כדי השיעור תחושי את הכיתה ותראי אם הם זוכרים או לא, ולפי זה תחליטי אם צריך להשקיע עוד באותו נושא.

 

בהצלחה!

מכל נושא

קודם כל, שיהיה ממש בהצלחה!

 

לגבי השאלות החשובות שלך-

 

בנוגע למשמעת אני מאמינה בשני דברים משמעותיים:

1. קשר וחיבור עם התלמידים.

2. כללים ברורים ועקביות.

 

ועכשיו אפרט:

1. את מתארת מצבים לא פשוטים בכיתה שבחלקם התלמידות לא מקשיבות למה שאת אומרת. את אמנם חדשה, אך אם תצליחי ליצור קשר עם התלמידות, באופן אוטומטי הן יהיו איתך יותר ויקשיבו לך יותר.

איך עושים את זה?- בשיחות אישיות, בצופרים מדי פעם, בהרבה מילים טובות, אני מאמינה גם במשחק עם הילדות (אחת על אחת או בקבוצה) ופתקים טובים להורים.

בנוסף, ילדים מתחברים מאד למורה שמספרת על עצמה, ובעיקר- מורה שמשדרת ומראה שאכפת לה מהילדים- היא מקשיבה להם, מתייחסת למה שעובר עליהם, מתייחסת אליהם בכבוד ולא פוגעת בהם (אני מאד משתדלת לא לכתוב ילדים שמפריעים על הלוח ולא לבייש תלמידים והם יודעים את זה ומאד מעריכים!), באה לקראתם (מבטלת שיעורי בית בשבוע שעמוס להם מדי ועוד).

 

2. אני ממליצה לך לשבת עם עצמך, לנסח לך את כל הכללים שיש בכיתה שלך (עד כמה שניתן לחשוב על הדברים מראש), ולהגדיר מה קורה כש... ולא להמציא עונשים באותו רגע.

אתן לך דוגמאות ממה שאני עושה:

יש אצלי רשימה של התלמידים וכאשר תלמיד 'עובר' על אחד מהכללים הבסיסיים בכיתה, הוא נרשם ברשימה, אחרי מספר פעמים (קבוע מראש!) שתלמיד נרשם הוא מקבל עונש (קבוע מראש!) אחרי עוד מספר פעמים (קבוע מראש!) הוא מקבל עונש וכד'... הילדים יודעים מראש על מה נרשמים ומהם העונשים לפי כמות הרישומים. זה יוצר סדר ברור וגורם לילדים להיות קשובים כי הם ממש לא רוצים להירשם.

מהשיטה הזו אני מרוויחה כמה דברים משמעותיים:

א. ביטחון אצל הילדים כי הם יודעים מה מצפה להם, ואני לא מענישה לפי רמת העצבים שלי באותו רגע..

ב. תגובה ועקביות- אני לא מתעלמת ממה שקורה בכיתה- לכל מעשה יש תגובה והילדים מפנימים שלא כדאי להם לא לעשות מה שצריך.

ג. רוגע בכיתה- אני לא כועסת ולא צועקת, רק רושמת.. והקסם עושה את שלו

 

כמובן, שיש דברים חמורים יותר שאליהם אני מתייחסת בצורה חמורה יותר. וכאן זה תלוי מה העונשים שיש בבית הספר שלך- שליחה למנהל, מכתב להורים וכד'.

 

חשוב לי לציין שאם תלמידה לא מקשיבה למה שאת אומרת ואת ממשיכה 'לרדת לרמה שלה' ולהתווכח וכד' / לצעוק עליה וכד'- היא בעצם המנצחת. וכל הכיתה ראתה את זה.

במקרים כאלה נראה לי עדיף לומר משפט כמו "עשית מעשה מאד חמור והוא לא יעבור בשתיקה. אני אטפל בזה בהפסקה ולא כעת". - מצד אחד לא התעלמת מהמעשה החמור, מצד שני לא נגררת לוויכוח איתה.

 

לגבי שיעורי בית- יש כאלה שמסמנים אצלם כמה פעמים לא עשו שיעורי בית ואחרי שלוש פעמים- שולחים מכתב להורים. יש כאלה שמשאירים את התלמידים להשלים את השיעורים בהפסקה וכד'.

 

אלימות- זה משהו שבית הספר אמור בדרך כלל להגדיר איך מתייחסים למקרים כאלה.

 

בת לא מוכנה לשבת ליד מישהי- לא הייתי מתמקדת בזה בשיעור אלא לוקחת את התלמידה לשיחה אח"כ ומנסה להבין ממנה מה מפריע לה. אם היא תראה שאכפת לך ממנה- היא תכבד אותך יותר ותקשיב יותר. בעיני רק תרוויחי מזה.

 

אני לא יודעת מה הגיל של התלמידות שלך, ולכן אני לא יודעת אם כל מה שכתבתי מתאים לך, אבל אני מקווה שרוח הדברים ברורה וזה לפחות יעזור לך!

 

אם צריך עוד משהו- אשמח לעזור.

 

המון המון בהצלחה!!!

 

עד כמה שאני יודעת שעה במשרד החינוך מורכבת מכמה גורמים: השכלה, ותק וגמולים. כך שאין פה תשובה חד משמעית. כל עובד חינוך זה משהו אחר.

אני כבר מיואשת
😟

ראיתי את זה כשפירסמת בפעם הראשונה ולא יכולתי באותו רגע. תיכננתי לחזור ולמלא ושכחתי

היו כמה שאלות שחזרו על עצמן, ואפשר היה לנסח אחרת. ואחת שלאדם ללא ידע ממחקרים רפואיים זה בגדר השערה (לא הצלחתי להבין מה המטרה בכך). השאר היה מאוד חשוב. ומעורר לרצות ללמוד שוב.

את צריכה שעוד אנשים יענו על הסקר?או שישנן מספיק תשובות?

שיהיה בהצלחה!

עדיף בלי השעות הנוספות האלו, ולא להיות עבד עבדים.

מרמים אותנו. משאירים אותנו עוד שעות. עוד לעבוד...

אח"כ מגיעים לבית. להכין שיעורים, לבדוק מבחנים, טלפונים להורים וכו' וכו'

במשכורת זה זניח...

מצד הכוח... נשחקים הרבה הרבה יותר...

 

הטוב ביותר, להשאר במסגרת העבר...

ללמד מתוך אידיאל. 

להשקיע מתוך רצון וצורך

להאמין במפעל שבו אנו פועלים.

עם כל הלב

מכל הלב.

לתת את הנשמה

באהבה.

עובדים יותר ומקבלים יותר

אופק חדש זה ליסודי וחט"ב
ועוז לתמורה זה לתיכונים

ומאוד מומלץ לעשות תואר, בלעדיו המשכורת הרבה יותר קטנה.
לדעתי, אם רוצים לפרנס משפחה בכבוד, אין בררה אלא לסיים תואר, להצטרף לאחת ברפורמות ולהתקדם הדרגות שלהם, עבדתי גם ב"עולם הישן" והפרשי השכר משמעותיים.
אם לא מפריע לך להרוויח מעט את יכולה לא להצטרף. רוב האנשים צריכים פרנסה.

לפני הכניסה לאופק ואז כשתכנסי תהיי בדרגה גבוהה יותר..
לא מנסיון שלי אבל יודעת מחברות, שווה לברר..

בגדול קשר טוב עם התלמידים.
תגובות מיידיות (לעבור לעבוד בכיתה אחרת, אצלנו בביה"ס יש רישומים במזכירות של מפריעים, לקרוא לסגנית, להתקשר/ לשלוח מכתב הבייתה, להישאר לעשות משימה בהפסקה ולהחתים עליה את ההורים/ המנהל).
אחרי כמה פעמים כאלה התלמידים מרגישים שפחות שווה להם להפריע... ואז אפשר ליצור מסגרת מאפשרת של למידה מתוך אהבה.

אולי תשתפי מה עשית בסוף...

זה מאוד תלוי. אצלנו לא כ"כ מתקשרים למנהל, רק כדי להודיע שלא מגיעים, ואז הוא חוזר. אפשר גם לשלוח הודעה.
תלוי מה רמת הקשר והזמינות.

מה השאלה?

המליצו לי ללמד בבי"ס יסודי חילוני, חלק מהצוות דתי. הלחיצו אותי שזה מסובך למורה דתיה ללמד בבי"ס חילוני. השאלה היא מה ההאתגרים שיכולים להיות לי שם ועד כמה זה שונה ובמה שונה מבית ספר דתי?

צניעות
כשרות
שפת דיבור
תכנים (לדוגמה תנ"ך)
וכו'


ויחד עם זה הרבה יותר טוב לי שם.

ממה שאני ראיתי בבתי הספר הדתיים וראיתי כמה-
בונים על זה שהחינוך באהבה וברכות יעשה את העבודה.
ולא לכולם זה מתאים..

אגב גם עמידה מול הורים היא אחרת לדעתי..
בדתי נותנים הרבה יותר מקום להורה להחליט החלטות שקשורות לביהס ובחילוני פחות...

וכן הצוות.
דווקא בבתי ספר הדוסים יותר הרבה פחות קשוחים, נותנים הרבה יותר מקום לתלמיד וגם להורה.
גם אצל צוות ההוראה באון פרטני רואים את זה.
הרבה פעמים דווקא מורות או גננות דוסיות יותר רכות ועדינות ממורות הרבה פחות דוסיות שדי מחזיקות קצר.
לדעתי, זה דווקא נובע מדור. המורות הדוסיות לרב צעירות יותר ורכות יותר כחלק מתפיסה חינוכית.
בנוסף, מורות דוסיות, היום, מאד מושפעות מחסידות, ברסלב וכד'.... שמאד מדגישות את החוויה הרוחנית ואת החינוך תוך אהבה ולא יראה.

אפשר לחבק ולאהוב ועדיין לתת גבולות ברורים.
מותר וצריך לכעוס כשצריך.

אני מרגישה שמוותרים מידי בבתי הספר הדתיים.
נגיד אם ילד ישתמש באלימות ידברו איתו שאסור וזהו.
אצלנו ילד כזה יבין שאם הוא משתמש באלימות אנחנו לא נכיל את זה
נוכל לעבוד איתו על איך נגיב נכון בפעם אחרת אבל יהיה מענה (השעיה לכיתה מקבילה לשעה/יום או במקרים חמורים וחוזרים הביתה).

זה לא מה שהוא מספר... ועוד זה היה מזמן כשהנוער החילוני היה נחשב יותר איכותי ולמדו שם הרבה יותר תכנים יהודיים מהיום.
הוא אומר שהם היו מצפצפים על המורים. כשמורה היה נכנס הם היו יושבים עם הגב אליו ולא מתייחסים בכלל וכו. הוא אמר שהמשמעת היתה על הפנים.
ברור שזה תלוי בית ספר. כמו שלא ניתן להכליל על חילוני, כך לא ניתן להכליל על דתיים.

ואני למדתי ביסודי ממלכתי ואכן לא היו יותר מדי בעיות. אבל זה דור אחר. וממה שאני רואה עכשיו גם ביסודי (לפחות בבתי הספר שראיתי בתל אביב) המצב נורא.

תיכונים אכן הבעיה היא גדולה.

הוא למד עד ז-ח בחילוני ואחר כך עבר לישיבה תיכונית.

לא מהאולפנות האיכותיות אבל נחשב ממד.

ותכלס משמעת לא היה הצד החזק שם ואני נמצאת בחילוני בגלל ששם יש משמעת הרבה יותר טובה.

לא שאין תלמידים בעייתיים ובעייניי השילוב הזה של בנים/בנות הוא הכי הרסני שיכול להיות אבל מבחינת משמעת בכיתה הבי"ס תופס אותם קצר ולא מפיל  הכל על המורה כפי שהיה בממד.

יש כללים ממש ברורים- תלמיד שמתחצף עף הביתה וחוזר עם ההורים, תלמיד שמרביץ גם. לא עוברים על שום דבר לסדר היום ומטפלים בכל חריגה. כמובן יש יותר ויש פחות אבל באופן כללי המחנכת והמנהל עוזרות בכל בעית משמעת לעומת בי"ס הקודם שהייתי מעבירה מקרים ולא ממש היו עושים עם זה משהו רציני והחוצפות שם היו מעל לכל ביקורת. אבל שוב זה ממש לא אומר כלום על הכלל, זה מה שקרה אצלי

ולגבי החסרונות- אצלנו יש הרבה צוות דתי אבל אני נחשבת ממש דוסית (חיצונית לפחות) וזה כן קצת מקטלג אותי ומרגיש לי עוף מוזר לפעמים. גם לגבי העיניין של הנגיעה זה לא פשוט וצריך ממש להיזהר במיוחד שלצערי יש לא מעט צוות דתי שלא מקפיד על זה. לגבי שימוש במכשירים אני לא משתמשת. בקיצור לפעמים כן מתחשק לי לחזור ללמד בדתי כדי להרגיש יותר מחוברת. מצד שני יותר טוב לי שם מבחינת המשמעת (וקצת קשה לי עם משמעת באופן כללי ככה שזה פרט מאד חשוב עבורי). ויש פה כמובן גם את העיניין של השליחות- לא שאני מנסה להחזיר בתשובה אבל אני כן חושבת שכשנוצר החיכוך כן יש יותר קירוב.

ושוב זאת שאלה באמת מורכבת שכוללת המון מרכיבים שגם תלויים באישיות שלך, אני אישית התייעצתי הרבה לפני בראש ובראשונה עם הרב שלנו.

 

בהצלחה רבה עם מה שתחליטי!

 

שבבתי ספר חילונים היא יותר טובה.
אני רואה שבביה"ס בישוב כן אוכפים וכן מתייחסים לחוצפה ומכות בחומרה.
אולי זה בגלל שזה בי"ס די חדש (6 שנים) וההתנהלות יותר טובה. אין לי מושג. אבל אני חושבת שזה ממש תלוי מקום וזו הכללה לומר שבממ"ד לא אוכפים. ואולי גם שונה בי"ס ממ"ד בעיר מבי"ס בישוב.

אבל לתחושתי (וזאת תחושתי בלבד אבל מהיכרות עם כמה מוסדות חינוך מ-2 הסוגים) יש שאיפה בממ"ד (ואולי זה נובע מכך שגם ככה יש הרבה מורות דתיות ויש הרבה אופץיות) שתפקיד כל מורה הוא בראש ובראשונה להטיל משמעת ומורה שלא יודע להחזיק כיתה לא יכול להמשיך בבי"ס (אלא אם יש לו קביעות/אין מורה אחר וכו) לעומת זאת בחילוני להרגשתי יותר התייחסו לכמה אני מקצועית מבחינת החומר, דרכי העברה, גישה לתלמידים וכו ונתנו לי יותר כלים להתמודד עם משמעת גם בכך שיש הרבה כוח עזר שעוזר לי ולא חושבים שתפקידי הוא רק להיות גננת (כמובן שהקצנתי אבל רק לשם ההמחשה..)

 

 

לא התאים לי להתחיל יום עם הילדים בלי תפילה
לשחרר אותם לאוכל בלי נט"י
לחלק להם משהו ושיאכלו בלי ברכה

וזה בנוסף להתמודדויות שהאנונימי כתב
אני לא חושבת שמומלץ להיכנס לזה לכתחילה
ובכל מקרה, אני הייתי עושה שאלת רב

אני שם באמת מתוך שליחות
הם רואים אותי מברכת לפני נטילת ידיים,ברכת המזון וכו
אני מלמדת אותם מושגי יסוד (ובהמשך גם עומק בע"ה )
שלא בהכרח היה להם ממי ללמוד..

לא בדיוק כמורה. קצת מילויי מקום ובעיקר הוצאתי תלמידים לשיעורים פרטיים/קבוצות קטנות
תנך ביסודי- זה בעיקר היה לקרוא את הפסוקים. אז הלהבתי את התלמידים על זה. השאר היה סבבה. לימדתי בעיקר קריאה. מתמטיקה. מולדת ושאר המקצועות חול. היו עוד דתיות/מסורתיות בצוות. מה שלי הפריע שהתלמידים בכתה ו היו מגיעים ונוגעים בי. היה לי כלל שאף אחד/ת לא נוגע/ת בי כי זה לא נעים לי. וזהו. אחרי פעמיים של אי נעימות זה עבר

היו ילדים שקיללו (גם בכתה א. מהקללות היותר גרועות) והצוות התייחס לזה מאוד בחומרה- כמו כל אלימות אחרת. ולמדתי להחליק דברים שבציבור הדתי יחשבו מיני קללות (כמו לעזאזל ודומיו)

בסך הכל- היה טוב. אין לי התנגדות ללמד במקום כזה...

אני מלמדת כבר 5 שנים בבית ספר חילוני.

אנשים מכבדים לחלוטין.

מבחינת כשרות-
כפיות של קפה תה וסוכר מיועדות רק לזה.
כוסות מביאה חדפ.

מיקרו מחממת בכמה כיסויים.

תכנים-
כרגע מורה למתמטיקה אבל כשהייתי מחנכת לימדתי תורה ויהדות. כמובן בשטחיות ולא מעמיק עם פרושים.

האוירה אולי יותר קלילה אבל יש גבולות.
צניעות-יש קוד לבוש למורים. (לא תראה מורה עם מיני וגופיית ספגטי.) והתלמידים יש להם חולצות בי"ס ומכנסיים באורך נורמלי.

מבחינת כבוד ושבת-
מאוד מכבדים אותי.
לא מתקשרים ולא שולחים לי מיילים והודעות בשבת.
מכבדים את זה שאני דתיה.

לדעתי יש הבדל בין יסודי לתיכון.
ביסודי הבעיתיות היא יותר בעתיות קלאסית במקום עבודה עם צוות חילוני. לגבי התכנים זה תלוי מקצוע ומקום ספצפי.
תיכון הרבה הרבה יותר מאתגר.
לדעתי זה תלוי במספר הדתיים בצוות.
למשל באחד המקומות שעשיתי בהם שר"ל היה בהגדרה מסגרת ממלכתית לא דתית אבל רב הצוות היה דתי על כל הרצף...... כך שלא היתה התמודדות מיוחדת. אפילו לא כשרות.

מאתגר בקטנה.
נגיד כשאני רוצה להגיד משהו על עה
ץיהדות אני חוששת שיחשבו שאני רוצה להחזיר אותם בתשובה.

בנוסף למה שכתבו כאן:לפתוח את היום בלי תפילה, לראות ילדים אוכלים בלי נטילת ידים וברכה.
כל פעם שאת מביאה ממתק לראות אותם אוכלים בלי ברכה. לי זה מאד הפריע.
בנוסף לזה יש מנסיוני בעיות צניעות חמורות לא ברמה היומיומית של מורה עם גופיה.
אלא הרבה מעבר כמו מופעים שונים למשל ריקוד של בנות בבגד גוף מינימלי. תכנים בעייתיים ואסורים שמורות אחרות בצוות מלמדות את הילדים והם מספרים לך את זה בשיעור שלך. לדוגמא מה שאני שמעתי " המורה x אמרה שאפשר לאכול חזיר אם רוצים" וכדומה
וגם אם תחשבי בקטע של לקרב. אי אפשר לקרב ילדים כשאת כמורה אחת אפילו מחנכת שמנסה ללמד אותם ערכים יהודיים היא ממש קטנה. מול כל הסביבה החילונית שהם חיים בה שיותר משמעותית עבורה כמו הורים משפחה וחברים.
לדעתי לא מומלץ בהצלחה !

עזרתם לי!!!

א. בפורום סטודנטים בטח ידעו לעזור לך יותר.
ב. יש לך גישה למאגרי מידע באינטרנט כמו מפתח חיפה? יכול לעזור מאד.
ג. מהניסיון שלי, ממליצה בחום- קח קובץ הנחיות מהמנחה, אם יש לך, ופשוט תתחיל לכתוב. את כל הקריאה תשלב תוך כדי כתיבת העבודה, ככה תצליח לשלב בין הרריאה והכתיבה ולא תשכח מה שקראת בינתיים..

אגב, אני עוסקת בין השאר בסיוע והנחיה לעבודות אקדמיות. אם צריך עזרה מפורטת יותר, בכיף.. אפשר גם בפרטי.

דבר באישי אשלח לך חומר.

ממש הרגע סיימתי למלא את הטפסים ושלחתי אותם, ביחד עם צילום התלוש, דרך המייל.

את? הלכת אליהם?

ופתחתי גם קרן השתלמות. פתחת?

אולי את תגידי לי, מה צריך לעשות בשביל לפתוח?

תורידי את שני הטפסים שכאן
http://kranoth.org.il/kmorim/site/kmorim.asp?pi=1615&doc_id=4489
את הראשון ואת העשירי (אם את גננת, כבר איבדתי את זה)

את הטופס של החיוב חשבון את צריכה למלא ולהעביר לבנק שלך
את הטופס העשירי תמלאי ותלכי איתו ועם ת.ז ותלוש משכורת לבנק הבינלאומי

אפשר גם לשלוח בדואר אם באלך, תמלאי את הטפסים ואת הראשון יחד עם צילום של ת.ז ותלוש משכורת תשלחי לכתובת שרשומה שם
(אני העדפתי להביא את זה ישירות לבנק כי זה נקלט יותר מהר)