כמה רומסים את המורים, זה לא ייאמן.
העבודה קשה (פיזית ורגשית), עמוסה, לא נגמרת, גם בבית, ישיבות ואסיפות עד אינסוף וטלפונים וכו',
ככה שכמו שכולם פה אומרים היתרון היחיד זה החופש.
ואז באו החכמים הגדולים והביאו לנו את אופק ועוז, ורמסו אותנו עוד יותר.
ואז בא הרב פירון ורוצה לקחת לנו את החופש, הצילו.
אני מבינה את הצורך של הורים עובדים במסגרות לילדים והבעיה ביותר מידי חופשות, והקיטנות יקרות וכו', אבל ברור לי שאין מצב לקצר חופשות כי זה צורך בסיסי של המורים והתלמידים, וגם בי"ס צריך להתארגן לשנה הבאה ובשביל זה צריך שהתלמידים לא יהיו בסביבה.
ומה החכמה לקצר את החופש כמו שעשו כבר ולהחזיר את הימים במקומות אחרים כמו לג בעומר וכו'? ההורים שתקועים נתקעים גם אז, זה לא פיתרון חכם.
צריך למצוא פיתרון מאוזן, חשיבה נוכנה איך להעסיק נכון את התלמידים בחופש.
רק צריך מישהו שירים את הכפפה -
למשל -
התנדבויות מאורגנות, ולא חסר במה
התלמידים הגדולים עושים קיטנות לתלמידים הקטנים
חוגי העשרה במגוון תחומים בתשלום סמלי מאוד ומסובסד ע"י משרד החינוך
שיעורי תיגבור מסובסדים כנ"ל לקראת שנה הבאה
להיעזר בתלמידים בפרויקטים שונים בבי"ס בחופש במקום לשלם לבעלי מקצוע - צביעה וסיוד, ארגון הכיתות לנה הבאה ולשלם להם על זה במקום לאנשי מקצוע.
היייתי שמחה להיות בועדה כזאת שתחשוב מה לעשות ביותר יעילות עם תלמידנו היקרים בחופש, בלי כמובן לקצר אותו או לקחת למורים את החופש. בשום פנים!!