פורום עצמאיים ועסקים קטנים (עמוד 65)

מה עשית בסוף?

מאוד התחשבו והיו שקטות מהרגיל, לכיתה ו' (מקדמת) נתתי סוג של יצירה קלילה כי ממילא אין הספקים לימודיים.

הבעיה היא שהקול שלי לא מראה שיפור ומחר יש לי שלוש שעות בז'!! זה הרבה מידי זמן בשבילם לשתוק ועוד שעה ח' ושעה ו', מה אני יעשה??? ה' יעזור.

רעיונות התקבלו בברכה.

מה ז"א משהו במחשב? אין לי מחשב בכיתה עם זו הכוונה.

תומ"ר.

יש דיסקים או אתרים שאפשר לעבוד בהם.
נגיד במתמטיקה היה לחשבון 10 דיסק כזה
ובדינים את יכןלה להראות סרטים על ל"ט מלאכות כמו שהעלו לפה
ויש אתרים חשטף קריאה (לא רלונטי מבחינת הגיל אבל רציתי להסביר למה התכוונתי)
וואי זה בטח סיוט להיות צרודה!

מתאים.

תודה בכל אופן

חבל להרוס את הקול שלך לנצח.

חבל שיגדלו לך יבלות על מיתרי הקול, בעיקר אם את לא עם קביעות עדיין.

 

שותה תה חם עם דבש

ופשוט לא מלמדת.

צרידות היא כמו מחלה לכל דבר וחבל לזלזל בזה.

 

ולהוציא אויר בצורה נכונה

אפשר לדבר בלי הגבלה!

צרידות נובעת משימוש לא תקין של מיתרי הקול.

 קלינאיות תקשורות יכולות לעזור

בהצלחה

אז קודם כל שיהיה לך הרבה הצלחה!

 

לגבי השאלות (מה שאני יודעת)-

א. זה ממש תלוי איפה את גרה. תנסי לברר שם. בעיקרון עד כמה שידוע לי זה נע בין 60-100 (ואולי אפילו יותר) כשבד"כ מורים עם תואר ומעט נסיון לוקחים בסביבות ה75. אבל באמת תבררי, כי זה משתנה ממקום למקום.

 

ב. במתמטיקה יש ביקוש גם ליסודי (בניגוד לרוב המקצועות) אבל מועט. אני ממליצה לך לנסות ללמוד גם את החומר של 3 יחידות במתמטיקה, לזה יש הכי הרבה ביקוש, וזה לא הכי קשה.

 

ד. אני לא מספיק יודעת- אבל חשוב שתצייני את הגילאים שאת מעוניינת לעבוד איתם, ואם את רוצה לעבוד רק עם בנות. אם את לוקחת מחיר נמוך יותר מהרגיל תצייני את זה (תוך הדגשה שיש לך נסיון ותואר)

 

ה. חשוב שיהיו לך חומרים בסיסיים בכל נושא, (לא חייבים את כל הספרים. את לא חייבת ללמד עם אותו הספר- לפעמים דווקא טוב שהספר שונה, זה מגוון לילד) כי לא תמיד התלמיד מביא את הספר. כדאי שיהיו כמה ספרים- כדי שתהיה תוספת תרגול אם התרגול המקורי לא מספיק (או לא מתאים לילד).

 

ו. נראה לי שתוכלי, כמו שכתבתי בהתחלה, החומר של 3 יחידות לא הכי קשה (לגבי 4 ו5 יחי' אני לא בטוחה. זה הרבה יותר קשה. אבל לנסות את יכולה) אבא שלי (שמלמד מתמטיקה) למד את זה לבד מתוך הספרים (בלי תואר, אחרי אולי 30 שנה שהוא סיים את הלימודים)

 

לגבי מס הכנסה- לא נראה לי שצריך לדווח, אבל אין לי מושג. אני לא באמת מבינה בזה...

 

טיפ לסיום: תבואי מוכנה לכל שיעור עם דפים מתאימים. ובמיוחד לשיעור הראשון של כל תלמיד. זה ממש משנה איך השיעור יתנהל.

אני לא הייתי מסתבכת עם מס הכנסה. חוקית צריך לדווח להם על כל הכנסה.

 

אם ההכנסה לא מאד גבוהה אלא יותר כתוספת, אפשר להוציא עוסק מורשה (ע.מ.) וזה לא נורא מבחינת ההוצאות הנוספות.

 

התחליף נוראי..

 

אם מס הכנסה יעלו עליך שאת עובדת בעבודה נוספת בלי לדווח (במיוחד אם את רוצה לפרסם במודעות), הקנסות, המשפטים וכו' הם נוראיים.

 

עד היום אני זוכרת מורה פרטי למתמטיקה בשכונה שלי, מורה מצוין, שלא דיווח ומס הכנסה עלו עליו. הוא היה צריך לשלם הון תועפות והסתבך נורא. אח"כ הוא עבד עם קבלות מסודרות.

אחרות.. שטענו שהוא לא מדווח על הכל ובטח ישלו הכנסות נוספות.. וכאלה..
אם היית טובה במתמטיקה אז אתתיזכרי בזה בקלות! חמש יחידות אולי יהיה לך מסובך יותר להיזכר.. אבל תחומר של ארבע יהיה לך סבבה להיזכר.. מה גם שבדכ מי שבא לשיעור הוא לא ההכי חכם בכיתה..

ואגב, רעיון לשיעור: תנסי לבנות קבוצה קבועה, ככה כל ילד משלם פחות, נגיד שישים לשיעור, ולך יש באותו הזמן שלושה תלמידים! להם זה כיף.. וגם לך תאמרי שזה פחות במחיר ויותר זמן, נניח שישים דקות ולא 45, כי את מבינה שבקבוצה יש יותר עיכובים.. שיא השווה לעשות ככה!! !

א. ידוע לי שבדרום סטודנטיות מתחילות מ80 אבל תמיד כדאי להתחיל מיותר נגיד 120 ואז אם עיקומים לרדת לאמצע בין מה שהצד השני מציע לבין ההצעה הראשונית שלך.

 

ב. עוד הפעם תלוי באיזה אזור את, נראה לי שיש ביקוש באזור ד-ה לפני חטיבה מתחילים משוואות פשוטות (לא?) מחלקים את הכיתה להקבצות.

 

ג. ממש לא צריך לדווח למס הכנסה אלא אם כן את תעברי את ה3000 בחודש, בכלל עדיף לך שישלמו לך מזומן פר שיעור ולא לקחת מחיר גלובלי.

 

ד. שאת למדת הוראת מתמטיקה עם נסיון בגליאים ... שיש לך גישה טובה וחמה לילדים שאת אחראית ויכולה להביא המלצות (?)

שהשעות גמישות וגם המיקום (אם זה באמת ככה) ואם עקרוני לך שהמשפחה דתית אולי גם כדאי לך לציין לא?

 

ה. לא יודעת עקרונית כן או לפחות תדעי שכשתצרכי תוכלי לגשת לספרייה העירונית או לאנשהוא ולראות האיזה שיטה לומדים בבית ספר של הילד כדי שתדברי איתו לפחות בהתחלה בשפה שלו ואחר כך בשלך, אויל כדאי גם שתצרי קשר עם המורה.

 

ו. אין לי מושג.

כשלא נוגעים במתמטיקה שוכחים! זה וודאי...

האם יהיה לך קשה להיכנס לזה? תלוי בך...

אם את אוהבת ללמוד מתמטיקה, אז פשוט תשבי עם עצמך קצת בכל יום ותתרגלי, אני מניחה שתתפלאי לראות כמה קצת זוכרים, אבל גם תופתעי לטובה מיכולות המוח האנושי הבוגר (בהנחה שלא עברת את גיל 40...)

 

תוכנית הלימודים משתנה תמיד, אבל בגדול, הנושאים נשארים אותם נושאים. אפשר להתעדכן לגבי תוכנית הלימודים באתר משרד החינוך...

 

בהצלחה!

לק"י

 

אפשר קשקושים קטנים- עפרונות חמודים, עטים וכדו'..

קלמר מראה כל מיני דברי התגנדרות
דברים יפים לחדר
דברים מגניבים לקלמר

אני אחפש דברים כאלה...

איזה כיתה וכו'

חבר עם אוזניים גדולות וכו

אפשר לעצור ולדבר על זה.

 

אשמח לקבל רעיונות נוספים!

לא מכירה את הסרט רק את השם וזה נשמע לי קשור

ואסור להקרין בכיתה בלי אישור.

בס"ד

 

 

אתר "מילה טובה" - שמתי קישור לדף של הסרטונים אבל יש הרבה מה לחפש שם בכלל

ואפשר גם לעשות עליהם מנוי ולקבל כל שבוע המלצות למאמרים וסרטונים מעניינים בהקשר לתקופה\למציאות ובכלל...

http://milatova.org.il/all.asp?t=3

 

 

מומלץ מאוד!!

אהבתי מאוד. השאלה אם זה מתאים לאוכלוסיה שאת מלמדת- תבדקי

אפשר להוריד בחינם ואין בעיה להקרין.

הסרט בעיקרון דתי אבל מיועד לציבור החילוני (מופק ע"י הידברות) אז נראה לי שמתאים לכולם.

בכללי את יכולה לחפש באתר הידברות תוכניות לילדים אולי תמצאי משהו מתאים, ההרשמה וההורדה חינם.

עזרתם לי מאוד!

 

זה בדיוק סוג הסרטים שחיפשתי, ז"א גיוון של סגנונות 

אני מקריאה את כל הסיפור.

אם הסיפור "מזמין" דיון, ועדיף חברתי, אני אעצור באמצע הרבה פעמים ואשאל את התלמידים מה יהיה בהמשך? איך הם היו מתנהגים? איך נכון להתנהג? לדבר? וכו\

זה נורא תלוי מה רוצים מהסיפור. אם רוצים ללמד על דו שיח נגיד אני אקריא הכל ואולי אלמד לפני כן את המושג דו שיח ואח"כ נפתח דיון על דו שיח ומה זה. בשיעור השני על הנושא אביא את הדמויות והילדים יכתבו דו שיח רק בעזרת הכותרת ואח"כ אקריא. (זאת רק דוגמא כמובן!)

 

שוב על קצה המזלג: דו שיח, רב שיח, שיר, סיפור ומאפיניים

ועוד

 

בהצלחה

אבל מסבירה תוך כדי שאלות עם התלמידים.

 

 

לק"י

 

יש לי תלמידים שכנראה מבינים לפעמים רק כשהטון גבוה..

(נציין רק שהם אוטיסטים ועם בעיות תקשורת).

 

עדיף להיות אסרטיביים במקום לצעוק.

יצא לי לראות (ובטח גם לכם) כל מיני סגנונות הוראה יש מורים שצועקים הכל. נקודה. הם צועקים את מה שהם מלמדים, צועקים את מה שהם מחנכים, צועקים בטיולים. בקיצור, צועקים! לי אישית זה מפריע, אבל שמתי לב שלתלמידים לא כל כך. ברצינות. אם המורה הוא בן אדם טוב לב ואוהב וזו תכונה שלו, הם מתרגלים לזה. הם תופסים את כולו כאדם ולא רק את הצעקות. זה, במאמר מוסגר.

בעיני, זה קצת חבל להגיע לטונים גבוהים בקלות, מכמה סיבות: 

1. טכנית, חבל על האנרגיות שזה לוקח.

2. לפעמים הצעקות משדרות לחץ וחוסר אונים. הן משדרות את זה כי כנראה זה מה שהמורה מרגיש באותו רגע. הכיתה מקבלת את את המסר שהמורה לא בשליטה, וזה אחד הדברים האחרונים שהמורה רוצה ... באופן כללי, דיבור רגוע משדר הרבה יותר עוצמה.

3. יש בכל זאת, תלמידים מסוימים, רגישים מאד, שהצעקות עושות להם רע.

4.  ה'אפקט' מתבזבז. וזה, ממש ממש חבל. אם התלמידים מתרגלים שהמורה צועק על כל התנהגות שלא מוצאת חן בעיניו, הוא לא יוכל לנצל את הכוח האדיר שיש בצעקה, כשקורה משהו קיצוני. לי יצא להשתמש ב'אפקט' הזה והוא עוצמתי. אני יכולה לספור על יד אחת את הפעמים שזה קרה במשך השנים , במקרים קיצוניים ממש כמו התעללות בילד, התנהגות חסרת רסן וחצופה אצל ממלא מקום וכד', אבל כל פעם זה היה חזק. התלמידים שלא שמעו אותי מרימה קול, היו מזועזעים לשמוע את הצעקות ולפעמים את הדמעות ( כן, כן..) וזה השאיר עליהם רושם אדיר. הם קלטו שהם עברו גבול בל יעבורון.

ולגבי עצות איך לא לצעוק, העיצה הכי יעילה בעיני, היא לחזק את עצמך מבפנים. להרגיש שלם עם עצמך ולא מאוים מילד קטן ששם סימן שאלה על יכולות ההוראה שלך. לא הוא יקבע אם אתה מורה טוב... אבל זו עבודת שורש. במקום, כשמשהו נורא מרגיז העיצה שלי היא לשתות משהו, להזכיר לעצמך להיות רגוע, להנמיך את הטון ואם אפשר לא להתעסק בדבר המרגיז באותו רגע של עצבים ( " נצטרך לטפל בזה מאוחר יותר" או "אני צריכה לחשוב טוב טוב מה לעשות לגבי ההתנהגות הזאת")

ואם למרות הכל צעקתם, אף אחד לא מת, ומחר יום חדש!

לק"י

 

והלוואי והייתי יודעת רק להרים את הקול בלי לצעוק..

ולפעמים אין לי ברירה אלא לצעוק (למרות שאין לי שום שאיפה להפוך ליצור צווחן).

שמה שאני זוכרת ממנה זה הצעקות,

השם שלה מתחיל לצעוק לי באוזן כשאני נזכרת בו

זו היתה המורה הראשונה שלי לאנגלית

חבל,

אני לא צועקת בכיתה, זה גם לא נראה לי תועלתי,

מה שכן, אני לא מדברת נכון , וזה לפעמים הורס לי את הקול,

כשיהיה לי זמן אלך לקלינאית.

חבל שבלימודי ההוראה לא היה שיעור איך להשתמש נכון בקול

וגם לא על בעלי וגם לא על הילדים שלי.

 

בעיניי זה קו גבול אדום בשבילי ומורה על חוסר שליטה.

בהחלט אפשר להרים את הקול, לגעור ולכעוס (כעס הפנים!)

אבל לא לצעוק!

ולא תאמינו עד כמה התלמידות מעריכות את זה...

 

אבל אני יודעת שב"ה יש לי תכונות אחרות שמאפשרות את זה-

(כריזמה ובטחון עצמי...)

 

והלוואי שגם עוד 10 שנים אוכל לעמוד מאחורי הדברים האלה...

שהוא נכון לתמיד.
משתדלים לא לצעוק, אפשר להיות תקיף ונחרץ, זה יפעל באופן טוב יותר.

צעקות מולידות אנרגיות שליליות ומצביעות בד"כ על חוסר אונים, ומשדרות חוסר יכולת לשלוט במצב כשאתה יציב.

אני ממש לא רוצה אבל כתלמידים לפעמים ממש דורשים איזו צעקה.

טיפים איך אפשר לעבוד על זה?

תודה.

ברגע שצועקים מבחנתו זה מראה חולשה ובכלל לא מזיז לו אולי קצת בהתלחה מההלם .

 

 

יש הרבה דברים שאפשר לעשות אבל זה תלוי במצב בתלמיד ועד הרבה ,

אם יש אפשרות לשבת עם התלמיד ולדבר איתו יפה למה הוא עושה את זה או בכלל מה מציק לו -

זה גורם עיקרי בדרך כלל ויחד להגיע לפתרון

כשלימדתי אצל בנות לא צעקתי אפילו פעם אחת.

אני מרגישה שהבנים כן צריכים את ההרמת קול שמשדרת כוחנות.

אבל גם זה לא הרבה

 

כשאני מטפלת בבעיות אני או אומרת מי כן מקשיב ואז השאר גם רוצים או שאני אומרת שחבל ש___

 

 

עד כמה נורא? סתם חבל על התדמית וגם לא בא לי שאחרים ישמעו אותי צורחת

וצעקות גם מראות לפעמים חוסר שליטה

באופן כללי למחנך זה יותר קל מלמורה מיקצועי. 

למורה מחליפה זה קשה במיוחד. 

זה בעיקר כמה את מרגישה בעלת הבית בכיתה ולא אורחת. 

כמו שאמרו זה יביא עם הנסיון אבל עדיין צריך להיות תקפה לא לעבור על זה בסדר היום !

זו תקופה שם מנסים להכיר אותך את התגובת שלך לעניים כאלה ,תנסי לתפל בנושא זה בכמה דרכים וכך תראה מה הדרך הטובה ביותר .

 

מקווה שעזרתי

דרך הגב,אני תלמיד אז אני קצת יודע

זאת השנה השניה שלי.

ראיתי שזה ממש תלוי קבוצה!

לדוגמא: יש לי 3 קבוצות באותו יום והקבוצה האחרונה פשוט....

והשאר ממש בסדר!!

(אני בהוראה מתקנת לקבוצות)

שיעור שלם רק דיברתי אותם על משמעת והחתמתי אותם על כללי כיתה, נראה מה יהיה מחר.

 

בגלל שאני בה.מתקנת אני אומרת לתלמידים שמי שנמצא אצלי זה פרס, כדי לעזור לו

מי שלא רוצה לשתף פעולה יחזור לכיתה

בדר"כ זה עובד

כי גם לפני כן אני מדברת איתם במה הם טובים, במה פחות ובמה רוצים להתקדם. מין  תאום ציפיות.

 

ואני אנסה לענות קצת מסודר מהניסיון הדל שלי

- איך גורמים לתלמידים להעריך ולכבד אותך- אני מכבדת את עצמי.מנסה להכנס בצורה רישמית. למרות שאני מורה ממש לא רישמית, ובקבוצות קטנות וכן צוחקת עם התלמידים ועושה סחבק. אני עוצרת את הסחבק שיש ממש השתוללות ועומדת בצורה רישמית עד כמה שאני מסוגלת

 

 איך מוודאים שהם נשארים מרוכזים ומקשיבים לך- הכי טוב זה ליצור קשר עין עם התלמיד,ף ליגוע בו, רק לומר את השם שלו. ולפעמים אני גם מוותרת. אא"כ ההסבר ממש חשוב ואז אני קצת מחכה לראות שכולם איתי. בכיתה א' אני מחלקת מדבקה או מסמנת על הלוח איזה בנות או איזה קבוצה מקשיבה

 

, מה לעשות אם הם מפטפטים או מתחצפים- שואלת- אתם רוצים לחזור לכיתה? שאני אצעק? שאני אעמיד בפינה? שאכתוב בלוח אזהרה?

 

 איך מעירים בצורה שהם יעריכו ובאמת ישימו עליך- לא לצעוק אבל כן לדבר בצורה קשוחה. וגם להעניש אפילו בקטנה כדי שזה לא יהיה רק איומים. שיהיו גם מעשים בפועל

 

, מתי ואיך להיות קשוחים- כשאת דורשת מטלות או הקשבה או כשאת מענישה.. (או אפילו רוצה להעניש..)

עשינו להם פעילות בקבוצה על השימושים השונים של הזית (מאור, אוכל וסבונים/משחות)

אבל יש גם מערך קצת יותר מורכב מהשימושים, שמתאים לגילאים גדולים יותר.

עם קצת שפצורים הוא יכול להיות שיעור שלם לדעתי.

 

עשינו גם מערך ניסויי, שמראה לילדים שהשמן צף מעל המשקאות (חלב/מים/מיץ) כי הוא קל יותר.

חוץ מזה יש את פורום הגננות שהוא מעולה!

כשאוכל ארשום פה רעיונות.

בהצלחה

 

כמו... כרטיסיות של צמדי מילים- את אומרת אחד והם צריכים לאמר את השני (זכר ונקבה יחיד רבים מילה והיפוכה ועוד)
יש כרטיסיות של דמויות בכל מיני מצבים שהם צריכים לחכות(יד על רגל יד ימין למעלה ורגל שמאל מכופפת (סתם דוגמא) אני לא על המחשב אסל אנסה אחכ לחפש את הקובץ עם כל הרעיונות האלו...

בהצלחה!
ואני חושבת שיש כאן עוד כמה שיש להן ניסיון גם בכננות אז את מוזמנת לשאול...

כמו:

כולם מוחאים איתי כף, הוקי פוקי ויש עוד המון שירים... תחפשי ביוטיוב

ואני גם ממליצה מאוד על הדיסק תנועה חיה- הם ממש אוהבים את השירים בו!

 

משחק נחמד שעשינו לאחרונה- קניתי כיסוי עיניים והזמנתי ילד וילד אחר קרא לו והוא זיהה של מי הקול וע"פ חוש השמיעה בלבד היה צריך להגיע אל אותו הילד, הם מאוד נהנו

עוד משחק זה מה חסר בגננו, קופסת המישוש, משחק הכיסאות וכו'.

בהצלחה

כשהיתי בגילך הינו קוראות לזה תסבוך

אבל זה תמיד עובר אחרי גיל ההתבגרות

 

יש לך חברה שתתמוך בך ותוכלי לדבר איתה על זה?

 

כדאי לענ"ד להפנות את העניין הזה לחברים מקשיבים. יש להם הרבה יותר יכולת לעשות קצת סדר...

 

לק"י

 

חידון.

תחרות שירי חנוכה.

דפי צביעה/ תשבצים/ תפזורות.

מורה ביקשה ממני טובה - לבדוק לה את המבחנים.
היא שואלת כמה לתת לי לשעה.

שמתאים וכך תוכלי להחליט..

הם חוגגות? (כיתה מקדמת)

במקרים כאלו אין ברירה, הדמות המשמעותית היא הקלף! המחנכת  /הגננת צריכה להיות מעורבת בכל 'פיפס'. המורות האחרות או הסייעת המחליפה צריכות להשתמש בהן. וחזק! הסמכות של המחליפות תבנה מזה. הן צריכות לא להתבייש לדווח בדיוק מה קרה, מי עשה מה, איפה ומתי. מהכרות ונסיון, אני יודעת שהרבה פעמים המחליפות מתביישות לשתף כי לא נעים להן שהן לא מצליחות להתמודד לבד... הבעיה היא שהן נכנסות לתוך מעגל שיהיה להן מאד קשה לצאת ממנו כי כשילדים מתרגלים לא להקשיב ולחגוג, קשה מאד לשנות את זה...

חשוב גם שהמחנכת / גננת 'תעשה מזה עניין', תעיר לילד בחומרה רבה, תתקשר להורים וכד'. כל מורה ומה שהייתה עושה אם ההתנהגות הייתה קורית אצלה. אחרי כמה התערביות עיקביות ורציניות כאלו, הילדים מפנימים שעם הסייעת / מורה הזאת, פשוט לא שווה להתעסק כי זה מסבך אותם... ועם הזמן, היא תצטרך לערב פחות ותתמודד טוב יותר לבד. חוץ מזה, סתם עיצה טובה, בקשו מהמחנכת מידע על 'מה עובד' לה עם ילד מסוים. זה מידע מאד חשוב. יכול להיות שהמחנכת תחכים אותכם שעל הילד הזה 'הכי עובד' מילים טובות או לחילופין פתק להורים וכד'. ו

לכל המחנכות שקוראות את זה... העבודה שלכן קשה ומעצבן להתעסק ב'צרות של מורות אחרות' אבל לכל המחליפות שלכן זאת הצלה!

שעוד לפני שהיא מענישה היא שואלת:
שאני ארים את הקול שלי?
שאגיד לך לעמוד?
הא אמרה שכבר זה מרתיע וכמעט אין לה צורך בהענשה

אוקי תזכור. אתה תאלץ לשאת בתוצאות...
אתה בוחר להתפרע עכשיו?
לא אני לא מענישה עכשיו... אני זוכרת.
יום אחד זה יגיע...

(כתבתי ארוך ומחקתי כי זה לא יצא ברור אז אני מנסה שוב)
אבל למה עונש באמת? אולי תנסי בדרך חיובית? להגדיר מטרה אחת הכי חשובה קימה למראה/ התעסקות. לא שתיהם ולא השתתפות בשיעור. שיעור הוא 45 דק? תבני טבלה שכל רבע שעה אפשר לסמן לה v (זה קשה אבל שווה) ושהטבלה תהיה ליום שלם... עם פרסים קטנים בסוף יום כשמילאה 60% . אי אפשר להוריד נקודות שהתנהגה בהם יפה כשלא התנהגה ועובדים על דבר אחד! הצומי הזה שכל רבע שעה תבואי לידה ותסמני לה (או שתאותתי לה שאת מסמנת לה אצלך...) זה יכול לעשות פלאים...
(טוב, אצלי זה קיצוני. התלמיד זקוק ליחס נואשות. כל רבע שעה הוא יוצא לחמש דרות עם הסייע... הרעיון שהוא חייב אוורור ומצד שני לפעמים הוא שוכח לחזור (וזה בלי לספר על כסאות מעופפים בכיתה...) אז הסימון הוא רק על יציאה וכניסה לכיתה. בהמשך נוסיף לו על השתתפוצ ומשמעת ועבודה בכיתה. כרגע- מה שיעשה זה טוב אבל אם לא הוא לא מפסיד...

מקווה שהפעם זה היה יותר ברור

היא אמרה לי "כן" עם חיוך משועשע.

היא מעולם לא שמעה אותי מרימה קול וזה היה נראה לה מאוד מעניין לשמוע איך זה...

שהיא תדע שחוצפה זה מעבר לגבול

לראות אותי מתעצבנת...

אח"כ התותחים הכבדים יצאו כי ההתנהגות שלה היתה נוראית...

מהם התותחים הכבדים?

אצלי זה לא עבד זה לא בדיוק עניין אותה מה אני אומרת, אז העונש שהיא לא יוצאת להפסקה מחר, ז"א כשהמחנכת נמצאת וממנה היא כן מפחדת.

עוד תותח זה ללכת למנהלת (או לקרוא לה לכיתה) אבל זה די תלוי במנהלת.

אפשר גם לשלוח לכיתה נמוכה עד שהיא תיזכר איך מתנהגים בכיתה __  (לא עבד אצלי כי מאוד כיף בכיתה א'...)

אחד, היא לא הולכת לכיתה נמוכה עד סוף השיעור אלא עד שהיא תיזכר איך מתנהגים בכיתה * בד"כ זה לא יותר מ-5 דק'.

ולא עד מתי שהתלמיד מחליט שהוא ייזכר..

משהו שהוא יודע שהוא ממש ירצה להימנע ממנו בעתיד

משהו שיפחיד אותו

שידע לא להעסק 

 

הצעות: (לכל תלמיד מתאים משהו שונה לגמרי)

- להזמין לחדר מנהל ולשטוף אותו כהוגן (כמובן בתיאום עם המנהל)

- לבייש אותו מול כל הכיתה (נו, דיברת? חכם גדול, תענה עכשיו על השאלה... ולהמשיך כמה שצריך) כמובן במינון ולא משהו שיפגע בו והוא לא יוכל להשתקם ממנו

- להזמין הורים

- לתת עבודה בכמות גדולה

- לאיים בהורדת ציון

- לשלול ממנו צ'ופרים (מחשבים, פעילות וכו' לשלול הפסקה לגמרי לדעתי זה גובל בערכי יסוד כבר ולא כדאי, אבל אולי לקצר לו אותה)

אם הבנתי נכון.

כאמא לילד "שקשה לו לשבת" והוא מחפש צומי וייחס מהמורה,

הדבר האחרון אבל ממש אחרון שהיתי רוצה שהמורה שלו תעשה זה לבייש אותו מול הכיתה!!!!!!!!!!!!!

 

כמישהי שלמדה חנ"מ מאוד לא מקובלת בעיני הגישה הזאת. נכון שחוצפה זה חמור אבל זו לא הדרך לדעתי.

ואומרת לך מניסיון שאם מורה היתה עושה לי את זה ספק היתי משתקמת.

גם לתלמידים שלנו צריך להתייחס בדרך ארץ, גם אם הם לא כיבדו אותנו.

אלא כזאת שתנטרל לו את העוקץ

 

נו יופי, הפרעת

מה יצא לך מזה?

אתה יודע לפתור עכשיו את התרגיל?

יכול להיות שזה לא במטרה להפריע אלא שפשוט קשה לה לשבת (בעיות קשב וריכוז) כן יש לי תלמידה כזאת שאני חושבת שזאת הבעיה שלה.

היא כל הזמן מדברת, אני נותנת לה לעמוד בפינה והיא לא יכולה לעמוד במקום אחד, זה מדהים. נראה לי שההפרעות שלה זה בלתי נשלט, אני מעירה לה היא מפסיקה, ואז זה חוזר שוב.

וזה לא נשלט לפי דעתי... אז במצב כזה ממש אין צורך לעשות משהו שיבייש.

צריך לראות ממה ההפרעות נובעות, אם זה בכוונה כדי להפריע (מה שהרבה פעמים לא נכון) אולי יש בזה צדק, למרות שאני בכל מקרה לא התלהבתי מהרעיון. אבל אם זה מסיבות אחרות, אז צריך מאוד להזהר.

יותר שיעורי בית,

עבודה להגשה

בוחן על מה שלמדנו השיעור (לכיתה ב' לא מתאים, כיתה ג' אני מתלבטת).

אולי גם לצ'פר - אם לא תקומי כל השיעור תקבלי משהו (ותקני לה אפילו איזה טופי, זה מלהיב אותם)

או להכין כרטיסיה, כל שיעור שתתנהגי יפה תחתמי לה. אחרי 10 חתימות צ'ופר שווה או מכתב למנהלת (אי אפשר?) וכו'.

נערך. לא כותבים ביקורת כזו אישית ובוודאי שלא מאנונימי

אני לא המנהלת ולא שום דבר, אבל חושבת שאם יש ביקורת ראוי שהיא תאמר בצורה יפה וברורה ולא באנונימי. סליחה על ההערה.

להעתיק איזה פרק כלשהו (בתורה או בנביא) 3 פעמים...

המון הצלחה (:

נורא, אבל ממש נורא!!

תורה או נביא לא יכול להיות עונש

ובכלל לא מסכימה שכתיבה היא עונש.

אני פשוט מתחלחלת.

אני מקווה שלא באמת קיבלת כזה עונש

 

 

 

פיתחתי אי אלו תובנות...

במקרה שלך שמדובר בילדה ספציפית ולא בכיתה שלמה באמת נראה לי שכדאי לך לטפל באופן נקודתי, וכן, כמו שכבר כתבו כאן עדיף תמיד ללכת על החיובי. את יכולה לקחת אותה לשיחה ולהבהיר לה בצורה מאד תקיפה שהתנהגות כזאת לא מקובלת עליך, (את יכולה גם להסביר לה למה, אבל ממש לא חובה ולפעמים לא כדאי, תלוי בילד). את יכולה לבקש ממנה לחשוב על פתרונות יצירתיים דברים שיעזרו לה לשמור על הכללים (אני בטוחה שאת יודעת הכי טוב מה יעזור לך לשמור על הכללים שלנו..) . תתפלאי לאיזה רמה של חשיבה ילדות צעירות יכולות להגיע... את יכולה גם להציע פיתרונות וביחד תחליטו מה הכי מתאים לביצוע. (תני לה להציע גם שטיות, ובסוף כשתבחרו תסבירי לה למה הרעיון הזה לא יוכל להתאים.)אבל הכי חשוב וזה בה' הידיעה וכמה שאכתוב את זה, זה לא מספיק אם בחרתם משהו- את חייבת לבצע אותו בצורה הכי עיקבית שיש. אם את מכירה את עצמך ויודעת שתשכחי לדג' לסמן לה וי וכד'- אל תבחרי בזה!!! תבחרי רק משהו שבודאות תוכלי לעמוד בו!!! אם הפיתרון הוא מבצע (ויש עוד אלף פיתרונות אפשריים),אפשר בהחלט לתחום אותו בזמן ואפילו רצוי. עוד כלל חשוב מאד- אם הפיתרון לא מצליח, אסור להתעלם! את לוקחת אותה לשיחה נוספת, אפשר על חשבון ההפסקה כדי שלא תהיה שיחה של 'צומי' ומבררת איתה מה קרה. חוץ מזה,שימי לב, למרות שהשיחות הן ברוח טובה הן לא מחויכות ועדינות. הן רציניות מאד מאד ו'בלי חוכמות'.

לי יצא גם לפעמים יותר כשהיה מדובר בהתנהגות כללית של כיתה או כמה תלמידים, לתת עונשים, ובאמת כמו שכתבת אם יש לך'סיבה, תוצאה' זה עדיף. נכון שלא תמיד קל למצוא, אבל כדאי, כי כך יותר קל להם לקבל. אני הייתי מדברת איתם על זה קודם- יש כמה התנהגיות בכיתה שלנו שלא מוצאות חן בעיני... בסוף באה ההתראה על התוצאה- מי שקם באמצע שיעור למראה, מתנהג כאילו הוא בהפסקה אז בהפסקה הוא יישאר פה ללמוד את מה שהוא מפסיד... או מי שמתעסק בדברים אחרים באמצע שיעור לוקח בחשבון שהמורה תיקח לו את זה, אני אומרת לכם, ילדים כדאי לכם להיות מאד אחראיים לחפצים שלכם... (בדרך כלל מחזירה מהר, תלוי מה התדירות של ההתעסקות, אם ילד מתעסק פעם ראשונה, מחזירה מיד) בכל מקרה, גם אם השיטה הזאת יותר נראית לך, חובה לא להכנס לעימות עם הילד. ( תביא לי את הכדור הזה עכשיו... עכשיו אמרתי!) זה מתכון בטוח לחוסר משמעת, מירמור וכו' מצד שני אסור לך להתעלם אם ילד לא ציית לך, את צריכה פשוט 'לצאת מזה' חכם. את יכולה להגיד משהו כמו: "הכדור הזה צריך להגיע אלי, אני מקווה שתמצא את הכוח להביא אותו לכאן, למרות שזה לא קל. אני חושבת ששנינו לא רוצים להחמיר את המצב..." ואם זה לא קורה- אז כן, בהחלט, המצב הוחרף, כיון שכבר מדובר בחוצפה שצריכה התערבות הורים או הנהלה. בכל מקרה לא להגזים בעונשים. לעונשים יש טבע ליצור אוירה לא נעימה בכיתה ואם אפשר להמנע מהם אז מומלץ.

עזר לי מאוד

לעיתים מתלוננים פה על ביקורת מאנונימי.. והרי גם שם בדוי הוא אנונימי.

למצוא עונשים, תנסי לגייס אותה לצידך, כגון היא מחלקת את דפי העבודה לכל הכיתה... חסר טושים, גיר -היא תביא 

 

אולי זה יגרום לה לערך עצמי גבוה ואז אולי היא תצא מדמות המפריעה בכיתה לדמות אחראית ועוזרת... בכל אופן בהצלחה..

לקבוע עם עצמך שאת לא נוגעת בפייסבוק ובפורמים במשך כמה ימים (אולי אפילו שבוע)

אח"כ רק לשעה בערב

אח"כ רק לשעתיים או כל זמן שנראה לך נורמלי

הכנת ש"ב, ארוחת צהריים שיחה עם אמא וכו'

בקשר לזמן הלימודים, אולי תביאי מכשיר לביה"ס? תביאי ותשאירי במזכירות\אצל חברה\אצל מורה וכד'

תהפכי את הזמן הזה ל"פרס" רק אחרי שאת מסיימת את כל המטלות במהירות וביעילות את נכנסת לפסיבוק.

אם את בנ"א תחרותי, תעשי תחרות עם חברה מי מצליחה להימנע הכי הרבה זמן, המנצחת מקבלת משהו רציני מהשניה.

בהצלחה

 

ובאמת בעיקר זה הרצון.

זה קשה מאוד להגמל

אבל תחשבי שברגע שתגמלי את באמת תהני מהחיים