בס"ד

לפרטים נוספים ניתן לפנות אלי
----
נ"ב - יש פה כמה משתמשים שיכולים להמליץ לכם 


בס"ד

לפרטים נוספים ניתן לפנות אלי
----
נ"ב - יש פה כמה משתמשים שיכולים להמליץ לכם 


] צחוקים..
מישי' מאפושו'
<צ>מרדכי
ahr
ענבלשיכנעת אותי...
אני מגיע אליכם לשבת עוד איזה חודש משו כזה...
יש אישור?

[נזכרת בתקופה שנה שעברה] [למה? למה פתחתי ת'פה?]
בס''ד
זה רק אני או שערוץ 7 עושה פרסום לסיגריות???
אני פשוט לא מאינה למראה עיניי,עד לאן הגענו???!
/Forum/Forum.aspx/f428
מתוק מדבשבסיעתא דשמייא!
תקופת בחירות. הרבה בלבולים, כעסים, מתחים, ויכוחים.
דווקא בתקופה הזו צריך לזכור יותר מתמיד (כדברי ביבי
):
"עם ישראל חי". אנחנו עם אחד, שיכול, עם קצת רצון, להיות גם מאוחד.
בואו נקרא את הד"ת הבא ונלמד סוד שמאוד חשוב לזכור..
----
בפרשה שלנו (פרשת שמות), פרעה אומר לשוטרים:
"לא תאספון לתת תבן לעם".
א-ב-ל...
למה כתוב 'תאספון', ולא 'תוסיפון'?
כי בעצם כשאומרים 'תאספון' זה כאילו אומר: 'בואו, תתאספו פה כולם'.
אבל כשאומרים 'תוסיפון' זה מלשון להוסיף.
הרי מהפשט של הפסוקים זה נראה כאילו פרעה מצווה שלא יוסיפו לתת לעם תבן!
אז זהו שר"ד מללוב אומר ש..
ה' לא סתם התבלבל או משהו וכתב 'תאספון', אלא בעצם פרעה באמת התכוון שבנ"י לא יוכלו להתאסף - להיות כולם יחד.
מזה משנה לפרעה אם בנ"י ביחד או לא? בכל מקרה הם חייבים לעבוד.. לא?!
אלא שפרעה ידע סוד שכדאי מאוד שגם אנחנו נדע, כי הוא שיא החשוב >>
כשכל עמ"י מתאספים ביחד, מתחברים באמת אחד לשני ואוהבים אחד את השני -
הם יכולים לנצח את ה-כ-ל.
כשעמ"י כולו נמצא באחדות אמיתית, אנחנו באמת יכולים להתגבר על הכל. יחד.
ולכן - פרעה פחד שהם יקומו נגדו וינצחו אותו - וצווה לא לתת להם להתאסף ביחד.
- אבל עכשיו יש לנו עם כ"כ גדול, ויש כ"כ הרבה זרמים שונים, עדות שונות. אנחנו כ"כ שונים זה מזה..
איך למען ה' אנחנו יכולים להתאסף כולנו ולהתחבר אחד לשני?!
תחשבו שניה על מבצע עמוד ענן, לדוגמה.
נראלי שכל אחד מאיתנו באמת דאג, התפלל ועשה הכל למען תושבי הדרום.
זה התחיל מתפילה למען התושבים, והגיע להזמנת התושבים למרכז, כדי שיהיה להם קצת שקט מהמלחמה.
בואנ'ה, באמת כל העם שלנו התאחד ופעל למען מטרה משותפת.
אנחנו יכולים ללמוד מכל זה שוואלה, למרות שאנחנו שונים זה מזה בהרבה דברים - אנחנו עדיין עם אחד.
גם כשאנחנו שומעים על יהודים שאנחנו בכלל לא מכירים - כואב לנו לשמוע שהם סובלים.
אז זה מראה שכן, יש לנו פוטנציאל להתחבר כולנו ולפעול.
אז עכשיו, אנחנו יכולים גם לנתב את הכוח הזה שיש לנו כעם, כשכולנו יחד - למטרה טובה.
אנחנו לא חייבים להתאחד דווקא כשיש צרה, או כשקשה -
אנחנו יכולים להרגיש את השותפות הזו גם כשב"ה הכל טוב ויפה.

ואיך בתכל'ס אנחנו יכולים להתאחד בפועל, שזה לא יהיה רק דיבורים?
אתה יכול לחייך ולומר שבת שלום לאדם שנראה קצת עצוב ברחוב, גם אם אתה לא מכיר אותו.
את יכולה לומר שלום לשכנה, למרות שהיא אף פעם לא אומרת לך שלום.
דברים כ"כ קטנים כאלה - פשוט עושים פלאים, עוד תראו את זה.
ואיך זה קשור לאחדות ישראל?
כי אם כל אחד מאיתנו יקבל על עצמו להיות נחמד\לעזור לאדם אחד, שאולי לא מהחבר'ה שלנו -
זה יכול לפעול בשיטת 'תעביר את זה הלאה', וככה כולם יתחילו לדאוג ולהיות נחמדים יותר אחד לשני, ויהיה הרבה יותר טוב לחיות כאן 
אז יאללה, אחים שלי!
מעכשיו כל יום, כל אחד מאיתנו משתדל להתחזק קצת באחדות ישראל.. 
שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!
שכוייח!!ענבל
רעות :)אחרונה
תאיר לי ת'נשמהמכירים את זה שיש בנאדם שאתה אוהב ופתאום האהבה הזאת מתהפכת ואתה אפילו לא יודע למה.....
ואי אפשר לשדר לו את זה כי הוא ייעלב ואני גם לא רוצה...
זה פשוט קרה לי ואין לי מושג מה לעשות...
פשוט מרגישה שמשו חוסם אותי ואני פשוט לא מצליחה לחשוב עליו טוב אלא רק רע ויותר גרוע מזה...
וזה התחיל ממשו קטן שפתרנו ביננו אבל אני פשוט לא מצליחה לצאת מזה...
![]()
לא יודעת ...
אולי לנסות לחשוב על הבנאדם חיובי וטוב ...
ולא להתעכב על השלילי ...
ולא שיש כ"כ הרבה.. אני פשוט נתפסת למשו קטן בלי שאני רוצה ואני לא מצליחה לשלוט בזה
בעזהי"ת
הוא הכעיס אותך?
הקשר איתו חנק אותך?
תנסי לחשוב..
על החלון באוטובוס מישו כתב את זה:
כשהאחד אוהב והשני מחבב זה לא אהבה זה כאב!!!
אבל באמצע?
אין לי מושג
ואוו..
חזק...
זה לא חבר שלי או משוו
זאת מישי שבעיקרון חברה טובה שלי...
אבל ממש ממש תודה לכולם על העצות=)
את לא יודעת אפילו כמה....
לא משנה הכל, אבל בסוף הכל הסתדר.
נתתי לזה זמן ובסוף- הכלטובה.....
אני ממש לא מבין בפסיכולוגיה, אבל שמעתי הרבה מקרים (ראו: גברים ממאדים ונשים מנוגה)
יש איזה משהו כזה שאחרי קשר עמוק,
יכולה לעלות פתאום בעיה שהיתה בגיל קטן...
תנסי לחכות עם זה קצת זמן...
אני יודעת שזה גרוע אבל פשוט מעצבן אותי עכשיו לראות אותה....
וזה ממש לא מוצדק..
אולי הפתרון הוא להרפות ולא לחשוב על כך כל הזמן. דווקא להניח לזה ולחכות להזדמנות חיובית. ההתעסקות בלכלוך מוסיפה לכלוך.
עזרתם לי...
אני חושב שאם אדם מסתכל על הדברים השלילים (בעיקרון לי יש מכשרי שמיעה וזה דבר שלילי וכל חברים שלי אומרים אתה לא צריך לתפדח וזה ועם מישהי לא רוצה אותך היא לא שווה את זה כי ברוך ד' יש לי הרבה תכונות טובות יופי וגוף טוב ברוך ה') לא ניראה לי שהקשר יצליח להרבה זמן ! כי גם היה לי קשר עם בת זה לא הלך ופשוט איכשהו זה נפסק !אני חושב שהדבר הכי טוב לנסות לחזק את הקשר שאם הזוג השני לא מדבר דברים שמענינים אותך אתה חייב להקשיב לו ואז יראה שאת מקשיבה לו איכשהו באנרגיות יחזק את הקשר ויהפוך את זה לאהבה אמיתית
!!!!!![]()
אז קורה בדיוק מה שאת מרגישה.
קרה לי פעם ואני זוכרת כמה התחרפנתי מעצמי.. פשוט לא יכלתי לסבול אותה, אבל ממש בלי סיבה שתסביר תעניין!
וממש הרגשתי רע עם זה.. ב"ה זה עבר.. יכול לעזור להתרחק קצת, להשתדל אבל כמה שפחות לפגוע. פשוט קצת להרפות בקשר החונק מידי. ואז תראי איך מאליו זה יגרום לך להתהפך חזרה, ויעשה רק יותר טוב בקשר בינכם..
בהצלחה...
מי הכי גרוע?
זה שאת פני חברו הלבין?
או שמא ההוא שאת השם השחיר?
אולי ההוא שלעולם לא מבין?
או זה שישיר בכל מחיר?!
זה שפגע ללא הנד עפעף?
או שמא ההוא שגרם ללב הרצוץ?
אולי ההוא שאת הנפש רצח?
או זה שהשחית מבחוץ?!
זה שהיה ולא יחזור יותר?
או שמא ההוא שנשאר להטריד?
אולי ההוא שאת האמונים הפר?
או זה שהפחיד להחריד?!
.....מי הכי גרוע?..........
...........................מי?
מי יותר עדיף?
זה שלעולם לא בייש ויבייש?
או שמא ההוא שידבר רק טובות?
אולי ההוא שמבין, לא מתייאש?
או זה שאומר רק מילים נכונות?!
זה שמזדעזע מפגיעה באחר?
או שמא ההוא שאת הלב משלים?
אולי ההוא שמעלה את הנפש יותר ויותר?
או זה ששומר אותך תמים?!
זה שנמצא פה לתמיד?
או שמא ההוא שכשהולך מודיע?
אולי ההוא ששומר על הברית גם לעתיד?
או זה שתמיד מרגיע?!
.......מי עדיף על מי?...........
.................................מי?
צבי-ליזציה
חברות...נאמנות ומה שבאמצע...
(ה', תודה לך על החברה סביבי...
)
אחרי שבועיים מלאים במחשבות, דיבור עם אנשים, בירור מעמיק באינטרנט בנושא ועוד הרבה..
יש לי כמה דברים שרציתי להגיד...
~ כל מי שסובל מדכאון, תמשיכו לחיות, להתאמץ, לעבוד על זה, ובע"ה עוד נצליח לגבור עליו. מעריכה ממש את כל הכוחות המטורפים שלכם להילחם על החיים!! מנסיון! אל תתבישו בזה- זה לא אשמתכם!!
~ הדיכאון הוא מחלה נפוצה מאוד, כל אדם שישי חולה. לא תמיד אנחנו מודעים לעניין אבל הרבה אנשים מסביבנו סובלים ממנו.. כן, כן, גם הרבה אנשים פה, שבחיים לא היתם חולמים..
~ לדיכאון יש כמה גורמים- נפשיים, וביולוגים. הרבה פעמים זה פשוט חוסר איזון של חומרים בגוף, וזהו.
~ אף אחד לא רוצה להיות בדיכאון!! וכמובן מי שסובל ממנו!!! אדם שחולה לא תמיד שולט בעצמו... הוא רוצה לעשות הכול כדי לצאת מזה, אבל לא תמיד מצליח.
ולסיכום! הנקודה העיקרית שרציתי להגיד-
אם אתם לא מבינים בזה, וסביר להניח שאתם לא מבינים, אז אל תגידו דברים סתם. הדבר האחרון שחולה דיכאון צריך לשמוע, זה- "הכול בראש, תחליט שאתה רוצה לקום, ותצליח...". כמו שלא היינו אומרים למישהו נכה- "אתה מסוגל ללכת, זה הכול בראש".
זהו. תמשיכו לעודד ולעזור, ופשוט להיות, כשצריך אותכם. כי זה מה שאנחנו זקוקים...
ותודה לכל האנשים האדירים שבאמת עוזרים לי להתמודד ולהתקדם!!
נ.ב-
זה לא מכוון לאף אחד באופן אישי. ובטוחה שאף אחד לא עושה שום דבר בכוונה..
רק שמחה וטוב!!![]()
אווזה.וואי. כמה שאני אוהבת אותך.
ו.. אם בשורה המודגשת, כמעט בסוף, התכוונת גם אלי, אז אני שמחה
ואם לא, אז השתדלתי.
בתור מדוכא מטופל - חותם על כל מילה פה. כל הכבוד לך!!!
.
1). רוב הדיכאונים זה בגלל עצם ההכרה במצב הזה כמצב נורמלי בעולם ולכן יש יותר ויותר מדוכאים כי זה כבר לגיטימי מאד ולכן האחוזים גובהים (לא רק בגלל זה אבל גם..)
2). בדר"כ אדם מדוכא יחסית צריך לשלוט בעצמו ברוב הדברים, אם הוא לא שולט זה אומר שהמצב מעבר לדיכאון הסטנדרטי. [לא מדברת על פה ושם לאבד קצת עשתונות זה קורא לכולם... אבל אם זה באופן יותר תדיר אז...]
3). אני מבינה בזה יחסית. לא סתם יש לי דעות שונות משל הרבה אנשים בנושא, זה כי אני מכירה אותו מכמה וכמה מקומות ואלה המסקנות אליהן הגעתי.
וכן אפשר להתגבר על דיכאון אם רוצים ברוב הפעמים, ויש פעמים שכן האדם צריך להבין שאם הוא לא יחליט לצאת מהדיכאון הוא יהיה תקוע בו לנצח וצריך לדעת מתי להגיד לו את זה ומתי לא. אבל לא לא להגיד בכלל.
4). יש רמות של דיכאון. לכן אי אפשר להכליל בזה כלום.... אנשים בדרגת דיכאון נמוכה הם לא כמו אנשים בדרגה גבוהה ולכן ההתייחסות שונה מאחד לאחד (ולכן גם לא לקחת את דבריי כהכללה כוללת לגמרי...).
5). גם בנאדם מדוכא צריך לדעת לקחת אחריות על עצמו ולא צריך לזרוק הכל על החיים "אני מדוכא אז תעזבו אותי" ועוד כל מיני כאלה... כי ככה בחיים אי אפשר לצאת מזה!!! רק בשבילכם- קחו אחריות על עצמכם! ואל תאשימו הכל על אחרים ועל זה שלא יודעים איך להתנהג איתכם (אלא אם אתם רוצים להשאר במצב של הדיכאון)
שיהיה המון המון ב'הצלחה נשמה מדהימה!!!
היי חזקה!

מסכימה עם כל מה שכתבת!
בע"ה נצליח!![]()

ב"ה
את נוגעת בכמה נושאים שקשורים אחד לשני אבל שונים.
(חוץ מזה שאפשר לפתוח דיון מעניין איפה עובר הגבול בין הפרעה נפשית לבין מידות שצריך לעבוד עליהם)
בקצרה, יש תופעה שנקראת דכדוך
ורוב האנשים נוטים לכנות אותה דיכאון (בטעות)
זה תגובה טבעית ורגילה שמופיעה אצל כל אחד מדי פעם
בעקבות דברים מסוימים וחולפת כעבור זמן
ועם זה באמת אדם יכול להתמודד לבד.
(זה כמעט ציטוט מהמקור בויקיפדיה, אם את רוצה תעייני שם להרחבה)
ויש דיכאון.
דיכאון זה הפרעה נפשית.
נפוצה.
וזה לא עובר לבד.
יכול להיות שבבסיס זה נובע באמת מחולשה.
מזה שבן אדם לא מתמודד עם הבעיות שלו.
וזה אולי באמת באיזה שהוא מובן בעיה ואשמה של האדם.
וחוסר התמודדות.
אבל ברגע שאדם נמצא בדיכאון קליני.
זה לא משנה.
הוא צריך טיפול כדי לצאת מזה,
וטיפול זה דרך התמודדות.
ואגב, חוסר שליטה, הכוונה לדעתי היא לא שהאדם לא מודע למה שהוא עושה, אלא שהוא לא יכול למנוע את הדיכאון
ולצאת ממנו לבד.
אה, וזו דעתי בנושא.
(ע"ע דיון דומה בנסיו"פ)
חקרתי את הנושא לעומק. קראתי המון מאמרים וכו..
זה נושא מאוד מורכב!
כמו שע(א)לומה אמרה- יש הרבה רמות לדיכאון.. ולכן שום דבר הוא לא מדוייק..
ואני יודעת מה ההבדל בין דידכוך, לדיכאון.
כל מה שאמרתי מכוון לאנשים בדיכאון מאובחן.
למשל לי יש דיכאון קלני..
הממב"ה
ולגבי מה שאמרת בפתיחת השרשור את צודקת לחלוטין.
שפלהלא כ"כ מסכימה עם השאלה בכלל.
גם כשזה הפרעה נפשית, זה המון המון עבודת המידות!
זה תלוי בעוד דברים שמשפיעים עליך, אבל עדין זאת עבודה ענקית שלך..
כמו שע(א)לומה אמרה- גם מי שחולה, צריך להיזהר לא להשליך הכול על המחלה.. נכון, היא מקשה מאוד את הדרך, אבל עדין זה עבודה שלנו- בעזרת אנשים כמובן, והטיפול המתאים (תרופות, פסיכולוגיה ועוד..).
להסיר אחראיות לא יעזור!!
היו זמנים שימים שלמים הייתי יושבת וקוראת כל מה שקשור לנושא בדרך כזאת או אחרת.
ב. לא מדברת פה על דיכדוך שזה באמת כל אחד עובר.
אלא על דיכאון! ההפרעה הנפשית הנקראת דיכאון!
זה לא עובר לבד. זה עובר עם עבודה. והפסיכו' והפסיכי' לא באמת עוזרים.
זה פשוט נותן צומי ולכן זה עוזר. והכדורים מכניסים לך לראש שזה עוזר אז זה עוזר. זה סתם מרעיל וגורם לאנשים להיות תלויים בכדורים ואם אין כדור אז לא צריך לשלוט בעצמי כי אין לי כדור.
טיפול זאת דרך התמודדות אבל לא נכונה לדעתי. וכן אני יוצאת כנגד כל המחקרים!!!
הדיכאון נהיה נפוץ בדיוק כי הפכו את זה למשהו הגיוני אז כל בנאדם שנופל לדכדוך אומר אה טוב אני אכנס לדיכאון סופית מזניח ת'צמו ואת נפשו כי ככה אני אוכל ללכת לטיפול ולא אצטרך לעבוד.
בדיוק בגלל זה מתגברת תופעת הדיכאון (זה אחד הגורמים! יש עוד כמובן..)
ואת זה צריך למגר! לתת לאנשים להבין שלא דיכאון זה לא הדבר הלגיטימי להפסיק לתת לזה לגיטמציה במקום הלא נכון!!! ככה יהיו פחות מדוכאים.
אבל אפאחד לא יקשיב לנערה בת פחות מ17 ש"מבלבלת" ת'שכל אז ככה זה ישאר ורק יתגרע.
אני את שלי - אמרתי. לפחות במסגרת המצומצמת הזאת. ותתווכחי איתי עד מחר אני מכירה מקרוב דיי והותר אנשים עם מחלות נפש/הפרעות נפשיות מסוגים שונים וההשפעות שלהן והדרכי התמודדות וכל מה שקשור.
אני גם יודעת מה זה להיות בדיכאון ומזה להיות בדכדוך.
אני גם יודעת מזה פסיכו' ופסיכי' מכמה מקומות ואנשים. אני מכירה את הנושא הזה מהמון כיוונים ואנשים ומקומות.
שיהיה ב'הצלחה בכולופן.
ב"ה
אני לא מתווכחת איתך.
זו דעתך, וזכותך להחזיק בה.
(למרות שאני מסופקת בתועלת שאפשר להשיג מהגישה הזאת, אבל זו כבר דעתי
)
את דעתי אמרתי, והיא לא השתנתה.
ובקשר למשפט הזה (ציטוט שלך) -
"הדיכאון נהיה נפוץ בדיוק כי הפכו את זה למשהו הגיוני אז כל בנאדם שנופל לדכדוך אומר אה טוב אני אכנס לדיכאון סופית מזניח ת'צמו ואת נפשו כי ככה אני אוכל ללכת לטיפול ולא אצטרך לעבוד."
עניתי בתגובה הראשונה שלי.
והערה קטנה: אני לא חושבת שזה נכון לקבוע עובדות בלי ידע קודם/הוכחה.
המון הצלחה גם לך 
וידע יש לי יותר ממך כמעט בטוח. הוכחות יש לי לא בעודף אבל יש.
ב"ה
וזה די חסר תועלת.

לא באה להתווכח, רק לומר מה אני חושבת מהמקום שלי... באמת ממה שאני מרגישה ועוברת..
אף אחד לא בוחר להיות בדיכאון, ואף אחד לא רוצה להכניס את עצמו למקום הזה. הפוך- לרוב לא מסכימים להכנס להגדרה הזאת.. והטיפול זה לא דבר כיף- בכלל! לא הכדורים ולא הפסיכולוג.. ולא עושים את זה לכיף, כדי לקבל צומי. ממש לא!!
ברור שזה לא עובר לבד, וזה דורש המון עבודה!! וחלק מהעבודה הזאת זה לפנות לטיפול. זה גבורה!
כשאת בתוך זה, את רוצה כ"כ לצאת מזה, לקוםולעשות, אבל לא מוצאת את הכלים לעשות את זה.
והטיפול עוזר לך למצוא את הכוחות שנמצאים בתוכך. משתדל לפחות.
איך שלא נסתכל על זה- זה עבודה שלך! הטיפול הוא לא קסם, שמעביר ועוזר להכול, ממש לא!
הוא מביא אותך למקום שאת מסוגלת לעבוד בעצמך, כשאת יכולה להתחיל להתרומם..
תנסי להסתכל על זה כמחלה רגילה. מקבלים כדורים וטיפול רפואי ושעוזר ונותן לגוף את האפשרות להילחם עם החיידק שתקף אותו.. ללכת לרופא זה לא בריחה- זאת ההתמודדות!!
רק טוב תמיד!
זה בתת מודע. ואני יודעת שזה לא כיף אבל זה מרגיש כאילו זה סוג של פיתרון. (בתת מודע!!!)
זה דורש עבודה, וללכת לטיפול זה בהחלט גבורה אבל לא מלכתחילה!!! זה רק כי כבר אתה במצב הזה אז לך לטיפול....
אחרת לא תצליח באמת לצאת מזה אבל לא מלכתחילה וזאת הנקודה!
מי אמר שאם לקיחת כדורים אחרים אני מסכימה? אני חושבת שבחלק מהדברים כדורים זה סתם חרטא גם במחלות פיזיות. ויותר מכך זה מממכררררררררררררררררררררר.
זה לא בריחה זה התמודדות אבל לא מלכתחילה, היה עדיף להתמודד לפני ולא להגיע למצב הזה!
/News/News.aspx/249108
ציוני הבגרות של תלמידי ישיבת "נווה שמואל" במגמה למדעי הסביבה גבוהים באופן משמעותי מהממוצע הארצי, כך עולה מנתוני משרד החינוך.

ישיבת נווה שמואל באפרת התבשרה השבוע כי ציוני הבגרות של תלמידיה במגמה למדעי הסביבה גבוהים באופן משמעותי מהממוצע הארצי.
ד"ר אירית שדה, המפקחת המרכזת את מקצוע מדעי הסביבה במשרד החינוך שלחה השבוע לראש הישיבה, הרב יעקב פישר, מכתב ברכה על ההישג המרשים של התלמידים בבחינת הבגרות במקצוע זה בקיץ תשע"ב.
במכתב מביעה ד"ר שדה את מלא הערכתה להנהלת בית הספר, לאריק הר זהב, מרכז המגמה, ולצוות המורים למדעי הסביבה שהודות להשקעתם, תלמידי המגמה מצליחים להגיע להישגים אלו שנה אחר שנה.
"ברצוני לברכך גם השנה על הישגי תלמידייך בבחינות הבגרות במדעי הסביבה, במועד קיץ תשע"ב. מר אריק הר זהב שווה זהב ומוביל את התלמידים להישגים טובים תוך שילוב ערכים ולמידה לשמה. יש לציין שגם בשנים קודמות הוביל אריק את תלמידיו להישגים גבוהים.בבקשה העבר את ברכות צוות ההדרכה להוראת מדעי הסביבה לאריק ולצוות המורים המסייע בידו על ההשקעה והמסירות".
הרב יעקב פישר, ראש הישיבה, אומר כי "הישג זה הינו תוצאה של השקעה והתמדה של התלמידים לצד עבודת צוות מסורה של המורים. המגמה מפתחת בקרב התלמידים תפיסת עולם של קיימות מתוך ענווה כלפי העולם הסובב ורגש האחריות לשמור על עולם זה".
ישיבת נווה שמואל מפוקחת על ידי מחוז המינהל לחינוך התיישבותי ופנימייתי במשרד החינוך. ד"ר יחיאל שילה, מנהל המינהל, בירך את התלמידים וצוות ההנהלה והמורים על ההישג המרשים וציין כי "מגמת מדעי הסביבה מנחילה לתלמידים בסיס ערכי בשילוב ידע לימודי ומחקרי על סוגיות סביבתיות המשותפות לכלל האנשים והמדינות בעולם".
חזי זכריה, מנהל התיכון, הוסיף כי: "אנו רואים במגמה חיבור משמעותי לחיי היום יום של תלמידנו- העשייה הבית ספרית משתלבת יפה עם הנעשה מחוץ לכתליו. הצורך בשמירה על הקיים ולשכלל את הנברא ולא לקלקלו מצוי עוד במדרשי חכמנו ז"ל".
לא העיקר ולא כמו התורה
בס"ד
מחפשת שירות משמעותי לשנה הבאה?
לשנת השרות הבאה, דרושה בת שירות בוגרת התנועה, מלאת כוח רצון ואש בעיניים, לסניף בני עקיבא בהקמה במושב בדרום. כמובן במסגרת גרעין בנות שירות לאומי.
לפרטים נוספים: 0528675019
או בהודעה פרטית.
אני החמודהאני ניק מוכר פה בערוץ,אבל רציתי להיות אנונימית אז..
יש לי שאלה.בעצם היא כמה שאלות.
בנות שביננינו בטח מכירות את התחושה- יש לך מישו בראש.בן כלשהו מהסיביבה הקרובה אלייך (או הפחות) מהישוב,מהחבר'ה וכו' שאת מרגישה איך לומר- משיכה אליו. לא נגיד בקול אבל אולי קצת אהבה.ואת מתחרפנת מזה.
כי הוא לא יוצא מהראש גם כשצריך,גם כשכבר הבנת שזה ממש לא טוב.ולדבר על זה זה ממש בלתי אפשרי..
אז אלו השאלות שלי-
בנים: מה אתם עושים??גם לכם יש סיטואציות כאלו?גם לכם יש מחשבות דומות??ומה אתם עושים איתם??
(פשוט כי אצלי זה די נראה שהוא גם רוצה..וזה די פדיחות.)
ובנות-מה אתם עושות???ממשיכות להתחרפן??איך מגרשים את זה??
תודה מראש
(אפילו מאוד.)
א'- ברור שיש לנו את זה!!! ברור,ברור,ברור!!! כמעט כל בן ממוצע חושב על בת באיזור גילו..
ב'-מה אנחנו עושים? ת'אמת שכמו שאת הגדרת את זה " מתחרפנים!!" בדיוק כמוך. זה נכון שאנחנו יכולים ליזום איזה שהוא קשר. אבל מי שמבין שזה לא טוב לו הוא פשוט מתחרפן!!! לא משו אחר. זה קשה!! מאוווד!! אבל אם את חושבת על התמורות שיש לך מזה זה שווה..
תכנסי לאתר חברים מקשיבים. יש שם מלא חומר בנושא. גם בשו"ת וגם במאמרים..
בהצלחה! אל תתיאשי!!!
אבל יש תקופות (או שבוע לפעמים..) שזה באמת מחרפן.
פשוט זה דווקא כן יכול להיות שיצא מזה משו.וגם הוא נראה כאילו זה מעניין אותו..
וזה מזה מוזר!!
הוא יותר גדול ממני,ואני עוד קטנה,אבל אולי בעתיד,לוידת לפי המבטים שלו..
וכשנמאס להתחרפן??הוא לא יוצא מהראש..
את רוצה שזה יראה שאתם מתאימים כי את סוג של מחבבת אותו.אבל את בלי להרגיש מכניסה את עצמך לסרט שאתם מתאימים. אני לא אומר שלא. יכול להיות שכן. אפילו סיכויים גדולים. אבל את קטנה כמו שאת אומרת.. וכשתהיו גדולים אז סבבה חכי,כשתהיא גדולה יש לך על מה לדבר..
זה לא רק אני שרואה את זה.חברות שלי גם...
והבאסה זה שזה באמת ברמות קשות, כשאני בקרבתו אני לא מורידה ממנו תעיניים (חוץ מכשהוא מסתכל עלי..), ואני שמה לב שגם הוא בא יחסית קרוב אלי,ומסתכל עלי,זה לא דמיון..
אם את חושבת שזה נכון בישבילך לכי על זה
חיים רק פעם אחת
את תפספסי היזדמנות...
אבל אם את לא חושבת שזה טוב לך אז אני מצטער
אין לי שום כיוון מחשבה בזה
אני דוסית. מאולפנה.
והוא דוס. מישיבה.
ולכן גם אם זה באמת זה,זה נתקע אצלנו בלב.. מבינים?
לכן אין סיכוי לדבר איתו (גם כי אין ממש זמני קרבה עד כדי דיבור) או דבר על זה שמישהו יעשה לנו את העבודה השחורה.
ואיך אני יודעת אם אני באמת אוהבת אותו?
דניאלה .ד.אכתוב לך בנקודות כי אין לי זמן כל כך עכשיו.
כמו שב.ש. ועוד חבר'ה אמרו.. זה דבר טבעי שקורה לכל אחד.
ואם לא- יש בעיה כנראה וצריך לטפל בה...
התורה שלנו נתנה לנו את המתנה הזאת שנקראת אהבה. זוג המתחברים בקשר של אהבת עולם!!!
"לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו" וזו האישה, העזר.
בתורה יש מקום גדול לקשר בין 2.
אבל? ר-ק בין 2.. ור---ק אחרי נישואים.
ז'תומרת- קשר אמיתי לחיים.
כשאנחנו נהיים אנשים ששמים גרביים ואז מחליפים אותם כל שעה.. עניין הזוגיות נהיה מסחר.
חוץ מיזה שזה איסור מההלכה אם זה לא לשם חתונה [שגם לשם חתונה צריך סייגים מסוימים. כמו יחוד נגיעה עד החתונה וכ']
קשר שהוא "בנתיים אנחנו חברים עד שנתחתן בלי נגיעה וזה.." אז נו
אפשר לומר שהמחשבה נחמדה ממש והרצון טוב.
אבל למען האמת..
אפשר ליפול בקלות, למה? כי קשר לא עומד! או לעולם אינו סטטי.
או שהוא מתקדם או שהוא דועך.
מתקדם- לקשר שלכם יהיה לאן להתקדם? הוא נתקע.. אין לו לאן להתקדם. רק אחרי החתונה הוא יכול להתקדם ולהתעצם עוד.
דועך- כשאין לו לאן להתקדם הוא דועך.
בת של מלך יקרה
יש מישהו שאני מאוהבת בו כל כך.. זהו בעלי הצדיק והמתוק מדבש.
אנ'לא נשואה, אני גם לא מכירה אותו עוד.
אבל אני בהחלט יודעת שהוא מיוחד והכי טוב ונכון בשבילי.
אז.. כמו שאני רוצה את הטוב שלי, אני לא פחות רוצה את טובתך. ולכן סיפרתי לך את כל הנ"ל^^^
כי אכפת לי ממך!!!
כן.. היו פעמים ש'התחרפנתי' ממחשבות וכ'. אבל יחד עם זאת חיפשתי איך אני עושה עם עצמי טוב ולא נופלת לטעויות
שאח"כ אצטער עליהם. שאלתי אנשים התייעצתי וביררתי בעצמי.. והמסקנה שהגעתי אליה היתה מקסימה.
החלטתי להתמקד בהנאה ובחוויות שאני עוברת ואעבור עד הזמן שאחפש לחתונה בעזרת ד'. ובנתיים גם אתפלל מלא מלא באמונה.. [וזה הכי קשה, האמונה..]
ושלא תחשבי שלא היו לי ניסיונות עד אז. היו היו.. אבל ידעתי איך להתמודד איתם.
למדתי היכן לשים את ה-STOP ולא ניסיון שנכנסתי אליו בכוונה.
משו מתוק לסיכום: כדי לאהוב באמת באמת. צריך לאהוב את מי שאני, המהות שלי, העבר שלי, הסביבה שלי, המשפחה שלי, הבריות, עמ"י וכ'..
כשלומדים לאהוב אהבת נפש לכל אדם.. אהבת הזוגות גדלה ומעמיקה והראיה לגביה אחרת לגמרי. [זה עבודה תמידית זה לא נגמר מתישהו
]
* נשמה- אשמח לפרט לך אם תרצי לשמוע יותר באישי. שד' יפנק אותך!! ב"הצלחה רבה.
זה בדיוק העניין.
אני רוצה מאוד שיהיה לנו קשר לחתונה.מאוד מאוד מאוד. וכמו שכבר כתבתי- גם מצידו נראה שהוא מסתכל עלי וחושב עלי, היה בינינו איזה משו, הוא דאג לי כאילו אני בת שלו, היתה כימיה.וזהו.
אבל בגלל שאנחנו דוסים והוא די גדול (בישיבה גבוהה) אז אין סיכוי לדבר על זה.
כנראה שלעולם לא תבינו אנשים צדיקים שמנסים לעזור..
הדוסים, כאילו לא יודעים להסתדר, מתפדחים נורא! אז ממש ממש נהניתי לקרוא את מה שדניאלה רשמה, זה סידר לי כמה דברים בראש... וחמודה- כשיגיע זמן לצאת תמצאי כבר מישו שיגשר.. זה הגיוני שתהיי מבולבלת/ נרגשת וכאלה, אבל מודאגת? לא חבל? אם הוא שלך- תשמחי שהוא בסביבה המוכרת, ואם לא- עוד תשמחי שלא עשיתם שטויות
)
הוא יבין, הוא לא חייזר... לא חייבים פנים-מול-פנים. טלפון זה טוב.
לי זה קרה לי אם שכנה שלי בגלי וזה מזה פדיחות פשוט מרסנים את זה אכשהו
בס"ד
מגיל ההתבגרות מבלי בכלל לחוות את זה...
אבל...[טמטמטמ
]
תחשבי ,תחשבי על זה-איזה כיף זה יהיה אם תבואי לבעלך,לזיווג שלך שהקב"ה בכבודו ובעצמו זיווג אך ורק ל-ך!!! נקייה,טהורה-בלי עבר מגעיל מלא קשרים מסובכים מאחור...תבואי אליו שהוא הבנאדם היחיד שבראש שלך ואת היחידה שבראש שלו!!נו..לא שווה את זה??? 






|בל"ח..
| אז תגדלי בשנים האלה,תתעצמי,תבני את האישיות שלך שתעמוד חזקה על פני הקרקע-זה תהליך של שנים,ולכן את עכשיו בגיל להיבנות-תעברי את התהליך,תגיעי לזמן המתאים וד' כבר יסדר לך..סמכי עליו..
-מה שצריך לקרות-יקרה..אל תכיני את המרכבה לפני שאת מביאה את הסוסים...-הכוונה אל תעשי משהו שזה לא הזמן שלו-לכל דבר בחיים יש את הזמן והעת המתאימים לו!!ושווה לחכות להם כדי שהם ייתקיימו בצורה הטובה ביותר!


אם את רוצה,אני באישי ,ב"הצלחה רבה מתוקה!! 
זה קורה לכולם בד"כ..
אבל קצת סבלנות- אני חושבת, ויצא הכי טוב שאפשר!
נכון שזה קשה, אבל שווה לחכות אני חושבת..
תני לעצמך קודם כל לגדול, להבין מי את.. לפני שאת מתחילה
לנסות להבין מישו אחר.. 
המון ב"הצלחה מקסימה!
כשמשהו צץ לי בראש אני אומר "חבל על הזמן, כלום לא יקרה" והרבה פעמים שם
זה נגמר.
זה נורמטיבי ולא צריך להילחץ מזה. הרבה פעמים זה עובר מעצמו. לא מגרשים
את זה בכוח. זה מיותר. ככל שאת כופה על עצמך לשכוח את מתרכזת בו יותר...
כמה ''קטנה'' את, אגב?
דבר ראשון תודה
מחמם את הלב התגובות פה אני מרגישה שאנשים מתחילים להבין אותי.
תקשיבו זה מישו שאני רואה די הרבה (כמעט כל שבת,הרבה באמצע שבוע..) ובאמת לא יוצא לי מהראש גם כשהוא לא לידי.
כולם אומרים לי- תוציאי אותו מהראש שלך, זה לא יעבוד, הוא גדול יותר ממך (מה שאגב, לחתונה, עדיף בעיניי) אבל זה פשוט לא הולך.
הוא ילד (???) יפה,אז גם כיף להזכר בו. זה גם נותן תחושה גדולה כזאת בלב, זה כיף בקיצור.
אבל זה מוריד אותי אני חושבת על זה הרבה, לפעמים הרבה מדי. נראלי זה כבר מזמן עבר את גבול הנורמלי..
באמת שיש מצב גדול שאני רוצה להתחתן איתו. ואני יודעת שכשיגיע הגיל יהיה לי מאוד בקלות איך להשיג שיקשרו בינינו כדי שניפגש לרציני. אבל עכשיו הוא לא יוצא לי מהראש, ומה שבטוח זה לא יהיה אני שיתחיל איתו, בשום מצב שבעולם!!!!!!!!!!!
תודה
אתם מעודדים.אני לא לבד בצרה... למרות שנראלי אצל אפחד זה לא בכזה עוצמות
על הקטע של להוציא מהראש..
זה קשה מאוד וגם לי היה משו שהיה לי מאוד קשה להוציא מהראש.. (לא קשור לבנים ובנות)
והמדריכה של סיפרה לי על שיחה שהוא דיבר על העניין של רצוא ושוב..
אני לא אלעה אותך בכול הפרטים והפואנטה היא שפשוט לא לתת לזה יחס גדול מידי..
להקטין את החשיבות וזה עוזר מנסיון!!!!!
17 וחצי זה לא בהכרח קטנה ל"כאלו דברים". תחשבי עם עצמך...
יעל ניש לי הצעה-אולי כדאי להתייעץ עם איש מקצוע? מישו שמכיר אותך,או אפילו לא, יש היום שיטות ופטנטים, הם יותר חכמים ממנו.
חוצמיזה עוד יתרון- מישו כזה (ותבחרי מישו שאת סומכת עליו לגמרי) את יכולה לספר לו את כל הפרטים מהתחלה ועד הסוף.מי זה,מה הוא, מאיפה פתאום זה בא לך. וככה תהיו יותר חכמים ביחד.(את ומי שאת מתייעצת איתו, לא את והבחור..
)
מנסיון עם אנשים- זה עוזר שמישו עם ראיה מהצד רואה את זה אחרי ששמע את הסיפור (כולל כל הפרטים, לא רק את אלו שאת מוכנה לספר פה..),ומייעץ..
אם יש לכם רעיונות לאנשים שיתנו לה עצות נורמליות-תאמרו לה- לדעתי איש מקצוע או מישו מבין בזה.
בהצלחה אחות יקרה!!
ממשיכים הלאה...
אבל אם הוא אמור להיות בעלך הוא יהיה....
אני כ"כ מזדהה...
מלא מלא ב"הצלחה
דוסים ודוסיות שמחפשים בנים ובנות
ואל תגידו שאין קשר לזה כי לא סתם יצאו מפה הרבה חברים וחברות
יש לזה שם של אנשים שאין להם איפה איפה לפגוש את בני המין השני אז הם עושים את זה
כאן
ואני אומר את זה בתור אחד שכמה בנים שאמרו לו שהם באו לכאן בשביל לחפש חברה
אני לא יודע למה בנות מגיעות אבל זה לפחות למה חלק מהבנים
נ.ב מנהלים לא למחוק
ואני לא יהיה כאן כלכך בשביל להגיב אז תאלצו לעשות את הדיון די בלעדי
באמת יוצאים מכאן הרבה חברים. אני לא יודעת עד כמה חבר'ה פה באים כדי למצוא חבר או חברה אבל אני כן יודעת שבנים ובנות שלא היו מעיזים לעשות את זה במציאות עושים את זה כאן. הרבה מאוד דוסים ודוסיות שבמציאות לא מדברים עם המין השני מדברים כאן בחופשיות.
יש כאלה שטעונים שאי אפשר לפתח רגשות למשהו וירטואלי אבל זה כ"כ לא נכון!
בס"ד
אתה באמת חושב שבשביל זה אנשים נכנסו לכאן?
מי שנכנס בשביל זה הוא מטומטם והוא לא מייצג עשירית מגולשי האתר.
נכון -
יצאו מפה כמה וכמה זוגות, ואני יכול להעיד על רובם הגדול שהם עושים את זה למטרות חתונה ולא בגלל שחבר וחברה זה כיף או שזה מגניב.
אתה רוצה להתווכח אתה יכול, אני יכול להביא לך עובדות בשטח!
דוסית גאה!אז למה השם של הפורום הוא כזה
וסתם שתדע למטרות חתונה זה לא בגיל 16 או פחות ולפעמים יותר
ויש בעיה במשהו וירטואלי שאין בושה שאתה יכול להגיד מה שאתה רוצה
כי אתה לא פפנים מול פנים גם לא תמיד יודעים מי אתה ותמיד אתה יכול להחליף ניק
ואני אישית יודע על הרבה חברים וחברות שהין חברים לא למטרת חתונה
ואתה גם יודע את זה ואל תעבוד עלי
וזה עסק די נפיץ
"נהיה שם של...". הוא לא אמר את המטרה של הפורום!!
מקום שיוצא לו שם מסויים, צריך לברר עליו הרבה..יותר מכל מקום אחר. כנ"ל פה, צריך לברר למה זה קרה..
למה הוא כאן,
מה זה נותן לו ומה לוקח,
והאם הגלישה מקדמת אותו או מרחיקה מהמטרות שהציב לפניו.
מהפורום הזה יצאו זוגות של חברים,
וגם כאן, צריך לחשוב טוב מאין זה מגיע ובעיקר לאן זה הולך,
ובגיל שש עשרה זה לא למטרת חתונה,
צאו מהסרט, וזריז.
אבל לדעתי כל אחד צריך להיות אחראי לעצמו ולא לחבריו
אני מודע לכך שיש אנשים שבאים לפורום הזה בשביל הבנות (ואני מניח שגם להפך)
אבל זה צריך להיות בעיה שלהם ולא בעיה שלנו אין כך אף אחד שמוכרח לדבר עם בת וגם לא להפך
נכון יש כאן כמה זוגות שהתחילו לא במכוון אבל אני חושב שזה די טוב שכל אדם יהיה בוגר וידע להפסיק מתי שצריך
ומי שבאמת רוצה את זה יוכל לעשות את זה גם במקומות אחרים....
בס"ד
וברגע שהם שומעים על פורום מעורב ועל כמה זוגות שיצאו מכאן ישר הם מכלילים את כולם.
כי זה טבעם של אנשים, להכליל.
מיותר לומר שאנשים כאלה הם אינם אלא טיפשים (סליחה על הבוטות אבל זה לא נועד לפגוע אלא להבהיר),
הם לא מכירים, הם מעולם לא היו בתוך זה והם לא יודעים כלום.
זה שאנשים שופטים על סמך עובדות יבשות זאת הבעיה..
הם יודעים את הסיפורים של כל הזוגות פה?
הם יודעים כמה משתמשים כאן אין להם חבר\ה וגם לא בתכנון?
לא.
אבל הם כמו אנשים נורמטיביים שופטים לפי המיעוט..
בעיה שלהם.
ועוד כל מיני! בעיניי לעשות כאן "מפגשים" זה לא יפה ולא מכובד!
בס"ד
וגם בצעירים מעל עשרים זה לא מיועד לזוגות...
זה לא אתר הכרויות.
יש כאן הרבה חבר'ה (אני כלולה בתוכם) שלא הולכים למשל לסניף מעורב כי לא רוצים להתערבב עם המין השני וכאן הם נמצאים בחופשיות. לא כך?
פוסעת בחול...לא משנה אם זה ברחוב או באינטרנט או בסניף...
ומי שבא לכאן למטרה אמיתית לא אמור להיתפס לדברים כאלו
שבסניף נפרד ולא יתחילו עם בנים\בנות ברחוב וכאן זה ממש קל
-משה ר-לי אין.
לא באתי למשהו כזה..ולא חשבתי על זה...וזה מוזר בעייני שיש כאלה שפה בשביל להקים בית 
לא נראה לי שהיא התכוונה אליך...מוריה.ר =)
נראה לי שזה היה מופנה לשיגר...
ואני גם יכול לספר לך הרבה דברים אבל זה לשון הרע
בס"ד
זאת האשמה גסה וממש מעליבה.
יש פה אנשים בוגרים שמאוד מודעים לעצמם..
זה שאתה החלטת שכל מי שבא לפורום זה רק בשביל זה זאת בעיה שלך.
אני יודעת על עצמי שלא הגעתי לפה בגלל זה ואני יודעת על עוד רבים שהם לא הגיעו בשביל זה.
אתה חי בסרט וזהו.
אני לא רואה טעם להתווכח איתך כשאתה בלאו הכי מקובע במחשבה שלך ותמצא כל תירוץ למה אתה צודק.
זה נכון!!!
מנסיון!(והרבה)
ואין לי כוח לקרוא את התגובות שלכם שמתכחשות!
מי שחושב ככה (למרות שלא כולם כאלה) -
סורי שאני אומרת את זה אבל הוא פשוט לא חייב להיות בפורום הזה.....
יומטוב לכווווווולם 
מי שבפורום למטרה כזאת זה בעיה שלו!
מי שכאן מדברים גם עם בנים וגם עם בנות ובמציאות לא אז הוא פשוט צבוע כלפי עצמו!
אני לא מדמיינת את עצמי יוצאת עם מישו מהאתר הזה.. וברור שלא באתי רק בשביל הבנים פה.. בתכלס..האתר הזה ממש משעמם..בלי לפגוע..או שעדיין לא נכנסתי לעניינים..
אני עכשו לבד בפנימיה עם עוד חברה אחת..אז אם בא למישו/ מישי להעביר ת'זמן ביחד יהיה נחמד..
נ.ב...יש פה אנשים שאני מכירה? מישו מראש העין,איתמר או רבבה? זה ממש מאגניב לפגוש אנשים שמכירים -באינטרנט..ועוד באתר הזה..חח
בכל מקום בעולם [!!] אתה יכול למצוא את "הבנים בנות"
השאלה מה אתה בוחר לעשות . ומה בכלל העקרון שלך ..
אז דוסים ודוסיות מתקבצים כאן ומתכתבים להנאתם ...
ויכול להיות שהם ממש לא באו במטרה לחפש חבר\ה ...
אלא המציאות הוויטואלית הזאת סחפה וגרמה לכך ...
(אין אפוטרופוס לעריות .. בכל מקום שיש בנים בנות זה יקרה ! ..)
בהצלחה , סופשבוע מהנה 
קופצים לחסדי נעמי?
..אבל כבר אחרי שהם סוגרים אז... סורי 
אבל את יכולה לבדוק באינטרנט איזה קווים מגיעים לרחוב שוקן או לבית "הארץ" או לבית המשפט התעבורתי זה הכל באותו אזור..
האמת נראהלי כתוב באתר שלהם איך להגיע..
בס"ד
תחנה מרכזית בת"א את בוודאי יודעת איפה זה... את יוצאת לכיוון רחוב לוינסקי עוברת רמזור אחד ברמזור השני (הצומת הגדולה) את פונה שמאלה לשדרות הר ציון תלכי על ה"גדה" הימנית (בכיוון ההליכה שלך) של הרחוב ובצומת הרביעית תפני ימינה לרחוב מאיר הגולה. את עוברת את החתיכה הקטנה הזאת של ה רחוב ופונה שמאלה ושם יש לך התפצלות ל-2 רחובות, את לוקחת את הימני יותר ואת הולכת קצת עד שיש משמאלך את הכניסה לרחוב המפעל, שם נמצא אדיב
שזה שניה ורבע משם.
עשר דקות בערך..
הדפסתי מפה מהאינטרנט...
ליבי! ליבי! ליבי מעיק עלי!
אני במשבר גיל ההתבגרות! יש לי מלא חצ'קונים! וחבר שלי אמר שאני חננה מידי בשבילו! הו!
אנא הצילו אותי מהדכאון שבו אנוכי שורעת!
רחמי נכמרו על ליבי הדואב!
הכאב הזה לופת אותי!
ועוד מגוון עצות פלצניות ולא מעשיות.
....
ו- שאלה קצת פדחנית אולי --- למה את צ'כה חבר בגיל הזה???
אולי אם תחשבי על זה ותראי שאין קטע בעצם אז זה לא יזיז לך יותר מידי...
חצ'קונים זה ממש לא הכל בחיים, שורדים את זה, מבטיחה לך!
ובקשר לחבר, זה בסדר, את תשרדי בלעדיו, מן הסתם.
מישהי/ו מכיר/ה את אולפנת צביה ב"ב, ויכול לספר לי קצת......?
קפוץ...
![]()
יודעת שראש אולפנא זה הרב יוני לביא מחברים מקשיבים
מוזמנת לאישי!!
לגור בדירת שירות או בבית??
יש כ"כ הרבה צדדים לכאן ולכאן... ואני ממש מתלבטת...
שאלתי את זה גם בפורום שירות לאומי,
אבל אני שואלת גם כאן כי כאן יש הרבה יותר אנשים שבאמת מכירים אותי,
ויכולים לייעץ לי את מה שמתאים לי לדעתם...
אבל גם אם אתם לא מכירים אותי - ממש חשוב לי לשמוע את דעתכם...!
ובבקשה אל תענו רק כן או לא, אלא גם תפרטו למה אמרתם כן או לא...
זה ממש ממש יעזור לי!! 
יעל נאני לא מכירה אותך.. אבל לפי דעתי תעשי מה שאת חושבת שיהיה טוב לך..
תחשבי אם יהיה לך טוב לא להיות בבית ולראות את אחים שלך והמשפחה שלך כל יום..
תעשי טבלה של יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן ותראי מה עם יותר יתרונות.. ולמה את יותר מתחברת..
אם קשה לך להיות רחוקה מהבית אז אל תהיי בדירת שרות ואם לא קשה אז תהיי..
אם היית עד עכשיו בפנימיה איפה שלמדת והיה לך קשה.. אז אל תהיי בדירת שרות..
אם באלך להיות קצת מנותקת ובאלך להיות יותר עם חברות מאשר בבית אז תהיי בדירת שרות
דירת שרות לפי דעתי נותנת הרבה לחיים.. זה מכין אותך במעט להקמת בית ומשפחה.. לדעת איך לבשל לעמצך ולדאוג להוצאות ולהכנסות.. דירת שרות תורמת הברה מאוד..
בהצלחה ענקית..
פה באישי אם את צכה..
^^^^ כמו אסור להתייאש...
אמא, חברה, דודה, בייביסיטר..
בהצלחה!


זה כיף גם כל החוייה הזו של לישון בדירה כמה בנות...
פוול בהצלחות!!!!
אני מחפשת את הקטעהזה על אנשים שלמדו יחד ונפגשו אחרי מלא שנים וכל אחר הוציא פתק עם החלומות שלו שהם כתבו כשהיו בתיכון ואז רואים מה הם היום...
אני ממש אשמח לעזרה
בעזהי"ת
הם הגיעו כולם נרגשים ושמחים מלווים במשפחותיהם (לחלקם כבר 3 ילדים), היו שם רבים.
דני הספורטאי, מושיקו החברמן הנצחי, דליה השקטה, מירה שתמיד התנדבה לעזור בכל משימה, אייל, יוסי, אלי - כמעט כולם.
בידי מושיקו היה הבקבוק ובו הפתקים שטמנו בסוף השמינית - אז, לפני שכל אחד התפזר לדרכו בחיים, זה לצבא וזה לישיבה וזו לשירות לאומי.
כל אחד כתב אז מה הוא חושב שיהיה בעוד 10 שנים, מה יעשה ובמה יתרום לעם.
זה היה בקומזיץ אחרי הבגרות האחרונה.
דניי הקומונר נתן לנו אז שיחת מטיבציה על החשיבות בתרומה לעם ישראל - השליחות העומדת על כתפי כל אחד ואחת מאיתנו, איש איש, אמר, באמצעות כשרונותיו ויכולתו, עלו והצליחו, אני מאמין בכם..
היה זה רגע התעוררות מיוחד. ישבנו מרוכזים כל אחד בפתק שלו - הטמנו הכל בבקבוק ושכחנו...
10 שנים עברו מאז, ישבנו במעגל כולנו - כמו אז, רק גדולים יותר, מיושבים יותר..
היינו מסוקרנים מעט לפתוח ולהיזכר אילו חלומות היו לנו אז בתור נערים.
דוד התנדב ראשון לפתוח את הפתק שלו - הוא חלם להיות ר"מ בישיבה תכונית, היום הוא עורך דין, "דברים השתנו בדרך" אמר והעביר את תורו הלאה.
אחר כך פתחו כולם, מירי ואהוד, יוסי ואייל, עשו השוואות בין מה שחשבו למה שהם היום -
כאלה שחשבו לשרת בקבע ומצאו את עצמם מהר מאוד באזרחות, והיו עוד אחרים ששינו תוכנית במאה ושמונים מעלות.
האווירה היתה טובה, היה כיף להיזכר בימים ההם, לראות עד כמה התגשמו החלומות ומה השתנה..
ואז הגיעו למושיקו, סוף סוף למושיקו, במושיקו תלו הכל תקוות, הוא היה המנהיג הבלתי מוכתר של השבט, טיפוס כריזמטי, ראשון לכל משימה.
אני זוכר איך הוא ארגן באמצע הלימודים אוטובוס - "חברה, יורדים לימית להילחם בנסיגה, לעזוב הכל ולבוא" - וכולנו באנו.
שנתיים ריכז בסניף - כשלא היה מישהו אחר שייקח את העניינים בידיים, הרים פרוייקטים, היה ראשון לפעול.
בהיסוס מה פתח מושיקו את הפתק (זאת אני יכול לומר במבט לאחור), היה כתוב שם באותיות של קידוש לבנה נלהבות, של בן נעורים: "אני מושיקו, אהיה היכן שהעם יצטרך!
בצבא - אני רוצה להיות קצין ולהשפיע על חיילי, אגור בעיירת פיתוח - חשוב לי להקפיד על אופיה החברתי של המדינה.."
את השאר אינני זוכר במדויק, אבל הצליל של הדברים היה דומה - לפעול..לעשות..לתקן...
ניכר היה שמושיקו היה רוצה שיחלפו על פניו וימשיכו הלאה, תחת זאת השתררה דממה.
כולם הביטו במושיקו - לבוש בחליפת עסקים אנינת טעם, כשקרסו הולכת לפניו, הפלאפון נמצא בעמדת הכן לכל קריאה הקשורה בעסקיו הפרטיים המשגשגים...
דווקא דני השקט - העז להפר את השתיקה ולשאול: "נו.. מושיקו, קצונה, עירת פיתוח - לאן הלכו האידיאלים?
רק לפני כמה דקות סיפרת כיצד השגת פטור ממילואים, מה נשאר מהפתק - האמנם רק חלום?"
"עזבו" אמר מושיקו בחיוך מאולץ, "היינו ילדים אז, מה הבנו מהחיים, היינו תמימים, חשבנו שהעולם הוא חלום שנוכל לשנות אותו.
החיים משנים את הבן אדם, אי אפשר להישאר כל החיים בגיל 18, היום אני מסודר וזה מה שחשוב, אידיאלים זה טוב כשצעירים.."
הערב עוד נמשך, היו שהגיבו אחר כך על דברי מושיקו בהסכמה, בבדיחות, היו שהביעו התמרמרות קלה - בסה"כ העניין הוחלק.
אני יודע מה חשב מושיקו באותו ערב: על מה שעבר עליו ב-10 השנים.
אני יודע שלי היה קשה להירדם...
...
יהיה טוב! צריך להאמין 
הוא איתך!
ואת לא לבד...
ואם את באמת רוצה - את יכולה גם למצוא איך בכל זאת לא להיות לבד גם בפועל, ולראות אתזה...
בהצלחה צדיקה!
אני מדריכה בסניף בערך חודשיים ולא טוב לי בכלל..
בקושי באות חניכות ואני לא נהנת..
אני מדריכה בעוז בנות בכיתה א' ובאות לי בערך 2-4 חניכות בכל פעם ואני לא מצליחה לעשות פעולה נורמלית...
כדי להגיע לסניף אני צריכה ללכת יותר מחצי שעה.. ואני מפסידה דברים באולפנה..
הבעיה זה שהסניף במצוקה.. בקושי יש מדריכות.. 2 עזבו עכשיו ברגע האחרון ועוד 2 רוצות לעזוב..
ואני גם ממש רוצה...
אני לא מרגישה שאני תורמת.. מרגישה שאני סתם מבזבזת את הזמן שלי.. זה לוקח ממני מלא כוחות.. ולא נעים לי לעזוב כי ישארו 2 מדריכות והקומונרית..
החניכות לא נהנות כי זה קצת בנות.. אמא אחת אפילו ביקשה ממני לשבץ את הבת שלה שבכיתה א' בשבט של כיתה ב'..
מה עושים???
להשאר בסניף למרות שאני לא נהנת בכלל ולא טוב בכלל!! או להשאר כי הם צריכים ת'עזרה שלי..??
יש לך מד''שית? לפעמים זה יכול להוסיף המון. יותר ביטחון, יותר כוחות, יותר השראה.
דברי עם הקומונרית. בשביל זה היא שם. את לא צריכה לומר שאת רוצה לעזוב, אבל לתאר
מה קשה לך. אולי תעשו פעולות ביחד, את והיא?
גיוסי חניכים בבתי-הספר היו?
את עושה להן פעולות עם מסר? בעיקר מסר? אם כן, תרפי קצת. שימו דגש על המשחק, על
הכיף. תהיי משוחררת ותצחקי איתן. אני יודע שהעיקר בסניף הוא החינוך, אבל זה בבחינת "מתוך
שלא לשמה בא לשמה". משחק ואז מסר קטן.
תזכרי למה את עושה את זה. תזכרי מה החשיבות של הדרכה. שתמיד יהיה לך בראש שיהיה טוב
(באמת!) וש''אין הדבר תלוי אלא בי''.
חודשיים זה זמן קצר.
זה בסדר. ![]()
בהצלחה!
אין לי מדש"ית.. וגיוס חניכים עשינו מלאא פעמים!!
הבעיה עם הקומונרית שבגלל שזה עוז אז היא איתי בשכבה.. ולא כ"כ נעים לי..
הפעולות הם לא ממש עם מסר (יור נכון בלי בכלל)
הבעיה זה.. וגם הרבה אנשים אמרו לי את זה שאני יור מתאימה להדריך כיתות גבוהו יותר.. (כיתות ו'-ח' ולא כיתות א' ב')
היום עשיתי פעולה.. והם לא מקשיבות. עושות מלא רעש ולא משפו פעולה.. וכל דבר קטן מציק להם.. אם הם לא עם חברה שלהם או עם אחותם..(היום עשיי גם לכיתו ב' בנוסף לא') בוכו על כל דבר.. ושהם מתגעגעות הבייתה..
הם נראות לי קטנות מידי לפעילות כזאת של סניף.. ואני באמ לא מבינה איך רציתי לפני חודשיים (ואולי יותר) להכנס שם להדרכה..
אם כי זה ביגלל שאנחנו סניף יחסית חדש
אני אישית מדריך כבר שנתיים אז זה יותר קל
תנסי להכין פעולות לכמות ילדים כזו כדי שבכל מקרה לא תתבאסי
(אהה ותודיעי להם לפני כל פעולה מתי הפעולה זה ממש ממש עוזר)
תיבני קשר אישי הליכות בערבים,חברותות
תירכשי לעצמך חניכות\חברות!!!
טוב אני חייב לעוף אולי אפרט מחר
אם תיצטרכי משו באישי בעז"ה
אז הייתי אומרת שפשוט תחשבי מה באמת גורם לך לרצות לעזוב ואם את יכולה להישאר מתוך אילוץ או בחירה..
מלאמלאמלא בהצלחה=)
ותזכרי שאם עכשיו את שם אז אולי את באמת צריכה להיות שם...
בס"ד
הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו אין קדוש כ-ה'!!
ב"ה סיימתי פעם נוספת את מסכת תענית, ואני ממשיך לרכוש ידיעות במסכת 
ב"ה הייתה שבת מהנה במיוחד, אני לא יודע להצביע למה, אבל זאת עובדה 
(ב"ה קיבלתי מחזרזיר את התפקיד לפתיחת שרשור זה (וזה המקום להודות לה)
)
ובכלל איזה טוב ה'!!!! 
)אאלעדשבת בעוז ציון! להעלות את הרבנים לתורה..לעשות "מי שברך"...ממש מיוחד!!
ובכלל זה זה שוטרים הלכו-רק רק רק מה'. ניסים גלויים...
שבוע טוב
-יום שישי איבדתי לאבא שלי את הכרטיס אשראי בסופר (כן..אתם לא צריכים לומר לי שאני שלומיאלית, חברה שלי כבר עשתה את זה) וב"ה צמד ערבים נדירים בהגינותם מצאו את זה והחזירו את זה לקופה הראשית וזה חזר לאבא שלי שנייה לפני שהוא ביטל אותו.
-ב"ה יצא לי ציור מעולה שאני ממש מרוצה ממנו (ראו פורום רישום וציור אם דווקא מעניין אתכם)
-היתה שבת שהוכנה בשעתיים!!! אבל היתה נהדרת, כיפית ועם לא פחות מ18 סלטים על השולחן...הרמנו שבת בצ'יקצ'אק...ב"ה!
-אני נוסעת מחר לירושלים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ב"ה!!!
-יש לי פול ספרים מעניינים לקרוא!! איזה כיף! תודה, ה'!
'להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות'
(תודה ענקית למרדכי הצאדיק!)
- שלושה ימים 'בלי' פלאפון וחמישה בלי מחשב זה אחד הדברים!
- היה לי שבוע מ-ד-ה-י-ם ומשמעותי
- ה' זיכה אותי בחברות כ"כ כ"כ טובות
- עינים זה דבר מדהים!
תודה לה' על כל דבר קטן וגדול שהיה לי בשבוע הזה.
שיהיה שבוע טוב, שמח ומבורך לכל עם ישראל!


ו...מה יש לך בירושלים? אולי אצטרף גם?![]()
והציור באמת יפה, נו זה כבר חלק מהשגרה שאומרים לך אתזה, לא? 
מפגש משפחתי..את בטוחה שאת רוצה להצטרף?![]()
וואלה שבת דיי שונה..
תודה אבא על הכל. על שקשה לי וגם על שטוב לי.. על כך שאני רואה שומעת מדברת נושמת...
תודה שהספקתי להעניק לחניכותי שנכנסו להדרכה משהו.. מהלב! [נשאר לחניכים רק.. לא הספקתי ב"ה חח טוב שיש את מי להאשים]
תודה שגדלתי השבת.. ושהתגדלתי! תודה שיש אנשים מקסימים שיודעים להקשיב ולתת עצות.
תודה שיש בי רצון.. רצון לחיות ולתת חיים
שבוע דבש אנשים!!! שד' יפנק אתכם!
וואו, יש כ"כ הרבה דברים להודות לקב"ה.... כל שניה זה נס!
"ואילו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רינה כהמון גליו... אין אנחנו מספיקין להודות לך, על אחת מאלף אלפי אלפים!"
נחמה בין החוחים =]בס"ד
היה שבוע ארוך ומתיש וטוב שנגמר.
היתה ב"ה שבת נהדרת
פגשתי בשבת מישהי שממש שמחתי והתרגשתי לפגוש אותה![]()
ב"ה הוצאתי טופס ירוק (עכשיו אפשר להתחיל ללמוד לתאוריה ונהיגה)![]()
שיהיה לכולנו שבוע מצויין
מלא אור ושמחה
שיהיו רק בשורות טובות בעז"ה![]()
עברתי ב"ה טסט..
היה לי שבוע מטורף..!! איך השתניתי.. 
שבוע טוב חברים.
ה' תמיד טוב.
שבת אולפנה....
היה כ"כ מחזק וממלא בכוחות
ה' - אין עליך בעולם!!!!
מודה לך על כל רגע ורגע...
היה סבבה לגמרי (חוץ מהפיתות)(: והאוכל ביום השני היה סבבה אבל העיקר שהי מטורף
מוריה.ר =)
למה?
כי זו המציאות!
אני רק אומרת אותה...

תודה אבא!
ירקו על אחמד טיבי
אז יאלה תפציצו