כל מי שקורא אתזה עכשיו, כותב מסר\שיחה אישית ל"נערת טבע" שחוגגת היום יומולדת!!!! אתם יכולים להגיד לה ששמעתם שיש לה יומולדת ולאחל לה איחול חמוד ו..זהו! סבב? כוווולם! בקשה! עכשיו!! 
טנקס...
זה בסך הכל כדי לחגוג לה קלות כאן בערוץ ולהפתיע קצת אם אפשר, אז יאלללה... בלי לייבש!
תראו למה הסופה גרמה בישראל!
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4329332,00.html
ברוך ה' יש גשם, אבל תראו למה הוא גרם!
נזק לא יאומן!
בס"ד! לפעול למען פולארד! 
ב"ה! הנזק..משמיים! |מאמין|
אעעהה!
יאללה חוורףףף
חורף כאן ויאללה בלגןןן
והופ הופ הופ והווופפ ויאללה בלגן! 
בס"ד! לפעול למען פולארד!
היה עצווב.
הלכנו לנחם.
ודוד באבו [מנחם] היה כזה מסכן ועצווב.
פשוט הייתי עצובה.
והמשפט "המקום ינחם אותכם בתוך שאר אבלי ציון.." נשמע כ"כ..
לא מנחם.
ואוווף. אני מרגישה רעעעעעע.
שוב,
בבקשה,
תתפללו לעילוי נשמת:
שמחה בת אביגיל.
עצוווווווב לי 
..
המצב חסהתתארו לכם סיטואציה-
אתם מה שנקרא ה"חנון" של הכיתה.
כל המחברות שלכם מלאות, מסודרות, ושום דבר לא חסר..
בתחילת שנה, אתה מתחיל להבין שאתה הפרוייקט של חלק מהחבר'ה שבכיתה..
חלקם נמצאים בשיעורים ולא כותבים, וחלקם לא נמצאים בכלל..
לקראת מבחן,
באים אליך חבר'ה שלא היו בשיעורים, ולא התאמצו שיהיה להם את החומר, בבקשה שתתן להם את המחברת כדי שהם יוכלו לצלם אותה וללמוד ממנה למבחן.
מה אתה היית עושה?
נותן להם את המחברת, למרות שאתה יודע שהם לא התאמצו בכלל, והדבר היחיד שמחזיק אותם זו המחברת שלך..
או
לא נותן להם את המחברת.
****
היה ויכוח על זה בכיתה.
דעה אחת אמרה, לתת את המחברת כי "מה אכפת לך?" זה הרי גם ככה לא משנה לך כלום. מה אכפת לך לעשות טובה למישי אחרת?
והיתה דעה שאמרה שאם אותה אחת היתה רוצה להתאמץ וזה באמת היה חשוב לה, היא לפחות היתה נמצאת בשיעורים, והדגש הוא על נמצאת ולאו דווקא כותבת. אבל אם היא לא נמצאת ולא דואגת לעצמה, למה שאני אדאג לה? (הרגשה שאתה עובד בשביל מישו אחר, בשעה שהוא יושב בחוץ, ומבריז משיעורים ולא דואג מינימאלית לעצמו..)
מה אתם אומרים??
(אני לא אגיד את דעתי עכשיו, אני קודם רוצה לשמוע אתכם..)
וזה חשוב לי ממש(:
אז בבקשה...
יום טוב חבר'ה!
לדעתי זה לא טוב.
אחר כך הם לא ידעו להתאמץ בשביל עצמם. הם לומדים איך כול דבר שהם צריכים נותנים להם אוטומטית.
הם לא לומדים להשקיע בשביל עצמם.
הם פשוט מקבלים ממך את הכל מושלם.
אני לא חושבת שלי יש את הזכות לחנך אותם, אז אני נותנת להם, אבל אני חושבת שהם לא בסדר.
אם יהיה לי כוח אני ארחיב אח"כ....
וואלה זה באמת קשה לתת,אבל יאללה תהיה גבר!-נכון אז הוא לא כתב. והוא גם מבריז. אבל תדון אותו לכף זכות. אולי קשה לו.. אולי סתם לא בא לו. וכן ברגע שיש אותך הוא סומך על זה שיהיה מישו שיתן לו והוא יצליח למרות כל הבאסות שיש לו..
זה באמת דילמה כי אם תביאי את לא פירית כי את השקעת והם לא ואם לא תביאי זה סטיגמה של קמצנית ואפחד לא רוצה כזה שם..
אני משתדלת לא לתת ולפעמים ממש נשברת מקווה שבעזרת ד' השתפר בזה
בס"ד
עולה לך כסף לתת לה את המחברת?
אני הייתי נותנת בכלל בלי להסס.
סתם כדי להעלות את הקונפליקט..
באה אליך בתחילת שנה בת שאומרת לך שהיא תקח ממך קבוע את המחברת כדי להשלים.
ז"א- מראש, את נעשית אחת שיעני "מושכרת" אצלה.
את מובנת מאליו בשבילה!
זה לא מרגיש לך קצת רע?
ושוב, לא אמרתי את עמדתי בעניין, אז אל תתייחסו לזה כאילו אני חושבת משהו מסויים. טוב?
בס"ד
אבל זה לא היה מונע ממני לתת לה.
ולא אמרתי שאת עושה את זה
פניתי אלייך כי את פתחתח את השרשור.
אם את נותנת לה את המחברת את מעלה את הסיכוי שהיא תעשה שטויות בשיעורים כי היא יודעת שהיא יכולה לסמוך עליך.
אגב ל-הרהור עמוק- זה לא אותו הדבר.אם אותה חברה היתה יכולה ללמוד את החומר לבד בלי להשלים את הכל ממחברת של חברתה זה היה נכון אבל אם מדובר בבת שבכוונה מזלזלת ואז לוקחת לפני המבחן את המחברת לומדת ומצליחה זה בעייתי.מאוד. ולא רק בגלל שזה לא הוגן אלא בגלל שזה פוגע במערכת החינוך.צריך לחזק את המשמעת בבית ספר. לא מספיק לקבל ציונים טובים צריך גם להיות תלמידים טובים. זה צריך להיות האינטרס של המורות ושל הצוות החינוכי ולא דווקא הציונים.
שחר7676בגלל שאני מכירה את הבנות, הכיתה, האווירה ובקיצור- את כל הסיטואציה המורכבת.
אמרתי שורה אחרונה - אני אתן להן.
כי הן חברות שלי, ואני רוצה שיצליחו!!
א-ב-ל, יש הבדל גדול לדעתי, בין לבוא לפני המבחן ולבקש להשלים כמה דפים או הכל.. כי היא הייתה או לא הייתה..
לבין לבוא בתחילת שנה ולהצהיר ולשאול 'אני לא אהיה כל השיעורים אפשר את הסיכומים שלך?'
ומחשבה שעלתה לי במהלך הדיון, יש בזה קצת שקר- כל השנה היא לא בשיעורים ומקבלת בזכות בנות 70-90..
מאשר בת שנמצאת בשיעורים ומקבלת 70-90..הבת הזאת עשתה השתדלות מינימלית לקבל את הציון הזה!
דבר נוסף, בת בכיתה שלא מסכמת, זה יכול להיות בגלל בעיות ריכוז...
זהו לבינתיים, אבל באמת זה היה דיון מורכב ובצדק
טוהר את נשמה! 
זה כמו להגיד שלא הוגן לבן אדם להיות גאון אם הוא יודע את החומר בלי להשקיע כמעט.
היא מסתדרת בלי להיות בשיעורים ולסכם, שיבושם לה. אם המטרה היא ההשקעה ולא הידע, מבחנים היו בנויים אחרת.
(והם בנויים ״אחרת״, ראי ציון מגן.)
אני רק מזדהה לגמרי עם הסיטואציה..
בחיים לא הייתי מ-2 הצדדים , אבל אם הייתי כזאת שיש לה את כל המחברות וזה , -אז ברור שהייתי נותנת .
מזה משנה ?
זה לא שאת מסדרת את כל המחברות שלך בלית ברירה , זה כי את רוצה .
זה לא שאת משקיעה יותר ..
כאילו זה נשמע - טוב , אף אחת לא מסכמת , אז אני יסכם בשביל כולם ..
לא , את גם ככה מסכמת , אז למה שלא תתני לאחרים ?
זה נראלי המינימום של נתינה לזולת ..
ורוב הבנות שלוקחות מחברות , זה בנות שבד"כ אין להם את הסבלנות כמו לאחרות לשבת לכתוב , ושיהיה להם מחברות מסודרות וזה .
בשביל מה יש חברות ?
לפי דעתי לא צריך בגלל שאחרי זה אותה בת תתרגל שרק נותנים לה!
היא תתרגל שהיא לא משקיעה כלום ואחרי זה מקבלת הכל!
זה סתם יקשה עליה בחיים....
חברה לא אמורה לחנך,
אז זה קצת מוטעה להגיד "שהיא תדאג לעצמה"
בשביל זה יש לה את אמא שלה..
התפקיד של חברה הוא הפוך..
אז ברור שבמקצועות שיש לי מחברות יפות ומושקעות,אני נותנת באמת בשמחה!!
את אמורה לדאוג לה!
כן, את אמורה לעזור לה. אבל העזרה פה היא לא לתת לה, אלא לא לתת לה!
במקרה של"חסר לי כמה דפים" זה בסדר. קורה לכולנו. אבל לסנג'ר אותך באופן קבוע, ולא לדאוג לזה אף פעם זה כבר לא בסדר.
אגב - סתם לידע כללי - הבית ספר יסודי - וגם החטיבה - כל מטרתם היא ללמד אותך הרגלי למידה. אם את נותנת לה להעתיק ממך - בשביל מה היא מבזבזת 8 שנים? (זו אגב שאלה שאני שואלת גם את עצמי - בשביל מה אני מבזבזת 8 שנים? יכולתי לדלג עליהם! אבל זה רק בסוגריים)
ופה נשאלת השאלה האם זה נקרא לחנך ועל זה אין לי כוח להיכנס לוויכוח.
בעיקרון - זו דיון ממש מורכב. ואף אחד לא יכול לדעת את התשובה האמיתית.
ואל תשפטו אנשים כ"כ מהר.
בעיקרון - אני נותנת ושיהנו להם, למרות שאני מתנגדת לזה....
ואגב - לכל הלוקחים והלוקחות על מינהם השונים - תשתדלו לקחת בזמנים שכנראה שהיא לא לומדת מהם. כי יש פעמים שזה מציק.
ואגב - אל תלחצו, כי זה ממש לא יפה ללחוץ על מישהו שיביא לך!
הכי מעצבן זה אלו שהמורות כותבות על הלוח, הם צורחות "טוב לא בא לי להעתיק" ואז (באותו זמן) הם פותחות מחברת אחרת ואומרות "אוי, מחר יש מבחן ב..... ואין לי את החומר! מה אני אעשה? למי יש את החומר?" ואז הם מתלוננות על עומס במבחנים. (אחרי שכל השיעור הם משחקות קלפים במקרה הטוב או מדברות בקולי קולות.)
שנאמר - לך תבין אנשים.
תמיד מבקשים ממני.. אבל אני נותנת, אולי קשה לו.(קיצור- לדון לכף זכות.)
קצת מבאס. כי טרחתי והיא לא בכלל.
אבל ברור שנותנת, כמו שאני מצפה שחברות שלי יתנו לי.
והן נתנו..!!
ואפילו בשמחה....
לא משנה לי כמה זה יעזור ואיך...
אם מישהי מבקשת אני חושבת שצריך לתת לה ולהראות לה שזה הכי בכיף שבעולם (למרות שזה חופר לפעמים)
תאמינו לי שהיא יודעת בראש שלה טוב טוב שהיא מפסידה מזה..
אבל אם היא בחרה בדרך הזאת - מי אני שאטיף לה מוסר מה לעשות?!
אם מישי הייתה חולה שבוע- אתן לה כמובן בשמחה ואף אעזור לה, וכן כך אם יש סיבות מוצדקות,
אבל אם זה רק נובע מעצלות, וזלזול בלימודים,לא אתן ,למה שינצלו אותי?
למה שתתיתני? כי את חברה שלהן. כי אחרי הכל את רוצה בטובתם. אז נכון שזה נראה כאילו את יוצאת פראיירית אבל זה לא. יש משפט פראייר או צדיק? מה עדיף?? אז ברור שמי שצדיק באיזה שהוא מקום הוא גם פראייר אבל הוא צדיק..;ׁׂ
אני באמת משתדלת לתת, ולעשות את זה בשמחה.
אבל- תחשבו גם על איך לקחת.
איך מבקשים בלי שהצד השני יחשוב שמנצלים אותו,
ואיך מתייחסים אל הנותן ואל המחברת...
כבר קרה לי, שכמה ימים לפני מבחן קלסר שלי עבר המון ידיים,
וחוץ מהתסכול בלב על שבנות מזלזלות בשיעור כל השנה וסומכות על זה שאני אציל אותן,
גם קרעו לי דפים ולא ידעתי איפה הקלסר והתחלתי לעשות טלפונים ולחפש אל מי הוא הגיע...
אז תשתדלו שיהיה נעים לתת לכם..!
ת'אמת לפעמים זה ממש מרגיז כי אנחנו השנה בשנה שאנחנו צריכות לסכם בעצמנו וזה אחד המעצבנים שאתה מסכם ומשקיע ובסוף לוקחים את זה בשנייה בלי מאמץ בכלל..
אבל יאללה, אין מה לעשות, אז לא נורא, עכשיו זה כבר לא כזה אכפת לי אני נותנת וזהווו אינלי עצבים
להתווכח ואם נתתתי לאחת אז לשניה אני לא אתן וכו'.. קיצור אני פשוט נותנת ועכשיו זה לא כ--זה מזיז לי
אבל אני מבינה ת'דילמה
בכל זאת השעקתי ולמדתי..
אבל נותנת למרות זאת.
אני לא שופטת למה כל אחת לוקחת מחברת..
להפך. לפני מבחנים, אני אוהבת לעשות סיכום של הכל. כי ככה נח לי ללמוד..
ואם משהיא תוכל להנות מימנו, למה לא לתת?? להפך!!
לא מרגישה פרירית. ביכלל לא.. זה לא בסדר. אבל מי שלא נימצאת בשיעורים - שתעשה את החשבון שלה.
אבל באמת מבאס שמורים מתיחסים לציון הסופי, יותר מהישיבה בשיעורים. |חנן|
משונה מה שאתם כותבים פה!!!!!!
אני מהאלא שמבקשת מחברות....
אבל מה הקשר לניצול!!!
יש אנשים שסתם לא משקיעים???
כי אני תמיד מבקשת מחברות שלי אבל לא כי אני לא משקיעה!!
כי אני לא מצליחה להשקיע ולסכם!!!
וואי כמה שזה גורם לי להעריך את חבירות שלי!!!!!
כי הם מביאות לי בשמחה!!
הם מבינות שקשה לי בלימודים ופשוט מתחשבות...
למה שמישי סתם לא תיכנס ותשקיע???
אם זאת מישי שקשה לה לשבת וללמוד בכיתה- אז למה לא לעזור לה?????
ולמה שמישי סתם תנצל אותך?? היא בן אדם!!!
וברור שכשחברות שלי מביאות לי מחברות אני שומרת עליהם!!!!
וואו!!!
זאו.. זאת דעתי ומוזר לי שיש אנשים שלא מביאים את המחברות שלהם!!
מה אכפת לכם לעזור לחברות???
אפשר להבין לפי זה כמה קשה לי לסכם... ;)
אני c הלא חננה! אבל ש.ב אני עושה!
ויצא איזה מקרה שכל הכיתה העתיקה ממני! וזה היה מזה מעצבן! כי פתאום מישי מצביעה ואומרת למורה..."הנה אני הלכתי למפרשים ואחרי הרבה זמן מצאתי!"
הייתי בשוק!!!!!!
כי זה אני שהלכתי! אני שהשקעתי!
מילא להעתיק אבל גם להוסיף על זה?!
אז אני נותנת....(אפילו לה ) אבל זה קצת מציק!
מישהי שלא משקיע ולא מזיז לה בגלל שהיא יודעת שיש לה מישהי שאפשר להעתיק ממנה.
לא דובר פה בכלל על מישהי שמשקיע. אם מישהיה משקיע והיא פשוט לא יודעת לסכם - אז נראה לי כולנו בדעה אחת...
הדיון פה נסוב סביב מישהי שסומכת עליך שהיא תוחל להעתיק ממך, והיא לא טורחת לבוא לשיעורים להעתיק מהלוח וכו'.
בתור אחת שילה בכיתה מישהי כזאת שכולם מצלמות ממנה את המחברות אני יודעת שלפעמים זה לא בסדר..
אבל אני למשל.. נמצאת בכל השיעורים אבל אני לא מסכמת טוב בכלל ואז במבחן אני נכשלת ולכן אני מצלימת ממנה ומשווה וזה עוזר לי גם לסכם יותר טוב וגם ללמוד למבחן נכון וטוב.. ואח"כ בשיעור שאני מצליחה לסכם בו הכי טוב. כי המורה נותנת לנו מלאא דפים עם שאלות אני נותנת לה.. ואני מרגישה שזה די הדדי.. אולי תנסי (לפותחת השירשור) להראות להם שאם זה לא הדדי והם מרגישה שאת רק נותנת..( וזה הרבה פעמים הרגשה כיפית שאתה נותן במשו שאתה טוב בו) ולא מקבלת.. תגידי להם שאם זה לא הדדי אז את לא מביאה להם יותר מחברותת
בהצלחה..
לי מאוד מציק שחברות כול פעם באות ומבקשות להעתיק\לצלם\לקחת וכ"ו
מילא אם אילו היו בנות אחרות כל פעם אבל כל פעם אותה קבוצהה של בנות !
זה מעצבן לדעת שיכול להיות שבזמן שאת סיכמת את המורה או העתקת מהלוח הם דיברו עם חברה-במקרה הטוב או הפריזו מהשיעור-במקרה הפחות טוב
אז לפעמיים אני נותנת ולפעמים אני לא נותנת[תלוי לפי מצב הרוח...]
יש לי הורים מאמצים, אני משתגעת בלילות! חבר שלי עזב אותי..הלכתי פעם ברגל הביתה ומישהו הטריד אותי. יום למחרת נשארתי לבד בבית, שמעתי רעש הסתובבתי ולא ראיתי אף אחד..עוד פעם הסתובבתי ושוב לא ראיתי אף אחד.התחלתי לעלות במדרגות,אני מסתובבת ואני רואה ילדה קטנה עם פרצוף מסכן. צרחתי!!
היא היתה קפואה..הצעתי לה לשאר בחדר שלי במיטה שלי עם שמיכה, ושאני עוד מעט יחזור..סגרתי את הדלת ירדתי למטה להכין כוס תה בשבילה..עליתי שוב והיא כבר לא היתה שם!! והשמיכה הייתה מקופלת.
אולי זה חלום?
הצילו!!
זה מזכיר לי משו מאיזה סיפור....
וואי מפחיד!
וכשהיא נעלמה?לאן היא הלכה? יצאה מהחלון?
פוסעת בחול...בס"ד! לפעול למען פולארד!
אעההעעה!
הצילו! זה נשמע סרט..
ההורים? החבר? המטריד? הילדה?
איך הכל קשור אחד לשני?
לדעתי רוב השמיניסטים לא מסוגלים להתמודד עם מה שהשל"ף דורש , ואין להם מספיק יכולת להשפיע, במיוחד שהרבה פעמים הם לבד, וגם באים ממקום של חברים כביכול.
ישמצב שיש בודדים שכן, לא אומרת שלא, אבל חושבת שצריך לשקול אתזה טובטוב.
וסורי שאני אומרת אמירה קצת חריפה, אבל בדר"כ מי שהולך לשל"ף זה חבר'ה שלא טוב להם באולפנא \ בישיבה \ בבית ופשוט בשמינית זה מאוחר כבר לעבור מסגרת לימודית.
לא כולם, יש גם כאלה שהולכים מתוך אידיאל ואני מאוווד מעריכה, אבל יש הרבה שגם הולכים כי לא טוב להם, ויש בזה באמת פיתרון בשבילם, אבל אל בטוחה שזה טוב אם הם לא מתאימים, לא להם ולא למקום.
בהצלחה ממש בהחלטות!!
וחוצמיזה, אני חושבת שחבל לפספס ת'שמינית. באמת!
יש בה משו הרבה יותר עוצמתי משאר השנים.
אשמח מאוד לדבר איתך באישי
בהצלחה!
. ואאל״ט כבר טיפה מאוחר להתלבט לא?הבנתי שאת יכולה לעשות במקום של''פ- ש''ש רגילה. יכול להיות שיהיה לך יותר טוב, במיוחד אם תשלבי את זה בלימודים במדרשה.
לגמרי...(פגשתי כמה אנשים שעשו של"P..)
ני יענה אחרי זה.
ומדובר רק על נכויות פיזייות.
אני חושבת שניוון שרירים ל"ע..
עד כמה הנכות שלהם מרתיעה?
כי לפני כמה שנים זה היה כושים.
"חטא אדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו,שפנה לדעתו של הנחש ואבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה כל שאלת אַיֶךָּ...
באים מחנכים מלומדים, מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם, והאני הולך ומשתכח
וכיוון שאין אני, אין הוא וקל וחומר שאין אתה"
(אורות הקודש ג', מוסר הקודש, פיסקה צ"ז)
אשמח לתגובות!
(זה החתימה החדשה שלי...)
לא פעם ראשונה שאני עולה עלזה..
לא הכל הצלחתי להבין אבל העיקרון יפה
את ממש לא היחידה שלא מבינה עד הסוף את הרב קוק, במיוחד באורות הקודש ג'...
אבל ללא ספק היו לי 3 מחנכות מדהימות, שלדעתי חרגו ממה שמשרד החינוך מורה ומדריך- והלכו רק לפי הבנאדם עצמו- מה שטוב לו, מה שהכי אמיתי בשבילו.
לפני כמה זמן דיברנו על איזה ר"מ אחד שאנחנו מכירים, ואמרנו- זה לא סתם מורה. הוא מחנך. הוא יודע מה טוב לכל אחד והולך לפי מה שטוב לו!!
(הלוואי באמת שהבנתי...)
מוריה.ר =)
|מנסה להסביר|
(בחיים לא קראתי את זה קודם...אז אל תקטלו אותי על הפרשנות..)
אני חושבת שמדובר פה על האני העצמי שנמצא בכל אחד ואחת מאיתנו,
האני העצמי הוא גם בעצם הזהות העצמית שלנו, הוא זה ששומר על הייחודיות של כל אחד ואחת,
הופך את בני האדם לשונים זה מזה.
המטרה שלנו היא להיות מודעים לאני שבנו, למלא את האני הפנימי, להעצים אותו בתוכן, ולשמור עליו מספיק יציב,
אסור לנו להתנכר לאני העצמי, הפנימי שבנו. מההתנכרות העצמית מגיע גם האדם לחוסר יציבות...
אין לנו להתבייש באני, בזהות שלנו..לא להתכחש אליו, לא לרמוס אותו על ידי בריחה מהעצמיות שלנו, אובדן הזהות...
האדם מגיע לידי שלווה פנימית כשהוא שלם עם האני שבו, כשהוא לא מנסה "לברוח מעצמו" או להתבייש בעצמו.
אני זה אני! האני שלי לא דומה לאני של החבר שלי, וגם הוא בחיים לא יהיה כזה...
האדם הראשון לדוג', חטא גם בעניין הזה, זה מה שהוביל אותו לחטא,
ברגע שהאדם הראשון התפתה לדברי הנחש, הוא איבד מהאני הפנימי, העצמי שלו. (הוא לא עמד על שלו....)
אדם הראשון הלך לפי דעת הנחש, ולא שעה לקריאת האני העצמי שלו. מה שהוא באמת!
ולכן, כשהקב"ה פונה אליו בקריאה (לא השיר..) "אייכה".... "לא ידע להשיב תשובה ברורה"....
לאדם הראשון לא הייתה תשובה מספיק ברורה לה', ה' שואל אותו :"אייכה"??!!
איפה האני שלך?! זה שקיבלת עם בריאתך, שעמוד לשמש לך כחוט השדרה...
איפה הוא היה בשעת המעשה? לא שמעת לעצמך???
קיבלת את האני האחר? של הנחש?
ולאדם אין באמת מה לענות, הוא נבוך ומבולבל....כי באמת בילבל עם האני העצמי שלו לבין זה של הנחש שהצליח להכשילו..
והנה:
באים מחנכים מלומדים, מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם, והאני הולך ומשתכח
וכיוון שאין אני, אין הוא וקל וחומר שאין אתה"
שיטה שגויה לצערנו, שהרבה אנשים, (המחנכים מוזכרים כאן, שבידיהם כוח המפתח, חינוך דור ההמשך...)
לא מתייחסים לאני העצמי של כל אחד ואחת, הם חושבים שמה שמתאים לאחד טוב גם לאחר,
אך הם טועים!
איבדו את העיקרון, כולנו שונים. לא תמיד שיטה א' שמתאימה לתלמיד א' תתאים גם לתלמיד ב',
השיטה הזו שנשתרשה, גורמת לעוגמת נפש, ובלבול רב... כי הם חושבים שהם מצליחים לחנך באמת,
מה שלא נכון. הם מצליחים מבחוץ ללמד את כולם באותו אופן, אך הם גורמים לייחודיות של אחד ואחד להישכח, להעלם.
ובכלל, לא רק שהם לא מצליחים בדרך הכללית והלא ייחודית לחנך כל אחד בפני עצמו,
אלא גם צורת החינוך הכללית לא באמת מוצלחת, כי:
י שאין בו את האני העצמי שלו, האמיתי. קל וחומר שהוא לא יוכל להיות אתה, גם לא בתור חיקוי מוצלח,
כי הוא בחיים לא יהיה אתה,
איך אמר הרבי מקוצק?
"אם אני אני כי אתה אתה ואם אתה אתה כי אני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה.
אם אני אני כי אני אני ואם אתה אתה, כי אתה אתה, אז אני אני ואתה אתה."
כולנו שונים, וכולנו מוכשרים בדבר אחר, באופן שונה מחברינו.
ואני לא אני בזכות האחר,
אני אני בזכות עצמי!
(מקווה שהצלחתי...גם אם זה לא בדיוק הפרשנות לקטע עצמו...אני חושבת שזה משהו שתואם לחיים...)
ואתם לא צודקים, לא כל המחנכים כאלו.
יש הרבה שלא. אני זכיתי להכיר אותם
חטא אדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו,שפנה לדעתו של הנחש ואבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה כל שאלת אַיֶךָּ...
באים מחנכים מלומדים, מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם, והאני הולך ומשתכח
וכיוון שאין אני, אין הוא וקל וחומר שאין אתה"
----------
לפי איך שאני מבין...
חטא האדם הראשון-התנכר לעצמיותו--אל עצמו..האמיתי..והטהור....שפנה לדעתו של הנחש....ושמע בקולו של הנחש,,היצר הרע שזה לא באמת הוא, הוא אבד את עצמו...לכן לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת איך??? איפה אתה??? אתה???
--------
זה החלק הראשון..ההמשך....קצת צריך להבין יותר..
הערה: הסיפור שונה מעט בפרטים שלא היו נחוצים להבנת הבעיה על מנת למנוע זיהוי של הנפשות הפועלות בסיפור.
מה הייתם עושים אם משהו שאתם חייבים להיות איתו לפחות 4 שעות בשבוע היה יורד עליכם באופן קבוע על נושא מסוים, אבל יורד לא בקטע הנחמד אלא בקטע המעצבן והמציק?
אולי לסיפור המדויק יותר:
אני מנגן על חליל צד חצי שנה,ו גם אח שלו הקטן מנגן על חליל צד שנתיים, וגם הוא מנגן על צי'לו שנה וחצי.
הקימו לנו תזמורת ואני ואח שלו נמצאים שם. הוא לא נמצא שם כי זה רק לכלי נשיפה. יש לנו עוד חוגים משותפים וואף אחד ממנו לא מכיר את האחרים חוץ מאחד את השני, אז אני חייב להיות איתו די הרבה זמן.
והוא כל הזמן אומר לי שאני לא אמור להיות בתזמורת!
והוא אומר כל הזמן שאני לא יודע לנגן לא משנה שהוא בחיים לא שמע אותי מנגן.
והוא אומר את זה בקולי קולות בכל מקום לא משנה מי עוד נמצא שם!
וזה ממש מעצבן!!!
מה עושים??????
חייב עזרה דחוף!!!!!
והפוגעניות שלו, אל תיתן לזה יחס, תשומת לב, בכדי שזה לא ייפגע ביכולת הנגינה שלך,
הוא אומר? שיאמר!
אתה אמרת בעצמך:"לא משנה שהוא בחיים לא שמע אותי מנגן"...
הוא בחיים לא שמע אותך, עוד סיבה למה לא לקחת אותו ברצינות.
אני מנסה לתאר לעצמי סיטואציה כזו, של מישהו שיורד על הנגינה שלי, זה נורא...
אבל, תמשיך!
תנגן ותנגן, תחייך לידו...הוא יבין שאין לו שום השפעה עלייך ויתייאש.
בנוגע לחבר'ה,
אתה לא חייב להיות "צמוד" אליו בתזמורת רק מהסיבה שאתם מכירים.
יש לך הזדמנות לרכוש חברים, (עם נושא משותף...) תשתחרר ממנו ותכיר חברים אחרים.
כך לא תצטרך לשמוע את ההערות הסתמיות שלו...
המון ב"הצלחה!
ב. זה לא בקטע של להיעלב, זה בקטע של:חאלס. ירדת עלי, הוצאת את הכעס שלך על זה שאני בתזמורת ואתה לא. עכשיו זה כבר סתם מציק. כמה פעמים אפשר לשמוע את אותם שטויות? זה בקטע המציק.
ובקשר ללא להיות איתו... טוב, קודם כל, כפי שכבר אמרתי, זה לא בתזמורת אלא ב - 2 חוגים אחרים - אחד אני צריך לחכות איתו שעה מהרגע שבו אנחנו מגיעים לקטע שהחוג מתחיל, אז אני לא יכול לא להיות איתו, ואח"כ בחוג זה בסדר.
ובחוג השני לא אני מדבר איתו אלא הוא איתי, חוץ מזה שאי אפשר לא לדבר עם מישהו כי זה כזה יושבים חבורה של הגיל שלנו ועושים את מה שאמורים לעשות, אבל כולנו יושבים ביחד אני לא יכול לא לדבר עם מישהו מסוים.
חוץ מזה שבהלוך ובחזור - שנינו היחדים מאותה שכונה, אז אנחנו הולכים ביחד,ואם אני לא אלך איתו הוא ישאל אותי מה קרה, ואין לי אומץ לומר לו. אין לי כוח לריב איתו, כי אני חייב להיות איתו יותר מידי זמן בשביל שישתלם לי להפסיק עם הירידות האלה ולריב איתו כל הזמן... חוץ מזה שההורים שלו ושלי חברים טובים, אז זה סתם יסבך את העניינים.....
חוץ מזה שהוא עושה את זה מול כל העולם ואישתו - וכן, מציק לי שהוא אומר מול כל העולם שאני לא יודע לנגן. מציק לי. זה מרגיז ומעצבן שאנשים יחשבו עליך משהו כי איזה אידיוט מקנא בך ובא לו להציק לך. מציק לי.
ונראה לך שהחבר'ה לא שמים לב שזה נובע מקנאה?
זה לא כ"כ פשוט להגיד לו.
ההורים שלנו חברים טובים = ברגע שאנחנו רבים יש דיווח מפורט מההורים שלו להורים שלי (או להפך - פחות סביר)
אני חייב להיות איתו די הרבה זמן בשבוע. אני אבלה אותם איתו בכעס?
הוא מסוג האנשים שמתעצבנים מהר ולא סולחים כל כך מהר.
הוא גם כל הזמן יורד עלי בעוד דברים - גובה, שכל (לא משנה שאני הרבה יותר חכם ממנו - לא בקטע הגאוותני - בקטע הכן - אבל באמת הרבה יותר חכם ממנו) וכולי...
ואני לא טורח לבדוק מה אחרים חושבים עלי, וגם לא כ"כ מציק לי מה הם חושבים עלי אלא זה שהוא יורד עלי בכל מקום ובכל מצב - לא משנה מה קורה ומי נמצא בסביבה....
פשוט אל תתיחס אליו אני יודע שזה קשה אחרי כמה פעמים הוא כבר יצטרך לחליף נושא בהצלחה אחי רק אל תשכח בנפול אויבך אל תשמח!!!!!!!!!!
לא בדיוק נראה שזה עובר לו.....
איך אפשר לעשות צער ליהודי????????
חצי מההודעות שלי כתובות בלשון זכר וחצי בלשון נקבה, אז למניעת טעויות:
אני בת, לא בן. כמו שהסברתי למעלה - הפריטים הלא משמעותיים שונו...
פשוט היה ממש מצחיק איך כתבתי בשרשור הזה ובעוד שרשור - אחד בלשון זכר ואחד בנקבה ודיברתי עם אותם אנשים והם לא שמו לב... (לא מנסה להעליב אף אחד - גם אני לא הייתי שמה לב לזה אם מישהו היה עושה את זה... פשוט בתור מישהי שיודעת את זה זה הצחיק אותי....)
אבל אתם מוזמנים להמשיך ולדבר אלי בלשון זכר. אין לי בעיות עם זה....
תודה למגיבים והמגיבות
יש!!!
ככה: יש לי עבודה באזרחות על גישת נכים לבתי כנסת באזור השומרון.
הגעתי לשלב בעבודה שצריך למצוא 20 בתי כנסת בשומרון ולכתוב האם יש גישה או אין ע"פ כל מיני פרמטרים..
בגלל שאני לא יכולה לטייל בכ-ל השומרון, אשמח אם תעזרו לי למלא את השאלונים
ותשלחו לי את הקובץ הממולא לאישי (מי שמעדיף למייל שיגיד לי) עד יום רביעי.
תודה רבה רבה! שה' יברך אתכם!
אבל חשקה נפשי לעזור וממש אין לי כוח לפתוח אימייל, קל וחומר לשמור בשם ולהעלות קובץ..
אז-
(זה בית הכנסת בשכונה שלי)
הכניסה לבית הכנסת:
השירותים:
המעברים בין הכיסאות:
הבמה:
12. האם העלייה לבימה של בית הכנסת היא על ידי מדרגות? כן
13. במידה ויש מדרגות לבימת בית הכנסת, האם הן רחבות? כן
עזרת נשים:
14. האם יש מדרגות בכניסה לעזרת הנשים? לא
15. האם המדרגות לעזרת הנשים הן מחוץ לבית הכנסת או מתוכו? אין מדרגות!
16. האם עזרת הנשים בקומה עליונה או באותה הקומה של האולם המרכזי? באותה קומה
17 . במידה ועזרת הנשים היא בקומה עליונה, האם יש גם עזרת נשים מוגדרת גם באולם המרכזי בו מתפללים הגברים? חסר פתרון.
אם לא אשמח לענות..
כנרית- תודה ענקית!
ולכל מי שפנה באישי - תודה!
מי שעוד יכול לענות אשמח ממש!
אבל בטח כבר השגתה אותו....
אם במקרה לא השגתה אותו אז הספר נקרא "בתי כנסת קדומים בארץ ישראל" בעריכת צבי אילן".....
השאלה היא האם אתה עושה על יו"ש או על שומרון בלבד?
כי בספר יש מעט בתי כנסת בשומרון בגלל שלא חפרו שמה כמעט כי בשטח היה בשליטה ישראלית מלאה מעט מאד זמן ובגלל זה כמעט ולא חפרו בתי כנסת בשומרון...
אם אתה רוצה פרטים נוספים על מקומות וכאלה אז אתה יכול באישי....
בס"ד
חזרזיר זאת בת
נדנדה כתומה.אחרונהשום דבר לא מובן מאליו..
בס"ד
מה הקטע של החיים האלו??
הם כאלו מעצבנים!!
אני לא מבינה בהם כלום!! מה ה' רוצה ממני??
דייי למה למה אני מנסה ומנסה ונופלת
ומתיאשת
ורק ביאוש אני פתאום רואה ישועה...
אבל זה לא מנחם
כבר אין חשק ורצון להתרומם
קשה לי!!
בס"ד! לפעול למען פולארד!
כי אין שום יאווששששש בעולם כלל! 
הוהוו!
אני בדיוק במצב שלך שאומרים לי לעשות שכיבות שמיכה 
אבל - נשמה - קבלי חיבוקק ונשיקה!
"7 יפול צדיק וקם"
ה' לא נתן לנו את העולם רק להנאה אלה לקיים מצוות ואת הייעוד שלנו בעולם
בעולם בהא ה' יחזיר לך על כל הטוב שבעולם וזה שאת לא מתייאשת זה עוד זכות...
אהלן חבר'ה!
שלום אנשים, אנשות, פועלים פועלות, פעילים ופעילות, יוזמים ויוזמות מארגנים ומארגנות...
בקיצור,
שלום כולם!
זוכרים את המצב ההוא, הקשה והמתיש? ה"מלחמה".? עמוד הענן מצלצל מוכר?
זוכים את המצב הקשה מנשוא שהיו בו תושבי הדרום? ואת אנשים החסד והפועל שזעקו את זעקתם..?
את הקריאה לעזרה ולחסד, להשתתפות בעולם?..(העול שלהם)
את הקריאה לניפוץ האדישות?
אני זוכרת עוד משהו, אני זוכרת גם את קריאות ה"הידד" על הטילים שנפלו ב"מדינת תל אביב".
על הבועה התל אביבית שהתנפצה, על חומת האדישות שנסדקה לה, כי הנה,
"קרוב לעין הפך קרוב ללב"...
כן, נכון, הרגשנו על בשרנו, הבנו יותר מה עובר על תושבי הדרום.
אינני יודעת מה המצב הבטחוני המדוייק כיום בדרום הארץ. (ניסיתי לגשש אך לא כל כך הצלחתי להביא עובדות מדוייקות..)
אני בטוחה אבל שהמצב רגוע יותר,
ועתה, נשאלת השאלה: מה עם תושבי הדרום?!
רגע, אבל אמרנו שהמצב רגוע יותר, לא כן?
לא, הכוונה היא לתושבי דרום נוספים, אוכלוסיית דרום תל אביב.
מה איתם? רגע, אני בעצמי תושבת שכונת שפירא, דרום תל אביב,
אז, מה איתנו???
מישהו חשב עלינו? למישהו אכפת מהמצב המזעזע שכאן?
מהעובדה שכל כך הרבה אנשים נפגעים,
בנות לא יכולות לצאת בשעות החשיכה, כל כך הרבה בנות מוטרדות על ידי העובדים הזרים.
גניבת פלאפונים הפכה לדבר של מה בכך..
אפילו בנים לא חסינים מהמצב, גם הם נפגעים.
שקט- מילה שאין במילון במדינת העולם השלישי (דרום ת"א)
שלווה, רוגע? לא , אי אפשר גם לחלום על זה....
מה ק ו ר ה ?
איפה אחוות האחים? ההשתתפות בסבל? הנשיאה בעול?
למה אנחנו מרגישים כה בודדים במאבק הזה? מרגישים שנזנחנו,
על השלטון כבר אין מה לדבר, ביבי שכח אותנו, בכוח.
אבל, אתם? הפעילים והפעילות? אלו שתמיד ששים לעזור ולארגן?
איך קרה ששכחתם אותנו גם?
למה אני ועוד רבות אחרות צריכות ללכת בשכונה שלנו בראש מושפל ובצעדים מהירים?!
למה אתמול, כשהלכנו אני ואבי בתחנה המרכזית..(ועוד החדשה) בתל אביב, היינו צריכים להיתקל בחבורת סודנים,
ששמו לב שאבא שלי איתי, כלומר, יש פה שומר שימנע בעדם מלעשות את זממם, ולכן מישהו נוגח בו בכתף.
כאות זעם?!
למה אני צריכה לרעוד מפחד, בידיעה שגם היו להם סכינים, ולנסות לא לתאר לעצמי מה היה קורה לו אחד מאחי היה באותו רגע?
(בסוף תארתי לעצמי...אני בטוחה שהסיפור היה מגיע לתקשורת בגלל ההתפתחויות...)
מדוע איזה שיכור אריתראי מרגיש בנוח לזרוק בקבוק בירה על אמי ואחי הקטן?!
למה אחי הגדול צריך לראות סודני שבא לגנוב לו את הרכב מול העיניים ואומר לאחי:
"This is my country"?
ולראות שכנים שמאלנים שבאים להגן על אותו סודני בגפם?!
אלו מקרים "עדינים", יש עוד הרבה מקרים גרועים יותר, פשוט כאן מדובר בעדות מכלי ראשון.
אז, הנה, אני באתי קצת לעורר, לנסות לנפץ את האדישות...לסדוק את החומה, שכולם טענו שמקיפה רק את התל אביבים,
גם אתם אדישים! מדינת ישראל מפעילה מנגנון השמדה עצמי ולאף אחד לא אכפת...
באתי לקרוא קריאת עזרה, כל מי שחושב שהצלחתי לנפץ אץ האדישות אצלו ולו במועט, מוזמן להעלות רעיונות.
לנסות לעזור...
כי זה חשוב לא פחות מללכת לדרום הארץ...
(ובמעמד זה, אני רוצה להוסיף שכל מי שמתלבט בבחירות, ויש איזו נטייה ל"עוצמה ישראל" מצידו,
אז דעו, שמיכאל בן ארי הוא היחידי שבאמת היה ונמצא איתנו, תושבי דרום ת"א. גם כשהופקרנו ע"י השלטון לזרים.
הוא זה שפעל, יזם הפגנות....ועוד...אז, גם זה סוג של עזרה עבורנו, אנחנו זקוקים לכוח חזק בכנסת, בממשל שיזכיר לכולם
שיש עוד אוכלוסיה שחייבת את העזרה, שאסור שישכחו אותה...)
את כ"כ צודקת שזה מפחיד...
אבל אל תשכחי שה' איתך..
אבל ההשוואה לא ממש נכונה
באחד מהם הייתה השתתפות ועזרה לזולת,
באחר, אטימות..
אבל האמירה הזו, די מוכיחה את האדישות..
כי לתושבי הדרום לא הסתפקו רק באמירה: "אל תדאגו ה' איתכם"..,
וכן בעוד מקרים שהחליטו ליטול יוזמה.
לומר לאנשים במצוקה: "ה' איתכם"..
לראות מהצד, ולא לעשות דבר..
לא הכי עוזר..
לכן העלתי את הנושא, אנשים צריכים להיות מודעים למצב הנורא.
מה לעשות? לכן פניתי אליכם..
מה אתם מציעים?
(אני גם העלתי את עניין הבחירות, בן ארי, כן מסייע עד כמה שאפשר.)
מלחמה או מצב של נפילת גראדים למצב הזה שהוא חמוור לא פחות!!!! אבל עצם ההשוואה לדעתי לא נכונה! כי רק במלחמה התנפצה בועת האדישות...עד אז?!?! אותה אדישות !!כולם שוכחים שלפני שהתחיל לכל הדרום תושבי שדרות סבלו 8 שנים(!!!) בלי שידברו עליהם יעזרו להם וכו' וזה כוול גם אותנו תושבי הדרום1!!!אבל שהתחילה מלחמה כוולם נזכרו בזה!ולכן את לא יכולה להשוות..מה אפשר לעשות??!? הפגנות העלת המודעות ......
אלא מה עושים הלאה..
בוקר זך צדיקים וצדיקות!
אם ידוע לכם או אם לא- בקרוב בעז"ה רוצים להתחיל להפעיל ת'מחוזות.
בואו נסביר,
המחוזות הם בשביל הסיפוק והתרומה שלכם!
המחוזות אמורים לפעול בצורה כזאת שכולם שותפים בהם!
כלומר, כל אחד מוזמן להציע מקום להתנדבות, לשתף ולבחור את התאריך שנוח לו בזמן הקרוב, ו-הרכזים שם בשבילכם כדי לפרגן, לשמוע, להציע, לארגן יחד איתכם! ובסופו של דבר גם טיפה כדי..לרכז.
אז, כדי שהרכזים יוכלו להיות אתכם בקשר-בואו תביעו את שותפותכם!
לאן אני שייך?
מחוז שומרון- נדנדה כתומה. (השפיצית!)
מחוז מרכז- מוריה.ר =) (השפיצית!)
מחוז ירושלים- ידיד (השפיץ!)
מחוז צפון- בת-ישראל-וציון (השפיצית!)
אז, שלחו להם מסר בו אתם מביעים את רצונכם להשתתף בהתנדבויות.
נשמח אם תוסיפו גם שם, גיל, ואזור מגורים/לימודים!
אשריכם צדיקים!
במחוז דרום לשעבר לא היה מספיק חברה' ..
אז ירד מהרשימה
תכתבו מסר ל- פונ3'ה!!
ואם יהיה חברה' ומישהו שמוכן לקחת עליו את ריכוז המחוז- הוא בעז"ה יפתח מחדש
[חלק מההתנדבויות יהיו במשותף לשומרון ומרכז גם ככה.]
דרוומית גאאה!פוסעת בחול...אחרונהבס"ד
כי לפי מה שזכור לי, ציפורה לבני אמרה שזאת השבת שהם ארגנו...
<צ>
איי מרדכי המצב חסההאיחוד הלאומי והבית היהודי .כל החברי כנסת, והחברי מרכז של האיחוד הלאומי והבית היהודי.....יש מישהו שהיה שם?!?!? אני הייתי
זה כזה מעצבן עוד שנייה מבחנים לישיבות ואני לא יודע מה לעשות. אני בלחץ אטומי מכול כיוון
ואני לא יודע איך לבחור ישיבה! למה להתייחס יותרת למה פחות. איך לבדוק את הישיבה.
אשמח שתעזרו לי ברעיונות
תודה
תנסה להתיחב אל התוכן הישיבתי ולא לתנאים ולאוכל..לסגנון החבר'ה.לסגנון הלימוד(גם חול/וגם קודש).
לסגנון הרבנים. לסגנון הישיבה..(לוחצת/סביבתית/חופשית/אקסטרני.....)
ותתיאץ עם מישו שמכיר אותך טוב..
חברים,תנאים,פנימייה(אם יש /אין),ולפי השיקולים האישיים
שאני בת..
אח שלי לומד בהליכות....(עולם)
ישיבה מעולה!!! [ אני באישי אם צריך משו..]
רק חבל שאין הליכות לבנות..
ושלא יהיו לך שיקולים של חברים/מרחק מהבית
כי תמיד מוצאים חברים (אם אתה נחמד) ומתרגלים למרחקים (אפילו גדולים - מניסיון)
צחוקיםנדנדה כתומה."ככה אני רוצה להיראות כשאהיה שמיניסט"....
תחפש כמובן את החברה הרציניים והחזקים... ולא את החפיפניקים, כי כאלה יש בכל מקום...
וכמובן... ישיבה זה לא חתונה קתולית, ואפשר להחליף מתי שרוצים, בלי לפחד בכלל משום דבר.
ברגע שלא טוב לך אתה יכול לעזוב.
ובהצלחה ענקית...
בס"ד
אני יודעת על אחים שלי, לא מניסיון אישי אבל קרוב :
אח אחד גאון אבל 8 שנים לא למד- אז לא ממש רצו לקבל אותו בכל מקום, מצד שני הוא רצה ללכת עם כל החברים (ואם לא עם כולם, אז עם חלק...) -היה לו חשוב שיהיו לימודים טובים (למרות שעד עכשיו הוא לא למד- הוא מתכנן לעשות מקצוע ולכן חשוב לו הלימודים), חברים, ורם טוב- הוא הלך לאיזה ישיבה עם לימודים ברמה רדודה (ספר שהוא למד בכיתה ג' הם לימדו שם...), הוא הלך לבד- הוא לא הכיר שם אף אחד, והרם שלו לא עזר בכלל לכל התהליך- הוא עזב ועבר לישיבה אחרת- והוא בענינים.
בישיבה הזאת יש רק חבר אחד מהישוב- אבל במהירות הוא התחבר לשאר החברים בישיבה (מה שבישיבה בתחילת שנה לא קרה), הוא מרוצה מבחינה לימודית למרות שקשה מאוד והוא חולה על הרם והמדריכים שלו.
קיבלתי אח אחר, בתחילת שנה הוא כל היום היה בדיכאון, עבר ישיבה- פתאום הוא מרכז השבט, מארגן דברים, מפעיל דברים, אחראי- בהצגת חודש ארגון השבט שלו עשו את הקטעי קישור- הוא הופיע ברובם, ולמרות שאני לא הייתי כל החברות שלי ויותר מזה באו ואמרו לי שאח שלי היה שופך, ואיפה החבאנו אותו כל השנים.
אח אחר- לומד באותה ישיבה כבר שנתיים- ומרוצה, עד כמה שאפשר, הוא לא חובב לימודים אבל החברים אחלה
ואח שלישי רוצה ישיבה של חיל האוויר- אבל יש לו עוד שנה אז שיתאפק קצת
זה באמת אישי, אני לא הייתי שורדת בפנימייה אפילו דקה- והאחים שלי לא יכולים בלי. בלי העין הרע- יש לי מספיק אחים ואני די בטוחה שאחים שלי לא ילמדו באותה ישיבה- ב"ה יש מספיק ישיבות שבאמת תתאים לכל אחד, וזה שהם גרים באותו בית לא אומר שהם צריכים ללמוד באותה ישיבה.
ואחרי שכל האחים שלי ילכו לישיבה אני אוכל לעשות דוקטורט על בר מצווה,ישיבות, וצבא 
אם אתה אוהב גמרא וקודש - בני צבי
אם אתה רוצה שילוב קודש וחול - ישל"צ
אם אתה רוצה חסידי וחול - מקור חיים
אם אתה רוצה סטלה - מצפה רמון
אם אתה אוהב ללמוד, קצת יותר - מכון לב (עם המלצה ממני - אני לומד שם ואני ממש לא חכם או משו, תתעלם מכל הסטיגמות של "החנונים" - זה חארטה)
אם אתה אוהב חברה וכריזמה - דימונה
אם אתה רוצה לימודים סבבה חברה סבבה - יתק"א
קיצור תלך לאיזה יום יומיים לכל ישיבה שאתה חושב שאולי תרצה להיות בא - ופשוט תסתכל ותברר
אם את רוצה קודש, קצת סביבתיות חֵבְרה טובה בוא אלינו. טוב לא ממש מדויק אי אפשר לתמצת ישיבה במשפט אבל תדבר עם מי שלומד שם תחפש מידע, בטח כלל סרטונים תמימים ביוטיוב מעידם על הרבה (אני יכול להגיד לך עלינו שיש מחזור אחד שהאוירה שלהם לא משהו (אני מקווה שאף אחד מהם לא נכנס לפה כי אחרת אני יסקל) ובאמת רואים שפעיליות וגם סקטון אחד שהם עשו - ברמה נמוכה (לא טכנית כן?)
לצאת עם תואר ובגרות מטורפת? להיות קצת סביבתי ותורני? רק סביבתי? רק תורני? להיות עם החברים שלך? איזה ישיבה מיוחדת? תכתוב פרטים ואני מאמין שיוכלו לעזור לך פה בשמחה!
שאני מאוד ממליץ ללכת על פנימיה
רק מי שהיה בפנימיה יכול להבין על מה אני מדבר ואני חושב שהוא גם מסכים איתי.
אין דבר שבונה אותך יותר טוב מפנימיה לא כל אחד מתאים אבל הרבה אנשים שמתאימים חושבים שהם לא....
לגבי מה חשוב כולם משתנים מה שחשוב בחמישחית זה לא מה שחשוב בשישית ובשביעית לכן הייתי ממליץ על מקום עם חבר'ה טובים ותנאים טובים ולא יותר מזה בסופו של דבר הכל ישתנה...
אבל השאלה היא אם אתה רוצה להיות ליד הבית או לא.....
קודם כול תודה לכולם
דבר שני למי שרוצה רצת פרטים...
אני אוהב גמרא מאוד!!!
אני אוהב את ארץ ישראל
אני צריך מקום שטיפה ילחוץ עלי לילמוד(אחרת אני ישב בסטלבת כול היום)
ואני צריך גם מקום חי ולא יבש
מי שמכיר את הישיבה שלו ויכול להמליץ לי אשמח ביותר...
אגב בני צבי זה דיי רחוק מהבית זה 10 דקות הליכה
כשלוחצים עליך זה סתם מדכא...
ואם אתה רוצה שילחצו אליך קצת ישלץ ממש לא טובה בשבילך
מבחנים בדיקות גיבוש פעילויות ועוד
דבר איתי באישי היום\מחר
על דרכי נועם פתח תקווה
יש פנימייה אבל לא חובה לימודים עד 8 בערב ש יחסית לחץ לימודים
טיולים רציניים ולומדים הרבה גמרא
(ראיתי שמישהו פה תייג את מקו"ח כ"חסידי וחול" אז זה ממש לא נכון ובכלל אי אפשר לתייג ישיבות בשתי מילים.)
במקו"ח לומדים יחסית די הרבה גמרא ואפילו אם אין לך יותר מידי ראש אבל יש כח אז אתה תראה פתאום בסוף חמישית שנהיית תותח בגמרא יחסית על רוב החברים שלך.. אבל זה ממש לא הכל, עיקר העניין של מקו"ח זה שכל אחד מה שהוא עושה שיעשה חזק ולא יהיה סתם אחד שמתהלך אלא בחור רציני, אם אתה בעניין של כושר וצבא אז תעשה כושר ואם אתה טוב במוזיקה אז תהיה נגן מהולל, אל תהיה איזה בטלן.. ברור שיש לישיבה איזה חיבור כלשהו עם חסידות, ועושים כל מיני דברים שקשורים לחסידות כמו התוועדיות פה ושם, פורים מטורף(אין על פורים של מקו"ח, מנסיון.) וכל מיני ניגונים וריקודים "ספונטנים".. העניין הוא שרוב החבר'ה הם לא "חסידיים" או בעלי פאות וכזה, אלא פשוט אנשים שזורמים עם זה, ולא אנטי.. תכלס עיקר ה"חסידיות" של הישיבה זה לא לימוד חסידות אלא שמקבלים כל אחד, כל אחד עובד את ה' כמו שמתאים לו.. לגבי ההווי יש אחלה חבר' וכיף ותכלס כמו בכל פנימיה גם במקו"ח מה שבאמת מושך בישיבה זה החברים ובסוף ארבע שנים יוצאים עם חברים לכל החיים.. לגבי לימודי חול צריך לנפץ את הסטיגמה על מקו"ח שלא לומדים כי לומדים פה בדיוק כמו בכל ישיבה פנימייתית אחרת פחות או יותר, לא יתנו לך פה לא לעשות כלום והצוות ידאג שתלמד ותוציא תעודת בגרות מלאה.. סה"כ ממש ממליץ אבל קודם כל כדאי לבוא לבדוק כי זה לא ישיבה שמתאימה לכל אחד..
א. בין מהקומות הייחדוייםבהם הלחץ החברתי הוא לטובה. מקוםם בו אם תשב ותלמד גמרא או כל דבר אחר\ לא יכנו אוץך ויגדירו אותך כחולה בחנוניזם אלא יאמרו לך שכוייעח ואפילו בוג של ישאפו לעלות איתך.
ב. עוד דבר, הדיסטנס בין המחזורים לא קיים. לא קיים לחלוטין. בפשטות. אני יכול לדבר עם כל אחד מכל מחזור אחר בלי שום הרגשה של הוא-יותר-גדול-ממני-וצריך-להקשיב-לו.
ג. בישיבה אין בכוונה דרך ברזל, שביל צר מכוון ע"י הצוות. מאותה סיבה גם אין שיעורי אמונה. אם בישיבות מסוימות יש שביל צר יותר או פחות, במקו|"ח יש כביש מהיר עפ שבעה נתיבים. כ"א בוחר את הדרך שלו. מסתכלים על בוגרי הישיבה, ולא מבינים איך לכאורה כולם יצאו מאותו מחזור באותה ישיבה תיכונית. אחד הדברים היפים יותר שיש בישיבה.
ד. לא כולם חסידים מעופפים ומנותקים מהמציאות, כפי שהסטיגמה הנפוצה על הישיבה אומרת. יש גם ליטוואקים גמורים, אבל רוב הישיבה מתייחסת בצורה כזו או אחרת לתנועת החסידות. צריך להבין שרוב הבנים באים מבתים לא חסידיים במיוחד\ כמו רוב הבתים במגזר, כך שבכ"ז יש מידה של חשדנות מסוימת ושל אי-לקיחת שום דבר כמובן מאליו. לכן, אם, כמו רוב הישיבה, ישנה התייחסות מוסימת לתנועת החסידות, היא נעשית מתוך שיקול דעת מלא.
ה. לומדים גמרא בצורה ממש ממש טובה. בוגרים מספרים, שכשהם מגיעים לישיבות גבוהות, אמנם בעיון מרגשים אולי צת שהחבר'ה מעט גבוה יותר, אך בבקיעות אתה מרגיש שאתה הקבה יותר גבוה מהם. בס. בוקר של עיון פחות מדגישים את עיון החפריזם הביני"ישי אלא יותר להבין את הגמרא, את הפשט הגמור שלה וכו'. זה לא אומר שלא פותחים מיליארד ספריןם ושואלים עשרות שאלות, כן?
והכי חשוב -- זרוק את הסטיגמות לפח. אין לך מושג כמה סטיגמות התנפצו לי מאז שהייתי חמשוש.
בס"ד
ב"ה סיימתי פעם נוספת מסכת תענית
ב"ה היה לי יחסית מזל בטרמפים הביתה
ב"ה שבת בבית עם חברים (למרות שבישיבה יותר כיף, אבל גם נחמד מידי פעם לפגוש חברים מהעבר)
*חזרזיר*ענבל ואעלומה, חמודות!- כ"כ בקטנה זה אכן של מרדכי הצאדיק- שה' יברך אותך!
'להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות'
- הגשמתי חלום!
- פחות בגרות אחת, הרבה יותר נחמד!
ותודה לה' על כל דבר קטן וגדול שהיה בשבוע הזה!
שיהיה שבוע טוב, שמח, מבורך וגשום לכל עמ"י בע"ה!
היתה שבת מעולה!
שבת מתנדבות בעל"ה
ויש לי יומולדת,
אפשר להתחיל הכל מחדש
מושמושיתמקום אחרב"ה עמ"י צאדיקים כ"כ!! כיף לראות את זה כל יום
יש שבוע עמוס לפניי אז בעז"ה שכוחותי יעמדו לי ..
ב"ה החיים מקסימים כרגיל!!
- הרווחתי הרבה כסף (150 יחסית לאחת שקרוב לחודש במינוס של 200 זה דווקא סבבה )
- הייתי בשבת מדהימה עם חברות והיה אחד הדברים הטובים!
- מבחן סיוטי ללא כל ידע קודם עבר השבוע בשלום.
- התחלתי לצייר קצת וזה הולך טוב וכיף לי עם זה
- מישי חמודה מהפורומים עזר לי כשהצטרכתי וזה היה טוב ובמקום, ובכלל מצאתי השבוע הרבה אנשים טובים באמצע הדרך...
- אני מצליחה למצוא ככ הרבה דברים טובים.. אז ה' הוא באמת טוב
פגשתי מישי' מהפורום
אמרתי הספקתי לקרוא את יום חמישי [בשבת]
גמרתי בשיייא הלחץ את כל הספר תהילים ביומולדת שלי !!!
חברות שלי הפתיעו אותי
היה מבחן דיי סבבה במדעיכס.. מזלו של האדם גובר או לא?!
נחמה בין החוחים =]ב"ה היתה שבת ממש כיפית והיתה לנו אורחת ממש ח-מ-ו-ד-ה (הלוואי ובעז"ה אוכל בקרוב לספר עליה עוד פרטים שידועים לי עליה)
היה אתמול חלאקה לאחיין שלי
סוף סוף עשיתי עוד תהליך קטן לקראת השירות לאומי
הולך להיות לי בשבועות הקרובים לחוץ מאוד (שירות לאומי, לימודים וכו' וכו') ובעז"ה נקווה שהקב"ה ייתן לי את הכוח לעמוד בלחץ זה.
שיהיה לכולנו שבוע מצויין מלא באור ובשמחה
פוסעת בחול...בס"ד! לפעול למען פולארד!
קיבלתי ציונים די טובים במתפליציקה - 89. |מרגיש חנון|
התחרפנתי עם חברות שלי.
סידרתי את החדר!
היה דיי 'סבבה לגמרי' ולא 'בעסה בריבוע'
בס"ד
עיתונוגה עושה ניסיון נוסף!
הגיליון הראשון בעז"ה אי"ה יצא בסביבות ראש חודש שבט!
נושא הגיליון- סגולת ישראל- מה מייחד אותנו מכל העמים? 
מדורי הגיליון שהועלו עד כה-
א. מדור דעות- כל מי שרוצה להביע את דעתו בכל עניין שהוא בכלל ובנושא החודש בפרט 
ב. מה היה לנו?- סיקור קצר של ההתנדבויות ושל ההתנדבויות האזוריות.. 
ג. פינת המזל"ט- מי שעוד לא שלח את תאריכו לעיתונוגה מתבקש לעשות זאת כעת 
ד. מדור זריקת כיוון- 'בוגרים' שמספרים לאן הם המשיכו אחרי השמינית, לתת כיוון לשמיניסטים ולאלו שיבואו אחריהם 
דרושים עוד רעיונות!! 
להצעות, הערות, הארות, טענות, מענות, מילים טובות, ושאר מגדנות מוזמנים לפנות לניק עיתונוגה
תבורכו!! שה' ישכפל אתכם! |מחליפה את דניאלה| (כן, ידוע שדניאלה כותבת עם ד'... אתם תתמודדו).
פלספנית- מוריה היא האחראית הראשית של העלון... לכל שאלה ובקשה ניתן לפנות אלי אל אושר ואל מוריה בעיקר.
[אהמ.. זאת דניאלה נדחפת: ענבל נשמה, ד' יפנק אותך ואת מוריה אדלר.. בכ"מ לא הבנתי למה שמי נמצא בשרשור הזה ]
נ.ב. רצינו להוסיף גם מדור כזה- 
אבל החלטנו שיש לנו עוד מה לעשות בחיים ואנחנו לא רוצים למות אז...
שיהיה לנו ב"הצלחה רבה!
אשריכן ענבל ומוריה..
בס"ד
אשמח לקחת על עצמי את פינת הראיון
סתם
ענבללך דומיה תהילההיי, למה אני מוזכר? 
דניאלה אחראית. אני עוד משהו בצד, באמת..
דניאלה .ד.בעזהי"ת
שקוראים לי גם בשם משפחה.
כאילו, אין גבול לאאוטינג?
סתם, אני מסכימה. סתם זה קטע כזה. ]
נחמה בין החוחים =]בס"ד
אני מוכנה לקחת אחריות על פינת המזל"ט.
ב.ש.ענבלבס"ד
(דניאלה מה את קשורה?! למה את חייבת להידחף?! עד שיצא לי כל כך יפה... )
עדיף שהמדורים יכתבו עד סוף השבוע כדי שבשבוע האחרון נתעסק בעיצוב וגימור העלון.
שבת שלום צדיקים!
תעשו שכל פינה תהיה בשם של עיתון
לדוג'-ידיעות אחרונות-מה היה לנו.
מעריב-פינת הבייניש (ערבית)
וכוק
דניאלה .ד.אנחנו כבר מתקדמים.. ב"ה
בעזהי"ת
שני דברים:
1. תאריך אחרון לשליחת חומרים- יום ראשון הבעל"ט, כ"ד טבת [היומולדת של אחשלי, הי!].
2. מדור דעות- נא להכיר: הפינה שלכם. כל מה שרציתם לומר וכו'.. ['רשות הדיבור']. רוצים להתבטא? לשלוח חומרים אלי או לב.ש. עד התאריך הנקוב לעיל..
אשריכם וכו'!
}חרותיקלשליחת החומרים למוריה או לב.ש. לרשות הדיבור
קדימה- הזמן קצר הושעות ספורות.
דרוש/ה- מעצב/ת לעיתון בדחיפות ממש! פניות למוריה
ב"הצלחה לכולנו חברים! ד' ישכפל אתכם..
עלונוג"ההמדריך שלי.
הערב סידרתי את החדר. פתאום ראיתי את המכתב שלך, שנתת לי בפעולת פרידה.
אז נכון,נתת לכל אתד מכתב משלו, אבל השקעת בזה את הלב.
בשבילי זה המכתב הכי יקר בעולם.
פתאום הרגשתי שאני חייבת לקרא את זה, את החדר נסדר אחר כך..
וואו. ממש חשבת על זה. על כל מילה שכתבת. הייתי רוצה לענות לך, פנים מול פנים, אבל אני מתביישת..
כתבת: אני מרגיש ממש מוזר..לפני יום וחצי נכנסתי להדרכה ופגשתי אותך,ילדה קטנה ורעשנית.ופתאום עכשיו אני מסתכל עליייך ואומר, וואו!קשה להאמין שעברה רק שנה!
אז כן.
גם לי קשה קצת להאמין. אתה מאמין?
לפני שנה וחצי נכנסת,ואני לא כל כך התייחסתי אלייך. האמת, כולנו לא הכי התייחסנו אלייך הכי יפה בעולם..
בפעולת פתיחה השתוללו,לא הקשבנו, חשבנו שזה בסדר, אתה מבליג..
עכשיו אני מבינה שלא הייתי בסדר. ממש לא. אני יודעת שאני צריכה לעבוד על עצמי, ולא, אני לא חושבת שאיך שהתקדמתי אפשר להגיד "וואו"-כי לא השתניתי לטובה, לפחות לא בקטע הזה של הפרעות למדריכים...
וכמו שכתבת לי, וניסית להעיר לי, ממש בקטנה, בחברה שלנו, יש אנשים רגישים יותר לכל מיני דברים ויש שרגישים פחות..אני באמת מאחל לך שתוכלי לפתח את הרגישות לחברה סביבך,ושתביני את האנשים בחייך... אוי, מדריך, אתה כל כך צודק!!איך פגעתי, העלבתי והצקתי לכל כך הרבה אנשים..ו.....בך.אתה שתקת.הבלגת.ורק בסוף,בסוף,אמרת לי בצורה עדינה, במכתב פרידה מהחניכים, יש נקודה אחת למחשבה... ואני מקווה שתקחי אותה לצד הטוב ביותר.. אתה פשוט בן אדם 10, שאני לא מבינה איך התנהגתי אלייך ככה..איך העזתי? למה לא עצרתי לפני שהיה מאוחר מדי- לפני שעזבת?!
ואיך כתבת בסוף המכתב? כמובן שהעובדה שאני עוזב לא אומרת שאסור לך לדבר איתי על כל מיני נושאים שתרצי..
אבל יש משהו שלא סיפרתי לך ואתה גם לא תשמע את זה לעולם. רציתי לספר לך כמה אני מצטערת.רציתי לבקש סליחה.
ואני אסיים במילים שלך-אוהב, המדריך שלך, מדריך שבט מעפילים תשע..
אוהבת, חניכה שלך.
מתגעגעת=[כבר לפני שלושה חודשים נפרדנו והוא כל הזמן אצלי בראש כל דבר מזכיר אותו ;ֹ-(
בס"ד
כי אם כן אז אולי כדאי להשתדל כמה שפחות לראות אותו, לשמוע עליו וכו'..
ובכללי, תנסי להעסיק את עצמך בדברים אחרים,
תמצאי לעצמך משימות שאת חייבת לעמוד בהן ושדורשות כמעט את כל זמנך ואולי זה יסיח קצת את דעתך..
יש לי עוד דברים להגיד אבל אם אפתח אותם פה יכול להיות שיהיו אנשים שיצאו עלי אז אם את רוצה אני באישי .
ב"הצלחה נשמה!
מותר לכם להעליב.
אני לא אומרת שלא.
מותר לכם להעליב גם אם אתם נעלבים ומתעצבנים עלי סתם בגלל שהעצבים שלך מתוחים ואני פלטתי מילה מהפה.
מותר לכם.
אבל אסור לכם, פשוט אסור להעליב גם אותי.
אסור בכל תחלית האיסור.
העצבים שלכם מתוחים? בא לכם להעליב ממני? בא לכם לכעוס עלי? תעשו את זה. בהנאה. אבל אל תעליבו גם אותי בדרך. לא עשיתי לכם כלום. והאמת היא שגם אם עשיתי לכם משהו אין לכם זכות להעליב אותי. ומבטיחה לכם שאני לא נעלבת מהר. אפילו להפך. לוקח לי המון זמן בשביל להעליב.
איך יכול להיות שאנשים עם עור דקיק כשזה נוגע למילה שיצא לי מהפה, אבל בקשר לאחרים יש להם עור של פיל?
תעשו טובה לעולם, ותנסו לשים לב מה אתם אומרים. זה יכול להרוס למישהו את כל היום, וגם יותר מיום.
אגב, למי שחושבת אחרת - אני באמת לא אמרתי משהו מעליב. אפילו כשאני ממש מנסה למצוא. (בדיוק התנצלתי...)
