ידידאנכנו צריכים שמשהו יציר לנו איזה ציור קטן לגלופה של הישיבה שלנו. הציור הוא כזה: 20121222222708.pdf
שלושה ילדים יושבים על ספסל ולא יודע איך עושים את זה אבל הם מקשבים לילד האמצעי שמדבר אל שני הילדים שיובים לידו.
זה הגלופה ובציור אמור להיות שהילד האמצעי הוא מהישיבה שלנו ושני הילדים לידו שואלים אותו כאילו תשאלות.
נ.ב. קצת לא נעים לבקש כזה דבר אבל ביגלל שאנכנו בישיבה רק 25 ואף אחד לא יודע לצייר. אז אני נאלץ לבקש את עזרתכם
חבר זה מישהו שיש לו כוח בשבילך גם כשלך אין.
כדי להקל עלייו.
כי נכון שלחבר יש כח אליי [באמת לא ברור לי למה] אבל אם גם אני חבר שלו, אני אעזור לו. אמצא בי את הכח לעצמי ובכך בעצם זה הכח שלי בשבילו.
מאגניב כל העסק הזה של האתר.. טוב.. הצטרפתי=)
מישי' מאפושו'אחרונהים .
הגלים מתנפצים בשקט על החול .
השמש צורבת , פוצעת אותי עם קרניה .
הציפורים מצייצות .
צדפים נידפים לכל עבר .
החול מנצנץ .
הכל נראה מושלם . אפילו , יותר ממושלם .
אני יושבת על החוף . רגליי שלובות .
ידי מונחות בצידי הגוף , בחוסר מעשה .
שערי פזור , הרוח מעיפה אותו .
עיניי בוהות לעבר האופק הרחוק . לעבר נקודה דמיונית .
ריקנות וכאב שוררים בתוכי . פוצעים אותי מבלי לרחם .
והלב ... כבר הפסקתי לעקוב אחריו . לא רוצה להרגיש אותו .
כואב לי להיכנס אליו .
יש בתוכו יותר מדי פצעים שלא הגלידו . ודם חם שלא התקרש .
רוצה לרוץ . לברוח מהכל . לפתוח מציאות חדשה .
אבל כבר מזמן הפסקתי להקשיב לרצונות שלי .
נותנת לכאב להמשיך לחלחל לתוכי . והוא ממשיך ומתקדם לעבר מקומות נדירים ,
בהם עוד לא ביקר .
אין לי שביל . אין לי דרך . מפחדת להתקדם .
מפחדת מהמציאות השחורה . הלא צפוייה .
מפחדה להיתקל בעוד כאבים וקשיים .
מפחדת מעצמי .
תקועה בדרך השחורה . בדרך התעבות והשקרים .
הרגשת בדידות זועמת בתוכי .
רוצה חיבוק , אך מפחדת לבקש .
רוצה אהבה , רוצה תמיכה ,
אך הפחד סוגר על זה .
בחיים..
פשוט מזדהה בטירוף
ב'הצלחה גדולה! אין לי מה לומר...
זה כ"כ נוגע,כ"כ אמיתי,כ"כ אני..רוש לילה.בבקשה, אם את יכולה לדבר איתי על זה בש"א אני ממש ממש אשמח. זה מהמם, וריגשת, באמת..
ואז זה בא, כמו משומקום.
היד נשלחה לחפש תמיכה.
ופתאום, לא רק שנמשכה בחום
מלמטה נתמכתי, ניתנה דחיפה
ומהר משדמיינתי- עמדתי יציבה
ורגלי השלובות נמתחות בשחרור
מתחילות להתקדם אל עבר הלא ברור
וכאב עוד נמצא
הוא משתולל ומפחיד
אבל אין לי ברירה, הולכת אל העתיד
ופתאום מתברר שהשחור הוא רק צבע
שמתחתיו יש הרבה, ערמות של טבע
טבע צבעוני, ססגוני ומרשים
שגם הכהה בו- רק מבליט את הפרחים
הפרחים הבהירים, הריחיניים, התקווה
שנראים כה חיים רק על רקע האדמה החומה
זה קצת צולע בהתחלה.. ככה זה אילתורים
יקרה,
לפעמים זה כ"כ פשוט שאנחנו אפילו לא מדמיינים כמה.. כ"כ הרבה תלויי בנקודת מבט שלנו.. כשלומדים צילום, אחד הדברים הבסיסיים שלומדים זה נקודת מבט. צילום מלמטה- מקנה לאובייקט רושם מאיים. אם רק נטה את המצלמה לגובה העיניים נרגיש בנוח מול המצולם, ובצילום מגבוה- הוא יראה מושפל ומאוים.
תתרוממי. תתגדלי.. תשלחי יד מבקשת- יש סיכויי גדול מאוד שתקבלי עזרה [אם תדעי איך לראות אותה..]
תעמדי מול המצב ותסתכלי לו יש בעיניים. ואז, כל כך בפשטות, תעשי צעד אחד. צעד אחד שייתן לך את הפרספקטיבה לראות את המצב הנוכחי מלמעלה, ומשם להמשיך להתרחק ממנו זה לא כל כך מסובך [עד הסיבוך הבא. שגם הוא בעזה"י יגיע.. אל דאגה..]
בנדודי יצא למעצר בית
כי לא היה להם כתב אישום
ב"הההה
איזה כיף
קלטו את זה קלטו איזה סאטלןןן!!!
הוארך מעצר החשודים בהצתת רכב ערבי – "לא הוטחו בהם ראיות"
אלחנן גרונר | כ״ו בכסלו ה׳תשע״ג (10/12/2012)
מעצרם של שלושת החשודים בהצתת רכב ערבי בהר חברון הוארך עד ליום ו'. חוקרי המשטרה לא הטיחו בהם ראיות הקושרות אותם לאירוע ההצתה והם ממשיכים להכחיש את מעורבותם במעשה. עו"ד שושן: "בסופו של יום המשטרה תצטרך להביא ראיות".
עופר קלרמן לאחר הדיון אתמול (הקול היהודי)
עץ על מים|נטייה למכוניות|
סתם ב"ה ישתבח שמו
יפה לו שהוא השתחרר ואאל"ט הוא עוד נחשב עריק ואם לא אז נפקד...
למרות שבאופן חוקי הוא לא נחשב בכלל עריק- כי כל פעם שהוא קיבל צו גיוס הוא באמת הגיע לבקום, (בתוספת כמה ניירות כאלו ואחרים...
)
בנות מבית שמש או ירושלים 
יום חמישי כ"א טבת
או יום ראשון כ"ד טבת..
אולפנא מטורפת!!!
באמת שווה לבא לבדוק..
רק לתאם מראש עם האולפנא- 029933889
אם יש שאלות אז ממש בכיף באישי.. רק שאני ממש לא נכנסת הרבה אז אולי ייקח טיפה זמן עד שאני יענה..
מצטערת...ענבלאחרונה
בפרשה (ויגש) נכתב שיוסף מבקש מהאחים לאחר שהוא מגלה להם שהוא יוסף שלא יתעצבו, כי הוא נשלח למצרים למטרה טובה - "למחיה שלחנו א-לקים לפניכם".
האר"י הק' מסביר שיוסף מבקש מהם לא להתעצב מכיוון שהעצבות מטשטשת את העין הטובה ואת הראייה החיובית על המציאות.
מי שעצוב כל הזמן, לא יכול לראות את הדברים הטובים, וממילא לא מבין את הכלל "הכל לטובה".
ר' אהרן הגדול מקרלין זיע"א היה אומר שהשמחה איננה מצווה כשלעצמה, אולם מי שיש לו שמחה - מסוגל לקיים את כל המצוות. בדומה לכך גם העצבות איננה עבירה, אבל מי שיש בו עצבות - עלול לבוא לידי כל העבירות.
שב"ט!
הד"ת לע"נ סעדיה בן רומיה הכ"מ.
בס"ד
קיבלתי המון תלונות על זה שהפורום לא ברמה ויש המון אנשים מאחורי הקלעים שמנסים לשפר את זה...
אבל אתם לא עוזרים.
כל הפורומים שנפתחים לא מועילים אלא רק מזיקים...
ראיתי הרבה פרסומים של פורום מסוים שנפתח שבכיף היו יכולים להתנהל כאן!
למה למען ה' אתם צריכים פורום אחר אם בלאו הכי אתם גם0 נמצאים כאן?!
למה אתם צריכים פורום אחר ולא יכולים לעשות את זה פה?!
כי פה אתם מקבלים גם תגובות של ילדים קטנים?
אז תדעו לסנן!
כי פה יש ילדים קטנים\לא בוגרים?
נכון! כי אתם הלכתם!
הלכתם לןפתוח פורום ובזה הזנחתם את הפורום הזה!!
אני לא יכולה להישאר פה לבד!
(אני מקצינה בכוונה... ידוע שיש פה עוד אנשים צדיקים שנשארו...)
ואני בטח לא יכולה להרים פה את הרמה לבד.
אם אתם הייתם חוזרים ומהוים את המסה של האנשים פה אז הילדים הקטנים שבאמת לא צריכים להיות פה היו הולכים כי זה לא היה מעניין אותם!!
זה יפה מאוד לבוא להתנדבויות אבל מה עם פה?!
פה לא צריך?!
פה הכל בסדר??
אני חושבת שקצת שכחתם.
וזה כבר באמת מרגיז אותי לראות את הפרסומים על הפורום המקביל...
זה בדיוק כמו הפורום למעל גיל 16 שרצו לפתוח...
בול אותו הדבר.
אז תהנו לכם, הפורום הזה עוד לא הרבה זמן יינטש ולא יהיה בו כלום...
ולפורום שלכם אף אחד לא ממש יכול להגיע כי הוא סגור.
אני רואה את זה בתור הפסד משני הצדדים.
ואני לא מתביישת לומר שכן, אני כועסת על עצם העלאת הרעיון בכלל.
זהו.
תעשו מה שבא לכם.
נ.ב. השרשור המדובר על הבני 16 הוא: /Forum/Forum.aspx/t410859#4895190
תקראו, אולי זה יבהיר לכם כמה דברים ואולי אפילו יטלטל אתכם קצת בקשר להחלטה שעשיתם...
מסכימה איתך מאוד.
(את מדברת על הדתי פלוס הזה?
בעע. למה הדיונים האלה לא יכולים ליות פה?
עפו על עצמם הילדים..)
וגם אם אנחנו כותבים כמו ילדים קטנים
אנשים באמת כאן
ויש פה הרבה כאלה!!!!!!!
אפאחד לא נוטש ותיראי את השרשור הזה עוד מעט כשיהיה הרבה תגובות
את תיראי שאת דיי טועה
ובעזרת ה'
שיהיה רק טוב
בס"ד
אמרתי שיש כאן לפעמים תגובות של ילדים קטנים שבכלל לא מתאימות...
ושלאנשים לא נוח כאן.
זה הכל .
ואנשים אולי כן מגיבים לשרשורים אבל הם לא פותחים שרשורים כי יש להם את הפורום ההוא לפתוח בו וככה נוצר מצב שפה כמעט לא נפתחים שרשורים באמת משמעותיים (לא שח"ו אני מזלזלת בשרשורים שיש פה אבל כבר שלושה ימים בערך שיש את אותם שרשורים כמעט...)
(מצטער שאני תקיף עכשיו)
ויש צורך להוסיף ואני בטוח שאפחד לא התכוון לקחת מפה משתמשים ולהעביר אותם לפורום אחר.
אם את רואה שזה המצב אז סימן שיש חבר'ה שלא מרגישים בפורום הזה יותר חלק מהם ולכן הם נטשו.
אני יודע שאת ואושר עובדים קשה כדי שיהיה לנו נעים להיות פה אבל צריך לזכור כשמוחקים שרשור של מישהו או תגובה
ויש חשש שהבנאדם יפגע אז פשוט תפנו אליו באישי ותסבירו לו מראש למה השרשור או התגובה שלו נמחקו.
עפתי.
שהשם ירחם...
מה עובר אליכם כולה פורום. יש כאן אחלה שאלות .אחלה אנשים.אחלה דיונים לא צריך להתעסק בכל השטיות שמסביב. ואת בתור מנהלת שכולם יקפצו.. מי שרוצה שיכנס לכאן מי שלא ,שיקפוץ..
וכל האלה שפותחים את הפורמים על תרגישו שאתם יותר טובים ממישו.. תכנסו לכאן כמו גדולים . עדיף שיהיה פורם אחד שיש בו גם ילדים קטנים. מאשר שיהיה 10 פורומים שבכל אחד מהם יהיה 10 אנשים...
מזכיר ממש את כל המפלגות בציבור הדתי.....
אני חושבת שאת צודקת באמת חבל כאילו אין קטע לאלף פורומים שיהיו בהם טיפה אנשים...
בכל מקרה יישר כח
דבר ראשון את מדהימה ולא צריכה להלחץ מדעתם של אנשים שלא מוסיפים טוב לפורום אלא רק עושים רע למצברוח שלך...
בלי לחץ! יש כאן גם חבר'ה אחרים, שלאו דווקא מגיבים תגובות של ילדים קטנים וגם בכלל לא מקטרים על הפורום. להיפך- חושבת שהוא חשוב ותורם. אני באופן אישי פחות מגיבה בפורומים בכלל בלי קשר, אבל פה קוראת דיי הרבה וכשיש לי מה גם מגיבה...
ולתשומת לב כולם - יש דברים שבהחלט חושבת שצריכים להחסם. כן, מה לעשות. אל תקטרו, ותשתדלו להגיב לעניין כדי שלכם זה לא יקרה. אני לא מגיבה הרבה וקרו לי כמה פעם שננעלו שרשורים שהגבתי\פתחתי. אז מה? כעסתי? נפגעתי? לא! המשכתי להיות משתתפת פעילה רק עם יותר תשומת לב לא לגרום שוב לנעילת השרשור.
אני לא מנהלת ולא מנעלת, ואעפ"כ מבינה מאוד שיש פעמים שאנחנו המשתמשים לא מבינים ולא צריכים להתערב...
אז.. בהצלחה בהמשך, ואני בעד באמת להעלות את הרמה, רק שאנלא באמת יודעת איך, אז אם יש לך רעיונות מעשיים - נראלי יועיל יותר...
בס"ד
ברור שהאידאיל ומה שמצופה מנער דתי שגודל תורה זה שהוא יעשה ישיבה גבוהה (לפי מה שרבנים כתובים)
וסיפר אחד ששאל את מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל והוא ישב איתו וכ'ו ולבסוף אמר לו שהמתאים לו 'הסדר'
תלוי במי אתה.
וסיפר רב אחד ששאל את מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל לאן ללכת והוא ישב עם הרב ולבסוף הורה לו ללכת ל'הסדר'..ב"ה מצאתי גם את השו"ת הזה והנה קישור
מה יש לכם לומר על "הקלות"?מוריה.ר =)בעקבות דיון שעלה כאן לפני ימים ספורים,
(בנט והתוכנית הטלויזיונית שהעלה בו נערה דתיה שרה...)
עלתה בי שאלה, וברצוני לדון בה עימכם,
"מהי דעתכם על ה"הקלות" בהלכה?
בעד / נגד?
לכתחילה / רק בדיעבד...
האם אנו, העם היהודי, העם היחיד ששרד לאורך כל הדורות בעקבות חוסר הפשרנות,בעקבות השאיפה התמידית..
האם יש מקום להקלות בהלכה בקרבנו?
אני מסתכלת על גדולי ישראל כדוגמא, כי שאיפתי היא לקיים את המקסימום האפשרי שבהלכה,
(כפי יכולתי בנוסף להתמודדות עם הקשיים שבכך.)
האם גדולי ישראל בעצמם מקלים כך?
(דוג': קשה לי לתאר את הרב מרדכי אליהו מאזין לשירת אישה על סמך ההקלות..)
האמת שלי קצת קשה עם עניין ההקלות...
כואב לי שיש כל כך הרבה דברים אחרים שאדם לא היה מוכן להתפשר בהם...
אך משום מה כשמדובר בהלכה, העקרונות מתחילים להעלם...
אז, יאללה...כל דעה ואפילו אות תתקבלנה בברכה..
אינני בקיא בנושא כדי לדבר אבל צריך לחלק בין הקלות שסברו פוסקים ובין עיוות ההלכה,חיפוף או דחיקתה וכדומה.. אלו עולמות שונים לחלוטין
כמובן שאם הייתי מבין הייתי מצרף לדיון את דרך הפסיקה של הבן איש חי זצוק"ל,אולם הידע שהביא אותי לכתיבת שמו הטהור הוא מועט ביותר .
בצד הדברים אני ממליץ לברר את הסוגיה המרתקת והמורכבת הזאת גם עם הרב שלך,או לשאול רב וכדומה.וזו הערה גם לי
בס"ד
למה אדם חייב להחמיר??
להקל לא אומר לעבור על ההלכה...
להקל אומר לקיים את ההלכה במובן הכי בסיסי שלה בלי להוסיף עליה דברים.
אני לא רואה בזה בעיה...
זה פשוט ללכת על פי התרים שרבנים מצאו ואני לא רואה את הבעיה בזה..
כל אחד יחמיר במה שהוא רוצה ויתיר לעצמו במה שהוא רוצה (כמובן על פי רבו לאותו עניין).
אני לא רואה בזה בעיה או אפילו שאלה שצריכה לעלות.
תמיד יהיו ותמיד היו אנשים שהקפידו יותר בדברים מסוימים ופחות בדברים אחרים..
אני לא רואה במה הדור הזה שונה.
ולגבי גדולי ישראל- את שואפת לקיים את המקסימום בהלכה= את כל ההחמרות האפשריות...
אבל זאת בחירה שלך...
מה שרבנים עושים לאו דווקא נכון לכולנו..
לי לא נכון להחמיר בהכל ואני לא חושבת שזה מעיד על פשרנות.
מה שמתאים לאנשים כל כך גדולים כמו הרב אליהו זצ"ל לא מתאים לי.
חומרות לא עושות אותך צדיק! להיפך, הן יכולות להזיק. ר' טרפון היה קורא קריאת
שמע קריאת שמע כמו בית שמאי ואומרים שזו הייתה חומרה רעה, כי הוא ערער על
סמכותם של בית הלל. ומי שמחמיר לקנות מכשרות מסוימת, האנשים שסביבו עלולים
לזלזל בכשרות של הרבנות הראשית. ועוד שלל דוגמאות...
צריך להסתכל על ההשלכות של החומרות ולא צריך להתלהב להחמיר בכל דבר.
והקביעה שכל גדולי ישראל עשו הכל באופן הכי מחמיר בכלל לא נכונה. לדוגמא, הרב
צבי יהודה לא היה מתפלל בותיקין. והרב אבינר מסביר שזה בגלל שהיו לו שיקולים,
שלא רצה לשנות מדרך הרוב או שלא רצה שינסו לחקות אותו. עיקרו של עניין, לפעמים
עדיף לא לקיים חומרה. (זה לא אומר שזה רע להתפלל ותיקין! זה תלוי בסיטואציה).
חוץ מזה, גדולי ישראל הם אלו שפסקו הרבה מה"קולות", אז מה יש
לחלוק עליהם...
יותר נכון, אנסה להסביר,
בזמן האחרון אני רואה יותר ויותר "תופעות" שבהן אנשים מרשים לעצמם לחפף בהלכה
על סמך הקלה של רב כלשהו..
אני שומעת על דברים מדי "מחפפים".
לדוג' חברה שלי אמרה שהרב שלה הקל לה על חולצות מעל למרפק..
יש עוד הרבה דברים שנשמעים פשוט לא על פי רוח ההלכה,
(אין לי כרגע עוד דוגמאות ספציפיות אבל יש...)
מה אתם אומרים על הקלות מהסוג הזה?
תלוי מה נקרא הקלות יש כאלהשחושבית שזה הקלה אבל לרב אחר זה לכתחילה גמור
הבסיס הוא אותו בסיס,
ההלכה היא אותה הלכה,
אז איך זה שנוצרו הלכות והקלות שונות?
ולכן יש מחלוקות.
אבל הבסיס כמו שאמרת הוא אחיד. וצריל לזכור שהבסיס הוא הדרך הב-ס-י-ס-י-ת! לפני הקלות ולפני החמרות. אנחנו צריכים לנהוג כך. יש בעיה מיוחדת שדורשת שאלה? אפשר לשאול רב ובמידת הצורך להקל. אנחנו ב"ה מצליחים את המינימום? נבדוק במה יכולים לקב ל על עצמנו להחמיר ולהדר וננסה לעשות זאת.
כמו בכל מחלוקת הלכתית.
אלו ואלו דברי אלוקים חיים.
אלא על זה שמחפפים. אני לא חושבת שהיא דווקא בעד "חומרות" אלא פשוט בעד לא לחפש איך ההלכה מתירה כל דבר שיהיה לי הכי נוח ואיך לחפף בקיום מצוות!!
אבל ליחידים - יש מקום להקל.
אצלנו תמיד כשמישהו אומר בבית על אנשים שמקלים אז אבא שלי מגיב: "שהם יעשו"....
לזכור תמיד שמי שמקל כשהוא מסתמך על דעת רבנים ולא על עצמו - זה לא שהוא לא בסדר, אבל אצלנו אפשר יותר. אנחנו יכולים להחמיר ולעבוד- אז לשם מה להקל?
בס"ד
שאלתי את הרב שלי וזה מה שהוא ענה לי את כל הדעות הקיימות שיש בעניין:
בהופעה כזאת שמופיעה בה אישה - אסור להיות!!
בסרטון וידאו - רובם המוחץ של הרבנים בימיינו אוסרים!!!!! (מהרב דוב ליאור שליט"א עד הרב ליכטנשטיין)
לגבי שמיעה ברדיו: יש כבר יותר רבנים שסוברים שניתן להקשיב כל עוד לא מכירים את הזמרת - ומי שנוהג כך יש לו על מי לסמוך.
לגבי שמיעה ברדיו:
ספרדים לדעת הרב עובדיה: "כל עוד לא מכירים את הזמרת"
ולהולכים לפי מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל: בשום פנים ואופן לא!
נראה לי שלא ירדתי לסוף דעתך.
הרי זה בדיוק מה שמרדכי אמר.
רק גורמות לי לחשוב,
מה יהיה עם הדורות הבאים?
אילו הקלות כבר יהיו לנכדים שלנו?
(ירידת הדורות- הגברת הקלות?)
איך להעביר לחניכים את המסר של עשרה בטבת בדרך קלילה וחוויתית אני ממש אשמח לרעיון..תודה רבה
בס"ד
"כן אני תינוק, יש'ך בעיה עם זה?!"
טיפלתי היום קצת באחיין שלי, בן 10 חודשים בערך, והוא התחיל לטפס במדרגות...
(מגניב נכון?! )
ואז הוא הסתכל אחורה, חייך, והמשיך לטפס..
עכשיו תשאלו למה אני מספרת את הסיפור הזה שלכאורה כל תינוק עובר אותו?
כי ראיתי אותו ופשוט הייתי בהלם!
הלואי והייתי תינוקת כמוהו..
שמתם לב פעם מה קורה לתינוק כשהוא נופל במדרגות?
הוא בוכה קצת, צומחת לו בלונקה ענקית כזאת, והוא מנסה שוב לעלות!
אימאלה! איך הוא מצליח?!
הוא נפל לפני שנייה וכבר מטפס?!
אז כן, הוא נפל לפני שנייה וכבר מטפס... הפעם בלי סימני התדהמה.
כמה הייתי רוצה להיות כמו תינוק ככה, כמה הייתי רוצה שכולנו נהיה ככה..
שניפול, נקבל מכה, אולי אפילו כואבת מאוד, תצמח לנו בלונקה בלב (שגם היא תרד ואולי תשאיר צלקת)
אבל נעלה שוב!
לא נישאר למטה כי די, נמאס לנו.
נהיה תינוקות לרגע אחד..
נעלה למעלה למרות שקודם נפלנו!
אבל מי מחייב שניפול הפעם?
הרי אם ניפול ונפסיק לנסות אז באמת לעולם לא נצליח...
תינוק כשהוא לומד ללכת או לטפס במדרגות, הוא נופל וקם, נופל וקם, ממש "שבע יפול צדיק וקם"..
הוא לא חושב על "רגע, אולי אני שוב אפול? אולי כדאי לי לחסוך את הכאב?"
אז לא.
אם נפלנו אנחנו צריכים לנסות שוב כדי שבסוף נוכל לעשות הכל בדרך יותר בטוחה ולטפס למקומות יותר גבוהים או לחילופין להתחיל לרוץ (תלוי אם זו הדוגמה של המדרגות או של ההליכה).
סתם..
עלה לי כשראיתי אותו
אה ונקודה אחרונה- אמרתי שהוא עלה במדרגות, הסתובב, חייך והמשיך לטפס..
וסתם חשבתי- למה בעצם הוא הסתובב וחייך? מה אני עד כדי כך מצחיקה? (כן!! )
ואז אמרתי שגם אנחנו יכולים לעשות את זה...
להסתובב אחורה, לראות כמה עלינו, לחייך ולהמשיך לטפס...
חשוב לראות מה עברנו וכמה עלינו כדי שנוכל להמשיך לעלות למחוזות גבוהים יותר .
זהו.
מקווה שהובנתי.
לסיום רק שיר אחד קטן... (הוא של אברהם פריד, באנגלית).
תרגום ללא יודעי אנגלית-
שם השיר- המשך לטפס
המבצע- אברהם פריד
שם הדיסק- באנגלית keep climbing
בעברית- רצוננו
(זה שני שירים נורא יפים מהדיסק..)
"החיים הם הר שאנו מוכרחים לטפס
אין לנו את כל הזמן שבעולם
רק את הזמן שהוא נתן לנו
הגע לפסגה אם תוכל
זה אתגרו של האדם
כן , אתה אולי תיפול למטה
זה קורה לעתים כשאתה מעז
אני מכיר אותך ילדי
ויודע שתרים את עצמך
ותתחיל שוב מההתחלה.
פזמון:
המשך לטפס
אל תיתן לשום דבר לעמוד בדרכך
המשך להאמין
אל תתייחס למה שהם אומרים
למעלה זה המקום שתרצה להגיע
חשוך ובודד
למטה
המשך להלחם
זוהי המלחמה היחידה שלא תתחרט עליה
המשך להאמין
יש בך את הנדרש, אל תשכח
למעלה הוא מקומך
שם נשמתך תמצא את שירה.
היה בטוח שאתה פוסע פסיעה אחת בו זמנית
זכור כי כניעה
היא הדרך לשום מקום..
היה גאה כמה מרחוק הגעת
אמור
זה יכול להתבצע!
אז חפור וקח נשימה
יש עוד לטפס
להתייאש עכשיו זאת תהיה בושה נוראית
עשה ככל יכולתך ילדי
אתה לא רוצה להפסיד את כל מה שהשגת
פזמון...
מעבר: אין שום ריגוש בלעמוד במקום
רק את הדרך כאשר יש רצון
גע באלוקות
המשך לטפס
פזמון...
החיים הם הר, אתה חייב לטפס."
מרדכיאחח... אחרי יום קשה במיוחד זה היה כמים קרים על נפש עייפה, אבל זה באמת היה טוב.... תודה
אני חושבת שזה מסקנות שכל אחד היה יכול להגיע אליהן באיזשהו שלב בחיים, אבל את הסברת והמחשת יפה, וגרמת פשוט.. לחשוב והכי חשוב - לקבל
אז שוב.. תודה
לך דומיה תהילהאיזו שותפה לניהול! 
ענבלהיית חייבת להרוס עם שיר של פריד בסוף? 
סתםסתם, אהבתי ממש
.-שודס-תודה צדיקה..בדמייך חיייפה מאד!
חיזקת!!
הנורמלית האחרונהגיברת פלסף. וחזק רצחחח..מיריצ'י =)תודה רבה
מממש יפה!
עניים כחולותbatsheva100אפרת..=]אחרונהתודה.
ככל שגדלים הפרסקטיבה משתנה, נהיית רחבה ובוגרת יותר. ככה שהראיה על העבר משתנה, ובד"כ דברים נראים פחות נוראיים מאיך שהם נראו לנו אז [כנ"ל דברים טובים, פתאום זה נראה פחות משמעותי וכו'..]
אבל כן, יש גם לזמן עניין [ז"א, גם אם מיד אפשר לראות מה הלך, יש ראיה בוגרת.. עדיין, הזמן כן עוזר להתרחק. במיוחד אם במשך הזמן מסגלים "רחוק מהעין רחוק מהלב"]
ותודה ומי שעזר לי ללטש את האבחנה הזאת [ועוד כמה]
יש דברים שאדם בגיל 15-16 חושב שהם עוצמתיים במיוחד.
ולאחר 5 שנים במבט לאחור הוא מבין שזה לא באמת היה כל כך עוצמתי.
לעומת זאת- כשאדם בן 40, ועובר עליו משהו חמור- סביר להניח שהוא יכול לנתח אותו בצורה נכונה ושקולה, ולא לנפח אותו עם הרגשות (דבר שבהחלט קורה המון בטווח הגילאים 14-18...) לכן סביר להניח שהמצב לא ישתנה בצורה דראסטית לאחר 5 שנים.
מתוך "ההוביט", משחק החידות של גולום ובילבו, החידה האחרונה של גולום:
"את הכל הוא בולע בחמדה
חיות ופרחים ועופות השמים
הוא נוגס בברזל ואוכל בפלדה
אבנים הוא טוחן וגומע כמים
מלכים הוא מפיל, מחריב הוא ערים
שאולה מוריד הוא הרים אדירים"
הוא לא מרפה הכל, הוא פשוט מעלים, בולע, מחריב, מוחק...
יש דברים שהשכחה היא המרפא - אך יש דברים שלא...
נחמה בין החוחים =]בס"ד
שבת שלום לכל עמ"י בעז"ה.
יאלה חבר'ה!
אפילו פרק אחד..
ע(א)לומה... יישר כח!
שבת שלום וגשומה בע"ה!
שבת שלום!
בסיעתא דשמייא!!
מכירים את זה שאתם יודעים מה נכון וצריך לעשות, אבל פשוט אין לכם כוח לזה?
נגיד אתם מתלבטים אם ללכת להתנדבות, או שאולי כדאי להישאר בבית כי קר וגשום בחוץ, ובבית חם ונעים..
או שבמקום ללכת לשיעור תורה, בא לכם סתם לשבת ולראות איזה סרט..
---
בפרשת השבוע שלנו (ויגש), יעקב אבינו נפגש עם פרעה.
והשאלה הראשונה שפרעה שואל את יעקב היא -
"כמה ימי שני חייך"?
כאילו, אחרי כל הדרך שיעקב עבר והטלנובלה המרגשת שהמשפחה שלו עברה - מה שיש לפרעה לשאול את יעקב זה בן כמה הוא?
מוזר קצת, לא?!
ועוד יעקב, במקום לענות תשובה של 3 מילים, מתחיל להרצות על השאלה הפשוטה הזאת -
"ימי שני מגוריי שלושים ומאת שנה. מעט ורעים היו ימי שני חיי, ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם"
כאילו, שאלו את יעקב שאלה פשוטה, אז שיענה את התשובה המדוייקת. למה צריך את הכפילות הזאת?!
אז זהו, שבעצם השיחה הזאת בין יעקב ופרעה מייצגת 2 גישות שונות לחיים.
כשפרעה פוגש את יעקב, הוא מתפעל מאוד מהגיל המבוגר שלו, כי מבחינתו הזמן שהאדם נמצא פה בעולם זה מה שקובע.
ז'תומרת שהתרבות המצרית אומרת שמה שחשוב הוא הקיום החומרי והפיזי של האדם - הגוף שלו.
אבל יעקב מייצג תפיסה אחרת לגמרי -
יעקב אומר שמה שמשנה באמת זה לא הגיל של האדם, אלא התוכן שהוא יוצק לחיים שלו.
ולפי זה, הפירוש של דבריו לפרעה הוא:
"ימי שני מגורי" - הימים שהייתי פה בעולם. מהיום שנולדתי ועד עכשיו עברו 130 שנה.
"ימי שני חיי" - הימים שבהם הצלחתי לחיות באמת. הימים שניצלתי, יצרתי, הגשמתי את הייעוד שלי פה בעולם, עשיתי דברים חשובים ומועילים.
ווהימים האלו היו "מעט ורעים". יעקב אומר שהוא לא הצליח לנצל את החיים שלו לדברים ערכיים ומשמעותיים, ולכן הימים שבפועל בהם הוא חי היו מעטים.
אנחנו יכולים ללמוד מפה יסוד חשוב מאוד -
הגיל שלנו, הזמן שבו אנחנו חיים לא נקבע ע"פ מה שכתוב לנו בתעודת זהות.
הזמן בו אנחנו חיים נקבע לפי המעשים שלנו. לפי הדברים המועילים, הטובים והחשובים שאנחנו עושים.
נער ממוצע בן 18 בישראל חי בפועל 14 שנה,
כי 4 שנים מהחיים הוא ישן, רואה סרטים, אוכל, גולש באיטרנט ובקיצור - מבזבז ת'זמן היקר שיש לו.
אז הגיע הזמן שנתחיל לנצל ת'חיים שלנו קצת יותר.
שנשתדל לעבוד על עצמנו יותר, לעזור לאחרים, לקיים את השליחות שלנו פה - ופשוט לגרום לעולם שלנו להיות מקום יותר טוב.
ככה בעז"ה כל אחד מאיתנו יוכל להגיד עוד 120 שנים "רבים וטובים היו ימי שני חיי" -
הצלחתי להכניס תוכן איכותי, ערכי, אמיתי לחיים שלי. הצלחתי לפעול, לקדם, ולשנות את העולם, אפילו קצת.
אז קדימה, לעבודה
(הד"ת מבוסס על שיעור של הרב יוני לביא)
שבעז"ה תהייה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!
לולית10תחשבו אם יחעקב אבינו, שהיה כזה מדיק וזכה להיות אחד משלושת אבות האומה, אומר ככה על עצמו...
אז תחשבו עלינו...
זה לא אמור לייאש חלילה!
זה אמור לגרום לנו לרצות יותר לנסות להתקדם בחיים כמה שרק אפשר...
יומנוצללא בזבוזים... =)
יישר כח עצום, שה' יברך אותך!
ועוד לגבי התוכן - מזכיר לי ילד שנפטר לפני חמש שנים וחצי.
שבשבעה עליו הגיע אדם שאמר 'מה שהוא עשה ב12.5 שנות חייו, יש אנשים בני 80 שלא זוכים או שעשו פחות ממנו..י
בע"ה שנזכה...
שבת שלום
ממש יפה..
שבת שלום!!
כמו שהבטחתי הבאתי את דעת מו"ר הרב שלמה אבינר שליט"א על "נבואת סוף העולם" של לוח המאיה
"יש שניבאו שמחר ב21.12.2012 יהיה חורבן העולם! הנני להודיע שלא יהיה חורבן מחר,הנני "מנבא" שלא יהיה חורבן מחר, זה כתוב בלוח מאיה אסטרונומי שעושים ממנו אסטרולוגיה וע"פ זה מנבאים. וטוענים שמצאו מקורות מקבילים גם אצלנו,כמובן הכל הבל!
א' אין כרגע נבואה.. הנבואה פסקה לפני כאלפיים שנה עם חורבן בית שני ורגע אין לנו נביאים,לכן אם אדם טוען לנבואה אז יש שתי אפשרויות או שהוא שוטה או שהוא קטן .כי הנבואה ניטלה מן הנביאים ונתנה לשוטים ולילדים..ובכלל מכיוון שמדובר בנבואה של גויים..האם בכלל גוי יכול להיות נביא?
לפי ריה"ל ,לא.לפי ריה"ל (הספר הכוזרי)הנבואה היא סגולה ישראלית שלא שייכת לגויים. ולפי הרמב"ם בהלכות יסודי התורה הנבואה היא סגולה אנושית הוא אומר שהאלוהים מנבא בני אדם. זה ביסודי התורה פרק ז' אבל באיגרת תימן הוא אומר שזה נכון רק עקרונית אבל מעשית זה לא נכון. כי בשביל להיות נביא צריך מדרגות עילאיות של קדושה וזה בפועל גוי לא יכול להגיע למדרגה הזאת. ולכן למעשה אין מחלוקת בין הרמב"ם ל'כוזרי' -נבואה לא שייכת לגויים.
.ב' כבר אמרו חכמים תפח עצמם של מחשבי קיצים. כל אלה שעושים חשבונות של הקץ..תפח עצמם!! זו ביקורת קשה ..קללה ..
משום שהם עושים מחשבות של הקץ ואח"כ אין קץ. וזה גורם משברים נוראיים..אכזבות..משברים קלקולים באמונה..לא צריך לעשות חשבונות .כשזה יהיה נדע..הרמב"ם אומר שכל הדברים שקשורים למשיח לא נדע איך שיהיו .
ג' זה נכון שתאריך זה מופיע בלוח המאיה או בגרסאות מסוימות של לוח המאיה אבל חוקרים מערביים של תרבות המאיה אומרים שנכון שזה תאריך מיוחד של סוף תקופה-תחילת תקופה אבל לא מוזכר אצל המאיה שצריך להיות איזה חורבן באותו יום יתר על כן שבטי המאיה שעדיין שורדים וקיימים היום גם הם מכחישים וטוענים שאין אצלם נבואה כזאת על חורבן עולם מחר.
אלא מאיפה כל זה בא? מהעידן החדש, ניו אייג'..הניו אייג' זה מהלך מחשבי שהוא בליל של אמונות שונות השקפות עולם שונות,שיטות רפואיות טבעוניות שונות.כאשר המנה העיקרית היא האלילות של המזרח הרחוק.והעידן החדש הוא מאוד אוהב רעיונות כאלה אפוקליפטיים של חורבן העולם או התחדשות העולם -יש מנבאים שיהיה חורבן לעולם חורבן גשמי או חורבן רוחני או עולם חדש שיופיע וכן הלאה - הם מאוד אוהבים רעיונות כאלה כי זה מאוד שובה את הדמיון של האדם.. אגב אצל הנוצרים גם יש רעיון כזה שנקרא ארגמדון "שיהיה חורבן העולם חלק ימותו ובסוף כולם יתנצרו" על כל פנים, העידן החדש מאוד אוהב את זה ואכן יצאו עשרות סרטים אפוקליפטיים ומאות אלפי אתרים באינטרנט על סוף העולם.אלא יש להצטער על מה שנקרא מנוסת התבונה אומנם מופיע בעולם המהפכה הביקורתית לפני מאות שנים והמהפכה המדעית אבל עדיין יש את מנוסת התבונה כלומר אנשים מקבלים דברים בלי הוכחות...אין דבר כזה דבר בלי הוכחות!
-אתה טוען שיהיה חורבן העולם מחר? תוכיח !
-כתוב בלוח מאיה
-א' לא כתוב. וגם אם כן כתוב, תוכיח לי שכל מה שכתוב בלוח המאיה,כל הנבואות אם היו כאלה, תתקיימנה!?
הרמב"ם באיגרת אחת, מונה שלוש אמות מידה של אימות רעיון.שכל-אם אתה מצילח להוכיח בשכל שזה נכון. נסיון- בעניי אני רואה שזה כך. נבואה. ומכיוון שאלה מהמאיה אומרים או לא אומרים.. זה לא נתמך לא ע"י שכל ולא ע"י נסיון ולא ע"י נבואה מן השמיים וכ'ו.. זה בטל ומבוטל למה באמת אנשים יש אצלם תופעה כזאת של מנוסת התבונה? למה לא משתמשים בשכל ? למה הולכים לרופא אליל? ואומרים להם,למה אתה הולך לרופא כזה?! הרי השיטה שלו לא מבוססת מדעית!?
- בחיים המדע זה לא הכל..
- אני יודע שהמדע זה לא הכל אבל צריך הוכחות תראה מחקרים סטטיסטיים הוכיחו שהשיטה הטיפולית הזו אין לה ערך
-סטטיסטיקה זה לא הכל הם טועים אפשר לפרש ככה או ככה .. טוב אין עם מי לדבר לזה קוראים המנטיליות המאגית שבמקום להסתכל בבעיות לראות אותם פנים בפנים מעדיפים להתבסם בדמיונות שווא שהכל ייפתר לבד! לכן חזק חזק ונתחזק בשכל ובהגיון בשכל כלל אנושי ולמעלה מזה בשכל של תורה... ושלום לכם המאזינים תעברו טוב את מחר- היום של "חורבן העולם" ותכנסו לשבת שמחים."
(נערך מתוכנית שו"ת לילי עם הרב אבינר שליט"א פרשת ויגש ברשת מורשת)
היה לנו היום מרוץ בניה בישוב,שנדחה עקב המצב בטיחוני שהיה לפני כמה שבועות,והיום הוא היה פשוט מחמם א תהלב לראות אנשים באים ברוח עם קצת גשם ורצים במירוץ..
שנזכה לבשורות טובות.
שבת שלום והרבה טוב!!אין על עמ"י!!...
כמה שיותר יותר טוב1!
...פריקת העצבים הכי טובה בעולם!!בדמייך חייבס"ד
או לנגן..
או אפילו לשמוע שירים מרגיעים עוזר..
אבל לפריקת עצבים..? אממ כן-ציורר...לזרוק לדף ההההההכלל
בעזהי"ת
עד אתה נהיה חרש.
גיטרה לבד לעצמך.
מוזיקה בפוווול ווליום ולרקוד.
לרוץ
לרכב על אופניים
ללכת למקום רועש/מבודד ולצרוח את החיים [ולא לשכוח לקחת איתך חברה טובה-טובה בשביל שתחזיק אותך שלא תשברי ותאסוף אותך אח"כ שלא תתפרקי.]
קחי מחבט בייסבול (המשחק האמריקאי), צא החוצה ותתחיל לחבוט בגזע של עץ החרוב שנמצא מחוץ לבית...
תאמין לי זה משחרר את כל העצבים שלך, אבל בתנאי שיש לך את שני הדברים שציינתי.
א.גולד]מישי' מאפושו'מקלחת.
לשמוע שירים.
לשיר שירים.
לצעוק (אפשר לעשות את הנ"ל גם על בנאדם, גם לחלל האוויר, וגם תוך כדי שירה. לצעוק את השיר)..
לכתוב את כל העצבים במילים. אם כותבים על דף - אז אח"כ לקרוע אותו לחתיכות קטנות קטנות ולזרוק...
לא עולה לי עכשיו עוד.
בהצלחה!
בעזהי"ת
לעשות מחברת [או לקבל מחברה ] ולכתוב בה את כל העצבים ולשמור אותה במקום סודי.
ממש תודה..
אם היה לי כוח הייתי מחפשת אבל אין לי...
ברכת הבית!
בית זה בסך-הכל קופסה שגרים בה, קופסה ולא יותר
אבל על הקופסה הזאת אני אף פעם לא אסכים לוותר
לא, לא אסכים לוותר
יש דברים מרובים
וחשובים בעולם.
החשוב מכולם הוא
ביתו של אדם
וכמו שאדם מאדם הוא שונה,
כן שונים הבתים
שאותם הוא בונה.
ועל כן
כה חשוב להזכיר ולזכור,
כי על הבית
צריך להגן ולשמור.
כי דברים רבים
יקרים בעולם
אך אין כה יקר
כביתו של אדם.
יש בית- והוא רק צריף או צריפון
יש בית- והוא רק אוהל קטון.
יש בית- ובו רק מצע על הקש.
אבל מה שחשוב בו- איך המרגש...
כי בית
אינו רק גג וקירות,
כי בית
אינו רק צירוף של דירות,
כי בית
אינו סתם מבנה של בטון,
כי בית
מעניק הרגשת בטחון.
יש בית
שהוא כמבצר על ההר,
יש בית
והוא כארמון מפואר,
אך לא העיקר הוא
ארמון או ביקתה,
חשוב הוא הבית
שבנית אתה!
יש בתי עשירים
העולים כסף רב.
ארמונות נוצצים
מצופים בזהב.
יש בתים הנראים
כמעשה אומנות.
אך הבא אל תוכם
מרגיש ריקנות...
כי בית הוא פרח
שלחן עם מפה
כי בית הוא ילד
רעיה מצפה.
כי בית הוא גג
ופינה חמימה
וברית כרותה
בין אדם לאדמה.
כל מי שהיה בחמישי שעבר בהתנדבות
ובדרך חזור נסע איתי ברכבת
שיראה שיסתכלל
ואם אתם רוצים להיות אמיתיים תודו שטעיתם
כי אני דיברתי על הרמה של הערוץ בעוד שנתיים
אבל מה קורה עכשיו??????????????
אהה
(השרשור מופה רק לאנשים שמבינים על מה מדובר)
אשמח מנהלים אם תימחקו אותו אחרי השעה אחד!
ואני עדיין מאמינה שעוד שנתיים זה רק ישתפר.
דבר איתי עוד שנתיים
