פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1059)

אם אני שונאת מישהו,כל כך שונאת, לא בלי סיבה...

מה אני אמורה לעשות?

אני לא רוצה לשנוא, אבל זה בגלל משהוא שהוא עשה לי..

אז מה אני אמורה לעשות?

להגיד לו?

אבל ניסיתי והוא ברח...

אני פשוט לא יכולה להפסיק לשנוא אותו!!!

אין לי כ"כ מה לכתוב ולהגיד חוצמזה שפשוט נמאס!! ממשלה של פחדנים... עמ"י יצא כ"כ מושפל.. ועלוב.. אין מה להגיד.. אפסים

יום שלם של אזעקות ..פיגועים.. וחח הפסקת אש.. 

הי!!!

אתמול (שבת בערב,שבת ארגון) עוד למדתי עם אבא שלי רש"י,ודיברנו בנחת.

הלכתי לישון, ובבוקר אמא שלי אמרה לי שגייסו את אבא שלי ב11 בלילה!!!

אני ממש ממש מפחדת!

מה יהיה?

לכל החברות שלי יש הורים/אחים שגויסו...

וזה ממש מפחיד!!

אני גרה במרכז, והיה ב6 בערך בשבת אזעקה-שניה אחרי זה אמרו שנפל בגוש עציון ובירושלים...

אני מתה מפחד!!!!

http://www.atzuma.co.il/amudanan

אני חושבת להתנדב שם (בפרוייקט שח"ף).

אם יש מישו/י שהתנדב/מתנדב אשמח שיפנה אלי באישי...

תודה!

כל אחד מסמן בגליון הבא את פרקי התהילים שלקח, אנא סיימו ספר לפני שמתחילים את הספר הבא:

https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AkcsujiybVwmdEtRQ21PTF9JdFZMa2JhUV9hUWNEYWc

נ.ב. דרך זו היא תחליף לשרשור הלא מסודר של תפילה וישועה.

בתודה מראש

עמ"י

פה.

גם במסר, וגם בשיחה אישית.

כל האינפורמציה - אצלי!

ושוב אין לי כוח לטרוח לקום בבוקר ולנסוע לעוד יום של שיעמום...

אז אולי אני אשאר בבית?

אבל בעצם גם בבית משעמם לי... ואין לי כוח להיות בבית..

אז אני אלך ללימודים..

מספיק יש לי להשתעמם בבית בחמישי..

אבל זה בזבוז זמן.

ואין לי כוח.

לכלום.

תסכולל.

ןמתנחלים להיפך לא מפחדים,
מה תאמרו על הסרטון הבא?https://www.youtube.com/watch?v=ezzg3E6_UmA

כל פעם שקורה משהו דומה.. שאומות העולם משחקים בנו וצוחקים עלינו..

אני למשל יוצא לי להיות ליד מלא ערביי הצפון בסביבה שכרגע אני מתגוררת בה.. ממש קשה לי עם זה 

חוץ מיזה שמאוד מתוח באויר.

אני מרגישה ש-דיי! הגיעו מים עד נפש כבר מזמן.

למה אני צריכה לשבת על הריצפה באוטובוס כשכל הסטודנטים הערבים תופסים כמעט את כולו?

גאוה יהודית זו גם תחושה שעולה לי כשאני לידם. לא אני לא אשב על הריצפה.. ממש לא לידם.

אני בת של מלך ואני צריכה לשמור על הגאוה היהודית שלי!!!

מה איתכם? לחץ? ביטחון? אחדות?

סדר האירועים הנ"ל הוא במשך היום - יום ג'.

ישעניוז - הצלה יהודה ושומרון

- יידוי אבנים מסיבי בכביש תקוע ירושלים באזור גשר הרודיון.

- יידוי אבנים סמוך לג'בע בגזרת עציון נזק שימשה.

- כ 20 ערבים הבעירו צמב"ר ויידו אבנים סמוך לבעל חצור ( באזור עפרה ).

- כ 500 מחבלים קטנים יצאו מיטא לכיוון צומת זיף בהר חברון טרם דווח על הפס"ד. (הפרות סדר)

- יידוי אבנים סמוך לצומת העוקפים צפונית לחברון.

- יידוי אבנים לעבר כוח צה"ל בין צומת העוקפים לגשר חלחול.

- כ 100 ערבים התקהלו בצומת בית ענון ויידו אבנים.

- יידוי אבנים לעבר כוח בצומת בית מרקחת בחברון.

- בחווה 5 בשומרון מספר פורעים ערבים שהציתו צמב"רים.

- התפרעות של כ-1000 ערבים בסמוך לכיכר השוטר בחברון.

- 2 נפילות בכפר ערבי בגוש עציון (פרטים - מסווגים).

- בהתפרעות של ערבים נפצע קל חייל ברגלו בכפר ג''בע בגוש עציון.

-  בקת"ב הושלך לעברק רכב ישראלי בכביש 5 סמוך לא-סוויה ללא נפגעים.

- צמב"ר בצומת בית פוריק.

- 20 צמב"רים בכביש 5.

- ביציאה מטלמון לכיוון צומת הפרסה יידוי אבנים לעבר רכבים נגרם נזק.

- בקת"ב לעבר רכב ישראלי בין נילי לעופרים מהמבתרים של מחצבות נטוף.

- יידוי אבנים לעבר רכב של החל"פ בעלייה מוואדי חרמייה לעפרה.

- 600 פורעים ערבים יידו אבנים בנבי צלאח וגם יידוי אבנים בדיר ניזם לעבר רכבים ישראלים.

- יידוי אבנים מסיבי בצומת מעלה חבר נזק שמשה ופח לרכבים.

- יידוי אבנים לעבר אוטובוס סמוך לבית הקברות בבית אומר על כביש גוש עציון חברון נזק פח.

- יידוי אבנים בעוקף חוסן ממש סמוך לכניסה לבית"ר נגרם נזק.

- יידוי אבנים לעבר אוטובוס באל פוואר בהר חברון.

- בקת"ב לעבר רכב בין אידנא לתרקומיה.

- יידוי אבנים לעבר אוטובוס קו 166 סמוך לבית הספר לבנות בתקוע הערבית נגרם נזק.

- יידוי אבנים בין צומת גוש עציון למחנה הפליטים אל ערוב.

- כאמור בהתפרעויות בג'בע שבעציון נפצעו 2 חיילי גבעתי מיידוי אבנים : - לוחם אחד נפגע ברגלו ופונה לשערי צדק ע"י מד"א , חייל נוסף נפגע בפניו פונה ברכב של היחידה לשערי צדק במצב קל.

- התפרעויות בביר זית 4 פורעים ארורים נפצעו קל אחד משאיפת עשן ו 3 קל מגומי.

פצועים מזריקות אבנים (בשעה האחרונה):

פצוע קל מרסיסי זכוכית סמוך לבית חג"י.

פצועה קשה מזריקות אבנים בעוקף חוסאן סמוך לביתר.

               ערוץ 7 :

במחנה הפליטים ג'למה, צפונים לג'נין התקהלו כ-450 מתפרעים אשר ידו אבנים, והשליכו בקבוקי זכוכית ריקים וגלגלו צמיגים בוערים לעבר כוחות הביטחון. 9 מהמתפרעים עוכבו לחקירה.

בכפר קליל, דרומית מזרחית לשכם, התפרעו כ-200 פלסטינים. אחד המתפרעים נפצע באורח קל מירי מדויק של כדור גומי. הפצוע טופל על ידי גורמי רפואה צבאיים ופונה להמשך טיפול רפואי בבית חולים. 8 מתפרעים נעצרו במהלך ההפגנה.

בקלקיליה, התקהלו כ-350 מתפרעים אשר ידו אבנים וגילגלו צמיגים בוערים לעבר כוחות הביטחון.

בכפר ביר זית שבמרכז בנימין התקהלו כ-180 מתפרעים אשר ידו אבנים לעבר כוחות הביטחון. שלושה מהמתפרעים נפגעו באורח קל מירי מדויק של כדורי גומי ופונו לקבלת טיפול רפואי בבית חולים.

בכפר נבי צאלח, צפונית מערבית לרמאללה, התקהלו כ-600 מתפרעיםאשר ידו אבנים לעבר כוחות הביטחון. התפרעות דומה היתה גם בכפר בית סחור, צפונית מערבית לבית לחם.

סמוך לקבר רחל התפרעו כ-400 פלסטינים אשר ידו אבנים ובקבוקי תבערה וגילגלו צמיגים בוערים לעבר כוחות הביטחון.

מעניין אותי האם יש כאן עוד הורים שעצבניים על זה שאני נמצא בפורומים 

כאילו מטעמים דתיים של בנים בנות ביחד (וזה לא הכי טוב בוא נגדיר את זה ככה)

ועכשיו גם מעניין אותי אולי באמת יש בזה בעיה

והאם יש כאן עוד כאלה שההורים שלהם לא מסכמים או לא מרשים או שלא מרוצים מזה שהם פה

היי,

רציתי לספר משהו קטן,

יש לי הרבה סוכריות...(כמעט כמו מפעל..)

החלטתי שפשוט יהיה נחמד מצדי להביא לאחותי כמה..

לכן, ביום ראשון הבאתי לה 24 סוכריות..

היא די התלהבה, 

היא הודתה לי וגם הציעה לי ממה שנתתי לה...

התגובה שלה גרמה לי לרצות לתת לה עוד סוכריות..

אפילו לא סתם סוכריות, אלא סוכריות "משודרגות" יותר..

יום למחרת עשיתי זאת,

"פינקתי" אותה בסוכריות השוות..

היא שמחה, והודתה בשנית..

וגם אז, הציעה משלה..

וכך הלאה, במשך חמישה ימים הבאתי לה סוכריות.

ביום השישי היא רק לקחה את הסוכריות בתודה חטופה,

הכניסה אותן לתיקה והלכה..

נדהמתי. "היא ממהרת"...אמרתי לעצמי.

אבל לא, 

זה החמיר, ככל שחלף הזמן.

ההוקרה נעלמה. 

כתגובה לכך הוחלפו הסוכריות היוקרתיות בסתם סוכריות טופי..

"שתלמד"...

אבל, היא לא הבינה את המסר..

לא יכולתי, שאלתי אותה בהתפרצות:

"איך את מסוגלת להיות כזו כפויית טובה?!

24 סוכריות כל יום, 

עזבי את זה שאפילו אחת מהן את כבר לא נותנת לי..

אפילו תודה את לא אומרת?!

לא היה אכפת לך לו הייתי מפסיקה לתת לך בגלל התנהגות שכזו"?!..

והיא ענתה בפשטות,

"לא, 

ידעתי שתתני לי כל יום מחדש את הסוכריות.

התרגלתי למציאות הזו,

אז כל יום להודות לך מחדש"???

............................................

האמת שאין לי מפעל סוכריות.

והמקרה לא באמת קרה,

אבל יש מקרה אחר,

אמיתי.

צורם יותר,

מה איתנו?

כמה סוכריות אבא נותן/נתן לנו?

האם אי פעם הערכנו באמת?

האם אי פעם נתנו לו את ה"חשק הזה"..לצ'פר אותנו בסוכריות שוות יותר?

תפילה? ברכת מזון? קריאת שמע?

לכמה זמן כבר כל זה מצטבר ביום?

באיזה חשק אנו עושים זאת? (אם בכלל..)

וכמה זה בהשוואה ל-24 סוכריות יום-יומיות???

יצרת אותי כלי קטן, פשוט,

עם גבול יכולת מסויים,

גם אם ארצה-

לא אוכל לקבל ולהכניס לתוכי הכל.

אתה קבעת את הגודל שלי! את הגבולות שלי!

אז די! אין כבר מקום!

הכלי התמלא סופית!

עוד מכה ועוד אחת,

עוד נסיון להתגבר, עוד בליעה שקטה,

אבל הכלי עומד להתפוצץ! אין יותר מקום!

אם בכל פעם שאני קמה

אני מתבשרת בבשורה קשה,

אולי עדיף לא לקום?

כי לא לישון בכלל זאת לא אופציה,

יכולת ההתמודדות על סף שבירה..

יום אחד הפצצות,

יום אחד מלחמה,

יום אחד המון נפגעים,

יום אחד התפשטות,

יום אחד מישהו נפטר,

יום אחד שכן על סף מוות,

ומה יהיה מחר?

אי אפשר יותר, די!

כשהכאב הוא שלי יש אפשרות להתמודד,

אפשר לחפש עידוד במי שסובב אותי,

מוצאים נחמה..

אבל כשזה בא ככה? בגלים גלים?

ללכת ברחוב ולראות איך כולם כואבים ביחד?

כל השכונה עם ראש ברצפה?

מה אפשר לעשות עם כל הכאב הזה?

אי אפשר אפילו להוציא אותו!

ריבונו של עולם אין יותר כוחות,

ניסיתי, לא הולך..

בבקשה תגאל אותנו! תן לנו כוח!

מספיק עם הצרות!

כי עוד רגע אחד והכלי מתנפץ..