פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1112)

לרגע לא הבנתי. 

מה זה כוח? כוח זה משהו שמניע. גם רצון מניע.

אז כשאנחנו אומרים שאין לנו כוח, אנחנו מתכוונים שאנחנו

לא רואים סיבה שתגרום לנו לרצות לעשות את מה שצריך.

פשוט אין לנו רצון.

זה שאלה ששאלתי את עצמי המון!

הכוח הוא מה שמניע אותה להגשים את הרצון.

זה לא אותו דבר כמו הרצון.

יכול להיות שהרצון קיים אבל אין את הכוחות לממש אותו.

ויכול להיות שיש כוח, אבל אין רצון, ואז אין לכוח במה להתבטא.

כשאנחנו אומרים שאין לנו כח, זה לא ממש נכון...

דבר ראשון כי תמיד יש לנו כח!

לא יכול להיות שה' מביא לנו משו שאין לנו כוחות לעמוד בו.

דבר שני, אנחנו לא מדברים על כח פיזי. כח נפשי תלוי בעיקר בנו.

'אין לי כח' - זה אומר שאנחנו מעדיפים לוותר על הדבר, לוותר לעצמינו.

ובכללי-

למילים שאנחנו מוציאים מהפה יש כ"כ הרבה משמעות.

זה משפיע עלינו בלי שאנחנו מודעים לזה...

לכן, צריך מאוד להיזהר, ולא לומר את זה כל הזמן, כי חבל.

מותר לפעמים להתפרק ולומר שאין כח, בתנאי שזה בא לא ממקום של יאוש,

אלא ממקום של חיפוש מאיפה אפשר למצוא את הכוחות. מה יכול לחזק אותי...

זהו, חפרתי!

ככ את עושה טוב

-אבל עם פירוט הרבה יותר רציני

וגם יש תוספת של חומר לא קשור. לענ"ד אפשר ללמוד אותם במקביל... 

השני מתבסס על הראשון ומרחיב אותו..

למשל: בראשון שואלים ממש על בנינים. בשני די מתבססים על זה שיש לך מושג בזה...

אם את ממש לא יודעת כלום מהראשון, אז תצטרכי להתחיל בו ואחרי שתעברי נושא, תוכלי ללמוד במקביל...

בהצלחה!

זה אומר שהחופש שנותר לי...הולך להתבזבז על לשון!!!!!

שונאת לימודים!

אווווווווווווווווווווף!!!!!!!!!!!!

חלקו התבזבז על מתמ' וחלקו התבזבז על כול מיני דברים...ולא נשאר לי כלום!

וכל מה שרציתי לעשות לא עשיתי!!

אז גם הלשון הזה עכשיו תקוע לי!!

אווף!

ואת שייא הצודקת בקשר לזה שגם ככה אני יעשה את זה אז למה בסבל.?!..אבל לא נראה לי שאני יצליח ללמוד בתחושה של יואווו איזה כייף לי אני לומדת ומבזבזת תחופש שלא נתר לי!!

לא באמת ככה..אבל גם לא בסבל...איתי זה בחיים לא יקרה!!

אם אני ילמד אז זה רק עם סבל..למרר לעצמי עוד יותר!!

כן,כזאת אני!!

אני ממש ממש אוהבת לשון (המקצוע האהוב). עשיתי השנה את השאלון השני.

כן, את צריכה ללמוד אליו, וללמוד חזק.

לדעתי, אם תלמדי את הבסיס ואז את שאלון ב' תוכלי להצליח די בקלות את השאלון הראשון..

אם את צריכה עזרה- מוזמנת בשמחה!

()

לפעמים מתוך זה שעוזרים לאחרים, אנחנו מוצאים תשובות לבעיות שלנו. 

מרדכי ואושר- אתה כ"כ כ"כ צודקים!!!

גם בגלל זה כ"כ חשוב לי לעזור...

כשאני עוזרת- זה גם כי אכפת לי -אני לא עוזרת מתוך רחמים וכי מישהו מסכן, אני עוזרת כי אני מאמינה שיש למישהו שאני עוזרת לו כוחות בלתי מנוצלים וכי אני מאמינה שהוא בנאדם מדהים שבאמת יכול להתגבר,

וגם כדי לעזור לעצמי

פשוט אני מזדהה

"עושין מאהבה ושמחים בייסורין..."

מה נאמר עליהם? תשלימי את:

"ואוהביו כצאת השמש בגבורתו"!

כמו השמש בלב השמים, כמו השמש

באמצע הצהריים!

כמו שבשעה הזאת השמש נמצאת בשיא

כוחה, ככה את נמצאת בשיא כוחך ברגעים

האלה.

ומה עוד?

"ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר"!

ב-ך! אתפאר!

ה' מתפאר בך!! איזו גדולה!!

ועוד סימן קריאה אחד. (!)

אבל שווה הכל...

אם זה מעודד אותך:

אני אותו דבר כבר מכיתה א' היום אני עולה לז'{ביום ראשון}

לא לגבי שמירה בבטן של כל הסודות והקשיים והכאבים...

וגם נעלבים - יש להם זכות להעלב, וזה בסדר.

עם זאת, לא כל דבר צריך "לפרוק" תכף ומיד. אנחנו לא משאיות.

יש דברים שטוב שהם נשמרים אצלנו,

ויש דברים שצריכים להאמר בזמן הנכון לאדם הנכון.

אני לא זורקת את הרגשות הפנימיים שלי לכל עבר.

הלוואי עליי!!!!!

ואם כל הכבוד כאן זה סתם עולם וירטואלי.....

העולם האמיתי, אי אי אי....

לומשנה מה יקרה לי אני אחזיק חזק בבטן, לומשנה כמה ארצה לשתף, משהו בי מכריח אותי לשמור הכל לעצמי.

ואז שאני לבד, לפעמים אני בוכה ובוכה, ולפעמים אני פשוט מדחיקה....

מזדהה כ"כ!!

אחר כך את תתיאשי וזה יהיה לאורך זמן רב...למה לא לפרוק וזהו?!

שכוייח!!

אתה צריך לסדר את הדברים האלו וחלילה שתשלח יד בנפשך ! אל תשכח שמי שעושה זאת גם מועל בדבר ה',במצב הזה אתה מפנה את גבך לה' כביכול.

אתה צריך להתייעץ ולקבל ייעוץ,בעז"ה אפשר לצאת מן היאוש,כמו כן פנה גם ל:

http://www.makshivim.org.il/ask.asp

תסתכל על ראשית הדף יש להם גם מספר טלפון ואפשר לדבר איתם בשעות מסויימות.כמו כן יש עוד ארגונים שאולי יכולים לעזור כמו ער"ן תבקש לדבר עם אדם ירא שמיים (אני לא ערב לתמונות שיש שם,תכנס לאתר עם חוסם פרסומות אצלי משום מה התמונות באתר לא מופיעות,אני מעיר באופן כללי) וכמו כן תראה באתר יש שם אפשרות לדבר דרך תוכנות מסרים מידיים כמו icq ,גם פה תבקש אדם ירא שמיים:

http://www.eran.org.il/?CategoryID=194&ArticleID=55&Page=1

זה לא תחליף לייעוץ שהזכרתי,זה ממש ממש חשוב,עשה זאת.

לא יאומן כמה זכויות יש לו...

רק שהוא היה קצת מלנכולי קצת...

ככה זה גם בגיל 30 וגם בגיל 60 ישאלו את אותן השאלות,לא צריך להתרגש מזה.

ב"הצלחה גדולה ובעז"ה תהיה במקום שהכי טוב לך.

ה' עוזר ובסוף מוצאים.(מנסיון אישי רק בנושא אחר).

אני מניחה לעצמי... ויש דברים כמו זה שהבן לא חייב להקשיב להוריו (יש מן קטע כזה של כיבוד הורים..) ואחד מהדברים זה לימודים!!!

אז תדבר איתם ותסביר להם ת'נושא ומקווה שהם יבינו..א

אם לא אני באישי

פורום משוב...

יש פה בערוץ, בילדודס, את הרב שלומי המספר. אולי חלקם יתאימו.

/Children/Teladudes.aspx/17/

תכתבי "אמבוש על ____[המדשי"ת].."... זה שיא החמוד

בהצלחה

אז להביא את זה בבוקר לרשום:

"הבא להשכימך השכם להורגו"

(רובה..)

בס"ד

חוץ מהיום ב 7:45

חוץ מיום אחד בתשע (וגם זה כי למדתי לפני התפילה דף יומי)

היום בדף היומי (ברכות ט) למדנו על חשיבותה של תפילת ותיקין...

, כשאתה יודע כשנצלת את היום.. (דבר נדיר בחופש)

ב8:45

כל השבוע קמתי ב 12:00 וזה מוקדם לי

בד''כ אני קמה באיזה 15:00

אשריי!! יש לי חלק לעולם הבא נראלי

בס"ד 

|גם גאה בעצמו|

התפללתי כל השבוע מרבע לשש או משהו כזה

פשוט תראה את זה לאנשים.

יש פה המון אנשים שהתלוננו על מר צרותיהם בחד"ר, ולפעמים אני הייתי היחידה שם.

ושעוותת פשוט ישבתי להם על הוריד שאני לא מוכנה שהם ילכו מהחד"ר בלי שהם אומרים לי שהם חייכו לשניה אחת. פשוט אין מצב כזה! ואם הם החליטו להתנתק- אני שולחת להם באישי שאני תמיד כאן. והרבה מהם גם חזרו אלי, ודיברו איתי. 

גם אם הם לא סיפרו לי בדיוק מה קרה להם ולמה וכו'-

תמיד הם יודעים שאצלי אפשר לפרוק, ואני יכולה לעודד.

מספיקה פעם אחת שאתה הבנאדם היחיד שהיה למישו לפרוק עליו, וזה מקרב אותך אליו ברמה שאתה לא מכיר.. 

אבל לא לבוא ברמה של "בוא, תספר לי מה קרה ונפתור ת'בעיה ביחד."

אני, אישית, תמיד באה בשתי גישות-

א- הבנאדם לא דפוק. קרו טעויות, וכולנו עשינו טעויות. זה לא הופך אותנו לרשעים/דפוקים/מפגרים/אנערף. זה הופך אותנו לעוד יותר בני אדם. => ברגע שהבנאדם מולך קולט שאתה בצד שלו- יותר קל לו לדבר איתך ולהקשיב לך.

ב- אתה לא צריך לספר לי מה קרה. אני מבינה שקשה לך, שאתה מפחד לצאת "רשע", שיהיו לי עליך אח"כ סטיגמות. סבבה. אל תספר. אבל תזכור תמיד שאם באלך לספר, לבכות, לפרוק- אני פה. תמיד. וגם כשאני לא פה-- אפשר לכתוב לי ולכתוב לי ולכתוב לי וכשאני אהיה פה אני אראה את זה ואענה לך. => זה נותן לבנאדם מולך תחושה שיש מישו שאוהב אותי ורוצה בטובתי..

קיצור,

מקווה שעזרתי די פירקתי עכשיו את כל מה שהיה לי על הלב  

בהצלחה צדיק

לא יודע די עזרת

נתנו לי להכנס!

הדבר היחיד שמקבלים זה ת.ז / דרכון / רישיון ולא שום דבר אחר!

[כדי לעשות ת.ז חייבים להביא ת.ז של אחד ההורים [לא מקבלים צילום] כולל ספח כמובן]

יש מקמות שעולה כסף להצהיר אז כדאי להצטייד ב"הצלחה..

צו ראשון רק מראה לך שאת מתחילה את המיונים והבדיקות לקראת הצבא. את השיבוץ שלך יקבע

הרבה יותר מאוחר (י''ב).

מתחילים בכיתה י''א כדי לחסוך זמן. אילו הם היו מתחילים רק בי''ב, זה היה עושה הרבה לחץ. אז פורסים

את זה על שנתיים.

כמובן, אם את לא רוצה להתגייס, את יכולה להצהיר. (את התהליך הבנות כאן יודעות)

איפה אני מוצאת מקום כזה באיזור ירושלים?

ותחליטו- רבנות, בית דין, או לשכת גיוס?? התבלבלתי לגמריי!!

אגב- אני שוקלת לא להצהיר. באלי להיות טייסת

פעם הביאו לנו מישהי לאולפנה שעשתה לנו שיחה על הנושא הזה..

היא המליצה לנו לא ללכת בשום אופן ללשכת הגיוס ולשלוח את ההצהרה (אותה את עושה ברבנות)בדואר רשום, כי היא אמרה שהרבה פעמים בלשכות הגיוס במיוחד באזור ירושלים הם מתחילים לבחון את הבנות הדתיות אם הן יודעות את כל הל"ט אבות מלאכה בע"פ ועוד כל מיני דברים כאלה והם משגעים אותך ועושים בעיות קיצור עדיף דואר רשום (ככה שמעתי אני לא מירושלים..)

בנוסף אם את עדיין מתלבטת אם לעשות שירות או לא (עדיף לעשות שירות) את יכולה להתלבט רק עד שלושה חודשים לפני התאריך של הגיוס שיביאו לך.. (אח"כ זה סיפור מההפטרה לצאת מזה..)

דרך אגב לרבנות צריך להביא כסף (לי זה עלה בסביבות ה-40) ותעודת זהות (אפשר של ההורים עם הספח..)

ב"הצלחה!!

צריך לבוא לרבנות (איפה שבאים בשביל להתחתן או לא עלינו להתגרש וכ"ו) להביא איתך את הצו גיוס, כסף (בד"כ המחיר הוא בין 40 ל50 ש"ח) ותעודת זהות.

ברבנות את נכנסת לאחד מהרבנים שיפנו אותך אליהם והוא מוציא לך כמה דפים ואומר לך לעלות לרב למעלה ושם את מצהירה שאת דתיה, שומרת שבת וכשרות וכו.

אחרי זה את צריכה ללכת ללשכת הגיוס (בירושלים זה ברחוב רש"י... ממש קרוב לתחנה המרכזית... מרחק הליכה...) אפשר גם לשלוח לשם את ההצהרה בדואר (אני באתי לשם ביום של הבגרות בתנ"ך ואף אחד לא היה שם בגלל הבגרות ולכן הלך לי מהר) ושם הם לוקחים לך את ההצהרה ממלאים מה שהם צריכים למלא ומשחררים אותך...

המלצה אישית:

אל תבואי כשאת לחוצה בזמן כי אי אפשר לדעת כמה זמן זה יקח!!!

ותבדקי את הזמנים שפתוח ברבנות ובלשכת הגיוס כי הם לא פתוחים הרבה זמן...

בהצלחה 

תחפשי באינטרנט:בית דין רבני\בתי דין רבניים ותמצאי את האתר שיש בו אפשרות לחיפוש לפי כתובת.

לי אישית בלשכת גיוס בי-ם כשהבאתי את הטופס של ההצהרבה בכלל לא עשו לי בעיות-לא שאלו אותי שאלה הלכתית אחת.

את קודם הולכת לבית דין רבני-שם הם נותנים לך טופס של הצהרה חתום בידי חותמת בית הדין. את באה ללשכת גיוס ומביאה להם את הטופס הזה. זה ממש סבבה לא צריך להלחץ. גם בבית דין רבני וגם בלשכת גיוס את יכולה להגיד שאת צריכה להצהיר ולשאול לאן ללכת ויפנו אותך ויסבירו לך מה שצריך. אין מה לדאוג. (וחוץ מזה על הצו יש טלפון של מיט"ב שזה קשור של הצבא שאפשר לשאול אותם שאלות אם לא הבנת בקשר להתהליך הגיוס\פטור מגיוס\צוו ראשון וכו')

תקשיבי, אני עשיתי את זה וזה לא ממש מסובך.

אז ככה: את הולכת לעשות תמונת פספורט ואחרי זה למשרד הפנים (בירושלים יש גם בגילה וגם ליד יפו) עם תעודת זהות של אחד ההורים. שם מפיקים לך תעודת זהות משלך, וסיפור התעודת זהות נגמר.

אחרי זה את הולכת לרבנות שנמצאת ברחוב קינג גורג בירושלים (עם התעודת זהות) ושם את מצהירה על היותך דתיה שומרת מצוות (זה עולה בערך 40 ש"ח) והם נותנים לך מסמך המעיד על כך שאינך צריכה להתגייס.

עם המסמך והתעודת זהות את הולכת ללשכת הגיוס, שם את מביאה להם את המסמך ותוך שניים שלושה חודשים שם שולחים לך מכתב שאת פטורה משרותה הגיוס. זה הכל.......

אם את רוצה להצהיר דברי איתי באישי. עשיתי את זה בערך לפני שבוע...

אגב אם תאריך ההתיצבות שלך לצו ראשון הוא כשתהיי בכיתה י' (או אם זה בחופש-כשעוד לא תהיי בכיתה יא') יש אפשרות לדחות את זה. (תסתכלי בטפסים, זה אמור להיות כתוב שם. הספח האחרון הוא למי שבכיתה י' ורוצה לדחות.)

ולגבי ההצרה: בהתחלה הולכים לבית דין רבני שם אומרים שבאתם להצהיר. להביא אתכם ת.ז ו43 שקלים. נתנו לי פתק לאחד מהדלפקים- נכנסתי, שאלו אותי איפה אני לומדת,אמרו לי לחתום על טופס שבו אני מתחייבת שאני דתיה,שומרת שבת, שומרת כשרות בבית ובחוץ ורוצה פטור מטעמי דת ומצפון (פחות או יותר אל תתפסו אותי על המילה) ושלמתי 43 ש"ח ואז הפנו אותי לרב(שנמצא באותו בית דין רבני) ששאל אותי אם זה החתימה שלי ובאיזה בית ספר אני לומדת. חתם לי על הטופס. עם הטופס הזה באתחי ללשכת גיוס, הבאתי אותו. שאלו אותי איפה אני לומדת. כתבו על הטופס וזהו. את הטופס הזה הם בודקים שהוא לא מזוייף ומודיעים לך שאת פטורה. (לא יודעת אם בדואר או איך בדיוק).

חסום חבר תלחצי וזהו נגמר הסיפור

הוא שאל אותי באישי מתכתבת עם בנים ואמרתי לו לא!! תפסיק להציק לי!!

מתחת לתמונה שלו (או איפה שהיא אמרוה להיות) יש "פעולות">"חסום גולש"..הבנת?

מקווה שזה לא אני<צ>

הוא כולה שאל "מדברת עם בנים?"

את יכולה להגיד לו לא וזהו למה לעשות מזה סיפור?

מקסימום חוסמים

/Forum/Forum.aspx/t460426#5378305

לכולנו יש יצרים וכנראה שלו יש יצר חזק אבל הוא יכול להתגבר עליו..

תתאזר בסבלנות ותתפלל עליו חזק.

אין לי מושג מה להגיד לך...

אתה צדיק שזה כ"כ מפריע לך שה' יזכה אותך לראות את אביך חוזר למוטב בקרוב!

בשורות טובות!!!!!

אבל באישי בכיף

הוא אבא שלך!

בפרשה שנקרא אי"ה השבת (ראה), אנחנו קוראים: "בנים אתם לד' א-לקיכם". בשיחותיו אומר רבנו הרצי"ה על כך, שרבש"ע הוא אבא שלנו, וכמו שאדם לא יכול להגיד על בנו שאינו בנו, מכיוון שאין זה בר שינוי, כך הקב"ה תמיד אבינו ולא יעזבנו לעולם.

אותו דבר עם אביך (רק הפוך). אביך הוא אביך. אתה לא יכול לשנות את זה. ולכן להימאס מהתופעה לא עוזר לך, משום שהדבר היחיד שאתה יכול לעשות הוא לשנות את היחס שלך אליו (אינך יכול לשנות את אביך). נסה ללמד עליו זכות, נסה להגביר את אהבתך כלפיו.

בהצלחה.