אני כבר הרבה זמן קוראת כאן בפורומים ואף פעם לא כתבתי כאן.עכשיו עלתה בי השאלה,אני חייבת לכתוב אותה.הלוואי ותענו לי גם בלי לדעת מי אני..(ככה זה עובד פה,נכון?)
אני באמת שואלת-אני מדברת פה באישי עם בנים ופתאום עלתה בי המחשבה-למה זה מותר?למה לדבר עם בנים ברחוב זה אסור ממש,או שיהיה לך חבר בן זה ממש לא דבר רצוי-אבל להתכתב שעות עם בנים-באישי או מעל דפי הפורום-זה בסדר?באמת זה מציק לי.
ולא נראלי אני מתכוונת להפסיק בזמן הקרוב,אבל אני רוצה שתחשבו שניה ותענו תשובות כנות.
גם אני רוצה (לביניישים שביננו) אם אתם יכולים לתת לי מקורות כתובים (לא סתם להגיד,לתת מראי מקומות) ללמה אסור או למה מותר.
תודה לכם אנשים צדיקים.
גם על המקום לפריקה,וגם על התשבובות שהלוואי שיגיעו.
אל תתנו לזה לרדת!!אני רוצה את הדיון הזה לא רק בשבילי,אלא גם בשביל אלו שאני מדברת איתם,או בכללי כלמיני יצורים שמדברים עם בני המין השני בלי לדעת את ההשפעות של זה
תודה,ולילה טוב..
בעזהי"ת
אני בפורום כמעט 6 שנים, ואני לא מדברת עם בנים באישי.
קורה שבן פותח ש"א, ואז מסננים בעדינות- 'אני לא מדברת עם בנים, שלום'.
קורה שצריך משו טכני ממישהו [משה, או כל מישהו אחר] ואז מדברים. אבל גם זה בגבול; אם הוא נשוי [משה למשל] אז אפשר יותר, אם לא- בזמנו כשהייתי צ'כה משו כזה, הייתי מעתיקה לחברה ציטוטים של כל השיחה בשביל שלא יהיה 'ייחוד' וגם בשביל שתבדוק מהצד שאנחנו לא נגררים לדברים לא טכניים.
או, לחילופין, הייתי פותחת שירשור בפורום כלשהו, בתיאום עם ההנהלה- מתכתבת איתו בפורום, ע"ג הפורום, ואח"כ מבקשת מההנהלה למחוק.
האחרון מהם עד כמה שידוע לי זה הקישור הזה (לפני ארבעה חודשים):http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t419989#5002437
אני משוכנע שבחיפוש קל תולכי למצוא עוד רבים כאלה.
בהצלחה!
קראתי את השרשור שהבאת לי.את חלקו לפחות.
והוא לא מדבר על מה שאני רוצה.
אני רוצה (אם זה לא היה ברור אני יסביר את עצמי שוב) מקורות הלכתיים שמראים תשובות על זה.אני רוצה פסיקה אמיתית.
קראתי בשרשור הזה תגובות בעד ונגד ההתכתבויות האלו..אז אני יכולה לומר לכם מנסיוני האישי שיוצא לי גם רע וגם טוב מהתכתבויות עם בנים פה.אבל לא את הדיון הזה חיפשתי.
אשמח אם תענו בלי להתחמק!!!
תודה
בעברי שאלתי אישית רב בעניין הזה,זה לא דבר שמותר כפי שברחוב זה לא מותר(לא כתבתי את תשובתו,אלא שעלה שזה לא מותר,זה לא מציאות מיוחדת בה הדברים משתנים).
אני לא חושב שיש הבדל.(הלכתי...)
אני משתדל שלא לדבר באישי עם בנות אלא אם כן לדעתי זה חשוב וככה אני גם עובד מחוץ לפורומים וכשאני מתלבט אני שואל מישהו מבוגר שמבין בענינים האלה!
אשריכם ישראל!!!!
נ.ב.
בשיא הרצינות, צריך לשאול רב לדעתי אם בשיחה אישית יש דין של ייחוד,
מי שלא יודע רבנים גדולים פסקו שמחשב לא חסום יש בו דיני ייחוד!
אני לא יודע אבל זה לא אומר שאני לא מתכתב אם בנות באישי
אם את רוצה באישי בשמחה
כמעט כל האנשים שפרקו דברים היו נכונים גם לגבי
זה אומר שיש לי חבר שמתקלקל
זה אומר מריבה אם ההורים
זה אומר שאם אני יצא עם בגרות אני יעשה מסיבת הודיה
זה אומר שבא לי חופש אמיתי ולא סתם לעזור בבית כל הזמן
זה אומר שאחים שלי מציקים לי
זה אומר ~~שגמרתי לפרוק~~
נ.ב אני ילד ממש לא מסכן בדרך כלל אני מאוד שמח אבל לפעמים זה מעצבן
נ.ב כל האנשים שפרקו אני אתכם
נ.ב שאני מתקלקל
כשרואים את זה ברשימה כזאתי, כמו שאתה כתבת-
זה דברים שרוב בני האדם עוברים.
גם לי יש חברה שהתקלקלה.
גם אני רבה המון עם ההורים.
גם אני צריכה לעשות מסיבת הודיה על הבגרות.
גם אני תקועה בבית ועוזרת [או שלא..?] במקום לנסוע לחודש לצפון.
גם אני לא בקשרים מושלמים עם אחים שלי, בלשון המעטה.
כל מי שזה קורה לו- הוא לא מסכן. הוא פשוט מתבגר.
זה חלק מהחיים.
יש ימים קשים יותר, יש ימים קשים פחות. בד"כ אין ימים מושלמים לגמרי.
אבל בכל יום יש רגע אחד טוב לפחות.
ממליצה לך בחום, באמת-
למצוא בכל יום את הרגע הזה. ולכתוב אותו.
כמו יומן כזה..
[אני אישית כותבת גם דברים רעים וגם טובים.. אבל כדאי יותר רק דברים טובים.]
בסוף שבוע- תסתכל ביומן הזה.
ותראה כמה היה לך טוב השבוע..
ו"אחים מציקים" זה דבר חולף.
תמיד משלימים בסוף עם ההורים.
חבר מתקלקל? תקרב אותו אליך. לא לרבש"ע. אליך. ומתוך זה תתפלל שהוא יתקרב גם למעלה. אבל הכי חשוב זה אליך!
בהצלחה!!!
שחבר שלך מתקלקל הוא פשוט מתברר על עצמו. אז מה עם הוא עושה קצת שטויות בדרך, בישביל זה נועד הגיל הזה! וההורים שלך-תמיד חשבתי שלהיות מבועס בגלל ההורים שלך זה מיותר, לא הם פשוט לא שווים תתסכול שלך.
תעודת בגרות-משתתפת בצערך
שזה המצב האידיאלי..
כמו שאתה בעצמך אמרת- בד"כ אתה בנאדם מאושר ושמח! שטוב לו בחיים!
ומדיי פעם יש רגעים של עצבים או עצב..
לפי דעתי- ככה צריך להיות...
אשריך בטירוף!!!!
מתקלקלת??
זה ממש קשה!
שמישי קרובה אלייך מידרדרת!
יש לי מין בנדוד (בנדוד של אמא שלי) ואנחנו ממש בקשר איתו!
עכשיו הוא כבר בן 29 וזה והוא חזר לפני כמה זמן בשאלה!
וזה היה ממש קשה!
אז תחשבי מזה חבר טוב!
ושאני איתו וזה ככה זה ואי אפשר לשנות את זה
יש את הימים האלו שהייאוש חוזר פתאום ואתה נאלץ להאבק איתו...
כהייאוש חוזר צריך לפתוח את הדלת בשביל שהחושך יצא ויכנס האור שכולו טוב.
במהלך החיים יש ירידות ועליות וגם כשהולכים לאיבוד צריך לדעת שיש תקוה לאחריתך.
כמה לי אישית קשה לראות את האור כהחושך מנסה להשתלט עלי אבל בתוך תוכי אני יודע שנותנים טיפה לאור להכנס אז ממילא לחושך אין מקום יותר.
לכל אחד יש תקופות קשות אבל מתוך הקושי אפשר להצליח הרבה יותר.
בתהילים כתוב: "להגיד בבוקר חסדיך ואמונתך בלילות" כשיש אור והכל טוב אז זה לא חוכמה להלל ולשבח את ה' ולהודות לו על חסדיו. האמונה נדרשת בלילה בחושך בקשיים, במשברים. כשהמציאות מטלטלת ומקשה עלינו.
ואז נדרשת האמונה. אמונה מוחלטת בטוב האלוקי שעוד יבוא.
ואמונה בזה שהמשבר הזה לא יחליש אותנו אלא להיפך ממנו אנו רק נתחזק וניבנה.
בשורות טובות ויחד נתחזק!
בהצלחה לכולנו בכל!!!
ישראל בדרך חדשה
פריד - תניא
הד"ת האהוב עליפונ3'ה!!כנראה כדי להתקרב עוד יותר לה'...
חרותיקאחרונהאיך הופכים שורש (סנדל)לכפכף?
אאלעדזה סתם מצחיק שיצא דומה
אני נשאר עם רצועה ארוכה ומציקה. איפה שמים אותה?
תיפיפצפוניתאחרונהאם יש בעיות מוזמנת להסבר עמוק וחופר באישי 
קחו מקרה. הוא טיפה ארוך אולי, אבל תקראו!
אדם שהמדינה גרמה לו להפסיד את כל כספו ואת מפעל חיו (מפעל באמת!). הוא אומנם קיבל פיצוי על כל המפעל שלו. אפילו יותר ממה שהגיע לו.
(בגלל סיבוכים משפטיים מי שקיבל את הכסף זה הילדים שלו, שלא רוצים להביא לו שקל)
אני (לא ב א מ ת אני) האדם שאלי הוא צריך לפנות בשביל לקבל את הפיצוי ובשביל להתלוננן אח"כ שהוא לא קיבל מספיק.
אבל הבעיה: אני בתפקיד מאוד מוזר ויחודי שאני יכול לתת לו כמה שאני רוצה! כל סכום אפשרי! אלא שיש לי הגדרות כלליות שעלי לתת לכל אחד ע"פ הצדק.
כשהוא פונה אלי הוא אומר לי, שאם אני לא נותן לו כסף כי אני סתם רשע. שהרי אני נותן לו כל סכום אפשרי.
אני לא יכול לתת לו כסף כי זה לא נכלל ב"ע"פ הצדק" אבל כ"כ קשה עם הבן אדם! הוא מסכן! הוא אמר שאם הוא לא יקבל כסף הוא יתאבד! כן י ת א בד! וכל זה על הגב שלי!
הוא רוצה לקבל פיצוי חדש על המפעל שלו, למרות שכבר קיבלו פיצוי על המפעל.
עד כאן הסיפור בקיצור נמרץ ביותר והורדת המון פריטים .
עכשיו, הייתם הולכים לעבודה שכל כולה כאלו מקרים, ואפילו מסובכים הרבה יותר?
אומנם היחיד שיכול לעזור לאנשים האלו בצורה מקסימאלית זה אני (שוב, לא באמת אני) אבל זה גורם למטען נפשי מטורף! אתה יכול להציל אדם מחד ומאידך יכול לגרום לו להתאבד
מפחיד
אתה יודע לבד כמה צריך שם מחר עזרה.....
יש כאלה שמצליחים ללכת לפי הצדק ולהשאיר את המטען רגשות הזה מאחורה ויש כאלה שלא...
העבודה הזאת מהותה לעזור לאנשים. יש עוד אנשים שעובדים שם, אבל לא מאידאל. ולכן כאשר הם אומרים לאדם "לא" זה לא מפריע להם כי הם עשו את עבודתם...
אם זה היה כ"כ פשוט שיש 2 צדדים. צדק ואי צדק לא הייתי שואל..ההחלטה עם המקרה הוא צדק-היא ההחלטה שלי!
(ד"א-את הבן אדם הזה הצליחו לסדר ב"ה..אבל זה לא ככה אצל כולם.)
שיש צדק, כלומר- הכללים הנוקשים והברורים.
ויש את הצד השני, הרחמן שהרבה פעמים לא ברור, וזה קשה...
לפעמים אין ברירה והצדק פוגע במישהו.
בין 2 הצדדים הנ"ל?
בנושאים: יום חמישי הקרוב, חולצות, שמחת תורה ועוד, מוזמן לשלוח מסר ללינק זה ואנו מקווים שעד מחר תקבלו תשובה.
לילה מתוק!
מרגיש שזה קורה גם לי ואני רוצה לשתף....
שיחה שהתרחשה ביני לבין אלוקים...
אני: היי אלוקים, אפשר לשאול אותך שאלה?
אלוקים: בוודאי!
אני: מבטיח שלא תתרגז?
אלוקים: אל תפחד.
אני: מדוע נתת לכל כך הרבה דברים לקרות לי היום?
אלוקים: למה אתה מתכוון?
אני: ובכן, זה התחיל עם זה שלא קמתי בזמן.
אלוקים: כן...
אני: הרכב לא הניע כי נגמר לי המצבר והייתי צריך שמישהו יעזור עם כבלים.
אלוקים: אוקיי...
אני: בארוחת הצהריים, הביאו לי את המנה הלא נכונה, ועד שתיקנו לי את ההזמנה, כבר הייתי חייב ללכת ולא אכלתי.
אלוקים: תמשיך...
אני: כשיצאתי מהמשרד, באתי לענות לטלפון הנייד ובדיוק הוא נפל ונשבר.
אלוקים: מה עוד?
אני: וכדי להוסיף על כל זה, כשבאתי הביתה, כל מה שרציתי זה להירגע מהיום הנורא עם המכשיר החדש שקניתי לעיסוי רגליים, אבל נחש מה? גיליתי שמכרו לי אותו בלי כבל חשמלי!
אלוקים: אני מבין.
אני: שום דבר לא הסתדר לי היום, רק צרות! למה עשית את זה אלוקים?
אלוקים: תן לי להיזכר... מלאך המוות הגיע לביקור במיטתך הבוקר ונאלצתי לשלוח את המלאכים שלי להילחם בו. נתתי לך לישון בזמן הזה.
לא נתתי לרכב שלך להניע, כיוון שבדיוק בשעת היציאה שלך, עבר נהג שיכור שחזר מבילוי בנתיב בו אתה נוסע והוא היה פוגע בך.
עובד המסעדה שהכין את המנה שלך, היה חולה ואם היית נדבק, היית סובל ומפסיד ימי עבודה שאני יודע שאתה צריך.
האדם שאיתו עמדת לדבר בטלפון, היה הולך לשקר לגבי כל מה שאמרת לו וגורם לך נזק רב, לכן העדפתי שלא תענה.
אה, ולגבי מכשיר העיסוי... המכשיר הספציפי שקנית, היה עם תקלה פנימית. לו היית מחבר אותו לחשמל, היה נהיה קצר בכל הבית והיית נמצא בסכנת התחשמלות חמורה.
אני: וואו, לא חשבתי על כל הדברים האלה. אני מצטער שפקפקתי בך והתלוננתי מבלי לחשוב שאולי יש סיבה לכל דבר... תודה רבה אלוקים על ששמרת והצלת אותי היום מכל הדברים הרעים שהיו יכולים לקרות לי.
אלוקים: זה בסדר, אין לך על מה להתנצל או להודות. מה שחשוב הוא שלמדת ועכשיו אתה יודע שאני לא עושה שום דבר בלי סיבה ויש לי את הדרך שלי לבצע את התוכניות שלי...
שיחות כאלה מתרחשות עם אלוקים בכל יום, רק שאנו לא מצליחים לשמוע את הצד שלו בשיחה. עם קצת סבלנות ואמונה, נבין כי גם כשנדמה לנו שהוא מתעלם, הוא מקשיב היטב ובסופו של דבר, הדרכים שלו יתבררו לנו בהמשך הדרך...
מוכר הסגנון שיחה...
האמת שזה די מעצבן לא לשמוע את הצד שלו בשיחה אבל אני לפחות משתדל לנחש, להאמין...
אני צריכה חופש, מודה!
לא חופש גדול, חופש= שלא יגידו לי מה לעשות, ויתנו לי לחיות בשקט.
אז למה אף אחד לא מבין שכשאני לא מקשיבה למורות, עונה להן כשאני לא אמורה ( ), הפיתרון הוא לתת לי לחיות את החיים שלי ולא להגיד לי מה לעשות ולמה טעיתי?
אז בסדר, אני לא אמורה להתחצף, או לא לשים על החוקים, אבל ככה אני, וזה לא עניין אף אחד למה אני עושה את זה.
תאמינו לי שיש לי סיבות...
אז בבקשה, תנו לי לחיות את החיים שלי, ואל תעירו לי כל הזמן.
~~סוף פריקה~~
שזה שאני בחופש לא אומר שלא צריך עזרה!
סליחה?!
הם רגילים שאני נמצאת בשביל העזרה בבית 24 שעות ביממה ועכשיו שאני לא לא אומר שאני עושה פחות!
אווף! והם כל הזמן משווים אותי לחברות שלי!
אולי זה לא קשור אבל...
~סוף פריקה~
ויויו נראלי שעושים אתזה לטובתך אבל זה בכל זאת מעצבן! (לוקחת את המסר )
את צריכה להיסתכל על העולם בטיפ טיפה יותר אופטימית!1 זה עוזר
!! ניסיתי וזה עזר!! המורה ,ת'כלס היא רוצה בטובתך ההורים,רוצים לחנך..
אתם יכולים להכחיש כמה שבאלכם, להשתגע..
לקפוץ על קירות...
אבל, כולנו צבועים!!!!!!
אנשים כלכך צבועים, אין בנאדם אמיתי בעולם הזה, גם לא אני...
ביום אחר, במצב רוח אחר, תראי שהעולם מלא אנשים ישרים ואמיתיים.
"אין אדם משים עצמו רשע". אלול בפתח...
אני לא מבין מאיפה זה בא אפשר קצת הסבר?
תראו חיובי, תסתכלו על הטוב יש הרבה טוב בעולם.
ומי שלא מאמין שיש אנשים ישרים כנראה שהוא עיוור...
טוב נראה לי שאני יקבל את התואר הבא: ה-
הראשי.
אז לפני שאני יקבל כל מיני תארים שלא מתאימים לי אז אני בורח לחלומות שלי... להת'
אז אני דוחה וכ'ו..
גם האנשים הכי ישרים בעולם, צבועים ברמה מסויימת!
ומצטערת!
לראות שלילי?!
אני אחת מהאנשים שמנסים לראות את הטוב שבעולם..
אנייודעת שהעולם טוב, אני יודעת!!
זה לא סותר שאנשים הם צבועים!
בס"ד.
כי מה זה צביעות? "המסכות", ההעמדת פנים שאנחנו יותר טובים ממה שאנחנו...
וכולנו מעמידים פנים, כולנו נראים יותר (או לפחות מנסים להיראות יותר) ממה שאנחנו.
מי כאן יכול להגיד עם יד על הלב שהוא אף פעם לא התנועע בתפילה, עם עיניים בסידור/ עצומות במלוא הכוונה, והוא חשב על דברים אחרים?! אז נכון שלפעמים זה אמיתי, אבל לפעמים...
ומי כאן לא פעם עזר לאמא במבט של "בטח שאני אעזור לך, בכיף" ובלב "נמאס לי, אוף, שלא תבקש עזרה, נמאס לי מהשטויות שלה"?!
ומי כאן אף פעם לא אמר "ששש... זה לשון הרע" או לפחות ניסה להעביר נושא כשהיה לשון הרע באוויר, ובעצם נהנה לשמוע?! וגם אם לא נהנה מלשמוע- אח"כ דיבר בעצמו, או שמע לשון הרע בהנאה מוסווית?!
או אמר אמירות של אהבה לקב"ה והיה "בצד שלו" בכל דיון, אבל הוא לא באמת בטוח שהוא מאמין...
וזה דוגמאות בודדות, קטנות, ויש לי עוד המון... מי יכול להגיד שהוא לא צבוע?!
כן, כולנו צבועים.
אבל אני לא חושבת שזה אומר משהו רע- אני לא חושבת שזה אומר שכולנו צבועים. השאלה היא המטרה- שיחשבו שאני טוב יותר, או כי אני רוצה להיות טוב יותר, ומנסה להיכנס לדמות שהצבתי לעצמי, לפני שאני מציב דמות חדשה, טובה יותר?!
כי ניקח לדוגמא את הלשון הרע- אני באמת רוצה לא לשמוע לשון הרע, ולכן אמרתי מה שאמרתי... וזה נסיון- כי משהו בפנים, רוצה את זה! והתגברתי על הרצון הרע הזה- אני לא צבוע, אלא אדם שעומד בנסיון. ואם אח"כ אני אשמע לשון הרע, ולא אמחה- זה לא אומר שאני צבוע. השאלה היא- האם ניסיתי? האם רציתי? ולא הצלחתי- אז לא התגברתי על היצר. זה לא טוב, ובפעם הבאה אני אהיה חזקה יותר.
זה אומר שאני צבועה? לא! זה אוצמר שאני בן אדם- אדם שמנסה להיות טוב.
ואם באותה סיטואציה בדיוק הסיבה לכך שהעברתי נושא זה מה שיחשבו עלי אחרים- אני צבועה-מ מעמידה פנים בשביל מה שיחשבו עלי אחרים.
ויש לי עוד הרבה בעניין..
ושוקולד.. אני בהחלט מסכימה איתך!מסקנה שהגעתי אליה מזמן..
כל אחד מתנהג בצביעות!!גם האנשים הכי טובים ומדהימים!!! וזה אפעם לא ישתנה..
גם את, ואני צבועות! גם בלי כוונה לזה..כ-ו-לם!
מעטים מאד מאד, אבל יש.
מצטערת אם התגובה הזאת תקועה ואולי קצת מגעילה,
אבל לא יודעת כמה מותר להגיד את זה על כולם..
לשון הרע, אסור.
וזה גם לא נכון, אבל בכל מקרה- זה ממש הוצאת שם רע וכו'..
תסתכלי בתגובה שלי.
יכול להיות גם מישהו ממש צדיק, שמחפה גם על המעלות שלו, אבל הוא חובש מסכה.
אתן לא יודעות מספיק בשביל להגיד על אחרים וגם אין לכן את הזכות!
אולי אפילו אסור..
חוץ מזה, נראלי פשוט ההגדרה שלכן לצבועים כוללת מדיי.
בנאדם שמכיר את עצמו, יודע את היתרונות והחסרונות שלו, משתדל לעשות רק טוב, יודע שהוא נכשל לפעמים ומשתדל לתקן..
איפה הצביעות פה?!
יש אנשים בודדים שאני מצליחה לקרוא להם צבועים..
צבוע....
צירוף מקרים שהיום אבי בדיוק הסביר לי את מאמרו של ינאי המלך "...הצבועים, שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס" (ובמחילה מכם, אבקש מגדולים ממני להסביר את זה, ואם לא , בעז"ה אסביר בזמן שבו אני על המחשב לא רק כיוון שאימי הלכה לכמה דקות ממנו...)
וכמו שלוחמת תמורות אמרה והביאה דוגמאות, לכולנו יש רגעים של מה שמכונה "צביעות" , אבל ההנחה שדבר כזה הוא צביעות היא הנחה מוטעה מאוד!
זאת מעין העמדת פנים, הביטוי "מסכה" הוא הנכון ביותר,
זו מסכה שאנחנו משתמשים בה על מנת שנהיה יותר טובים, לוחמת תמורות הסבירה זאת מצוין, אני רק אזכיר כהוספה לדבריה את מאמרו המופרסם של ר' נחמן מברסלב, אשר מדבר אודות כך שכאשר אדם שרוי בעצבות עליו להעמיד פני שמח על מנת שתידבק בו השמחה. כך זה בדיוק בדוגמאות של לוחמת תמורות! אנחנו שמים מידי פעם מסכות של בבי אנוש טובים יותר ממנו, כדי שמשהו מכך ידבק בנו (מזכיר גם את הסיפור כאשר שרה רצתה שהגר תלד לאברהם בנים...)
שוין, חפרתי, הוספתי בצקומות שלא בטוח שהיה צריך להוסיף...
ועכשיו ברציניות: אני לא חושבת ככה, ואפשר לבקש ממני לפרט. חוץ מזה, רק לי זה נשמע כאילו מי שפתח את השרשור עבר טראומה שגרמה לו לומר 'שכולם צבועים?'
בס"ד!
אין מה לעשות.
כולנו מנסים לחפות על החסרונות שלנו.
כולנו מנסים שיראו רק את המעלות שלנו.
כולנו.
זה הופך אותנו לצבועים?
כי אנחנו לא בדיוק אנחנו?
כי אנחנו מסתירים חלק מעצמנו?
אם לא נעשה את זה, גם נהיה צבועים, כי חלק מהטבע האנושי זה להסתיר את החסרונות שלנו.
מותר לנו לעשות את זה!
אסור לנו לחשוב שאנחנו מושלם, אבל להסתיר דברים?
אני לא חושבת שאני מכירה את עצמי לחלוטין.
ממש לא.
אני לא חושבת שאני יכולה לצפות מראש את התגובות שלי.
ממש לא.
אני לא חשבת שיש בן אדם שיכול.
ואני ממש לא חושבת שזה רע.
לא.
זה הגיוני ואנושי.
ואין סיבה להילחם בזה.
מה הייתם? ולמה?
הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אכלם.רק מאל.לא מבשר ודם.
מתאבדת!!!!
חיות זה הדבר שאני הכי לא אוהבת בעולם!!!!!!!!!!!
הבעיה שיש לי החות שהדבר האהוב עליה זה חיות אז יש לנו ארנבים ואוגרים...
בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע!!!!!!!!
איככססס!!!!!!
אל תשאלו אותי מה מגעיל בזה כי אני לא יודעת זה פשוט מגעייללל אותייי!!!
שה' חילך את האהבה לחיות אני נראלי הלכתי להתקלח (הדבר שאני הכי אוהבת לעשות)
ידידישראלית בנשמה!בס"ד.
אני גיליתי שהשאלה מעליבה, כי הממצאים תמיד היו לרעתי וטובתי...
בכל מקרה- זאב בודד - לבד, גם כשהוא ביחד, כי זאבים חיים בלהקה. ובכל זאת הוא כל כך בודד... והוא תוקפני כשהוא מרגיש מאויים, ומילל- אל השמים.
יש למישו עוד ניתוח אישיות בשבילי?
חיה רגישה, נחמדה, אין עליה!
בדמייך חייבס"ד!
טוב, אז, כפי שהצלחתם להבין, זאב בודד...
אבודה!כי היא טיפל'ה קדושה וצנועה..
בע"ה.
חתולים עושים מה שעושים בני זוג באמצע הרחוב. הם לא דגמא לצניעות בעניין הזה בכלל..
אני הקטנהלמה?
כי אני ממש אוהבת סוסים.
הם יפים, אצילים, חזקים.
מצד אחד הם ניתנים לאילוף- הם יעשו מה שמבקשים מהם, אבל ברגע שזה לא מתאים להם הם יצאו נגד.
הם יודעים לעמוד על שלהם.
וגם אם הם לא נמצאים באיזה חווה מסודרת הם יכולים להסתדר לבד, הם לא תלויים באחרים.
החברות כולן הולכות ..מה השאלה בכלל?..
בטוחות שישמרו על גבולות..מה השאלה בכלל?..
כולם הולכים לשם,וכולם חוזרים משם..וההורים חושבים שאני בכינר..ישנים טוב בלילה..
הלכתי,בטוחה בעצמי ,בטוחה בגבולות שלי, בטוחה בחוזק שלי..
העצמי,הגבולות והחוזק שלי התנפצו לרסיסים ברגע האמת..מול המקומות הכי נמוכים שבי,שעד אז לא ידעתי על קיומם..
אני מתחרטת..המקומות שהגעתי אליהם,הדברים שעשיתי לא ישכחו כל כך מהר..בזה אני בטוחה..
אחים ואחיות שלי..
תהיו חזקים,על תלכו לחופים האלה..אל תעמידו את עצמכם במצבים נמוכים כל כך..
תתרחקו ותזהרו..
אוהבת אתכם!!!
האלו בקיץ!
חוף כינר?....אני יודעת אל החופים האחרים שהם בעיתיים אבל כינר?...
היא כתבה שההורים שלה חשבו שהיא הלכה לאיזה חוף כמו
כינר,אבל היא בעצם לא....
נראלי...
לחוף למשפחות... כי רק הדוסים באים לשם ודוסים נכנסים לבושים...
קיצר אין בעיה של צניעות שם (אנחנו שיא המחמיריםם!!!)
בא לכם לחבק אנשים? תגידו כן!
שיר מגניב ומדבקקקק!!!
בא לי לחבק אנשים, נדב גלעד
מה דעתכם?
("עכשיו", "בא לי", "עושה לי נעים")
קיצר, לא מסוגל לשמוע את זה.
קיץ' משהו.
הפסקתי באמצע.
מי שיודע מי אני אל תכתבו את זה בבקשה פה...כנראה יש סיבה שפתחתי ניק חדש...
אמרו לי שאני צריכה לתקן את עצמי...את המידות, את הנפש...להתחיל מהתחלה כי כולי רקובה..
לא עשיתי דברים גרועים...אבל ירדתי מהדרך קצת והלכתי לפינות שבחרתי ללכת לשם..
אז התחלתי לתקן את עצמי...זה נשמע פשוט אבל זה לא..
נהייה לי רצון להיות יותר דוסית ללכת ארוך, סגור, ושרוולים אחרי המרפק..
רציתי להתחיל מזה וככה יהיה לי יותר קל בשאר כי אני מחוברת לה' ושמחוברים אליו הכל יותר קל...
אבל אומרים שכמו שמשתנים בבת אחת חוזרים למה שהייה.. הרצון הזה ממש היה חזק הרגשתי שאני רוצה את זה מבפנים ולא בגלל מה שאמרו לי..
ועכשיו אני מרגישה שירד לי החשק מזה לגמרי.. נכון שזה לא תלוי "בחשק".. ממש לא.. אבל אני כבר מרגישה שאני לא רוצה בזה.. לא רוצה להתקדם, לא רוצה לעלות הלאה..
איך יכול היות חשק ואחרי כמה ימים לרדת לגמרי ואפילו בא רצון להיות ההפך..
אני יודעת שהצד השני לא טוב.. יודעת כי הייתי שם וברחתי מעצמי.. אבל מה לעשות שאתה לא יכול כבר לברוח? הדבר היחיד זה להישאר במציאות ולחיות אותה..
והמציאות קשה.. אין דברים מיוחדים ולא ממש קשים .. אבל ביום יום יש קשיים קצת.. ובשביל לראות מציאות נורמאלית [כי אני לפחות לא חייה בנורמאלית] חייבים להרים את העיניים והראש ולראות מעבר.. ולא רוצים לברוח כי רוצים להתמודד אבל ההתמודדות קשה..
אז נשאר רק לברוח כי שטוב יותר קל לטפל במה שהייה רע..
אבל לא נותנים אפשרות בריחה אלא אם אני ארצה לברוח אני אשאר בלי מקום ללמוד בו ואצא לחיים החופשיים שבאמת יהיו חופשיים..
אוף. מבאס להיות מבואסת.
~סוף פריקה~
הרבה פעמים אנחנו מפחדים להשתנות (בד"כ לטובה וטוב שכך) בגלל התגובה של הסביבה,מה יגידו עליי וכ"ו...
הרצון עדיין קיים אצלך להשתנות ולהתקרב לאבא שבשמיים,פשוט עכשיו זה הצעת היצר הרע שאומר לך שלא כדאי לך וששווה לך להשאר במצב הקיים שיותר נוח ואין קושי אז מתוקה אל תתני ליצר את מה שהוא רוצה (נכון לא תמיד קל אבל זה משתלם וזה אפשרי).
תזכרי שאת בת מלך יקרה של אבא!!.
ו"לפום צארא אגרא" (מקווה שכתבתי נכון) כגודל הצער כך גודל השכר....
שתהיה הצלחה גדולה בעז"ה ובהשתדלותך הרבה טוב ואבל תפחדי מהחברה.
עכשיו תחיכי חיוך גדול גדול... כי כבר עצם זה היותך יהודיה כבר סיבה לא להיות מבואסת.
אשרייך וקבלי את ברכת ה' עלייך!!
אם כולך רקובה, מאיפה יהיו לך כוחות להתמודד?
ומי אמר כזה דבר שבוודאות הוא לא נכון?
כשעושים חשבון נפש יש נטיה מיד להתמקד בכל מה שרע בי ו"רקוב".
לשנוא את עצמי, לרדת על עצמי, לכעוס על המקום בו אני נמצא.
אבל אנחנו צריכים לראות את המציאות האובייקטיבית! אנחנו הרבה מאוד טוב, שיש בו קצת פסולת שצריך לעבוד עליה.
תתחילי בלומר לעצמך -
אני טובה, אני מדהימה, אני אוהבת את עצמי, כי...
יש לי תכונות כאלה וכאלה שמיוחדים לי ואני אוהבת אותם,
אני מוסיפה הרבה טוב בעולם בכך שאני עושה את זה ואת זה,
יש לי רצון טוב וטהור - להיות טובה יותר!
יש לי כוחות רצון נפלאים שלא בורחים, ומחזיקים חזק חזק שלא להפיל אותי שוב אחורה
אני יכולה, זה ברור
וכו' וכו'.
ומתוך זה לבוא לתקן את מה שדרוש תיקון.
אני חושבת שעל עניין החשק - שהיה ועכשיו ירד, כדאי לשוחח על זה עם אנשים חכמים, ולנסות להבין למה זה קורה.
אפשר גם עם "חברים מקשיבים" - http://www.makshivim.org.il/
בהצלחה יקרה!!
שומעים שיש לך הרבה, הרבה כח. עשי חיל!
מקסימום בודקים בעדינות עם האצבע..
ורע לי עם עצמי, רע. מין שנאה פנימית- כי רק אני יודעת כמה אני עלובה, ואלופה, וצבועה, ואמיתית, וטיפשה, וחכמה, ורשעה, וצדיקה, ורעה, וטובה, ורעה, רעה, רעה...
ולא, לא אוהבת את עצמי. בכלום. מין יצור מיותר שתפקידו להראות לאחרים מה חסר להם, מה חסר בהם. ואף פעם לא קשור לאף אחד, ואף פעם לא נותן אמון, אף פעם. גם לא בעצמו. כי איך אפשר לתת בו-בהם אמון?!
ותמיד רע לי, ורע למי שסביבי. ותמיד מראה נוצצת שמאחוריה אין נייר כסף, אלא סתם חלון, סתם כלום.
ואין לי תכלית, אין דרך ואין מטרה. כי אפס ישאר אפס- עגול, גדול- מושלם. אפס.
ואולי לא, ואולי כן. ואולי בכלל לא כלום, סתם באוויר.
כפרה,גמאני במצב כזה של יאוש...אבל לא בקטע שלא לאהוב את עצמי...זה דבר גרוע!
ותשני את זה מהר!!
עם כמה שאת חושבת שאת גרועה יש לך מטרה בחיים אפילו שזה לא נראה....
אם באלך אני באישי...
בטח יש משהו שאת טובה בו יותר מכולם.או לפחות טובה בו (לאו דוקא יותר מכולם) .תסתכלי על זה ותשמחי.
אני נמצאת בכיתה וסובלת.
אין לי שם חברות.
רע לי שם.
בטיולים עם השנה אני פשוט נתקעת עם בנות.
בעוד שנה, יערבבו אותנו.
ויש כיתה אחת שבה רוב החברות שלי.
אני לא יודעת אם לעבור או לא!
יש לי מורה חמודה, אבל גם לכיתה השנייה יש מורה חמודה!
אני לא יודעת מה לעשות!
תודה על העזרה
אל תעברי אבל אם את כבר באולפנה אז תלוי איזה כיתה את...
ישלך איזה אינטרס לא לעבור כיתה
יש לך אינטרס לא לעבור??
אם לא תעברי.....
יש לך סיבה שלא לעבור?
אם כ"כ רע לך.לעבור כיתה זה לא כ"כ פשוט,מנסיון! זה סוחט ממך הרבה כוחות נפשיים וסתם הורס אותך. עברתי כיתה בתחילת שנה..ביקשתי מהשבוע הראשון ללימודים ורק בסביבות חנוכה העבירו אותי,ובאמת שלא היה לי כ"כ רע שאני חושבת על זה עכשיו..סתם אני ניסתי למצוא את הרע ולהשכיח את הטוב..רק בשביל לעבור..התחילת שנה נהרסה לי וזה ממש השפיע רע על כל השנה..גם אחרי שעברתי לא מי יודע מה טוב לי..כאילו היה לי תסיבות שלי אבל בעיקרון החברות שגרות אלי קרוב..היו בכיתה אחרת ,שאר הבנות הם גרות במרחק של עשרים דקות נסיעה במכונית..וברגל שעה בערך..זה סתם היה תוקע..אז העדפתי ללמוד עם בנותצ שגרות עלי קרוב..אבל בדיעבד,מה היה כ"כ רע עם הם גרות רחוק.?!בשביל זה הרסתי לעצמי תשנה..וכמו שהזכרתי..לא היה לי כ"כ טוב גם אחרי שעברתי.עכשיו ב"ה יותר טוב לי..אז ככה לכל אחד,לא מובטח שיהיה לך הכי טוב בכיתה האחרת..ואח"כ סתם תתבאסי שבשביל הכיתה הזאת השקעת הרבה מעצמך..ושאתה נממצא במקום שהגעת עליו מרצונך החופשי זה הרבה יותר מבאס אותך אם אתה לא נהנה ולא טוב לך מאשר שאתה נמצא במקום ששמו אותך בלא רצונך.באמת!
יכול להיות שיהיה לך יותר טוב בכיתה האחרת,לא יודעת.לא מכירה את הנפשות הפועלות.לא יודעת מה הולך אצלך באולפנא ובכיתה,אבל זוהי דעתי!
אבל הכי חשוב,שתיהי שלמה עם ההחלטה שלך פן אם תעברי או פן אם לא.
ותבדקי טוב טוב עם עצמך אם כ"כ רע לך בכיתה שאת נממצאת בה עכשיו.בכולפן מלאמלא בהצלחה בהחלטה..
בס"ד
זה עוצמתי מכדי שאאפשר לעצמי לא לשתף אתכם בזה
http://www.dsummer.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=364081
כנסו לסרטון.
אחד הסרטונים החזקים והעוצמתיים שפגשתי בחיי!
בס"ד
(מצטערת שאני מעלה כל כך הרבה אבל בכל תקופת הפורום נפתחו פה עשרות שרשורים על כמה אנחנו צריכים להבין שהכל לטובה ושה' לא עושה דברים סתם וכו', אני חושבת שהסרטונים האלה עושים יותר ממה שכל המילים יעשו ביחד.)
http://www.dsummer.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=364080
ישכוח!!!
'אין לי כוחות' ... 'יש לי כוחות'
נשמעים לכם משפטים מוכרים?
אז, מה זה בעצם כח?
ולפי מה אנחנו מחליטים אם יש או אין אותו?
(ואני יודעת שהכותרת מלחיצה..)
לרגע לא הבנתי. 
מה זה כוח? כוח זה משהו שמניע. גם רצון מניע.
אז כשאנחנו אומרים שאין לנו כוח, אנחנו מתכוונים שאנחנו
לא רואים סיבה שתגרום לנו לרצות לעשות את מה שצריך.
פשוט אין לנו רצון.
זה שאלה ששאלתי את עצמי המון!
הכוח הוא מה שמניע אותה להגשים את הרצון.
זה לא אותו דבר כמו הרצון.
יכול להיות שהרצון קיים אבל אין את הכוחות לממש אותו.
ויכול להיות שיש כוח, אבל אין רצון, ואז אין לכוח במה להתבטא.
כשאנחנו אומרים שאין לנו כח, זה לא ממש נכון...
דבר ראשון כי תמיד יש לנו כח!
לא יכול להיות שה' מביא לנו משו שאין לנו כוחות לעמוד בו.
דבר שני, אנחנו לא מדברים על כח פיזי. כח נפשי תלוי בעיקר בנו.
'אין לי כח' - זה אומר שאנחנו מעדיפים לוותר על הדבר, לוותר לעצמינו.
ובכללי-
למילים שאנחנו מוציאים מהפה יש כ"כ הרבה משמעות.
זה משפיע עלינו בלי שאנחנו מודעים לזה...
לכן, צריך מאוד להיזהר, ולא לומר את זה כל הזמן, כי חבל.
מותר לפעמים להתפרק ולומר שאין כח, בתנאי שזה בא לא ממקום של יאוש,
אלא ממקום של חיפוש מאיפה אפשר למצוא את הכוחות. מה יכול לחזק אותי...
זהו, חפרתי!
אווזה.ככ את עושה טוב
