פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1172)

ראיתי אותו, וראיתי אותם. היה עצוב לראות אותו באמצע כל השמחה זאת, עומד לבד, ומנסה להתעלם מהם ולהפעיל את עצמו בכח.

כל הכבוד לכן, אתן עשיתן מה בהרבה רק חשבו לעשות, הלוואי באמת שירבו כמוכן...

אנחנו פשוט רעות שלא ניגשנו אליהם קודם ואמרנו להם להפסיק!

עצם כך מראה שהם באמת לא מייצגים(אולם עושים נזק רב למי שכמעט לא מכיר דתיים),אני חושב שעשיתם קידוש ה' כשהוא ראה יהודיות שבאמת מייצגות יראת שמיים מעודדות אותו בניגוד לאותם אנשים שחובשים כיפה כהכרך ליבוש ומתנהגים בניגוד ליהדותם.

יכולנו למנוע את העזיבה שלו...

אין לי מילים.. זה פשוט מטיפשות, זה הכל.

את לגמרי צודקת......עזבי את הכיפות...קודם כל בתור בן אדם זה נורא אכזרי...

אני לא מאמינה!!

איזה חוצפה יש להם, מה הפריע להם שהוא מנגן ורוקד שם?? הם לא רוצים לשמוע אותו הם מוזמנים ללכת!!! אבל למה לגרום לבן אדם לבכות וללכת בגללם???

רעים!! כאילו מה?! אין לכם לב??

סתם שתדעו אם קורה פעם אחרת.

לחזק אותו / לרדת עליהם.

לדוגמא: לשאול אותו על החפצים שלו כאילו אתם ילדות קטנות מתלהבות ולבקש שילמד אתכם. או להסתכל עליהם לצחוק ולהגיד "זה נראה לכם דומה?? טחחח הייתם מתים להציג כמוהו.. סתם קנאים" - הם יכולים להגיב על זה, אבל בנים בעיקר אצלם האגו, ואם מישו מלגלג עליהם.... זה יכול לגרום להם ועוד איך לעזוב (להזהר לא להגזים ולעשות את זה כאילו אתם ילדות קטנות. זה יותר מעצבן מאשר פוגע ולכן הסבירות שיגיבו אליכם נמוכה.)

תחשבו שכל צומי שנותנים לו נותנת לו את התחושה של "ייצוג כללי". יעני, אם מישהו חייך אליו זה גורם לחשוב "כנראה זה לא כזה נורא", ואם מישו מלגלג "בטח זה מה שכולם חושבים רק שהם *****". לתת לו גב מאזן את התחושה.

אני ממש מסכימה עם מתו"ש.

ואתם, ביחס לאחרים שעמדו שם, יצאתם אחלה!

כל הכבוד לכן.

להגיד ביחס לאחרים זה לא חכם, צריך לחשוב על מה שאנחנו היינו צריכות לעשות באמת..

בקושי יכלתי ליראות את המסך מרוב דמעות. תודה רבה שהעלת את זה למדתי מזה המון!

שיהיה שבוע טוב ושנשמע רק בשורות טובות

קראתי את לפני שנה 

בכיתי איזה שעתיים

איזו אישה מיוחדת.

הלוואי עלינו לדעת להיות כאלה גדולים.

ברוך דיין האמת (אפילו שעברו שש שנים.)

מכירה את מי שכתב את זה הוא היה המדריך שלנו בשבת סמינריון השנה...אמל'ה איזה סיפור עצובב...צדקת שכזאתתת יוואאוו אני בוכה עם דמעות בעיניים זה כ"כ קשה....

לגבי המכתב זה באמת עצוב ומרגש אי אפשר לא לבכות... אותי זה גם מעורר לעשות חשבון נפש ולזכור שבאנו לכאן למטרה

בא לי בזמן.

תודה.

(זכור לי שקראתי את זה כבר פעם.. מזמן. אבל עכשיו זה היה ממקום אחר.)

רבי יוסף שלום בן חיה מושא אלישיב.

אודליה נחמה בת מיכל.

בתוך שאר חולי עם ישראל.
 

עדיף סיפורי תורה.

זה גם כיף חיים להכין שיעור כזה (תופתעי כמה זה מרתק).

"מה זה תורה" זה קצת גדול בשבילם... לענ"ד...

א.העובדה היא ששפיטת מציאות אחרת לפי הנורמה המציאותית שלך זהו דבר שגוי המביא לרוב מסקנות שקר.במילים פשוטות לשפוט מציאות אחרת לפי מה שאת רגילה בו בעולמך (לפי מה שנורמלי שמתרחש במציאות שלך) הוא דבר שגוי משום שאת קובעת את הנורמה לפי המציאות הספציפית שלך ובמציאות אחרת יכלה להיות נורמה אחרת.

ניקח דוגמא,נמצא אדם מאוד פרמטיבי באפריקה שאינו יודע קרוא וכתוב אינו מכיר כ"כ מה זה טכנולוגיה ואף מסתייג ממנה ומשתייך עדיין לשבט עתיק ופרמטיבי.נציין עובדה שבאפריקה אין סופות הוריקן,ביבשות מסויימות אחרות יש.כלומר אותו אדם פרמטיבי שאינו מכיר אלא את המציאות המאוד ספציפית שלו ואת הנורמה שלה אינו יודע ולא שמע מעודו על דבר כזה שנקרא "סופת הוריקן".ננסה לדמיין מצב בו אנחנו אומרים לו : "האם שמעת על סופת הוריקן ? " הוא עונה : "לא שמעתי מעולם ,סופת מה ?!" ,ואנחנו מתארים לו מה זו הסופה הזו בדיוק : "זה למעשה אויר שמסתובב בתנועה סיבובית של מאות קילמוטרים לשעה, גובהה של הסופה עצום ככמה עשרות או מאות מטרים והיא זזה במהירות עצומה,כאשר היא מתקרבת לדבר מה היא מכלה אותו לחלוטין ומשאירה שואה נוראית מאחוריה" כאדם שלא שמע מעודו ולא יכל לדמיין שקיים דבר כזה הוא יאמין ? הרי הוא יענה :"אתם משוגעים לחלוטין,מעולם לא ראיתי דבר כזה וזה נשמע הזוי לחלוטין!!!".

למעשה מה שעשה אותו אדם זה לשפוט לפי הנורמות שהוא מכיר מציאות שהוא אינו מכיר והסקת מסקנה לפי זה,כפי שאת רואה אכן האדם צדק שהדבר חורג לחלוטין ממציאות הנורמה שלו אולם מסקנתו היא מסקנת שקר מוחלט.

לכן עלינו ללמוד בהכרך שלא ניתן לשפוט לחלוטין מה קיים ומה לא קיים,וכל שכן מה התרחש בעבר ומה לא התרחש בעבר לפני מה שאנחנו מכירים מן הנורמה הספציפית של הזמן שלנו,במקרה שלנו אף לא מדובר בתופעת טבע שאולי היינו יכולים לראות גם היום אם היא עדיין הייתה קיימת (ומי יודע אולי היא כ"כ נדירה שגם אם היו מתארים אותה בעבר היא מתרחשת אחת לכמה אלפי שנים ולא היינו יודעים ?) אלא מדובר על נס שהקב"ה שהוא כל יכול עשה,ובמציאות נורמלית זה לחלוטין לא יתרחש.לכן שפיטה לפי מה שאנחנו מכירים מן הסביבה (שזהו לחלוטין אותו הגיון המשמש לנו לעזר לקבוע אם דבר אמין או לא בעניינים כאלו שאיננו מכירים) אינו לחלוטין נכון ורוב הפעמים אם משתמשים בו לבדו נגיע למסקנות שקר.

ב.עלינו לדעת שגם אם יש הלכה שאיננו מבינים את טעמה,אנו מחוייבים לה משום שבורא עולם קבע כך,משום שיש לנו מחוייבות כלפי אלוקי ישראל.

אולם ישנם טעמים למצוות וניתן ללמוד זאת,אולם זה לימוד שצריך לעשות ולהשקיע.

ג.מה שאמרת על הנצרות לא נכון לחלוטין,משום שאין להם מסורת על מה שהם מאמינים לו,הם קיבלו והאמינו (שימי לב שהמושג אמונה שונה מן המילה "בליף" באנגלית,בעוד שבאנגלית מדובר על תחושה שבלב בעברית הכונה לאמון)לכמה תיאורים וסיפורים של מספר מצומצם מאוד של אנשים.

לעומת זאת אנו קיבלנו במסורת המונית את האירוע של מעמד הר סיני ,בצורה שמועברת בין אב לבן,הנוצרים לא טוענים ולא יכולים לטעון(אי אפשר שאומה שלמה תשקר לגבי מה שהתרחש לה) שזה עבר אצלה במסורת,הם אומרים בפירוש שהם קיבלו זאת מכמה אנשים שהם תלמידים של אותו ימ"ש,אולם אנו להבדיל קיבלנו זאת במסורת של אומה ממעמד הר סיני.בשביל להבין את הנושא עלייך ללמוד את ספר הכוזרי בצורה רצינית,בדקי אך תוכלי לעשות זאת,הוא יבהיר לך בצורה נפלאה את הכל.

ד.למה התירוץ הזה הגיוני ? ההפרש בין מס' המוסלמים למס' הנוצרים הוא מינורי באופן יחסי ושניהם בעלי עמדות ואמונות שונות לחלוטין,האיסלאם אפילו מבטלים חלקים יסודיים בנצרות.אז מי צודק ?.זה לא קשור לרוב,אנשים מושפעים גם ממה שנוח לעשות(כך הנצרות הפיצה את עצמה עם דרישה יחידה של להאמין (שימי לב שהמושגים בעברית ומה שהנצרות מכוונת שונים) באותו ימ"ש,בשילוב אלימות ומשטרי אימה שאוכפית זאת,כדוגמאת זרוע האינקויזציה) וממה שמפחיד לא לעשות(הנצרות וגם האיסלאם השתמשו בכח החרב כדי להפיץ את רעיונותיהם ולמסד אותם,האיסלאם ממש ביסס את עצמו בצורה הזאת של כבישת מקומות וכפיית האיסלאם עליהם).

יתרה מזאת לפני כל אלו כל העולם עבד עבודת אלילים,לא רוב אלא כל העולם ממש,הוא לחלוטין היה הכל,הם הוא צדק ?

בעבר רוב העולם האמין שמודל כדור הארץ הוא בעצם צב ענק שעליו עומדים עוד כמה חיות (את בטח מכירה במה מדובר),והם כמובן טעו...

בהצלחה רבה !

זה שאלה חשובה, שמובילה אותך לתהיות עמוקות (וגם מחשבות מפחידות...), ואת מחפשת לה תשובה - זה יכול לקחת זמן,

ובסוף - את גדלה.

מבינה הבנות אמיתיות יותר על המציאות ועל עצמך.

הבנות שמובילות אותך למעשים.

אולי זאת הפעם הראשונה שהתהליך הזה ממש פוגש אותך,

אבל בע"ה - שתזכי לחיות כך כל החיים.

זאת המשמעות של "להיות עובד ה' ".

(מבאס? מפחיד? לפעמים. אבל מבטיחה לך שרק ככה חיים חיים מאושרים ומשמעותיים)

אני מבינה שבשבועות את הולכת לשאול רב.

אם זה לא יספק אותך, אשמח לשוחח עימך.

(וממליצה גם על האתר של חברים מקשיבים)

מלא אנונימים פה משתלחים במנהלת שלנו, אז רציתי להביע תמיכה דוקא כאנונימית..

ממש אהבתי את המילה  "משתלחים"

ואת ממש לא קשורה כי אפחד פה לא דיבר על המנהלת...

אממ.... מישהו יכול לפרש ת'ראשי תבות של אר"מ  וצמ"ע?!

תווודה!

אבל רק צריכים לשבת לוחשוב מה? מה? למה? ואיך? מה הסיפור למה אני לא שמח או לא מרגיש בדיוק את מה שאני רוצה להרגיש ???

זה פשוט לשבת ולחשוב לימצוא תתשובות (שכמובן יהיו קשות) ו :

או להתמודד או לבוא וליכתוב את הבעיות (אפשר מאנונימי) או פשוט ליתפוס מישו ולהפיל עליו את הכל

(אני מוכן להתנדב )

אבל זה דבר קשה

תיזרמי עם החיים הם יזרמו איתך תקחי אותם קשה

הם פשוט יעצרו.......ממש ממש בהצלחה

מכירה את זה מקרוב לצערי.....

המווון אומרות לי שהחיוך שלי הוא שקר!!!

כמו שאמרו פשוט לתפוס מישהי שאת סומכת עליה ואוהבת אותה וחברה שלה...

ולשפוךךך גם לכתוב עוזר המוןןן

בהצלחה!

לפעמים זה עוזר פשוט להוציא הכל החוצה!! לספר את הבעיה שלך לאחיות או לחברות טובות..לי זה קורה המון שמבחוץ הכל אצלי סבבה אבל באמת קשה לי!! אז אני מספרת את הבעיה שלי לאחיות שלי ותאמיני לי זה ממממש עוזר! מרגישים כאילו אבן נפלה מהלב..אין לחץ! ואחיות שלי עוזרות לי ושותפות לבעיה שלי.. שיהיה לך בהצלחה!!

מכיר את זה גם!!!

אני מוכן לעזור!!

בהצלחה!

יש לי כ"כ הרבה מה לומר לך!

קודם כל, לא! זה לא מסיכה! זה פשוט מראה שאת יודעת להתגבר ושיש לך נפש מדהימה!

אמנם קשה לך כ"כ אבל במקום לבכות כל היום את פשוט מראה פנים מחייכות וממשיכה לחיות את החיים!

אוף נשמה! אין לך כוחות? אני בטוחה שהקב"ה מעניק לך את הכוחות שאת צריכה! אין! הקב"ה לא נותן מכה בלי תרופה! אולי רק צריך לחפש את התרופה.....

אמן שתמצאי את הכוחות!

ובאמת אשמח להרחיב באישי!! ובכללי להכיר אחת מדהימה כמוך.... מוזמנת

יכול להיות שאני טועה, אבל נראה לי שחלק נכבד מהאנונימיים

לא פותח שרשורים בשביל עצות. הרבה מהפריקות לא מפרטות 

את הבעיה או הקושי.

יש מצבים שאנשים פשוט צריכים שינחמו אותם, שיתנו להם תשומת

לב. יש אנשים שזה עוזר להם. וגם אם לא, יותר נוח לפרוק את מה

שמרגישים.

כך שמה שכתבו למישהו אחד לא בהכרח יעזור למישהו אחר...

אני לא בעד או נגד הפריקות, אבל ככה אני רואה את המצב.

שלמרות שהקושי יכול להיות מאוד דומה..

כל אחד עובר אותו אחרת.ולכל אחד הוא שונה בפרטים מאוד קטנים אך מאוד משמעותיים.

אדם מרגיש לפעמים שאף אחד לא מבין אותו.אף אחד לא נמצא במצב שלו. למרות שהיו אנשים במצב מאוד דומה..

זהו. רק נקודה למחשבה ;) 

זה לא במקום!

אשכרה משרשרים על בנאדם שאתם לא יכולים לדעת אם הוא נמצא ביננו[שאז זה יותר נוראי]!!!!

מסכימה עם מי שמעלי, אבל ממש לא אומרת שאני מושלמת.. זה דברים שצריך לעבוד עליהם.

ת'אמת, ככה זה יוצא בטבע המצב הזה...

בנות הרבה יותר משתפות חברות, שחנשי"ם, וכאלה...

אז יוצא לדבר על זה- המון!

ובנים?.. לוידעת, באמת נשמע לא משו... אכן מוזר שזה ככה...

היה כותב שרשור "מי אוהב את בר רפאלי שיגיב"?!

אתה באמת לא מבין מה ההבדל? - אז אני אכתוב לך אותו שתבין:

אמנם גם כשבנות פוחות שירשור כזה זה לא מכובד ולא לעניין, אבל כשבנים פותחים דבר כזה - זה הופך ללא צנוע..

סורי על הדוגמא אבל זה כמו שלבנות מותר לראות בנים עם בגדיי ים אבל לבנים אסור לראות בנות עם בגדיי ים:

אין מה לעשות  - להיות בת זה יותר שווה- אכלתם אותה בנים D:

הוא מטופש. 

אשכרה נכון. 

למרות שלדעתי שרשור כזה יכול להפתח רק בחברה של בנות, ללא בנים..

בחיים שלי לא הייתי בן  אז אני לא הכי מבינה, אבל בנים יושבים ומדברים ככה בערבים: "וואי איך בר רפאלי יפה (אם כבר נתת דוגמה, נלך על זה..)?! באמת שאני מת עליה.." וכו' וכו' אני לא ארחיב בדיבורים. נכון? אתם לא מדברים.. ועל עוד כל מיני דברים שבנות מדברות ביניהם שאני לא אפרט מטעמי דברים שהשתיקה יפה להם..

ככה שזה הרבה יותר טבעי שבת תכתוב דבר כזה, ומכאן הכל מובן.

לדוגמנית כנושא שיחה של נערים שומרי מצוות אינו במקום,השתמשו בזה כמה פעמים בשרשור...

פדחניות!!!!!!!!!!!

וזה לא נראה לי כ"כ בסדר למרות שלא בטוח שהיו סוקלים אותך....

תלוי מה היה התוכן!

ואבישי רוזן זאת לא בת,הוא סתם ילד קטן!!!!

בדיוק דיברנו חברות על זה שלבנות מותר להגיד על בנים שהם חתיכים אבל לבנים אסור להגיד על בנות... 

תראה, זה קשור בהרבה דברים בעניין הזה שאצל בנים הם יותר בעייתיים. 

אם בנות מתעסקות יותר מידי בבנים זה אולי קצת מטומטם מצדן (ע"ע השרשור שהזכרת...) לעומת זאת אם בנים מתעסקים יותר מידי בבנות זה כבר הרבה יותר מסתם טמטום... (אוף, טמטום זו לא המילה, אני לא מוצאת כרגע משהו יותר מתאים, אבל הבנתם אני מקווה...) 

 אבל זה מפגר שבנות יכולות לדבר על מה שהן רוצות וכל בן שמדבר על בת ניקרא "פדופיל".

וסתם לתשומת ליבך- רוב הפדופילים הם אכן בנים...

בנים מגיעים לנושא הזה מנקודה יותר קיצונית, אפשר לומר, מאשר בנות, לכן זה הגיוני שבנים דוסים שמכבדים את עצמם לא ידברו ככה על בנות, מה שאצל בנות מתפרש כהרבה יותר לגיטימי.

אבל אני מסכימה שגם אצל בנות יש גבול לכל דבר. או לפחות צריך להיות...

אבל זה מוגזם..

שאם אני אומר ליד מישו דתי חזק "יש לי חברה חמודה והיא נראת חאתיכה"

אז הוא יתעצבן..

אבל אם בת תאמר ליד אבא שלה שיותר דוס מהחבר "וואי מי זה הילד הזה??

הוא יאמר מי זה ולא יאמר כלום..

זה אומר שאת נרטעת מדברים שאולי אינם רצויים..

ההלכה מגבילה את הדיבור בין איש לאישה,ויש דיבורים שאסור לדבר ואסור להרבות.

אדרבה אל תהי חלק מזה,אולי זה צוו של צניעות פנימית.

גמאני כזאת לפעמים....אינמה לעשותת..תחשבי על זה שזה דווקא טוב.. כי אם תחשבי על זה...אם כן תוכלי לדבר עם בנים בלי לפחד יכול להיות שאת תדברי עם הבן הלא בידיוק נכון ותפלי בכל מיני דברים...

את זוכה לחוש את הרגשות העמוקים והטהורים שלך,

רגשות שמתאימים לשלב בו את נמצאת,

רגשות שלא צפים אצל הרבה אנשים, כי המציאות המקולקלת שמסביבנו הורסת אותם בשיטתיות מגיל 0 (יש לה אמצעי מצוין לגרום לנו לדלג על שלבים בהתפתחות הנפשית שלנו, ולהיות מיד מבוגרים - סרטים).

רגשות טהורים שהרבה בנות צעירות מדחיקות - כי הכי מגניב לדבר עם בנים, כולן עושות את זה, ובאמת זה נחמד. אז בהתחלה נתעלם מהרתיעה, אח"כ היא מעצמה תעזוב...

טבעיות עדינה ואמיתית שכדאי להקשיב לה.

לאט לאט, באופן טבעי, תוך עיכול נפשי ובניית כוחות ראויים - גם תרגישי את הצורך בשיחה עם בן המין השני.

(מאחלת שתזכי גם אז לחוש את הטבעיות שלך, ולחוש את הרצון הטבעי לקשר רק עם האחד והיחיד - ולא עם אלף לפניו)

מצד אחד, ממש כמו שאוסנת אמרה- זה טבעי.

לדבר עם בנים זה לא בהכרח טוב. להפך, כל דבר בזמנו. ב"ה שיגיע הגיל..

מצד שני, אני לא יודעת בת כמה את, אבל זה חייב להגיע מתי שהוא..

בגלל זה אני לא כ"כ אוהבת את הדרך של תנועת "אריאל" שמפרידה לגמרי בין בנים לבנות.

אני אומרת לחברות שלי מ"אריאל" שמנותקות לגמרי מבנים בגילנו:

מה תעשי שבאמת תצטרכי?! תעמדי בדייט מול בחור ותתחילי לגמגם, להתרגש וכו'?!

אולי הלכתי קיצוני.. אבל כך אני חושבת 

-לא הרחבתי על הצד השני, אבל זה לא אומר שזה לא נכון.

ולגבי הפחד שלך, תנסי לדבר עם אדם קרוב. אמא, חברה וכו'.

-ול-... >> 

זה לא רק בנים כאלה.

בנים מהשבט למשל?! מה זה יעזור אם נדבר עם אחים?! גדלנו איתם וזה טבעי.

גם בני דודים, וכל מי שבא בביתך לעיתים קרובות.. זה טבעי.

זו לא התמודדות.

ובעניין "להרתע מדברים לא רצויים" - צריך לשים לעצמנו גבולות. תמיד. בכל דבר.

אני מקווה שתשתחררי מהפחד בעז"ה. 

נכון שעבור בנות שחיו בחברה נפרדת, המפגש עם איש למטרת נישואין, 

חדש יותר, 

ולכן לפעמים מלחיץ יותר, מבלבל יותר, ופשוט אחר.

אבל הן לא יוצאות דביליות, הן לא מתחתנות עם הבחור הראשון רק בגלל הפרפרים וגם לא נשארות רווקות רק מהפחד...

ואת יודעת למה הן זוכות?

כשהן מגיעות לשלב בו כולם מבררים מהו איש, מהי אישה, מה זה נישואין וחברות, איך הקשר צריך להראות, מה לחפש -

הן באות מרקע נקי.

מוכנות לקבל את האמת הגדולה כפי שהיא,

בלי להסתבך עם הדמיונות שהן צברו, האקסים, המושגים המוטעים, ההשקפות הריקות והרדודות שנטבעו בנפש שלהן מהיום שהן ראו המומינים...

כפי שאמר די"מ, זה די מוכח שלגודלים בחברה נפרדת פשוט יותר להתחתן.

אנשים בגילם שגדלו בתרבות קצת אחרת - עסוקים בלהשתחרר מדמיון היופי, דמיון ההתאהבות, מהאגואיסטיות.

(לא שלהם אין את אותם דמיונות - בסופו של דבר כולנו חיים בכפר גלובאלי אחד קטן. אבל יש הרבה פחות... וגם אין אקסיות. שזה משמעותי מאוד)

פעם גם אני הייתי ככה לגמרי (גם היום קצת אבל פחות)

והלוואי שגם היום הייתי ככה

אבל נראה לי שיש לי בעיה יותר רצינית....

אני בכללי לא אוהבת לבלוט כנ"ל ליד בנות!!!!!!!

אין לי שמץ מה עובר עלי...!

לפעמים זה ממש מעצבן במיוחד שאחותי(שקרובה ממש לגיל שלי)ההפך ממני!

שזה רגש מאד מאד שימושי שאלוהים נתן לנו..

לכי תדעי מי זה במיוחד בערים הגדולות (לא בגבעות )

חוצמזה שבתור בן-אם בת מתחילה, מאד קשה לאמר "לא מדבר עם בנות".

אז מה שאצלך נחשב דיבור פשוט אצל הרבה אנשים נחשב התחלה..

עם בנים או גם שאת מדברת בשיחה אישית את מפחדת?

היום שחזרתי מהתפילה היו ליד איפה שהלכתי כמה בנות בספסל..

הן היו מאד שקטות עד שהגעתי... ואז הן התחילו לדבר לצרוח..

ואני לא ג'סטין ביבר כן? (למזלי..).

אז ככה:

אני לא מפחדת לדבר..אני לא יודעת מה יש לי..רק הם מגיעים ואני שותקת..

אבל יש כאלה שאני כן ידבר איתם...

אולי בגלל שאני פחות בקשר איתם..

וממש לא בגלל שזה אסור ובלה בלה בלה..

ודרך אגב..אני בת ארבע עשרה...

ואמיר..למה שאני יפחד לדבר בשיחה אישית??

יש פעמים שאני נפתחת ומדברת איתם אבל רוב הפעמים אני נועלת את הפה..

וגם כשאני רוצה לדבר זה לא הולך לי...

אבל ב"ה זה עבר לי..

 אחרי שהתגברתי על עצמי..

תצא עם חברים, תהנה, תשכח מהגיל, וזה יעבור בסוף!

בס"ד

זאת שאלה של התייחסות והסתכלות.

הגיל הזה מצד אחד מלא בהתמודדיות אבל מצד שני הוא חובא בתוכו דברים נפלאים ומקנה לך כלים לחיים.

בהמשך הרחיב, במידת הצורך.

בכל מקרה - ב"הצלחה ואני באישי אם צריך!!!!!

שמתי ♥ שאם אני רוצה- זה יכול להיות אחרת!!

אמרתי לעצמי- "דיי, תפסיקי לחשוב ככה, תסתכלי על כל המשברים 

האלה בצורה הכי טובה והכי אופטימית- למרות שזה קשה, ותהני 

מהחיים ממש!!"...

קיצר, החלטתי לקחת את זה בידיים גם כדי שאני יהנה יותר- כי אם

לא- מה ייצא לי מזה?? וגם אני רוצה לזכור את התקופה הזאת כדבר

שמח עם אתגרים שאפשר לעבור..

בהצלחה ענקית XD

הכל תלוי בגישה

וכן זה קשה! אבל מאמינה שאפשר להצליח ולבנות ת'אישיות.

לי לא

זה הגיל שהכי רוצים עצמאות, והכי לא נותנים אותה.

הכי רוצים לפרוק עול, הכי רוצים למרוד, מה לא קשה?

(כל מה שכתבתי הוא לפחות מה שקורה לי...)

גמלי זה קורה ועודאיך גם הכי רבים עם ההורים לא?

זה קרה למישו שהוא רב רציני???ממש רציני??

שכיאלו לא דיברתם אם אבא שלכם יומיים??

נראלי אני מקרה אבוד זה קרה לי..

אבל אני אישית משתגעת מה גיל הזה.....

תחשבי על זה, יש לך עדיין גוף ונפש של קטנה אבל החיים גדולים ופתאום את נחשפת לזה. וכל הקשיים שלך הם קשיים של מבוגרים אבל אין לך עדיין כלים להתמודד עם זה

אבל יש לי חברות שכן!!!!!!!!!!

אין לי מושג מה צריך להיות שונה!!!!!

אין לך מריבות??את לא חושבת שאת יכולה לשלוט בכל העולם??אתה לא מתחילה לשים פס על הוראות של הורים??

אפפם לא קרה לך כזה דבר?

זה דווקא נראלי בגלל שיש משיכה בין בנים לבנות ועדיין לא מתחתנים..

ויש אנשים שזה מאאאד קשה להם...

אבל מה הקשר למריבות?עם ההורים??

הגיל הזה, כשמו כן הוא.

הגיל שבו את/ה מתבגר/ת.

ממנו את/ה תמצא/י את הכוחות שלך,

את הגבולות שלך,

את/ה תפתח/י את הדמות שלך.

את האישיות שלך.

סה"כ קשה, אבל שורדים

בכיף לאשי.......

יויו - אני מרגישה בדיוק כמוך !! קשה לי מאוד !! 

בבקשה -- עצות, רעיונות, המלצות וכו' כדי לצאת מזה ..

זה הגיל שאתה באשכרה בונה את עצמך .. את האישיות שתהיי בעתיד - את עכשיו בונה ..

נכון , קשה , כי זה גם הרבה החלטות , ובחירות , שלפעמים לא קלות וזה , אבל ככה זה ..

וזאת התקופה הכי יפה לדעתי בחיים , שצריך לדעת לנצל אותה ..

כאילו עם כל הקושי , והעצבים שבדבר ..

בהצלחה מותק

לנסות לחשוב מה הדרך הכי קלה והכי נכונה לפעול במצבים קשים!!!

(אולי להתיעץ עם מישהו קרוב!!!)

בהצלחה...!

"עברנו את פרעה נעבור גם את זה"

זה דווקא נראלי בגלל שיש משיכה בין בנים לבנות ועדיין לא מתחתנים..

ויש אנשים שזה מאאאד קשה להם...

יה מותק איך אני מזדהה איתך....אין לך מושג... (טוב כמעט כמו כל אלה שכתבו כאן... חח)

אני רק מחכה כבר להגיעה לגיל 19 כי לי נימאס........

ואין דרך אחרת חוץ מלהיתמודד.......

ולזכור שזה הגיל שבונה אותנו מזה אנחנו ממשיכים בחיים!

ו"כל ניפילה אותנו רק מעלה ומזה ניגבה יותר..."

בהצלחה...

בס"ד

אם מנצלים אותו טוב - הוא יכול להיות ממש כיף... יש אנשים שמתים לחזור לגיל הזה ואת תראי שבשלב מסויים גם את תרצי... זה גיל שלא חוזר וזאת התקופה (כמעט) הכי יפה בחיים!!! (תלוי באיזה מובן..)

לכל גיל יש את הקשיים שלו, והם לא בהכרח קלים יותר.

להיות כל היום עצבנית וכל היום בדיכאון לריב עם כל העולם וואישתו...

נו בחחיי מה כיף?

ואין לי משהו אחר לא  יכולה להיתנהג אחרת....

אני מנסה לא להתעצבן ובחיי לא יכולה יש לי פתיל קצר...

אני בחיים לא ירצה לחזור לגיל הזה אולי לסוף של הגיל הזה אבל עכשיו בתור חממשושית רק תנו לי לגדול.....

ועם לך זה קל אשרייך אחותי מקנא בך!!!

אני אישית משתגעת!!!

חג שבועות שמח בשבלכם!!!שמחו בשבלי!!

אין דבר. רק עוד קצת.

זה לא מנחם, אבל ההמשך יותר פשוט מהבחינה הזאת.

כיתה ט' זו מסגרת שונה מז'-ח', אבל כשמתרגלים אליה

היא די נסבלת.

20120523101746.bmp

20120523101746.jpg

(ענבל- גם פה את מוזמנת לערוך ולמחוק )

כי זה הכוח האמתי ממנו אפשר להוציא הכל או רבי נחמן או הרבי מקוצק אומר את זה "אין יותר שלם מלב שבור"

דווקא החיוך שמוצא מתוך הכח האדיר שנמצא בעצב דווקא אם הוא מופנה להשם זעקה לה' או סתם להתחזק  אז הוא החיוך הכי יפה והוא החיוך המתוק שממתיק הכל הוא החיוך שמשלים הכל

מה שאני עושה זה פשוט לשכנע את עצמי בכוח שאני שמחה,

וזה עובד, באמת!!

אלא להשתמש בכוח שלו ולהכניס את הכח לשמחה אחרת מתישהו הוא יחזור אם חברים

רוח קרה... ולמצמץ... לנסות לבכות... זה שכאב הוא מטהר... זה נכון...

אפשר תקציר??

זאת כתבה שעשו ערוץ 10 על ההפרדה בריקודגלים.

ככה זה התחיל:"זה לא קורה במאה שערים אלא במרכז העיר ירושלים, הפרדה בין גברים ונשים ברחובות העיר באירועי יום ירושלים" "סדרן הפנה אותי הצידה כדי לא להפריע לגברים שרוקדים" ועוד שלל ירקות.

המתלוננת (חלוניות) זעמו על זה שבקשו מהם לעבור בצד רחוב קינג ג'ורג' ולא באמצע. ממש השפלה, ו'הדרת נשים'.

הגדילה לעשות רחל עזריה חברת מועצת עריית י-ם שאמרה:" כדתייה שהשתתפה בעשרות ריקודי דגלים אני יכולה להעיד שמעולם לא היה דבר כזה להפריד בין רוקדים גברים לנשים". בנוסף, היא הגדילה לעשות ואמרה: מי שמפריד במרכז ירושלים אחר כך יפריד בכל מקום בארץ.
 

משום מה לכתבה נבחר השם "הדרת נשים" ואולם בכתבה עצמה כתוב בדיוק שהיה איזון וגם גברים לא הורשו לעבור לאיזור הנשים.משמע ששם הכתבה הוא דמגוגיה לצורך הלהטת הרוחות ואין בשם הזה שום בדיל של אמת.

אין בזה שום הדרת נשים או הדרת גברים,זו הפרדה.הo לא יכולים לקבוע מה חמור ומה לא או מה לגיטמי או מה לא ע"י שימוש בדמגוגיה.מדוע אף אחד לא מזדעק כאשר חוסמים מעבר לכלי רכב ע"י המשטרה בצעדות והפגנות ? ,זוהי התרעמות לא כנה שנגרמה מההסטה המופרזת של התקשורת.אדם רציונאלי היה מבין שיש כאן יהודים שומרי מצוות,זהו יום ירושלים,ולכן הם עושים שמחה בצורה צנועה ויש לכבדם.

פשוט בושה!!!! לא היו תקיפים!!! ביקשו!!! היו שם בנות!!! וגם לנו היה אסור ללכת לנשים!!! מה הדרת נשים פה??? אולי הדרת גברים???

ונראה לי שזה שכל...
מה עובר עליהם<<?????

חסר להם על מה לדבר?!....

בס"ד

נראלי שלאנשים כבר משעמם הנושא הזה.

רואים 'הדרת נשים' וממשיכים הלאה.

אין כל כך משמעות נוראית לכתבה הזאת.

פשוט מתעלמים.

שימו לב

שגם אנחנו אומרים אותו דבר על חרדים....

. למחשבה

הדרת נשים.

קשקוש בשכל.

כולה חיפשו משהו להגיד.

רצו רק לרקוד בצניעות, שבנים לא יראו נשים רוקדות וכו'.

ביום יום הם לא עוברים על המדרכה ביום יום זה סכנה ללכת על הכביש!! מה מפריע להם ללכת מסודר ולא בין מעגלים מפגרים..

עיצבנה אותי ה"הדתיה" הזאת!!

אין פה את כל הקטע של הדרת נשים יש לנו תורה והיא מנחה אותנו מה לעשות ואם היא אמרה שאסור לבן לראות בת רוקדת אז יש לזה מטרה ולא צריך להתחיל למצוא תירוצים!! אסור אז אסור!!

(אל תראו אותי ככה אני בהחלט מסכימה אם זה רק צריך לזכור יש משהו מעל הכל)

מה הם מתלוננים?! איזו הפרדה היתה שם?! בדיוק בשני המטרים שאותם הסדרנים ראו!

אישית, אני צעדתי עם ישיבתי הק', מימיני חבורה גדולה של בנות חילוניות, משמאלי בנות מאולפנה כלשהי, שלא נעים לי להזכיר את שמה, ומאחורי סניף בני עקיבא צפוני כלשהו, הולך מעורב לגמרי. אז מה הם מתלוננים?!

(ד"א, נטלי שוכוביצקי הזאת מהכתבה, צעקה עלי שקמתי ממקומי בקו 947 כדי לפנות לה ספסל שלם. מה פתאום אני נותן לה מרחב נקי לעצמה?! גועל נפש...)

הדרת גברים.

למה שאישה חילוניה כמוה תהיה בכותל בדיוק ביום ירושלים?מה יש לה לחפש שם?
זה בדיוק מה שיש לה לחפש שם- את ההפרדה הזאת=לעשות פרובקציות אחרי זה.

מי שחיפש הפרדה מצא אותה- ההליכה היתה בנפרד, עמדו סדרנים בכותל והפרידו=היתה הפרדה!

ככה גם אנחנו- כל מי שרצה הפרדה-מצא אותה(כל הדוסים בינינו  ).
ומי שלא חיפש לא מצא אותה...

לכן אני לא רואה בכתבה זו סתירה- כי מי שחיפש הפרדה מצא אותה- ה"דוסים" נהנו ה"חילונים" התעצבנו.
                                               ומי שלא חיפש הפרדה- הלך איך שרצה...

חברת מועצת העיר רחל עזריה אמרה כי התקרית חמורה מאוד מאחר ולא מדובר במהלך של חרדים קיצונים אלא של הציונות הדתית. "זה חמור כי זה בתוך ירושלים ומה שמגיע ללב ירושלים יגיע תוך כמה חודשים לכל רחבי הארץ. כבת הציונות הדתית שהשתתפה שנים בריקוד הדגלים, מעולם לא הייתה הפרדה כזאת".

	שם:	רוזנברג עידו
	תפקיד:	יועץ לפניות ציבור
	טלפון:	6294596
	מייל:	ido@jerusalem.muni.il           תלונה על שחברת סיעת ירושלים[דתיה] התראינה לחדשות 10 ושיקרה בעזות מצח כי הריקוד לא היה נפרד, ובכך, פגעה בציבור הדתי לאומי של ירושלים[מומלץ להסתכל לפני כן על הסרטון...]

מה עושים לחרדים.

ברור. יש הדרה אצל החרדים אבל ההסתכלות כציבור בעיתית.

זה אסור על פי התורה וזה הרבה הרבה יותר חמור.צבועים.

כאילו לכולם פה יש חברה.

כאילו אצל החרדים לא תמצא רע.

אדבר בשמי כי אני לא מכיר סטטיסטיקות שאני משתדל לאהוב את כל ישראל,ובודאי שהחרדים שומרי המצוות בתוך כלל זה.

למרות שאני לא מכיר סטטיסטיקות אני בטוח שיש רבים ובודאי יותר טובים ממני בציבור..

למה לא אומרים שיש שם רוקידים של בנות יש בפורום הזה גם בנים!!!

אנחנו דוסים גאים ושכולם יקפצו!!!

ובמיוחד את החפרנית ששיגעה אותנו שמה . ומדברת בכתבה.  האישה הכי סתומה 

שפגשתי בחיים. סתם משועממת עם פרינציפים מוזרים.

לא קראתי הרבה אבל הכללל פה בולללל שיייייייייייייייייט אחדד גדוווווווווווווווול!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

(רגע, מה שמו? משה? אדמין? משו כזה... לא?)
 

תלוי איזה תיקשורת....

עיתון-לא!!!

אבל טלווזיה וכו'...יותר מענין!

זה גם תלוי במורה וברמה של המגמה!!!!

בהצלחה!

אבל בהחלט לא מתאים לכולם ודורש השקעה (בניגוד למה שחושבים..)

והרבה תלוי גם באווירה ובמורה!

אם יש שאלות ספציפיות - בשמחה.

[תקשורת זה כולל עיתון, רדיו וכו'..]

למרות שבהרבה בתי ספר קוראים לזה תקשורת.. [אחרי הכל- קולנוע לא נשמע טוב באולפנה {הערה המחברת- סטיגמה!! סטריוטיפים!! קולנוע זאת אומנות! כלי ביטויי!! אפשר לנתב את הכל של זה לדברים הטובים הבותר!} עד כאן הערת אגב..]

בתור אחת שלומדת את זה, וממש נהינת אני ממליצה בחום!

בקטע של צניעות בסרט בגרות- כל אחד בוחר מה להראות.

קולנוע זאת אומנות. זה כלי ביטויי לכל מה שאנחנו רוצים. ויש לזה כח מטורף להשפעה.

השאלה היא איזה תוכן אנחנו מכניסים לזה.

כל אמן מחליט את סדר העדיפויות שלו. מה בה קודם, אומנות או ערכים?

אני חושבת שהערכים צריכים לבוא קודם. אומן אמיתי- יכול למצוא דרך לבטא רעיון בלי לדרוס ערכים.

נכתב קצת עליג.. אשמר לנסות לפרט ולהסביר באישי אם מישו' מעוניין...

עצוב לחשוב שכמעט לכל אחד פה יש מכרים שכולים...

באיזה מציאות הזויה אנחנו חיים

אחותה שנישארה היחידה מהשריפה שהיתה ברחובות. אז כשעניתי חשבתי עליו

טחח. כמעט הכל היה 'לא מסכימה'. חוצמ2. שגם הם היו רק כי הם פשוט הפוכים..

שכולים

זה מאוד מאוד תלוי עם מי...

יש כאלה שאני יכולה לשבת איתן שעות ולדבר על זה,

ויש כאלה שלאאא!!...

אחת בכית ז' ואחת בשביעית.. 

ואת שתיהם אני מכירה בקושייי! 

שלא נדע.. ונפגש רק בשמחות!

קשה עדיין להגיד את זה...,אתה לא מתרגל.....

אבדתי את אחי לפני שנה, הוא היה חולה בלוקימיה.....

ועכשיו גילו לחברה שלי גידול סרטני בראש! אבאלה.....

וזה סקר שכתבנו בפורום 'נופל וקם(נוער שכול)'

סתם, מתוך סקרנות לכל השאלות שבחיים לא נשאל את חברינו....

אחות/אם של חלל.

הגדרת הוויקי:

http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%9C

פעם הסתכלתי במילון אבן שושן, שכול הוא כל מי שנפטר לו מישהו מקרבה ראשונה - אבא/ אמא/ אח/ אחות.

וגם בהגיון - מה ההבדל בין אחים שכולים ממחלה לבין אחים שכולים מטרור?

שום דבר.

יעני כל סיפור מוות יש לו סיפור משלו, וכך גם לאלא שיש להם את אותה סיבת מוות ולא משנה עם זה מהצבא או ממחלה.

אבל לאחים השכולים, גם לזה שממחלה וגם לזה שמהצבא - יש את אותם רגשות- געגועים, חלל, כאב, זכרונות, חוויות הלוויה, הקריעה, השבעה, אזכרות וכ'ו..

אז לא היו ממציאים מילים שונות עקב סיבת המוות.