פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1233)

אני לא כ"כ יודע מה להגיד...

לי יש חבר בכיתה שאני מתעב אותו!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הוא מזה מציק ולא רק לי....

השאלה אם את רוצה להתקרב אליה או שאין לך כח אליה???

אם את רוצה להתקרב אליה אז פשוט תתפסי אותה איזה יום אחד ותדברי איתה או שתשלחי איזו חברה שתעזור לך....

ואם לא אז פשוט תתרחקי ממנה ותיהיי חברה של אחרות ואל תתיחסי אליה בכלל!!!

                           ואם את צריכה עזרה אני תמיד פה ואשמח לעזור...!!!

בס"ד

לפחות מישי מאיתנו נהנתה בשבת אולפנה הזאת

ועכשיו, כל החברות שלי יבאו בצעקות: "מה?לא נהנת?!"

אז צפירת הרגעה:

נהנתי. אבל-

חוץ מהשיחות, שהמרצה היה שפיץ על!!!!, כל השאר- היה זוועה

שמתי לב שברגע שהוא דיבר איתי בצד עמדת עם עוד כמה בנות והקשבת.

באמת שבחיים שלי לא קבלתי תשובה כזאתי.(אל דאגה. יש לי עוד מצבור שאלות..חבל שאין אדם נורמלי כמוהו כדי לשאול אותו...אבל ב"ה! לפחות שאלה אחת הוא ענה לי)

איזה יופי!

רוצה לשמוע מש'ו משמח? יכול להיות שיביאו אותו למדרשה, ואז אני מקווה שהוא יענה על שאלותייך הנוספות!

בהצלחה! ואשרייך שאת מבררת ולא מוותרת גם אם לא תמיד נותנים לך מענה, זה כ"כ יפה וחשוב!

יאא...את לא מבינה מה עשית לי עכשיו...

איזה כיף שהצליח לענות לך!

אריאלקוש- תזהרי לך! עוד דקה נבוט לראש!

בס"ד

נבוט?! למה?! אני בן אדם נחמד וטוב לב |תמים|

שגם אנחנו נוכל להנות ממנו

אולי תשתפי אותנו מה הוא אמר לך? (משפט של מורות) דווקא אני לא ממש התלהבתי, במיוחד לא מהשו"ת... (לא ענו לי על השאלה!! יותר נכון- התעלמו ממנה...) (הצילו! רחלי אל תתקעי לי נבוט בראש זאת התלונה הכמעט יחידה שלי..!)

מה פתחנו כאן שרשור חוויות מהשבת? יש פורום אחר בשביל זה! |משתעל חזק|

איזה יופי שהיה לכם טוב!

הלוואי שהיו מביאים אותו גם לנו. (לא שיש לי תלונות, היתה לנו שבת מהממת. אבל השיחות היו קצת מוזרות.)

לכן פניתי אליו אישית.

וחזרזיר- כע זה הזוי..התכוונתי לקבל תגובות אחרות אבל בקטנה

ובכן מה שאנחנו עשינו בכיתתינו היה מפי דבריו של הגר"א שאומר אם האדם לא שובר את המידה אז למה לו חיים?משו בסיגנון כזה לא זוכרת את כולו ואז קישטנו את הכיתה עם צבעי מים כמובן על בריסטולים שהדבקנו לקיר וציירנו כמעין אדם מטפס במעלה צוק גבוהה מאוד שזה סוג של שבירת מידה קשה..ותלוי בגודל הכיתה שלכם..עשינו עוד דברים.

אם אתן חמושיות:אל תדאג חמשוש תשוש הלימודים הם סתם קישקוש!

אני מתלבטת אם להביא רעיונות שעשו אצלנו השנהשכבה אחרת...

זה לא נקרא להעעתיק נכון?

~אם ישלכם כזה ת'רמקול של הצלצול מעל הלוח-

"תבוא, אנחנו מחכים לך יותר מידי שנים" וה"לך" הוא על הרמקול של הצלצול...

~החיים הם כמו אופניים- אם קשה לך- סימן שאתה בעליה.

לנו כתוב איזה משו על התמדה.. אבל זה יציאה מוזרהה של המורה מתחילת שנה..

כלמיני משפטים כאלה על החיים, קיצור...

מעל הלוח-

• "..אסור לך לחשוב (כ)שאת כל כך עייפה.." (זה חלק משיר, למי שלא מכיר..)
  
• "...בנאדם מה לך נרדם?!..."
• "המורה! את לא מבינה...!"
• מעולם לא נתתי לבי"ס להפריע לחינוך שלי
• די לרחף!!
• לימודים זה לא הכל בחיים- זה הרוב..
• אין בנאדם שגומר לימודים, אבל יש לימודים שגומרים בנאדם
  

ובכללי עוד דברים שעשינו-

הכנו מלא עפיפונים עם השמות שלנו וכתבנו- י'3- עפות על עצמנו

יש לנו קיר בכיתה שאנחנו תולות עליו מלא מלא קופסאות מסטיקים ריקות (יש לנו כבר 200 בערך על הקיר.. וכתבנו מעל - הוא ידביק אותכם לקיר! חשבנו גם לכתוב- חלוקת מסטיקים בכיתה זה כמו עיסקת סמים- לא ראית לא שמעת לא ממני!!

בקיר אחד תלינו מלא בדיחות על בי"ס... 

הכיתה השניה כתבה בענק על הקיר- "קר לי ומר לי מהאולפנה נשבר לי!!"

והם גם תלו בחוטים מהתקרה- "עפות על עצמנו" 

כיתה אחרת תלתה בחוטים מהתקרה - "די לרחף!"

וגם עשו אצלנו שהקיפו את הלוח במסגרת שחורה, והדביקו בצד את ה-2 של ערוץ 2 ומתחת "המירוץ למיליון" רק שהם שינו את זה ל- "מירוץ לבגרות"... ומעל כתבו- "שלא נדע מטומאה"

וזהו נראה לי.. ספרי לי אם באמת עשיתם מכאן משו..

*כל אחת היא פרח וביחד פרחחים,

ועל המזגן- * סתם טיפוס גדול שעושה רעש.

              *להמחשה בלבד...

- הלימודיןם הם חיינו אבל לא בשבילנו

- את בת, אני בת, שתינו יחד בטטות

"הצלצול נועד למורים"

זה באמת משפט מנחם......

כל אחת והיציאות שלה בכתב כזה משוגע....

יצא ממש חמוד!!

כותבים מעל הדלת- אסור לך לחשוב, כשאת כ"כ עייפה....

אני נמצא כאן יום כן, יום לא.

היום לא!

אצלנו לומדים יום כן יום לא

אתמול למדנו...

שבוע טוב (:

ישלי משפט למזגן - "אם זה מקרר, אז איפה האוכל ? "

ואפשר לעשות מערכת וכותרת לכתוב יומו של חנון D-; 

שיהיה בהצלחה !

על הדלת - 

- של [יענו פתח ב-ש' , כאילו תוריד] נעליך מעל רגליך כי אין לנו כוח לנקות אחריך ..

על המזגן - 

- חם חם חם חםשושיות ..

- אם זה מקרר , אז איפה האוכל ?!

על סתם קיר - 

אנחנו אכלנו את זה - [ואז מלאמלא עטיפות ריקות של ממתקים חטיפים וכאלה] ומתחת - ואתם תאכלו ת'לב ..

"כשהגלים מתחזקים-החזקים מתגלים"
משפט ממש חזק אבל הוא ארוך:
"יש שני דברים אינסופיים: היקום, והטימטום האנושי.
בעצם, לגבי הראשון-אני עוד לא כל כך בטוח" (אלברט איינשטיין)

יווו! תודה צדיקים!

עזרתם מאוד מאוד!!

אהבתי ממש את הרעיונות.

נעלה לדיון בכיתה..

תודה לכולם!!

בעזהי"ת.

ב"הצלחה חבוב!

בס"ד

(אגב, בהתחלה דובר על תאריך אחר, לא? )

אני בקושי מוצא את המילים, אבל צריך...

אז ברוך כבר אמר, אני מנהל.

מוזר לי, כמעט מפחיד, לומר את זה ככה.

האחריות עם התואר.

קפצה לפניי האמירה "כמדומין אתם ששררות

אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם" .

כן, אי-אפשר לומר שאני לא מרגיש אחריות.

ברוך מסכם את העבר, פונה אני אל העתיד.

כולי תקווה לעשות מלאכתי נאמנה. לא כי אני אחראי, לא כי אני חייב - כי אני פשוט אוהב.

אתכם. כן, אתכם!

כי באמת, נוג''ה זה לא סתם פורום. זה כל-כך מיוחד לראות איך יוצאים מפה דברים החוצה.

שהמילים בפורום לא נשארות בפורמט הדיגיטלי, אלא הן יוצאות החוצה ועושות. וגם אם לא,

הדברים פה הם דברים של טעם. וגם כי אתם אחלה אנשים. החכמתי המון מהשהייה כאן.

בתקווה שאמשיך להחכים.

אני באמת רוצה לקחת חלק במפעל הזה, אז קחו לתשומת ליבכם:

העלבתי? פגעתי? השתמע משהו לא ברור?

תמיד תנו חוות דעת על מה שנראה לכם טעון שיפור או לא בסדר

בדבריי. בשביל זה אנחנו כאן - לשתף דעות. מקסימום לא נסכים. 

שיראל, ענבל, ברוך - מאוד מחמיאה לי הבחירה בי!

לא אכזיב אתכם. תודה. 

חבריא, תודה.

אנא א-לי, עשה אותי כלי לשליחותך.

נו, יפה לי אדום? 

ברוך-סחטיין על העבודה שלך עד עכשיו!תודה!

אושר-המון בהצלחה ומאמינים בך!תודה!

אושר - הרבה בהצלחה! ואיתך בכל מילה על הפורום התותח והאיכותי שלנו! תשמור עליו (עם 2 הצדיקות) כמו שהוא.

ברוך - כמה נתת, השקעת והוספת כאן - אין מילים לתאר! בע"ה שה' יאיר את דרכך בכל מקום אליו תלך ותבחר.

ב"הצלחה ממש ממש!

ותזכה למלא אושר! (איך לא...)

ואשריך ברוך!!! תזכה למיץ פטל!! תודה תודה תודה!

אחרי הרבה שיחות אישיות, פלאפוניות ואסמסיות -

תודה ענקית לך ברוך!! על כל ההשקעה, העבודה, והמאמץ שהשקעת פה! המון הצלחה בכל בע"ה!!

וברוך הנכנס לך אושר!! שתצליח למלא את התפקיד הזה על הצד הטוב ביותר (אבל דיר בלק אם תגנוב לי את ההצגה )!

המון הצלחה גם לך בע"ה!!

נ.ב.

כמה מנהלים הספקתי לראות פה?

1) ננסי + הרועה

2) הרועה + לולה =]

3) לולה =] + calvin

4) calvin + <אריאל> + ד"ר אריק

5) calvin + שיראל. + <אריאל> (בשבוע "חפיפה")

6) calvin + שיראל. + gbck630

7) שיראל. + gbck630 + לך דומיה תהילה

וואו! היו עוד שפיספסתי?

שיחקת אותה, ברוך, 3 קדנציות

ב"הצלחה לכולנו הלאה!!

מסתבר..

או שסתם ננסי והרועה היו פוול זמן..

ופתאום אני קולטת

ברוך, קלוין בהצלחה בהמשך דרכך! ממש וכל הכבוד על הניהול ועל הכל ממש!

אושר, בהצלחה ענקית, זה שליחות, אנשים לפעמים מזלזלים אבל זה ממש שליחות! אז בהצלחה!

אוקיי. אני לא תמיד מגיבה פה, אבל אני בד"כ קוראת מלא, ואני באמת חייבת לציין שכיף להיות פה !

באמת עשיתם ת'פורום הזה למשו מעניין וחוויתי ! שכוייח

אז.. ברוך - תודה ! ובהצלחה בהמשך הדרך.. ואושר - בהצלחה בתפקיד החדש..

ברוך!

היה ממש ממש כיף ומועיל להיות מנהלת איתך.

תרמת לי המון (גם אם זה לא נראה ככה )

בהצלחה בהמשך דרכך!!!!

ואני יודעת שהיא עמוסה

אושר-

לא סתם בחרנו בך

אנחנו מאמינים שתצליח להרים את הפורום הזה כמובן בעזרתי ובעזרת שיראל

בהצלחה רבה בדרכך כמנהל.

וגם כשיש תקופות קשות (ויש. מניסיון ) אל תיבהל.

זה קורה לכל מנהל

בהצלחה לשניכם!!!!

[חח וואו .מלא זמן לא הייתי פה .. פתאום כזה נכנסים , ומלא דברים השתנו וזה .. ]

אז אושר , ברוך הבא וכאלה , הרבה בהצלחה !!

וברוך , תודה על הכל ..

ערב טוב !!

אבל איפה השאלה?

התורה דואגת בדיוק לטענתו

"בראתי יצר הרע , בראתי לו תורה תבלין"

התורה היא תבלין לאותו יצר ("אגו") ולא רוצחת לאותו יצר (כפי שהיה במידה מסוימת בגלות מסיבות שונות, מה שאין כן בא"י ואכמ"ל)

התורה רוצה בתיקון אותו יצר , בשלמות, בנצחיות. גם של הגוף וצרכי ה"עולם הזה"

החירות מהיצר היא החירות האמתית שעוד לא הגענו אליה. חוץ מזמן קצר מאוד לפני חטא גן עדן ובין מתן תורה לחטא העגל.

היא החרות מכל הרע בעולם והנאה מושלמת שעוד לא הכרנו.

שהרי "הוא יצר הרע הוא השטן הוא מלאך המוות".

אז מה שהתורה אומרת - כנראה שהיצרן יודע הכי טוב את הוראות השימוש, הרבה מעבר למה שנראה למחשבותינו המצומצמות.

אנחנו בדרך לשם, גם בזכות שאלות כאלו..

אנחנו לא מתעלימים מהצרכים של הגוף שלנו ובדיוק בגלל זה שומרים!

הצרכים של הגוף שלנו הם מעבר ל"מה באלי לעשות עכשיו..."! הצרכים של הגוף שלנו הם שנשמור עליו ולא נבזה אותו, ונקדש אותו, ונכבד אותו!

ברגע שאתה נותן לגוף לעשות מה שבא לו עכשיו, אתה הורס אותו ואת המהות שלו!

חוץ מזה, מזתומרת "כפייה על היצרים של האדם"? זה משהו שלילי? חלילה! זאת חובה על כל אדם!

אני בטוחה שגם אותו אחד ששאל את זה כופה דברים על היצרים שלו.

כי אם לו- קצת מפחיד להתקרב אליו, יש לאדם המון יצרים, לאו דווקא בנושא הזה! אם רוב העולם היה נכנע לכל היצרים שלו ולא כופה עליהם כלום- העולם כולו היה סדום!

יש לי חברה והיא מהמממת..

איני יכול לנגוע בה..
מה?! סליחה, למה לא?!
לקחת איזו גויה שנראית לך טוב - התירה התורה,
ולי - לאשתי לעתיד כאפרה עליה, שנשבע לך, הקב"ה -
היא צדיקה רצח, צנועה, מתוקה, בעלת חסד, מנהיגת הדור,
בה אסור לי לגעת?! מה? מה הולך פה...?!

(התמונה מאתר 'סיהרא')

אם יש נושא בתורה שלא התיישב על ליבי טוב, זה 'אשת יפת תואר'.
נכון, אנחנו לא בפרשת כי תצא, אבל מה זה משנה, זו תורת חיים -
ואני חייב לדעת מה הפשט שם - "לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע",
אני מבין, כל התורה היא כנגד יצר הרע - אבל...
"שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור"...!
סו ווט? לכן ל-ה-ת-יר..?! וואלה, לא מובן. נתיר גם נגיעה במין השני,
כי - "הקב"ה, שומע? תסתכל מה הולך ברחוב, תתיר להם וסיימנו"...
אולי תתיר גם לדבר לשון הרע, כי הרי ת'כלס אנחנו לא עומדים בזה,
ואם תרצה ככה לתת לנו דובדבן שבקצפת - בא נלך ת'כלס על הדברים
הקשים - תתיר לבחור להסתכל לאן שהוא רוצה, ולבחורה ללבוש מה שהיא רוצה,
מה זה אתה מחמיר?! הקב"ה? יש לנו כלל - 'אם לא תתיר, נעשה באיסור'...
א-ל-ו-ק-י-ם-א-ד-י-ר-י-ם. 
מ-ה-ה-ו-ל-ך-פ-ה..?!


=====

תחזיקו חזק, כי אנחנו הולכים לשאוב מכאן 2 יסודות ענקיים לחיים.
קודם כל - מכאן הוכחה כנגד כל אותם אלה שאומרים:
"התורה לא מתחשבת", "אני לא מסוגל לקיים ת'תורה, אין בי כוחות".
אין. אלו לא טענות מתקבלות בבית דין של מעלה. (ר' יחזקאל אברמסקי זצ"ל)
א-ם לא היית מסוגל, זה לא היה אסור עליך. ה' לא מביא לאדם נסיון
שהוא לא יכול לעמוד בו, כי אם הוא לא יכול לעמוד בו -
הנה לנו פרשת 'יפת תואר', שהותרה. אבל שאר המצוות שלא הותרו -
מוכח וברור שאנחנו מסוגלים לעמוד בהם, ואין שום תירוץ לתת..
"כי המצווה הזו אשר אנוכי מצווך היום, לא נפלאת היא ממך...
כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך - לעשותו".

מדהים. עם מילים - אני דרשן נחמד, הא?
אבל ת'כלס, למעשה, מה אני מדבר?! תשאלו כל בחור שנכנס
לאתר לא צנוע באינטרנט אם הוא מסוגל 'לעצום עיניים' פתאום,
הסיכוי שואף ל - 0 מאשר ל - 1. ת'כלס, בשטח ---
יש דברים שבאמת, הקב"ה, מן הראוי שתתיר לנו. לא לדבר כל החיים
לשון הרע - זה משהו 'כמעט' לא בגדר הטבע. את זה, שיתיר לנו...!
וסתם ככה אני בתור בן - אמנם לא מבין כ"כ ת'ראש של בנות -
אבל ראיתי הרבה שאלות של בנות ב'חברים מקשיבים' על צניעות,
ה', תשמע. תעשה טובה ותתיר לאחיות שלי ללכת איך שהן רוצות.
הן טוענות שזה קשה להן כמו קריעת ים סוף, נו - אז בבקשה,
אנחנו מוותרים על היתר 'אשת יפת תואר', העיקר תתיר להן ללכת...


~~~~

לא לא, בבקשה אל תגע בי אריה יקר.
זה לא הוגן, אתה גדול ושמן - אופס, סליחה, התכוונתי 'מלא' -
ואני כזה צפלוך. בבקשה, אני לא יכול עליך. או בעצם:
ה' אלוקים היקר, תציל אותי, אני לא יכול מול אריה...
"ויאמר ה' אלוקים - לא יכול, הא?! איך לעזאזל הגעת לגונג'ל
באפריקה, וואלה אני לא יודע. נכון, אמנם יש מצוות עשה ללכת
אחרי הצבא להתמסטל בחו"ל, אבל טיפש! נכנסת ליער כזה
בלי הדרכה ואח"כ אתה צועק שאתה לא יכול...?!
ל-מ-ה-נ-כ-נ-ס-ת-?!
זו - ההחלטה אם להכנס לתחום שבו לא תוכל לשלוט -
זו, הייתה בידך. ממילא, אתה אשם.
האריה - אוכל. הדב - בולע. והאדם - טיפש,
נכנס להם לתוך הגרון, ואז מתחיל לצעוק שהוא לא אשם..


"שמור מרחק", יש שלט על המכונית שמולך -
אז למה לעזאזל לא שמרת מרחק?! אתה לא אשם?!..
נכון, בעצם הפגיעה אתה לא אשם, כי הרי הוא נתן ברקס 'פתאומי',
אלא שהתביעה היא אחרת. למה לא שמרת מרחק?! למה הכנסת את
עצמך למלכודת שבה אם הוא יבלום לא תוכל לעצור בזמן...?!
שלם - פסק השופט - אין פה חוכמות. אתה אשם.

~~~~


התורה, מחייבת אותנו להפעיל את השכל הפשוט,
קרי - אל תתקרב, כי אז מן הסתם תפול. אלא - אתה חייב לשים גדר...!
פוסק הרמב"ם להלכה - "ונאמר לא תקרבו לגלות ערוה, כלומר:
לא תקרבו לדברים המביאין לידי גילוי ערוה".
אז נכון - לקרוץ, לשחוק, להקל ראש או להסתכל על בחורה -
זה פשוט שאסור. אבל...
מי הגבר שיבוא ויגיד שהתורה 'לא אסרה' ידידות בין בן לבת...?!
איפה זה כתוב בתורה? זה לא כתוב בשום תורה ובשום סעיף בשו"ע,
אלא 'רק' כל התורה ז-ו-ע-ק-ת את זה. שמור מרחק! אל תתקרב...!
לא, אני לא אוסרת רק את ה ---- אלא גם לפני. ו - הרבה לפני,
דווקא כי אני יודעת - זועקת התורה - שאחרי שתכנס פנימה כבר לא
תוכל לעמוד ביצר, לכן - כמו שאתה מבין שלא רק שלא שופכים חומר דליק
על אש, אלא גם לא מתקרבים לאש איתו - בדיוק אותו דבר גם ביצר.
אל תתקרב, אל תתקרבי, לא נתקרב. ואם כן נתקרב, שלא נבכה ונגיד
אח"כ שהתורה לא מתחשבת ואנחנו ממש לא מסוגלים - כי התביעה
נגדנו תהיה "למה לא שמרת על ההלכה! למה לא שמרת מרחק"...?!
ומול השאלה הנוקבת הזו - למי יש תשובה אמיתית?!...

אוו'ץ.
זהו, הכל מתחיל משם.
מהחובה שלנו לשים את הגדר. בלי פשרות.
ל-ה-ת-ר-ח-ק מהעבירה. ו - זה, ביכולתנו בהחלט.


בואו נפגוש מישהי מוכרת -
בנות - לכן פחות, אבל היא תהיה לכן מובנת -
שהיא תספר לנו את מה שיש לה להגיד.
גמרא, מסכת בבא בתרא:
יש פסוק שאומר 'שבח' על מי שלא מסתכל על נשים -
והגמרא מבררת במי מדובר. תוך כדי הבירור הגמ' אומרת:
אם יש דרך אחרת והוא הולך דרך שם - 'רשע' הוא.
מסביר שם הרשב"ם - ואף על פי שעוצם עיניו. (הוא נקרא רשע)
שלא היה לו לקרב אלא להרחיק מן העבירה [שנאמר] הרחק מן הכיעור.


====

יש שתי דרכים ללכת,
ואתה בוחר ללכת בדרך שבא יש נשים שמכבסות כביסה -
שהיום כמעט כל בחורה ברחוב לבושה חצי (...) מהן -
אתה נקרא...
אפילו (!) אם עצמת עיניים.
אוו'ץ.
וההסבר - פשוט.
הרי ת'כלס לא נפלת, על מה אתה נקרא רשע?
והבת קול עונה - מה אתה נכנס לנסיון?! "ואל תביאנו לידי נסיון",
לא מופיע אצלך בסידור?! ואח"כ עוד תבכה שנפלת למרות שהיית בטוח ש...?!
לא! אל תהיה גבר כזה, אנחנו לא מחפשים קונצ'ים. גם אם אתה צדיק
יסוד עולם - נכנסת אחי לנסיון מיותר, חצית גבולות -
כמעט שכבר אפשר לתת לך 'מי שברך' שהנפילה שמן הסתם כבר מוכנה לך,
רק שתעבור עם כמה שפחות צלקות ופגיעות בנפש עמוק פנימה...


*******

אחרי זה - כל התשובות על 'חבר/ה', 'אינטרנט', 'פאב לדתיים',
הכל ברור כשמש. אבל רק למי שמסיר מעצמו לרגע את הנגיעות אישיות.
והרוצה לטעות - אומרים חז"ל - יבוא ויטעה. מול רצונות להכנס לכיעור,
אנחנו לא נלחמים. מי שרוצה תאוות, שום הלכה לא תזיז לו,
כי הרי מה זה לעקם את ההלכה בשביל היצר? כלום, ביני ובינך מה היא...


=====

אז למה בכל זאת יש היתר של אשת יפת תואר?
עכשיו נוכל להבין את זה - פשוט מתוק מדבש. החיילים היו הולכים
להלחם ובנות הגויים (מופיע ברש"י) היו מתגנדרות בשביל לפתות אותם. בזה,
ועוד באוירת 'הפקר' של מלחמה, קשה מאוד - אם בכלל אפשר - לעמוד ביצר...
ואמרנו, שמה שאנחנו לא מסוגלים לעמוד בו, הקב"ה לא דורש מאיתנו.
לא מסוגל לעמוד בפיתוי של אשת יפת תואר? טוב, קח אותה לאשה.
אבל סתם ככה ללכת ברחוב ולראות איזו שבדית ולחמוד בה...?!
מה פתאום הכנסת את עצמך למצב כזה? מה פתאום הרמת את העיניים?
מה פתאום הגעת לשם סתם ככה? ממילא, במלחמה - וזו התשובה -
אי אפשר להגיד 'שים גדר, אל תצא למלחמה', הרי ה' מצוה לצאת,
וממילא - ה' הסיר לנו את ה'גדר לעבירה', הוא גם מתיר לנו...
אבל סתם ככה?! למה נכנסת לשם? למה אתה חי עם חבר'ה כאלה?
למה ה-ס-ר-ת ל-ע-צ-מ-ך את המחסומים...?!
על זה - על שבחרת להכנס לנסיון -
זו התביעה.

בדוגמא קטנה -
מי שנחת במקרה באיזה חור בסין לא תהיה עליו תביעה
'מדוע אכלת מאכלות אסורות', כי הרי הוא לא נכנס למצב הזה בכוונה..
א-ב-ל, מי שבחר מרצונו לגור באיזה חור תקוע בסין,
שלא יתלונן שהוא 'אנוס' לאכול מאכולות אסורות.
נכון, אנוס אנוס, אבל למה בכלל נכנסת לשם?!...


~~~~~~

אפשר לחיות גם בעולם של פריצות, לשון הרע, גזל -
כמו שאפשר לחיות שבעולם שיש בו ממש גן חיות,
אלא שהסוד, החיוב, הטיפ היחיד בעולם להנצל -
הוא פשוט...
לא להתקרב. לא לחפש קונצ'ים. שמור מרחק - מהנסיון.
אחרת? מובטח לך שתכשל, ואל תתפלא, כי כבר חתמנו..

ולא נאמין לשום עצת יצר שאומרת 'אני נכנסתי ולא נפלתי'.
אין לנו שום מצווה להאמין להם, אלא רק מצווה להאמין לדברי חז"ל
החד משמעיים, שרק מגלים לנו על דברי האחרים -
"אין" - פשוט א-י-ן "אפוטרופוס לעריות"...

=====

וואו, עכשיו מדהים כמה העומק שבתורה.
חשבנו שנוציא 'היתרים' מפרשת 'יפת תואר',
אלא שלמדנו שני יסודות חשובים בתורה:
א) בכל מצוות התורה אנחנו יכולים לעמוד.
אחרת? לא היו אוסרים עלינו אותם...
ב) הסוד, הטיפ היחיד לעמוד, החובה הברורה היא -
לא להתקרב לנסיון. לא להתקרב לאש. "שמור מרחק".

וכבר אמרנו ש ---
המצווה הראשונה בתורה היא...


כל העולם ואשתו עכשיו עוד רגע מתפוצצים ש...
את כל התירוצים בעולם הם ישלפו - יצר הרע שלכם +
יצר הרע שלי שכבר דופק לי בבטן -
ווא ווא, אפשר ליפול ברשת שלהם בקלות...

אבל כבר למדנו -
לא נתקרב אליהם, לא נתן להם חניה אצלנו,
ונעמיק בשכל פשוט, באמת באמת, לחפש את האמת.


~~~~~

למה כתבתי את הדברים?
מן הסתם לא כולנו ניישם את הדברים בבת אחת,
ועוד הרבה מלחמות מחכות לנו - בלי שנזמין - עם היצר.
אבל באמת, שנדע - את הפסיגה. את השאיפה,
לאן אנחנו צריכים לכוון תמיד...
'דע את האויב', מתחיל לפני הכל ב -
דע את עצמך! את התורה שלך...!

ו...
איך אפשר בלי לסיים בדבר כ"כ אמיתי.
לא יודע מי פה בגיל של חתונה, אבל אני כבר שם,
ו --- חייבים לדעת בדיוק איזה בית אנחנו רוצים לבנות.
בית של 'פייסטוק', או בית של אהבה, אמיתית.
אבל אמיתית. עם כל פרק ה - 'אשת חיל' שבדבר.
מ - "מי ימצא", עד - "ויהללוה בשערים מעשיה",
דרך נתיב 'בטח בה לב בעלה', שלא פשוט בדור שלנו.
אם רוצים לבנות בית ש-מ-ק-ר-י-ן קדושה וטהרה,
אי אפשר להשלים, אפילו לא עם 'טיפת' טומאה...

כדי לתת מקום לכוח אחר גם כן.

אם נזרום עד הסוף עם כוח הרגש, למשל - לא ישאר מקום לכוח חשוב ממנו: השכל.

אם נתן את כל הבמה ליצרים הנמוכים שלנו, כל כוחות החיים האחרים שלנו (רצון, רגש, דמיון) ישתעבדו להם.

יהיו טפלים לדמיונות ולתאוות.

גדול עלי להסביר את זה באריכות,

אז מקווה שנתתי נקודה למחשבה - בעז"ה תתבאר לך עוד.

גם לי זה קורה פוווללל ואין לי מושג למה???

בסיעתא דשמייא!

נ"י - מוזמן לקרוא את הד"ת ולגלות את התשובה..

שבעז"ה תהיה שבת של שלום, ברכה, שמחה וקדושה לכל עמ"י!!

בחלק מהדברים התפילה שלי מתקבלת. וזה מדהים. לא תמיד בדרך שרציתי, אבל זה מגיע לאותה תוצאה. איזה כיף! תפילות שמתקבלות! יש אלוקים! זה פשוט נהדר להרגיש את זה!
ולפעמים, כן, התפילות לא מתקבלות. ובד"כ אני יכול למצוא את הסיבה. או שלא התרכזתי ורק אמרתי. "אחד בפה ואחד בלב". לפעמים התנהגתי ממש רע כמה ימים לפני כן, וזה מסביר הרבה. 
אבל תמיד צריך להישאר באמונה!!

מה זה ד"ת?????

הדבר תורה שמתוק מדבש... כתבה 

ד"ת- דבר תורה. זה שבתחילת השרשור.

מטורף! כל הכבוד!!!

*אפשר להשתמש בקטע הזה בשביל פעולה?

אני רק השתדלתי להעביר ת'אצבעות על המקלדת,
וקצת להעלות לעצמי תמונות מהמציאות.

ממש שלך אחי, חופשי.
שבוע טוב ומבורך!

כמה שפחות עדיף.. אלא אם כן זה לצורך..

זכור לי שהלכנו עם הכיתה בירושלים ואז הרב שלי אמר- בואו נלך מהצד הזה, ברחוב ההוא יש פרסומות לא צנועות.

זה מאד הגיוני, לא?

אשרייך!!!

פתרת לי הרבה ספקות.. תודה לך!!

העלת פה הרבה נקודות חשבות אשריך!

אבל אני חושבת שהלכת עם זה מאוד רחוק, כאילו, בהסתכלות של "הכל או כלום", וזה לא כל כך מציאותי.

הלואי שהכל היה פשוט כל כך!

אבל הרי אפילו לעבור דירה מסין לישראל זה לא כזה פשוט כמו שאתם עלולים לחשוב...בהכל יש היבטים נוספים, בכל מקרה יש בעיות ונקודות שונות שזקוקות להתייחסות...

אז אני רק מסתייגת מעט ממה שאמרת ולוקחת בעירבון מוגבל...כי זה נראה לי מאוד תובעני ולא תמיד נכון...

אבל בכללי- מאוד כן נכון (פיצול אשיות...מחילה) אז תודה על זה! הארת לי כמה נק' חשובות

ברגע שיוצאים משגרה, או אפילו שנייה מפנים מבט ממנה, הכל מתחיל להסתבך וקשה לחזור...

תנסה להשתמש בשיטות האלה של הילדים בגן...

(אל תרגיש תינוק, אני תמיד עושה את זה! )

תציב לעצמך מטרות, ואם אתה מצליח ככה וככה אתה מצ'פר את עצמך במשהו...

ואם לא- אתה מעניש את עצמך (בקטנה) במשהו.

ולאט לאט תגביר את המינון עד שזה יהפך לך לשגרה בע"ה!

או שתהפוך את הלימודים לחידות, לכיף, תנסה לעשות סווויץ' בראש...

ב"הצלחה ממש ממש ממש!!! תהיה מרוצה מעצמך!

וברוך רופא חולים!;)

תודה רבה על ההצעה... ת'אמת יש יחסית הרבה לימודים 

ות'אמת נמאס לי מהישיבה!!!

אבל אני ינסה תודה רבה!!! =] שבוע טוב...!!!

אם למשהו יש עוד עצות יתקבל בברכה =] חחח...

מבעס ביותר.

מכיר אתזה.

וכל כך נכון...

נירא לי שרק השמאלנים של פעם הם כאלה...

-----------------------

אהבתי

ככה. ברור שכל מה שאני אגיד זה רק מחשבות שלי וברור שהכי עדיף לפנות לאיש מקצוע (במקרה הזה - פסיכולוג וכו'...לא לחשוש!) שייעץ איך להתנהג ואיך להגיב. אבל מה שאני כותב כאן זה מנקודת מבטי האישית. ראה הוזהרת(מותר להכניס קצת הומר לסיטואציה, נכון? אני לא מכיר סביטואציה כזאת מכל כך קרוב אבל כן היו לנו במשפחה המורחבת מעט דברים דומים, ועל פיהם אני בונה את התפיסה שלי, אבל משתדל גם להיות קליל בניסוח וכו'. אפילו בזה. זה גם חשוב.).

דבר ראשון, בניגוד להוראות של נפחים - לא טוב "להכות בברזל בעודנו חם" - ובמילים אחרות - לא טוב לעשות משהו קיצוני או להגיב באופן חזק כבר בעת המעשה של אותו קרוב/זמן קצר אחרי ה"איום". תגובה כזאת בהתראה קצרה, לעולם לא תשיג את היחס המבוקש, לעולם לא תעזור, ובעתיד אתה רק תצטער עליה יותרויותר ככל שיחלוף הזמן ויתברר לך שאם היית שולט בעצמך עוד כמה ימים/שבועות, הכל היה יכול להיות אחרת ואולי אפילו לחזור לתקנו.

אני מדבר בעיקר מתוך הנחה שמדובר על בן משפחה מקרבה ראשונה שכמובן שאין לנו אינטרס להפריד בינו לביננו, וכל אחד פחות או יותר רוצה את המשפחה שלו מלוכדת.(תאמינו או לא - אני מאמין שגם רבקה אימנו, למרות שאהבה יותר את יעקב וראתה את שורש הרע בעשיו - בכל זאת הייתה לה תקווה שהוא ישוב מדרכיו הנלוזות, כי בכל זאת, היא אמא שלו. סוף גלישה). לכן ההתייחסות במקרה כזה תהיה שונה מאשר לבן משפחה מדרגת קרבה שנייה/שלישית, ששם, במקרה הכי גרוע ניתן לנתק יחסים כמעט לגמרי ובכל זאת לא להרגיש כל כך גרוע עם עצמך (מי לא מכיר את הבן דוד שיצא לתרבות רעה/הדוד שהפך לשמאלני קיצוני באונירסיטת תל אביב. איתם, אם אתה רואה שאין עם מי לדבר, הרבה יותר קל לך לנתק קשר מאשר אם זה הבן שלך/האח שלך/האבא שלך וכו'...).

אז בתור התחלה - תן לעניינים להירגע. אל תנקוט עמדה. אל תשפוט אותו. אפילו לא בלב. כי אם תשפוט בלב, ואז אחרי זמן תבוא לשפוט במציאות ולהחליט מה לעשות - אתה כבר תהיה משוחד. תשדל לשמור על פתיחות מחשבתית, ותבטיח לעצמך:"עוד שבוע/שבועיים (במקרים קיצוניים - כמה חודשים) - אני אחשוב על זה שוב אנתח שוב את מה שקרה ואפיק לקחים". ככה, כשתבוא להתייחס שוב לסיטואציה, יכול להיות שתצליח לראות פתאום דברים שלא ראית קודם. תצליח להבחין אולי גם בהתנהגות שלך שאולי הובילה אותו למעשה, תוכל להבין שמאחורי כל דבר שאדם אומר עומדים מניעים, ויכול להיות שמה שהניע אותו אז הוא משהו שאתה יכול לעזור לו בו  (נגיד - אם היה לו לחץ בעבודה, או לחץ כלכלי, או אפילו גרוע יותר - עבר התעללות מינית/נפשית - כל דבר גורם לנשמה להשתנות ולהגיב לפעמים ברשעות גם כלפי אלו שלא אשמים. ולא תמיד קל לראות שהיו סימפטומים לכך כבר בשעת המעשה, אלא רק אחרי זמן, פתאום מבינים ש"הילד כבר לא אכל לפני זה שבועיים"/"באמת שמתי לב לעיניים העצובות שלו/למאמץ הפיזי שנראה היה שהבטילו עליו בזמן האחרון" וכו' וכו'...ממרחק אפשר לראות תמיד בהיר יותר).

וגם אם זה משהו שאתה לא יכול לעזור לו בו - לפחות תבין שממש לא בטוח שאתה הגורם היחיד לכך שהוא אמר את זה ואיים, וכו' וכו'.

עברת את שלב בחינת הדברים. ניסית כמה שיותר להגיע למסקנות שהם אמיתיות בשבילך, עד כמה שידך משגת. עכשיו - מה לעשות?

התגובה האנושית הטבעית היא להגיד - תנסה לתחזק את הקשר אף על פי ולמרות הכל. סלח. תהיה קשוב, מבין, תמחל גם אם הוא באמת שנא אותך באותו זמן, אל תמוטט גשרים רעועים אלא נסה לחזק אותם עם מוטות ברזל קתתקע עמוק באדמה. יש הרבה אמת באמירות הללו.

אני עצמי מכיר מישהי שיצאה לתרבות רעה בשנותה עשרים שלה, הסתובבה בעולם ואפילו לא עלינו נישאה לגוי. המשפחה התנהלה בזהירות, בין הטיפות, מצד אחד לא לנדות לגמרי, מצד שני לא לתת תחושה שזה לגיטימי. כי ממש לא. מישהי שמתחתנת עם גוי זה ממש לא לגיטימי. מצד שני - היא עדיין הבת שלך, ואתה טורח להבהיר לה את זה, ולקבל אותה באהבה. סופו של הסיפור היה שהיא עצמה הרגישה שזה לא מתאים לה עם בעלה הגוי, התגרשה ממנו, חזרה לארץ וגרה תקופה ארוכה עם בנה בבית הוריה (היא ילדה לו ילד, שכמובן נחשב יהודי על פי ההלכה). וככה אט אט חזרה בתשובה שלמה וכיום נשואה לאדם ירא שמיים. 

זה יותר מכל יכול להמחיש לך עד כמה תמיכה של המשפחה יכולה לעזור - ההורים שלה בקלות היו יכולים להחליט שזהו, מבחינתם היא לא קיימת יותר, והיא מופקרת, כופרת ופושעת. מה זה היה מביא? לא יודע, אני לא נביא. אבל בטוח לא היה מביא את התוצאות כפי שהם עכשיו. ועכשיו - אין זכר לימי ה"פורקן שלה" באותו זמן היא התריסה מול ההורים שלה "אני יכולה, ואני, ומותר, ולא יכפו עלי, וכו' וכו'" הקצנה דתית/כפייה/חופש - אלף ואחת סיבות שלנו לא נשמעות אמיתיתות, רק כדי להשתחרר ולברוח. היו להורים שלה סיבות רבות לנתק הכל, אבל לא. נקודה למחשבה...

אבל - למרות כל מה שכתבתי למעלה - לעיתים אתה מגיע למצב שבו ממש אי אפשר לדבר בנורמליות עם הבנאדם. אתה רואה שהוא לוקח את האיום שלו ממש ברצינות, ואתה חושש שכל דבר שתנסה לעשות רק ירע את המצב ויפגע יותר. במצב כזה, כן, כדאי להתרחק. לא לנתק לגמרי, כי תמיד יש תקווה - אבל כן לתת "מרחב מחייה" לבנאדם לחיות את חייו, תוך ידיעה שאם הוא ירצה, הוא תמיד יוכל למצוא אצלך מקום, בלב, וגם בגוף. צריך לךהיות חכם כדי לדעת איך לעשות את זה, אבל אם הצלחת, הרי שקרבת בשלב נוסף את הגאולה הכללית שלנו כעם (ממש ככה!) - שלב בו נבין שלמרות שוני, למרות מריבות, ולמרות "איומים למיניהם" - שום דבר לא חזק יותר מהחוסן שלנו כאחד. כשמשפחה היא שלמה, היא פורחת, וגם כל אחד מהפרטים פורח יותר בזכות זה, וכן להיפך - כשמשפחה מתפרקת, אפילו קצת, זה גורם לפרטים לאבד מעוצמתם. ולו בשביל זה כדאי תמיד להשאיר את הנר דולק בפתח המנהרה שממנה ברח ן המשפחה, כדי להזכיר לו שתמיד יש אור בקצה המנהרה, והוא תמיד יכול לחזור אליו. זה מה שאני חושב.

ב"הצלחה עם ההתמודדות. מקווה שיהיה לכם רק טוב.

נ.ב: אגב - ממש עכשיו ראיתי שעד עכשיו התמודדתי רק עם פן אחד של הסוגיה, ולא עם הפן השני שבו האיום הוא מוחלט הרבה יותר - "להתאבד". אז כמה מילים על זה. קודם כל, תנסה למחוק את זה מהראש. כי זה פשוט לא ככה. אדם צריך הרבה מאוד כוחות נפש ומניעים שליליים שיגרמו לו להשליך את חייו מאחוריו - והסיכוי שהוא יחליט שזה אך ורק בגללך, הוא באמת אפסי. יותר מזה - מדענים טוענים היום ביתר תוקף שהתאבדות זאת ממש מחלת נפש - קרי, זה לא קורה סתם ככה לאדם שמחליט באמצע החיים לקפוץ אל מותו, אלא זה ממש כרומוזום במוח שהחליט לעשות סלטות ובלאגנים בשכל (וכן, אני יודע שזה ממש לא ככה אלא הרבה יותר "מדעי" - זוכרים את הקלילות שהבטחתי בתחילת הקטע?).  כך שמי שזה קרה לו - הסיכויים שיתאבד גם לולי זרקת עליו את החביתה בארוחת בוקר/יצאת עם המכונית שלו לטיול לילי והפכת אותה לטוטאלוס (והמשיכו כיד דמיונכם הרעה) הם גבוהים - כי זה פשוט עניין של מחלה. אבל גם אדם שחולה בזה יכול לשלוט בעצמו. 

עכשיו תגידו:"ונגיד שהוא יתאבד. אנחנו נדע שהיינו הקש ששבר את גב הגמל!". זה מה שאמור לעשות לכם ייסורי מצפון? אפילו הוא יודע שזה לא נכון, כי גם אם זה היה נכון - הרי מקסימום אם זה לא הייתם אתם, מחר היה מחכה לו קש אחר. קשה להאמין שאתה אדם שמתהנגאליו בצורה כל כך מרושעת עד כדי שהפתרון היחידי שלו זה להתאבד. אלא מה - הוא יודע שזה פתרון קסם. בן אדם משחק אותה קצת מטורלל, מאיים שיתאבד, ומקווה שזה ישיג את הצומי ואת היחס שהוא רצה כבר קודם לכן. הוא יודע בתוך תוכו שהסיכויים שהוא יתאבד שווים לסיכויים של מכבי חיפה לזכות באליפות השנה. זה קורה הרבה, אגב. אני לא יודע מספרים מדוייקים וכנראה שאין אדם שיודע - אבל אני מניח שמספר האנשים שהתאבדו מתוך כלל האנשים שאיימו בחיים שלהם להתאבד, לא מגיע אפילו לעשירית ואפילו לא לאחד חלקי חמישים מכל מי שאיים להתאבד. מוזמנים לחלוק עלי. כל אחד מכיר את "הבן של השכנה של החבר מהעבודה" ששם קץ לחייו בצבא/בעבודה וכו' (וכן, גם אני מכיר אחד כזה) - אבל שים לב כמה אנשים מסביבו כ-ן חיים עדיין...

כלומר - חבר'ה, לקחת בפרופורציה. הבנאדם מאיים להתאבד - עד כמה אתה משוכנע על פי ההיכרות איתו שהוא באמת יבצע את זה? אם אתה משוכנע  אפילו רק ב90% - אז כן, תתקשר למשטרה, תדאג שהיא תכבול אותו ותוביל אותו לבית חולים פסיכיאטרי, שם ירפדו לו את החדר וידאגו להרחיק ממנו חפצים חדים. אבל כמה אנשים כבר מגיעים למצב כזה? הרי רוב הסיכויים שאם תהיה אמיתי עם עצמך תדע שהוא בטוח לא מתכוון לממש איום שכזה, ואז, כל תגובה שלך שהיא פחות מ:"אתה לא עושה עלי שום רושם. ברור לי שאתה בן אדם נורמלי שלא יעשה את זה בחיים שלו, אז תפסיק לנסות לסחוט אותי רגשית" - כל תגובה פחות מזה, רק תובלי אותו לתחושה ש"הנה, ניצחתי אותו. מתברר שאפשר בקלות לסחוט אותו רגשית, לגרום לו ייסורי מצפון לכל החיים, גם אם לעולם לא אתאבד עד שאמות בגיל 120 בפאתי הודו/אורגווי, רחוק מעין כל.". פרופורציות, זה הכל.

ב"הצלחה שוב וסליחה על האריכות...אם קראת, מקווה שזה הוסיף לך ולו מעט...

שבוע טוב!

אם אתה מתכתב עם מישי.. זה אסור בדיוק כמו לדבר.. (עובדה שכבר יצאו כמה זוגות מהפורומים( אז פשוט לחשוב על זה ולהחליט ולא להקל ראש בעניינם  האלו בגלל שזה אנטרנט..יש מספיק סיפורים על קשרים באנטרנט.. ב"הצלחה

לדעתי...

וירטואלי לא וירטואלי..

עדיין באמצעי תקשורת עם הבת הנ''ל...

לי אישית זה לא כזה מפריע...

אבל דוגרי... זה יכול לסחוף אותך במובן מסויים

ו"לקלקל" אותך...

אני  יכול לפרט לך עוד בש''א..

בהצלחה אחי!

מניסיון, התכתבות תמימה בפורום יכולה ורבת פוטנציאל להתפתח ועבור שלב מה שבטח אמחנו לא רוצים..

אני חושב שכדאי לעצור צעד אחד לפני... ופשוט לשמור על הגדר הזה..

וירטואלי זה רק התחלה (בד"כ)

פנים אל פנים. זה משהו אחר לגמרי! יש הבדל בין פנים אל פנים לוירטואלי..הבדל ענק מאוד.

ואם ההתלבטות שלך זה אם לדבר עם בנות בפורומים זה כבר עניין אישי..לא נראלי שאם אני יגיד לך זה יעזור. כי כל אחד לפי הגדרים שלו ולפי ההרגשה שלו..

בהצלחה.

כל המקומות האלה שאפשר לשחק בהם הם בעיתיים ממש! (חצאית- שסע-לא-עד-הברך, חולצה לא ברורה...דיבור בנים בנות בפורומים... ) לצורך- ברור שמותר, כי גם בחיים האמיתיים אין עם זה שום בעיה. אבל סתם?? זה מה שנקרא להיות נקי... לא ברור לך שזה כשר- תפוס מרחק.

בס"ד

שאנשים שלא מדברים במציאות עם בנים\בנות, מאידיאולוגיה, שלדבר בנים ובנות לה אסור ולא צנוע (ואני חס ושלום לא מזלזלת!) -חבר'ה, אל תעבדו על עצמכם- זה בדיוק אותו דבר.

בסיעתא דשמיא

ברגע שאתה מתכתב עם מישהי זה בטוח עושה לך משוו בלב..

וזה ממש לא טוב  לך כי אתה צריך לשמור את עצמך לאישתך שתהיה היא עד 120 בעז"ה..

אני חושבת שזה ממש לא טוב..

תעשה כמו שאתה עושה בחיים שלך..אם אתה מדבר עם בנות תדבר,לא- לא...

למרות שזה טיפה שונה כי בפורום זה לא פנים אל פנים....

כשיש לך כאן קשר טוב עם בת- אתן נפגשות וזה עובר להיות חברות אמיתית, כן?

תכל'ס- מה שמבדיל כאן אם אני מדברת עם בן או לא, זה פשוט אם הוא כותב "חושב" או "חושבת".

זהו. זה כל ההבדל.

ברגע שאני יודעת שאני לא רוצה קשר עם בנים במציאות, נוצר מצב שבו כשאני אחבב כאן מישהו- זה יהיה חייב לעבור לפסים הראלים, של לעבור לדבר פנים אל פנים. בגלל שכזה קשר אני לא רוצה עכשיו- זה פשוט לא יקרה. אני אחבב אותו הוא אותי (וזה המקרה הכי גרוע) ושם זה יגמר. 

ואם כבר הולכים ונפגשים- סימן שאין בעיה לדבר עם בנים בכללי.

וזו דעתי.

|מכין את עצמו לאבנים נזרקות|

אבל בכל מקרה, בין אם הדיבורים הם כאלו או אחרים - ברגע שיש רגש לא רצוי (בגיל הזה כמובן) כלפיו - יש ללכת מיד שלושה צעדים אחורה.

בס"ד

תראה, מכל הפורומים בערוץ 7 יצאו נכון להיום 22 זוגות.

לפי מה שידוע לי יש עוד 5 זוגות (מן הסתם יש יותר, אבל ה-5 זוגות האלו הם זוגות שאני מכיר לפחות את אחד או אחת מהם)

אז נכון, אני יודע שיש גן זוגות שלא הצליחו פה, אבל ערוץ 7 יכול להוות כלי טוב (וחינמי ) למציאת בן/בת הזוג. השאלה היא מה המטרה, אם זה סתם בשביל שתהיה לי חבר/ה אז זה לא כל כך טוב קשר שכזה. אבל אם הזוג מדבר פה, והמטרה היא מטרת נישואים, אז אני לא חושב שיש בעיה

כמו כן, נכון שבשיחה אישית זה לא כמו בפייסבוק או בסקייפ, אבל עדיין כדאי להזהר מי זה

לא...אני מתכוונת לרגיל:

"קדושה ,קדושה אני מבקש

קדושה ,קדושה אני מבקש..

קודש הקודשים אני מבקש

קדושה אני מבקש..

תנו לי קדושת ארץ ישראל ..."

המנגינה של סעודה שלישית וכאלה... 

אבל תודה בכל זאת!!

=] =]

זה הביצוע של צוות הווי..

יש לך אולי את השיר אבל בלי נשים ??

ביצוע אחר??

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t408730#4869250

ורפווווווווווווווא"שששששששששששששששש

יום הולדת זה יום מבאס

למה יום מבעס???

מזלטוביישן!

איזה יופי! שתזכה להרבה שמחה, ברכה ואור בחייך!

סתם סיפור בקשר לזה שאת חולה, אני אחת משלישיה, והיו איזה חמש שנים שכל שנה מישהו אחר מהשלישיה היה חולה ביומולדת, בשנה השישית כשהתקרב היומולדת כבר צחקנו 'תור מי הפעם?'

ומבאס? תלוי איך את לוקחת את זה..

הרבה שמחה! שבת שלום!

אני בן!!!!

ותודה!!!

איזה בעסה... להיות חולה ביומולדת...

ועוד שלישיה... איך אתם מסתדרים =)?<??

ש-ב-ו-ע ט-ו-ב ל-כ-ו-ל-ם-!-!-!