בס"ד
ני לכולם!1
יש לנו טיול שנתי השבוע ואני חברה שלי אחראיות צ'ופרים אני חיבת (!!!!!!!!!!!!!!!!!!) רעיונות!!
דחוף...
וואי ממש תודה
ובקשה אל תיבשו זה דחוף
נ.ב.
חיפשתתי באינטרנט והכל שם ממש רדוד ומגעילץץ
ומי שאומרת ותופסים אותה חייבת לשתות מים
בתחילת המסלול משהו מחזיק אטב ואז הוא צריך לשים את האטב למשהו על התיק בגד.....
ואז מי שבסוף המסלול יש לו את האטב צריך לעשות משימה שמחליטיםעליה בתחילת המסלול
טיול מהנה!!!
לוקחים שקף וכותבים עלו שקוף שנהנתם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לוקחים מקל של ארטיק...עושים מזה שרשרת וכתובים על זה..."מקל עלי"...
אני צריכה להגיש למורה שלי עד מחר ב6 וחצי בבוקר עבודה בספורט(?!) אל תשאלו אותי ממתי יש.. פשוט יש!!!
היא החליטה שאני צריכה לעשות על דיאטות! לבחור דיאטה אחת ולכתוב עליה משו כמו חצי דף..
אןי לי מושג מה לעשות ולכתוב!!
אני אובדת עצות!!
עזרה בדיחפות!!
העתק הדבק יש לך עבודה=]רוזמריןאחרונהאממ אפשר לשאול ?..
מה ההבדל בין נסיו"פ לנוג"ה ??
שיהיה ליל"ט P;
בכל פורום, ותביני לבד.. D:
מה ההבדל בין החדר שלי לפח זבל? 
כתבתי את המכתב הזה לחברה שלי, לא שלחתי לה אותו...
אשמח לתגובות ועזרה , אני כבר לאיודעת מה לעשות!
ד'א, נועם זה חבר שלה, והם בקשר מאוד טוב ועמוק.
אני יודעת שזה ארוך ואולי חופר ...
אבל באמת שאני אשמח שתקראו ותגיבו ! ממש חשוב לי !
''הדסי שלי,
אני לא יודעת מה את רוצה מחיי.
לא יודעת למה הגענו למצב הזה, למה כואב לי כ'כ לחשוב עלייך, על ההתנהגות הפוגעת שלך כלפיי, על החוסר יחס שלך, ועל זה שאני תמיד מוכנה להיות שם בשבילך.
אני אוהבת אותך כמו שלא אהבתי מישי בחיים, אני בחיים לא יפסיק לאהוב אותך, גם כשאת פוגעת וגם כשאת לא מתייחסת.
אני לא אפסיק לאהוב אותך, למרות שאני יודעת שזה לא מגיע לך היחס הזה ממני.
אני יודעת, בהתחלה עוד היה טוב,היה כיף, נהניתי לדבר איתך וחיכיתי לזה כל יום, כל היום. אבל אז זה התחיל, כפיות טובה... וחוסר יחס . הכפיות טובה שלך זה משהו מדהים. בחיים לא ידעתי שזה קיים בך, החלק הזה בך של הכפיות טובה. החוסר הערכה שלך, במיוחד כלפיי.
ולי זה כאב, אבל שתקתי.
תמיד שהיית צריכה אותי הייתי שם בשבילך, תמיד קיבלתי אותך, כמו שאת, ספגתי אל תוכי את הפגיעות שלך, את הבעיטות שלך... הייתי שק האגרוף המושלם בשבילך.
ואת ביום אחד, הפסקת להתייחס, את כל היחס שלך פיזרת לאנשים אחרים, לחברותייך האחרות, לנועם אהובך האחד והיחיד.
רק כשהיית צריכה אותי היית באה, ואני, כמו תמיד, קיבלתי אותך בזרועות פתוחות, חיבקתי אותך אליי, וניסיתי לעשות הכל כדי שיהיה לך טוב יותר.
ולי נימאס, אבל שתקתי.
תמיד הייתי עוזרת לך, נותנת לך את הכלים לפתור את הבעיה, מחזיקה לך את הפנס ומאירה לך את הדרך כשהיה לך חשוך, אבל בחיים, בחיים לא חשבת לספר לי מקורה איתך אחרי שכל העסק נגמר, איך היה, מה היה...
תמיד כשהיית רבה עם נועם אני זאת שהייתי שם בשבילך, לאף אחד לא סיפרת עד כמה הוא פוגע בך, עד כמה את מאוהבת בו עד מעל הראש, ולא יכולה לחיות רגע בלעדיו, היית עוזרת, אומרת לך לדבר איתו, אפילו מדברת איתו בשבילך.
אבל לעדכן אוותי מה היה אחרי שהיית מדברת איתו, בשביל זה היו לך חברות אחרות, כדי לספר להן איך היה, להעביר איתן את הזמן, לצחוק איתן, לשמוח...
אני הייתי הכתף שלך, הכותל שלך. מקווה הדמעות שלך. אספתי את כל דמעותייך אליי, לבאר הדמעות שלך הפכת אותי.
ולי זה הציק, אבל שתקתי.
וכשהייתי צריכה אותך, פתאום, היית נעלמת. הייתי דופקת בדלות ליבך, ולא פתחת לי...התעניינת רק לרגע, וכבר המשכת לך, הלאה, לא עזרת, לא ניסית, לא עניין אותך.
רציתי שיהיה לך טוב, איחלתי לך את הטוב ביותר. מעולם לא רציתי שתבכי, לא רציתי לגרום לך לבכות. נכון שזה קרה, אבל מעולם זה לא היה שווה. אני בטוחה בזה, מעולם לא שפכת יותר מרבע הדמעות שאני הוצאתי בגללך...
ובי זה פגע, אז החלטתי....
להפסיק לשתוק.
אמרתי לך, שנימאס לי מהחוסר יחס שלך, שמפריע לי שהחברות מתקיימת רק על הבעיות שלך ועל שום דבר מעבר.
כששאלתי אותך מה את חושבת על המצב הקיים אמרת שאת לא יודעת, שלא חשבת על זה.
וזה פגע, כ'כ פגע, הידיעה שזה לא הציק לך, לא הפריע לך המצב הזה, המצב הזה שאנחנו מתקיימות על כל טררם בחייך. זה פער חור ענק בלב שלי, ואת כל דמעותייך שאספתי אליי, כולן יצאו, דמעות של כאב, שעות ישבתי ככה, וכשיבשו הדמעות, הרגשתי מרוקנת, ריקה לגמרי...
אמרת שנחכה שיקרה משו,ואני ידעתי שלא יקרה כלום, אבל נגמרו לי הכוחות, הכוחות לצעוק, לכעוס להתפרק...
ועכשיו, בצר לי, אני פונה אלייך...
כמה הייתי רוצה אותך כאן לידי, כמו פעם, שתשאלי מה קרה, שתתני לי את הכוחות, שתעזרי, שתנגבי את דמעותיי, שתהיי כאן בשבילי, כמה שארצה ושלא תלכי...
אבל אני יודעת שזה כבר לא יקרה, אז אני שותקת. ''
ט!הראני אשמח אם תוכלי להגיב עלמה שכתבתי,לעזור,אפילו להגיד מה את חושבת..
אפילו באישי
מצב מוכר להרבה אנשים, רק שלא כולם יודעים איך להתמודד איתו
קודם כל את כותבת מהממם...... ועכשיו אני מרגישה שאני יכולה לומר לך דברים מועילים כי אני גם חויתי את זה עם מישי מהצוות שלי שאני בכיתה י' והיא בי"א ואני והיא היינו ממש אחיות והיינו סופגת אחת ת'שניה בכל מצב וממש חברות טובות אם בשביל הכיף והצחוקים ואם בשביל הרצינות והסכנושים וכל זה.... היא באיזה שהוא שלב כמו שאת מתארת ממש ככה לא התייחסה או אולי פחות ממה שהייתי רגילה ובהתחלה כתבתי לה מכתב ארווך אבל זה לא כ"כ עזר ולאט לאט הקשר אולי אפשר לומר התנתק לא יודעת אני כן מדברת איתה ולפעמים צוחקות אבל ההההרררבבבהה פחות וזה בהתחלה ביאס אבל פשוט החלטתי "אודיה.." (זאת אני) יאללה עזבי אותה היא לא רוצה להיות חברה שלי או לא יודעת מה אני יעזוב אותה אני לא אכפה עליה להתחבר איתי זה הפסד שלה והבעיה שלה בלבד בהתחלה זה עדיין הציק לי ולאט לאט כבר לא... תתעלמי תראי שזה כבר לא אכפת לך עזבי אותה... יאללה לא נורא תתקדמי, הלאה תמשיכי אולי בהתחלה זה יהיה קשה אבל יש ואת תמצאי עוד חברות אני מבטיחה לך... אני יכולה אם באלך..... אני מאמינה בך ומאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתעשי מה שנכון לך ... מחזיקה לך אצבעות אחותי... אודיה..
וואו, ריגשת... !
אוודיה, איזה חמודה את
תודה באמת .
זה קשה לשחרר,במיוחד כשהיא בנאדם ממש חשוב לי..
תודה על התגובה, אינכמוך
אולי אם תתעלמי ממנה קצת זמן- אבל לגמרי..!!
היא תרגיש מתישהו גם שנפגעת וגם שאת חסרה לה..!!
שיהיה בהצלחה רבה!!!!!!
לא הייתי מגדירה את זה בכזאת בוטות,
אבל תקופת צינון בהחלט תעזור משמעותית.
יש לי הרבה מאוד מה להגיד לך אם את רוצה באישי, אני מכירה את הסיפור טוב מאוד קצת שונה, ומהזוית השניה.
ושוב, אם תתרקחי טיפה, תצאי מהמעגל של הרגשות וממנה, תתני לעצמך קצת יותר רוחב, קצת יותר עם חברות אחרות, אל תהרסי את החיים שלך עכשיו בגלל זה.
וזה לא בקטע של לנקום. זה להסתגל ולהתמודד קצת אחרת.
מוזמנת ליותר הסבר באישי..זה פשוט מסובך וקצת אינטימי
אבל זה לא פשוט כ'כ, וגם היא בקושי תשים לב...
אנחנו לא לומדות יחד, ובזמן האחרון אנחנו בקושי מדברות,
טוב לה .
כל כך מוכר וכל כואב...
אני אישית החדרתי לעצמי למוח דבר אחד: אני נותנת שלא על מנת לקבל.
לא רוצה לקבל.
רוצה לעזור, לתת, להשתמש במתנות הנפלאות שהביא לי הבורא כדי שאוכל להיטיב עם אנשים.
אני יודעת שזה מרגיש לא הוגן שהיא לא שם בשבילך, אבל אולי כדאי שתחליטי באמת שאת עוזרת לה וזהו ולא תתיחסי לשאר.
אולי אפילו לנתק את עצמך רגשית ממנה.... ולעזור לה כמו שאת עוזרת לכל אחד אחר.
אני יודעת שזה נשמע רע אבל זה מה שאני עושה. מנתקת לפעמים את הרגש מהעזרה.
כדי לא להגיע למצב שבו אתאכזב מזה שלא קיבלתי בחזרה תמורה.
ואם זה נשמע לך יותר מדי רע אז כמו שאמרו לפניי- תתרחקי ממנה לזמן מה, תחפשי לך חברות אחרות, שיקשיבו לך ויעודדו.
זה יעזור לך ויעזור להן.
לך יהיו חברות נפלאות, ולהן תהיה חברה תומכת.
צדיקה, החברה הזאת שאת מספרת עליה צריכה קצת לעבוד על עצמה בעניין של בין אדם לחברו ואת צריכה לחפש לעצמך עוד חברות חוץ ממנה.
כי היא לא היחידה יש עוד טובות כמוה שתוכלי להתחבר אליהן ואני בטוחה בזה.
אפילו פה, אם תחפשי למרות שאני יותר ממליצה לחפש במציאות.
בהצלחה צדיקה!
ולסיום רק משפט יפה: "לתת שלא על מנת לקבל, כמו שמש שזורחת, כמו צל שנופל"
זה קשה, ללמוד לתת בלי לקבל תמורה,
במיוחד כשתה מתרגל למצב שבו כן מתייחסים אליך ופתאום זה נעלם ....
זאת עבודה.
אבל זה אפשרי ותאמיני לי שאחר כך זה כל כך משתלם.
הבחירה בידייך אם לנסות לעבוד על זה
דבר ראשון רציתי להגיד לך שיש לך כשרון כתיבה ענק!!!!!!!!
ובקשר למה שכתבת, לפי מה שנראה את ניסית לעשות את כל השתדלותך ושתקת זמן די רב (לפי מה שמשתמע ממכתבך) אבל לא הייתי ממליצה לך לעזוב אותה עדיין ולוותר עליה כ''כ מהר אם את רוצה לדעת למה דברי איתי בש''א
בהצלווווחה!
עץ על מיםלאיודעת מה לומר, באמת שלא יודעת....
מלא בהצלחה!! 
יש לך כישרון אדיר!!!!
לפי מה שהבנתי מהמכתב את אוהבת את הילדה הזאת אז אני מציעה לך לא להפסיק לגמרי את הקשר רק פשוט פחות להיות עם הילדה עד שהיא תתגעגע,ותבין שהקשר חשוב לה!
אני מציעה לך לא לנתק את הקשר כי גם לי היתה חברה כזאת שניתקתי איתה קשר ואז מזה התגעגתי אליה אבל כבר עברתי דירה....אבל אז היא התקשרה והשלמנו אחת עם השניה אבל זה עדיין לא אותו קשר!
אוהבתותך ומקווה שהכל יסתדר
תפארת
תוודה, אנימנסה פחות להתייחס, אבל זה קשה, לשבת לחכות עד שהיא תזכר בי ...
רייגשת.. ואת כותבת מדהיים.. אבל לא נראלי שאוכל לעזור במשהו לצעריי. =]
אנווכי !
הלוואי ובעז"ה יהיה לך רק טוווה!!~
בס"ד
א'- קצת קשה לי לעשות את זה על רגל אחת, לכן, אני ממש אשמח אם תפני אלי באישי.
ב'- יש לך משהו בכתיבה שממש נגע בי וריגש אותי.
ג'- אני ממש מבינה אותך.
ד'- אני יודעת שיש אנשים שלא כל כך נעים להם לפנות באישי אז אני בכל זאת אנסה לעזור, כמה שאני יכולה:
אני מאמינה במילים. מה זה אומר? זה אומר שאני מאמינה שהצד השני לא יודע מה אני מרגישה, כי אני לא אמרתי לו, אז איך הוא ידע? בשביל שהוא ידע- צריך להגיד לו. אם אני הבנתי נכון, את כן התחלת לדבר איתה, אבל לא ממש הלך לך, אז אני חושבת שתתני לה את המכתב הזה, כמו שהוא. כמה שהוא "פוגע" ואולי "מעליב". אני, בתור חברה, הייתי מעדיפה שיגידו לי את האמת ה"כואבת" בפנים, שאני אפגע קצת ויעבור לי- מאשר שאני אדע שאין לי אמון בך יותר- שאת לא אומרת מה שאת מרגישה, שאת "משקרת", ואולי מסתירה ממני דברים- והפגיעה הזאת, היא הרבה יותר חמורה, בעייני, ויהיה הרבה יותר קשה לסלוח על דבר כזה.
אם זה מה שאת מרגישה, וזה מה שאת חושבת- תגידי לה את זה, תביאי לה את המכתב.
ואם, זה ממשיך, אותה "חברה" ממשיכה להתנהג אלייך ככה, לא להתייחס אליך וכ"ו- אז אותה "חברה", היא לא חברה. היא לא שווה אף דמעה שלך עליה. היא לא שווה את זה. היא לא שווה את היחס שלך כלפיה- כי בן אדם שלא יודע להעריך אותך כמו שצריך, ולהיות שם בשבילך, בדיוק כמו שאת היית שם בשבילה- באמת שלא שווה שום יחס מצדנו.
המשך לילה מקסים.
יאווו את מרגשת בכתיבה שלך ויש לך כשרון גדוול !!
ואני ממש מכירה ת'מצב ואני לא ידעתי איך לבטאות במכתב, במילים, בפנים ואת הוצאת לי את הכל מהפה !!
אין עלייך ! את מרגשת .
[עריכה על פי בקשת הפותח]
בס"ד
יום שלישי (הקרוב), כ"ט טבת, בשעה 19:00
דף הפייסבוק של הסיבו"ש- https://www.facebook.com/sivuv
שירים עד כאןאו פורום פרוזה [פורום סגור. להצטרפות לפנות לבת-שמש].
אם זו עזרה כללית בפיסוק אפשר לפנות אלי במסרש ואני אשתדל בלנ"ד לעזור...
פיסוק- אפשר לפנות אלי, אני אשמח לעזור.
ניקוד- חובה ניקוד? בשביל לנקד סיפור שלם, צריך ממש להיות מוכשר.
אם בכ"ז את לא רוצה אפשר לקנות לה שובר מחנות בגדים שהיא אוהבת, או להדפיס לה על כרית תמונה שלכם יחד...
אנשים בתור מישהו שעומד בקרוב לסיים שמינית ומתכוון ללכת להסדר/גבוהה
הייתי שמחח אם הייתם ממליצים לי קצתץ על מקומות או לפחות מספרים איך האופי שם..
תודה!
המתאים כי הרוב פה זה נוער (ישיבות תיכוניות)... עדיף שתשאל בלנ"ו או אר"מ
ב. זה תלוי מה אתה מחפש ומה הסגנון שלך
א.תכתוב כיוון/משו/סגנון ע"מ שאנשים יוכלו לעזור לך.כי היום יש ב"ה בכל עיר כמעט ישיבה.
מחפש סגנון חסידי?ישיבה קטנה?גדולה?מה חשוב לך ומאיזה בחינה..וכו'..
ב.אולי בפורום אחר תקבל יותר מענה.
ב"הצלוחה ע-נקית,כי אני יודע מה זה..
תברר!!
[עבר עריכה עפ"י בקשת הכותב.]
למה דווקא הבנות שעליהם כתוב "כל כבודה של בת מלך פנימה" ו "שקר החן והבל היופי"
מתעסקות כל כך הרבה במראה חיצוני וגם הולכות עם בגדים שכל גבר שמכבד את עצמו לא היה חושב ללכת איתם...
נ.ב ממש לא רוצה להכליל אני יודע שיש גם כאלה שהולכות עם בגדים צנועים ולא מתעסקות יותר מידי בלבוש החיצוני...
נאמר :"שקר החן והבל היופי" שמשמעו לדעתי שלמרות שזה האופי של הנשים לא צריך להתעסק יותר מדי בחיצוניות.
לדעתי בעקבות האופי באו פסוקים ולא ההפך.
כמו שיש בנים שהיצר שלהם הוא להסתכל על בנות, וכו'..
לבנות זה היצ, להראות את עצמם, וכו'..
ותאמין לי, זה לא קל!! האשה נולדה, שהיופי זה דבר מאד חשוב לה.
למה הבנים שצריכים (לפחות בנערותם)ללמוד הרבה תורה לא כל כך עושים את זה?
הבעיה היא שזה לא עובד ככה יש יצר הרע שגורם להרבה טעויות...
אצל הבנים בדברים שלהם ואצל הבנות בדברים שלהם
לבת יש משיכה חזקה להתעסק הרבה ביופי שלה (כמו שלבן יש משיכה חזקה להסתקל על בנות) בעיקרון בת צדיקה וצנועה לא אמורה כל היום להתעסק ביופי שלה היא אמורה להראות טוב מכובד ויפה אבל לא מלכת אנגליה
ובאמת זה בעיה שצריך לעבוד עליה...
דווקא לפי דעתי יש המון חשיבות למראה חיצוני של בנאדם (לאו דווקא אישה), בנאדם לא יכול להיראות כמו שלוך ולצפות שיתיחסו רק ל"פנימיות" שלו... נכון, צריך להקפיד לשמור על גדרי הצניעות, אבל זה לא סותר את זה שבת תתעסק בלבוש שלה.. המון... ונכון, צריך להשקיע יותר בפנימיות ובאופי ולא להיסחף ולעמוד ככלל היום מול הראי,אבל היופי הוא חשוב, וגם לו יש תפקיד חשוב בהצגת האופי של הבנאדם כלפי חוץ.
אבל גם לא להתעסק יותר מידי בחיצוניות להראות מכובד וזהו
רוב הגברים שאני מכיר כמעט לא מתעסקים בלבוש שלהם והם לא נראים כמו שלוח
כדי שידעו לאזן את עצמם.
וגם אותך אני רוצה לאזן -
יופי זה לא רע. זה לא "לא צנוע" ומיותר.
יופי הוא חלק מעבודת ה'.
אדם (גם גבר!) שואף ליופי ואסתטיקה, כחלק מהשאיפה הפנימית שלו - לשלמות.
מתי הדברים יפים בעיננו? מתי המוזיקה שאנחנו שומעים עריבה לנו?
כשהם הרמוניים.
מתאימים.
אדם, מטבעו, רוצה לחבר בין הדברים ולאחד אותם.
למצוא לכל כח את המקום שלו המדויק, באיזון, ולא לוותר על שום דבר.
כך המציאות תהיה מושלמת.
והשאיפה הזו לשלימות, היא בעצם שאיפה לריבונו של עולם (כי הוא הוא השלימות).
וזה מה שהוא רוצה מאיתנו - שנעמול על השלימות פה, בעולם הזה.
גם ע"י יופי.
בטבע של הבנות להתעסק ביופי ובמראה חיצוני, אז להן אומרים את זה כדי להזהיר ולשמור...
מתי פעם אחרונה שראית גבר עומד חצי שעה מול המראה?
אני לא אומר שלא צריך בכלל להשקיע בחיצוניות אבל לא בצורה מוגזמת כשכל היום רק מתעסקים בחיצוניות
אז הדברים ממש לא "הרמוניים"
בס"ד
למה זה מפריע לך?
אז אנחנו מתעסקות "יותר מדי" ביופי החיצוני שלנו, SO? כואב לך?
אני משתגעת מאנשים שמזניחים את עצמם, או ככה זה לפחות נראה, משתגעת! הלו!!! ככה אתה מכבד את עצמך? ככה אתה מכבד את עבודת ה' שלך?
כדי לכבד מישהו אחר, דבר ראשון צריך לכבד ולהעריך את עצמי. לא ברעיון ה"גאוותני" שבדבר, ממש לא, אלא, בענווה שבדבר. אדם צריך להכיר ביכולות שלו ובחסרונות שלו. זאת ענווה אמיתית.
נראה לך הגיוני, שרב יבוא להעביר לך שיחה והחולצה שלו תהיה מקומטת? שהשיער והזקן שלו יצמחו פרא? אני עוד לא מדברת על דברים מזעזעים באמת, אלא רק על דברים קטנים- נכון, שמראה חיצוני לא קובע, הוא לא, אבל כולנו בני אדם, וכולנו יודעים שדבר ראשון שרואים אצלנו זה המראה החיצוני. רב שיבוא ויעביר לי שיחה עם חולצה מקומטת, או קצת מלוכלכת, בתת מודע שלי, אני לא אעריך אותו, ולא אתייחס ברצינות לשיחה, למה? כובע! אני לא יודעת להסביר לך את זה.
ותאמין לי, שבין הדברים שאני הכי שונאת זה שמתייחסים על מראה חיצוני כאל אישיות האדם.
נכון, צריך לאזן בין הדברים, לא ללכת על הקיצוניות שבדבר, להתעסק רק במראה חיצוני, או ללכת לקיצוניות השניה, לא להתעסק בה בכלל- אתה לא יכול להתקיים.
האדם עשוי משני חלקים: גוף, ונפש. גוף ונפש זה חלקים בלתי נפרדים, מה שאומר שאתה צריך לטפל בשניהם. נפש- צריכה אתה מזון שלה- מזון רוחני, וגוף צריך את המזון שלו- מזון גשמי.
גוף, לא יכול להתקיים בלי נפש- מה שאומר, שאם תטפח רק את הגוף, ותזניח את הנפש- לא תשרוד.
נפש, לא יכולה להתקיים ללא הגוף, ככה, שאם תטפח רק את הנפש, ולא את הגוף -לא תשרוד.
(וצער לי שאני לא זוכרת מי אמר את הדברים האלה...)
תמיד צריך לשלב בין הדברים.
יום טוב, ד"ר אריק.
זה לא אומר שאי אפשר להשקיע בחיצוניות.
נכון, יש בנות ששעה בלי מראה זה בלתי אפשרי, אבל כמו ששטוזי אמרה, יש לנו יצר, אז אנחנו משתדלות לא להפגין אותו יותר מדי, אבל בדיוק בגלל זה יש לנו יצר, כדי שנתגבר ונעבוד על עצמנו.
בחיצוניות ולהיות מוזנח אבל כמו שאני רואה היום בנות משקיעות בחיצוניות בצורה פשוט מופרזת
וזה נותן הנאה, למה לא?
בנים אוהבים לשחק כדורגל, בנות אוהבות להתייפייף...
אישה יותר נוטה להוציא לפועל את ההרמוניה שביופי (טבעיות).
ואיש יותר נוטה לעמול בשכלו כדי להשיג הרמוניה.
וההרמוניה הכי גדולה, כשהדברים מתחברים.
מאוד הפריע לי מה שכתבת, כי חשתי הרבה זלזול כלפי הבלתי מוכר לך,
במקום לקבל שיש אנשים שונים שיכולים להוסיף גם לך משהו בחיים.
ברוך ה' שאתה לא מתחבר לזה - כי זה לא אתה!
אבל תכיר בזה שלא לכולם יש אותו איזון בנפש כמו אצלך.
חצי שעה מול המראה, לבחורה שעושה את זה באמת מתוך רצון פנימי, ולא מלחץ חברתי/לחץ להראות מושלמת -
זה הדבר הכי מקסים שיכול להיות.
וחצי שעה לגבר - באופן כללי לא. כי אסור להסתכל במראה. זה לא מה שהוא צריך להביא לעולם.
חלק מהאומנות הזאת מתבטא בלבוש של האישה עצמה.
מה נועדנו להביא לעולם?
חוץ מילדים, אנחנו מיצגות את חוש האסטתיקה, הניקיון.
להיות חצי שעה מול המראה בשבילי נגיד זה המון אבל יש נשים שזה מה שהן צריכות.
מצווה על אישה להראות יפה, יש כאלה שלוקחות את זה גם לתחום של איפור וכו' ואז לוקח להן חצי שעה אם לא יותר.
ויש כאלה כמוני שיפה בשבילן זה מטופחת נורמלית ולא מוזנחת ואז לא לוקח יותר מרבע שעה.
מאוד תלוי באישה.
אבל אין בעיה בלהיות מול המראה חצי שעה אם זה באמת כי בת מלך צריכה להראות טוב.
אם זה בגלל אופנה ולחץ חברתי אז....... אני קצת מסתייגת.
וכמובן שגם נשים הן חכמות שצריכות להוציא לפועל את חוכמתן,
וגם לגברים יש טבעיות שמתגלה -
אבל זה לא העיקר.
|לא תוקפת!! פלייז לא להפגע!|
נכון. לגברים זה קצת בעיה, לנשים זה לא. כן, ככה נוצרנו, אוהבת להשקיע בעצמנו, בגוף שלנו.. לא חושבת שזה יצר רע שצריך להלחם בו בכל כוחינו!
אלא? אין תכונה שד' שם אצלינו- אצל האדם, והוא לא צריך אותה, אם זה היה ככה, ד' לא היה שם לנו אותה..
כמו כל דבר בחיים השאלה היא מינון.. אפילו מידת הכעס, שהיא מידה שחז"ל הבליגו ב"שבחים" עליה, הרב קוק בעין אי"ה (אם מישהו רוצה מקור מדוייק שיפנה אלי..) אומר שאם ד' שם בנו את התכונה הזאת, יש לה תפקיד.
אז כל העניין פה זה של מינון. קיצוניות זה לא טוב (בד"כ..) בת שמזניחה את עצמה, לובשת סמרטוטים, וכו'.. ממש לא עושה את רצון ד', (לדעתי..) ובטח שלא את "שקר החן והבל היופי.." וגם בת שמתגנדרת שלוש שעות לפני שהיא יוצאת מהבית, ותקנה רק בגדי מותגים באלפי-עשרות אלפי שקלים, וכל פעם שהיא יוצאת לזרוק ת'זבל היא צריכה להיות עם מייקאפ, סומק, פודרה איילנר, עיפרון, צלילית, אודם, ליפסטיק, קונסילר, מסקרה (ואני אפסיק פה כדי לא לשעמם את הבנים שלא הכירו מילה מתוך הרשימה..
) זה לא בדיוק רצון ד'
צריך לקחת את המראה החיצוני בפרופרציה, אבל, לא לזלזל בו! צריך לזכור מה עיקר ומה טפל. לא להפוך את הלבוש, וההתעסקות בחיצוניות לאלילים. [זה נשמע ענק כזה, אבל זה לא!] כשהופכים את המראה החיצוני לאליל- אם ימרח לי טיפה האיפור באיזה חתונה. הלכה החתונה! שזה יהפוך לאיזה מין מרדף כזה.. או שאיך שאני אסתכל על אנשים יהיה לפי מה הם לובשים..
ועוד דבר, חשוב לא פחות. חוץ ממינון, צריך גם לדעת זמן ומקום. אין לי עניין למשוך כל גבר ברחוב, (בדיוק להיפך..) לכן אני אשתדל מאוד להמנע ממצב כזה.. בטח שלא אעשה את זה בכוונה.. לבעלך, תהיי הכי יפה בעולם. כשאת סתם ככה יוצאת, יכולה לאהוב את איך שאת נראית, יכולה להשקיע בעצמך, אבל לעשות את זה במידה..
לסיכום: למי שלא קרא הכל. חז"ל אומרים על שקר החן והבל היופי, שאם באמת יש רק את החיצוניות. זה הבל, שקר. אבל "אישה יראת ד' היא תתהלל" במה היא תתהלל? במראה. כשיש לאישה מה להציע (במובן החיובי..) שהיא יודעת שהעיקר זה "יראת ד'", המראה לא הפוך לעיקר, אלא בתור תוספת, נכנס בפרופציה, במשבצת הראויה לו, הוא מותר, ואפילו רצוי. האישה מתהללת בו. אז לזכור- כל העבודה היא על גבולות!
בהצלחה, ושוב סליחה אם מישהו הרגיש שתקפתי אותו ח"ו..
בשורות טובות חודש טוב ושמח!!
שואפת למעלה..!אחרים. למשל למה שבת תלך בחורף אם חצאית מעל הברך אם לא בגלל שזה באופנה?
זה ברוב הפעמים בא על חשבון הצניעות
בבקשה להפיץ 2 דקות ב10 בבוקר אמירת תהילים למען אחינו יהונתן פולארד!
ביום רביעי ר"ח שבט, בשעה 10 בבוקר,
כולנו אומרים מזמור קמ"ב לחזרתו המהירה של אחינו יהונתן פולארד
יהודי שעזר רבות למדינת ישראל
והקריב את עצמו בשביל שלומה
בואו נכיר לו טובה! בשבילנו אלו 2 דקות, בשבילו זה החיים!
תתתתהיו שליחים של המיזם הזה ותפרסמו במשפחה, בישיבות ובאולפנות, ובעזרת ה'- יהונתן ישתחרר בקרוב!
/
בעזרת ה' רק בשורות טובות
מי בא?
איפה?
מתי?
כמה?
למה?
|בור|
יאללה כולם באים לסיבו"ש! הגשם לא יימנע ממנו!
תמיד בסוף, שער האשפות, מפגש.
אני לא אחראית לפדיחות של כולכם
כל מי שרוצה בא.
מי שהיה בסיבו''ש קודם- הטיפטופים שמצוינים בתחזית לא אמורים לרגש אותו...
וואי.. זה היה אחד הגשמים...
נדנדה כתומה.מי מפחד מהגשם הגדול? א-ף א-חד! (על משקל> הדוב הגדול)
וברור שבאים בסוף.. (ל-2 שניות.. ואז בורחים לאוטובוס..)
ועושים מליון פאדיחות. וכל המרבה הרי זה משובחח..
נושי104אני בעז"ה באה ..
[חחח אפרופו פאדיחות של סיבו"שים - נזכרתי ב הסטלן הקטן ובל"חית חחחח ]
עץ על מיםענבלובאמת היה גשם מטורף סיבוש שעבר ובכל זאת עשינו את זה.
לפחות הוכחנו שאנחנו לא מסוכר
מי ימלל גבורות אנשי פורומינו?!
נגיד תכתוב"שרשור השירים הגדול 7"ואז תעשה חפש וזה יופיע לך......
מקווה שהבנת ועם לא תגיד ואני ינסה להסביר עודפעם...
אני צריכה (דחוף.. סתם לא..) תמונות יפות של שקיעה בים.
אני אשמח שתעלו לי או תשלחו באישי.
תודה רבה!!!
לך!!
תחפשי שם, ותשאלי אם אפשר להוריד..(זכויות יוצרים)
אבל במקום תמונה של שקיעה, חפשי את הפורומים..(המבין יבין...)
אבל אני צילמתי אותם....אז זה לא בדיוק הכי...אבל עדיין זה מהמם...
יש לי מלא של זריחה...[מכל בוקר בערך..] והרבה של השקיעה בים..... אם את צריכה עדיין- באישי...
הוא מעלה לי לפה לאט מידי...
מה אני עושה אם לפעמים כ"כ רע לי ואני ממש מבואסת ויש לי בלאגן עם אנשים וההורים מנסים לעזור אבל לא הכל מבינים ואת בתקופת דיכאון וביאוס שאפילו בא לך להתאבד... אבל את חושבת על העתיד ואת לא רוצה לברוח מהמציאווות מה עושים כשאת במשבר ההתבגרותתת...... אוווווווווווווווווווווווווווףףףףףףףףףףףףףףףף!!!!!!!!!!!!!
וואי אודיה,
גמאני, במצבי הלא כ'כ מזהיר במיוחד. אולי יכולה לעזור לך ...
להתאבד זה אסור ולא כדאי, את בורחת מלפתור את הבעיות שלך...
ולהתבאבד זזה לא פתרון, זה בריחה.
אשמח לשמוע מה קורה לך, אשמח לעזור.
יומטוב.
את הגדרת מ-צ-ו-י-ן- את מה שעובר עלי!! עם ההורים וחברות!!
ווואואאווו אני מריגשה כאילו אני כתבתי את זה!
קראתי את ההודעה שלך ורציתי להציע לך מקום לימים כאלה.. ימים של משבר שבהם את מתוסכלת ומבואסת ונדמה שיש כל כך הרבה רגשות שמושכים למטה..כי נדמה לי שאולי קשה לך לראות איך להתמודד עכשיו עם מה שאת מרגישה, שההורים לא באמת מבינים ואין כל כך עם מי להתייעץ אז רציתי להזמין אותך לסה"ר, אתר שאני מתנדבת בו.. יש לנו צ'ט אישי ואנונימי כל ערב בין תשע לחצות ובו תוכלי לפרוק קצת ולחשוב יחד עם מתנדב/ת שיקשיבו וינסו באמת להבין ולהיות איתך..
את מוזמנת, אם תרצי..
שלך, מתנדבת סה"ר
עריכה: תיקון כתובת שבורה
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/232272
הרב יוסף שלום בן חיה מושא.
מישהו יודע על בטוח?
נראה לי שמושקא זה שם של חסידיות...
.
גמלי יש היום בערב חתונה של אחד מהשכונה
עץ על מיםאני מכירה 2 שמתחתנות היום....
*חזרזיר*ניגוניםהדר!ש=)איך מעכלים ששכן שלך בן 25 נהרג בתאונת דרכים??
איך??
הוא מדריך של הבנים בסשט שלך בישיבה.. הישיבה הזאת עברה ה-מ-ו-ן- בחודש האחרון!!
ממקרה ההתאבבדות ועד המקרה הזה לפחות 3!!
איך??
כל בוקר הייתי רואה אותו יוצא מהבית בדיוק כשאני יוצאת והייתי זוכה ממנו לברכת "בוקר טוב" מאושרת ושמחה!!
אני רגילה לראות את המוכנית שלהם הקטנה והחמודה והכחולה כל יום ראשון בארבע וחצי בערך חוזרת וביום חמישי/ שישי נוסעת לשבת!!
רק השבוע אם שלי רצתה לתת להם פיתות שהיא אפתה אך לא הספיקה משום שנסעו לעשות שבת עם הוריהם..
איך מעכלים את זה??
זה ניתן לעכל??
מי שיכול לומר תהילים לרפואת אישתו -ענבר בת יעל..
בנם מחכה להם בבית של ההורים ומקווים שבעז"ה יהיה מי שיחזור אליו ולא יחרב על יו עולמו בגיל 4 חודשים בלבד!!
להקדיש את השיעורים בבקשה לעילוי נשמתו הקדושה והטהורה של- צופן דוד
חורף טוב! ואנשים בבקשה תסעו בזהירות!
בשורות טובות!!
הלוואי שבאמת באמת נשמע רק בשורות טובות!
שאר חולי עמו ישראל.
אנא להגיד שפרקי תהילים אלו יהיו לרפואתה השלמה של :ענבר בת יעל.
בתוך שאר כל חולי עמך בית ישראל.
פרקי תהילים(גם אחד יהיה טוב,אך כמובן שעדיף כמה שיותר):מי שיכול גם:
פרק קכא:
http://www.mechon-mamre.org/i/t/t26c1.htm
יש לה שבר אחד בגולגולת ועוד די הרבה שברים בכל שאר הגוף..
היא יצאה מסכנת חיים אך מצבה עדיין קשה!!
זקוקים לתפילות רבות!!!
.
אז ככה..
מסתבר שמישהו המציא את זה שיש לה שבר בגולגולת..(עצוב שאנשים מנסים לעשות את המצב עוד יותר נורא!!)
אבל מה שכן יש לה זה הרבה מאוד בעיות ברגליים!!
היא עברה ניתוח אחד כבר.. ב"ה היא עברה אותו בשלום!!
היא עדיין במצב קשה אבל לא בשכנת חיים!!
זקוקים לתפילות רבות!!
ענבר בת יעל!!
רק בשורות טובות!!
שאין לי שום אפשרות לעשות מה שהיא רוצה שאני יעשה?
דבר ראשון, תדברי איתה!
שום דבר לא ילך אם שתיכן תתעצבנו אחת על השניה ולא תפתרו את זה...
תבררי איתה מה היא באמת רוצה ממך ואז אולי תגיעו להבנה שזה לא כ"כ מתאים לך
דבר שני, אולי היא מאמינה וסומכת עליך שאת כן מסוגלת לעשות את זה ולקחת אחריות על משהו מסויים אבל את לא מאמינה בעצמך - אז תשבי עם עצמך ותראי שאולי את כן יכולה להתמודד עם זה
דבר שלישי, עניתי בכלליות ממש כי אין לי מושג מה הבעיה,
אולי אם תפרטי יותר אני אבין יותר ואוכל לעזור בצורה מתאימה...
ב"הצלחה וליל"ט
קומונרית זה יכול להיות לפעמים עם מעצבן..
אבל באמת צריך להעריך אותן...
ומניסיון>
אם מעריכים אותם פתאום מגלים שהם דבר פשוט חמוווד! צדיקות.. N על הקומונריות שלי (בהווה ובעבר...)
היא רוצה שאני יבוא בשבת לסניף, אבל ההורים שלי פשוט לא מרשים לי כי זה שבת אולפנא, ואין לי מדשי"ת, היא צרחה עלי כמו לוידעת מה שאני לא אחראית כי זה איזה שבת חמישית שלי ברציפות שאני לא בסניף, אבל זה לא אשמתי, היה ברמצווה לאחשלי ועוד שבתות אולפנא ושבת חמשוש, ולא יכלתי להגיע ובסוף מה שיצא מהשיחה זה שאני צרחתי עליה כמו לוידעת מה שתעזוב אותי ובסוף היא פשוט נתקה ומאז היא לא מדברת איתי!
והבעיה היא שזה לא פעם ראשונה שזה קורה לי, בגלל כל מיני דברים, ולא שאני לא מעריכה אותה! אני מתה עליה ואני הכי מעריכה אותה שבעולם, כי היא באמצע לימודים ובכל זאת היא משקיעה את כל הנשמה שלה בסניף, פשוט לפעמים יש לה דרישות קצת מוגזמות לדעתי!
ותסבירי לה בצורה יפה ונורמאלית למה באמת את לא יכולה.
זה דיי מוגזם 5 שבתות לא להיות ברצף!
נראלי שאם אינלך מד"ש\ית, זה דורש קצת יותר אחריות..
אולי תנסי שיצרפו אליך מישי?
בהצלחה!
אני רוצה לעשות לחברה שלי כרית מודפסת עם תמונה של שביל בין 2 צוקים ולכתוב לה משפט מתאים, לא עולה לי שום משפט..יש פה מישו שיכול לעזור ולתת לי משפט מתאים?
תודה רבה תבורכו מהשמים=)
"עולה בשביל אותו מי יעצור..."?
איתך לאורך כל הדרך...?
האושר מחכה לך בסוף...?
רחליOסאנונימי (פותח)אפשר את העזרה שלכם רגע?
תווודהה(:
אני פשוט לא מצליחה בלימודים!
ההורים שלי מיואשים ממני כבר
המורים שונאים אותי
החברות כבר הדביקו לי תואר של ילדה דפווקה שתיכשל בבגרויות
לא מצפים ממני לשומדבר!
ואני מנסה להשתנות
ופשוט לא הולך לי!
אני כל הזמן מתעסקת בשטויות ודוחקת ת'לימודים הצידה
אמאשלי כבר בוכה ממני=[
איך אני אמורה לצאת מהמצב הזה?
שמתי לי ציפיות והבטחות
אבל אני לא עומדת בזה
אני עצלנית ולא מצליחה בכלווום
טאטטעעע
איך יוצאים מהמצב הזה שאתה מנסה לצאת ממנו ופשוט לא הולך לך????
ברור שלי שהכל נובע מעצלות שלי.. וזה גורר איתו גם בזבוז זמן... ועוד הרבה דברים...
אוווווףףף
ניחומים יתקבלו בברכה=]]]]
אבל אני נמצאת במצב דומה,
של מלחמה ביצר הזה, של העצלות,
ולדחוק ת'לימודים הצידה...
ואין לי מושג מה לעשות.
אז אני פשוט מצטרפת לשאלה.
ומזדהה..
סתכלי שניה על השם משתמש שבחרת לעצמך.
לרגע.
'אוהבים את ה' ' איך אפשר לאהוב מישהו,אם הוא לא אוהב אותך ?! זאת ניראה לי אהבה דו צדדית.
אז תבקשי מימנו,תתפללי אליו. "חוננו מאיתך חכמה,בינה ודעת".
אוקי,ובמישור המעשי .
דבר ראשון,לא מצפים מימני סתם גורם לייאוש.
אם אחרים לא מאמינים,אולי כדי שאת תאמיני ?! להתחיל מקטן. היום ניכנסים למ"מ,ומחר אולי רק לחצי שיעור אנגלית.
פשוט לנסות .. כי עצלנות זה הצרה של כולנו. להתגבר עליה,זה כבר הרבה יותר קשה.
הייתי ממליצה לך לנסות לילמוד עם חברה. ככה שלא תוכלי להתחמק ולהגיד:"עוד מעט","אחרי זה".
לעשות את ההשתדלות שלך,ובעזרת ה' עוד תצלחי.
(אני נישמעת לא משכנעת בעליל. מחילה הלוואי ויבואו טובים ויסבירו טוב יותר.
אז אני רק אנחם כמו שביקשת.)
שוווב גם אני שוכח ממבחנים ועף מכל השיעורים ד"א אם את עוד צעירה יש לך עוד זמן להשתנות זה רלוונטי לילה טוב
אל תדאגי גם אני ככה אני עם המורים אני ככה וההורים בכל מיואשים אבל זה הכל עניין של החלטה ואל תדאגי גם אני לא הצלחתי לקבל את ההחלטה אבל זה יבא לך מתי שהוא ואת תצלחי היה בסדר צרת רבים חצי נחמה לילה טוב
נ.ב
גם אני ישמח לקבל עצות תודה רבה
בס"ד...
לך יש דברים שאת יותר טובה בהם ואנשים מקנאים בך בזה!
לא סתאם הוא צודק זה לא הכל
זה קשה. לכולם.
זה דבר ראשון.
את לא לבד.
האדם נברא לעמל. מה זאת אומרת? שהוא צריך לעבוד. זה לא בא לו בקלות.
ועם זה "יצר לב האדם רע מנעוריו". לאדם יש יצר, בהרבה תחומים. מהם בעצלות.
[וכן, גם מי שב5 יח"ל גם באנגלית וגם במת' וגם עושה פסיכו' ומגמה קשה, וכל דבר שנחשב "וואו",
יש לו את העצלות הזו והוא צריך להתמודד. פשוט הרף שלו יותר גבוה, אבל העבודה שלו נגד העצלות לא פחות קשה.]
ואפשר לצאת מזה, אבל זה דורש עבודה, ממושכת, כל החיים.
ועכשיו לעצות הפרקטיות:
א. לעולם אל תגידי לעצמך (מצטטת אותך): "ילדה דפווקה שתיכשל בבגרויות", "אני עצלנית ולא מצליחה בכלווום", "אני כבר לא מאמינה בעצמי".
את לא דפוקה, ולא חסרת תקנה, וחייבים להיות דברים שאת מצליחה בהם, רק תחפשי. תאמיני בעצמך ובכוחותייך!
עכשיו, תעצרי דקה, אל תמשיכי, ותחשבי על 3 דברים שאת טובה בהם, ושמחה בהם. חייב להיות!!
ב. אין "ואני כל כולי קודש ללימודים". לא.
כמו שאמרו פה - למודים זה לא הכל בחיים, ואת לא צריכה להקדיש את כל חייך ללימודים.
לימוד בא בעיקר מהחיים, מהניסיון. בכל התחומים.
נכון, גם אל תזלזלי, עכשיו זה שנים שמיועדות ללימודים "רשמיים", ולכן צריך להשקיע, אבל בלי להגזים, בלי "לבכות לילות שלמים".
ג. תתחילי בקטן, לא "או הכל או כלום".
קחי 10 דק' בשיעור 1. 10 דק' ולא יותר! על השעון.
10 דק' שבהן את שותקת, מעתיקה/מסכמת/עוקבת בספר הלימוד.
וכמו שאומר הרמב"ם - לכי לקיצוניות השנייה כדי להגיע לדרך האמצע.
ב10 דק' האלו אל תדברי, גם אם ידברו איתך. את בתענית דיבור. ואת משתתפת בשיעור.
אחרי שבוע תעשי את זה במשך שיעור שלם. אבל שיעור אחד ביום.
את עושה את השיעורים הניתנים בו, ולומדת למבחנים בנושא.
כך אחרי חודש כבר חצי יום תקשיבי ותשתתפי, ואז תוכלי להרפות. להשתתף ועם זה גם לדבר מדי פעם עם החברה/ לצייר/לכתוב/ כל דבר אחר שלא קשור להשתתפות בשיעור - בלי שיעיפו אותך. כי את גם משתתפת.
ואז, יהיו לזה השלכות. את תביני יותר, ואוטומטית תצליחי יותר.
ד. 2 עיצות שלא בטוח שאת צריכה בכלל:
1) אם את בפער רציני - קחי מורה פרטית במקצוע שאת צריכה. ושוב - לא כל המקצועות בבת אחת, זה לא יחזיק מעמד.
אני בטוחה שאם תדברי עם אמא שלך רציני, תציגי לפניה "תוכנית עבודה", היא תתן לך לנסות עם מורה פרטית.
2) אני ממש נזהרת, אבל יכול להיות שזה נובע מהפרעות קשב וריכוז (ADD או ADHD), ואז תצטרכי ריטלין/ קונצרטה או משהו.. בדקת את זה פעם? אבל כמובן, זו רק השערה, אני לא מספיק יודעת..
והעיקר - המון ביטחון בה', תפילות, בקשות. הוא יכול לעזור יותר מכולם!!!
אם משהו לא הובן או שצריך להרחיב, בשמחה
ב"הצלחה!!
את באמת מחפשת פה ניחומים?
או נוסחת מלחמה מוכחת ביצר הזה?
באמת חבל שכולם כ"כ עצובים, אבל את באעצמך אמרת שהם צודקים, ושזה בסה"כ בידיים שלך...
אלא מה? עבודת המידות זה דבר קשה.
עבודה סיזיפית וקשה ומעצבנת.
השאלה היא מה החלום שלך. בסופו של דבר- לאן את רוצה להגיע. (אני רוצה להיות אשת ת"ח/ אמא להמון ילדים מתוקים עובדי ה'/ וכו')
אם המטרה הזאת נמצאת כל היום מול העיניים-
הרבה יותר יוצא להגיד לעצמך- 'אני לא מוותרת! אני אצליח'!
ולקום ולצאת ללמוד. (וגם שאר הדברים... עצלות היא לא רק בלימודים)
ועכשיו לעניין הלימודים ספיציפית- הרבה יותר קל להתגבר כשמתעניינים בחומר.
יש היום המון אפשרויות ללמוד בצורה שמעניינת.
יש לי עוד מלא דברים להגיד ולהציע, אבל התגובה כבר התארכה מאד... אז אם תרצי- באישי, בשמחה..
ובהצלחה יקירתי!
אין לי הרבה זמן להאריך, אבל אפשר בהזדמנות אחרת.
תחשבי על שתי נקודות:
א. מה התחביבים שלי.
ב. מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה.
אני די בטוחה שהתשובות לא קשורות ללימודים.
אפשר גם לנחש שאת לא מאוד אוהבת ללמוד (או לא אוהבת שמכריחים אותך).
אז באמת, לא כולם צריכים להיות איינשטיין הבא.
אפשר להיות עובד ה' גם בתור בעל מכולת.
וברגע שתעשי את מה שמתאים לך, את מה שבשבילו נועדת - תגלי שאת לא כ"כ עצלנית ובזבזנית זמן כמו שחשבת על עצמך.
פתאום יש לך הרבה מרץ וכח לעשות.
(לא אמרתי להפסיק את הלימודים - למרות שגם זו אפשרות - אלא לקחת בפורפורציה.
המטרה היא, נניח: להיות מורה למוזיקה.
בשביל זה אני משקיעה במוזיקה המון כעת, ובשביל זה אני גם צריכה תעודת בגרות.
אבל תעודת בגרות היא לא המטרה... היא רק הדרך למה שאני באמת רוצה)
שמצפים ממך זה ממש סיוט אני הייתי מעדיף שלא יצפו ממני
