פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1240)

גמלי יש היום בערב חתונה של אחד מהשכונה

אני מכירה 2 שמתחתנות היום.... 

זאת יחסית החלטה של רגע.

סוף הסיבוש רואים אם נשארו אנשים.

אני בכל אופן לא באה לצערי.

הלוואי שבאמת באמת נשמע רק בשורות טובות!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t406199#4844332

שאר חולי עמו ישראל.

יש לה שבר אחד בגולגולת ועוד די הרבה שברים בכל שאר הגוף..

היא יצאה מסכנת חיים אך מצבה עדיין קשה!!

זקוקים לתפילות רבות!!!

.

אז ככה..

מסתבר שמישהו המציא את זה שיש לה שבר בגולגולת..(עצוב שאנשים מנסים לעשות את המצב עוד יותר נורא!!)

אבל מה שכן יש לה זה הרבה מאוד בעיות ברגליים!!

היא עברה ניתוח אחד כבר.. ב"ה היא עברה אותו בשלום!!

היא עדיין במצב קשה אבל לא בשכנת חיים!!

זקוקים לתפילות רבות!!

ענבר בת יעל!!

רק בשורות טובות!!

דבר ראשון, תדברי איתה!

שום דבר לא ילך אם שתיכן תתעצבנו אחת על השניה ולא תפתרו את זה...

תבררי איתה מה היא באמת רוצה ממך ואז אולי תגיעו להבנה שזה לא כ"כ מתאים לך

דבר שני, אולי היא מאמינה וסומכת עליך שאת כן מסוגלת לעשות את זה ולקחת אחריות על משהו מסויים אבל את לא מאמינה בעצמך - אז תשבי עם עצמך ותראי שאולי את כן יכולה להתמודד עם זה

דבר שלישי, עניתי בכלליות ממש כי אין לי מושג מה הבעיה,

אולי אם תפרטי יותר אני אבין יותר ואוכל לעזור בצורה מתאימה...

ב"הצלחה וליל"ט

קומונרית זה יכול להיות לפעמים עם מעצבן..

אבל באמת צריך להעריך אותן...

ומניסיון>

אם מעריכים אותם פתאום מגלים שהם דבר פשוט חמוווד! צדיקות.. N על הקומונריות שלי (בהווה ובעבר...)

היא רוצה שאני יבוא בשבת לסניף, אבל ההורים שלי פשוט לא מרשים לי כי זה שבת אולפנא, ואין לי מדשי"ת, היא צרחה עלי כמו לוידעת מה שאני לא אחראית כי זה איזה שבת חמישית שלי ברציפות שאני לא בסניף, אבל זה לא אשמתי, היה ברמצווה לאחשלי ועוד שבתות אולפנא ושבת חמשוש, ולא יכלתי להגיע ובסוף מה שיצא מהשיחה זה שאני צרחתי עליה כמו לוידעת מה שתעזוב אותי ובסוף היא פשוט נתקה ומאז היא לא מדברת איתי!

והבעיה היא שזה לא פעם ראשונה שזה קורה לי, בגלל כל מיני דברים, ולא שאני לא מעריכה אותה! אני מתה עליה ואני הכי מעריכה אותה שבעולם, כי היא באמצע לימודים ובכל זאת היא משקיעה את כל הנשמה שלה בסניף, פשוט לפעמים יש לה דרישות קצת מוגזמות לדעתי!

ותסבירי לה בצורה יפה ונורמאלית למה באמת את לא יכולה.

זה דיי מוגזם 5 שבתות לא להיות ברצף!

נראלי שאם אינלך מד"ש\ית, זה דורש קצת יותר אחריות..

אולי תנסי שיצרפו אליך מישי?

בהצלחה!

"עולה בשביל אותו מי יעצור..."?

איתך לאורך כל הדרך...?

האושר מחכה לך בסוף...?

אבל אני נמצאת במצב דומה,

של מלחמה ביצר הזה, של העצלות,

ולדחוק ת'לימודים הצידה...

ואין לי מושג מה לעשות.

אז אני פשוט מצטרפת לשאלה.

ומזדהה..

סתכלי שניה על השם משתמש שבחרת לעצמך.

לרגע.

'אוהבים את ה' ' איך אפשר לאהוב מישהו,אם הוא לא אוהב אותך ?! זאת ניראה לי אהבה דו צדדית.

אז תבקשי מימנו,תתפללי אליו. "חוננו מאיתך חכמה,בינה ודעת".

אוקי,ובמישור המעשי .

דבר ראשון,לא מצפים מימני סתם גורם לייאוש.
אם אחרים לא מאמינים,אולי כדי שאת תאמיני ?!  להתחיל מקטן. היום ניכנסים למ"מ,ומחר אולי רק לחצי שיעור אנגלית.

פשוט לנסות .. כי עצלנות זה הצרה של כולנו. להתגבר עליה,זה כבר הרבה יותר קשה.

הייתי ממליצה לך לנסות לילמוד עם חברה. ככה שלא תוכלי להתחמק ולהגיד:"עוד מעט","אחרי זה".

לעשות את ההשתדלות שלך,ובעזרת ה' עוד תצלחי.

(אני נישמעת לא משכנעת בעליל. מחילה הלוואי ויבואו טובים ויסבירו טוב יותר.

אז אני רק אנחם כמו שביקשת.)

זה מגיע למצב שאני כבר לא מאמינה בעצמי

כמה בכיתי? לילות שלמים!

וקמתי בבוקר בתחושה ששומדבר עכשיו לא יצליח להסיח אותי

ואני כל כולי קודש ללימודים

איזה לימודים 

איזה נעליים

על השיעור הראשון עפתי

לא מכינה שיעורים..

היה מבחן שכחתי ממנוווו

טעטטטאטאטאאאאאאאא

שוווב גם אני שוכח ממבחנים ועף מכל השיעורים ד"א אם את עוד צעירה יש לך עוד זמן להשתנות זה רלוונטי לילה טוב

אל תדאגי גם אני ככה אני עם המורים אני ככה וההורים בכל מיואשים אבל זה הכל עניין של החלטה ואל תדאגי גם אני לא הצלחתי לקבל את ההחלטה אבל זה יבא לך מתי שהוא ואת תצלחי היה בסדר צרת רבים חצי נחמה לילה טוב

נ.ב 

גם אני ישמח לקבל עצות תודה רבה

בס"ד...

לך יש דברים שאת יותר טובה בהם ואנשים מקנאים בך בזה!

לא סתאם הוא צודק זה לא הכל

זה קשה. לכולם.

זה דבר ראשון.

את לא לבד.

האדם נברא לעמל. מה זאת אומרת? שהוא צריך לעבוד. זה לא בא לו בקלות.

ועם זה "יצר לב האדם רע מנעוריו". לאדם יש יצר, בהרבה תחומים. מהם בעצלות.

[וכן, גם מי שב5 יח"ל גם באנגלית וגם במת' וגם עושה פסיכו' ומגמה קשה, וכל דבר שנחשב "וואו",

יש לו את העצלות הזו והוא צריך להתמודד. פשוט הרף שלו יותר גבוה, אבל העבודה שלו נגד העצלות לא פחות קשה.]

ואפשר לצאת מזה, אבל זה דורש עבודה, ממושכת, כל החיים.

ועכשיו לעצות הפרקטיות:

א. לעולם אל תגידי לעצמך (מצטטת אותך): "ילדה דפווקה שתיכשל בבגרויות", "אני עצלנית ולא מצליחה בכלווום", "אני כבר לא מאמינה בעצמי".

את לא דפוקה, ולא חסרת תקנה, וחייבים להיות דברים שאת מצליחה בהם, רק תחפשי. תאמיני בעצמך ובכוחותייך!

עכשיו, תעצרי דקה, אל תמשיכי, ותחשבי על 3 דברים שאת טובה בהם, ושמחה בהם. חייב להיות!!

ב. אין "ואני כל כולי קודש ללימודים". לא.

כמו שאמרו פה - למודים זה לא הכל בחיים, ואת לא צריכה להקדיש את כל חייך ללימודים.

לימוד בא בעיקר מהחיים, מהניסיון. בכל התחומים.

נכון, גם אל תזלזלי, עכשיו זה שנים שמיועדות ללימודים "רשמיים", ולכן צריך להשקיע, אבל בלי להגזים, בלי "לבכות לילות שלמים".

ג. תתחילי בקטן, לא "או הכל או כלום".

קחי 10 דק' בשיעור 1. 10 דק' ולא יותר! על השעון.

10 דק' שבהן את שותקת, מעתיקה/מסכמת/עוקבת בספר הלימוד.

וכמו שאומר הרמב"ם - לכי לקיצוניות השנייה כדי להגיע לדרך האמצע.

ב10 דק' האלו אל תדברי, גם אם ידברו איתך. את בתענית דיבור. ואת משתתפת בשיעור.

אחרי שבוע תעשי את זה במשך שיעור שלם. אבל שיעור אחד ביום.

את עושה את השיעורים הניתנים בו, ולומדת למבחנים בנושא.

כך אחרי חודש כבר חצי יום תקשיבי ותשתתפי, ואז תוכלי להרפות. להשתתף ועם זה גם לדבר מדי פעם עם החברה/ לצייר/לכתוב/ כל דבר אחר שלא קשור להשתתפות בשיעור - בלי שיעיפו אותך. כי את גם משתתפת.

ואז, יהיו לזה השלכות. את תביני יותר, ואוטומטית תצליחי יותר.

ד. 2 עיצות שלא בטוח שאת צריכה בכלל:

1) אם את בפער רציני - קחי מורה פרטית במקצוע שאת צריכה. ושוב - לא כל המקצועות בבת אחת, זה לא יחזיק מעמד.

אני בטוחה שאם תדברי עם אמא שלך רציני, תציגי לפניה "תוכנית עבודה", היא תתן לך לנסות עם מורה פרטית.

2) אני ממש נזהרת, אבל יכול להיות שזה נובע מהפרעות קשב וריכוז (ADD או ADHD), ואז תצטרכי ריטלין/ קונצרטה או משהו.. בדקת את זה פעם? אבל כמובן, זו רק השערה, אני לא מספיק יודעת..

והעיקר - המון ביטחון בה', תפילות, בקשות. הוא יכול לעזור יותר מכולם!!!

אם משהו לא הובן או שצריך להרחיב, בשמחה

ב"הצלחה!!

את באמת מחפשת פה ניחומים?

או נוסחת מלחמה מוכחת ביצר הזה?

באמת חבל שכולם כ"כ עצובים, אבל את באעצמך אמרת שהם צודקים, ושזה בסה"כ בידיים שלך...

אלא מה? עבודת המידות זה דבר קשה.

עבודה סיזיפית וקשה ומעצבנת.

השאלה היא מה החלום שלך. בסופו של דבר- לאן את רוצה להגיע. (אני רוצה להיות אשת ת"ח/ אמא להמון ילדים מתוקים עובדי ה'/ וכו')

אם המטרה הזאת נמצאת כל היום מול העיניים-

הרבה יותר יוצא להגיד לעצמך- 'אני לא מוותרת! אני אצליח'!

ולקום ולצאת ללמוד. (וגם שאר הדברים... עצלות היא לא רק בלימודים)

ועכשיו לעניין הלימודים ספיציפית- הרבה יותר קל להתגבר כשמתעניינים בחומר.

יש היום המון אפשרויות ללמוד בצורה שמעניינת.

יש לי עוד מלא דברים להגיד ולהציע, אבל התגובה כבר התארכה מאד... אז אם תרצי- באישי, בשמחה..

ובהצלחה יקירתי!

אין לי הרבה זמן להאריך, אבל אפשר בהזדמנות אחרת.

תחשבי על שתי נקודות:

א. מה התחביבים שלי.

ב. מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה.

אני די בטוחה שהתשובות לא קשורות ללימודים.

אפשר גם לנחש שאת לא מאוד אוהבת ללמוד (או לא אוהבת שמכריחים אותך).

אז באמת, לא כולם צריכים להיות איינשטיין הבא.

אפשר להיות עובד ה' גם בתור בעל מכולת.

וברגע שתעשי את מה שמתאים לך, את מה שבשבילו נועדת - תגלי שאת לא כ"כ עצלנית ובזבזנית זמן כמו שחשבת על עצמך.

פתאום יש לך הרבה מרץ וכח לעשות.

(לא אמרתי להפסיק את הלימודים - למרות שגם זו אפשרות - אלא לקחת בפורפורציה.

המטרה היא, נניח: להיות מורה למוזיקה. 

בשביל זה אני משקיעה במוזיקה המון כעת, ובשביל זה אני גם צריכה תעודת בגרות.

אבל תעודת בגרות היא לא המטרה... היא רק הדרך למה שאני באמת רוצה)

שמצפים ממך זה ממש סיוט אני הייתי מעדיף שלא יצפו ממני

השורות הבאות לא מיועדות אליך - כי ממש קטונתי להביע אותן אחרי הכאב שהבאת לנו פה.

אבל אם תחליטי לקרוא - אני חושבת שזה יכול להועיל.

אולי כדאי גם לנו להפתח, ולא לפסול מיד כל יועצת או מחנכת.

גם עליהם יש סטיגמה. סטיגמה מצד החברים לבית הספר.

מי שהולך אליהם הוא "בעייתי" ו"לא נורמלי", ואולי גם "חולה נפש" אם ח"ו שלחו אותו לפסיכולוג...

כשבסה"כ אלה אנשים שעובדים קשה,

מתוך אידיאלים,

כדי שלנו יהיה טוב.

לא תמיד זורקים אותנו סתם לפסיכולוגים. תפתחו!

רוב הפעמים - כנראה שצריך. וזה לא דבר רע.

ואם נפתח באמת - כנראה שזה יעשה לנו רק טוב.

אם זה בסדר מבחינתך?

ובבקשה תענו עוד תשובות,

ו-אני מעביה לה את כל התגובות, זה בסדר?

אבל סתם כדי להאיר משהו.

תחשבי על הצד שלהם- דרך שונה מאוד (בהנחה שאת מדברת על מה שאני חושבת.), דעות שונות, מעשים שונים.

לפעמים הורים מפחדים מזה שילדיהם לא יצאו בדרכם.

והם נלחצים.

נסי גם לראות זאת מנקודת מבטם- הורים  לילדה בגיל ההתבגרות, שדעותיה מאוד שונות, שרוצה לעשות דברים שהם בכלל לא חלמו עליהם.

זה מלחיץ הורים.

לפחות חלק הורים.

ממש דחוף

http://www.geva.co.il/bagrut_solution_tanach

|מתפלל| |נושא עיניים לשמיים| |מקווה..| ||

קודם כל אני אוהבתותך וואי התגעגעתי לא ראיתיך פוול זמן מ....

ואני באמת לא יודעת, בלבול זה אחד הדברים הקשים בחיים לא לדעת למה לשמוע למה להקשיב מה לעשות...

לאיודעת לעזור לך, אבל ממש המון בהצלחה!!!

לכי עם האמת שלך! האמת יכולה להיות גם הלב, הכל תלוי במצב!

ממש בהצלחה ענקית בעזרת ה'!!!

כן..חח..מאז שנפגשנו מתחת לטיפות גשם במלון הלא מוגדר ההוא..

ותודה..שוב..

גם לא סגורה שממש הבנתי.
אבל בעיקרון אם ההתלבטות היא על אמת או לב, לכי על האמת.
רגש זה דבר שמשתנה, הרבה פעמים הוא גם לא נובע ממקום אמיתי.
אמת זה אמת, זה נצחי יותר, אמיתי יותר, נכון יותר בדר"כ.

בהצלחה ממש נשמה

העבודה שלנו בחיים זה לגרום ללב ללכת אחרי השכל.

כך שגם כשאנו בחורים באמת, הלב שלנו ירצה בה.

אני לא יודעת מה ההתלבטות,

ולכן קצת קשה לי להזדהות עם הכאב -

אבל הכלל שנאמר פה עדיין נכון.

(ויש אמת גם במה שאומר "לך דומיה תהילה"...

אין כזה דבר "האמת שלי". וגם פה הדברים ארוכים ואפשר לדון בהם לילות וימים...

אם רוצים)

אבל אם זה קשור, אני לא מאמין ב"אמת שלו".

אמת יש רק אחת.

כמו שאי-אפשר להגיד שהאמת שלי היא שאבן נופלת,

אבל אני מכבד את זה שהוא אומר שהיא עפה.

אולי ''גישה'', אולי ''השקפת עולם''.

לא ''אמת''.

[האמת, נראה לי שזה לא קשור, אבל אם כבר כתבתי נשתף. ]

ניסיתי להבין, לא בדיוק הלך לי, הבנתי שמדובר בבלבול,

לא הבנתי בין מה למה

(על ההקפצה לפחות..)

נשמה את.

תודה..

לא הבנתי מילה  

תודה רבה

שימחת..

אחרי כזאת ארוחת ערב באולפנא?? (בלינצ'ס מקולקל ורוטב שמן?)...=[

אבל ישתבח שמו לא חסרות סיבות לחייך!

אשרייך צדקת ישראל!

יש כאלה שאומרים שבשנים שר"ח שבט יוצא בשבת- יש שפע של שלג..

בס"ד

אבל לא צריך לדאוג... בעז"ה גם השנה ירד שלג, זה תלוי רק בנו ובתפילות שלנו!!!

(ואולי זאת תהיה הפעם הראשונה השנה שאני אשים נעליים בגלל מזג האוויר )

(ונראלי אחרי הסיבו"ש הקודם בהחלט כדאי שתשים נעליים )

וכן.. באמת ב"ה שיורד גשם

(אז אני מבין שאת היית בין הבנות שלא חשפו את זהותן על יד הבנים [ואולי גם הבנות?!] ובכל מקרה, נא לא להתעסק ברגליים שלי  )

אני אתעסק!!!

זאת לא המלצה זאת פקודה!!

אתה שם נעליים!!!

ואני אבקש ממישהו לדווח לי

רצינו להזדהות אבל באנו לאט מדי

(זה לא שלא חשפתי, פשוט הלכתם מהר מדי.. 

ובכל מקרה, למה אתה חושב שמעניין אותי הנעליים שלך?? |מכחיש|

פשוט בפעם הקודמת הייתי עם נעלי ספורט והם הוציאו אגמון עם כל דריכה..)

בסיבו"ש עשיתי טעות של החיים שלי שהייתי עם מגפיים, חבל שלא הייתי עם סנדלים!!

ומרדכי, בשלג גם הולכים בלי סנדלים

בשלג אתה רוצה לשים נעליים???

לא כייףף |מוחע|

בס"ד

ענבל, ביום שאני אשים נעליים (מרצוני, ולא בגלל איזה טיול של הישיבה, וגם אז אני מחליף אותם בשנייה הראשונה שאני יכול), זה יהיה נס...  את לא צריכה לקבל דיווח, אני כבר אומר לך שאני נשאר עם הסנדלים!!! 

יונה קטנה, מטעויות לומדים ואת הסנדלים לא נוטשים!!!!  (ובינתיים אני לא רואה שלג מתקרב )

אתמול אחד המבוגרים אצלנו ביישוב מסתכל עליי ואז אומר לי: "אתה מפגר? למה אתה הולך עם סנדלים?" אז עניתי לו: "אתה מפגר? מה אתה הולך עם נעליים" (לכל המשתמשיפ תושבי היישוב אל דאגה, נדובר על אליצור, ז"א שמותר להתחצף אליו )

נמצא כבר דרך

נסים קורים.....

זה שבאתי עם מגפיים רק כי לא הרגשתי טוב!!!

אז שמתי מגפיים, כי אמרתי אני גמככה מקוררת וזה... (תשאלו את כולם החלפתי בצהריים בת"מ ששוקו=) באה איתי להחליף )

ועוד חברה שלי שגם לא הרגישה טוב באה, והיא הייתה עם סנדלים, ואז יום למחרת מתברר שהיא הבריאה ואנוכי לא

חברה שלי גם לא אוהבת נעליים בכלל.

וים אחד היא הלכה ברחוב וניגשה אליה מישהיא ואמרה לה שהיא מרגון של נזקקים

והיא מוכנה לקנות לה נעליים ושעות היא לאהאמינה לחברה שלי שהיא הולכת עם סנדלים כי זה כיף לה ולא כי אין לה כסף לקנות...היא היתה בטוחה שהיא מתביישת....

לא נראלי שמישהי תחשוב שהוא נזקק

נוכל לדאוג לזה....

לעמוד ככה בג. הצרפתית זה מקסייםם... (:

סתם, לא ירד גשם כשהיינו שם.

אבל בדרך היה וואחד גשם...

והאיש של הטרמפ היה ממש חמוד והסיע אותנו ע--ד לשער של האולפנא, למרות שהוא גר בא' =)

היה גשם מטווררףף.. ממש!

ועכשיו סתם קפואא

שירד כבר שלג!!!!

[חח והסיבו"ש בגשם היה הכי מצחיק וכייף פעם הבאה - שלג !! ]

[ונראלי שעכשיו כולם יודעות מי אני=]

והיה אחד הכיפים.....

וכשהגרביים נסחטו לי הרגשתי את האימרה"נרטבתי על לשד עצמותי"..

נ.ב. גשם חולה ממך!!!!!

אין על גשם! זה כזה נקי וכייף!!!

להנות מהגשם|?/ שלג? וגם אם יהיה שלג לנו זה לא יעזור, כי הפוך- אתם תתקעו בבית, ואנחנו- באולפנא!!! ואצלנו אפילו המורות גרות באולפנא... אז יהיה מי שילמד אותנו.....=[=[=[=[

אבל איפה אתן לומדות

ור למחצה ומחכה שמישהו יבוא ויחזור להרים אותו כל בוקר כדאי להכניס את קרני השמש החמה הביתה!!

עצוב!!
בשורות טובות!!
שמרו על עצמכם!!

באמת קצת לא אהבתי את הכתבה

דעתי:

עם כל הכבוד לפתיחות שצריך וכו' אני מעדיפה ראש אולפנה גבר.

לא יודעת למה אבל גברים יותר עוזרים לי מאשר נשים במיוחד כי יש להם ידע הלכתי וצורת הסתכלות אחרת.

צורת הסתכלות של אישה אני יכולה גם לבקש מהמחנכת, מהיועצת או מכל מורה אחרת.

אצלי באולפנית יש את הרב שהוא ראש האולפנה ועוד מנהלת שאני לא מכירה בכלל היא כמעט לא קשורה אלינו.

ולא יודעת מה איתכם אבל הראש אולפנה שלי הוא יותר טוב לדעתי ממנהלת.

לא סותר שצריך דמות נשית אבל בשביל זה יש מחנכת או מורה או יועצת או כל דבר דומה.

אם האולפנה יודעת איזה מורות להביא, אני חושבת שלא תהיה בעיה אם רק הראש יהיה גבר.

ואני יכולה להגיד על האולפנית שלי שהם ידעו איזה מורות להביא!!!

אז ככה:

אני בעיקרון דווקא כן הסכמתי עם הכתבה..

אני חושבת שצריך שתעמוד מנהלת בראש.. אבל שיהיה לצידה רב ואבא לצידה..

שיהיה מקום לאמא ומקום לאבא!

מה שהולך באולפנה שלי כרגע זה שיש לנו מנהלת ויש מה שנקרא "רב האולפנה" אבל מכיוון שאולפנה שלנו חדשה(למי שלא יודע אני לומדת באולפנית "גילה" קצרין= היא נפתחה השנה עקב ביקוש שבנות לא יסעו שעה נסיעה למקום לימוד(טבריה)) 

אז חדר מורים הוא לא כ"כ למורים כי יש בממוצע 3-4 מורים ביום.. הם מלמדים את המקצוע שלהם מדברים עם המנהלת/מחנכת(היא במקרה אותה אחת) והולכים להמשך הסדר יום שלהם..

לפני חנוכה היה לנו רב שליממד אותנו מקצועות קודש והיה אמור לשמש כרב אולפנה אבל מכייון שהוא בא רק לשעות שהוא מלמד אותנו ממש אבל ממש לא הרגשנו שיש אבא/ רב באולפנה והוא מסיבות אישיות עזב אותנו והביאו מורה אחד שילמד אותנו את המקצועות שהוא לימד.. והביאו מישו (שהוא גם אבא של מישהי מהכיתה) שיהיה רב האולפנה שהוא גם עזר ותרם רבות להקמת האולפנה אז נתנו לו את הכבוד.. הוא ניפגש איתנו פעם בשבועיים ומדבר איתנו על חג או משו בוער שיש באותם ימים או פשרת שבוע..

אני אישית לא מרגישה כ"כ אותו וזה חסר!

אמממ באמת אחרי הכתבה אני החלטתי ללכת למנהלת ולהגיד לה את זה ולראות מה היא אומרת...

אבל אני בעיקרון מעדיפה שיהיה מנהלת ורכזת ויועצת בת.. ושיהיה דמות רבנית שתיהיה לידה.. 

אמממ זהו זה מה שיש לי לומר בעינין..

שבוע טוב!

בס"ד

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11305

גם בגבר יש חסרונות בתור ראש אולפנא וגם באישה.

אז השאלה היא האם הגבר הספציפי הזה מתאים או שעדיף את האישה הזאת.

לנו באיזור יש שתי אולפנות, אולפנא אחת יש ראש אולפנא רב, הוא אוהב את הבנות, יש קירבה מדהימה, הוא מחזק אותן, מעודד אותן, הם בקשר.

ואצלנו באולפנא יש מנהלת, שמפחדים לדבר איתה, היא לא מתעניינת בנו בכלל, היא לא מכירה אותנו, בחיים אף אחת לא תשפוך את הצרות שלה מולה, קיצור היא אובייקט (נמוך במיוחד) שחופר בטקסים ובודק ת'גובה של החצאית.

במקרה הזה הייתי מעדיפה ראש אולפנא גבר.

קיצור- מה שמשנה זה האופי של הראש אולפנא ולא אם הוא גבר או אישה.

אז ככה>

;המאמר הזה דיי עיצבן אותי. כי הוא הוציא את כל האולפנת הקיימות לא בסדר.

אצלנו באולפנה יש צוות ניהול- יש את הרב, שהוא ראש הואלפנה, ולצידו יש את המנהלת תיכון, שהיא גם דמות חינוכית משמעותית באולפנה.

לדעתי זה המצב האידיאלי. כי מצד אחד יש את הדמות הרבנית, המשמעותית מאוד לדעתי, ובנוסף יש את המנהלת (שלא ממש מרשה לנו לקרוא לה המנהלת.. אבל שיהיה..) שהיא דמות של אישה שאפשר לשאוף להיות כמוה, ואם יש מצבים שצריך לפנות לאישה להתייעץ איתה, אפשר לפנות אליה.

הרב שלנו תמיד אומר (לפני ההכתרה וכאלה..) שכשהוא התחיל להיות ראש אולפנה אמרו לו שבכל הרגעים המשמעותיים הוא לא יוכל להיות (הכתרה, מסיבות למינהם.) אבל הוא נמצא בכל המעטפת, לפני, אחרי..

מליון פעמים: אשה!! .

למה?

כי מנהלת האמורה להיות דמות לחיקוי. מישהי, לא ששואפים להיות בדיוק כמוה, אבל שנותנת דוגמא לחיי תורה אמיתיים. 

כשיש מנהל גבר- ואני רואה את זה קורה בפועל בהרבה מקומות- העולם הדתי של הגבר נהיה הרבה יותר קוסם, מדהים, ואו- הוא באמת עובד את ה'> והעולם הדתי של האשה נראה נורא טפל, ולהרבה בנות אולפנה אין מודל לשאוף אליו. כשרואים רב מנהל מדהים הבחורה יוצאת במקרה הטוב עם "ואו ככה בדיוק אני רוצה שבעלי יהיה"... זה לא אמור להיות ככה!, ממנהל(ת) אמורים ללמוד "ואו, איזה מדהים העולם הדתי! איזו אשת חינוך מדהימה! איך היא מבינה אותי! יש לי כל כך הרבה לאן לשאוף- וגם איך לממש..." 

ברור שצריך להביא מנהלות שכן אפשר להחזיק מהן, ולא רק מישהי שפשוט יש לה תעודת ניהול אלא מישהי שאפשר להחזיק ממנה גם כדמות תורנית משמעותית. 

אני חושבת שזה אולי קצת לא בריא שאת העולם של בנות דתיות היום סובבים המון דמויות משמעותיות דווקא מהמין השני... :/

זה בעיני לא עניין מגדרי, ולא צריך לערב שיקולים שאינם מן העניין. אם יש X מועמדים, צריך לבחור את הכי מוכשר.

בין אם זה יהיה גבר, ובין אם זו תהיה אישה. אני דווקא חושבת לכיוונים אחרים מאלה שהועלו בכתבה. בעיני אנשי החינוך צריכים לשמש לבנות מודל משפחתי עד כמה שניתן (בטח בפנימייה, אבל גם בבית ספר ללא פנימייה). יש בנות שיהיו זקוקות לדמות אם ויש בנות שיהיו זקוקות לדמות אב - כל אחת ונסיבות חייה...

דווקא לא חשבתי על זה מעולם בעניין הדתי, אולי זה בגלל שאני לא ממש דוסית, גם אם למדתי באולפנה מאוד דוסית, מה שלקחתי משם היה בעיקר היחס האישי, החמלה כלפי כל אחד ואחד, אהבת האדם. זה עבר טוב מאוד, גם כשהיה לנו מנהל ולא מנהלת...

וזה הזוי לחלוטין שהוזכרה בכתבה הזאת אולפנת דרכי נועם (האולפנה שלי - כי זו דווקא ה-דוגמה ההפוכה ביותר לכל הרציונל של הכתבה - דווקא בה היה פעם מנהל בלתי נשכח שהצליח מעל ומעבר לכל שיעור!

מקפיץ

לדעתי צריך מצד אחד את האשה שתיתן את החיבוק וכ"ו

ומצד שני את הרב שיהיה יותר דמות חינוכית ורבנית

אה והסנה בוער:לדעתי צריך רב שיידבר עם הבנות "בגובה העיינים"

ואני מוסיף עוד שאלה:בבית ספר יסודי שהבנים והבנות לומדים באותו מבנה אבל לא באותה כיתה האם צריך מנהל או מנהלת?

רוזמרין ותפוזית- מסכימות איתי?

אבל נראלי לא בכל אול' יש רב שהוא באמת בקשר מדהים-מדהים עם התלמידות.

(אין!! על הרב שלנו. הרב הכי שפיץ שקיים!!)

והייתי באולפנה גם לפני שהיתה גם מנהלת. ויש הבדל מטורף. ברור שככה זה המצב הכי טוב.

וחוצמזה בשביל מה יש את המורות?

כולם אצלנו אוהבות את הרב,

הוא זה שבאמת אכפת לו ברמה אישית מכל אחת

הוא דמות יותר "נוכחת" מאיזה מנהלת דודה שלא מזיזה לאף אחד

הבנות אוהבות אותו והוא אוהב אותם ממש כמו בנות

הוא 24/7 באולפנה, והיו ימים שבכלל שהוא לא היה ישן הוא היה נרדם פתאום באמצע שיחות באמצע הלילה

ואחרי 25 שנה בתור מנהל האולפנה נראה מי יצליח להיכנס לו לנעלים (חלילה!)

אישית לא מתחברת למנהלות

הסנה הבוער אני ממש לא מסכימה איתך,

אם מישהי חושבת שנשים זה פחות שווה בגלל שהראש אולפנה כזה צדיק

יש לה בעיה בעצמה ולא במשהו אחר.

מקפיץ

מקפיץ קפוץ

שיהיו חכמים וגדולים בתורה, בעלי יכולת חינוכית גבוהה!!!!!

לא קראתי את הכתבה וגם לא את כל התגובות, אבל אגיב את דעתי.

אצלנו יש מנהלת מדהימה. ויש ארבעה רבנים שמשמשים כמורים מקצועיים למקצועות הקודש. יש את הרב המובהק יותר, אבל לכל בת יש גם אפשרות לבחור לה רב שהיא מתחברת אליו יותר, לכיון ולהלך הרוח שלו. 

אבל המקום שלהם הוא בכלל ברמת מנהלת. אין שחנ"שים לדוגמא. (שזה נראה לי קצת מוזר ולא ממש במקום. בשביל זה יש מחנכת, מורות, יוצעת, מנהלת )

המנהלת אצלנו היא אישה מדהימה. דואגת, מעורבת לגמרי ביום יום של בית הספר.

היא תמיד מוצאת איך לקשר את מה שקורה במדינה לחיים שלנו כבנות דתיות. 

תמיד יודעת להכווין כשיש דילמות.

כל הערכים שלה, כל הערה שיש לה מושטת על ערכים של תורה ומצוות וזה מדהים איך היא מצליחה לגרום לבנות לאסוף לכלוכים מהחצר, כדי לגמול חסדים עם המנקות. 

המנהלת שלנו היא אישה שעסוקה רוב שעות היום, אבל את יכולה להכנס אליה למשרד או לתפוס אותה במסדרון ולהתחיל לספר לה על הצרות שלך. 

היא אישה שתזכור בדיוק מה אמרת שיש לך מתי, ותשלח לך סמס בהצלחה או איך היה, מתוך דאגה והתעניינות כנה.

היא אישה שכשאת שולחת לה מייל, היא מתקשרת חמש דקות לפני שבת כדי לוודא שתקבלי את התשובה ממנה. 

אישה שאת יכולה להרים טלפון או לסמס לה כשאת צריכה לבקש ממנה, בכל שעה ויום.

אישה שלא רוצה שיקראו לה המנהלת או המורה, אלא בשמה.

אישה שתתעניין איך היה במבחן ואם הספקת להגיש את העבודה, כי היא שמעה מהמחנכת שהיה לך לחוץ.. 

ועוד המון המון דברים שלעולם לא יהיו עם רב אולפנה. 

היא דוגמא ודמות לאישה דתית, שעובדת, מגדלת משפחה נהדרת, חיה עפ"י הערכים שלה ומצליחה לשלב הכל בצורה מדהימה, והיא גורמת לבנות להבין לאן הן יכולות להגיע. 

רב אולפנה..? אף אחד לא תשאף להיות רב האולפנה.

אז לא, היא לא רב, גם לא רבנית.

היא אישה מדהימה בפני עצמה. אשת חינוך למופת. אדם מדהים. שאני אישית מעריצה! 

[עשיתי לעצמי חשק לתת לה חיבוק עכשיו ]

ואם המנהלת הייתה רואה איזה תשבחות הולכות פה

אבל דעי לך שאני בכלל לא חושבת שהמנהלת שלך היא מה שהיא בזכות זה שהיא אישה, או שדבר כזה לא היה יכול לקרות עם ראש אולפנה שהוא גבר. המנהלת שלך היא מה שהיא בזכות עצמה כבן אדם, וזה נכון שאין רבים כאלה באופן כללי (לא גברים וגם לא נשים)] אבל כן יצא לי לשמוע על עוד כמה מקרים בודדים כאלה, ותאמיני - בחלקם אלה היו ראשי אולפנה גברים. 

יצא לי גם לשמוע סיפורים בדיוק הפוכים ומאוד לא נעימים, וגם שם לא מצאתי נטייה למין מסוים - יש גם נשים וגם גברים שהם אנשים בעייתיים...

מה שכן אני חושבת שנשים עם נשים עלולות להיות יותר קשוחות ויותר לדרוש. גברים עם נשים הם בדרך כלל יותר רכים. ברור שגם לזה יש יוצאי דופן.

שאם כל התכונות אופי האלו היו בתוך מנהל או רב ולא בתוך מנהלת שהיא אישה, הייתי נרתעת.

לא הייתי מרגישה קרובה ובטוחה מספיק בשביל לדבר עם איש על נושאים כאלה ואחרים.

גם לא הייתי מרגישה בנוח אם איש היה מתעניין בי ברמות כאלה שהמנהלת מתעניינת (וזה מאוד טוב לי וחשוב לי). 

בעצם, כל הקשר בין אישה לאישה הרבה יותר פשוט, אמיתי וטבעי, מאשר קשר של איש ואישה.

זאת גם דעת ההלכה, וגם טבע העולם. 

חוץ מזה שאני חושבת שבאמת טבעי ונכון שבת תלמד מבת, ותהיה לה מודלית לחיקוי ולא מודל לחיקוי. כי אף אחת לבנות האולפנה לא הולכת להיות רב אולפנה (כנראה )ולא בעל ולא אבא, אז למה לא לראות דמות שאת כן יכולה ללכת לאורה?

כ"כ הזדהתי איתך!!!

אבל הכי מבאס זה שלא כולם רואות אותה ככה....

רק אחוז קטן....

אבל ממש העלת בי זכרונות ומקרים!!!!

ממש הזדהתי וכיף לשמוע שעדיין יש את המורים והמנהלים שהם עובדים בזה

כי הם יודעים שהם יכולים לתרום ולעזור ולא כי אין להם במה לעבוד....

הרגשתי שכל מילה נכתבה עליה ויש לי עוד הרבה מה להוסיף!

ואם היא תראה את זה היא .... (חבל לפרט)

אצלנו באולפנא יש גם את המנהלת המטורפת הזאת וגם ראש אולפנא שאני מאוד מאוד לא התחברתי ולהף אני מאוד נרתעת ממנו ומהמעשים והשיחות והשיעורים שלו......

אבל זה מאוד מאוד תלוי באופי!

כי יכולה להיות מנהלת דפוקה ורב תותח-זה ממש ממש תלוי באופי....

אני חושב שבן הוא יכול להיות דמות שיותר משפיעה מלמעלה כזה.. 

תחשבו על הרב אברהם שפירא.. הוא היה ממש משפיע. אז משהו דומה!

אני חושב שבת לא ממש יכולה להיות כזאת..  (בטוח יש יוצאים מן הכלל)

קשה להסביר את זה..

לי אישית עוזר יותר להפתח ולספר לרב שלי מאשר לאיזה בת..

בסיעתא דשמיא

אני חושבת שרב זה יותר טוב כי יותר יודע לפסוק בדברים וכאלה וגם אנילוידעת אבל אז עולים כל מיני דברים נגיד שאסור לשיר ליד בנם וכאלה לוידעת ניראה לי זה חשוב שזב יהיה רב

גם רבנית לפעמים מרגישים איתה חופשי מדי..

(לא שאני לא מרגישה חופשי ליד הרב שלנו אבל יש גבולות..=))

תלוי מי הגבר ומי האישה.

וגם תלוי מי שאר הצוות שעומד בהנהלה. (סגנים, מנהל תיכון, וכו')

אשה מבינה את הבנות, תסלחו לי, בנות לא יכולות לבוא ולדבר על גיל ההתבגרות שלהן עם ראש האולפנה שלהן! קצת חשיבה...

כי באולפנא שלי לשעבר, היה מנהל וכל הבנות היו מתחבאות בשירותים, ועכשיו ישד מנהלת והיא נכנסת לשם כדי להוציא את הבנות....=[=[=[

אבל אנחנו נפגש נכון???

פוליים בהצלחה מדהימונת!!

בס"ד

מזל טוב!!!! (על זה שעלית שלב בחידון) ובהצלחה בשלב הבא (אולי כלת חידון התנ"ך השנה תצא מהפורום?!) וגם בשאר הדברים שיש לך (בין עם זה בלימודים ובין אם זה בתוכניות שמעבר )

יותר נכון במקרה הזה לעיניים אבל גם ככה זו כפירה אז נשאיר את זה ככה

נשמה

יישר כח עצום!

אין לך מושג כמה אני מעריכה אנשים כאלה....

שיהיה לך המון המון בהצלחה!!!!

ויישר כח שהלכת עם זה עד הסוף!....

בס"ד

נסי להבין מה שאת לומדת, ולא רק לזכור הכל בעל פה. זה גם הרבה יותר יעיל, וגם הרבה יותר לימוד תורה (שלמען האמת את פטורה ממנו, אבל אם את עושה את זה בכל זאת שלפחות יהיה רציני).

אני ממש אשתדל.

התלבטות שלי הייתה שלא רציתי להפוך לחידוניסטית.

אני משתדלת ללמוד עם דעת מקרא.

והלואי שלימודי יהיה לזכות לכולם.

אבל של ירושלים, אז זה יותר קשה לעבור אותו...

נעודד אותך מרחוק..!(מהפורום..)

נשתדל לא לשכוח (ח''ו.. לא באמת..!)

מה הפכתם לשרשור פרידה...?

היא שלנו לעד..

בס"ד

ידוע כמחוז בו רק חלק מאלה שמקבלים מאה עוברים. כמו הישיבה התיכונית שלי עד שהגעתי לכיתה י'. וואו, אני מתגעגע לחמישית.

אז טאני רוצה לראות מי אתם, אז טוב נראה

גמאני ממחוז ירושלים

לאלישע בן אבויה- מסכימה 100%. אחד מהדברים שבאמת צריך לשים לב בלימוד... (מה שכמובן לא הופך את ההתמודדות בחידון לרעה, אלא רק לשים לב שבאמת מבינים ולומדים כמו שצריך לא רק משננים).

ענבל- בהצלחה! ~ וגם לכל המתמודדים האחרים...

ונ.ב- מחוז מרכז הכיייייייייייייייייייייייייייייייייייייי = (לקשיי קליטה- שווה) כי אני לא ממחוז ירושלים!!!

(אני לא כזאת סטומה כמו שאני נשמעת.... (נראלי...)} בשם חברתי- או שכן....=[

ובעניין הפורום - אל תדאגי

וואי כל הכבוד!

בהצלחה נשמה!

[אתיוש , אם את מוצאת - תכניסי לדיסק כזה ..]

שבוע טוב !!

יש שם את החדש של עלמא-"שער"..רק 50 שקל...כולל בתוכו את "ואם היינו"...

מהשני לפברואר בכל החנויות.עד אז רק ב"דברי שיר"

אז... 

תקני גם את..

אשמח אם תפני באישי. מקווה להיות פה מחר. בהצלחה גדולה לא להתייאש. פשוט אני צריכה ללכת ואני לא רוצה לענות לך ברגל אחת בעז"ה אני אשלח לך מסר"ש.

בהצלחה ובשורות טובות.

אני ממש אקצר, כי אין לי זמן - וכי הכרטיס שלי מלא בהודעות שנכתבו בדיוק למקרה שלך.

נתחיל בזה, שאין צורך להלחץ, וגם לא להתייאש.

יש שלבים בחיים שצריך לעלות קומה כדי להמשיך.

כבר קנינו את הקומה הקודמת - עכשיו צריך להתאמץ עוד קצת.

זה, על רגל אחת, תהליך עבודת ה'.

בשלב הזה של הנעורים, זהו המפגש הראשון שלנו עם התופעה הזאת.

עד עכשיו היינו בקומת הילדים - הרגשנו, חווינו, הכל היה ברור מאליו.

וכעת אנחנו נדרשים להתבגר. לקחת אחריות ולעמול כדי להגיע לאמונה.

אמונה שתהיה מבוררת וגדולה יותר מהאמונה המבולבלת של הילדות.

איך עושים את זה?

לומדים אמונה (כמו שכבר אמרת שאת עושה - סחטיין עליך!).

שואלים שאלות, מחפשים תשובות, מתעמקים.

כשמגיעים לתשובה - חווים שוב עוצמות אמונה גדולות.

עד לפעם הבאה...

(אפשר לחכות שהיא תגיע ונהיה לחוצים כבר, ואפשר להמשיך לברר עוד ועוד את האמונה. 

כל הזמן. תמיד. להיות אדם גדול שלא נרתע משאלות גדולות.

אם עושים את זה בשמחה ובנחת ובאמת - זה גם כיף גדול מאוד.

אשמח מאוד לעזור, אם אוכל.

לילה טוב!

יש להוריד בתשלום בכולמיני אתרים.

מחזקת.