פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1241)

מחזקת.

לא קרה לכם אף פעם שמצאתם משהו מהר יותר או פחות גם כשלא אמרתם??

לי אישית קרה...

וגם קרה לי למרבה הפלא שאמרתי ולא מצאתי...

אסור לבנות עולם אמוני על דברים כאלה.אם בכלל להאמין..ואני מאמין בזה,אבל..

גם אני דיי מאמינה בזה..אבל קשה לי עם זה...~

יהדות זה לא מופע קסמים והוקוסים פוקוסים.

אומרים איזה משפט ומיד זה עוזר.

מצטערת לאכזב,

אבל זה לא החידוש שהיהדות מביאה לעולם.

להפך - נבחרתם להוולד לעם שקיבל על עצמו את העבודה הכי קשה.

עבודה של בניית המציאות ותיקונה.

זאת עבודה קשה מאוד,

ו"אין פטנטים" (הרב עמיטל).

אגב,

לכן ה"קסם" הזה לא באמת עובד.

זה נחמד בתור עידוד פסיכולוגי, אבל כמו שאומר הרב אבינר -

הסגולה הכי טובה היא... לחפש.

בכל מקרה - שמחה שמצאת!!!

כשאומרים אמר ר' בנימין זה תפילה לה' שאני אמצא

מה שנאבד לי. 

ואני מראה שאני מאמינה בה' שהוא יכול לפקוח את עיני

ולגרום לי לראות מה שלא ראיתי קודם.

ותוך כדי זה אני כמובן מחפשת וזה..

ככה זה אצלי לפחות.

בדיוק השבוע ניסיתי להיזכר מה הנוסח המדויק של זה...ולא זכרתי...

אשמח אם מישו יכתוב פה...

הכל בחזקת סומין, עד שבא הקב"ה ופוקח את עינהם"

הפכנו מ"עם סגולה" ל"עם סגולות"...

תודו שנון

גמלי זה עבד, שאבד לי עגיל, זה מדהים!

אני לא מבינה מה הבעיה?

אם באים ואומרים את זה ממטרה שה' באמת יעזור לי למצוא את זה זה לא בעיה!!            

אסנת, מה הקשר עבודה? אם חיפשתי ולא מצאתי זה אומר שה' רוצה שאני אפתפלל אליו לא?

הגיעי לאותן מטרות, ויהי מה! רק כך תוכלי להגיע לאותן שאיפות...

כאשר אדם לא מציב לעצמו מטרות, מסתמא הוא יעדיף להישאר למטה... 

העצה של הקדוש הרבע מפיאסצנה זצ"ל הי"ד היא לכתוב ביום ההולדת דף עם התכונות, המידות והאיכויות שאת רוצה שתהיינה לך ביום הולדתך הבא, ובכל יום לראות את הדף ולחשב האם התקדמת עוד לקראת המטרה הסופית!

בהצלחה!

לכולנו יש תרגעים האלה של..אווף למה בכלל יש יצר הרע..

אבל תחשבי על זה..אלוקים ברא אותנו בשביל שנעבוד אותו..בא נגיד שהוא לא עשה לנו חיים קלים...יש פיתויים..יש יצר..והכל נהייה בלאגן! אבל דווקא אז..דווקא כשיש כ"כ הרבה מכשולים..הוא מנסה אותנו לראות אם אנחנו נעשה מה שהוא מבקש..

באמת קשה..לא אומרת שלא..ובאמת לפעמים חושבים שכדאי להישאר למטה..

אבל אנחנו צריכים תמיד לזכור שהעולם הזה זה כמו פרוזדור לעולם הבא..אם תעשי עכשיו את מה שאלוקים מבקש ממך..שם למעלה יהיה לך הכי טוב שאפשר..

(יש לזה כ"כ הרבה דוגמאות ומשלים שכ"כ מחזקים..אם יהיה לי זמן אכתוב לך אותם..בתקווה שהם יעזרו..)

בהצלחה נשמה!

לימוד יומי קבוע שמחבר אותך פעם ביום לתורת חיים.

נסי ותגידי לי עוד כמה ימים איך זה מרגיש...

ואם צריך עזרה במשו נסי להשיג אותי דרך החבר'ה פה...

בהצלחה והרבה הרבה שמחה!!

הייתי במצבים דומים,

את מוזמנת לאישי, אשמח לדבר איתך, ולשמוע ...

וגם אםלא מתחשק לך לדבר, אז רק שתדעי שלהשאר למטה זה לא פתרון לבעיה,

נסי לאט לאט לפתור בעיות, לנסות דברים חדשים,לעלות למעלה ולהתקדם...

אני אשמח לעזוראם את צריכה מישי

יומטוב...

בת כמה את, דבר ראשון?

מה שכן, מאיפה הבאת ש:

בשביל זה לנו יש תורה בכתב ותורה שבעל פה שאומרת בדיוק את מה שהוא אמר.

שיש חיים אחרי המוות ושיש עולם הבא ועולם הזה.

וכל מה שמצאו הוכחות מדעיות זה רק כי אנשים רוצים לתפוס בשכל שלהם דברים ולצערנו לא מבינים שלא הכל אפשר לתפוס בשכל.

גם הדברים שנראים לך ברורים מאליו הם דברים שאלוקים הביא ושאלוקים עוזר להם להיות.

ולגבי הנשמה וכו'- אף אחד לא יכול להגיד לך מה זו בדיוק נשמה אבל אני חושבת שהמוח הוא חלק מהנשמה ובגלל זה מצאו הרבה דברים במוח שייחסו לנשמה.

מי אמר שהנשמה היא לא המוח?

מי אמר שהמוח הוא לא אלוקי?!

כל דבר בך הוא חלק מאלו-ה.

ככה אני חושבת שהיהדות מתיחסת לעניין ובזה אני מאמינה.

מקווה שגם את.

את מסתכלת על משהו ואומרת- הוי! יש כאן נשמה שמחכה שאגאל אותה, אני חייבת להתחיל להתווכח על מה שהיא אמרה.

אולי תקראי קצת לפני שאת כותבת דברים?!

קצת. נמאס לי להסביר את עצמי 15 פעמים!

מה שכתבתי הוא שהטענה שכיום יש יותר אמונה בנשמה היא מוטעית בגלל ככה וככה וככה.

לא כתבתי שאני לא מסכימה איתו שיש נשמה, אמרתי שאני לא מסכימה שזאת הדעה הרווחת.

זה הכל.

מצטערת.

טעיתי.

חשבתי שהתכונת למשהו אחר.

יש דרך לבוא ולהגיד לי את הדברים.....

אחר כך רק אל תבואי בתלונות שאני בלי תרבות דיון.

"קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים".

וכבר רואים בבירור שיש מהות לא פיזית

את צודקת שבעבר, בתחילת תקופת ההשכלה, כשהמדע הקליני היה בחיתוליו,

היתה אופוריה ש"המדע יודע להסביר הכל".

וזה נכון, המדע באמת יודע להסביר איך קורים הדברים.

אבל היום יש תנועה איטית בכיוון ההפוך - הרבה מדענים מבינים, שאת ה"למה הדברים קורים", ואת מהותם - אי אפשר להסביר.

תנסי לשאול מדען - "מה זה חיים?".

ברור לכולם, גם לו, שזה לא רק סך ההורמונים המתרוצצים לך בכלי הדם.

יש גם "שכל" ו"רגש".

אבל מה זה "שכל"? הורמונים? חומרים כימיים?

(אז לא יתכן שיש מדע!)

ו"רגש" - גם אותו אי אפשר להסביר עד הסוף.

אי אפשר להאשים את האבולוציה ב"מצב רוח", ולא כל רגש שאת מרגישה את באמת מבינה עד הסוף.

אז מה הוא?

והאם "שכל" ו"רגש" הם "חיים"?

אם נבנה רובוט חכם שמביע רגשות בהתאם לגירויים חיצוניים - הוא יהיה אנושי? חי?

בקיצור,

אשרי מי שזוכה לחשוף את דרכי ה' בעולם באמצעות המדע -

נותן לנו ללמוד איך הדברים פועלים, ועד כמה העולם הוא מתוחכם ומשוכלל.

אבל את המהות הפנימית - בבקשה שישאיר לתלמידי חכמים.

(זאת הזדמנות לומר לך, הרהור, שאני מאוד נהנית מהתגובות המחכימות שלך!)

גם את העולם עצמו ולא רק את השאלות ה"רוחניות" המדע כבר לא מבין, יש לטרי פראצ'ט פיסקה נחמדה על זה שמדענים הפסיקו לחפש היגיון בתוהו ובוהו והתחילו להתעניין בתוהו ובוהו עצמו וכמה אנחנו לא יכולים להבין שום דבר קוונטים כאוס והרבה בלאגן.

(גם אנחנו חובבי טרי פראצ'ט )

אני יכולה לתרץ, שאנחנו עומדים לפני תגלית חדשה, משהו בסדר גודל של תורת ההתפתחות של דארווין וכח המשיכה של ניוטון, שתהיה אמת כוללת יותר ממה שאנחנו יודעים עכשיו, ותקיף גם את הכאוס והקוונטים (שאין לי מושג בהם).

אני גם מקווה שזה יקרה - כי זה דבר גדול וחשוב להבין יותר ויותר את המציאות.

לאן שלא תלך תמיד תמצא מישהו שגם יאהב את המציאות המטורפת הזאת.. 

בתחילת מכשפות בחוץ לארץ יש את הפתיחה הרגילה עם תיאור של עולם הדיסק זה בערך משהו כזה:

פעם היקום היה מקום לא ידוע שניסינו לחקור אותו עד שהפסקנו לנסות להבין את הבלאגן, ובמקום לעשות דברים מועילים כמו למצוא את הפרפר שגרם לכל הסערות שהיו לנו ולהרוג אותו, אנחנו מתחילים לשקוע בכמה הכל מוזר ואי אפשר לדעת כלום בעצם ומוציאים על זה חולצות.

הפרפר שהוא מזכיר זאת הדוגמה הקלאסית של תאוריית הכאוס, היה חזאי אחד לפני חמישים שנה שהכניס נתונים וקיבל תחזית לטווח די גדול, אח"כ הוא הכניס שוב את אותם נתונים כשהוא עיגל אותם ממש קצת והשינוי לטווח רחוק היה ממש משמעותי, הוא היה לפני שתאוריית הכאוס גובשה אבל זה הרעיון שעומד בבסיס שלה.

נחמד לי שבשירשור אחד אנחנו נוגעים ברצף נושאים מתוך איש ההלכה, חסרים לנו ההלכה כבסיס אידאלי והעולם כדינמי ונתון לשינוי על ידנו ועברנו על כל חידוש מעניין של הספר  מעניין אם זה מקרה או שאני עם הראיה הסלקטיבית שלי ממציא קונספרציות על גיבובי הודעות של אנשים אחרים..

עם מהלך מתת זרם אחר לחלוטין (ובלי פרטים בגלל האאוטינג)...

תודה.

(בהנחה שהגבת על איש ההלכה ולא על פראצ'ט..)

הרעיון הכי מרכזי שם שהתחבר לי לשירשור זה שהעולם הזה הוא העיקר של הכל ועולם הבא זה לא מעניין אותנו, להיפך.. מתיבתא דרקיעא חולקת בבהרת קודמת לשיער לבן.. העליונים שואפים לתחתונים ומטרתנו בעולם היא לא להעלות את העולם אל הקב"ה אלא להוריד אותו לכאן.. (מתמוגג)

הבינה המלאכותית דווקא מאוד באופנה כרגע.

העניין הולך ככה, יש את האמיגדלה, אם אני לא טועה, שנמצאת אי שם במוח שלך חשופה באופן מטריד למדי לכל ההורמונים שהמוח שלך מפריש. מה שמשנה את מצב הרוח שלך.

יש את האונה הפרונטלית שלך (האונה המצחית) שבאה ומאחדת את כל הקלט של שאר האונות שלך ושולחת לך פקודות. הווה אומר, את רואה את X- הווה נקרא לה שושנה, שאת לא אוהבת בגלל א' ב' ג'. יש את החלק במוח  שקולט אותה ומחבר אותה עם אותה שושנה מהעבר שלך (ע"י ההיפוקמפוס- שאחראי על הזיכרון.) ואת האמיגדלה שאחראית על הרגש- הכל מגיע אל אותה אונה פרונטלית שמחברת הכל ואומרת- אוי, אני לא רוצה לפגוש בה וישלך לך פקודה לעבור מדרכה.

זה מה ששמעתי מאיזה מרצה לבינה מלאכותית לפני כמה שבועות. הוא סמוך ובוטח שיום יבא והבינה מלאכותית תתאפשר. נכון ומיפוי המוח קשה מאוד אבל בסופו של דבר, עם על מיני טכנולוגיות, הרבה מאמינים שנגיע לעידן בו נוכל ליצור "נפש"- יציר תבוני מלאכותי. באותה הזדמנות שמעתי הרבה שתמכו בו, ומצאתי את הבינה מלאכותית כאופנתית למדי.

יש הרבה שטוענים שהכל הוא חומר, הרבה שמאמינים בזה.

השאלות בנוגע לרובוטיקה- כן. יש המאמינים שיום יבא ורובוט יהיה אנושי בדיוק כמו בני אדם.

אני אומרת שגם אם זה אפשרי זה לא מוסרי, אבל זה ויכוח ליום אחר..

כך שאני כרגע עדיין רואה את המטריאליזם כדעה דיי רווחת, מספיק כדי שלא יהיה אפשר להגיד ש"-- ברור. היום כבר כמעט ואין חולקים על זה" 

אני עדיין לא הבנתי את הטענות שלך בנוגע לכך שצריכה להיות רוח (תקני אותי אם טענתך הייתה אחרת ולא הבנתי.) ואם יש לך מקורות למחקרים שבהם מדענים הגיעו לקצה גבול היכולת, אני אשמח לעיין בזה כי עוד לא נתקלתי במשהו ממשי שהמדע הרים בו ידיים.

(בקשר למידע על האונות, אני שולפת מהזיכרון, סליחה אם זה לא כלכך מדוייק.)

סתם ספר שאני קראתי, בטוח יש עוד - אולי אפילו יותר טובים.

קוראים לו "המוח הנשי", ויש בו צורך בצנזור רציני.

כמו בכל ספרי המדע, את לא תמצאי שם אמירה ש"יש משהו מעבר למה שניתן להבין" - כי מדענים מטבעם מתעסקים במה שישנו.

חוקרים את מה שקיים ואיך הוא קיים.

לא מתרוממים אל השאלה - מאיפה זה מגיע.

וזה מה שאני אומרת.

כמובן שיש ביטוי כימי לרוח.

אנחנו צריכים להמשיך ולחקור ולעמול עד שנבין לחלוטין את הקשר בינהם.

אבל אדם הוא לא רק, וגם לא מתחיל, מההורמונים שלו.

ואת זה, המדע לא יכול להסביר, למרות שהוא יאלץ להודות בזה.

(פתאום אני מבינה שהדיון על קיום הרוח, הוא בעצם הדיון על האלוקים.

האם מדען יודה בכך שיש כח גדול מהאדם? לא. כי הוא לא יכול לראות אותו בכלים מדעיים.

אבל אחרי שעות העבודה - יותר ויותר מדענים יקבלו ענווה לומר לך, שהם לא יכולים להסביר מאיפה הכל מגיע באמת)

* אם הכל היה טכני, איך יכול להיות שהאדם לא מכיר את עצמו?

לא בגלל זה אנחנו מאמינים.

מי פה חיי באמת? שירים ת'יד. ונימוק.

אני לא מאמינה שמישהו ירים פה את היד כי לוקח זמן עד שמוצאים את החיים האמיתיים.

אבל כן זה הגיוני לחיות!!!

באמת באמת לחיות....

לא לחיות בהבלי העולם הזה.

ובואי נגיד שאני מכירה פה מישהו שבדרך לשם (לא משנה שזה מרחיק קצת אנשים אבל...).

שהבלי העולם הזה לא מענינים אותו כמעט והוא משתדל לא לדבר סתם, לא לאכול יותר ממה שצריך (את זה נראלי הוא עושה בלי לחשוב יותר מדי ), ללמוד בזמנו הפנוי תורה, תורה ושוב תורה..

את צודקת שרוב אנשי העולם הם לא כאלה...

ואני לא מאמינה שיהיו כאלה...

אני מאמינה שיש גם אנשים פשוטים שפשוט חיים.

חיים את החיים.

אבל זה שזה קשה לא אמור למנוע מלשאוף כמה שיותר לשם.

רב הזמן חיה כמו שצריך, ב"ה. חוץ ממתי שאני נופלת ויושבת על המחשב סתם או כלמיני דברים כאלה. תודה שהסבת את תשומת ליבי. לילה טוב!!

להרגיש?

בכל מקרה, אני חיה, ומשתדלת להוסיף עוד חיים בי.

ואני אשתדל גם לסביר אם אבין טוב יותר למה בדיוק את מתכוונת בשאלתך.

וקצת יומרני להקרא "אינסוף"... 

מה הפואנטה?

הקטע קצת לא רציף..

מדהים.

ברובד היותר פשוט "גם זו לטובה" - מה שנראה כרע כעת יביא לטובה

אבל ברובד יותר עמוק, הרע הוא רק בחויה הסוביקטיבית, הפרטית, "אין רע יורדג מלמעלה"

לכן כשעולים לרובד בבחינת "הכל" , רובד כללי, מעל המחשבות האנושיות המצומצמות, אז כבר אין רע, גם בחויה העכשווית ולא רק בעתיד שיתגלה שההווה היה לטובה..

|שוקל אם להאמין באמרה הנ"ל|

יכול להיות שמה שלנו ניראה כרע,הוא בעצם עוד דרך להמצאות הטוב.

אבל כשקשה,לבוא עם "הכל לטובה" וכדו' לא כ"כ משכנע. צריך למצוא לזה איזה בסיס מופשט יותר.  

"הטוב הוא המוחלט, העומד והרע איננו כי אם דמיוני.
אם כן, די בבירור הדעת והגברת הרוח להפך הכל לטוב" (ערפילי טוהר, עמ  מח ).

ותודה לרב גוגל..

הכל לטובה וגם זו לטובה.

עכשיו אדגיש במילים את מה שרציתי: הכל לטובה, גם זו לטובה.

יש רע בעולם וכן, לפעמים יש עונשים ואף אחד פה לא יכול להגיד לך שהכל טוב.

אבל הכל לטובה.

בסוף כל דבר יוביל לדבר טוב.

יש עוד משפט שלא אמרת: "לא הכל טוב, אבל הכל לטובה"

זה משפט שאני יותר מאמינה בו.

כי לא, לא הכל טוב, ויש רוע בעולם זאת עובדה.

אבל גם הרוע הזה מוביל לטוב וגם דבר קשה תמיד נוכל למצוא משהו טוב שיצא ממנו לאנשים.

הנה משהו שכתבתי לראש השנה שקשור: (קישור לשרשור המלא אתן בסוף)

,עברתי ואני עוברת תקופה לא קלה

אבל השאלה היא מה אני בוחרת לקחת מהתקופה הזאת

האם אני בוחרת לגדול ממנה?

או האם אני בוחרת להישאר בחושך כי נמאס לי להלחם?

האם אני בוחרת לנסות לתקן?

או שאני מעצמי כבר התיאשתי כי אני חושבת שאין בי צורך ואני מיותרת??

התקופה הזאת בסופו של דבר מלמדת אותי המון

וגם אם היא לא נראית לי טובה ואם לא יצא ממנה כלום בסוף

בעצם, אי אפשר להגיד לא יצא ממנה כלום מכיוון שבטוח אני אקח משהו ממנה

אני אומרת לכם מכל דבר שה' עשה ועושה אפשר לקחת משהו!

אז המשפט שרשמתי לא ממש נכון תמחקו אותו מהזכרון

כי התקופה הזאת אולי לא טובה

אבל היא בטוח לטובה.

ראש השנה, אני רואה את כל השרשורים שנפתחים על

"אני בכל מקרה אחזור לזה אז למה לשנות? למה להיות צבוע?"

ואני רוצה לומר לכם,

זה לא צביעות!

אני באמת רוצה להשתפר, אני באמת רוצה לקחת מהתקופה המשמעותית הזאת משהו

גם אם יצא ולא לקחתי ממנה כלום כי לא שמתי לב, כי פספסתי

עצם המחשבה והכוונה כבר עושים משהו

לסיום (אני יודעת שחפרתי )

סיפור קטן אישי:

אני זוכרת שאני הייתי ממש רעה בסיפור

איך כל דבר שה' עושה הוא לטובה..."

 

אגב, זה תקף לי גם להיום

גם היום אני עוברת תקופה לא קלה מכל מיני בחינות אבל דווקא אחרי התקופה שעברתי אז אני מתמודדת שונה ממה שהתמודדתי אז ומבינה דברים אחרים.

הדבר שהכי עזר לי היה באמת להפנים שהכל לטובה.

 

קישור לשרשור:http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t385301#4630048

אבל באמת כל מה שקורה במציאות מוביל אל הטוב.

גם הדברים ה"רעים" שקורים לנו - מגמתם לטובה.

על המוות מברכים, אבל יש מקום לחוויה האישית של הצער.

זה עניינו! תנסי לדמיין עולם שכולו טוב... לאן הוא היה מתקדם??? מה היה משתנה בו?? אחח... שעמום

בסופו של דבר העולם מתקדם לטוב אבל יש גם רע, ה' בורא רע בדיוק כמו שהוא בורא את הטוב.

בס"ד

"יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא רע אני ה' עושה כל אלה"

שהאדם יכול להתמודד איתו אחרת מה היה שווה?

אדם עושה מצווה נהיה מליונר עושה עברה מתחשמל במקום

ואז מה שווה? מה אתה חכם? אתה צדיק?

אתה פשוט אומר דבר כזה למה לחטוא?

למה לעשות עברות? היית עושה עברת בא חולה נפש דוקר אותך במקום
היתה מבין גם בלי.

לכן יש את היצר.. שהוא אומר לך דבר כזה...

מה? למה שווה לך עכשיו לעשות מצוות? הרי אם תעשה עבירה

תרמה תרוויח מיליונים מה איכפת לך עולם הבא......

וזה מה שהקב"ה רוצה שתתגבר ושתרוויח בעולם הבא.....

רע נברא, טוב נוצר..

בס"ד

בהתחשב בעובדה שבכל המקומות שנאמר 'וירא א-להים כי טוב' מוזכרת בריאה, ודווקא אצל האדם שנאמר בו 'לא טוב' כתוב 'וייצר ה' א' את האדם'. (אני יודע שכתוב גם 'ויברא א-להים את האדם', אבל זה נמצא בפרק אחר, בסיפור אחר בו לא מוזכר העניין הזה, שמסתיים בזה ש'כל אשר עשה' 'טוב מאוד', אז ה'לא טוב' הזה לא נאמר על בריאת האדם אלא על יצירת האדם.)

ורע נברא וטוב נוצר ועוד הרבה דברים לא ברורים..

מה זה אומר שקשור לדיון?

בעניינו יש דברים שנראים דברים רעים..אך בעצם אנחנו לא רואים שהם לטובה..

כי "אין רע יורד מלמעלה"..לא תמיד רואים שזה לטובה..אבל לפעמים זוכים לראות...(אם לא מיד..אחרי תקופה..)

קצת פילוסופי ההסבר אבלמקווה שתסלחו לי.

בוא נתחיל מזה"שמע ישראל ה אלוקינו ה אחד"

כלומר יש ישות אחת ואין שתי ישייות.

כלומר אותו הקב"ה (שהוא כידוע טוב"טוב ה לכול") בורא גם את הרע.

אבל לפי מה שאמרנו שהוא הטוב איך יכול להיות שישות אחת היא הטוב והיא משפיעה רע הרי הטוב תכליתו תמיד להיטיב(מי שטוב רוצה להשפיע רק טוב)

כלומר במילים פשוטות לא יכול להיות רע..

אבל ברור שכן("יוצר אור ובורא רע")? אלה ברור שגם הרוע בעולם תפקידו לטוב.

ואם אני אומר שהרוע תפקידו גם להיטיב יוצא בסוף שגם הוא טוב.

(אסור להתבלבל מיפה זה רק דיון במהות הרע ולא להתיחסותינו אליו, אנחנו צריכים להתנהג עם הרע כרע ולסלוד ממנו)

לדוגמא עמלק שהוא הרע אז בעולם המוגבל שלנו צריך להכרית אותו אבל מעל השמיים בעולם השלם, הניצחי והבלתי מוגבל לא("תמחה את זכר עמלק מתחת השמים"-מתחת ולא מעל).

לענינו כן יש רע שצריך להתייחס עליו כרוע ולנסות כל הזמן להכרית אותו(שזה תפקידו לאתגר אותנו בעבודת השם) ולדעת בכל זאת שאין באמת ישות רעה אלה גם המטרה שלה בסוף היא כמובן להיטיב!

שבוע טוב.

הייתי בשיעור שהביאו בו דף מהספר 'לשם שבו ואחלמה' (ספר קבלה שכתב סבא של הרב אלישיב שליט"א) ולפי מה שהבנתי ממנו הקקב"ה משפיע טוב לעולם ומהצינור של הטוב יוצאת השפעה גם לרע.

הרמח"ל כותב בספר דרך ה' שהקב"ה מגלגל הכל בשביל להביא את העולם לשלמות (=הגאולה), כלומר הקב"ה עושה רק טוב! ליהודי יש יכולת לבחור בין הטוב לרע,והוא יכול ע"י כך לקרב את הגאולה או להיפך ח"ו, אך הקב"ה עושה רק טוב, גם כשהוא מעניש זה כדי להעיר לתתשובה או לכפר על עוונות.

(בהקשר הזה שמעתי מהרב שבתי סבתו שליט"א שגם הגרוש מגוש קטיף הוא יכול להיות מבחירה אישית של אדם רשע)

הכל טוב, כי מסובב הסיבות סיבב את הדברים בצורה שהתוצאות של כל המקרים הן רק טוב..

בס"ד

כאן

(אגב, לפעם הבאה: יש פורום מתאים יותר לשאלות כאלה בשם משוב)

בס"ד

למה מותר לי לשקר במקום בו אני יכול להגיד שאני לא החוקר הפרטי שלך, ואני לא מוכן לגלות מה מישהו אמר לי?

אדם ירא שמים ובן תורה לא אומר לחבירו אני לא חוקר פרטי שלך. זה פוגע וזה לא דרך ארץ. לכן מותר במקרה כזה לשקר מפני דרכי שלום, כפי שכתוב בגמרא.

בס"ד

התכוונתי שמן הראוי לגרום לאנשים להבין שאני לא ערימה של פתקים שאנשים כותבים וכל אחד יכול לקרוא מה שמישהו אחר כתב. אני אדם נורמלי, ואני לא חייב לשתף כל אחד בכל דבר שמישהו אמר לי.

מרדכי בן שמחה.

פירוזה בת צ'חלה.

ענבל גם אני יכול?

זה נכון שבסופו של דבר - צריך גם לחוש קרבת אלוקים.

אבל האמונה היא לא רגש.

נקודה.

אם לומדים אמונה - אם מבררים אותה בשכל - גם מרגישים אח"כ.

ואם לא מרגישים - כנראה שלא ביררת מספיק.

והדברים ארוכים, ובשמחה אשתדל לענות כמה שאוכל,

להביא מקורות ולעשות דיונים שלמים -

כי הנושא באמת מאוד חשוב ומהותי.

(רק על קצה המזלג:

"יש אנשים הסוברים שאמונה היא מן רגש, מן המית הלב, מן צביטה בלב... את השיבוש הזה שאמונה היא רגש, יש לעקור מן השורש. יש להשתחרר מהבנה שטחית זו.

אין התנגדות לשיר בבוקר "אני מאמין", לזמר ולרקד. גם זה טוב, אך זו עדיין לא אמונה.

אפשר לומר שזה ביטוי רגשי של האמונה. אבל אמונה מהי?

"אמונה היא דבר שבשכל, היא השכל היותר גדול, האמיתי ביותר, שכל אלוהי, דעת אלוהים"...

(שיחות הרצי"ה, עמ' 19)

לא אמרתי שכל האמונה היא רגש, הבסיס הוא צריך וחייב להיות שכלי. לדעת שה' קיים.

אח"כ בהמשך צריך גם להרגיש את ה'...

ככה אני שמעתי ולמדתי מגדולים ממני....

מה שאמרת עכשיו, קצת שונה ממה שכתבת:

"אנחנו צריכים בעצם לקחת ת'צמינו ופשוט להאמין בעיניים עצומות (לא  כן?  ) להאמין בכל סיפורי המעשה והמופת שהיו לאבותינו, להאמין בלב! ברגש! זאת חלק מהעבודה שלנו! חלק חשוב!"

לכן אני רוצה לשאול, למה את מתכוונת כשאת אומרת "הבסיס הוא צריך וחייב להיות שכלי. לדעת שה' קיים."

ובכל מקרה -

ללמוד אמונה לא מסתיים בכך שאני יודעת שה' קיים.

תמיד יש שאלות נוספות, עמוקות יותר, שגורמות לאמונה מדויקת יותר.

ולרגש גדול יותר שמופיע עם כל בירור ובירור.

רגש שהוא לא "ריגוש" - וואו, ה', איזה תותח אתה, אני ממש מרגישה אותך פה לידי (מן תחושת "היי" כזאת).

אלא הזדהות אמיתית ועמוקה עם רצון ה'.

שמחה עמוקה גם כשהמציאות מורכבת וכואבת.

אני מאמינה שכך למדת, ורואים שאת לא סתם זורקת מילים - 

אלא השקעת המון מחשבה, אולי אפילו שעות, בכתיבה של שרשור אחד... (ואיזה באסה שאנשים עוד מבקשים תקציר!!!)

ולכן אני מגיבה לך - כי אני מאמינה שאת בחורה בוגרת ורצינית, ואני אשמח מאוד לברר איתך את הנושא.

עדיין לא קראתי את דבריה של יונה קטנה (|מתביישת בעצמה|) אבל אני רוצה להעיר על משהו.

יש מי שסובר שאמונה זה רגש ויש מי שסובר שאמונה זה שכל.

שניהם רבנים גדולים.

אז אל תשללו כל כך מהר.

אמונה היא לא רק רגש. היא מבוססת על השכל. אני לא פסיכית ש"מאמינה" לכל שטות שאומרים לי.

אני אשמח אם תביאי לי מקורות.

זה הפך היהדות.

תסבירי מאיפה הוא אמר את זה... זה מרגיש לי נוצרי מאווווודד...

יש אמונה עם רגש שמבוססת על שכל

ויש אמונה שהיא כולה שכל.

יש סיכוי שזה כך אבל אני צריכה לבדוק.

אבדוק ואגיד.

ואין כזה דבר שאמונה היא רק רגש.

אמונה זה משהו אחר. זה חיים. 

ואני לא במקום של להסביר את זה.

(לענייננו - גם שכל וגם רגש)

אבל איך מגיעים לאמונה?

עם כל כוחות החיים.

ומי מוביל את כוחות החיים? השכל.

אחריו נמשכים ובאים גם הרגש, הרצון והדמיון.

אך כדי שהם יהיו טהורים ומבוררים ואמיתיים - שכל. שכל. שכל.

אלא גילוי עצמי היותר יסודי של מהות הנשמה"

הרב קוק אומר שהאמונה היא לא שכל ולא רגש. היא כוח חיים נפרד.
כמו שיש רגש, שכל, רצון.. יש גם אמונה. שנפרדת מהם.
ברור שנשעת עליהם, אבל בבסיס היא לא זה ולא זה..

ללמוד אמונה עוד ועוד - עד שאבין את עומק הכוונה של הרב.

תגידו אמן!

אמונה היא לא רגש אבל היא גם לא שכל, היא שילוב של שתיהם!

ברור שצריך רגש, אבל הוא לא הבסיס שיגרום לי ללכת אחרי משהו/מישהו בעיניים עצומות.

הבסיס של האמונה צריך להאמין בשכל לדעת שה' קיים בכל המובנים האפשריים, ואינלי כח להרחיב...

אחרי השכל צריך לבוא גם הרגש, חייב! אם אני יאמין בה' רק בשכל זה לא יהיה אמונה בשבילי! האמונה שלי מתבססת על השכל, אבל בנויה גם עם הרבה מאד רגש, ב"ה היום אני במצב שגם שזה לא נשמע אני יודעת שאני מאמינה בה' בכל שנייה בה-כ-ל! ולא תמיד זה נשמע עם דברים שאני אומרת, אבל אני יודעת שגם במצבים הכי קשים שלי, מתוך הרגש דווקא אני אתגבר על עצמי ולא מתוך השכל. הידיעה אצלי נמצאת אבל זה הבסיס מעבר אליה יש תרגש שמאד חזק ובלעדיו לא הייתה לי אמונה בכלל.  וכבר ממזמן לא הייתי פה...

יש הבדל בין השאלות שעליהם צריך לענות בשכל, לבין המצב היומיומי שאני לפחות צריכה גם תרגש, חייבת!!

שמעתי על זה פעם סיפור...

היה חסיד אחד שלפני שהוא נהיה חסיד, הוא היה כאילו ממתנגדי החסידות מה שנקרא, (לפני המון שנים כאילו) ואז יום אחד הוא בקש מחמיו ללכת ללמוד אצל המגיד ממזריטש (חסידות) חמיו אמר לו לא וזה מה אתה צריך את זה? אחרי כמה זמן הוא בקש שוב, חמיו אשר לו, היה אצל המגיד במשך שבועיים אני חושבת, חזר חמיו אומר לו נו מה למדת אצל המגיד ממזריטש? אז הוא אומר לו "למדתי שה' נמצא בכל מקום" אומר לו חמיו מה אתה עושה ממני בדיחה? קרא למשרתת ושאל: "איפה ה' נמצא?" אמרה לו: "בכל מקום" אומר החם לחתנו, הלכת שבועיים ללמוד אצל המגיד כדי לדעת שה' נמצא בכל מקום? אומר החתן, היא אומרת את זה, אני מרגיש את זה.

הבסיס של האמונה הוא לדעת, להאמין, אבל אם את לא מרגישה את זה בלב! זה יכול פתאום להתפורר... הלב כמה שהוא נשבר, הוא הכי שלם, כמו החתיהמ שלך "אין דבר שלם יותר מלב שבור" הלב השבור גם יותר שלם מהשכל הישר. השכל הוא דבר חשוב, עליו מתבסס הכל, אבל ההמשך אמור להיות חלק ממנו ברגש... וחלק לא מבוטל, זה לא סותר!

רגש זה לא הרגש הפשוט שוואי איך אני מתרגשת לפגוש עכשיו את חברה שלי, אלא הרגש היותר עמוק!

זה ביחד, שילוב!

לכל דבר יש את התפקיד שלו, השכל יש לו מקום מאד חשוב! הוא הבסיס, היתד, עליו נבנה הרגש, שעוזר לאמונה להתבסס, א"א להאמין רק עם אחד מהם...

לא מבאס אותי שמבקשים תקציר (במיוחד שזה רבבה בנשמה ) 

בוודאי שאמונה מורכבת גם מרגש, ובוודאי שלרגש יש מקום וחייבים אותו.

אבל מי מוביל?

הרגש או השכל? (מתוך הרגש דווקא אני אתגבר על עצמי ולא מתוך השכל)

אני מבינה שאת לא יכולה לקבל את זה.

כי מה שמחזיק אותך - זה הרגש.

אני מרשה לעצמי לומר בעדינות... שזה רק בגלל שאת לא יודעת באמת מהו "שכל".

יש לי תחושה... חזקה ככל שהדיון מתגלגל - שבתוך תוכך את מבינה שהתשובה לשאלה "האם ה' קיים" - לא מספקת אותך. 

זה מפחיד להמשיך ולשאול. אולי אין תשובה.

לכן עושים מן מחסום בשכל: "ה' קיים. וזהו. לא יכול להיות שלא. וגם הרבה אנשים אומרים את זה, ואני גם מבינה קצת. אבל לא עד הסוף, ואני מרגישה אותו - ואמונה היא גם רגש". 

ומה קורה שיש מה שנקרא "משבר באמונה" בעקבות מציאות מסובכת?

לוחצים חזק חזק על הרגש. סוחטים אותו כמה שאפשר.

כדי להרגיש אמונה. וודאות.

במקום לקחת את השאלה שגרמה למשבר, ולברר אותה.

בירור שיוביל להבנה עמוקה וגדולה יותר,

ולכן גם לרגש חדש ואמיתי, ולרצון גדול להוסיף אמת.

"שילוב" זה לא לקחת קצת מזה וקצת מזה.

אלא למצות את כוחות החיים במילואם, ולתת לכל אחד את המקום הראוי לו.

הסיפור שהבאת - מקסים, אבל גם אותו צריך ללמוד (=להבין את העומק).

לילה טוב!

אמרו לנו שאמונה זה לא רגש ולא שכל זה שילב של שנהם יחד אבל זה יותר מזה זה כמו בניין  בפני עצמו יש עוד פוול להרכיב אם את רוצה דברי אתי בשחה אישית!!

אוךך.. אני רעה.. כי בטוח השקעת בזה והכל.. אבל זה ארוך מידי בשבילי..

ישמצב את אומרת במשפא אחד-שניים-שלושה מה כתוב שם?

יש הרבה בלאגנים לעם ישראל עם פרוץ הגאולה...

אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק...

זה לא הכי נחמד לעשות אאוטינג ככה..

תמסרי לה ישר כוח ענק ושלום ורעות.

תמסרי ד"ש!

למרות שלא דברתי איתה כ"כ הרבה בקושי...

תוכנה חינמית, מהירה וממש קלה להבנה.

קישור להורדה-

http://www.formatoz.com/

הוא ממיר לי רק את השנייה הראשונה....

לנסוע איתה לקניון ולקנות לה שמה משהו שהיא רוצה,ואז להמשיך להסתובב!

עשיתי את זה עם חברות שלי וזה שיאאא הכיף!

ובקשר לתמונות,את יכולה לעשות איתה תמונות במכונה או פשוט להביא מצלמה מהבית ולהצטלם!

מקווה שעזרתי

תפארת

לפעמים, בלב הנסיון, כשכבר מתחילים להרגיש יאוש, יש איזו בקשה בלב של - "ה', למה אצלי זה כל כך קשה ומסובך?!".

זה הזמן לעצור ולהתבונן.

להתבונן בכל הטוב שקיבלת, בכל מה שהתחולל והתפתח בך בזכות התהליך המיוחד שלך,

טוב שלא היה נבנה אילולא הנסיון הקשה שאיתו את מתמודדת.

שימי לב למשפט האחרון שלך, שמאוד נגע בי - "אני לא מתייאשת, כי זה פשוט לא אני לוותר".

בין אם שמת לב לתכונה המיוחדת הזאת בך כבר קודם, ובין אם לא -

בוודאי היא התבררה לך עוד יותר בדרך.

עד כמה היא חזקה, עד כמה היא משפיעה, ומאיפה היא מגיעה.

כמה אושר יש בגילוי כזה על עצמי!

בצד הפרקטי -

* לפעמים אנחנו לא מרגישים התקדמות, אבל זה רק מפני שעבדנו קשה מאוד לאורך זמן בשביל התקדמות איטית ושיטתית.

כדאי לשתף חברה או דמות קרובה שיש לך איתה יחסים כנים, שתאיר את עינייך בנוגע להתקדמות שלך.

הרבה מאוד מאוד פעמים מתברר שפשוט לא שמנו לב...

* אם בכל זאת אין התקדמות, או שהקצב לא מספק אותך,

אם מנסים שוב ושוב ושוב ולא מצליחים -

לא להתייאש!

אבל כן לשנות שיטה.

לפעמים הולכים "ראש בקיר" בדרך מסוימת שנראית לנו נכונה, אבל בעצם צריך להפתח לדרך אחרת.

כשהמטרה היא אותה מטרה.

למשל: אדם רגיל להכריח את עצמו להמנע מעבירה, אך בשלב מסוים מגלה שלימוד ובירור בנושא גורם לו להמנע הרבה יותר בקלות.

ואף על פי שאני לא נוהגת לצטט הרב קוק -

"ישנן ירידות, אך התנועה בכללה - תנועת עליה היא.

אפילו בעת הירידה, אין זה אלא כמו מילוי הירח ומיעוטו, זוטו של ים ונסיגתו, הערנות והשינה,

שלמרות ניגודם, הם מחוללי החיים השלמים"

(אורות הקודש ב', תקכ"א)

אם אני לא טועה.

יש כזה "בבא"

בס"ד

הסיפור מופיע באזור מלכים א פרק כ (אני זוכר שתחילת הסיפור במלכים א פרק יז).

לא כתוב שירד גשם בכינרת, כתוב שהעננים עלו מהים, 'והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול' או משהו כזה.

אם את רוצה מילות חיפוש טובות, אני די בטוח ש'עב קטנה ככף איש' יביא לך רק תוצאות מהמקור.

המלך - אחאב.

הנער - אלישע.

אלישע אהבתי ת'קטע שאתה מצטט כל הזמן דברים של אלישע בן אבויה אשריך...

בס"ד

אחרי הסיפור הזה אחאב סיפר לאיזבל על מה שקרה, ואז היא שלחה איום לאליהו. אליהו הלך להר סיני, ושם הוא קיבל ציווי למשוח את חזאל, יהוא ואלישע.

זה היה שם מוזר כזה...

גיחזי |נזכר|

גיחזי גיחזי

בס"ד

(איזו מילה יפה - להבאיס..)

גיחזי היה נער אלישע.

מאיפה הסיפור הזה??

אני בטוחה שמה שכתבת פה חלקי מאוד, ויש סיפור מורכב ואישי מאחורי הדברים.

ואני גם בטוחה שאת בחורה חכמה ועמוקה, שעצות מהשרוול לא יספיקו לה.

לכן אני חושבת שכדאי שתמצאי לך דמות בוגרת שתוכל ללוות אותך במקום הלא-פשוט שבו את נמצאת.

דמות שאת סומכת עליה, מעריכה ויש לך חיבור איתה,

שתבין איפה את נמצאת ואיך להוביל אותך להתמודדות טובה ושמחה יותר.

אפשר גם, ואולי כדאי, פסיכולוג/ית.

(יכול להיות שכבר כתבתי לך את הנ"ל פעם...)

בהצלחה רבה.

רוצה באמת לתת לך חיבוק.

יודעת שזה לא פשוט.

אבל גם מאוד רוצה לעודד אותך שאלו כאבי גדילה - ובעז"ה תזכי לגדול.

אני לגמרי מבינה את המקום שלך.

אני עוברת את הקשיים האלו כל הזמן ובאמת באמת יודעת כמה זה קשה.

אם את רוצה לפתוח באישי,אשמח!

לילה טוב!

קורה הרבה אבל מסתדרים בהצלחה!!!!!!!

תעשי משהו שאת אוהבת.....

בד"כ זה עוזר.....

לפעצמים זה גם קורא לי.....

ומישהוא לימד אותי......

שתחשתבי על כל הדברים הטובים שקרו לך......

תנסי...

אולי זה עעובד....

זה קרה לי לא מעט פעמים בשנה וחצי האחרונות...

אפחד לא ידע למה-וגם אני לא

עד שפשוט היה נמאס לי כבר והלכתי למנהלת שלי באולפנא והתחלתי לבכות לה ואמרתי להנ שאני כל הזמן בדיכאון ואין לי מושג למה.....

בקיצור היא הרגיעה אותי דיברה איתי והצליחה להגיע איתי לנקודה שקשה לי....

אם את רוצה עוד פרטים

אשמח בכיף באישי....

אוהבתותך ומחזיקה לך אצבעות נשמה!

נ.ב.

מאז לא הגעתי למצב זה שוב....

=] נ.ב- את מנוש? (אריאל/ בני עקיבא/עזרא)