פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1250)

וסליחה שאני כותב מהניק של אמא שלי

שניים לפחות מכירים אותי פה

ולא בא לי....

כעיקרון אפשר את כל המשחקים הקלאסיים - 

חידות, משחקי זיכרון, פאזל, תפזורות... אבל שוב, איזה תחומי לימוד?

ממש ממש תודה!!!

ואשמח אם תמשיכו להזרים רעיונות...

תורה - בעיקר הצגות, לנסות להעביר את החומר יחד עם מדרשים וסיפורים, דברים שמושכים את הלב. אפשר בסיום כל פרק / כל סיפור לערוך 'הצגה' ולהזמין כמה חברות. (או סתם ככה, הצגה רק את והיא והאמא תצפה או משהו בסגנון)

עברית - משחקי מילים, דימויים נחמדים, בסיום כל נושא - חידות שקשורות וכו'.

בעזהי"ת

אפשר 'זיכרון' מילים-תמונות, לקריאה;

תורה- אפשר  לסדר קטעים לפי הסדר [קטעים מהסיפור של התורה]

אני קצת קיצונית בעניין...

לא! פשוט לא!

הוא ערבי!

לא רוצה חסות של ערבי

לא רוצה טיפת עזרה או חסות ממנו...

ערביים אצלי אפילו לא באופציות..

הוא אחד מהעם המגעיל הזה.. העם הזה שרוצה להרוג אותנו..

חסידי אומות העולם

(לא שאני שמאלני או משהו כזה אני שונא ערבם לא פחות ממך!!!)

יש כאן בעיה -

א. זה סוג של ניצול, הוא מביא הרבה כסף, אז קל ללכת אליו..

ב. לא! זה עקרון! אנחנו לא רוצים לפרסם את הערבים! אנחנו רוצים בנייה יהודית, אני לא רואה שזה מעשה נכון ללכת לקחת כסף לחסות למטרה חשובה וטובה, אם לוקחים ממישהו שהעקרונות שלנו נגדו והפוך ממנו.

ורבבה - יישר כח על הדיון!

את לא רוצה לדבר על זה אבל אי אפשר להימנע מזה.

בואו לא נחיה בסרט, הערבים הם האוייבים שלנו!

אמנם לא כולם, יש את אוהבי ישראל או איך שלא תקראו להם, אבל אנחנו לא נתחיל לסנן עכשיו.

אז בת'כלס- ערבי=אוייב!

לפרנס ערבי=לפרנס את האוייב!

יופי, בואו נפרסם אותו, ניתן לו עבודה, נשלם לו, ואחרי זה הוא מסוגל לרוץ לקנות נשק ובלי חשבון להרוג צדיק שנוסע לידו בדרך הביתה, נהדר? לא ממש...

או אפילו הוא לא כזה מיומן, הוא לא כזה נורא ואיום שהוא חלילה ילך לקנות נשק, רק באיזה תחנת דלק (שבה אגב החבר שלו עובד ומרוויח פלאים) הוא ייקח סולר, בטעות ישפוך אותו לבקבוק, בטעות זה גם יבער ובלי לשים לב יעוף לו מהיד וינחת על מכונית חביבה שבדרך לטיול משפחתי...

מישהו רואה פה היגיון כלשהו? אני לא....

אתם צריכים חסויות? קחו מיהודים!

לא מוצאים? אין מספיק? עדיף להוציא מהכיס הפרטי מאשר לחסוך ואחרי זה לקנות בזה מציבה...(סליחה על ההגזמה...)

אבל אשריכם שאתם בודקים ובכלל מעלים על זה דיון! עלו והצליחו! שבע"ה לא נצטרך דיונים כאלה!!!

זה עוזר גם ליהודים שמקבלים את הכסף על החסות! זה גם צד...

ובמיוחד שלפי מה שהיא אומרת זה ערבי שדי אוהב יהודים....

וואלה, לוידע...

עכשיו אני כבר לא בטוח

זה שאלה מאד קשה

אני אישית נראה לי לא הייתי לוקח, כי לדעתי עדיף לא לקבל מהם טובה, כי אז אתה מרגיש שהם עוזרים לך.

ואחר כך גם אתה תתחיל לרחם עליהם כשלא תצטרך כי תזכר שהם עזרו לך

לכן לדעתי לא צריך לקבל עזרה מערבי בשום צורה שהיא

חוץ מהמשפט הראשון...

וב"ה לא חסרים כאלה...

כן, יש לנו אידיאל לא לתת להם נוחות פה במצב הנוכחי, לא רוצים שהם ירגישו שייכים כשמהצד השני הם פוגעים בנו כל כך! והכסף הזה לא שווה את השבירה של האידיאל.

בס"ד

א. אני מאוד מסגים עם מה שרוזמרין כתבה.

ב. אסור להנות ממשהו שהם תורמים לך. אחרי הפיגוע בישל"צ קיבלה הישיבה מאות אלפי שקלים לתרומוות מנוצרים "אוהבי ישראל" (עלאק) ובמקום להשתמש בזה לדברים נחוצים הם קנו מי זה אספקה של נייר טואלט למשך כל השנין הבאות (כן אם מה שאנחנו מקנחים את האף ומנקים את ה....)

אז נכון, הוא נראה ערבי טוב, אוהב ישראל. אבל בסופ ושל דבר הוא האויב מספר שלנו בתור עם. ותגידו שהוא ערבי טוב שעוזר ליהודים, אז במודיעין עילית היה קבלן שפעם אחת התעצבן על המעסיק שלו (והם היו בייחסים טובים) אז הוא פשוט רצח אותו. ולצערי יש עוד הרבה מקרים כאלו... בשביל למנוע את הרצח הבא, אסור לחבור לערבים!

נ.ב. את יכולה בבקשה לתת לי (באישי) את השם של אותו הקבלן, אני חושש שאני יודע מי זה....

(ואנשים! אני רוצה גם תג' עם דעה קצת אחרת!!)

אוקיי. לדעתי לא נכון לבקש ממנו חסות. כי זה באמת דיי צביעות. כי בתכלס' אני לפחות לא באמת רוצה שהבנאדם הזה יעבוד אצלי ביישוב.

מצד שני, ואני מדברת עכשיו ספציפית על המחנה שהיה בחנוכה>> החסות הזו שלקחו היתה דיי בתור מקרה חירום. כל הקייטנה הזו היתה תלויה רק בתרומות. (זה מטעם הנוער של היישוב. והוא לא מאוווד מלא בתקציבים..) והם נתקעו איזה שבועיים לפני בלי שום כיסוי לכל הקייטנה. ואז הם פנו אליו.

אני חושבת שיש לזה מקום לפעמים. בדברים כאלה במיוחד. אבל צריך לדעת ת'גבול. לדברים שהם חסד והתנדבות, ושאם לא יקבלו ממנו כסף הם לא יתממשו, אז אפשר. (לא אומרת שזה טוב ומלכתחילה. אבל אם אין ברירה אז זה בסדר.) אבל לדברים שהם סתם (אפילו נגיד הכתרה, ושוקפורים וכו') זה לא נראלי שייך בכלל. וזה כמו שתמר אמרה- אם אין להם כסף שיוציאו מהכסף שלהם.

אבל לכל דעה שתעלה על דעתך (דעה הגיונית כמובן...) אני יכולה למצוא לך רב שטוען ככה...

ובכל זאת, באמת יש עניין לשאול את הרב של היישוב או משהו בסגנון.

גם אם זה לקיטנה ומאוד חשוב שזה יקרה, בסופו של דבר את נותנת כסף למישהו שאולי ינסה אחר כך להרוג יהודי, ואם תצתרכי לעמוד מולו יהיה לך מצפון, לכן לפי דעתי גם אם זה דבר מאוד אידיאליסטי לא לקחת ממנו כלום

לא לקחת כסף מהערבים זה מראה כאילו אנחנו "ידידים" שלהם

אז זה בסדר?

(ניסו..)

שכאילו יאללה...

במילא החסויות האלה הם חארטה אחת גדולה.. וזה בקושי מפרסם

אז מה אכפת לקחת ממנו כסף? שכביכול עוזר לנו ומגריע לו (שכחתי ת'מילה אז כתבתי מגריע.. אל תסתכלו על הלשון שפה...)

(לפחות באזור שלנו רותם..) והרוב לא לוקחים אותו גם ככה.

אני אישית הייתי לוקחת ממנו חסות. (למרות זאת..אני שונאת אותו!!!! כמה לילכוך הוא עושה הבחור הזה...גועל נפש..)

לא עניתי כי אני לא ממש בעיניין..  

https://docs.google.com/spreadsheet/viewform?formkey=dGplVjBWRFBaQ1FRdG5LZG15RVpfMWc6MQ

זה רק להורים שלוקחם ילדים לגן חיות...

https://docs.google.com/spreadsheet/viewform?formkey=dG8za3NOWmNpUHJhUVdIYmRyXzZJWEE6MQ

(ההוא עם ההורים לא קשור אליי..)

בהצלחה!

שבוע טוב!!

כנראה שהסרטון הזה-זה סרטון ת-ו-ע-ב-ה!  <צ>

"הסרטון הוסר על ידי המשתמש"...

‏תתפללו לרפואת ציפורה אביבה בת רבקה
נסעה לבית חולים כי חשבו שיש לה אפנדיציט והתברר שיש לה את המחלה במעי
הגס, המחלה התפשטה ברמה שכבר חסמה את האזור והיא הוכנסה לניתוח מיידיהיא
בסכנת חיים!!!!!יש להם 8 ילדים בבית, הגדולה בת 14 ויש להם 2 שלישיות!!!!
היא אשתו של ראש מחלקת ילדים באחד מבתי החולים בארה"בבעלה הוא איש חסד
עצום, המון אנשים חייבים לו את חייהםתתפללו
עליהבבקשה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אל תפסיקו את
ההעברהתגידו לפחות פרק תהילים אחד ותעבירו הלאה
*רצוי מאד להתפלל לרפואתה ע"י נרות החנוכה!

תנסו להפיץ לכמה שיותר אנשים ותנסו לעשות השתדלות...

http://www.mechon-mamre.org/i/t/t2602.htm

אבל אז ראיתי שהעלו כבר, שיהיה רפואה שלמה

יש לי הרבה סיבות להיות עצוב (ויש כאן כאלה שיכולים להעיד על כך) אבל אני בחרתי שאני לא נכנע, ושאני בוחר להיות אדם שמח.

נכון, זה קשה, מאוד! אבל אני מחדיר את זה לעצמי שצריך להיות שמח, אם זה דרך החתימה שלי, אם זה דרך זה שאני כותב לעצמי בכל מקום משפטים כמו "בשמחה תמיד" "מצווה גדולה להיות בשמחה" וכו'..

עוד דרך שלי עוזרת זה להקשיב למוסיקה, אבל למוסיקה חסידית (ולא, לא נחתתי מהירח) יש משהו מיוחד במוסיקה הזאת שמדליק את הנשמה, יש בה שמחה, וזה לא כמו שאר החרטא שזה זבל שאפילו הסטן לא ברא!

חשוב להחדיר לעצמך לראש שגם אם לא הכל טוב, הכל לטובה!

ומרימוש- אם את קמה בבוקר ואומרם לעצמך "היום אני שמחה" זה גם יכול להשפיע.

זו בחירה שלך.

וכמו שמרדכי אמר: " גם אם לא הכל טוב, הכל לטובה!"

גם אם לא הכל יוצא איך שאת רוצה, וגם אם דברים מתפקששים, זכרי, אין מקרה בעולם!

והכל מלמעלה.

מקרה= רק מה'.

אם חושבים על זה, זה יכול גם לשמח.

לדעת שהכל מאת אבא שלנו ואבא שלנו אוהב אותנו, בזה אני בטוחה (לשם שינוי )

בס"ד

בשבועיים האחרונים החלטתי שהחיים שלי יהיו בשמחה.
תמיד. בכל מצב. לא משנה מה קורה.
נגיד כשאני לא מרגישה טוב- אז נכון, סובלים ויש כאבים, אבל למה שכמה רגעים של כאב ישבשו לי את שמחת החיים?
ונגיד כשקבעתי עם אמא משהו וברגע האחרון זה לא בדיוק הסתדר אז- בסדר, מה קרה? השתנו קצת התוכניות. אבל שזה ישבש את שמחת חיי?[עד עכשיו שינויים של הרגע האחרון יכלו לעצבן אותי יום שלם]

פשוט מקבלים החלטה שכל עוד זה לא דבר ע-נ-ק - נשארים שמחים.
אז כשמישהו שולח לך sms עצוב- אתה מחזיר לו sms שמח[כמובן, בטקט ורגישות].
וזה לא 'לעבוד על עצמי' אלא באמת לחיות ככה.

מעידה על עצמי שזה כל-כך משנה את החיים[כן, אחרי שבועיים!] עושה יותר טוב על הלב[גם אם חולים שבת שלימה] והכי חשוב- משפיע גם על אחרים...

פשוט בדיוק החלטתי שאני אהיה שמחה מהכל ושיא העבד והייתי ממש

שמחה ופתאום קצת היססתי אם זאת הדרך וכמו שאמרת-

שזה לא לעבוד על עצמך...תודה לכולם!שנזכה כולנו לשמוח ולשמח!!

וכן-אני גם אוהבת מוזיקה חסידית=)

פשוט לקום בבוקר ולהגיד: ה' תודה לך על :זה, וזה, וזה, וזה- וזה גורם להרגיש: וואו! ה' נתן לי כל כך הרבה דברים טובים- איזה כיף! איך אני לא אהיה בשמחה?

והתשובה היא עמוקה וארוכה מאוד., ואני אפילו לא מנסה להקיף הכל.

כשאדם מחפש אושר, באופן טבעי הוא נוטה לנסות את האמצעי הזמין והזול לו ביותר.

להנות בכמה שפחות מאמץ.

אדם קם בבוקר, וחושב לעצמו - איך אני אהיה שמח היום?

ולכן הוא הולך למקרר ואוכל ארוחת שחיתות. או קונה לעצמו קולקציה חדשה.

במקרה שהוא ממש חכם, הוא מבין שאושר מופיע עם תחושת הסיפוק. ככל שתתאמץ תהיה יותר מאושר בסוף.

ולכן הוא ינסה להרוויח יותר כסף ממה שהיה לו / מעמד חברתי יותר גבוה / דיאטה יותר רצחנית.

ועדיין הוא יהיה עצוב (או אדיש).

כי דברים חיצוניים וקלים להשגה הם אולי עושים "כיף", אבל לא אושר.

אז מה כן?

עיקרו של דבר, ההשתלמות האינסופית של האדם טומנת בחובה אושר.

לכל אדם יש שאיפה בסיסית ומובנית - שאיפה לשלימות.

השאיפה הזו יכולה להוביל אותנו לרדיפה אחרי תארים (גם מתמטיקאי וגם פילוסוף), אחרי הישגים (כסף, קריירה, פרסום) - כדי שאנשים יחשבו שאני מושלם, ואז גם אולי אני ארגיש את זה.

אך באמת, השאיפה צריכה להוביל אותנו להשתלם (=להתקדם לקראת השלמות) בכוחות הנפש שלנו.

ככל שאדם מתקדם, קונה לעצמו בעמל רב מידה/הבנה/רגש/התנהגות מדוייקים יותר ואמיתיים יותר - הוא יותר שלם, והוא גם מרגיש את זה.

התהליך הזה, של מילוי הנפש, של מימוש כוחות החיים בצורה היותר אמיתית שלהם, היא היא האושר.

האושר מופיע כבר בדרך, בתהליך, וזאת אף על פי שהדרך נורא קשה ורצופה כאב ומשברים ובכי.

[מה שמופיע בסוף הוא רגש אחר שעוד קשה לי להגדיר אותו במדויק. כרגע אני קוראת לו "רגש האחדות",

משום שהוא מופיע כאשר הדברים מיושבים, שלמים = מאוחדים. שאגב, אחדות היא אלוקות - ה' אלוקינו ה' אחד - בדיוק כמו ש"שלמות" קיימת רק אצל אלוקים, וכל השאיפה הזו היא בעצם שאיפה לאלוקים...

וגם התחושה הרגשית היא של אחדות. "זו היתה מעין שמחה, אבל היא לא דמתה לשום רגע של שמחה שחשתי אי פעם. היתה זו תחושה של התקבלות, של השתייכות, של היותי מוערך... המום מן החידוש שבתחושה" (דילן אוונס) או "הרגשת האוקיינוס" (רומן רולן)]

ובקצרה -

"יסוד האשר הוא אהבת האמת בשכל, אהבת היושר בחיים, אהבת היופי ברגש ואהבת הטוב במעשה" (אורות הקודש א', צ"א)

האושר הוא תחושת מילוי. הוא לא מושג ע"י קניין של דבר מה חיצוני בגלל ששום אובייקט מבחוץ לא יכול למלא את חלל הנפש.

תחושת הסיפוק צומחת רק כאשר הנפש מרגישה שהיא מממשת את כוחותיה. כאשר הכוחות ערניים ופעילים באופן המקורי שלהם.

(פסיכולוגיה של מעלה/עמ' 133)

אח"כ הוא מסביר בכללי איך כל כח מממש את עצמו וגורם לאושר.

ועוד יותר בקצרה -

לעשות תשובה!

עכשיו אפשר לשאול - מה עושים מחר בבוקר?

מחר בבוקר קמים, וחושבים מה מטריד אותי. מה לא שלם בי.

מה הפך אותי מילדה שמחה, רגועה וזורמת לטיפוס קצת מדוכדך.

אנחנו, הנוער, נמצאים בשלב שבו מתחילות שאלות גדולות להשאל.

והשאלות האלה טורדות את מנוחתנו ומכניסות אותנו לבילבול.

ברוך ה' שזכינו!!!

אחרי שתעני על השאלות הבוערות שלך, ותחשפי אמת, תראי כמה זה ממלא אותך באושר.

מבטיחה.

מה כדאי ללמוד?

מסילת ישרים!!!

"בצל ידיך"

"פסיכולוגיה של מעלה"

מאחלת לך את כל ההצלחה שבעולם, והרבה נחת.

אפשר בשמחה לשלוח מסר .

היא היא תמצית העניין כולו.

ולא לחיצוניות כמו מה שאסנת רשמה..

ממש אהבתי.. מהמם!!!!!

התניא כותב שגמ' היא הדרך שלנו, בני האדם, להתחקות אחר דרכיו הא-להיות של הקב"ה... ע"י שלוש-עשרה המידות הא-להיות שהתורה נדרשת בהן אנו מכילים יותר ויותר את רבש"ע...

נלענ"ד, שנשים לא צריכות ללמוד איך להתחקות אחר הקב"ה, ע"כ הן לא צריכות גמ' (לא שחלילה אין לגמ' ערך עצמי, וכל ערכה נובע מתוצאתה, אלא שגם כל שאר הערכים שישנם בגמ' נדחים מפני נשים מסיבות כאלה ואחרות).

בנות יכולות פשוט ישר לגשת לעניין - ללמוד על שמחה במקורותינו וכו'.

שצריך ללמוד אמונה?

מסלול תלמוד התשע"ב!(בנות!)

מעין ילדותותיות.

לא שמחה אמיתית.

למרות שאני לא הצלחתי לשלוח וזה היה מבאסס.. יש מייל מיוחד בשביל זה..

 ניראה לי שזה מתאיפ ויש את  החוברות האלה שבישביל הנשמה מאוד מומלץ באמת בישביל הנשמה

"בגן האמונה." 

גם לקריאה חוזרת. [:

והכי חשוב- הלכה בסיסית.

ותמיד הוא עושה לי כ"כ נכון!! פשוט שונאת פרדות!! קשה להמשיך בלי האנשים שאהבת..

יש מקומות שאתה עובר בהם,

מביט לצדדים, וממשיך הלאה.

יש אנשים שאתה פוגש בהם,

מחייך קלות, וממשיך הלאה.

אבל יש, לא הרבהכמובן,

רק כמה מיוחדים אי שם,

מקומות שאתה עובר בהם ונשאר,

נשאר כי טוב לך שם וחם,

וקשה מאוד להמשיך הלאה.

ויש אנשים שאתה נקשר אליהם ואוהב,

וכשאתה ממשיך הלאה,

הם ממשיכים איתך עמוק בתוך הלב..

וואי כזה קטע שתמיד עושה לי לבכות.. הוא באמת נכון..

אולי צריך להגיד לחברות הפלאפונים שישימו בפלאפון גם תאריך עברי אם לא רק תאריך עברי

חגגגנו התשע"ב

תשע"ב זה 772 שנה, אנחנו ב5772 שנה, מאד משמעותי

על הטבעת תאריך לועזי במטבע ישראלית שהוצאה במיוחד לפדיון הבן, כתב רבנו הרצי"ה זצ"ל: "... הנני להודיע כי לא אקבל את המטבע הזאת לפדיון הבן (= הרצי"ה זי"ע היה כהן), אשר בה ספירת השנה הנוצריתף ואקוה כי כל כהן בעל תודעה יהודית בריאה לא יקבל אותה, כל זמן שנמצא בה הניוול הזה. בצפית הישועה השלמה ושברון עול הגוים מעל צוארנו." ('הצופה' יג באדר, ה'תשלב)

ע"פ השורה האחרונה אנו מבינים כי אכן, שימוש באתריכים לועזיים בפרט ונוצריים בכלל, הוא שעבוד לעובדי הע"ז האמורים. 

עוד הוסיף רבנו זצ"ל באותה הזדמנות, כי החת"ס (בדרשותיו לז באב ה'תקע ולח בטבת ה'תקצג) והמהר"ם שיק (בשו"תו יו"ד סי' קעא) פסקו כי הזכרת תאריך לועזי היא איסור דאורייתא של "ושם אלהים אחרים לא תזכירו" (שמות כג, יג)! עיינו ב'להלכות ציבור' כרוז קסט עמ' קנא.

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=784&id=10975&q=%fa%e0%f8%e9%ea+%ec%e5%f2%e6%e9

גמני תמיד לא הבנתי בתאריכים לועזיים, והתנגדתי אליהם

אבל עם הזמן מבינים שאין מה לעשות...

למרות שזה עצוב, זה ככה, וכולם משתמשים בתאריכים האלו

אתה רוצה לקבוע תור לרופא? להירשם למשהו? לתכנן משהו?

עם מי שלא תדבר - הוא ידבר איתך בתאריכים לועזיים

ואפשר גם להבין את זה - כל מי שיש לו קשרי חוץ לא יכול לדבר בתאריכים עבריים, וזה נכנס ומחלחל אצל כולנו...

ככה שלדעתי אין איך להילחם בזה!

איפה שאתה יכול - תמשיך לדבר עברי!

מה יהיה בסוף? רק גאולה!! בעז"ה בקרוב ממש!

או כמו שאומר את זה יהודי קדוש הי"ו שאני מכיר - "לטעותם!"

את זה אתה יכול להגיד גם אם אתה אנוס ואתה חייב להשתמש בתאריכים לועזיים.

היום כולם כמעט משתמשים בתאריך לועזי, ולפעמים אתה חייב להשתמש בו!

מתי שאפשר עדיף להשתמש בעברי, אבל א"א להתעלם לגמרי מהלועזי, כי אתה לא תשנה עכשיו את כל העולם שיספרו לספירה שלך!

בס"ד

בואו נגיע להחלטה שיותר לא מתשמשים בנוג"ה בתאריכים לועזיים...

ולאט, לאט זה יופץ לשאר הפורומים ושעוד אנשים יתרגלו זה יופץ בעז"ה הלאה

מחשיבים את זה בהכל!

ואם יהיה לך משפט על משו נגיד שהולך לפי תאריך יומהולדת שלך ותגיד שלפי העברי מותר לך תצא זכאי! שמעתי על זה סיפור כבר.

וגם בצ'קים ניתן לכתוב תאריך עברי וזה מתקבל! אדרבה זה קידוש ה' גדול לדעתי.

לא אומרת שאני לא משתמשת בלועזי כי אני כן משתמשת כשצריך, ובא נגיד בדר"כ שישאלו אותי מה התאריך אני אדע לענות גם, אבל זה בהחלט אפשרי.

כרטיס הרב קו שלי הולך לפוג תוקפו עוד שבוע.

וואלה?

אני הולכת להיות בת 18 רק בסוף חודש טבת.

אז למה אני אמורה להלחץ מהעניין?

אני יודעת שכל עוד אני תלמידה אני משלמת כמו נוער,

אבל בכ"ז!!!!!

ופעם אחת, קבעתי לי תור לאורטודנט בצום,

למה אמרו לי תאריך לועזי

בפלא' יש תאריך לועזי.

יום ריק-סבבה!

אז זהו שלא..

מאז אני מסמנת בפלא' ימים חשובים כמו ר"ח וחגים..

אני מחכה ליום שיהיה אפשר להשתמש רק בעברי |חולם|

אם אני תלמיד אני משלם כמו נוער גם אם אני מעל גיל 18?

וכאלה שנשארו שנה מוציאים אישור לימודים ויש להם גם עד סוף י"ב...

גם שהם עברו עד גיל 19... עד סוף י"ב.

ולכל אלה שאומרים "אי אפשר לשנות, כולם הולכים לפי הלועזי, הרופא וכו'..."

מי זה כולם? יצור כזה שאי אפשר לשנות? גוף אחד?

לא, ה"כולם" הזה בנוי ממנו, מכל אחד ואחד, אם כל אחד עושה שינוי, יוצא ש"כולם" עושה שינוי, אמנם האחוז של השינוי קטן ביחס ל"כולם", אבל עוד אחוז ועוד אחוז נותן את הסה"כ!

למה להתייאש עוד לפני שמתחילים? וגם אם חלילה לעד נשתמש בעבודה הזרה הזאת, אנחנו את שלנו עשינו, אנחנו לא הלכנו אחרי "כולם", הלכנו עם האמת שלנו!

וכן, כשאני הולכת לאנשהו ואומרים לי תאריך לועזי לא עלינו, אני עונה בגאווה: "מה התאריך העברי? אני לא יודעת לועזי"

זה כל כך משמעותי!

אם עוד אחד ועוד אחד שואל על תאריך עברי, הקופאית הזאת לא תברר מה התאריך?

זה ככה בכל דבר.

גם בעברית למשל.

למה אנחנו צריכים להיות כמו כולם???

אם כל אחד מאיתנו ייקח על עצמו להשתמש בתאריכים עבריים ולדבר רק בעברית (להשתדל לפחות) אז נצליח להחדיר את זה.

וגם אם לא, נוכל להגיד שאנחנו את שלנו עשינו.

ובעזרת ה' בהמשך זה יהפוך לנחלת הכלל.

אין לי כוח וזמן (שבת קצרה) ללכת מבית אל עד לשוק,ומה אם סעודה שלישית? חוץ מזה שאם הייתי הולכת את הכל לא היה נשאר לי כוח לצעוק.......

את זה?

ואל תיכנסו לקטנות, אני לא מדברת על "אני לא נוסעת בשבת"...

בדוגרי, למה אנחנו שרים את זה, מתחננים ששבת תהיה קודש בכל בית יהודי, אבל לא נלחמים עליה.. למה?

ונראלי שזה לא הדרך הטובה.. לא צריך בהכרזות, צעקות וכאלה..

צריך באהבת ישראל אמיתית וכוח רצון ואמונה מטורפים לקרב לבבות דרךדיבורים, דוגמא אישית וכדו'

וגם צריך שבאמת יהיה אכפת לנו שמחללים שבת ומכאן יהיה לנו את הרצון לצאת ולצעוק אבל נעבוד דרך הסבלנות, הדיבורים וכו'..

ככה נראלי לפחות...

נראלי, שכשחשוב משו - אז צועקים! וכשלא - מוותרים...

וחוץ מזה- שאנחנו גם צריכים לפעמים לצעוק את זה לעצמנו : "שבת היום לה'"...

ביננו, לפעמים לאנשים אין כ"כ כח לשבת... הם צריכים לעשות כל מיני דברים והיא מפריעה להם...

ואז בכל מקרה - מה שלא חזק אצלך, אתה לא יכול להשפיע ממנו על אחרים!

אז אנחנו צריכים קודם לבנות את זה אצלנו - ששבת היא קודש וצריך להכניס בה קודש (ולא רק כל מיני כתבות בעלונים ועיתונים, מפגשים עם החברה וכו').

ואולי אח"כ גם יהיה לנו "כח" לצעוק את זה!

אני בא.

נכניס את זה להתנדבות הבאה

תפסתי אתכם -

שניכם מארגנים את ההתנדבות הבאה! (טוב, נו, ניתן לכם אפשרות בחירה - התנדבות גדולה או המחוזית - מה מעדיפים?)

כנרית - את נשמה שאין דברים כאלו! פשוט מותקית!

מישהו תכנן שבת פורום בזמן הקרוב?

לא שזכור לי אבל יכול להיות נחמד

למרות שקצת מסובך....

קיצור הרעיון הזה תקף רק לשבת כך ש.....

אבל אם זה יצא לפועל |מדמיין| זה יהיה לבנות בלבד 

אין לך שום זכות לכפות על אף יהודי לשמור את שבת, והגיוני שגם לא להעיר לו...

 (בהקשר לשאלה- למה לא נלחמים על השבת...)

אפשר לנסות לשכנע, ויש דוכנים ברחבי הארץ להפצת התורה שמחלקים נרות שבת וכו', אבל יותר מזה אני חושבת שאנחנו לא יכולים...

בסייעתא דשמיא

היית יוצאת לשוק ומכריזה שם?!?!?

זו כפייה דתית!!!

היהדות דיקטטוריה. יש קפייה דתית.

"בעל כורך אתה חי,ובעל כורך אתה מת " 

ואתה עוד צריך לתת על זה דין וחשבון.                                                                                                       

אני לא מתכוונת לתפוס איזה שיקצע שמעז לא לשמור על קדושת השבת בצווארון ולהכריח אותו לעשות קידוש...

אבל תחשבו, באמצע השוק שבת קודש עומד מישהו וצועק בדמעות : "שבת היום!!!! שכחתם? אוי חבל על השבת...."

לפי דעתי יש לזה משמעות עצומה!

וחזרזירונת, חיה בסרט... אני? לארגן התנדבות? אולי אני אשיג לכם איזה גריפת ג'יפה בדיר עיזים באיזה חור נידח, לא יותר מזה! ;)

נראלי שפשוט אין לנו כח...

לא דווקא כח פיזי (גם אותו אין לנו... ), כח רוחני וזה....

וואלה, אין לנו כח!

בס"ד

בעזהי"ת

[אגב, יש כמה טעוית במילים. למשל, 'ויש המון דברים בעולם ילד, כן ויש המון המון שטויות.'- זה 'יש דברים חשובים, ויש בעולם ילד- כן- יש המון המון המון שטויות'. וגם, יש ילדים שאבא שלהם תמיד אומר בוא אחרי אני אכוון אותך, אראה לך את הדרך. מסתכל קצת עם עיניים של ילד, ואז מתייעץ עם השכל הישר' זה בכלל 'ויש ילדים שאבא שלהם תמיד אומר, בוא נלך ביחד יד ביד. נסתכל קצת בעיניים של ילד, ואז נתייעץ עם השכל הישר'.]

זה ההבדל בין 'מבחן התוצאה', לבין הדרך:

האבא הראשון, מתעניין במבחן התוצאה: חשוב לו שהתוצאה תהיה טובה ושהילד יגיע למקום הנכון; לכן הוא- שכבר מכיר את הדרך- מוביל.

האבא השני, מכיר בחשיבות הדרך, לכן הוא נותן לילד לחקור בעצמו, אבל ברגע שיש פיצול- 'נתייעץ עם השכל', כדי שלא נטעה.

האבא האחרון, חשובה לו הדרך. וגם אם נטעה ונחזור וייקח יותר זמן וכאלה; העיקר התהליך. 

(אגב, זה יותר מתאים לארץ מולדת...)

הם לא מאמינים במדינה.

הם לא מאמינים שניתן לשנות על ידי המדינה הקיימת.

והם לא מאמינים שזה ניתן כך לתיקון.

ככה נראה לי לפי מה שהבנתי.

ואגב, אולי הם היו עסוקים בדברים אחרים שקשורים... את לא יכולה לדעת.

אבל נראלי שיש הרבה שכן מאמינים שאפשר לשנות ע"י המדינה...

והם חושבים שהם יצליחו לשנות בלריב עם חייל?

בס"ד

ועוד יותר ישוב שאם תבוא לעזור יבעטו אותך(שזה מה שקרה לחבר'ה שבאו לעזור בפינוי במגרון).

וחוץ מזה שכנסים לא עוזרים בגרוש..מה שעוזר זה מה שעושים לפני הפינוי בזמן הפינוי ואחרי הפינוי וכנסים זה ממש לא מה שמועיל וד"ל..

האינטרנט רימון הזה!

נכון שרענן שקד ידוע ככותב טורים נרגן (את התינוק שנולד לו כינה, בהומור מעודן נוסח מאה-שערים, "הרך השלישי"), לא כהוגה דעות משפיע, אבל מה לגבי העורך? תארו לעצמכם מה היה קורה אילו במאחז חוות-משה-מערב היה מופיע בעלון המקומי, לא במאמר המערכת  אלא במדור המכתבים, קריאה למלחמת אחים. ""רק לא מלחמת אחים". אנחנו משננים לעצמנו עוד אחת מהמנטרות השפויות הישנות. למה לא, בעצם?"אם לדייק, לא מדובר במנטרה שכולם משננים, אלא באמירה של מנחם בגין בשעה ש-16 מאנשיו נורו למוות. מאז הרעיון להשתמש ב"תותח הקדוש" או לבצע "אלטלנה שנייה", עלה מספר פעמים ולא על ידי אנשי ימין. 

 ולא מדובר בפליטת קולמוס או בדיחה, יש כאן רציונל: "הדמוקרטיה הישראלית נחטפה בבחירות האחרונות ומוחזקת בת-ערובה, ומישהו יצטרך להציל אותה". רק תארו לעצמכם באותו תרחיש עלון חוות משה-מערב, את ראשי מועצת יש"ע, הרבנים, וחברי הכנסת שהיו צריכים לגנות, להתנצל ולהוקיע את הפרחח שכך כתב. 

עורך ידיעות אחרונות, "העיתון של המדינה", יכול לישון בשקט, אף אחד לא יצלוב אותו בשידור חי. גם בגלי צה"ל, "הבית של החיילים" ימשיכו לתת מיקרופון בידיו של מחרחר מלחמת האחים.