פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1283)

שזה הנסיון שלך בחיים...
ולא משו יותר גרוע.
אשמח לדבר איתך גם באישי אם תרצי

בס"ד

אין לך יותר זכות קיום בעולם מלו.

ו- הדיבור שלך מזעזע.

למרות שברור לי שאת לא מתכוונת לזה ברצינות, שפיכות דמים זו אחת העבירות של "יהרג ובל יעבור". תחשבי על זה.

ואולי תחשבי גם על איך היית מרגישה אם היית מגלה שמישהו כתב את ההודעה הזאת עליך.

לא רוצה להגיד מה רציתי לעשות לו. אבל אח"כ פשוט ניסיתי להתרגל אליו, להתעלם מחלק מהדברים ועם חלק להשלים.

זה לא שאני חבר שלו עכשיו אבל אני מסוגל להסתדר איתו.

1) יכול להיות שהן רפורמיות, או משו בסגנון, כי הרפורמיות מניחות תפילין וכו' או שפשוט כולם התגיירו עכשיו והם התבלבלו...

2) אני לא  חושבת שיש בעיה, אבל אולי כדאי לך לשאול רב בעניין..

בהצלחה!=]

לא רשום בשום מקום שאסור

סתאם!!!....אין שום בעיה...

רק טוב

והוא מאוד אובייקטיבי...

הוא אומר שמרא דארא ישראל-כלומר הרב שלפיו הולכים בא"י

הוא מרן (בעל השו"ע),

ובגלל זה כל אשכנזי שעולה לארץ הוא "חד חד ובטיל"-מתבטל בקהל הספרדי וצריך לקבל את מנהגיו ולכן כל האשכנזים בעצם צריכים לנהוג כמו הספרדים.

ברוכה הבאה למועדון

בזמנו לא היו כאן אשכנזים כמעט, מי שהיה היה בטל באלף. ע"כ הדין הוא כמו דין של אדם שהולך למקום שמנהגיו שונים ממנהגיו הוא, שבמקרים מסויימים נוהג ע"פ מנהגי המקום. 

וכמובן, ה-מ-ו-ן חולקים עליו...

אנחנו גם אשכנזים (למרות שזה בכלל לא נירא ככה), ובשכונה שלנו יש רק בית כנסת ספרדי אז אנחנו מתפלללים בספרדי..

ובתכלס כולנו גדלנו על ספרדי (למרות שחצי מהמש' [ובכללם אני] שונאים תתפילות שלהם) מהגן ובבצפר,

ויש לנו סידורים ספרדיים(מהבצפר)

ואין שום בעיה בזה! מותר לך להתפלל איזה נוסח שבא לך אבל עדיף נוסח בית אבא...

אבל אם את הולכת לפי הרב עובדיה-אז לא... כי הרב עובדיה סובר שכל מי שעלה לארץ קיבל עליו הוראות מרן...

אין איסור לבנות לרקוד עם ספר תורה, המקום היחיד בו זה מוזכר היא בגלל סיבות טומא וטהרה אבל גם שם זה בעיקר מופנה לגברים >> וכמו שכולנו יודעים, היום לא מקפידים בכלל על דיני טומאה וטהרה.

המקום בו כ ן מוזכר איסור כלשהוא לנשים לריקוד עם ספר תורה הוא כנראה מ'מסורת זקני אשכנז' כשהרמ"א אומר שהמנהג כיום הוא שלא, אע"פ שלכתחילה מותר וכן צריך לנהוג.

בכל אופן, ראיתי את הרב שי פירון מתייחס לעניין באתר כיפה והוא אומר שלא - בגלל המהומות שזה יגרום והבלאגאן. ובכל זאת, אני מכיר מספר רבנים שמתירים את הדבר בבתי הכנסת שלהם, בלי לעורר פרובוקציות ובלי שזה יפריע לאף אחד. 

לכל הדעות איש שרוקדת עם ספר תורה אינה רפורמית. 

2. אם אין עם זה בעיה הלכתית, מה שאם אני לא טועה אין, אז למה לא? 

אולי תשאלי רב ולא אנשים פה בפורום?

1. הלכתית אין בעיה (שו"ע רפ"ב סע' ט')

2.יהודי לא הולך לפי מה שהוא מתחבר יותר. אלא לפי מה מותר ומה אסור ואני ידוע על הרבה רבנים שתקפים בענין יכן תשאלי את הרב שאת הולכת לפיו.

יש בעיה להחליף את המנהג של הבית כי ביהדות יש עניין מאוד משמעותי ביחס למנהגים...
הכוח של המנהג ביהדות הוא מאוד חזק והוא מה שהופך את היהדות למגוונת..
עדיף להתייעץ עם רב..

לגבי 1). הם לא רפורמיות.... ואני יודעת שאין בעיה הלכתית, אבל לדעתי זה פשוט לא ראוי מבחינה מוסרית.... יש דברים שהם לא רק לפי ההלכה, כלומר יש דברים שאני לא יעשה כי אני לא ארגיש נכון שאני עושה אותם... וכך גם כאן, זה מרגיש לא נכון שזה כך... רציתי לשמוע דעתכם

לגבי 2). בעיקרון לא חשבתי שתבואו ותדעו להגיד לי ת'הלכה, התכוונתי דעה, כלומר מעבר להלכה מה אתם חושבים... שייך? לא שייך? כלומר ברור שאני אשתדל לברר בהקדם בע"ה תתשובה לשאלתי, אך מעבר לכך מה אתם חושבים על זה??

אני בדיוק כמוךך!!!
טוב נו, ימים נוראיים לא..

אבל תפילות וברכות אני הרבה יותר מחוברת..

אבל, לצערי גיליתי לא מזמן שדברים עם ברכות אסור... נגיד 18 צריך את שלנו וברכת המזון גם..

אז מצאתי שילוב, אני מתפללת בבי"כ הספרדי ו18 אשכנזי (:

בכל מקרה תבררי גם אולי יש רבנים שאומרים אחרת..

אולי אין בעיה הלכתית, אבל אולי אין זו "רוח ההלכה". רוח ההלכה זה מושג פחות מוגדר מההלכה, נתון לשיפוט ומשתנה יותר... בגדול, זה מכליל כל מה שלא ראוי/ מתאים/ כדאי לעשות.

אם לא להתייחס לסוגיה ההלכתית מאחורי זה, דעתי היא שטוב שאדם יתפלל איפה שהוא מרגיש מחובר יותר. אבל ההלכה לא שואלת את דעתי... למרות שאני זוכר תקופה שהייתי מתפלל בנוסח ספרדי במניין אשכנזי כדי לחזק את  המניין.

פשוט תמצאי לך ספרדי להתחתן איתו, במילא כל השישיסטים-שביעיסטים פה גם בל"חים..

אל תטשי תורת אמך! את אשכנזייה!

יש על העניין פרק שלם בפניה"ל. תלמדי אותו, יש שם כל מיני דינים חשובים לך.

שונאת גזענות

"אחדות היא לא בהכרח אחידות" (ח"כ ר' חיים אמסלם הי"ו)

משפט כ"כ נכון. אנחנו מאוחדים, אמנם לא אחידים. לכל אחד יש את מנהגיו ואת נוסחאות תפילותיו, ואין לו לשנות מהן מלבד במקרים חריגים.

קודם כל- אולי הם עושים דברים מועילים במחשב, עבודה או משו שקשור...

דבר שני- זה מפריע לך שהם מכורים, נכון? אז זה מוכיח לך יותר מכל דבר אחר שזה לא טוב...

ב"הצלחה נשמה!

אבל אני מבינה את זה שהם אומרים לטובתך כי הם רואים עד כמה זה לא טוב להיות מכורים והם אולי פוחדים שגם את תהיי כמוהם..

בבחינת "נאה דורש ונאה מקיים". והורים זה לא רק דיבורים. לפעמים כשאין לא ממשים את הרף שהם הציבו, זה יכול מעורר אנטי ולעשות 'דווקא'.

להפך את צריכה ללמוד מהם ולהבין למה זה לא טוב...

הם נדפקו זהו הלך להם החיים...

אבל הם רוצים שגם לך לא ידפו החיים ולכן הם לא נותנים שזה יקרה לך...

כמו שאם תשאל מישהו שמעשן בדוגרי אם כדאי להתחיל ג"כ לעשן הם יגידו לך שלא..

בס"ד

מנסיון, הדבר שהורים הכי לא רוצים זה שהילדים להם "יירשו" מהם את החסרונות שלהם, לכן כשהם רואים את הילדים שלהם עושים משהו שלהם אישית קשה בו- הכי כואב להם לראות את זה! לכן בדברים האלה הם הכי מציקים.

לפעמים זה באמת מעצבן, אבל זה תמיד ככה.

נראה אותך כשתהיי אמא

זה נוראאאא חשוב!

עזרתם לנו מאד!

יאללה, חבר'ה- שתפו פעולה!

היא ביקשה להעביר כמה הערות:

א. ישנן מעט בעיות תחביריות ופיסוקיות.

ב. בנוגע לשאלה הראשונה - לדידה היה עדיף לכתוב "תורני-לאומי", במקום "חרדי-לאומי"...

ג. חוץ מזה, השאלון מנוסח היטב ומוגה ברמה גבוהה. בהצלחה

וגם אני הק' תחת צלה הגדול של מרת אמא שתליט"א, מוסר לכן בהצלחה.

לדעתי- זה מעצבן רצח!

היה צריך לכתוב רק ישראל!! מה נראה להם?! ירדן זה חלק מהארץ המובטחת

http://www.new7wonders.com/vote-2

מילא תדבר על כאן בארץ, אולי אני עוד אסכים איתך.

אבל אתה מדבר על הצבעה בין לאומית. אתה לא מצפה באמת שאומות העולם יגידו לך: "אה, נכון, ירדן צריכה להימחק, היא שייכת לכם, זה בסדר, נכתוב רק ישראל, סליחה"... לא ריאלי וגם בנתיים זה בסדר...

חוץ מזה שתיקון קטן - ירדן היא לא חלק מהארץ המובטחת,? אלא חלק מהארץ שכבשנו בזמן כיבוש הארץ (עוד בזמן משה, לפני כיבוש יהושע.

ואני אחסוך במילים ואתן לויקיפדיה לעשות את העבודה. מצורף הקישור לערך הארץ המובטחת. שים לב לגבולות...

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%98%D7%97%D7%AA

תהנה...

בס"ד

לא יודעת, לא כ"כ עולה לי כרגע...אבל... להביא לו 70 בלונים, לברך אותו ב70 ברכות (מוגזם...אני יודעת )... כאלה דברים...

ראיתי אצל כבר כמה וכמה משפחות שעשו לימי הולדת של סבתא\סבא נישואים של סבא וסבתא חולצות לכל המשפחה עם בדיחה פנימית- ואני ממש אהבתי את הרעיון....

ארוחה כל המשפחה עם כל מיני דברים חמודים, כל מיני משחקים מצחיקים כאלה של מבוגרים... טאבו על המשפחה, טרוויה על המשפחה, קלפים על המשפחה וכל היוצא בזה...

לעשות מסיבת הפתעה. חברה שלי סיפרה לי שהוא באו לסבתא שלה (שנמצאת בבית אבות) כל המשפחה (אוטובוס שלם)- ילדים, נכדים ונינים, אליה, בלי שהיא תדע ו"הפריעו" באמצע שיעור מחול .

עשו את זה לחברה שלי, ושמעתי על חתונה שעשו את זה- עושים ריקוד כל המשפחה (אני לא זוכרת איך קוראים לזה, אבל זה מוכר...), עם תנועות בסיסיות שניתן ללמוד אותן בקלות- ושהחוזרות על עצמן. (5 תנועות, נגיד, שחוזרות במשך כל הריקוד), שבאמצע שום דבר, יש פתאום מוזיקה, מישהו מתחיל לריקוד, ואז עוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחד- עד שכולם (וחבל שאני לא זוכרת איך קוראים לזה...)

טוב, נראה לי שזה מספיק לבנתיים...אם אני אזכר בעוד...

אתה יכול להכין קטעי עיתונות סאטיריים על כל מיני תחנות בחיים שלו (חתונה, למשל. בן דוד של אבא שלי נגיד, הוציא לרגל החתונה של אבא שלי ממש דף עיתון - יש לו בית דפוס - סאטירי על אבא שלי ואמא שלי והמשפחות...זה באמת משעשע, אפילו 20 שנה אחרי).

חוץ מזה אתה יכול לעשות בסימן 70 - רשימה של 70 - נגיד, רשימה של 70 סיבות למה הוא הסבא הטוב בעולם... או רשימה של שבעים תחנות שעבר בחיים שלו, כשליד כל תחנה או ליד חלק מהן, אפשר לרשום הערת סוגריים מצחיקה.

חוץ מזה אפשר להוסיף תמונות משעשעות ולהוסיף כיתוביות של הסבר לכל תמונה.

וכמובן, ברכות של הנכדים, הילדים, משחק - הכר את הסבא - שאלות טרוויה או תשבץ שיש בו שאלות על סבא שלך מזמנים שונים שלו בחיים ובא לבדוק מי מכיר את סבא שלך באמת...

אתה יכול להוסיף דברים שכותבים לו חברים שלו לרגל יום הולדתו. דבר הסבתא (אם היא חיה כמובן).

זה מה שעולה לי בראש עכשיו...אם יהיו לי עוד רעיונות אכתוב.

ב"הצלחה. זה מסוג הפרוייקטים שאני ממש אוהב. כיף לך!

וד"ר אריק- כתבתי עלון...

נכון אני נקץ?

פנקס עם ** (לא זוכרת ת'מספר)ברכות מכל הנכדים והמשפחה, אתה יכול לעשות את זה בעלון..

בס"ד

סתם, באמת שסתם...

אני לא יודעת מה הוא חשב לעצמו שהוא עשה את זה, זאת באמת שאלה, אבל מה אנחנו יכולים לעשות?!

אני לא מאמינה שמישהו ירצה להתחלף איתו, עכשיו במצב הקיים שבמצרים- אנחנו לא יכולים לתקן את העבר שלו, אנחנו כן יכולים לתקן את העתיד שלו. לדעתי חשוב היה להחזיר אותו הביתה, גם אם מהשמאל הקיצוני או מה שזה לא יהיה.

הוא יהודי, וזה מה שחשוב כאן.

בשביל השב"כ.

ב. יש לישראל שיטות אחרות ללחוץ על מדינות חוץ מלשחרר מחבלים, אאל"ט המדינה אפילו לא ביקשה שישחררו אותו

בס"ד

יש יותר מידי חורים בסיפור הזה...

וכמו שאנחנו יודעים הממשלה שלנו יכולה לשכוח מאזרחים שלה שנעצרים בחו"ל ועל חלקם אפילו לא מודיעים בתקשורת...

ודווקא פה פתאום עושים הרבה בשביל לשחרר אותו...לא יודע זה נראה מוזר....

גם מחוץ לתחומי המדינה... חוק השבות...(לא ירד במיקוד....) בשביל הדוגמא..

יש לנו מחויבות גם לאילן עצמו...

נו....תקפצו כבר עם פולארד.....

גם עבור יהונתן יש לנו מחויבות, אבל עד שהוא הוכר בכלל כסוכן ישראלי.. סוג של מחדל..

שאמריקה תשחרר אותו!!!!!!!!!!!!!!!

הוא אמריקאי!

ויש מצב שהוא הרבה יותר יהודי מאמריקאי....

אז בבקשה להרגע....

אם תמהר ותרשם אולי זה עדיין יעלה לך רק 25 ש"ח לחודש - וזה מגזין חודשי, כלומר, פעם בחודש...

אבל אחרי זה זה יעלה לכולם 30 ש"ח לחודש.

ועכשיו, אם עדיין נשאר, תוכל לקבל גם חולצה של עולם קטן עם הפעלת המנוי...

באסה..

הראשון לא היה משהו.....

זה הדבר היחיד שאני קראתי הרבה מאוד זמן..

אני עז...

מי שלא קיבל תנסו להירשם שוב.

דברים..

לא קבלתי עדיין את הראשון

אני יודע שהיו להם בעיות במיקודים או משהו כזה...אז אולי "הלכת לאיבוד"...

תירשם דרך האתר.

25 ש"ח לחודש, למגזין אחד. ומקבלים גם חולצה! (:

מה הפירוש למה זה רע. כי זה רע נקודה. זה שיש עוד דברים רעים אחרים זה אומר שעל זה לא צריך להתריע? חוץ מזה שבינינו - בעניין בריאות, זה אחד הדברים המזיקים ביותר. כאילו, בהנחה שאתה לא מכור לשתיית ציאניד/חומרי ניקוי. אז  כן, זה מאוד פוגע, ומוכח רפואית.

ואגב - גם לגבי דברים אחרים שמזיקים הרבנים ואנשים רבים אחרים מתריעים (נגיד, התמכרות לטלוויזיה/אינרטנט/נרגילה/שאיפת גז מזגנים/וכיד הדימיון הרעה...)

זה ךא כמו להביא מחשב נייד. הבריאות זה כבר עיניין שלי ועל זה לא צריכים להעיף אותי מהישיבה.

לכל ישיבה יש את המגבלות שלה. ואני בטוח שבכולם מעדיפים שלא יהיה סיגריות.

חוץ מזה שלמען האמת אתה לא צודק - הבריאות שלך זה לא רק עניינך אלא גם עניין הישיבה - כשאתה בישיבה, הביטוח הרפואי של הישיבה אחראי לך אם קורה לך משהו.

אתה נמצא במקום כלשהו, כבד את החוקים שלו, או שלא תהיה בו. 

חוץ מזה שלדעתי דווקא כן צריך להעיף על זה מהישיבה. דעתי הפרטית.

חלוץ מזה שזה שיש הרבה דוסים שעושים את זה זה לא אומר שזה בריא או טוב הלכתית. אני עצמי שמעתי רב מעשן כבד, שפוסק שאסור לעשן ואומר שהוא ממשיך רק בגלל שהוא כבר מכור ולא יכול להפסיק, אבל להתחיל אסור!!!

הבעיה היא שמתחילים כשאין שכל...

וזה כן התאבדות. 90% ממקרי סרטן הריאות בעולם נגרמים מעישון.

ומצטער שאני תוקף, זה כי הנושא הזה חורה לי...

יש חבר'ה בגילאים מסויימים (כיתה ט'?) שחושבים שזה מגניב. האמת היא שזה צעד שמצטערים עליו אחר כך , אבל אז זה כבר מאוחר מדי.

מדין ונשמרת מאוד לנפשותיכם.

צריך לזכור שעישון ליד ילדים או עישון פאסיבי הוא מזיק ומסוכן מאוד וגם ליד נשים בהריון או בעלי רגישות להצטננות ובעיות נשימה.

שלא לומר כמה כסף זה שורף, פשוטו כמשמעו, לפעמים מאות שקלים בחודש!!! למי יש כסף מיותר? ! שיתן לעניים.

ולקחו שני חזירים (שיש להם ריאות דומות לשל בני אדם) ושמו אותם אחד שדלקה בו סיגריה, ואת השני בחדר רגיל ונקי. אחרי שהם מתו הוציאו להם את הריאות וראו שלחזיר ששמו אותו עם הסיגריה היו ריאות שחורות ומפוחמות, (אפילו בלי שעישן!) ולחזיר השני היו ריאות ורודות ונקיות.

בקיצור, אני הגעתי למסכנה שבלי נדר אני בחיים לא יעשן !! 

גם רבנים חרדיים שמעשנים כיום - הרבה מהם יגידו לך (וגם שמעתי את זה ממקור ראשון) שלמרות שהם מעשנים, אסור לען, ושאם היו יכולים להפסיק היו מפסיקים רק שכבר קשה להם מאוד להפסיק (וזה נכון) - ושהם התחילו כשהיו טיפשים. ומי שלא התחיל - שלא יתחיל.

כלומר, גם מי שמעשן, בגלל סיבות כאלו ואחרות - לרוב מודע לבעייתיות, וכשהוא רב, וגם חרדי - הוא אוסר את זה באיסור חמור לתלמידיו.

רק שמי שמחליט כמה זמן הילד יחיה זה רק הקב"ה ולא איזה רופא שלמד באוניברסיטה (עם כל הכבוד לרופאים היקרים...)

בדר"א אאל"ט אחותו פה בפורום .....

גם אם אחותו בפורום, לא נראלי שהיא נכנסת לפה עכשיו..יש לה דברים קצת יותר חשובים לעשת..

רפוא"ש!!

כפרעלייך לא אמרתי שאחותו תתחבר, אמרתי את זה כבדר"א, היא בכלל לא הייתה פה בחודשיים האחרונים נראלי ואפ' יותר...

שיר המעלות; ממעמקים קראתיך יהוה:
 אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשבות; לקול, תחנוני:
 אם-עונות תשמר-יה; אדני, מי יעמד:
 כי-עמך הסליחה; למען, תורא:
 קויתי יהוה קותה נפשי; ולדברו הוחלתי:
 נפשי לאדני; משמרים לבקר, שמרים לבקר:
 יחל ישראל, אל-יהוה כי-עם-יהוה החסד; והרבה עמו פדות:
 והוא יפדה את-ישראל; מכל, עונתיו:

לרפואת יהודה ראובן חיים בן גאולה.

שנזכה למוע רק בשורות טובות

ותעדכנו אותי פליז..

*לומר איתו שמע ישראל, לפני שמתים.

יהודה ראובן חיים בן גאולה נפטר ביום שני י"ט תשרי המשפחה יושבת שבעה באבני חפץ בשורות טובות

ותקשרי לחורף עם בגדים חורפיים..

וגם סתם תכינו תה זה נחמד כזה.. אבל לא כ"כ קר היום אז זה לא כזה וואו..

כאילו הכי שווה לשבת בסניף עם תה ושבחוץ יש גשם אבל מה שבאלך..

בהצלוחה=)

זה קצת דחוף לי..

מישהו יודע את מספר הטלפון של השו''ת בעולם קטן?

אותו לבד תבקשי הדרכה ממישהו או שתילמדי עם פרוש והקדמה

דרך אגב כתבתי את הספר  הזה כחלק מהתוכנית שלי לגרום לכמה שיותר חברה מהפורום להיתאבד<צ>

כל פעם שאני אומרת את זה למורה שלי היא אומרת "נכון"... ממש אחלה...

למה מלמדים את זה סתם ככה? אם יש לזה עומק שיגידו מה הוא... לא שיתנו לנו להסתובב בתסכול...

וב"ה כשהגיע סופו הבנתי את הפונאטה.. אבל זה בעיקר בזכות הפירושים...

מגילת קהלת מזכירה קצת את ספר הכוזרי...

שלמה המלך מחפש את תכלית האדם...ותוך כדי החיפוש הוא מגיע למסקנות ושולל אותן בזו אחר זו עד שמגיע  למסקנה שרק יראת אלוקים היא דרכו הנכונה של האדם

מקווה שהועלתי

ניראה לי ששלמה המלך יתכוון להגיד שבאמת העולם הזה הוא הבל הבלים בסוף כל אדם מת כל ההנאות והכיף כשאדם עושה בעולם הזה זה הבל אבל ככל שהאדם ממלא את חייו בתורה ובמיצוות ובמעשים טובים ככה העולם שלא יש לו ערך. ניראה לי שלמה המלך  לא יתכוון להגיד שהעולם הזה הבל אלה שהמעשים שלך הם הבל. זהוי דעתי.

"סוֹף דָּבָר, הַכֹּל נִשְׁמָע: אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת-מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם. כִּי, אֶת-כָּל-מַעֲשֶׂה, הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט, עַל כָּל-נֶעְלָם: אִם-טוֹב, וְאִם-רָע" (קהלת, יב, יג-יד)

בלי התורה והמצוות, ואם לא היינו יהודים, ולא היה לנו את הקשר המיוחד שיש לנו עם הקב"ה, אז את באמת צודקת, זה מדכא (אז אולי כדי שנתחיל לעבוד על זה?) אז חן חן לך משה רבינו, בהחלט הוספת קצת טעם לחיים שלנו..

כל העניין של הספר הזה, זה לאסוף דעות שיש בעולם, אבל לא בהכרח נכונות, שלמה המלך מביא את כל הדעות שיש, ומתמודד איתם. ובסוף, מזכיר לנו שלא נשכח שהיהדות זה הדרך הנכונה!

סה"כ, האדם חי כאן 120 שנה, ומת. כן. הוא מת. ואל לנו לשכוח את זה. יש משפט שאומר- תחיה את השניה כאילו היא האחרונה, ותכנן את המחר כאילו תחיה עד 120. יש לנו 120 שנה לעשות כאן את המקסימום, להוסיף טוב, להתחבר לרבונו של עולם, לשמח אותו. אבל שלא נשכח, אנחנו סה"כ איזה יצורים קטנים, לא מנהלים את העולם. יש מישהו הרבה יותר גדול מאיתנו. והוא חכם הרבה יותר ממנו, וכל הזמן מחפש איך להיטיב עם העולם, ועם האנשים שהוא ברא. זה בכלל לא מדכא, זה משמח!  הכל פה מכוון, אין טעויות, ואין על הכתפיים שלי את כל כדור הארץ

תלמדי את זה עם המפרשים, הם כל הזמן מזכירים את זה.

בהצלחה כפרה! יש לך אחלה שאלות! (ואם יש לך עוד, מוזמנת לכתוב..)

את שביעסטית, נכון? כי קהלת לומדים בשביעית (אייי.. היו ימים..)

בשורות טובות!

(לדעתי, כן? לא מדרגת ח"ו)

זאת הזדמנות בשבילך לשאול את כל השאלות שלך וגם לדרוש תשובות.

ועם זאת, להיות בנחת.

יש תשובות.

צריך לעמול כדי להשיג אותן, וצריכה להיות גם סבלנות - כי דברים טובים לא מגיעים בכפית.

אבל בסוף, בעז"ה, תביני יותר ולכן גם תתחברי יותר.

את לא מבינה מילה ממה שאת לומדת!!

את חייבת ללמוד את זה אצל מי שהבין לעומק...אנחנו לומדות בכיתה וזה כ"כ מדהים ונכון!!!

או שהבנתי לא נכון את השאלה?

שתמיד החילונים נראים הכי טוב ומאושרים ולעומת זאת הדתיים מתנהגים בצניעות ולפי התורה ובכל זאת הם מרגישים שהם בצד.

אבל מניסיון שלי, הבנים האלה אולי מסתובבים על בנות האלה, ונהנים מהן וכ'ו ..

אבל הם לא באמת מעריכים אותן, בכלל לא ! דווקא, הם מעריכים אותך, הם מעריכים את זה שאת לא כמו הבנות האלה .. 

אמרת שהן נראות הכי מאושרות בעולם.

אושר כזה הוא לא אושר אמיתי הוא רק נראה ככה ובגלל זה טוב שהוספת את הנראות.

אושר אמיתי בא רק מתוך עבודת ה' יתברך.

לצערנו כיום אנחנו לא מיצגים הרבה מהמדינה הזאת ולכן גם נראים שונה מרוב רובם של האנשים.

לפעמים צריך להיות שונה.

אני לא חושבת שזה שונה רע, זה שונה מיוחד שאנחנו צריכים להיות גאים בו.

הבנים שמסתובבים איתן- לא רוצה לשפוט אבל יש סיכוי שזה רק תחפושת בעצם זה באמת נשמע ככה

למה הם IN?- כי אנחנו חיים היום בעולם המערבי המפותח שרוב רובו קשור בחיצוניות ומין (סליחה על הבוטות) ולכן גם בנות שחצי לבושות יותר מושכות מטבע הדברים.

זאת תפיסה מעוותת שהלואי ובקרוב נצליח לשנותה.

אבל סתם ככה שאלה- למה את צריכה שבנים ישרקו אלייך?

אני חושבת שכשיגיע הזמן אם את באמת כמו שאת מתארת אז בנים דוסים ירצו אותך.

ואני לא חושבת שאת רוצה להיות בקשר עם מישהו שמתיחס לבנות כאל שוק בשר ויוצא עם מישהי רק בגלל חיצוניותה.

ותאמיני לי שיש רבים וטובים מהם שפשוט עכשיו זה לא מעסיק אותם (ובצדק!) אז הם לא שורקים לך וגם כי זה לא ממש דרך צנועה.

כשתגיעי לגיל אני מבטיחה לך שבנים ירצו.

אבל למה לך עכשיו?

זה סתם כאב.

כתבתי על הבנים ש"שורקים" לא כי אני רוצה שישרקו לי.. 

פשוט רציתי להגיד מה היה.. 

ונ.ב. תודה רבה על התגובות 

את הכי לא תקועה!!!!

הן אלו שתקועות! (במחילה, אין לי דרך אחרת להסביר)

כשהן יהיו עם האחד שלהן, הן יהיו תקועות בעבר עם ההוא, ועל מה שהחבר של החבר שלהן פעם אמר להן,

והמבט של זה, והחיוך של האחר....

הן הכי לא IN ֱֱֱֱֱֱֱֱ!!!!!

אולי זה נראה ככה חיצוני, אבל זה ממש לא ככה!!!!

תחשבי רגע למה הם נמצאים איתן...- בשביל הצחוקים, בשביל הפוזה, סורי, אבל בשביל היופי!!!!! (תרתי משמע !)

אין שום משמעות לאושר הזה! זה לא אושר!

זו ההרגשה הכי מגעילה ומזעזעת בעולם!!

"שורקים להם" איכס...מי היתה רוצה שישרקו לה...מה אנחנו כלבים?! שככה שורקים לנו...???

הלוואי וכולן היו "תקועות" ולא מקור רצון לשריקה!

סליחה אם דיברתי בסיסמאות וחזרתי על דברים....

פשוט גם לי זה כואב... אולי ממקום אחר...

ב"הצלחה עם התובנות והלוואי והצלחתי להזיז משהו במחשבותייך!

תעריכי ותאמיני בכוחות שלך ותזכרי "כל כבודה בת מלך פנימה"

שב"ש!

בסופו של דבר התשובה תבוא ממנה.

אבל היא רוצה שנסביר לה מה אנחנו חושבים ואלי ככה היא גם תבין בעצמה דברים.

תמיד אומרים שהבנים באמת  מעריכים את הבנות שלא עושות מלא פוזות...אף פעם לא האמנתי לזה עד ששמעתי כמה זה נכון... חבר של חברה שלי אמר עלי שאני ילדה מיוחדת עם נשמה טובה כזאת.. הוא בכלל לא חשב על החיצוניות שלי!!! ( אין לי שום עניין של גאוה!! סליחה שככה זה נשמע..!!)

בהצלחה רבה!!!

"לתגובות מצד הבנים", לא סתם אמרת את הדברים.
ואם נצליח לעלות על הנקודה - עדיין לא יספיק. יודעת, כמה המרחק מהראש אל הלב?
בערך 30 ס"מ. צריך להכניס את הדברים לראש, עד שמרוב שחזרנו הרבה עליהם, הם יזלו את הלב...
"וידעת - והשבות אל לבבך". ומובטח לך, שאחרי שהדברים ינטפו לך לתוך הלב,
את תרגישי מתיקות. אי, כ"כ כ"כ מתיקות שאת כ"כ קדושה וטהורה, צנועה ולא מתערבבת.

ובואי נתחיל. קודם כל אני רוצה להגיד, שהפריקה שלך הזו,
היא על אמת - של כל אחד או אחת מהחבר'ה הרציניים שאי פעם התחזקו באמת בחיים שלהם.
אנחנו מחליטים להתחזק בנושא הכי קשה היום - צניעות, בינו לבינה - לא לעשות צחוקים עם המין השני,

כי ת'כלס זו ההלכה הפשוטה והכ"כ ברורה, ופתאום --- בום! אוו'ץ, אנחנו כ"כ בחוץ.
פתאום המתגנדרות - הן הכי IN. וכן, אשכרה הן שם. כל הבנים צוחקים איתם, מחייכים אליהן,
והן כ"כ כ"כ מאושרות, ואיזה שמחת תורה (!...) הייתה להם לקיים שקיימו עליהם כל הבנים את דברי חז"ל,
בהידור ממש - "אסור לאדם שיקדש אשה עד שיראנה", וכמעט, ה' ירחם, עד שיחבקנה...
ואת, הצנועה, החסודה, זו שלא רוצה לעבור על ההלכה, זו שמבינה שעירבוב בין המינים, צחוקים וכדו' -
לא בא בחשבון, כי אנחנו לא לייטים, ואו דתיים או חופשיים - דווקא את יושבת ואין מחייך לך, הכל נראה
שקט ולא שמח. ואת צדיקה - לא לבד. גם אני במקום שלך, וגם עוד מלא חבר'ה שבאמת החליטו
שאי אפשר עוד להתפשר, וחייבים לשמור ולהפקיד כמה שיותר, ואנחנו - 'נופלים בין הכאסות'. ארר,
כמה שזה כואב. כמה שזה לפעמים מעלה קצת דמעות בעיניים, ושורף את הלב מבפנים...


אבל פתאום, עולה לנו כמין קול כזה, קול טהור מתוך הלב.
ש - נכון. כל הבנות האלה הן IN, וואלה IN, אבל איפה יש מצווה בתורה להיות אין? ופתאום מבינים
שמי שמוכר ת'אמונה שלו בשביל עוד חיוך של בן מטופש (ואגב, הוא יכול להיות עם ציציות פאות בחוץ,
ואענרף מה. היום כל עבריין הולך עם כיפת סעדו וציציות בחוץ...) הוא לא שווה אפילו לא גרוש. הוא מסכן.
היא מסכנה. רגע, מה מה? היא מסכנה?! וואו, איזה שינוי הסתכלות. היא? המחייכת והנוצצת? היא מסכנה?

כן! היא, המסכנה. ואת - השמחה. ואת החזקה, ואת הגיבורה שלא מוכרת בשביל לוקשים. לא בשביל כל בחור
את תתחילי לגלגל דחקות, כי זה פשוט אסור. ובסופו של דבר, היא זו שתצטרף לעשות 'מחק' על כל הקשרים
האלה שלה בערך, ועל כל חיוך וחיוך של בחור שגנבו את ליבה השבור לרסיסים. ואת? את תוכלי בעז"ה לבנות
בית נאמן בישראל יותר מהר ממנה - למרות שהיא הכירה 24 אלף תלמידי בני עקיבא, ואת לא התעסקת עם אף
אחד מהם ורק נפגשת לקשרי חתונה. ובסופו של דבר, לך יהיה את הילד החמוד והצדיק, שיגדל בעז"ה על טהרת (!)
התורה בלי לנסות להתחכם עם ההלכה - כי פשוט בעלך יהיה אחד כזה שאת הראשונה שהוא הכיר ממש, ואין נחת
יותר גדול מזה. ואת תזכי לטהרה. אין משהו יותר גדול בעולם הזה מהטהרה. זו ראשוניות, זו שמירה על עצמך,

זה לכנס את כוחות החיים בשביל שאח"כ נוכל להוציא אותם בצורה הכי טובה שבעולם.


אז - צדיקה,
אנחנו, לא רוצים להיות IN בתוך חבר'ה כאלה.
לא כל 'אין', הוא טוב. לפעמים ה - 'אין' הוא יחסי, וזה יכול להיות גם IN בזבל.

מה לעשות, לפעמים הזבל מצופה זבל, וזה נראה כ"כ טעים, ורואים את החבר'ה שצחוקים -
כי מסכנים (!) הם פשוט לא קלטו ולא מבינים מה יש מעבר לזה. שיש חיים אחרי המוות,
שאחרי 'כינוס כוחות החיים', יענו שאנחנו 'הורגים' אותם ומכוונים אותם ע"פ התורה,
אחרי הלכאורה מוות הזה - רק אחרי זה יש חיים באמת אמיתיים.

ואני, היום, אחרי שנים של חפירה בתוך הלב שלי פנימה -

ניגעל מבנות שמחייכות לכל בחור מטופש. ואם נלך שלב קדימה? את יודעת מה החלום
של הבחורים עם הציציות בחוץ ששומרים וכ"כ משתדלים לשמור על הלב שלהם נקי?
החלום שלהם, זו אחת כמוך. אז נכון, עיניים לא נעשה לך, ובקושי נבקש משהו אם נצטרך,
אבל תדעי, שמסתכלים עליך. מי? השמורים ביותר. אותם אלה, שגם נראים לא בפנים,
לא צוחקים ומשתדלים כמה שיותר לקדש שם שמיים - אותם אלה היחידים - שרואים אחת כמוך,
מתפעלים. את לא תראי את זה, וגם לא נראה לך את זה, אבל בבוא הזמן, שתקבלי אחד כזה
בעז"ה לחיות איתו לעולמים - אז תביני, אי אבאל'ה, אז תביני כמה היה שווה לחכות.

כמעט ויש לי דמעות בעיניים, שרצות תמונות בראש של האלה שדברת עליהם עם ה - 'ציציות בחוץ',

שאני מכיר אותם, ואל תחשבי שהופעה חיצונית אומרת. גם לא על הבנים, וגם לא על הבנות.


ומה לעשות, גוף מושך - מושך. אז כל מי שרוצה למשוך ת'עיניים,

שתקצר כמה שיותר ת'בגדים, ואם היא רוצה עוד טיפים להכנס מהר לגהנום (תרתי משמע),

נביא לה. אבל אנחנו, נשתדל לדעת, ש - "שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' -
היא תתהלל", במה? במה היא תתהלל? בחן וביופי שלה. לא במשיכה שהיא עשתה עיניים לעשרות
בחורים עם איפור מייקאפ ואנערף מה שיכסה לה את כל החצקונים כי אבוי אם הוא יראה אותה ככה,
אלא היא תתהלל - ביופי שלה, בחן. בנעימות הצניעות שהיא שמרה על עצמה עד היום. ולא משנה
איך היא נראית, בעיני בעלה שלקח אותה ובחר אותה מתוך כל הבנות, ושמר על עצמו בשבילה -
היא הכי יפה בעולם. כי יראת שמיים, זה המפתח לכל החיים.
ואת - את שמשתדלת לשמור על עצמך, בדיוק זה נקרא יראת שמיים. והפסוק שם שמדבר על 'שקר החן' וכו',
שם בהתחלה יש עוד משפט חותך, שלא שמים לב אליו הרבה.
"אשת חיל מי ימצא"? כך שואל הכותב. וכולם חושבים ש - נו, שאלה טובה, אבל לא משהו,
מה הבעיה למצוא בחורה טובה. אבל דווקא אחרי מה שכתבת, אפשר כ"כ לראות את המילים זועקות?

אבאל'ה! אשת חיל, מי ימצא?! איפה נמצא את אותם בחורות הכ"כ יקרות שכ"כ שומרות על עצמן ולא יורדות.
נכון, היו הרבה שהתחילו להתחזק, אבל איפה ההיא שלא נשברה למרות שלא עשו לה עיניים? שלא נשברה
למרות שכל הבנים לא הסתכלו עליה? שלא נשברה והייתה מלאת יראת שמיים בלי למכור את האמונה שלה
לשום בן שבא כאילו להכיר וללכת? איפה היא, אבאל'ה, איפה היא?!...
ואת לא יודעת כמה השאלה הזו משמעותית שמגיעים לגיל שקשור כבר לחתונה, וחושבים, באמת,

איפה אותה אחת. אוי, כמה שהיא חסרה. כמה שהיא מוערכת (וסתם שתדיעי, גם בעיני הבנים אפילו החילונים
היא מוערכת - ולמה הם בוחרים את האחרת? כי היא יותר זמינה, יותר מושכת, ויצר לב האדם רע מנעוריו..).


ויש עוד הרבה להרחיב. ואם תרצי יש בכרטיס אישי שלי עוד בנושאים האלה,
ובכל מקרה, תמיד תזכירי, באמת צדיקה - הקב"ה איתך בכל מקום. ואת - הבאמת שווה,
ועלייך (!) מסתכלים אותם אלה שהיית רוצה לבנות עם הפנימיות שלהם את ביתך, מסתכלים ביראת כבוד,
בהערכה עצומה על הגבורה הזו. ואצלך, הקב"ה - 'עושה לך עיניים', אז תחזירי גם, תחייכי,
תרימי עיניים לשמיים ותבקשי ממנו שבעז"ה יעזור לך להתגבר. ועוד דבר חשוב,
"אל תביאנו לידי נסיון". כל העירבובים האלה, לא כדאי להכנס לשם, כי מספיק יש לנו נסיונות.



וכמה יש להאריך. וכמה יש לצמצם את המרחק בין הראש ללב.

ואז - מנסיון - מובטח לך מתיקות. אי, כ"כ מתיקות ששווה על אלפי צחקוקים ועיניים של כמה
בחורים מטופשים (או יותר נכון - מסכנים) שהקשר בניהם לבין יראת שמיים מקרי בהחלט, גם עם הציציות בחוץ...


ולסיום, בואי נתפלל על כל האחים והאחיות שלנו,
שבאמת, יפסיקו להרוס להם את התמימות, את השלמות שבלב.

ואולי, אולי אפשר להגיד שגם לזה התכוון הקוצקר שאמר -

"אין יותר שלם מלב שבור". את, עכשיו עם לב שבור?
תדעי, אליבא דאמת - אין יותר שלם ממנו.


הלוואי שבעז"ה ה' יתן לך ולכולנו כח, להתחזק, להתרקב, ובעז"ה לדעת שיש למה לחכות.
ואנחנו, נמשיך להתפלל לה' - "וטהר (!) ליבנו (!) לעבדך (!) באמת (!)".
מקווה שקצת עזרתי לבחורה צדיקה, שרוצה להטהר ולהתקרב לה' יתברך.

פשוט לקחת לי ת'מילים מהפה...

ובאמת אפשר להגיד - חיזקת לפחות אותי...

אבל...ברור שרוצים יחס...מה לעשות? אני לא יודעת אם זה נכון לעשות ככה אבל יש לי חברה שהיא דוסית בפנים וגם כלפי חוץ אבל- היא מדברת עם בנים חופשי ויוצאת איתם לטיולים..זה עדיף נראה לי,לא?!

וגם -מי שגדל/ה בסביבה נפרדת אחרי כמה זמן בגיל יותר גדול שהוא /היא נפתח/ת לעולם "נפרצים הגבולות".אז...לא עדיף להיות מהאלו שמדברות/ים עם בנים /בנות אבל הדוסים /יות עם כל ההגבלות?

להיות 'דוס אמיתי' + לצאת עם בנים לטיולים,
זה פשוט לא שייך. יודעת מה? בואי נשאל את רבותינו הגדולים.
היית שואלת את הרב אליהו זצ"ל, ר' אברום שפירא, הענקים והזקנים האלה,
עם חכמת החיים שאין לשום אדם צעיר ועם תורה ענקית שמחוברת לחיים,
מה הם היו אומרים? חד משמעית - לא. וגם לא 'דיבור עם הבנים חופשי'. ממש לא.

והכי כואב זה עכשיו האלה שיבואו ויצעקו עלי ש - 'יש מושג כזה חברה מעורבת לכתחילה',

אבל נראה לי שאני ממש אותו יותר מאשר הם, ואני נגד חברה מעורבת כמו כל מורי הדרך
שלנו הענקיים כדברי הרמב"ם (וההגיון) - שאם יש מחלוקת, הולכים אחרי הגדול שבדור וכו' וכו'.
המציאות היא - שיש בנים ובנות, וחברה מעורבת צנועה = שאם צריך משהו מהבת, אפשר לבקש
בנימוס וזהו. בלי שחנשי"ם וכדו', כי אז אנחנו פשוט רואים בעיניים שלנו, כמה הנוער שלנו
נמצא בשפל המדרגה בנושא הזה. ומי שלא מאמין, שיבוא איתי לסיבוב, כי אני מכיר לא קצת.
המציאות צועקת, אז בבקשה, בואו רגע ננתק את הנגיעות אישיות שלנו ונבחן את הדברים הלכתית נטו -
מותר לצאת לטיול עם המין השני? יש דבר יותר מקרב מזה?! והלכה מפורשת (שתקפה גם היום)
"להתרחק מהנשים מאוד מאוד", שזה אומר לא לפתח קשר נפשי עם המין השני (ויש לזה סיבות טובות)
אם זה לא בגיל של נישואין ושמטרת הקשר היא נישואין. "לדבר עם בנים חופשי" -
עם כל הרצון והתאוות שלנו לדבר, זה אסור. חד משמעית, ואין פה שום מקום לחפש היתרים,
לא לצחוק עם המין השני ולא לעשות דחקות. כן נימוס, כן לעזור - ובשיא הצניעות והקדושה, ע"פ ההלכה.


לגבי "נפרצים הגבולות" - אם מחנכים לשיטה הזו, ממש לא נפרצים הגבולות. רק מתמתקת ההלכה
יותר ויותר, ושמתקרבים לגיל הנישואין רוצים כמה חכמים ממש עם חכמת חיים ויודעים.
יש עוד טענה - "מה?! אז איך אני אתחתן?! אני לא ידע לדבר עם בן", ועל זה כבר ענו טובים וגדולים
ממני, שהמציאות - שוב - צועקת, שדווקא בחברה נפרדת מתחתנים הכי צעירים, עם הכי פחות גירושים,
ועם כבוד הכי גדול לאשה, ועם הכי הרבה נחת מהילדים. מה לעשות - זו המציאות. אי אפשר להתכווח.



חברה נפרדת לא אומר להתנתק מהעולם, אלא דווקא לחיות בו ע"פ ההלכה,
בלי לעשות כל מיני דברים שבמציאות יצרו שהנוער שלנו היום מוכה קשות בנושא הזה.
אין שום בחור שיכול להיות תלמיד חכם אמיתי ורציני ממש שימשיך את מסורת אבות,
אם הוא מדבר חופשי עם בנות ויוצא איתם לטיולים - זה פשוט לא זה. ועם כל ההשקפה,
בסופו של דבר המציאות חותכת. ואם כבר השקפה, יש לנו את רבותינו הגדולים, המבוגרים,
שמהם אנו שותים ומתבטלים אליהם. והכי חשוב - בלי נגיעות אישיות שמבלבלות מאוד את כולנו.
(ומומלץ להכנס לכרטיס אישי שלי לראות את ההרחבה למה שכתבתי פה.)
שנזכה בעז"ה, לראות את העולם ברור, ושהתורה תתחבר לנו עם המציאות, לקדש שם שמיים,
להיות צנועים ואנשים נימוסיים, מתוך קדושה וטהרה, אמן!

ממש מסכימה גם עם הקטע של אשת חיל.

ועל המשפט הזה יש לי משהו לספר לך-

מישהי שיצאה עם מישהו פעם שאלה אותו "למה אני? מה מצאת בי דווקא? אני לא צדיקה כמוך, לא חכמה כמוך"

הוא ענה לה: "אשת חיל מי ימצא" "אישה יראת ה' היא תתהלל"!!!!

אין מישהי מושלמת אבל מאלה שכבר יש עדיף את היראת ה' ולא את הזאת שחושבת ש"שקר החן והבל היופי" לא תופס.

אין הלכה להיות מכוערת ונראלי אפילו יש מצווה להיראות יפה אבל עד גבול.

לא להתגנדר וללכת עם בגדים שנוגדים כל הלכה אפשרית.

אפשר להראות יפה גם בלי כל זה.

וסתם שתדעי למרות שאני לא בן כשאני מסתכלת על בנות שלבושות צנוע אני חושבת שהן יותר יפות מכאלה שלבושות עם בגדים.....

ואני גם ממש מסכימה עם מי שאמרה שהם יותר מעריכים אותך.

מטבע הדברים הגוף של הבנות האלה מושך כי אין מה לעשות גוף זה דבר מושך ועם זה לא נוכל להתוכח אבל מבחינת הערכה רוב הבנים שאי פעם תרצי (אני מניחה, מקווה ומאחלת לך לרצות אותם) יעריכו אותך יותר מאשר את הזאת שהולכת כמו הצרות שלי כאילו הרחוב זה חוף הים (וכן הקצנתי).

ו..... סתם המלצה.

תקראי את מגע הקסם.

נכון שזה מדבר על שמירת נגיעה יותר אבל זה גם מדבר על צניעות ואני אביא לך סיפור אחד משם כדי שתביני למה אני מתכונת.

אנדי הוא באמצע שנות העשרים לחייו, נהניתי מנוכחותו בשעור שלי, הוא שאל שאלות נבונות ונראה היה שהוא מפנים הכל ברצינות רבה, דיברנו בקצרה אחרי השיעור, והתרשמתי שהוא רגיש ונבון באופן מיוחד, לאחר מכן, נודע לי שהוא ממשיך ללמוד תורה. ובעלי שגם הוא הכיר אותו, ניחש שהוא כבר בדרכו לקיום מצוות. יום אחד, זמן לא רב אחרי פגישתנו הראשונה, הופיע אנדי בביתנו. "הרגשתי שאני חייב לך את הביקור הזה", הוא אמר, ונראה כאילו משהו רציני מעיק על ליבו, "בגלל שקרה לי משהו די מדהים בשבועיים האחרונים, וזה קשור לדברים שדיברת עליהם".

"נשמע מעניין", חייכתי, "דבר!" "דבר ראשון", אמר אנדי, "אם לא אמרתי קודם, אז רציתי שתדעי שכל מה שאמרת על 'פגישות' וכאלה, נשמע לי מאוד הגיוני. כמובן שאני לא יכול להגיד שהייתי ממש מוכן ליישם את זה, בעיקר בקטע של הקשר הפיזי, אבל אני חייב להודות שהרגשתי את ההיגיון שבדבר". הוא נשם נשימה עמוקה.

"לפני שבועיים, יצא לי להכיר בחורה אחת, שמה דבורה. היא התקרבה לדת בארה"ב, עוד בשנה שעברה, ובאה הנה ללמוד. נראה לי שהיא מאוד נבונה וחברותית, ומאחר שהייתי סקרן בכל מה שקשור לנושא, שאלתי אותה איך ולמה היא התענינה ביהדות. התחלנו לדבר. היא מאוד הרשימה אותי, דיברנו שעתיים, זה היה נהדר, שידרנו על אותו גל.

"אני רוצה להגיד לך משהו. בהתחלה, בכלל לא הייתי מעוניין בבחורה הזו. למען האמת, לא נדלקתי עליה. חוץ מזה שאי אפשר בכלל לראות איך הבנות הדתיות האלה נראות מתחת לשמלות השק האלה שהן כולן לובשות". "אבל היא ממש מצאה חן בעינ י כבן אדם. ומפני שהיא דתית, לא היה כל מגע ביננו. היה לי משונה שאסור לי לגעת בה, אפילו כבדרך אגב- משהו כמו טפיחה על השכם, למשל - אבל כיבדתי את המניעים שלה. בכל אופן, שאלתי אותה אם נוכל להמשיך לדבר למחרת, ודיברנו כשש שעות- על כל מיני דברים. גם למחרת, וגם לאחר מכן.

בסך הכל אני מעריך שבילינו קרוב למאה שעות ביחד בשבועיים האחרונים. בשבת, נשארנו ערים עד חמש לפנות בוקר, נהנינו לדבר ופשוט להיות יחד. וגם אז, שנינו לא רצינו להפסיק. ובמשך כל הזמן הזה, אני נשבע לך, לא נגעתי בה, אף לא בקצה אצבע.

"את יודעת", הוא המשיך, מבויש משהו, " אני לא אומר את כדי להשתחצן, אבל אני חייב להודות שהייתי די מבוקש בין הנערות.

תמיד יצאתי עם הרבה בנות מושכות במיוחד, פחות או יותר עם מי שרציתי. היית צריכה לראות את החברה האחרונה שלי, היא הייתה פצצה. ואני מניח שאין צורך לומר שמערכות היחסים שלי לא היו רוחניות במיוחד, ואפשר גם להגיד שרובן לא היו ממש עמוקות. "אבל עכשיו, בפעם הראשונה, קורה בדיוק הדבר ההפוך, כמו שאמרתי, בהתחלה אפילו לא חשבתי שהבחורה הזו מושכת במיוחד. בעיקר משכו אותי הראש והאישיות שלה. אבל עכשיו אני גם משוגע על איך שהיא נראית. תסתכלי, הנה תמונה שלה שאני צילמתי. אני לוקח אותה איתי לכל מקום. חמודה, לא?"

אנדי הוציא מכיסו תמונה, הסתכל בה בחום, והראה לי, נראתה בה בחורה מחייכת, בעלת מראה רגיל למדי. גם אני לא יכולתי לראות מה מסתתר מתחת לשמלת ה"שק'" שלבשה. "היא חמודה", הסכמתי אתו. הוא זרח באושר, ולאחר מבט נוסף בתמונה החזיר אותה לכיסו.

"אבל לא זה העיקר", הוסיף אנדי, ושתק, כי גם הוא נזקק לרגע כדי לעכל את מה שעמד לחלוק עמי. " מה שהכי משגע אותי בכל זה הוא שמעולם לא כיבדתי אישה כל כך. וגם, שמעולם לא הרגשתי ככה כלפי מישהי, תוך זמן כל כך קצר. אני יכול לומר, בכל הכנות, שאני אוהב אותה. אני יודע.", הוא מיהר להוסיף כדי לא לפגוע באמינותו, "שבטח אין מה להשוות את זה לאהבה שמרגישים אחרי כמה שנות נישואין. ובכל זאת", הוא רכן קדימה והוסיף בהחלטיות, "אין לי ספק שאין כאן סתם התאהבות. זה הדבר האמיתי. כשאהיה- זאת אומרת, אם- אהיה דתי, אני רוצה להתחתן עם הבחורה הזו. ואני עדיין לא יודע איך היא נראית מתחת לשמלה הרחבה הזו. גם לא אכפת לי".

תראו, תראו! חשבתי לעצמי, הלך עוד מאצ'ו! חברותי ואני תמיד הסכמנו על כך שאחת ההוכחות המשכנעות ביותר לאמיתותה של דרך התורה היא יכולתה להפוך בחורים לבני אדם.

"רציתי לספר לך את כל זה", סיכם אנדי, "בגלל שנגנבתי לגמרי מהעניין הזה. יש לכם ביד חומר נפץ רציני. איך אתם קוראים לזה?: "שמירת-נגיעה"? אז אני אגיד לך שזה שיקוי האהבה החזק ביותר שיש",

בדרכו למדרגות, הסתובב אלי ואמר, "את יודעת מה? כדאי לכם לשים את החומר הזה בבקבוקים ולשווק אותו. אני מתכוון ברצינות".

זה הסוף.

אמנם הסיפור מתיחס לשמירת נגיעה אבל הוא מתקשר גם לכאן.

כשאנדי הכיר את אופיה של דבורה כבר לא היה אכפת לו מה היא לובשת ואיך היא נראית.

אם תתני לבחורים להכיר את אופיך לפני מראך מבטיחה אני לך שתזכי לבחורים רציניים שיעריכו אותך בגלל מי שאת.

וסתם בגלל שאמרת על הIN אז שמירת נגיעה נראלי גם נכנס ככה שהסיפור מתאים גם לזה.

אגב, יש שם בסוף פרק שלם על צניעות כדאי לכולן לקרוא!

20111021142956.doc

מי שזה לא פותח לו אז שפשוט יחפש בגוגל מגע הקסם וזה מוצא לו באחת האפשרויות הראשונות את מגע הקסם בתור קובץ וורד

אז תקראו גם את הספר.

אני מדברת אפילו מחברה של בנות....... בלי בנים עכשיו..........

לי נראה, הרבה הרבה פעמים- שהבנות שפחות דוסות,  יותר קולניות(בקטעים הלא יפים) ופחות צנועות- הרבה יותר מובילות, מקובלות, וכו'. אני באופן אישי נקראת ממש דוסית....... הרבה מהשכבה שלי ממש לא........... ולפעמים אני ממש מרגישה דחויה, וצדדית- בגלל שאני ככה!!!!!!!!!!! בגלל שאני דוסית, בגלל אורך החצאית, ובגלל שאני לא ככה, ולא ככה. וזה לאקשור לאופי- כי עובדה שכל, או כמעט כל הבנות "הדוסיות" המועטות שיש לנו בשכבה, הרבה פחות מקובלות, הרבה פחות שומעים אותן, מקשיבים להן..... בכלל מתייחסים למה שהן אומרות. ועוד משהו- כשמתחילים לדבר על דבהרים מגיעילים, ואני מנסה ללכת הצידה אז אני: תמימה, חיה בבועה, חיה בסרט, ומה לא, בעצם?. וגם שאני שואלת איזושהי שאלה, שכולם יודעות את התשובה שלה מזמן, אז: אני חיה בסרט כי אני דוסית.... הדוסים לא יודעים ולא מבינים שום דבר......                                 אז למה להיות דוסים בכלל אם זה היחס? למה אני צריכה סוג של "לסבול" כי אני דוסית, ומקפידה קצת יותר על דברים? סורי... אבל גם לי הנושא הזה מכאיב, אשמח לקבל תשובות...... עזרה....                                  תודה מראש!

אז אני דוסית.

ואנלא מרגישה דחויה או לא רצויה..

כי-אני מאמינה שמה שאני עושה ובדרך שבא אני הולכת, היא הדרך הכי טובה בעולם!! 

אם תלכי ברחוב ותאמיני בעצמך ובדרך שלך את תרגישי שונה..

ובקשר לאלה שמחפשות את הקשר עם הבנים..

כדאי מאוד לשמור לאחרי החתונה את כל האהבות והיריגושים...

לוליש - מטבע הדברים, המצב יהיה ככה.
אבל, אפשר אחרת, והכי טוב אחרת.

ונרחיב.
המילה צניעות = הסתר. וממילא, מי שצנוע באמת - אז זה מתבטא גם בלבוש,
גם בדיבור, וגם בהתנהגות, שהכל יותר בהסתר. לא לבלוט.
ממילא - הצנועים, מטבע הדברים, פחות יהיו 'רעשניים'.
ו - זה טוב. מאוד. הכי שבעולם.

מה לא טוב? שאנחנו מפעילים 'צניעות' או יותר נכון 'בושה טבעית',
איפה שלא צריך. לדוגמא, אם החבר'ה מדברים דברים טובים, מותר, ולפעמים
אפילו רצוי לדבר איתם ביחד. לא טוב להסתתר אז. וזה לא קשור לצניעות בהגדרתה,
אלא בעיקר זה תלוי בתכונות אופי.

קיצור - בואי לא נתלה את תכונות האופי שלנו, ב - 'דוסיות' הרצויה. או בדרך ההלכה.
אני יכול להעיד על עצמי, לדוגמא, שאני משתדל מאוד להקפיד, וב"ה דווקא בגלל זה החבר'ה
מעריכים. ואם פעם היה לי 'חבר ציני' ביותר שהיה צוחק ומעיף כאפות למי שהוא רק יכול,
רק בי הוא לא היה מזלזל וכו', דווקא (!) בגלל שהוא ידע שיש לי גבולות ברורים.
ואז, הם גם לא אומרים 'אתה חי בסרט', כי פשוט הם לא מדברים לידך על הסרטים שלהם,
אלא רק על הסרט שאתה חי בו, על החיים בלי כל השטויות והחופשיות שלהם.

להבין בקללות, בסרטים - אני לא רוצה, לא צריך, ולא מתבייש שאני לא יודע.
להבין בחיים, בכל דבר שמותר - בשמחה, בכיף, נזרום איתם עד הסוף.


אז בואי רק נסכם ת'דברים:
קודם כל לפני הכל נבין, שהדוסיות לא 'מוציאה מהחבר'ה הטובים', ודווקא ההפך -
אם עומדים איתה בלי לפחד, בנועם וברכות, היא דווקא מכניסה פנימה ונותנת הכי הערכה.
לגבי החבר'ה הלא טובים - הדוסיות (או במילים אחרות, ההקפדה על ההלכה) אמורה לצעוק לך לצאת משם,
וטוב מאוד, כי מכאלה חבר'ה, לא צריך 'אישורים' או הערכות. [ואגב, לפעמים שנכנסים עם דוסיות נחמדה
בשביל לחזק ולקרב, דווקא החבר'ה האלה, גם שלא כדאי שיהיו חברים שלנו - מאוד מאוד מעריכים.]


======

אז תהי דוסית, תרימי ת'ראש, ואל תפחדי להגיד -

פססט, אני חיה בבועה, בועת הקב"ה, ולא מתביישת. בסופו של דבר,
זה הדבר הכי מתוק בעולם. [ואם את עדיין לא יודע למה, מומלץ ללמוד בדיוק למה.]
ואם את שואלת משהו שכולן יודעות ת'תשובה -
אז אם הדוסיות שלך תהיה יציבה וחזקה, בלי בושה - ממילא בעז"ה לא יצחקו עלייך,
וגם אם יגידו לך 'בואנה, את ישנה', תוכלי לענות להם בחיוך, שהנושא הזה לא חזק אצלך..


באמת, לא שווה להיות מוגדר כדוס.
שווה ל ח י ו ת דוס.
מה ההבדל? אותם 30 ס"מ שדיברנו עליהם למעלה,
המרחק שבין הראש ללב. וממלאים אותו, ע"י לימוד.



ושמתיקות התורה וההלכה נכנסת לתמונה,
אין שום סרט ששווה יותר מזה.



(ולגבי זה שרוב הדוסיות אצלכן 'בחוץ' גם בדברים רגילים וטובים שכדאי לדבר עליהם,
זה או בגלל תוכנות אופי, או בגלל שלא חיים את הדוסיות, אלא רק מוגדרים ככה -
וממילא חושבים שצריך תמיד לשתוק, גם בדברים שמותר וטוב לדבר עליהם. אז בגלל שרגילים
לשתוק על כל ה - 'בעעע' שהחבר'ה מדברים, לא נעים עכשיו (בדברים טובים) גם לדבר...)


וכנ"ל, הכי טוב זה לא להכנס לנסיון. לקחת - לקנות, חברים בשפה שלנו. שאלו יהיו החברים
הכי טובים שלנו. כי "קנה לך חבר", זה לא סתם. חבר, משפיע מאוד - ומחבר לקדושה או חלילה, לטומאה.

ואחת ששומעים אותה?

מאיפה הבאת את זה?

נגיד פה בפורום יחסית אני נשמעת הרבה (וכן אני יודעת שלפעמים זה ) למה זה אסור?

כי אני בת?

זה נגיד שוביניזם מופלג מדי ולא נ ראלי שזה גם כתוב איפושהו בתורה.

ואני לא פמיניסטית.

גם באולפנה נגיד יש בנות שעושות מועצת תלמידות וכל מיני דברים שזה לכל העיר והן נשמעות הרבה למה נראלך שזה אסור?

כי כל כבודה בת מלך פנימה?

תסלח לי אבל זה קצת שטויות שאסור לאישה להשמיע את עצמה.

ממ, לא יודע, לא אני.

אני אמרתי רק, שמטבע הדברים - מי שלקח על עצמו את מידת הצניעות,
יהיה לו יותר קשה להשתלב בחבר'ה, וצריך ללמוד איך משתלבים.

אדרבה, אמרתי בדיוק ההפך, והיא ציטוט -
"מה לא טוב? שאנחנו מפעילים 'צניעות' או יותר נכון 'בושה טבעית',
איפה שלא צריך. לדוגמא, אם החבר'ה (כמובן כל אחד עם בן מינו) מדברים דברים טובים, מותר, ולפעמים
אפילו רצוי לדבר איתם ביחד. לא טוב להסתתר אז".

ו - כן, איפה שהדברים נוגדים את ההלכה,
אסור לבת להיות פעלתנית - למרות שלבן כן יהיה מותר.
לדוגמא? מורלים, לקפוץ מול הבנים, אסור. לבנים - מותר.
זה לא קשור לשובניזים, אלא זו ההלכה. (שו"ע, רמב"ם וכולם. ומן הסתם את מסכימה בקשר לזה)

===

קיצור, מומלץ לקרוא שוב את מה שכתבתי, שלא יובן אחרת ואז סתם חבל.
ובכל מקרה - פעלתנית, מותר, אם זה לא נוגד את הלכות צניעות. (לא קשור רק ללבוש, אלא התנהגות וכו')
אם זה נוגד, אז כן, אסור לבת להיות פעלתנית. [מה שלבן, כמעט תמיד יהיה מותר מבחינת
הלכות צניעות, אלא אם כן הוא צריך לראות דברים אסורים וכו'. וזה הבדל עקרוני בן בת לבן כמו שיש
בכל הלכות צניעות הבדל, בגלל שאנחנו שונים זה מזה.]

אבל אל תהיי כ"כ בטוחה שהן מרוצות מעצמן.. שי מלא כאלה שהם כביכול בתוך והכל ופנים ריק! ריק!

ישר כח ,צדיק!!

ממש חיזקת.. ותודה רבה על הזמן שהשקעת בתגובות 

ממש תודה.. 

ולכל מי שהגיב ..גם תודה רבה ..

ממש חיזקתם!

הן לא IN.

לפעמים כשבן-אדם נעשה קולני, רעשני ונוטה יותר מדי לצחוק - זה לפעמים כדי לפצות על החוסר בנפש. כאילו שמנסים להשלים קיצוניות אחת (כלום נפשי) בקיצוניות אחרת (המון חומרי).

זה שכולם שורקים להן זה גנאי, לא מחמאה. סליחה, אבל אני ממש נגעל מדברים כאלה. מה הן מאושרות? מקצת צומי?! אם הן באמת כאלה מלאות כל-טוב, למה הן צריכות חוות דעת מבחוץ? 

אני לא מכיר בן אחד שמאמין שהן באמת שוות משהו. ולא צריך להיות דוס עם ציצית צמר ופתיל תכלת וכיפת ברסלב כדי להגיע למסקנה הזאת. גם בן שמתלהב מבחוץ מתלהב רק מהמראה החיצוני. בתוך תוכו הוא בז לה על זה שאין לה עקרונות וסנטימנטים. לא שהשורקים יותר טובים... אם קשה לך לשמור על העיניים, אני מבין. אבל שכולם יראו מה אתה חושב זה מגעיל באותה מידה.

יש שירים, בגדים, פרסומות, סרטים ותכניות שעושות דבר אחד: מחצינות את הפנימי. יש דברים שכשמחצינים אותם הן מאבדים את כל הפנימיות שלהם. נהיים עטיפה בלי מתנה. עטיפה זה דבר יפה, אבל גם אותו קורעים. אם העטיפה שלי תהיה ריקה, מה היא שווה?

הגמרא מספרת על רב חסדא. רב חסדא היה חכם עצום והיו לו רק בנות (אאל''ט). פעם הוא רצה ללמד אותן צניעות. קרא להן, הושיט יד שעליה היה תכשיט יקר וביד השנייה קמץ אגרוף. הבנות, כמובן, התלהבו מהתכשיט, אבל רצו לדית מה אבא שלהן מחזיק באגרוף. מה הוא אמר? "נחשו!". בשלב מסוים הן כבר ממש נעצבו מזה שהוא מגלה להן את הסוד. אז הוא פתח את ידו וחשף... אבן קטנה. רצה לומר שהדברים החסויים מקבלים את ערכם מעצם זה שהם חסויים.

ברור, הן לא רק "אלה-שמתלבשות-לא-צנוע". אולי היו מקומות שהקצנתי טיפה כדי להעביר את המסר. אולי לבנות האלה יש תכונות טובות כמו עזרה לזולת או התנדבות, אבל כשזה מגיע לעניין הצניעות הן דורשות תיקון יסודי. ובלי זה, זה עדיין חסר.

שאר העלים שהיו על העץ התפוצצו מקנאה: " איזה כיף לו! הוא עכשיו חופשי לתמיד ומאושר ואנחנו תקועים פה על העץ הזה".

כעבור יומיים הם ראו את התוצאה: העלה הפסיק לקבל את המים, המינרלים ושאר החומרים, איבד את מקור חיותו, הצהיב, ו---התפורר ברוח.

והנמשל הוא...