פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1439)

כי צריך להמשיך.

אני חושבת על הפיגוע כל היום.

וצריך לחשוב עליו כל היום.

אבל צריך ללמוד להמשיך, למרות הדברים הקשים והרעים.

צריך לחשוב- גם ביחד וגם לחוד- על איך מתמודדים, איך ממשיכים, מה עושים.

א"א לשכב כל היום בתוך הביצה שאנחנו יוצרים ולבכות שרע-

צריך לצאת החוצה ולהגיד שיש רוע בעולם, וצריך להתגבר עליו.

צריך להמשיך!

וכן, לא שכחתי לרגע מהפיגוע, הוא כל הזמן בראש שלי, בכל דבר שאני עושה...

אבל אני לא רוצה לחיות בבאסה בגלל זה, ובטח לא בחודש אדר!

ואני אפילו לא נכנסת כבר לשירשורים על הפיגוע כי אני לא רוצה שוב פעם להיות עצובה...

אני רוצה להמשיך הלאה, מתוך הקושי...

צריך להיות חזקים- דווקא בזמנים כאלה.....

חנוכה- שרפה בכרמל

פורים- פיגוע באיתמר...

זה לא אומר לך משהו?  כנראה יש משהו שאנחנו טועים בו- וצריך לשנות את זה... אם

נמשיך להתאבל  ולא נחשוב על הטעויות שלנו ונתקן אותם זה לא יעזור לנו.......

בס"ד

ממשיכים!!!לא שוכחים!זוכרים!אבל ממשיכים הלאה-עם הזכרון!!!

וסתם שאלה, מפלס הכנרת לא חשוב?! עדיף שמדינה שלמה תתיבש כי יגמר לנו המים?! אני לא מבינה את זה!!!

בואו נגיד ככה: כולם צודקים!!!!

אבל, ברגע שמישו נרצח המחבלים בעצם מנסים להפיל את עמ"י, לעצור אותו משגרת חייו.

אסור!!! אסור שזה יקרה!!!!

כמובן, צריך כל הזמן לזכור, ואסור לשכוח אותם,

גם כי- צריך לזכור,

וגם כדי ללמוד לקח.

אני אישית באה ממשפחה שכולה לא עלינו, ותאמיני או לא-אנחנו חיים כמו כל משפחה אחרת פחות או יותר!!!

כמובן שיש סטית מהמסלול, והמון דברים השתנו, אבל- כן, רובם המוחלט לטובה.

אני לא יודעת מה היה קורה אם לא היינו יודעים להמשיך.

אמא שלי כל הזמן בזיכרוני, ואני לא שוכחת אותה- אני לא מסוגלת.

אבל אני חיה עם זה, ואני מוקפת חברות, ורוב היום תוכלי לראות אותי מאושרת.

אז בקיצור- אסור לשכוח, אבל גם אסור לשקוע.

זוכרים, אבל צריך להמשיך כרגיל.

איך המשכנו אחרי החורבן של ביהמ"ק..

איך המשכנו אחרי כל הפרעות..

איך המשכנו אחרי כל עלילות הדם..

איך המשכנו אחרי השואה..

איך המשכנו אחרי כל הפיגועים..

איך..

כי תמיד עם ישראל נופל לזמנים כואבים וקשים אבל תמיד עם ישראל יודע לזכור ולא לשכוח לעד את מה שקרה ובכל זאת להמשיך הלאה..

שצריך להמשיך לחיות בחיי היומיום בשמחה כי זה מה שמשפחת פוגל היתה רוצה...

ואני חושבת שכל אחד צריך לקחת על עצמו את הענין של להתחבר לעמ"י, כל אחד יתקרב לחברים שהכי קשה לו להתחבר איתם וגם בכלל שנתחיל לאמץ אנשים כמו עולים חדשים, ילדי רוחה, אנשים שיצאו מבית כלא(לא חסר כאלה אנשים.. ודרך אגב דודה שלי אמצה בחור שיצא מהכלא והוא חזר בתשובה והתחיל לבנות לעצמו משפחהוזה ממש יפה לראות את זה!!!) כי שעמ"י מאוחד הוא יכול להתגבר על כל הגויים!!

באתי מעולם מלא ספקות ודאגה,
כל הזמן קורים דברים, אין זמן להירגע.
השנים חולפות וכבר חלף חצי חלום,
אבל אני עוד מחפשת מקום.

מבקשת דרך בין שבילים מפותלים,
בתקווה שיום אחד אבין את הכללים,
הסתובבתי די אך לא למדתי הרבה,
רק דבר אחד ידעתי יפה:

הלאה!
צריך ללכת הלאה,
לטפס למעלה,
ולא להרתע.
הלאה!
עוד ללכת הלאה,
רק ללכת הלאה,
ולא להכנע.

לא מצאתי את דרכי, ולא היה לי טוב,
פעם פעמיים כבר ראיתי את הסוף.
אך דווקא כשרגליי כושלות והכוחות כלים,
משהו קורא אליי מבפנים:

הלאה!
צריך ללכת הלאה,
לטפס למעלה,
ולא להרתע.
הלאה!
עוד ללכת הלאה,
רק ללכת הלאה,
ולא להיכנע 

ואנחנו לא ניתן להם !

הם רוצים שנשקע בתוך האבל אבל אנחנו נראה להם שלא - אנחנו נזכור ולא נשכח -

אבל נמשיך בחחים שלנו ! הם לא יצליחו לשבור אותנו !

אז כן או לא?

שילך לשם רק כדי לבקר את היולדות מצאצאיו=)

היום בעיתון "ישראל היום" היתה כתבה בעמוד הראשון על הרצח באיתמר!!

כתבה של 2 עמודים גדולים (מאוד!)

לא נשכח ולא נסלח!

א' מה נעשה שכן אמנם הטבח קרה לאנשים מהעם שלנו- לאחים שלנו אבל ביפן זה דבר שנוגע לחייהם של אלפי אנשים וכן זה מעניין מאוד את האנשים במיוחד שזה דבר שממשיך ולא דבר שקרה..

ב' זה מה שלצערינו קורה מהמציאות העגומה שאנחנו חיים בה.. אנשים כבר התרגלו לצערינו לדברים כאלה אז פשוט ממשיכים ככה.. (בדיוק כמו שמשפחה נהרגת בתאונת דרכים ל"ע ואנשים ממשיכים וזה מקבל ידיעה קטנה בתחתית עמוד 13 בעיתון)

ג' זה עדיין בכותרות או דברים שבהקשר הישיר של זה..

בס"ד

יותר חשוב למדינת ישראל ה"צונאמי ביפן" ו"רעידות האדמה ביפן"-למה לעזאזל זה אמור לעניין אותי?! 8.06 בסולם ריכטר או 1000!!!!למה לעזאזל?!

ביפן יותר חשובה מהפיגוע!!!!!

 בכלל, בכלל לא!!!!!!!!!!!!

 וגם לי זה מאוד הפריע שכ"כ מהר זה ירד מהכותרות.

אבל-

וזה אבל מאוד גדול-

ממש זיעזע אותי לקרוא שכתבו כאן מה איכפת לנו מהרעידת אדמה ביפן ומה זה 

משנה לי באיזה עוצמה היא היתה...

כן אז זה אמור מאוד מאוד לשנות לך.

(כן ברור שהפיגוע באיתמר יותר, אבל זה לא סותר)

  כן, הם יפנים, הם גויים והם- בני אדם!!!!!

צריך שיהיה לך טיפת אכפתיות !!!!!!

התורה מלמדת אותנו להיות רגישים לצרה של כל אחד- אפילו של האויבים שלנו!!!

אז בטח ובטח של יפן שהם לא אויבים ולא כלום!!!

הם בני-אדם וצריך להיות לך מאוד מאוד איכפת!!!!

מה שקרה ביפן כן אמור לענין אותך כי בעקבות זה התפוצצו כורים גרעיניים

וזה מסכן גם אותנו!!!!

חוצמזה ש-

מה כבר אפשר לכתוב על הרצח?

אם היו ממשיכים לחפור על זה זה היה הופך לחטטנות

אני לא באמת חושבת שצריך לכתוב עד כמה הידה בכתה וכמה קשה לה וכו'-

הם רוצים שקט,

רוצים שיעזבו אותם!!!

מה הם יכולים לכתוב?

נכון, היה נורא, אבל את מצפה שעכשיו במשך שבוע הכותרת בעיתון תהיה "רצח מזעזע באיתמר"?

הרי גם אם יכתבו עוד, את בעצמך לא תקראי, כי זה כבר לא מחדש לך כלום!

וחוצמיזה, שאח"כ מתלוננים שלעיתון אין מה לכתוב, אז הוא מורח איזה אירוע שקרה, וכל יום כותב עליו עוד פרט לא חשוב, וכו'...

ואם מה שכתבת נכתב בגלל שהרגשת שהאנשים שכחו, ונראה לך שזה כבר לא עצוב להם בלב-

שתדעי שאחרי 3 שנים אנשים עדיין נזכרים בפיגוע במרכז, ואת רואה שכשהם נזכרים, זה כואב להם!

אז אף אחד לא שכח..

הענין הוא שהרצח באיתמר היה וזה כמובן עצוב מאוד אבל זה היה ונגמר אבל ביפן כל יום קרה משהו חדש כל יום איזה הר געש מתפוצץ או איזה כור ולכן כל הזמן רושמים על זה מתי שהבלגם יגמר (לא הנזקים כמו הפיגוע באיתמר)

אז יפסיקו גם לדבר על זה

פתוח לי גם בשבע וגם Yנט ובעוד שבשבע הכותרת הראשית היתה על הפיגוע והשאר נתחלף, שמ ה הצונעמי היה בראשי

בכותרות הרבה זמן אני לא יודע למה בדיוק..

ברור שלנו אסור להוריד את זה מהראש...(כי ה' לא סתם נתן לנו את זה...אנחנו חייבים להתעורר כל אחד שיחזור בתשובה והכלל גם צריך להתחיל בדרך חדשה של פעילות למען ארץ ישראל לזכרם של ההרוגיים הפעם זה הגיע ברמז מידי קשה....)

בס"ד

מה כבר אפשר לכתוב על הפיגוע באיתמר?!

כמה אפשר לחפור על הצונאמי ביפן?!-על זה אפשר לחפור יותר משיעור תולדות האומנות, ותאמינו לי זה מקצוע חופר!!!

אבל על הרצח באיתמר של כמעט משפחה שלמה אין מה לכתוב?!

אם על צונאמי ביפן אפשר לחפור ברמות מטורפות ועל הרצח לא...אז...אני באמת לא מבינה מה הטעם...

בואו נלך כולנו לגור ביפן, ואז אולי יהיה אכפת לנו...

וכן, סבבה, חשוב, כור גרעיני ביפן התפוצץ, יש שם רעידות אדמה 6 בסולם ריכטר, יש שם צונאמי עם משהו 8.06 בסולם ריכטר (לא ממש זוכרת...), יש שם אסון משהו (גם לא זוכרת) ברמה 6 מתון 7 שיש בסה"כ-

סלחו לי...אבל...

הבנו!!!!!-מה הם רוצים שנעשה עם זה?!

כי זה בדיוק מה שאתם אומרים על הרצח-בסדר, היה, עבר, נגמר, שלום על ישראל, הלאה, תחליפי קלטת!

אכפת לכם מה קורה בחו"ל יותר מאשר מה שקורה פה בארץ מתחת לאף שלכם!!!!עם האחים שלכם!!!

חשוב, נכון, מאוד חשוב, תכלס-מה שקורה ביפן, סורי, אבל לא ממש אמור לעניין אותנו, כי אין לי ממש מה לעשות עם זה...מה אתם רוצים שנעשה?!נטוס ליפן להציל את...את מה?!תביאו דליים תעבירו את המים המיותרים משם לישראל.

לא, אני רצינית, באמת מה אתם רוצים שנעשה עם זה?!נקרא לאיראנים שיקחו משם את הכור הגרעיני, זה יועיל להם מאוד!!!

אין לנו מה לעשות עם זה-שמו מסכות אבך ותשבו בבית!-אין לכם מה לעשות עם זה!!!!

רצח של אחים שלנו, בעם שלנו, במדינה שלנו, כן יש לנו מה לעשות-אנחנו צריכים להתעורר!!!

ואוקי, נגיד שאין מה לעשות עם מה שקרה באיתמר, ונגיד שאין יותר על מה לחפור!-בסדר?! נגיד!!!

לרצח של משפחה יהודית, בא"י, בשבת, על ידי רוצחים שאמורים להיות "השכנים הנחמדים ורודפי השלום שלנו" הרבה יותר חשוב מצונאמי ביפן!!!!מצטערת!!!!

אבל על מה אתם רוצים לחפור כ'כ הרבה על הפיגוע? על זה שהילדים מסכנים? על האבידה הכ'כ גדולה?

לא באמת, בטוח שאפשר לספר כמה הם היו אנשים גדולים וכו'..

אבל תעצמו רגע ת'עיניים ותחשבו רגע על הילדים שנישארו ועל המשפחה השכולה ותנסו שנייה להיכנס לראש שלהם..

תחשבו איך זה כל פעם שאתה פותח עיתון, מנסה קצת לברוח מהמציאות ו.. מה אתה רואה? ת'הורים שלך, ת'אחים שלך, דודים שך.. או לא משנה מה, זה ישר מציף אותך ואתה עדיין שם במציאות שמיסביב..

טוב אולי זה לא כ'כ משכנע, אבל לי יש עוד סיבה ששמעתי אותה מחברה שלי שגרה בבית חג''י..(הפיגוע שהיה שם, מישו זוכר?!)  קיצר היא סיפרה לי  שבזמן של הלוויה באו מלא צלמים וכתבים וזה ממש עיצבן אותם, כאילו יאללה תנו לנו להרגיש את הכאב בלי כל הצלמים והכתבים שדוחפים ת'אף לכל דבר.. ובנינו גם לא הכי מזדהים..

לפי דעתי מה שהכי נכון זה, לכאוב, לחשוב על זה בשקט לא בתקשורת. זאת אומרת- לדבר על זה בנינו, לקבל כל מיני דברים על עצמנו לעילוי נישמתם..

ווגם לדעת לצמוח מתוך הכאב הזה למקום גבוהה יותר, ולשמחה גדולה..

חודש טוב ושמח..

ובשורות טובות! אמן!

(סליחה עם חפרתי קצת..)

פשוט כנראה לא מספיק פעילים אז ירדו מהלובי הראשי..

פורום תנועת "עז" -  http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f185

פורום ישיבות - http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f69

בס"ד

מכוניות אשכרה נעצרו באמצע הכביש. באמצע הצומת. ולא היה מסוכן, כי אף אחד לא נסע.

אנשים לא עבדו ל5 דקות. לא חצו את הכביש. לא הלכו. לא מדדו בגדים.  זה היה ממש יפה. 

חח היינו באמצע הלימודים...

ביקשנו מהמנהל לצאת לכיכר הראשית של ראשון לציון (ליד הבצפר שלי)

קיצור 30 דקות רצנו כמו מטורפים XD

60 חבר'ה רצנו כמו מטורפים ...

הגענו 5 דקות לפני השעה 11 לכיכר המרכזית של ראשון...

קיצור היו שם מלאאאא אנשים!!! תנועה ארוכה......

ממש ממש מפוצץ....

מלא רכבים נוסעים וכו'...

קיצור ב-ד-י-ו-ק בשעה 11 אנחנו רואים בבום אחד את כללל הרכבים נעצרים ועומדים.

כללל הרכבים עצרו אף אחד לא נסע, כל האנשים עמדו פשוט מדהיםםםםם

אחרי זה התחלנו לקרוא פרקי תהילים בקול ואתם רואים גם חילונים מצתרפים ואומרים את פרקי התהילים!!

פשוט מדהים!!!!!!

איאיאי עם ישראל הוא העם הכי מאוחד שיש!!

זה נקרא כ-ב-ו-ד

או יותר נכון אחדות

אני אומרת את זה מכל הלב. רוצה את גלעד בבית אבל אני לא חושבת שההפגנות האלה עוזרות. אני לא חושבת שזה יגרום לר"מ להצליח לחלץ אותו אלא יגרום לו להתייאש ולשחרר את כל המחבלים, להיכנע לדרישת העם כדי להישאר בעמדה טובה ואז מי יודע מה יהיה סופנו. גם אנשים ישרדו את זה.

חחח... מסתבר יש לנו אותם דעות...

רשמת מילה במילה מה שאני חושבת,אז אני לא יטרח לחזור על שוב...

"ראש הממשלה לא יוכל להתעלם מאלפי ישראלים שעוצרים חמש דקות"... כן הוא פשוט יושב לו בבית רגל על רגל בכורסא ומצליח איכשהו לשכוח את האליל שליט.חןוך

אני ממש רוצה שגלעד שליט יחזור הביתה, ממש ממש מאוד, אבל הלחץ הזה מיותר ואפילו מזיק.

אם מפסידים לימודים-מה הבעיה????

כל שנה מגלים עוד ועוד דברים.

יש המון ספרים על מגילת אסתר.

(אני אישית נהנה לקרוא כל שנה את הספר של הרב אבינר על מגילת אסתר).

זה הדבר הכי הגיוני ושפוי לעשות עכשיו.

סרט טוב.

שחנ"ש עם חברה.. [וואי זה מעניין!!!]

ללמוד לסרוג *חלום חיי!!*

לנגן.

לאכול.

להכין אוכל [גם רעיון חשוב בפני עצמו...]

ללמוד משו שאת אוהבת.. [אם את בקטעים אמוניים- מגילת אסתר, הכוזרי, כל הספרים האלה.. מעניינים!!!]

מממ. יש הרבה מה לעשות..

ארגני מסיבת תחפושות לך ולחברות..

"מלכה בעל כורחה"=

מבוסס על מדרשים וקטעים מהמגילה.(מגילת אסתר כמובן,כן<??!)

הספרים הקודמים שלה היו:

בודדה במערכה והיינו כחולמים.

שווה קריאה לכלל הציבור!!!

שזה עוזר באופן משמעותי בלרכז חומר ומידע. זה מתבטא גם בלמידה למבחנים(לי אישית כשלמדתי לחידון התנ"ך זה מאוד מאוד עזר לי...) וגם חדשות, תקשורת בין אנשים-אין בעיה להעביר מידע במהירות. כולם יודעים.. זה זמין ונוח. אני לא יודעת אם זה מצדיק את זה שיש אותו. עובדה עכשיו אני יושבת מול המחשב ומבזבזת את זמני שיכולתי לעשות בו דברים יותר טובים. אני חושבת באופן כללי שזה טוב אבל צריך הרבה משמעת עצמית.

יאללה הרבה בנות יהיו שמחות להיות חברות שלך.. אז למה את צריכה אותה? (בהתחשב בעובדה שזה לא עושה לך טוב החברות איתה)

אני ממש ממש ממש מצטערת על ההקפצה!

פשוט הייתי חייבת!!!!!

באמת שאני מצטערת אבל זה היה חייב לקפוצ!

אחד ה-דברים!!

שגמלי זה קורה, כן היא ביקרון חברה שלי אבל אני לא אוהבת אותה היא גורמת לי לעשות דברים לא כ"כ טובים, לא גדולים אבל גם לא קטנים, נגיד לשקר.... 

מבאאאססס!!!

רק חבל שהחברה לא כ"כ מגבה את זה . כמה סטיגמות נוצרות מיזה אווף אנשים תבינו !!!

אז פשוט עושים את זה בפינה סודית שאפחד לא רואה .. 

שב"ש ושבע"ה תבכי רק מתוך שימחה !

בס"ד

אם הבכי גורם להצפה של מחשבות רעות, זכרונות כואבים, ומוביל לייאוש או/גם לבדידות ולתחושת מסכנות וכדומה...-צריך להמנע. לא בריא בכלל.

זה פשוט כיף לבכות!!!\

תעשי אתזה!

את תרגישי אחרת אחרי זה..

תנסי ותראי!

אנשים כמוני שאוהבים לבכות!!

אני ממש אוהבת את ההרגשה של הבכי...

אבל יש לי חברה שפשוט מבהיל אותה שאני בוכה אז היא כבר התרגלה למנוע את זה ואם היא רואה שאניי עוד שניה בוכה היא כזה-

"די די,מרים אל תבכי..."

וואוו כמה כיף לבכות!!

בקיצור סליחה על החפירות אבל לבכות זה טוב ומועיל ולא טוב לשמור בפנים!

בשטויות ולשכוח מה מעיק.. זה גם נוח.. ולחזור לך אחרי שעושים משו אחר ואז הראש הרבה יותר צלול
 

שמתם לב פעם למילים של השיר?

"רציתי שאמא תחבק

ותגיד 'אני כאן זה בסדר

מותר גם לבכות זה מחזק'

אז בכיתי בסתר"

זה מחזק לבכות ביחד, אני לא רואה שום חיזוק בלבכות עם הכרית.

בס"ד לק"י

אז כמובן שכולם כתבו עד כמה הבכי טוב.

אז אראה את הצד השלילי גם. (מתוקה שכזאת..)

יש בכי של חוסר אמונה, של חולשה, בכי של פחד.

בכי שכזה עדיף להימנע. 

עדיף לדבר על זה.

עושה רע וגם זה סתם לרחם על עצמך ברוב המקרים...

אולי לפעמים זה טוב להוציא הכול ,אבל לא עדיף כבר להוציא בדרך אחרת?? לכתוב או לדבר עם מישו??...

יש בכי נהדר ומעולה- כזה שמוציא לך הכל, מוריד לך את כל הזבל, הכעס הפחד שצברת- ואותו אסור לשמור בפנים!!!!

אבל יש בכי גרוע- כמו שאמרה "אוהבת את אבא", שהוא ממכר, מייאש ומציק ומפחיד.

דרך אגב, מרים, הבכי אצלך, כמדומני (אני לא מכירה אותך מספיק) כבר הפך לדרך לפרוק כל דבר.

זה לא בריא בכלל!!!!

זאת ממש לא היתה הכוונה!דווקא בגלל שאני כל כך לא בן אדם של בכי 

חברות שלי נלחצות...

ופשוט לדעתי צריך לעודד בכי כי גם לא בריא לשמור אותו בפנים!
ח"ו לא התכוונתי שכל דבר צריך לבכות...תמיד עדיף להתמודד בכיף ובצחוק ...

ולמדתי את זה בדרך הקשה...

חברות... זה יכול להיות הרסני הבכי הזה, שימו לב.

כנראה משהו שבאמת מציק לך ואת לא יודעת איך לומר אותו אז את מרגישה צורך לבכות..תבכי זה טוב זה משחרר זה יומר את כל מה שאת לא מצליחה לומר במילים...

היא פשוט תבכה על כל דבר בסוף.. וזה בטוח לא טוב..

צריך להיות שמחח!!!!!

אז תנסו להתמודד עם דברים קשים בדרכים אחרות קודם- אם זה כבר ממש מעיק, אפשר לבכות כדי לפרוק..אבל זה לא ממש מומלץ לבכות הרבה..גם צניות לא תמיד טובה -יש ציניות (לא כל הציניות) שהיא פשוט מדחיקה הכול ולא עוזרת...

בס"ד

אז ככה:

סלט פירות, סלט ירקות, נס קפה דיאט, מעדן דיאט, מסטיק ללא סוכר (וזה רוב החברות...), ובעיקרון יש את החותמת של "אייל"-חברה של מוצרים ללא סוכר לאנשים עם סכרת...

ואפשר סתם דברים חמודים, מכתב, סיפור או כל דבר אחר!!! לא תמיד חייבים לשם אוכל, אני נהנת יותר מדברים מקוריים

ב"הצלחה!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t88832

מבחינת היכולת להקיף כמות של מידע מגוון בזמן קצר - אינטרנט עדיף משמעותית מכל ספר בספריה.

בבקשה

שנזכה לשנים של שפע. בריאות ואושר!

כי לפני יומים שמעתי שחסרים עוד איזה כמה מטרים עד לשם...

ולבנתיים ברוך ה' ירד גשם שהעלה את המפלס מעל לקו האדום.

אבל צריך עוד הרבה תפילות ולהמשיך לחסוך!

בס"ד

(עכשיו אין לי מצפון שהתקלחתי הרבה זמן הערב!)

קודם כל- בא נבהיר כמה דברים:

הכינרת מספקת מים לע-25% מתושבי מדינת ישראל,

לאזור ירושלים-בנימין-יהודה יש את אקויפייר ההר...

ויש עוד כמה מקורות מים(התפלות וכו')...

ואסור להפסיק לחסוך!!!!

חסר כמה מטרים בכנרת!!!ובכל מקורות המים...

אז תמשיכו לחסוך ובקש גשמים!!!

בס"ד

זה מה שאמרו לפחות בחדשות...

עולה משהו מטורף!

לילה טוב!!!!!!!!!!!

נותנות לשמוח!

תודה  ה'!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני גם שמעתי את זה...

המפלס עבר את הקו האדום התחתון בחצי סנטימטר...

חסר בערך עוד 4.5 מטרים עד שנגיע לקו האדום העליון!

ממשיכים לחסוך, כי ישראל, עדיין מתייבשת! |חש ת'עצמו ההיא מהפרסומת... |

איזה כיף לשמוע!!! =)

סחטיין על הפרוייקט שאת לוקחת על עצמך!!!

ממש בהצלחה!!!

כל הכבוד לך מדהימה !

 sarab15 בטוח תשמח להכיר אותך בסמינריונים ו/או בשבת יובל שתהיה עוד מעט !

(שרה, סליחה שככה אני חושפת עלייך פרטים )

יוואוו...בת חיל איזו מתוקה!!! תודה רבה נשמה!

תודה רבה לכוווולם

אוהבתותכם אחים שלי

שבת שלום!

לכל התיעצות-מוזמנת..

בהצלחה!!!!

יש לי חברה שמדריכה בשבט יובל!!!

ובטוחים שילך לך טוב...

וואייי!!!!!!!את פשוט תותחית!!!!!כל ה-כ-ב-ו-ד-!

בהצלחה ענקית!!!!

מתי שתרצי-[אנחנו]אני פה!!!!

אוהבימותך!!!!

אשרייך! ב"הצלחה

שיהיה מלא בהצלחה!

ושבעז"ה ה' ייתן לך את כל הכוחות כדי להתמודד עם כל מכשול או אתגר בדרך!

אוהבתותך ממש! =)

והארכתי לך בש"א...

אבל- מה אם להיות בשמחה תמיד?

שאלה שמציקה לי עכשיו ממש...

שצריך להיות בשמחה אבל מותר לבכות כשקורה משהו נורא.  כשבוכים מתוך כעס על הקב"ה זה באמת לא טוב אבל כשאתה בוכה מרוב צער על מישהו שהלך ממך לא נראה לי שיש בעיה זה רגש טבעי פשוט צריך לדעת להשתמש בו

בס"ד

ממש בקצרה-

צער זהו דבר זמני, פחות משפיע על החייים. עצב זה דבר שנמשך לאורך זמן, משפיע עלך התנהלות האדם ומשבש אותה, וכו'.. (כמובן שיש פעמים שאדם מצטער בעוצמה חזקה מאוד ואז זה משפיע לו על המשך החיים..)

אסור להיות עצובים, אבל מותר להצטער ואפילו זה חובה כשצריך.

זה ממש מש בקצרה אם יהיה לי יותר זמן וכוח אני אפרט עוד.

בשורות טובות.

מי אמר שאסור להיות עצובים?

אשמח למקור.

לדעתי-

עצב-כעס כלפי ה' שעשה לנו משהו.

צער-עצב על ריחוק שלנו הקב"ה. / אי מציאה של הקב"ה.

זה לא שאסור להיות עצובים, זה תלוי מה מקור העצב.

יש אפילו מצווה להיות שעה אחת ביום בצער, על המציאות הלא מתוקנת כתוצאה מריחוק שלנו מה'.

אבל גם הצער הזה צריך להיות רק שעה [לא באמת רק 60 דקות, כל אחד כמה שניראה לו אבל העיקר-] שזה לא ילווה אותך, כמו שלולה אמרה, במשך כל החיים וימנע ממך להמשיך ולהתקדם.

מקור, אממ, כמעט כל רב יגיד לך את זה.

אם את רוצה לחפש לדעתי רבי נחמן מדבר על זה המון.

מקווה שהובנתי.

איך אפשר לדעת מתי אני עצוב (ח"ו) ומתי מצטער?

עצב זה רגש שמשתלט עליך ואתה לא מצליח לעשות דברים אחרים, הוא קובע לך את החיים ועל פיו אתה מתנהל, לעומת זאת, צער הוא רגש שאתה יכול לעשות דברים אחרים, הוא לא משבש את החיים.

הרבה פעמים טועים לחשוב שעצב  זה יותר עמוק מצער, אבל לאמיתו של דבר אלה שני דברים שונים ולפעמים צער יכול להיות יותר כואב מעצב.

בשורות טובות

זה פשוט מדהיייייים... אין מילים. באמת.

בסיעתא דשמייא!!

כדאי ממש לכולם לקרוא ולהתחזק, אחרי הפיגוע הנוראי הזה..

שבעז"ה נשמע רק בשורות טובות!

לאור הפיגוע המזעזע שהיה בערב שבת כולנו קמנו מדוכאים.

התפתח אצלנו דיון בכיתה אשמח לשתף-ושתגידו את מה שאתם חושבים.

בנות אמרו-איך אפשר להמשיך ככה בחיים ולזרום כאילו הכל רגייל שמשפחה שישנה ולא עשתה כלום נרצחת. בגללנו. בגלל המעשים שלנו. איך אפשר להמשיך בשמחת אדר כשמשפחה שלמה מתאבלת ובוכה. כשעם שלם בוכה.

בנות אחרות אמרו-שנכון-זה עצוב ומותר לבכות להתאבל לבטל דברים במוצ"ש,ראשון- אבל יש גבול אי אפשר לעצור את החיים. להיפך-צריך להמשיך ולא להיתקע. צריך להראות שאנחנו ללא נתקעים נכל דבר קטן-שאנחנו עם!!

עוד משו שעלה-זה שאם לא היה את פיגוע הזה אז אנשים לא היו מבטלים את שמחת אדר (שבוע רבנית וכו')  למרות שוואלה-גם עכשיו  ברגע זה-אנשים מתים ביפן,נעדרים-ושןמעים מצטערים ו--אינמה לעשות הם לא קשורים אלינו. למה שנתאבל.אבל------- גם הם בני אדם-גם מאחוריהם-עומדים גוף.נשמה.משפחה.

זהו-זה מה שהיה(זה בקיצור כי נמחק לי.. ) בכל מקרה-תגידו מה דעתכם.

תודה. לילה טוב!

בשורות טובותת!!

צריך להצטער על  שאנשים מהעם שלך מתו ככה באופן כל כך אכזרי אבל צריך גם להמשיך את החיים בין אם אלה שמתו קשורים אליך ובין אם לא, החיים צריכים להימשך!!!!

וזה באמת חובה שזה יהיה אחרת, זה כאילו שלא אכפת לנו וזה אנשים מהעם שלנו שיקרים לנו מאוד! 

אבל כמה ימים. 

כי אם לא כל החיים נהייה עצובים..

כמה סבל, כמה ייסורים, כמה זעזועים!!!!!

ואנחנו אומרים שצריך להיות גיבורים, שאסור להישבר... אבל צריך לצעוק דיייי!!!!!!

עם ישראל עובר כל כך הרבה סבל! אי אפשר להמשיך ככה!!!

אנחנו צריכים להתפלל! לצעוק!!!!!

טעטע!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

היה יילד ששתי ההורים שלו מתו ולא היה לו בית ולא משפחה.

יום אחד פוגש אותו מנצח של להקה ושואל את בהילד איפה אתה גר?! היכן ההורים שלך?!הילד אומר שההורים שלו מתו והוא גר ברחוב הולך איך שהרוח מוליכה אותו.

המנצח שמע את זה ואמר שהוא מוכן לעשות איתו הסכם הוא יבוא איתו וידאגו לו לכל הצרכים שלו ובתמורה הילד יעבוד אצלו.

התפקיד של הילד היה שבאמצע כל הופעה המנצח יעשה לו סימן והילד יכנס לאולם ויצעק פריעלך (שמחה באידיש) וזה בעצם יגרום לקהל יותר לשמוח וההופעה תיהיה יותר מוצלחת.

הגייע הערב של ההופעה הראשונה והמנצח עושה לילד סימן להיכנס לאולם והילד לא מסוגל להיכנס מרוב הלם של האולם. איך שהוא היה נראה האורות, האנשים, האוכל והמנצח עושה לו סימן והילד לא יכול לזוז. המנצח הולך לילד ונותן לו סטירה מצלצלת על הלחי ואומר לילד עכשיו עם הדמעות והכאב תיכנס לאולם ותיצעק פרעילך!! וזה מה שהילד עשה.    

אנחנו בנים של הקב"ה בנים יתומים שמחכים שהקב"ה יבוא ויגאל אותנו ע"י משיח!

כל פעם הקב"ה נותן לנו כל מני סטירות כדי לעורר אותנו על המעשים שלנו ובעצם על המצב שאנחנו נמצאים בו.זה לא חוכמה להגיד אין מה לעשות צריך להמשיך או לשבת ולישקוע בדיכאון.

פשוט צריך לצעוק לאבא שלנו והגיד לו שאנחנו לא מוכנים יותר למצב הזה!!

ולקום בשמחה על כל השטורעם והחיות ופשוט בפרעילך להמשיך ולעשות כמה שיותר מעשים כדי שבאמת ניהיה ראוים שהמשיח יבוא ויגאל אותנו ויפסיקו כל האסונות האלה שיש לעמ"י!!!!!

ולהתקדם. להיות יותר טובים.לחזור בתשובה!! מחר לקום לבוקר חדש ולהחליט להשתפר במשהו מסוים שלא מוצלחים בו. אולי אפילו שכל אחד יקבל על עצמו משו. כחלק מהעם.ולהבין שהם-משפ' פוגל הי"ד נבחרו מכל העם וזה אומר לנו שאנחנו צריכים להתעורר לתשובה שלמה. יאללה שכל אחד יקבל על עצמו משו..לא חייבים לרשום פה. אבל להחליט על משו שצריך להשתפר בו,לקבל,ולרשום פה-קיבלתי על עצמי. ולא חיב לפרט.. שנידמע בשורות טובותת!!

אז הערבים ישיגו את מטרתם. ואנחנו נעזור להם בזה.

לא!

כמובן שאי אפשר להמשיך כאילו לא קרה כלום, חייבים לנסות להשתדל הכי כמה שאפשר- להמשיך! לשמוח! לשמח! לחיות!!! להראות להם שלא, זה לא יצליח!!!