עד לפני פחות מחודש לא בכיתי..

לא שלא רציתי..לא יכולתי...

פשוט לא ירדו לי הדמעות..

הרגשתי ששער הדמעות נסגר בשבילי..

--

עד לפני פחות מחודש הייתי הבנאדם המאושר עלי האדמות..

הייתי הבנאדם שכל הזמן מחייך..

היה לי ברוך ה' שמחה...

השמחה הייתה דרך החיים שלי..

--

עד לפני פחות מחודש הייתי בנאדם מלא בשמחה 

ובאותו זמן בצער על מציאות לא מתוקנת וקשה

אבל בלי להזיל דמעה...

--

ביקשתי מה' שיפתח לי את שער הדמעות...

הרגשתי כבר מחנק בגרון שלא השתחרר כבר למעלה משנה וחצי..

--

ביקשתי מה'..ה' ענה..

וכבר כמעט שבוע  אני לא מפסיקה לבכות..

אבל ה' לא רק ענה אלא גם לקח..

הוא לקח לי את השמחה..

ובמקום צער הכניס עצב..

--

איך אני מחזירה עכשיו את השמחה?

אני מרגישה משו חסר..

אני עכשיו מבינה איזה  מתנה קיבלתי..[חבל שהערכתי את זה אחרי שזה נלקח]

ש-מ-ח-ה..

איך לקחתי את זה בתור מובן מאליו כל הזמן הזה?

עכשיו אני מבינה את ההיגיון שבלי שמחה אין עבודת ה'..

מאז שהיא נעלמה אני רק בנפילה..

--

הדיכאון =כעס כלפי ה' שלא נתן לנו משו שאנחנו רוצים..

צער = בכי של תינוק על התרחקות ה מאיתו..

שמחה= מציאת ה'..

באיזה מצב אני עכשיו..אני לא יודעת מה שכן אני יודעת זה לא שמחה..

--

לא ביקשתי שיפתח שער דמעות בשביל להיות עצובה..

אבל זה מה שקיבלתי...

וכן זה ניסיון ואין לי מושג איך להתמודד מולו...

כי גיליתי שבלי השמחה אני לא יכולה בכלל להתמודד...

סורי על החפירה הייתי חיבת לפרוק...

אם למישהו יש עצות או כל דבר זה יתקבל בברכה...

סליחה שלא הייתי כ"כ מובנת פשוט אי אפשר להסביר כ"כ רגשות..

---

לכל אחד יש הישגים שהוא רוצה להגיע אליהם בחיים,
לחדש חלומות מטרות,
לפעמים אתה כל כך שקוע במאבק להגיע למטרה שלך,
ששוכח מה חשוב באמת,

בלי שום אופציה אלוהים בא מכניס אותך לפרופורציה,
מצטער על כל שנייה שאתה חיית באופוריה,
מה מובן מאליו שמש, חיוך, ליטוף ?!
לב פועם דם שזורם בתוך הגוף,
משפחה, שמחה, שר מטריקס שטויות,
מתעלמים מהעיקר ומתעסקים בקטנות,
אסירים שכלואים בעבודות נמלים,
פלאפונים סלולריים תארים, הישגים,
מה שווים לימודים אם לא מיישמים כלום בשטח,
מה הטעם להעביר חיים שלמים במתח,אה?!
אז יש לי תואר על בבית ספר מקובל,
אבל, במבחן של החיים אני נכשל - חבל
לא שמח ולא טוב לי ואני לא בכושר,
יש לי 10 עסקים מצליחים.. איזה אושר
אין לי יום ואין לי לילה אין לי זמן להשקיע,
במשפחה שבשבילה אני נלחם ומזיע,
מה בכלל ההיגיון לרוץ שנים ולא לישון
ולתזז ולתמרן המון וכל יום לנאום, במקום
להנות מכל דקה כאחרונה
במקום לחיות אני נלחמתי להרוויח את מה?
בשביל מה?כבוד אני הרווחתי
שנים אני עבדתי ,למדתי, עכשיו יושב כותב
שכסף ממלא כיסים לא ממלא ת'לב,
לפעמים טעיתי מודה למרות שזה כואב
כנראה זה אופי אני לא אחד שמוותר
אני אחד שמספק את הסחורה טוב ומהר
אחד שיוצר, מייצר, עוטף ומוכר
ושוכר עוד בנאדם שאת הכסף סופר,
אני דוגמא להצלחה אני דוגמא לאחד,
שעבד עד שהגיע למקום מכובד,
לא הפסקתי והספקתי לעלות חיוכים
על פרצופים של אחרים ,עשה לי טוב מבפנים
אז איך לא טוב לי מבפנים אני לא מבין את עצמי,
הרי הגשמתי חלומות של אחרים ושלי,
וסיפקתי ת'סחורה ופירנסתי משפחות
הרי כולם יודעים שבלי כסף אי אפשר לחיות,
זה לא נכון ולא שקר,
ילדים בבקשה תקשיבו טוב טוב למילים, תבינו ת'מסר
תראו הכל בגבולות, קש מביא בעיות
אבל שאין בכלל קש, אז יש צרות
צריך להיות בשני העולמות כדי לדעת,
אל תפוס ממני אחד שסתם מנסה להטיף מוסר,
פשוט בגיל שלוש עשרה הספקתי לחוות
דברים שמבוגרים, לא חווים בחיים
כנראה שאלוהים בחר אותי מכולם
וחישל אותי לאורך הזמן
אני מוכן, עכשיו, בכוחי ללמד וזו גדולה
אבל כבר אין לי ראש להתמודד וזו החולשה,
לפעמים בנאדם רק רוצה להנות,
לחיות כמו ילדים ולעשות שטויות בלי להיות
תחת זכוכיות מגדילות עיניים מבקרות
בתוך תיאוריה שתיתן לי תוצאות או לא להיות,
אני רואה את החיים שלי מולי כמו סרט,
חיוכים, אש צולבת כואבת
משפחה תומכת, יד מושטת לעזרה,
עכשיו אני עומד ומושיט ת'יד חזרה,
תודה על כל חבר ועל כל רגע אמיתי,
על כל שנייה של אהבה טובה תודה שאת איתי
תודה על כל דמעה שנשפכה מכאב,
שעשתה חור בחומה ושוב פתחה לי ת'לב,
תודה, שהכל כל כך טוב וכל כך דפוק
שאני לא עושה כלום וכל כך עסוק
תודה, על כל מה שקרה ליבי מלא בתקווה,
שבסוף הכל ייפול על מקומו בשלווה

תודה לך אלוהים האחד והיחיד שבשמיים
על כל הניסיון שלימדת אותי בחיים
כל הטראומות שעברתי
תודה רבה.

---

שיר חזק מאוד עם מסר מנצח,

הזמר ששר את השיר הוא סאבלימינאל,

להורדת השיר:

לשמיעת השיר:

*שיר עם מסר חזק מאוד על החיים*

מקווה שזה לא נחשב להוריד את הרמה!

וואו 1000, צריך לעשות מסיבת סיום! אני מתרגש =)

1000 הודעות בערוץ 7!

איי, בע"ה שאפסיק לכתוב עד ה2000 בערוץ, שבכלל אסגור ת' אינטרנט! בע"ה...

תאחלו משהו לכבוד הספרה החדשה...

בסיעתא דשמייא!!

גרסה לביינישי"ם - כאן למטה.

בהרבה מאוד מקומות בפ"ש שלנו (בא) כתוב שאנחנו צריכים לעשות מצוות 'זכר ליציאת מצרים'.
חשבתם פעם למה צריך לזכור את יציאת מצרים כל הזמן?!
כאילו, מה כ"כ חשוב באירוע שהיה לפני מלא זמן, איך זה יכול להיות רלוונטי לחיים שלנו?
ועוד לא רק זה, אלא אפילו בהגדה של פסח אנחנו קוראים מאז שנולדנו בערך שצריך לזכור את יציאת מצרים 'כל ימי חייך' >>
'ימי חייך' = הימים, 'כל ימי חייך' = הלילות.
בואנ'ה, מה עשו מיציאת מצרים?! למה צריך לחזכור אותה כל הזמן??

ה'נתיבות שלום' כותב על זה משהו פשוט מ-ד-ה-י-ם>>
בעצם מצרים זה לא רק ארץ מצרים, אלא מצרים זה פשוט סמל לדברים שבהם אנחנו חוטאים - לתאוות שיש בנו, לגשמיות שלנו.
[למה מצרים היא סמל לזה? כי במצרים היו מ"ט שערי טומאה, והיה בה מלא עבודה זרה..]
ז'תומרת שבתכל'ס כל אחד מאיתנו צריך לצאת ממצרים. כי לכל אחד מאיתנו יש תאוות ועבירות שהוא עושה.
ולכן התורה אומרת לנו כל הזמן לעשות דברים בשביל לזכור את יציאת מצרים - כדי שנזכור תמיד שכמו שה' הוציא את עמ"י כולו ממצרים, ככה גם אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות לצאת ממצרים הפרטית שלנו, שהיא התאוות שלנו - וככה ה' יעזור גם לנו לצאת ממצרים.
אח שלי, אולי היציאת מצרים שלך זה לקום לתפילה בבוקר, והיציאת מצרים שלך, אחותי, זה להתלבש בצניעות. כל דבר שמרחיק אותנו מאבאל'ה שבשמים - בעצם נחשב לסוג-של יציאת מצרים. ואנחנו צריכים להשתחרר ממנו.

אבל רגע, זה עדיין לא ענה על השאלה למה צריך לזכור את מצרים גם ביום וגם בלילה?!
הופה, שימו לב -
כמו שלמדנו בספר בראשית - הימים זה הזמן שבו אנחנו מרגישים ב'אורות', כשאשכרה הכל טוב ויפה, החיים פשוט דבש.
בזמן הזה - צריך ממש לזכור את המטרה שלנו בעולם, שהיא לעבוד את ה'.
ועובדים את ה' גם בעזרת היציאה ממצרים הפרטית שלנו - כשאנחנו משתדלים לעשות כמה שפחות עבירות, ולא להיכנע לתאוות שלנו.

והלילות זה הזמן שבו לא הכל הולך כמו שאנחנו רוצים, ואנחנו נופלים ומתייאשים קצת מהחיים.
גם בזמן הזה הנסיון הגדול שלנו זה להשתדל לצאת ממצרים הפרטית שלנו, מהתאוות שלנו, לא לשכוח את התכלית שלנו בעולם - וככה אבאל'ה שבשמים יוציא אותנו מהמצב הזה, ובעז"ה נרגיש שוב באורות

אז בשורה התחתונה - בגלל שיציאת מצרים זה משהו שכל יהודי צריך לעבור בחיים שלו, אנחנו צריכים לזכור כל הזמן את יציאת מצרים, כדי שנזכור תמיד את התפקיד שלנו בעולם.
שנזכה, בעז"ה.

שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י בעז"ה וחודש מצוין!

אני רואה שיש המון אנשיםשעושים את זה אז גם אני שואלת...

טוב אז יש לי חברה שדלוקה על בן אחד... ואנחנו יודעות שהוא חושב שהיא קצת מוזרה והוא לא ממש אוהב אותה, אז לאומר לה שהוא לא אוהב אותה או לא? בבקשה תאמרו מה דעתכן

עושים אצלנו בישיבה פאנל בנושא תקשורת ואח שלי משתתף בו(בין השאר) ויהיה סיקור של הערוץ..

חבר שלי הציע שיחליפו את השם ערוץ 7, ל"נתיב מאיר,..

בס"ד

חשוב לי להזכיר שאני עוד פה.. |נודניק|

מה שלומכם חברים? איך בלימודים? ואיך עם החברים? והמשפחה? 

שמתם לב איך השנה עוברת מהר??עכשיו ר"ח שבט, עוד דקה נגמרת מחצית! (אצלי כבר נגמרה, אבל בגילי זה לא משנה כ"כ התעודות..) קיבלתם תעודות כבר? איך? הציונים טובים?

(אגב, ^^ זה לא סתם נחמדות, אתם באמת מוזמנים לענות)

ושוב, ע"מ שהרמה שלנו פה לא תרד הריני באה להזכיר ש:

קללות, גסויות, לשון הרע וכול דבר אחר שלא מתאים ימחק.

לא יתקבל דיבור נגד רבנים (וכן גם אם אתה חושב שהם לא כאלה).

הודעות שסתם משרות אווירה שלילית לא יתקבלו.

הפרה של הכללים עלולה להביא לחסימה.

אנו מנסים לעשות פה פורום על רמה, פורום שיהיה אפשר לכתוב נורמאלי כשנצטרך.
אי לכך, ובהתאם לזאת- אנחנו מבקשים ממש לא לפתוח שירשורים כגון:
"היי, אני חדשה פה, מנשמע?"
או- "יש מישו ער??"
או שאר מיני שירשורים שמורידים ת'רמה בפורום.
לכל אותם חבר'ה המעוניינים לפתוח שירשורים מעין אלו, נפתח פורום צעיר בראש, ושם יכולים לקשקש כמה שרוצים. הודעות מניקים על שם אנשים אחרים אסורות.

תשמרו על הפורום שלנו כדי שהוא יהיה הכי טוב שאפשר.. גם כשאריאל ו/או אני לא פה.. אנחנו סומכים עליכם!

יומטוב

וחודש מעולה!!
יעלה

אני מתנצלת..

שפגעתי

שלא התייחסתי

שהתעלמתי

שהייתי רעה כ"כ עד קצה גבול הרוע שיכול להיות

מתנצלת על ה-כ-ל!!!!!!

מכולכם כל אחד ואחד כאן...

שחפרתי סתם במוח בלי כל מטרה

שזלזלתי....

וכו' וכו'

בבקשה מקווה שכל מי שפגעתי בו עם לדעת או בלי לדעת מקווה שכולכם תסלחו לי...

בהצלחה בחיים לכולכם...

אני...

נא להפיץ את הסרטון הזה, שכמה שיותר אנשים ייראו-למען יונתן פולארד

מי שרואה את זה ולא מפיץ לפחות ל5 אנשים-אין לו לב!!!

ב"ה. הכלי הטמא שכולנו חלק ממנו שבר אתמול שיא חדש. פורסם שנער התאבד תוך כדי גלישה בפייסבוק. כל הודעה או סטטוס שנכתב על ידו עכשיו תופס משמעות אחרת. לא ברור איזה הודעות מטופשות נכתבו לו ע"י החברים אבל מעודדות הן לא היו. אז מה עושים? שמים לב טוב מה כותבים אחד לשני בתגובות, שמים לב טוב לכל סטטוס מוזר ומפנים למי שצריך כשיש חשד. ופונים לסיוע כשמרגישים שצריך, גם כאן בפייס, אתם הרי יודעים איך.  (צביקה פז רשם את זה!!)

בסיעתא דשמייא!!

באמצע המלחמה, בא צוללן אחד למפקד שלו ומבקש ממנו F16 (למי שלא יודע\ת - זה מטוס שיא המשוכלל..),
והמפקד אומר לו: "מה הקשר F16 עכשיו?? בואנה, אנחנו באמצע מלחמה, תמשיך להילחם!".
אחרי איזה חצי שעה, החיל חוזר אל המפקד ואומר לו: "המפקד, אני צריך טנק, דחוף!".
המפקד לא מבין מה עובר על החיל ואומר לו: "אח שלו, אתה בחיל הים, שייטת 7, אתה יודע. מה הקשר טנק? מטוס? ת-ת-ע-ו-ר-ר. אתה באמצע מלחמה. יש לך פה צוללת, זה מה שאתה צריך כרגע. תלחם עם מה שיש לך".
---

לכל אחד מאיתנו הקב"ה הביא כלים בחיים -
יש כאלה שאבאל'ה שבשמים סידר שיהיו להם מלא חברים ומלא כסף - אבל בלימודים הם יהיו על הפנים,
ויש כאלה שדווקא בלימודים ילך להם ממש טוב, אבל חברים לא ממש יהיה להם..

ז'תמורת שלכל אחד מאיתנו יש ת'דברים שהוא טוב בהם, ות'דברים שהוא פחות טוב בהם. דברים שיש לו - ודברים שאין לו.
אבל חשבתם פעם למה זה ככה? למה ה' לא נתן לכולנו את אותם הכלים ואותן היכולות?
למה יש אחד שנראה כאילו הכל הולך לו בחיים - משפחה, לימודים, חברים וכו'. ויש אחד שוואלה, הכל נראה אצלו על הפנים?..

כי לכל אחד מאתנו יש שליחות אחרת בחיים, ולכן ה' הביא לנו כלים שונים ויכולות שונות.
יש מצב שהתפקיד שלך בחיים זה להיות זמר, שיעשה לכולם שמח - כמו אודי דוידי - ולכן, אולי אתה לא טוב במתמטיקה, כי אתה לא צריך מתמטיקה בשביל לקיים את השליחות שלך בחיים.
ויש מצב שהתפקיד שלך הוא דווקא להיות פסיכולוג, ולכן לא ממש הולך לך במקצועות ריאלים, אבל הולך לך ממש טוב עם חברים.
וזה לא רק בדברים גדולים, ההשגחה של ה' היא גם בדברים הקטנים ממש - כמו הצבע עור שלנו, המשפחה שאליה נולדנו וכו'.

אבל באיזשהו מקום, גם אנחנו כמו אותו הצוללן מהסיפור בהתחלה.
אנחנו מסתכלים על האחרים, וחושבים שטוב להם, שהכל הולך להם - ולכן, אנחנו מבקשים את הכלים שיש להם, שאיתם הם 'נלחמים' בחיים. [ואגב, אני יכולה לחתום לכם שאין אדם שבאמת הכל טוב לו בחיים, לכל אחד יש דברים שקשים לו ונסיונות..]
אבל אם נחשוב שנייה, נראה שבעצם אנחנו בכלל לא צריכים את הכלים האלה, כי יש לנו תפקיד אחר לגמרי בחיים.

והכלים האלה לא חייבים להיות כלים גשמיים, הם יכולים גם להיות הנסיונות שיש לנו בחיים.
לכל אחד אבאל'ה שבשמים מסדר שיקרה לו ב-ד-י-ו-ק מה שצריך לקרות לו, כדי שבעזרת זה הוא יצליח לעשות ת'תפקיד שבשבילו הוא ירד לעולם הכי טוב שאפשר.
יכול להיות שיש לך נסיון יותר קשה משלי, אבל את צריכה את הנסיון הזה, כי הוא בא ללמד אותך משהו ולחזק אותך. אבל בגלל שהתפקיד שלי בעולם שונה משלך, אני לא צריכה את הנסיון הזה, ולכן ה' מביא לי נסיונות אחרים בחיים.

פססט.. אז בעצם אנחנו לומדים מפה שבתכל'ס אין קטע להסתכל על אחרים ולקנא בהם, כי בעצם יש לנו כל מה שאנחנו צריכים.
וכשמבינים באמת שה-כ-ל, כולל הצבע שיער שלי, הכסף שלי, היכולות שלי והנסיונות שלי, אשכרה בא מלמעלה - אז אנחנו יכולים באמת להתחיל ללמוד על עצמנו מהדברים האלה שיש לנו, וככה בעז"ה למצוא מה באנו לעשות בעולם הזה, ולעשות את התפקיד שלנו בחיים בצורה הטובה ביותר.

מה התפקיד שלנו בחיים? איך אנחנו יכולים למצוא אותו?
בעז"ה אכתוב על זה קטע בקרוב
אבל בינתיים - בואו ננסה ליישם את מה שלמדנו היום.

אגב, אשמח ממש שתקפיצו את ההודעה הזו, כדי שכמה שיותר יוכלו לקרוא ולהתחזק!

שיהיה בעז"ה שבוע טוב ומבורך לכל עמ"י!

בס"ד

/News/News.aspx/213697

סרט מדהים!!! תראו!!