פעםם ראשונה מזה זמן רבב שקמתי בבוקר מקדםם ללכת לבצפר לתפילה (בלי שאמא תצרח עליי שאני מאחרת אחרי שחודשיים וחצי לא התפללתי.. בושותת.!!)
ווווווווווווווווווווווווווווווווווואאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו..!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1
yhaaaaaaaaaaaaaa.....!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1
נשמה!
גאה בך!!!!
באמת שכוייח ע-נ-ק!!!!!!
תמשיכי כך...
אני גאה בך...
יפואית ג-א-הרחליOסוייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי!
לא שזה מפריע לי כ"כ...
אבל ממש כלהכבוד לךך!!
יופי קמת לתפילה מה אתה רוצה שקל?
בפורום כדי לקלוט אותה...P:
יש עוד אבל אם יהיה לי זמן בפעם אחרת
למה ? למה כל יום צריך להיגמר בדמעות?
למה?
כל התקוות , בבצפר...על בית רגוע,וחם,ואוהב,וכייפי,ומסודר.
כל התקוות,מתנפצות.
נמאס לי. נמאס. נמאס לי מהבית הזה , נמאס לי לחיות בטינוף של עצמי.
שומדבר לא מסודר,ואמאבא לא בבית, אז כרגיל,גם ארוח"צ אין.
וכרגיל, צריך לשמור על הקטנים.
ואני כר יודעת, שמחר אני לא יגיע עם שיעורים לבצפר.
ועד שהם מגיעים.הו, כמה כחות נפש אני צריכה כדי לעצור את עצמי,ולא,לא לצעוק על אמא
על כמה שהיא כל היום בעבודה , וכמה שאני כבר אמא של האחים שלי.
אבל אני לא עומדת בזה,וצועקת,ובוכה,ושוב מצטערת,אבל היא כבר לא רוצה לדבר,זהו.
אז הכל כזה מגעיל,והדמעות כבר נמאסו, ודי,כמה כבר אפשר?
ואז גם אבא מגיע,כמה נחמד,עוד זרדים למדורה,
וגם לו קשה בעבודה , ועד שהוא מגיע הוא הולך לישון, והוא עצבני, ואין לו כוח.
אז אני שוב צריכה לשמור על הקטנים,כמה נחמד.
ואז הוא קם ותמיד יש איזה משהו מעצבן...אחרת היום לא יעבור .
אז שוב דמעות.
אמא, תגידי, כמה זמן לא דיברנו בצורה נורמאלית,בלי שאת חצי רדומה,
בלי שנאי חצי עצבנית.
אבא, מתי פעם אחרונה דיברנו יותר מ-5 משפטים?
תגידו לי ...מתי זה יפסק?
אז אני מבינה..צריך עבודה...ואמא , שמענו אותך, אני יודעת שאת לא רוצה את זה גם.
אבל רבאק, כמה א-נ-י יכולה לסבול?
חשבתם פעם עלי?
נמאס לי לשמוע את אמא שלי בוכה אחרי שהיא חושבת שכולם נרדמו..ומספרת לאבא כמה לה קשה.
ושוב אני בוכה ,כי איך אפשר לשמוע אמא בוכה?
אז אני לא רושמת מכתב,כי זה עוד יותר יעיק...
אמא ואבא שלי!
אני לא מסוגלת,זה כבד עלי, נמאס לי ! נמאס.
אני קצת קצת מבינה אותך. כי הייתה לי לא מזמן תקופה כזאת בבית- אני יודעת רק מעט ממה שאת עוברת, אז קודם כל- תמיד עוזר לפרוק! ספרי לחברה טובה. או למישהו גדול- למורה, למדריכה, לקומונרית....מי שבא לך!
וגם, כשקשה- אנחנו מגלים פתאום כוחות ענקיים!
תבקשי מהמורה שתתחשב (אני אישית לא אמרתי כלום- אבל ככה יצא שגם המורים נורא כעסו עליי, וגם החברות שלא ידעו מה עובר..), תבקשי מהחברות שיעזרו (גם בלימודים, וייתכן שגם בבית- תלוי בחברות. אבל הרבה יותר כייף כשאת עם חברה שמדברת איתך ועוזרת לך תוך כדי!), וכמובן מהקב"ה- "כי אבי ואימי עזבוני וה' יאספני"- כשלכאורה אין מי ששומע ומבין- תזכרי שה' תמיד כאן!!!!
חיבוק ענק ואני ממש מעריצה אותך!
אשמח לדבר באישי.
אני נותת לך המון חיבוקים ונישוקים!
מקווה שזה יעודד אותך..
באמת שיהיה לך המון הצלחות!!!
|לבלבלבללב|
שולחת את כל האהבה שבעולם! 3> 3> 3>
תדברי איתם.ותראי איפה המקום שלך בכל הסרט הזה.לא לא כל הבית יפול עליך!תדברי איתם!!!
די, לא יכולה יותר, כואב לי מדי.
כל יום אותם השפלות, אותם אמרות פוגעות.
אני לא יכולה, אני רוצה למות!! די! נימאס לי לבכות כל היום בבית ספר, ולחכות לזמן שאני כבר יגיע הביתה.כדי שאני אוכל לבכות בשקט.
מה אתן רוצות ממני? מה? מה עשיתי לכם מתחילת הלימודים שלקחתם אותי למטרה?
כל רצון טוב שלי, כל תנועה שלי מפוקחת. בוחנות אותה שמונה עניים. לראות איך אפשר לרדת עליה.
לא עשיתי כלום! באמת! אז למה אתם באות ואומרות לי: "תפסיקי כבר להישתתף בשיעור, נימאס לי כבר לישמוע אותך מדברת קישקושים!! "ולמה זה תמיד אחרי שאני עוזרת לכם באיזשהו משו?
רוצה למות, ואז לא לסלוח להם בשמים. שיסבלו ויסבלו ויסבלו. שיבינו מה הם עושות לי כבר במשך חודשיים.
תמיד חשבתי שזה רק בספרים שלידים צוחקים על אחרים. ואני תמיד הייתי זאת שניחלצת להגנת בנות.
למה? מה עשיתי לכם?
אני מתארת לעצמי מה את עוברת!!
אינמצב שאת עוברת בי"ס??
את לא יכולה לסבול ככה!
דיברת עלזה עם ההורים/המורה??
איזה חברות מגעילות!!!
אין בית ספר קרוב.. אני חושבת על לעבור כיתה כי יש לנו מספר כיתות די גדול (אנחנו 150 בנות)
אבל אז- אני אגרום לחברה היחידה שעדיין איתי לעבור גם. כי אנחנו חברות שבע שנים ואנחנו באמת לא יכולות אחת בלי השניה. ולה ב''ה טוב. הבנות לא פוגעות בה יותר מדי..
ולא דיברתי על זה עם אף אחד. המורה כי אני לא מספיק פתוחה איתה[
ועם ההורים.. גם לא, אני לא רוצה לצער אותם..
נימאס לי. אתם פשוט לא מבינות מזה להיות מושפלת כל יום. (מדהים איך כשהם רוצות, המוח שלהם יכול להמציא המון אמרות.. ומשים מה שה אף פעם לא ניגמר להם הרעיונות..)
יש לך שתי אופציותת..
ולא.. לשתוק זה לא אחד מהם..
אחד. זה או לצעוק עליהם משו כמו " די.. די כבר. נשבר לי.נמאס לי.. אני מנסה להיות כמה שיותר טובה ואתם סתם.. סתם מזלזלות בי.. ואפילו לא שמות לב כמה זה פוגע בי.. " וכו'.. אני בטוחה שהכל יצא לך ברגע שתתחלי.. ואל תתבישי תני לזה לצאת.. גם אם יצאו לך דמעות. ותבכי.. לונורא. זה טוב. והם יבינו עד כמה כואב לך!
אם.. שתייםם.. להגיד איזה משו.. כאילושאת צוחקת איתם.. להגיד משו כזה בצחוק אבל שהם יבינו. שיעקוץ קצת..
המו המון בהצלחה! קבלי חיבוק בינתיים. ותמיד פה לעזור! 
אל תתפרקי מולם!! זה רק יגרום להן יותר להציק לך!!
לצערינו יש אנשים מגעילים בעולמינו!!
"החברות" האלו פשוט מתנהגות זוועה!!
ואת לא יכולה לשמור על חברות עם החברה הטובה שלך אחרי שתעברי כיתה? זה שווה לסבול את מה שאת סובלת בשביל זה??
קבלי חיבוק!!
אבל..לדעתי את לא צריכה להתייחס..אולי זה נשמע נדוש אבל תמיד(!!)הכל נובע מקנאה! תאמיני לי!
את לא צריכה לשתוק על זה! למה מי הן שיפגעו בך ככה?! תחזירי להם כמו שמגיע להן! אם הן אומרות לך משו כמו זה שאת מקשיבה בשיעור תגידי להן י"ש לכן בעיה שאני יותר טובה ממכן במשו?!" זהו,פשוט תחזירי! אין מה לעשות! הן לא יהרסו לך ת'חיים!!
מלא בהצלחה חמודה!! ואם את צריכה משו,בואי לאישי..!
ישלי המון מה לומר על זה.. הייתי במצב מאוד דומה לפני כמה שנים.. אבל אני ממש מעדיפה שלא פע..
אל תבכי! עצוב לי בשבילך..
איזה עצוב, יואווו.. בא לי לבכות.. זה מה זה קשה, באמת..
אני כל כך מבינה אותך..
יש מצב לעבור אולפנה?כיתה? משהו?
אם כן- תעשי את זה, אם קקשה לך לעבור- את יכולה להישאר..
תראי, תחזירי ךהם! תעני להם, אל תראי להם שאת נשברת מהם. מתישהו זה יפסיק- אם הם יראו שזה לא מפריע לך.
אפשרות שניה- תשתפי פעולה, תצחקי על עצמך. זה החסינות הכי גדולה, באמת. אף אחד לא יוכל לפגוע בך אם את תהיי שלמה עם החסרונות שלך.
אחח.. אני לא יודעת מה להגיד.. את תמיד תמיד מוזמנת באישי, באמת!!!
אוי נשמה שלי!!
אני מזה מבניה אותך!!ילדים הם עולם אכזר!
היתי המצב שכזה לפני כמה שנים והרגשתי את זה ממש!!
בכיף באישי אם בא לך!
אני לא רוצה להגיד להם שנימאס לי.
הם רק ירדו עלי יותר ממה שכבר עכשיו, ואני לא רוצה.
איך אני אוכל לצחוק על עצמי? אני פשוט לא מצליחה. אני שתוקת כי ברגע שאני רק אפתח את הפה
אני פשוט אתחיל לבכות, אז אני פשוט שותקת.. או יוצאת החוצה. ("כואבות לי הקוביות" מעניין עד מתי זה יתפוס...")
וזהו, עד שפעם אחת זה יתפרץ. ואז יהיו לזה שתי השלכות. או שהם יפסיקו, או שהם רק יהרגו אותי יותר ממה שעכשיו.
אם כי מוות, זה נישמע אחלה מצב לעומת מה שאני עוברת עכשיו.
בס"ד
אם את באמת במצב כל כך גרוע, תמצאי דרך לגרום להן לפחד. לא תמיד צריך הרבה בשביל ליצור תדמית מאיימת (לדוגמה: כשאבא שלי היה בבית ספר הוא דחף למישהו עיפרון לרגל, והיה צריך לקחת אותו לבית חולים).
תמיד אפשר לעבור ללמוד במקום אחר (זה מה שאני עשיתי לפני שש שנים [אני לא מאמין שעברו כבר שש שנים מכיתה ז..])
בכל אופן, אם המצב נשאר כמו שהוא עכשיו, אל תעזרי להן ב'איזשהו משו' או בכל דבר אחר. אני העדפתי לקבל מכות ולא לעשות טובות למי שהציק לי, ואין ספק שזה שוה את זה. אי אפשר לעשות טובה לאנשים כאלה.
וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד פְּלִשְׁתִּים וּבְיַד בְּנֵי עַמּוֹן:
וַיִּרְעֲצוּ וַיְרֹצְצוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁנָה הַהִיא שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה אֶת כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד:
וַיַּעַבְרוּ בְנֵי עַמּוֹן אֶת הַיַּרְדֵּן לְהִלָּחֵם גַּם בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִין וּבְבֵית אֶפְרָיִם וַתֵּצֶר לְיִשְׂרָאֵל מְאֹד:
וַיִּזְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' לֵאמֹר חָטָאנוּ לָךְ וְכִי עָזַבְנוּ אֶת אֱלֹהֵינוּ וַנַּעֲבֹד אֶת הַבְּעָלִים:
וַיֹּאמֶר ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא מִמִּצְרַיִם וּמִן הָאֱמֹרִי וּמִן בְּנֵי עַמּוֹן וּמִן פְּלִשְׁתִּים:
וְצִידוֹנִים וַעֲמָלֵק וּמָעוֹן לָחֲצוּ אֶתְכֶם וַתִּצְעֲקוּ אֵלַי וָאוֹשִׁיעָה אֶתְכֶם מִיָּדָם:
וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אוֹתִי וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים לָכֵן לֹא אוֹסִיף לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם:
לְכוּ וְזַעֲקוּ אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם בָּם הֵמָּה יוֹשִׁיעוּ לָכֶם בְּעֵת צָרַתְכֶם:
גם אני, כשהיה לי קשה- לא משנה באיזה תחום הייתי מדברת עם אמא שלי, ובוכה, ופורקת הכל... ובד"כ יש להם איזושהי עצה טובה לתת לך.... הם מכירים אותך הכי טוב בעולם, ורוצים שיהיה לך רק טוב!
אחת קודם כול לבכות כול הזמן להוציא לא להשאיר בלב כי בסוף זה יצא משהו גדול נוראי!!!
שתיים לאמץ את הירידות !!! כאילו עלי ירדו על משו מסיום ופשוט כולם כן כן כולם צחקו עלי רצתי לברוח לבכות לצעוק אבל אז נזכרתי זה רק יייתן להם עוד סיבה לצחוק עלי! אז פשוט במקום כל מה שרציתי לעשות התחלתי לצחוק על עצמי כמו ילדה מפגרת שצוחקת על עצמה!!! הבנות ראו שזה לא מפריע לי ולהפך זה אפילו מצחיק אותי אז הם הפסיקו!!! וזהו ככה מתמודדים עם זה!!!
ותדעי שאם את צ'כה עוד משו אני תמיד פה..(גם אם את לא מכירה אותי..=)
קבלי וחיבוק ותשתדלי להמשיך לחיוך גם עם כל המצב הזה!!!
תעשי לעצמך לרגע הפסקה מהסביבה, תיכנסי לחדר שלך, תעשי משהו שאת אוהבת, תאכלי משהו טעים....ותנסי להסתכל על העולם מזוית טובה....זה באמת קשה, אבל זה טוב...
ב"הצלחה נשמה!!!
נראה לי שהרבה יותר יצער אותם כשהם ידעו שזה מה שעבר עלייך ולא סיפרת להם.,
בכל אופן-- ממש בהצלחה!!!
ו....שומדבר עוד לא אבוד...=]=]...יש תקווה!!
וחוץ מזהה--- אולי כן כדאי לך לחשוב קצת על לעבור אולפנא.
תחשבי מה יותר חשוב לך. עהשאלה עד כמה את מוכנה ורוצה לשנות את המצב, ועל מה את מתפשרת.
אני הייתי תופסת את אחת מהם ומזה מרביצה לה תחיים שלה!!! [חח.. ילדה אלימה=]
אם את מכירה אותי אני מוכנה לעשות את זה בשבילך!!
היא פשוט תפסיק ואחריה כולם... ווואי וואי לא הייתי מוותרת
ועדן- בכלל את היית באה איתי [נשמע לך כיף?]
http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=3758
חוץ מזה אני מציע שתדברי עם מישהו קרוב שיכול לעזור, תנסי להעביר מסרים לאנשי צוות של הבית ספר. בהצלחה!
אין יאוש בעולם כלל!!!!!!!!!!
אנשים, תודה! עזרתם לי לעבור את בימים האחרונים ביותר כוחות..
אוף.. בשביל שתיבנו מה באמת קורה אני אספר לכם משו.. לא באמת חשבתי שאני אספר אותו למישהו, חשבתי לשמור אותו בתור המעשה הקטן והטוב שלי, אבל בשביל שתבינו אני אספר..
זה הולך ככה ב''ה אני ילדה די טובה מבחינת לימודים, הבעיה שאחת מהם... לא כ''כ.
ושנה שעברה עזרתי לה מאוד לגמור את השנה במתמתיקה, הייתי נישארת הפסקות בשביל להשלים איתה חומר.
ב''ה היא עברה את השנה אומנם לא אם ציון כ''כ טוב אבל סביר. (וזה אחרי שנה של חוסר למידה)
ובואו נגיד- שהילדה הזאת היא הפוגעת הראשית..
כל דבר שאני עושה, מיד הערה, מיד! ב''ה יש לי את החברה שלידי, כל פעם שהיא רואה שאני כימעט בוכה, היא מוצאת דרך ליגרום לי לא לבכות (במקרים רציניים היא פשוט מוצאת דרך להוציא את שתינו החוצה..) אבל ליפעמים היא סתם מציירת לי ציור מצחיק, בדיחה אימרה מעודדת, וככה אני ממשיכה..
אבל למה? מה אני עשיתי לכם? פגעתי? מה??? ב''ה המצב עכשיו מישתפר.. גם בגלל החברה המתוקה שלי, וגם בגלל שליפעמים אחת הבנות חסרה (ואז הם לא עושות כלום) וגם יש לנו שיעור ניפרד מהם.. אבל בשאר הזמן, אני מתה, פשוט מתה! אני לא נימצאת בכיתה, אני נותנת לעצמי לחלום בשביל לא להעלב..
אבל אני יודעת, שאני לעולם, אבל לעולם!! לא אסלח להם.. הם יצתרכו לכפר על כל מה שהם עושות לי לבד.
וזה מדהים, כי זה פעם ראשונה שאני באמת אפילו לא מנסה לסלוח.
אין לך מושג כמה אני ממש מבינה אותך!
אני מממממשששששששש רוצה שתבואי לאישי..!
המונשיקות.אני!
הנה!
נראה לי שהגעת לשלב שבו את צריכה להתעלם...
לא בצורה מזלזלת..
גם אני עברתי את זה..
יש לך חברה כלכך טובה ליידך!
אז מה אכפת לך מכולם ?
תהני מהחיים!
אם הם כלכך נוראות לא הייתי רוצה בכלל שום קשר איתם!
אם את רוצה לדבר איתי באישי את מוזמנת תמיד!
תקשיבי, לא משנה כמה כמה הן פוגעות בך- בבקשה בבקשה תנסי לסלוח להן!!!!
מנסיון, יש כח למילים, ואם תתפללי שיקרה להן משו רע- זה עוד יבוא אלייך בהפוכה!
קחי את זה כנסיון / כייסורים מכפרים שה' מביא עליך, והן פשוט השלחות שלו לנסיון הזה
את יכולה לעבור אותו ואת יכולה להתחשל, תאמיני לי- כמה שסבלתי (ואני הייתי מחזירה- הוהוהו- הלשון שלי לא ידעה גבולות..;), במבט לאחור- אני רואה שזה רק חישל אותי והתבגרתי.
ודווקה ילדה אחת שממש התעללה בי- התבגרה גם היא, והיום אנחנו בקשר טוב- ופשוט אי אפשר להאמין!
*כל מי שנכנס לפה- זה גם בשבילכם- נלמד לצמוח מהקשיים, והכי חשוב- ל-ח-ש-ו-ב על הזולת!
לכל אדם יש רגשות!!! אני אישית הפכתי לבנ"א הרבה יותר רגיש מאז (ולמי שמכיר אותי, תחשבו כמה לא רגישה הייתי אז, אם ככה אני היום..)
בהצלחה מתוקה, אשמח לדבר באישי!
זה סרטון שביימה רונה סופר שנדרסה ועשתה מהלך השתקמות מדהים בבית חולים אלי"ן.
היום לאחר השיקום היא במאית ושחקנית.
תקציר הסרט:
גדי נפצע קשה ברגליו בזמן שירותו הצבאי. ביום הזיכרון לחללי צה"ל הוא נאבק בחדר הפיזיותרפיה על הזכות לעמוד בצפירה למען חבריו המתים.
משחק: איתי גנות, קוס וובר, מעין רסין. בימוי ותסריט: רונה סופר
[הסרט בסכ"ה 6 דקות.! ממש מומלץ..!]
*חזרזיר*ראיתי בלי קול, אז זה היה בכלל מגניב..
אני מממש אבל ממש ישמח אם יש מישהו שיכול לעזור לי:
אני צריכה לדעת איך הופכים קטע אודיו (הקלטה) שישמע ברקע של הצגה אבל להפוך אותו לכמו במחשבה של השחקן... כזה עם הד....
יש פה מישו שמבין בזה? מכיר תוכנה??
מקווה שהובנתי...
תודה אנשים!!
אני מקפיצה..
תבדקי בפורום מחשבים וטכנולוגיה.. אולי..
ובכל זאת - לפחות הקפצתי
לא עזרו לי שם (בינתיים...) בכולופן- תודה לכל מי שניסה לעזור...
- mp123 -- לא כ"כ הבנתי.. כאילו אני רוצה לערוך שיר שבתוכו אני יכניס כמה מחשבות ורק הם יהיו עם הד... אז איך אני עושה שרק הם ישמעו בהד?
כל העולם שונא אותי!!!!!!
ביום ראשון שני יהיה לנו סמינריון באלון מורה ולכל הכיתה שלי יש עם מי להיות בחדר ורק אני ועוד כמה בנות נשארנו בלי חדר אבל זה בנות שמקלולות אותי ומציקות לי כל הזמן וממש אבל ממש לא בא לי להיות איתם...............
בעיקרון הייתי אמורה להיות עם מישהי מהשבט שלי אבל בגלל שמישהיא ששונאת אותי אמרה עלי כמה וכמה דברים אז פתאום היא לא שמחה להיות איתי ואז היא אמרה לי לחפש חדר אחר..........
ושאר הבנות לא רוצות אותי.....
ואני לא יודעת עם אני רוצה לצאת עכשיו כי אם לא רוצים אותי בחדרים אז למה שירצו אותי בטיול....
וגם זה אומר שאם אני יוצאת אז זה אומר שאני רוב הסיכויים שאני יהיה עם השכבה מתחתי כיתה ז' התינוקות!!!!!!!!!!
ללכת או לא?
מי שדבר עליך לשון הרע פשע, פשוט פשע!
קחי זמן ודברי עם החברה שרצתה להיות איתך והסבירי לה כמה נפגעת מזה שהיא קיבלה את הלשון הרע הזה, כן, אפשר בדמעות, שתרגיש היטב את החיצים שנשלחו מהלשון של אותה " חברה" אחרת. לא סתם הושווה לשון הרע לחץ
וחוץ מזה" אפשר לשתף מבוגר?
מחנכת, יועצת, אמא?
לפעמים נראה לכם שאנחנו ככ רחוקות ואנחנו לא. כאבכם הוא כאבנו. ההינו שם וחוינו ארועים דומים...
אגב, הרבה מאלו שאינם מובילות ומרכזיות בכיתה... ברבות הימים הן נשים טובות יותר, גומלות חסד יותר, ענוות יותר וגם יותר שומרות על לשונן...
עליה סתם דברים וחבל על הזמן שלי שאני יעמוד לידה 10 דק'
היום ניסי וזה לא עזר היא לא רוצה לדבר איתי בכלל הבת בזאת השפיעה עליה חזק ולא ניראה לי שהיא תדבר איתי עד אחרי הסמינריון ופשוט נמאס לי ממנה ומהחיים ומהשכבה הדפוקה שלי!!!!!!!!!!!
אני בדר"כ משתפת את אמא שלי אבל קודם כל לא הספקתי כי חזרתי ב 15:00 ומשו הביתה והיא ישנה ובעשרה לארבע היא יצאה לעבוד.......
ולא הספקתי לדבר איתה.......והיא עדיין בעבודה!
דבר שני אני עצבנית קצת בזמן האחרון עליה כי שמתי לב שהיא מיעצת לי עצות משנות ה50........ והיא לא מבינה איזה בנות יש בעולם הזה ובשכבה שלי בכלללללללל אז אני גם לא רוצה כ"כ לשתף אותה!
ופשוט נמאס לי מהמקום הזה מהיישוב החרא הזה למה דפקא לכאן ההורים שלי בחרו לעבור.
מאז שאני פה (לפני 3 שנים) הבת שאמרה עלי דברים לא מסיקה להרוס לי את החיים!!!! ומחר היא פשוט תבוא ותדבר איתי כאילו לא קרה כלום ככה זה אצלה!
הן יכולות מאד לחזק אפילו מרחוק.
לא צריכות להגיש הרי עזרה פיזית אלא סתם שיחה נעימה שתגרום לך להרגיש רצויה ואהודה וחשובה. ואין אדם שאין לו כוחות מיוחדים שהם רק שלו.
בטוח גם לך יש, ואת יודעת את זה רק שכל העלבונות האלה כבר כיסו יותר מדי את האמון שלך בעצמך.
אולי לנסוע לחברה ותיקה? להתקשר? לא כמרד בהורים אלא כמשהו בונה ומתקן...
ועצות לפני 50 שנה...
הן אולי שונות מבחינת סגנון החיים שהיה, אך עומק הפגיעה או העלבון או הלשון הרע...... לצערינו לא השתנה הרבה.
אני כ"כ מבינה אותך.. בא לי לבכותת...
...
את פשוט נשמה, באמתת!!
גם אני הייתי באותו מצב שלך בכיתה ח'.. אבל הקטע הוא שלי זה קרה בגלל שהייתי עם כולם... ולא היו לי חברות טובות כאלה ובגלל שהשכבה הקודמת שלי הייתה בנויה מחבורות חבורות אז ממש נידפקתי בטיולים וכאלה... עכשיו כל התאוריה הזאת באה אלי ממש עכשיו אחרי שגמרתי ת'בי''ס ועברתי לאולפנא, אבל גם מה שהיה ממש חזק זה בסוף שנה שאז גיליתי כמה בנות העריכו אותי.. אז אני לא אומרת לך לעבור אולפנא או משו אלה שתהי מי שאת וחכי בסוף תגלי שממש מעריכים אותך.. כי בטוח יש לך משו..
תאמיני לי אני מבינה אותך כלכך......
אנ יאומרת שתצאימ ותהני!
תני חיוך!
לצאת בזכות מישהי בכיתה ששמה לב שאני לא נרשמתי והתחננה לפני שאני אצא איתה ויהיה איתה בחדר כי אין לה עם מי להיות!
תודה רבה על העידודים! חיזקתם מאוד!!!!!!!!
מתה עליכם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
-שבת שלום-
הדר
וואו! גורל העולם בידיים שלך!
אתה יושב בכורסא אבל הראש מפוצץ.. במה? במחשבות.
מתרוצץ עוד ועוד ועוד בין מחשבה למחשבה איזה תסכול ופתאום אתה קולט בואנה אתה חסר מנוחה!
חייב לצאת, לנשום אויר.. הלחץ של תחילת שנה נוחת בבום וואי אתה קולט?! ועוד לא התרגלנו אליו.
פתאום שוב זה קורה ההרגשה הזאת "איך אני אספיק" יש כל כך הרבה לעשות.. והלימודים כבר נהיו מקום שני אם לא שלישי בסדר העדיפויות.
אמא כבר בכלל מקום רביעי והסדר יום הפוך לגמרי אפילו לתפילה אתה לא קם בזמן.
תגידי את חושבת שזאני לא יודעת מה הולך איתך? אשת עסקים מספר 1 בארץ.. 
אני מכירה אותך טוב טוב כי את בת.
בננות- העם המארגן העם הזה שרץ מפה לשם לא פחות מבנים ואולי קצת יותר אבל רק אולי אז אל תתנפלו עלי 
שכחת.? שכחת!
אתה בטח חושבת "מה שכחתי הכל מתוקתק אצלי.. אולי ת'אוכל על הגז??"
לאא את זה אני בטוחה שלא שכחת כי את כבר רצה אז על הדרך כבר דאגת להכל.
פשוט נהיית סופר וומן!
לא תעצרי לרגע? מה אני שואלת.. תעצרי, את חייבת אחרת את פשוט 'חסרת חיים'
להרגיע טוב? להרגיע עם הריצות.. הדבר ששכחת הוא שיש בורא לעולם והוא זה שמנהל ת'עולם.
תהי בטוחה שהוא חשב עלייך עוד לפני שידעת מזה סופר וומן ועוד לפני שהמושג 'זמן' הומצא
אז- אם ד' הוא מנהל ת'עולם למה את לא מפסיקה לדאוג?
למה אתה לא מפסיק להתרוצץ.. כן כן לחץ זה חלק מהחיים אתה צודק והוא גם איפושהו חשוב לכולנו.
א-ב-ל במידה מסוימת.. מה, לא?!
נו אז אם אתם מסכימים איתי אז למה שלא נעצור כמה דק' היום ובאמת ניתן זמן של הכנעה לבורא עולם.
זה הולך ככה:
אבא'לה שבשמיים אתה אחראי לכל אתה מנהל העולם, אתה אוהב אותי, אני אותך.. תעזור לי לזכור תמיד שהכל בידיים שלך גם אם הולך לי וגם אם לא הולך לי זה סימן שאתה בחרת בזה.
ואני צריך להשלים עם זה ולהכנע.. לדעת שהכל אבל ה-כ-ל לטובה!
גם אם קשה באמת ליישם את זה.
אז בואו באמת נקדיש כמה דק' ביום להגיד את זה, לחשוב את זה לזרום עם זה כל אחד והדרך המקורית שלו ופשוט לדבר אליו, לספר לו כמה קשה, כמה אנחנו סומכים עליו.
אהה ו- אל תשכחו אל תספרו להקב"ה ת'צרות שלכם הוא כבר יודע, ספרו לצרות שלכם מיזה הקב"ה...
ב"הצלחה אחים!
נגעת בנקודה כלשהי.....
יפה
אנחנו לא יכולים להגיד שהכל מה' ולא לעשות את שלנו..(ויש לנו המון מה לעשות!)
אז.. נראלי אני אמשיך במירוץ ואדע שהתוצאות ממנו, אבל אם אני לא יעשה לא יהיו תצאות.. .
שאנחנו כן צריכים לעשות ת'השתדלות אבל בכ"ז לזכור שהכל מד'.. בואי נאמר- לעבוד בשותף..!
"כן כן לחץ זה חלק מהחיים אתה צודק והוא גם איפושהו חשוב לכולנו.
א-ב-ל במידה מסוימת.. מה, לא?!
נו אז אם אתם מסכימים איתי אז למה שלא נעצור כמה דק' היום ובאמת ניתן זמן של הכנעה לבורא עולם".
אשרייך שלבוקית.. את צודקת ממש! תודה.
זה לא חשוב מספיק בשביל הקפצה?
דניאלה .ד.והכל ביזכות פתק קטן שהיה האות חים מהם !!!
ותחשבו הם שמה איזה שלושה חודשים ...
איזה יופי!
נס!!
חיוכיםאחרי אחת.. >> מגיעה עוד אחת!!!
אבל נשמה ..תעשי טובה לעצמך..רק אחתץ..פלייייייזז!
מותק..אני ממש רוצה לדבר באישי..מוזמנת בכיף!
מסיגריה 1 את הופכת להיות משועבדת לרצון הזה שנקרא 'לעשן'.
מיותר סיגריות את הופכת להיות 'מכורה' ומשם קשה לחזור אחורה..
הריאות שלך מזדהמות.
אז מה אחותי, סיגריה אחת הספיקה לך? כן?
כי לי נראה שהיית צריכה לבדוק עוד 4 כדי להתרגל..לא ככה?
כי, ואני מצטטת אותך.. - פשוט זה ממש מגעיל בהתחלה! (לפחות לי..) רק אחרי איזה 5 מתרגלים לריח ולטעם..
תראי אחותי, מסיגריה אחת מסכנה הגעת לחמש.. לא חבל?
את יודעת- בתכלס,מה הבעיה בסיגריה אחת? שאח"כ כששוב נמצאים בבעסה וכואב ורע בנשמה- אז אומרים-
פעם קודמת אולי היה דוחה הסיגריה, אבל אולי עכשיו יהיה יותר טוב? אולי אני יתרגל וזה יעזור..?
ואז מנסים את זה שוב..
מבינה אותי?
ואני לא מדברת לך באוויר צדיקה, אני מדברת מניסיון..קיי?
ולא, אני לא נחנקתי על ההתחלה, ולא השתעלתי ולא היה לי מגעיל גם.. אבל המחשבה אח"כ כל פעם שרע של- אולי סיגריה?? אולי זה יעזור! .. ----בואנה- זה מתסכל..
למה? כי את לא עושה מה שאת רוצה!! את עושה מה שהסיגריה רוצה!!
אז יופי, יש לך כמה רגעים של נחמד ועשן- וואלה יופי, אבל בכמה רגעים האלא תראי מה הפסדת--
הפסדת בריאות--למה זה הורס ת'גוף העשן החרא הזה. הפסדת 20 שקל על החבילה, והפסדת את החופש לִבְחוֹר.
נו, שווה את זה?
אחותי, אני יגיד לך מה אני עושה? אני, כל פעם שרצות מחשבות רעות, כל פעם שאני יושבת בבית ומתחילה לפנטז על סיגריות, כל פעם שכואב....--- אני מנסה להשתחרר מזה בעדינות.
מה זאת אומרת?.. אני הולכת למכולת וקונה לי משו טעים- שוקולד בדר"כ עוזר.. או איזה אוכל אחר טעים.. (אחח, החיים סובבים סביב אוכל
) אני הולכת לחברה.. הולכת לנגן קצת, לשמוע מוזיקה, לעשות ריצה עם הכלבה שלי..
זה הדברים הקטנים.
נכון, הם לא פתרון אולי, אבל וואלה זה עוזר, ומשכיח ת'רצון לסיגריות, ומשחרר ממחשבות רעות.
אז צדיקה, אני ממש אשמח לדבר איתך באישי..
בסדר?
בינתיים ביי.. ענבר
בבקשה תפסיקי!!!
בבקשה!
זה כלכך לא בריא!
למה את עושה את זה?
למה?
הגעת לחמש?
את חושבת שזה מגניב לעשן?
ממש לא!
זה ממש מטומטם!\
שמעי.. רוצה עצה?
תחליפי למסטיקים....(הרבה יותר טעים!)
בבקשה!
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t320873#3997407
ב"הצלחה.. אם את רוצה משהו שאלה או כל דבר אחר אשמח לעזור באישי!
יש דברים שאיתם אפילו לא חושבים לשחק.
מי שכתבה את זה>>>
"כל מי שכתב שאחרי אחד מתמכרים, אתם מדברים מנסיון?!
פשוט זה ממש מגעיל בהתחלה! (לפחות לי..)
רק אחרי איזה 5 מתרגלים לריח ולטעם..
לפניי זה זה ממש בלתי נסבל..(פוול שיעולים וזה..)"
זה לא מי שפתחה את השרשור.. יעני אני..
אני פתחתי את השרשור ואני עדיין לא ניסיתי לעשן אבל אני מתה לעשן וכנראה אני מחר ילך לקנות..:/
אבל אני פשוט מפחדת להתמכר ואח"כ אני לא יצליח להפסיק..
אעע..
אחרי שלקח לי יותר מדי זמן להגמל..
אחרי שזה כבר היה מאוחר מדי..
השינים הצהובות נשארו וגם הבעיות בספורט (כן, כן בכיתה ד הייתי אלופת הכיתה והיום השיעול המר...)
ולדעתי הכי גרוע זה התלות..
להיות תלוי במשהו..
נכון יש אנשים שתלויים גם בקולה אני גם אמרתי את זה תמיד..
אבל הגעתי למסקנה שגם זה לא טוב..
את צריכה לנהל לעצמך את החיים ולא הרצון לסיגריה.
רצון לסיגריות יש להרבה אנשים..
ולדעתי יש כאלו שתלויים בהם גם ללא לעשן..
שכל הזמן חושבים אולי אני יעשן..
תחשבי מאיפה באה הרצון הזה..
ותחפרי בזה..
אני יכולה להגיד לך באישי לפחות לאן אני הגעתי עם השאלה הזאת..
ולדבר איתך שם עוד..
ובכללי עם מישהו צריך עזרה בכל התחום הזה באמת בשמחה..
אני מבינה 100% ת'רצון הזה לעשן.. זתומרת- יאללה, כולה סיגריה אחת! לא ביג- דיל, נכון?..
אבל אחותי, הקטצ' פה הוא הראש..
אחרי הסיגריה הראשונה- איבדת ת'שליטה על המחשבות.
את שואלת- למה??.מה הקשר בכלל..
כי אחרי סיגריה ראשונה-- כל פעם שיהיה חרא- תחשבי על הסיגריה..וזה לא במוּדע בכלל!זה פשוט יבוא..
כי ככה הראש שלנו עובד..
ואת רואה בעצמך- להשיג סיגריות זה לא בעיה, וגם את הריח אפשר להעלים בקלות..
בקיצור- זאת ממש לא הנקודה..
הנקודה היא את אחותי..!!אני דואגת ל-ך! לא לאף אחד אחר..ההורים, אחים, משפחה, חברים-- עזבי אותם עכשיו! כרגע זה רק את מול עצמך (וגם אני שנדחפת לך שם
) ..
תראי, נכון שכרגע לא מעניין העתיד- קיבינימט, עזבו את מה שיהיה, אני רוצה לעשן עכשיו וזהו..
ואני לא מבקשת ממך לחשוב על העתיד הרחוק!
יודעת מה, חכי שנייה- אני ישתף אותך בקטע..יש לי חברה, בדיוק אתמול דיברתי איתה על זה..!
היא רוצה גם כמוך- כולה סיגריה אחת.. אמרתי לה-תכלס- את רוצה? בואי, עכשיו אני באה איתך למכולת, קונים חבילה ואני מראה לך איך לעשן. אבל?? תחשבי טוב לפני. אם אני יודעת שזה רק סיגריה אחת בשביל לספק ת'חשק, ואח"כ שוכחים מזה- אין בעיה, בואי עכשיו, הולכים למכולת.
יודעת מה קרה?..
היא היססה.
עמדה שנייה, פחדה לבוא.
אז אחותי- תחשבי שאני שם איתך עכשיו- שואלת אותך.
ומה את? באה איתי? מהססת?..
לדעתי- את תחכי שנייה. כי בפנים את יודעת שזה חרא, שזה מפתה והכל.. אבל?-ל-א נוגעים בזה!!
גם לתקוע לעצמי כדור בראש מפתה! גם לנסות סמים! ונשמה שלי- הייתי קרובה לסמים כמו שהאף שלך קרוב לפרצוף.. (האף שלך לא מחובר נגיד ליד או משו כזה, נכון?) וכבר כמעט השתמשתי. בסוף לא נגעתי, לא חשוב כרגע, אבל אחותי- את מבינה את הנזק המחורבן הזה?
בשביל שניית כיף את מפסידה כ"כ הרבה.
ובואנה- זה מתסכל..
יאללה, בואי נאמץ לנו את הסיפוקים הקטנים האלו, המיידיים. זוכרת ממה שכתבתי פעם קודמת?- אוכל טעים, שוקולד, חברות, ריצה, מוזיקה.. את קולטת אותי?.. זה הדברים הקטנים, אבל הם כאלא כייפים!
אז אחותי צדיקה, אני ממש אשמח אם תשלחי לי באישי!! הייתי רוצה לדבר גם איתך, לא רק עם הכינוי..
מחכה לך, ענבר
בס"ד
ונגיד לך שכן, קורה הרבה מסיגריה אחת, אל תתחילי עם זה אפילו.
באמת, אנשים! יש דרכים יותר טובות לפתור בעיות!! וגם אם רוצים לברוח מבעיות, גם לזה יש דרכים טובות יותר..
בס"ד
באמת הטיפשות בהתגלמותה. בושה למדינת ישראל שהוא כ"ח.
ואני גאה בכל מי שישב באותה ועדה שלא נכנעו לתיעודים השקריים של התקשורת על נסיון הלינץ' הזה.
ב"ה שחייהם של בארי ובנו ניצלו. זה היה עלול להסתיים הרבה יותר גרוע חס וחלילה.
ואם אני אחפש הרבה שרשורי "תראו את הכתבה הזו" ואז מליון תגובות מסויימות, אני אכנס לארץ מולדת...
איזו תועלת תצמח משרשור כזה פה?
פשוט צריך לתקוע לו כדור בראש!!!!!!!
באנה אם הייתי בדיון הזה הוא היה בבור שנקרא גם קבר ואני הייתי מאחורי סורג ובריח...
מות לערבים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
זה עצוב
תמיד כולם צבועים כ"כ. בימים האחרונים ניסיתי, אמרתי שצריך חברות ואני ינסה להתקרב,
ואיכשהו פשוט....אוף
זה כאילו, הם זורקות מילה פה מילה שם, הם לא קולטות שזה כואב?
אוף
המנהלים או מישו..תמחקו את זה
ל-י כבר נמאס מהבכיינות שלי , אז לאחרים?.. תמחקו
קושי זה דבר שחולף אם מתמודדים איתו אם לומדים איך להתייחס אליו אם לומדים איך להתנהג איתו.
קושי זה לא תמיד בעיה.. לפעמים זה יותר 'אתגר' משהו שאנחנו צריכים לעבור כדי לעלות שלב.
קושי זה קשה פשוטו כמשמעו אבל את יודעת (ואני כמעט בטוחה בזה) איך להתמודד ומה לעשות רק תעזי! קצת.. בשבילך..
ב"הצלחה..
אחרי כל מה שעשית בשבילי..
אני ממש מרגישה שארת חברה ...!
ואת כזאת מתוקה !
אני תמיד מוכנה לשמוע ה-כ-ל!
אני לא מאמין שלילדה מקסימה כמוך אין איזה מישהו אחד אמיתי שאוהב אותך באמת!!!
אולי את מצפה קצת ליותר מדי חברות,או שהקרטריונים שאת קבעת בכדי לקרוא לבחורה חברה גבוהים מדי!
גם אם פעם דווקא הית שוקקת חיים ומלאת חברות יתכן כי פעם צפיותך ורמת הסתכולתך החודרנית היתה נמוכה יותר מה שעלה בשנים הבאות....
בהצלחה!
Michal1מה אתם אומרים על הדרכה בסניף מעורב?
יענטו סניף עם מד"ש+ מדשי"ת?
סניף שחייב מדריכים, וממש ממש חשוב להדריך שם.. יש המון מה לעשות ולתרום שם.
קיצר.. דילמה
מה אתם אומרים?
את אומרת להדריך שם.
זה כאילו אני גם חושבת שזה יהיה טוב אם אני אדריך שם, ושזה חשוב והכל..
אבל כאילו את לא חושבת על כל הקטע הזה הבנים-בנות..?
כאילו בסוף אני אלך לתרום מעצמי ואני בעצמי אפול. לא שאני לא מסוגלת להיות לייד בנים ולדבר איתם והכל, אבל עדיין.. אחרי שנתיים איתם..
ואז מה זה שווה?
אני באה מסניף מעורב, וגם הדרכתי עם בן..
אני חושבת שאת היחידה שיכולה לדעת אם זה מתאים לך
אני למשל שמרתי על גבולות עם המד"ש שלי, אפילו יותר מבן אחר.. וב"ה לא קרה כלום
אבל זה באמת עניין שלך לדעת כמה את עומדת על הגבולות שלך וכמה את חזקה בקטעים כאלה
צודקת. זה באמת עניין של גבולות.
ממש עדיף שלא אם אפשר אבל אם חיי ב אז לא יודע אם הייתי נכנס....
שאין שום היתר לסניף שיש בו פעילויות מעורבות.
תחשבי עם עצמך
אם זה שאת תדריכי שם יתרום להם-
מבחינה רוחנית!!!
לדוג'-האם זה ימנע מהחניכים להסתובב בחוץ באמצע הלילה?
האם זה יגרום להם להתחבר יותר לדת?
אם כן,
תחשבי אם את תוכלי להחזיק ולתפוס את עצמך
ולשים לעצמך גבולות ברורים
ומאוד חשוב שגם המד"ש יעזור לך לעמוד בהם
כי אחרת יש סכוי ממש גדול לנפילה...
שיהיה לך מלא מלא ב"הצלחה בכל מה שתבחרי!!!
אני יודעת שאם אהיה שם זה יביא טוב לחניכים מבחינת רוחנית והכל..
אבל אני באמת מקווה שאני מכירה את עצמי טוב ואני יודעת שאני לא אפול.
פשוט זה קצת דילמה אם זה טוב להביא את עצמי לניסיון ככה.
וואי באמת תודה
אין פה בפורום אף סמכות הלכתית שיכולה להכריע ובטח שלא בדברים כבדי משקל כאלה.
Michal1אחת מהשומרוןיש מי שיצליח ויפריח שם,
וישגם מי שיפול..
תלכי בגישה נכונה, ואל תפחדי לעזוב באמצע אם את רואה ש...
יש מי שיצליח ויפריח שם,
וישגם מי שיפול..
אם נראלך שדאת מתאימה
אםז תלכי בגישה נכונה, ואל תפחדי לעזוב באמצע אם את רואה ש...
יש מי שיצליח ויפריח שם,
וישגם מי שיפול..
אם נראלך שדאת מתאימה
אםז תלכי בגישה נכונה, ואל תפחדי לעזוב באמצע אם את רואה ש...
יש מי שיצליח ויפריח שם,
וישגם מי שיפול..
אם נראלך שדאת מתאימה
אםז תלכי בגישה נכונה, ואל תפחדי לעזוב באמצע אם את רואה ש...
היו לי המון שחנש"ים עם המדשית שלי, דיבורים על הערכים שלך והדברים הכי עמוקים שבך.
זה ממש ממש לא מתאים ליצור קשר כזה עמוק עם בן.
אם את גם ככה מדברת עם בנים ברמה כזאת של קשר-אז סבבה.
בס"ד
נכון, זה מאוד תלוי בך.
תחשבי מה הי"ת רוצה ממך.
אם יש לך כוחות להדריך בסניף כזה, וזה מתאים לך- עמ"י צריך אותך!!
אז זה ידרוש ממך הרבה מאוד (גם בהדרכה עצמה..) ואת תצטרכי הרבה כוחות נפש ולהציב לעצמך גבולות וכו'.. אבל תלכי להדריך! כי זה מה שאת צריכה לעשות עכשיו!!
כדאי לך גם לראות איך הצה"ד.. אם הם חבר'ה רציניים או כאלה שרק יעשו צחוקים..
וסתם ככה, עצה בכללי לקשר עם בנים-
תמצאי חברה שתספרי לה הכל. צחוקים, בדיחות, הערות... כל מה שהולך ביניכם. ושזאת תהיה חברה שלא תהסס להעיר לך אם נארה לה שקצת עברת את הגבול.. -כמובן שתסכמו את זה ביניכם.
כמובן כמובן הכל מתחיל ונגמר בד' יתברך!! תדברי איתו הרבה ותבקשי ממנו מלא עזרה ושישמור עלייך שתשארי טהורה כמו שאת ושהקשר עם הבנים לא יחספס לך את הלב.
(בכלל- מניסיון- בהדרכה צריך מלא מלא דיבור איתו יתברך. כשחניכה מעצבנת, כשהקומונרית מאכזבת, כשהפעולה לא יוצאת מוצלחת.. ואפילו שאת מתה מעייפות וחייבת להקשיב לחניכה..)
ו-כן. קבעי לעצמך גבולות. כמובן שלא צריך להיות רק רציניים עם המד"ש. אבל עד איפה הצחוקים מגיעים.
ב"הצלחה ממש!!
Michal1נדבר כבר בצ'אט ;)
בעזהי"ת
ולא בטוח שאפשר לדעת מראש.
אני ומד"שיתי הפכנו עם ההדרכה לכ"כ חברות, שאנ'לא יודעת איפה זה היה נגמר אם זה היה עם בן. [מתחת לחופה, מנהסתם. ]
אבל יכוליות שאם זה היה בן מלכתחילה לא היינו יוצרות כזה קשר..
צער גידול הורים.
מתחילה כיתה א' היא מאוהבת ב"אבא, אמא והמורה".
אז חברה שלי אמרה שכשהילדה מגיעה לי"א(זה הכיתה שלנו) היא שונאת את"אבא, אמא והמורה...."
אבל..
קודם כל- אני כמעט בטוחה שהם עושים את מה שהם חושבים שהכי טוב בשבילך! לפעמים הם טועים. אבל לפעמים אנחנו לא שמים לב כמה אנחנו צכים להודות להם על זה! על הכל!!
וגם.. ב"ה שיש לך הורים -תודי לקב"ה על זה! כי זה לא כל כך ברור!
מוזמנת לש"א תמיד!
טוב, אני אומרת ונמצאת באותו מצב..
אבל.. סתם קחי חיבוק! מוזמנת לפרוק..
עיצות אינלי כ"כ..
נמאאסס ללי ממההםם כככבבבררר!!!!
הם רק חושבים שהם יודעים הכל.
כשתהיי אמא את תהיי כזו.
מזה לא כזאת אני ממש מממממתתתתתתתתהההה על ההורים שלי
ומעריצה אותם יש כצת יצאיות לפעמים מעצבנות
אבל בכללי סבבה
צריל לילמוד להעריך אותם!
אמרתי למישי שאני בכאסח עם ההורים שלי כבר הרבה זמן.. והיא כאילו בשיא התמימות "איך אפשר להיות בכאסח עם ההורים שלך?" וואי, זה היה טואוב... איך אפשר? איך אפשר שלאא?
אני עצבנית!!!!!!!!!!!!!!
אררררררררררררררררררררררררר
דייייייייייייייייייייייי
נמאס ליייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
זה היה אתמול..
תני חיוך!
תשמחי!
פליז!
בשבילי?
כל דבר קטן מעלה לי את כל הכאב??
זה מתסכל!
כל פגיעה הכי קטנה, כל חשש- ישר הופך אצלי להר..
אייי
אני מודע לזה שזה יכול להישמע מאוד חסר טאקט, אבל תנסי בבקשה לראות אם יש פה איזה שמץ אמת. את לגמרי בטוחה שאת לא מעדיפה מצב של כאב / מסכנות וכו'?? יש אנשים, ובכלל יש תכונה כזאת בכולם איפהשהוא, שהם רוצים כאב כזה, ובאמת עושים הר מכל עכבר. לי אישית ברור שזה לא המצב הרצוי - ובאמת הצגתי את הדברים בצורה הזאת כדי להדגיש את זה שמצב כזה לא רצוי, במחיר מצער של חוסר טאקט - אז אני מצטער על זה.
כל טוב.
אלעזר
בס"ד
אולי כי את עסוקה כל היום בכאב שלך אז כל דבר עוד יותר מגביר אותו. תנסי לשכוח, לשמוח, להתעסק בדרים אחרים, ואז אולי זה לא יפריע לך כ"כ.
גם כשפוגעים בי זה מעלה לי ת'כאב ומנסה לשכנע אותי שאני לא רצויה בעולם הזה!
עם יש לך פתרון דחווווווווף!
שלום כולם!
שמעו- יש לי אחות קטנה ממני ב3 שנים..
מאז שאנחנו קטנות אנחנו לא ממש מתות אחת על השניה..
פשוט כי אחנו שונות אחת מהשניה. עכשיו כבר נמאס לי ! אני מנסה להתייחס עליה יפה אבל היא פשוט מתעקשת לריב איתי על כלום!!! לוקחת לי דברים בלי רשות! מלמדת את אחים שלי הקטנים "***** מעצבנת, טיפשה מכשפה..."
ושרה עלי שירים שזה בכלל תינוקי !! יאללה ולא מפריעים לי השירים שלה אבל זה שהיא דוווקא עושה! ואני באה להגיד לה משו היא עושה לי את הפרצוף הכי מעוות שהיא יכולה ואומרת "תעזבי אותי את לא אימאלי..."
וההורים שלי---- ווואי !!!!!!!!!!!! אררר!!
כשאני אומרת על אחותי משהו הם אומרים לי "זה לא יפה! אין מצווה להיות מגעילה"
יענו כל דבר אני אשמה!
אבל כשהיא מעצבנת זה "אתן ילדות גדולות תפטרו את זה לבד!"
וכשאבא שלי חוזר הביתה היא פתאום עוזרת ונחמדה...ואני זאת שתמיד עוזרת בבית!! לראש השנה בישלתי הכל ואימא שלי ביקשה ממנה דברים והיא לא עשתה אותם!!" ואח"כ אבא שלי אומר שלאחותי מגיעים פרסים כי היא הכי עוזרת בבית.. על כל איזה ביביסיטר על אחים שלי היא מקבלת יום כיף ואני "לא מספיק עוזרת בבית שאפילו אין לי שולחן בחדר ולה יש ארמון!!
ואני לא מקנאה כבר חשבתי על זה!! דווקא היא זו ה"לא מקובלת " וה"מוזרה" וכל מי שאני מכירה יודע את זה ! ואני דווקא מקובלת מואוד..
יש לי עוד אחות שממש בסדר איתי
מה עושים?????????????????????????????????????
אחותי.. אני איתך!
היי חזקה!
(תאמיני לי, לי יותר נורא כי לי זה קורא עם אחותי הגדולה...
לדעתי, את אולי צריכה להבין שזה יכול לבוא אולי ממקום של קנאה שלך בה..
ולגבי ההורים שלך- תפסי אותם לדיבור, באמת!!!
זה פשוט עוזר, ולא להתחיל עם ה- "אני לא בקשר איתם והם אפ'פם לא מקשיבים לי.." פשוט תגידי להם "אבא. אמא. אני רוצה בבקשה שתפנו לי דקה מזמנכם כשתוכלו.."
ולאט לאט בעז"ה היא תתגבר על הקשיים שלה ותתבגר. אל תשנאי אותה חזרה. כי כשתגדלו תזדקקו זו לזו..פשוט תמתיני לה.. זה יכול לקחת כמה שנים, אבל אתן יצאתן מאותו רחם!
אני מרגישה כאילו המכתב הזה נרשם עלי!!!! כאילו יכול להיות שאחותי רשמה את זה..(היא גם בפורום...)
אוף! למה אני כזאת? אחותי(אני בכוונה לא אומרת את שמך כי אם רשמת את זה בעילום שם כנראה שאת לא רוצה שידעו מי את...) אחותי,אני ממש ממש ממש מצטערת וגם אם את לא זאת שרשמת את זה אני מצטערת בכול זאת!
יכול להיות שאני כ"כ מגעילה אלייך... מנקודת המבט שלי זה לא היה נראה כ"כ נורא.... בכול מקרה....אני באמת באמת מעכשיו ישתדל להיות יותר טובה..(כאילו שלא ניסיתי כבר...) אבל בכול זאת אני משתדלת לפחות תדעי את זה!
ושוב ממש מממש סליחה!
אוהבת אביטל
או פוקס עודפים??
יש תמנון רגיל בתחנה המרכזית ירושלים? [מצטערת על הבורות..]
יש בחנות של גבעת שאול בירושלים (בתמנון הרגיל יש גם עודפים), אבל הם לא מוכרים שם גופיות תמנון של עודפים..
ואמרו לי שיש גם באור יהודה..
יש לך תמנון בגב"ש ברחוב כנפי - נשרים ... (שניה מהתחנה מרכזית ..)
ומוכרים לך דברים במחרים מצחיקים בסוף עונה בכל הרשת !
(קניתי מיכנסים ב10 שקל ...)
3>רחליOסאבל חוץ מפוקס עודפים אין שם בערך כלום
אין מצב.. אור יהודה 2 דקות מקריית אונו..
ויש כבר באור יהודה..
בכ"ס! מול קניון G באזור תעשיה ליד מגה.....
בכ"ס! מול קניון G באזור תעשיה ליד מגה.....
ואין תמנון בת.מ.. יש פוקס.. ותמנון רגיל יש ברח' יפו.. דקה מהת.מ
