בס"ד.
לא אמרו שלא תהני, לא אמרו שתהני פחות...
סתכלי רגע ----
"ומין השמחה יבוא שחוק לאדם, ואין ראוי לאיש משכיל להרבות בשחוק.. לכן ייסר אדם את עצמו שלא ישחק ושלא יקנה לו רב או חבר משחק.."
האמת היא.. שאנחנו צריכים להתחיל להסביר כאן הכל מהתחלה...
המושגים של היום הם לא המושגים האמיתים. המושגים היום הם שקריים. הם חיצוניים. היום אדם רציני נתפס כאדם עצוב, אדם ששקוע כל היום בדברים כבדים ועצובים.
אבל האמת היא שאדם שאדם שהוא רציני- לא יכול להיות גם שמח- אלא להפך.. זה בכלל לא סותר...
אדם רציני ע"פ התורה- זה אדם שעסוק בעבודת ה' ורוצה רק את ה', אבל שמח! ! ! הוא מחייך, הוא יודע שה' נתן לו מתנות נפלאות! הוא שמח שהוא כאןן!!!
אז קלטי מה כתבו לך- לא להרבות בשחוק (זה מודגש) : מזתומר'ת? לא אומרים לך אל תצחקי!! לכי כל היום כמו אבןן!! בלי חיוכים, בלי בדיחות, צחוקים... אלא מה- אל תרבה בשחוק יותר מדי... כי "לכל דבר יש גבול" וגם כאן- יש לך ת'גבול.. כי לשמוח יותר מדי- זה רק לצחוק ולעשות מכל פיפס ומכל דבר ודבר צחוק ובדיחה.. לא! את זה התורה לא רוצה... תצחק, תחייך- אבל במידה.. אל תשכח את ה' שם למעלה!! אחל תיתן לשחוק הזה להשתלט עליך!! כי הוא לא טוב לך!! הוא גורם לך לשכוח ת'עיקר...
ומפה גם מגיע ה- "ושלא יקנה לו רב או חבר משחק..."---
גם כאן, שוב: רב, חבר--- בכיףף!! אבל שלא יגרמו לך לצחוקים כל היום, כי יש לך תפקיד בעולם הזה!! את לא יכולה לשקוע כל היום בצחוקים ובשטויות ולשכוח ת'דבר האמיתי... את כן צריכה לשמוח!! להיפך-- את אפילו גם לא צריכה להיות בעצבות... אלא.. ושוב--- לא לשכוח מה התפקיד שלך פה ולשקוע בבדיחות יותר מדי...
אוקעע?!!
עכשיו נעבור לפ'ס השני :
"יעשה דברים אלו (אכילה, שתיה, שינה וכו') כדי שימצא דברים שהגוף צריך בהם...
ולא יאכל דברים הרעים לגוף אע"פ שהם מתוקים לחך.."
נחלק ת'פסוק לשני חלקים:
1. "יעשה דברים אלו כדי שימצא דברים שהגוף צריך בהם.."
אל תשתגעייי אחרי הדברים הגשמיים!!!! זה מה שאומרים לך פה :
אל תהפכי את האוכל, השתיה, השינה לאלילים.. יש אנשים שחיים בשביל לאכול... הם משוגעים על זה, נהנים מזה ו.. משמינים מזה...
לא! זו לא המטרה שלך- כיהודיה- כבת של ה' בחיים! זו לא המטרה שלך!!
את לא חיה כמו בהמה!!! את מעל לזה! את קדושה!! ולכן, התורה אומרת שלא להפריז מדי בדברים הגשמיים האלו... כי ההתעסקות בהם היא תפלה.... היא לא העיקר- הרוחניות!
גם בתנ"ך, שמים לב שהתעסקות מופרזת מדי בדברים הגשמיים היא לא טובה... כמו שכתוב על משה רבינו שעלה לה' ו40 יום לא אכל ולא שתה! !
הנה, באמת רק כשהוא לא אכל ולא שתה = לא התעסק בדברים גשמיים, הוא הצליח להתחבר לה' באמת!!!
שוב.. הרבה פעמים יחזור העניין ש- הכל במידה.
רק עד כמה ש"הגוף צריך בהם..."- תאכלי, תשתי, תשני...
וואלה!! אם ישנת אתמול בקושי... אולי רק שעתיים.. אז כן- תשני עכשיו 12 שעות ברציפות!
כן. אם לא אכלת יום שלם ואת מתה מרעב- תאכלי עכשיו איזו ארוחה ככה!! אבל אל תהפכי את הצרכים הגשמיים האלה לעיקר החיים שלך! אל תשכחי שאת מעבר לזה!!
את לא בהמה----
את בת של אבא!!!
ונעבור לחלק השני:
2. "ולא יאכל דברים הרעים לגוף אע"פ שהם מתוקים לחיך..."
לכאן- אנחנו מגיעים מהתשובה הנ"ל-
כשאת בעצמך כבר תביני לגמרי שה' בשמים זה העיקר!!! שתהיי שקועה רק ברוחניות!
אז... את בעצמך כבר לא תרצי את הדברים הגשמיים שהם מעין מותרות- כי מבחינתך, זה יהיה-
אכילה ושתיה = קיום בסיסי
ולא מעבר לכך.
את כן תתעסקי בצרכים הגשמיים, אבל לא כמותרות.. אלא כ- אני רוצה שיהיה לי כוח לעבוד את אבאל'ה אז אני אוכלת ושותה!!!
ואם אני רוצה לעבוד את אבא ובגלל זה אני שותה ואוכלת.. ואם אני רוצה רק קדושה בחיים--
אז כבר לבד, את תחשבי:
וואלה!! מי צריך את כל השטויות האלה?? למה צריך את כל הדברים המתוקים האלה??? יש לי כ"כ הרבה מתיקות בתורה.. מתיקות אצל אבא...
אז למה שאני אוכל גם גלידה --- אם רק צלחת עם צ'יפס ושניצל מספיקה לי לארוחת צהרים..
את מבינה??!!
את, מעצמך, כבר תרצי כ"כ כ"כ חזק את אבא ש-
לאכול גלידה??!!! למה צריך את זה בכלל??!!
אבל, אנחנו לצערינו, עוד לא בדרגה...
ב"ה עובדים ומתאמצים ובעז"ה גם מגיעים לזה...
אז כן, בינתיים, זה בהחלט יכול להיראות לך מוזר וסתם מעצבן שלא אוכלים דברים מתוקים...
שכוייח על הלימוד!(:
ושנזכה בעז"ה להגיע לדרגת צדיקים!! אמן!