נמאס לי להיות הפרחה,זאתי שכל הבנים אחריה,שחייבת להיות הכי מושלמת,לא רוצה ת'חיים האלו!!!
עצות?!?!
תתחילי להתרכז פנימה, להתעצם בערכך הפנימי מבלי להצטרך לשום יחס מהחיצוני
ע"י ענווה פנימית ומציאת השלמות בתוכך
ממילא בחוץ הדברים יסתדרו
בס"ד
את יכולה להתרחק לאט לאט מהבנים. להפסיק לענות לטלפונים, להפסיק להיפגש, לאט לאט לנתק קשרים. לא חייב שזה יהיה בבת אחת, את יכולה לעשות את זה לאט לאט כדי שגם את וגם הם יתרגלו. אם את צריכה תירוצים לשאלות כמו לא את לא עונה ולמה אתלא באה, תגידי שאת עסוקה, תגידי שנמאס לך כבר מכל זה ואת מחפשת משהו יותר רציני.
תביני, בנים אוהבים בנות שזורמות איתן. ברגע שלא תזרמי, כשתדברי איתם במשפטים קצרים ועניינים, עם נקודה בסוף משפט.
עוד דבר- לבוש נורא משפיע, אני לא יודעת איך את לבושה כרגע, אבל אם את באמת רוצה עשות שינוי אמיתי אז גם החיצוניות חשובה, תתחילי להאריך את השרוולים, החצאית, לסגור מה שצריך וכו'. בנים לא אוהבים גם את זה.
מה יקרה אם פעם אחת תצאי לרחוב ולא תהיי הכי מושלמת? משבר?!
אם לא יהיה איכפת מזה, אם לא יהיה לך איכפת מאיך שכולם רואים אותך, ומה שיהיה לך בראש זה רק "טוב לי ככה עם עצמי, אני לא עושה יותר פוזות, אני הולכת איך שנוח לי" אז יהיה לך הרבה יותר קל.
אני מזהירה אותך מראש- החברה לא תקבל ותסכים לשינוי בקלות. הם אוהבים אותך כמו שאת עכשיו ולא רוצים שתשני, והם גם ילחצו עלייך וינסו להבין מה עובר עלייך. אבל אם את תהיי מספיק חזקה (ואת חזקה!! אל תתוכחי אפילו!
)את תצליחי ובגדול! אני יודעת שאת תצליחי.
מה שאמרתי זה עצות בצד נורא המעשי. יש עוד הרבה מה להגיד והרבה מה לומר, בעז"ה כשיהיה לי יותר זמן אני ארחיב, או שכבר אנשים אחרים חכמים ממני יעשו את זה פה.
את מוזמנת באישי אם בא לך. 
ב"הצלחה רבה חמודה! ואל תשכחי שה' איתך והוא יעזור לך לאורך כל הדרך!
המפתח שלך הוא להיות קשה להשגה.. שיואו אם ידעו שאני מגלה כאן סודות יהרגו אותי.
נו טוב עזבו..
גם ככה אתם יודעים את זה.
אבל אני מכוונת את זה לעיניין אחר.
איפה שלא תהי.. באיזה מצב שלא תהי תמיד יסתכלו עלייך מה א-ת משדרת לסביבה.
איכות הסביבה?
איכות? או בעצם ת'סביבה?
את תחליטי מה לשדר. איך להראות כלפי חוץ מה ללבוש איך להתנהג..
הדבר שמביא לקירבה לכיף וסתלבט בין החבר'ה הוא הזרימה.
יש זרימה שהיא יתר על המידה שהיא עוברת את הגבול של הטעם הטוב.. שאח"כ היא עושה רע בלב.
בכללית לזרום עם חבר'ה בדיבור זה לא מסתיים בטוב..
וכמו שאמרת שנמאס לך להיות 'המושלמת שרודפים אחריה'
זהו זה העיניין, לא להיות סוכר ולהתנמס מכל מילה שלו זה זרימה שהיא יתר על המידה.
להתחיל לשמור על הכבוד שלך!!!!
כמו שצריך.. ובו זמנית להתחיל לעשות צעד אחורה מתוך המערכה- את מתפטרת מתפקיד הדמות הראשית.
כי לך יש דמות ראשית גם ללא מערכה.
ואם תוותרי על הקשרים האלה (לאט ובזהירות) את תהי באמת הדמות הראשית שאותה יעריכו.
זה יהיה קשה אבל בע"ה תצליחי. עם תפילות גם.
את יכולה לחשוב "וואלה הנה עוד אחת חיה בסרט" בטח באתי לך מהסיפור שלגיה..
אבל לא כי דוגרי.. אני מבינה אותך... אני באה מסביבה שיש בה המון מקרים למינהם.
וגם כאלה.!
ואם באמת נמאס לך ואם באמת באלך לעשות קאמבאק רציני ככה
ולחזור לחיים 'פשוטים' אבל ממש לא פשוטים חיים מלאי חוויות ורוגע.. רצינות ורצון טוב.
חיים של נחת וכבוד והערכה אמיתיים אלייך מכולם ובייחוד מהם.
אז תתחילי! העבודה שלך מתחילה מ-ע-כשיו!!!
צאי לדרך אחות.. ספרי לי איך הולך.
אם באלך הרחבה על העיניין אשמח באישי.! 
ב"הצלחה רבה
להתנדב.
לעשות דברים שאתה אוהב.
לשמוע חסידי מקפיץ ושמח.
אני כותבת לך בלב כואב, בלב רוטט..
יאושששש~! זו מילה שכוללת את כל לשונות הדיכאון.
דיכוי לדכא מדוכא נדכא וכ'
וכל פעם שתתחזקי בזה זה הרצון של היאוש יתחזק איתך.. כדי שאת תתעלי עליו שוב.
אבל כאן זה לא אמור לייאש אותך.
כמה קישורים שיתנו לנו טעם לחיות!
קודם כל--->http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t328149#4072591
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t311291#3893644
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t312179#3901776
עלי והצליחי באהבה..!
טוב, קודם כל צריך לנסות להבין מאיפה זה נובע,
לדעת מה המקור לזה.
אחרי שיודעים, הרבה יותר קל להתמודד עם זה.
נגיד הוא נובע מאכזבה כלשהי,
אז תרשה לעצמך להתאכזב, ככה עד הסוף.
להבין שבאמת מותר לך.
אחרי שמיצית את האכזבה או כל תחושה אחרת...
אתה צריך להחליט שזהו, מיצית את זה מספיק
אתה לא רוצה את זה עוד.
אתה גומר עם זה.
ואז אתה מנסה לאט לאט לגרש את התחושה הזאת,
להעביר אותה.
'זהו, התאכזבתי מספיק, עכשיו אני יכול כבר לקום ולהמשיך הלאה'
חוץ מזה תתעודד, תקום, תפעל.
תתנדב, תנסה לשמח את עצמך...
ותזכור שהכל תלוי בך!
אם רק תרצה, תמיד אפשר לקום.
בהצלחה ממש!
[נכתב בלשון זכר, כי אני לא יודעת אם זה בן או בת, אבל מכוון גם לנקבה
]
רב מדהים שמדבר יפה, ומחובר לקהל - ממש בגובה העיניים!!
קוראים לו הרב אליהו שרביט, והוא פשוט מדהים.. הוא נתן לנו שיחה מהזה מיוחדת וכל הזמן התרגש וכמעט בכה...
פשוט מדהים...
לא התרגש ובכה..!
הוא כזה שפפייץץ! העביר אצלינו שיחה 
הוא פשוט מהממם..
וגם לכם הוא סיפר את הבדיחה על הקופה הראשית? ב2 השיחות הוא אמר אותה..
כל השיחה נשפכנו על הרצפה!=]
הלוואי שיבוא עוד פ'ם!!
מרצה אחר...
אם זה מי שאני חושבת שזה אז הוא ממש תותחי.
וואי היה קורעע..! הוא אמר כזה" היא שרופה עליו והוא דלוק עליה,ועכשיו ל"ג בעומר..." חחחחחחחחחחחח
וואי הוא אחד התותחיםם! היה שופךךךךך!
וואי היה קורעע..! הוא אמר כזה" היא שרופה עליו והוא דלוק עליה,ועכשיו ל"ג בעומר..." חחחחחחחחחחחח
וואי הוא אחד התותחיםם! היה שופךךךךך!
אם הוא כ"כ טוב כמו שכולן מספרות אולי שווה להציע לאולפנה שלי אבל הם יביאו אותו רק אם הוא לא יקר מידי (או שאם נאחר הם יצעקו עלינו שהוא עלה מלא כסף וכו'...)
ואני עוד זוכרת אותה בתור אחת השיחות היותר משפיעות..מקסימה..
נעמונת!!!בס"ד
לא!שיראל!לא נכון, היה ת'קטע עם הפלא' של אביטל!!!לפני שנה=]=]
והוא מעולה!!! אחלה שיחה הוא העביר!!!
שיראל.והוא באמת ממש קורע, הוא גם כל הזמן הסביר לנו סלנגים או דברים כמו "חתיך" - חתיך זה כזה, נו, כמו "יפה"..
קורע..
או הקטע הזה שהוא אומר, אני אוהב לשלב מילים באנגלית בהרצאות... יו נואו.....

אבל חוץ מהצחוקים, הוא ריגש והתרגש ממש..
..איפה הוא גר?
כי אם כן... אז אני די שומעת עליו כל הזמן...
נראה לי הוא הרב של חברות שלי באולפנא...
כן הוא גר בכוכב יעקב..
אני בחיים לא שמעתי אותו מדבר אבל סומכ עליכם שהוא טוב... 
-נiעם-תהילה - ישלך עלמי לסמוך... ;)
ככה כולם צריכים להיות..
היינו על הרצפה!!! קורעעע הלוואי שיביאו לנו אותו שוב!
ואני מרשה לעצמי להוסיף ולהמליץ בבחום על הרב(כן הרב,הוא ממש עניו)אריה לר המצחיק והקורע והמחכים!!!!!!!!!!!
אני כ"כ רוצה.. אני כ"כ מתגעגעת לזה..
פעם הייתי מתפללת, אבל ממש.. והיום.. בקושי פותחת סידור..
אני זוכרת איך זה היה להתפלל.. וכ"כ מתגעגעת לזה....
אבל לא יודעת.. אני לא מצליחה לחזור.. לא מצליחה להתפלל.. משהו כאילו חוסם אותי..
אוחח... טטטאאאטטעעע!!!!!
"בוא להתפלל" - "לא רוצה". "למה?"
"למה כן?! לא מרגיש כלום חוץ מזה שאני מדבר ל...כלום - מה אני משועמם?!"
כך הולכים הדברים היום.
ת'כלס - מבין אותו. כך הוא אומר לעצמו -
שאני אקרא , אדבר בקולו, כל יום, ועוד..מילא כל יום טקסט חדש , אבל תמיד אותם הדברים - מה אני משועמם?
אתה אומר לי שאני אתחבר אליו? אהנה ממנו? no way...
לשבת על ספר לקרוא אותו שאמור להיות "שיא היפה" אני משתעמם...
כל שכן שמזה , שאני לא מבין מה רוצים ממני אני משתעמם...
אוקי. עד כאן דבריו מובנים. אדם שיבוא מבחוץ , שלא מבין מה זה תפילה
- יגיד לבחור הזה -"וואלה אחי , צודק. עזוב אותך להתפלל...בזבוז זמן..."
אז ככה - קודם כל בשבילנו - נבין מה זו ה - "תפילה" הזו שתמיד מדברים עליה -
למה היא חוברה? מה המטרה בה? מה רוצים ממנו? ו...אז , אחרי שנבין
מה זו התפילה נגש לענין של "איך מתחברים לתפילה" - כי לפני שרוצים
להתחתן - צריך להבין וללמוד מה זה אומר "להתחתן" ורק אז - אם האדם
מה זה "להתחתן" אפשר להמשיך לשלב הבא - להרגיש את החתונה , או במילים
פשוטות "להתחתן".
אז ככה - בואי נגיד כשמישו נותן לך מתנה , את תרגישי צורך להודות לו.
להודות לו על המתנה ש...הוא לא חייב לתת לך. כשזה היה כל יום - כל יום מישו
נותן לך מיליון דולר , אם לא חצי יום היית מודה לו - אז...רבע יום היית יושבת לו על
המוח ואומרת לו "תודה , אתה ממש עוזר לי" ומברכת אותו בכל הברכות שבעולם.
ה' כל יום נותן לנו מתנה. מתנה מאוד גדולה. התפילה היא ה"עבודה שבלב" שלנו
לפני ה' - התפילה היא ה...הודאה לנו לה' שנותן לנו ה-כ-ל.
התפילה מחולקת לשלוש קטגוריות - שבח , בקשה , הודאה.
הודאה מובן למה - הוא נותן לנו אנחנו מודים לו.
שבח - משבחים אותו על זה שהוא נותן לנו. בדיוק כמו שהיינו עושים לבשר ודם
שהיה נותן לנו - היינו משבחים אותו שהוא "רחמן , נדבן" וכו' , כך גם לה' אנחנו משבחים
על המתנה שאנו מקבלים ממנו.
בקשה - עני , שאין לו כלום מבעל הבית - מבקש מהאדון - "תן לי" - בן שאין לו כלום
חוץ ממה שאביו נותן לו , ואם לא יתן לו אביו - לא יהיה לבן - מבקש מהאב "תן לי".
כך אנחנו שבלעדי ה' אנחנו עפר - אפילו לא. אנחנו כלום...מבקשים מה' , תן לנו. אתה אבא שלנו. בלעדייך אנחנו כלום. אלו שלושת הדברים שיש בתפילה - ככה שעל פניו - זה נראה מאוד הגיוני להתפלל.
חוץ מדברים אלו יש עוד דבר חשוב ש....בלי התפילה אין לנו אותו.
והוא? ה"כיף" ה "הנאה" שלנו מהמתנה.
שאני מתפלל וזוכר ש - בלי הנתינה של ה' - אין לי כלום - ממילא אני יותר נהנה מהמתנה.
ככל שההכרה שלי במתנה שהיא נצרכת לי - ההנאה שלי ממנה יותר גדול.
כשאני מכיר , מתבונן במתנה שנתן לי ה' - אני מכיר בזה שמה היה קורה אם....
לא היה לי את המתנה... - ואיזה כיף שיש לי את המתנה. ההכרה הזו מביאה לי הנאה יותר גדולה מהמתנה. ממה ההיית יותר נהנת? מחולצה או ממשחק ילדים? ברור שמחולצה.
אבל...זה עלה אותו המחיר - אבל כאן את מבינה שזה נצרך לי - החולצה , אני צריכה אותה.
לעומת זאת - המשחק לא נחוץ לי. את מכירה בזה שהחולצה נצרכת לי וממילא , ההנאה
שלי ממנה יותר גדולה מאשר דבר שאני לא מכירה בו שהוא נצרך לי. העצירה הזו ,
ההתבוננות הזו - עשתה לי הרגשה טובה.
עד לכאן - מובן ביותר שהתפילה זה דבר הגיוני. דבר שכל אדם שהיה מבין אותו -
היה עושה אותו.
מכאן נובע בעצם - מטרת התפילה שהיא - התבטלות לפני ה'. להרגיש שבלעדיו אני כלום.
כי....באמת כך המצב. אם הוא לא היה נותן לי את המתנה. לא הייתי כאן.
לכן - הואיל ואני תלויה בו , אני מתבטלת לפניו - מודה לו , משבחת אותו , מכירה בטובות שהוא עושה כלפי , מבקשת ממנו - כי אני נהנת מנתינתו.
זו היא מטרת התפילה - להרגיש - הוא מעלי - האדון שלי - ובלעדיו באמת אני כלום.
אוקי. הבנו מה מטרת התפילה ולמה בעצם להתפלל...
אבל...ת'כלס - לא. זה לא עובד. אני מבינה את הקטע של מה זה "להתחתן"
הבנתי הכל. אבל...לא מצליחה להרגיש שאני....מתחתנת. לא. זה לא זז.
נכון. זו אחת הבעיות כיום ביהדות - עושים את דברי ה' , אבל לא מרגישים אותם.
במצות תפילה - יש שני מצוות - "חובת הגוף" ו - "חובת הלבבות".
את חובת הגוף - כל מי שיש לו שכל בריא בקודקודו מקיים אותו נפלא -
ממלמל בשפתיו , מוציא את המילים בפה , עומד בשמונה עשרה ו...מזיז את הגוף.
אבל כל זה נועד לנו בכדי לקיים , לעורר ולהרגיש את -
חובת הלבבות - שהתפילה תצא מהלב. נרגיש ממש את התפילה.
נתבטל לפניו ממש ברגש , בשכל ו....ב"אני" העצמי שלי.
אבל....זה קשה. קשה להפעיל את הלב. יש מליון דברים שמשחים את הלב ,
וגם סתם ככה...מאוד קשה לקיים את "חובת הלבבות"...
נעצור רגע. אנחנו הרי כן רוצים להתפלל מהלב. כי...הבנו מה משמעות ה"תפילה".
הבנו את התפילה בשכל , הבעיה זה הרגש -
ננסה לפתור את הבעיה -
כשאני "נכנס" לטקסט, מאוד קשה לי להמשיך כי....קראתי את זה אתמול.
ולכן , זה נהיה מאוד משעמם והלב....אי שם ב...מה קרה היום בביצפר...
יש תמיד את אותו הנוסח. למה? בכדי שנוכל לבקש על מכלול הדברים שאנחנו צריכים
ובכדי שנוכל לכוון יותר.
דבר זה לא מונע מאיתנו לקיים, כעת - בשעת תפילת שמונה עשרה "שיחת נפש" עם ה'.
כן...ככה כפשוטו לפתוח איתנו שיחה מענינת...כל יום שיחה חדשה , לברך אותו על הדברים
החדשים שקראו לנו היום...על הבעיות שלנו - לשפוך לפניו - קיצר - להרגיש אותו.
אנו , בתור בני אדם הרבה יותר מתחברים לשיחה פתוחה מאשר לטקסט סגור.
שאנחנו סתם כך ברחוב - חושבים על אבא ושואלים אותו - הא? למה ככה?
פתאום אנחנו מרגישים שזה כן יוצא לנו מהלב...אנל בתפילה , כלום. תקוע.
הפיתרון הוא לקחת את ה"תפילה" - את הטקסט ו....לפתח אותו לדיבור.
דיבור במחשבה , פתוח , שיחת נפש עם ה'.
כשאני אומר "ברוך אתה ה'" - אני לא אחשוב "כן , ה' אתה ברוך...יאלה...להמשיך"
אלא - ברוך אתה ה' - אתה ברוך - אתה נותן לי....כן, את ההצלחה בבחינה היום -
אתה ברוך על זה. זוכר שדודה שלי ניצלה מהניתוח - בעזרתך - עזרת לה. תודה ה' אתה
רחמן...תודה לך.
ה', תוכל בבקשה לחזק אותי. "השיבנו" - תראה, תראה איזה כאב יש לי על האלה שהתרחקו ממך - ה'...תשיב אותם. זוכר את ההיא שדיברתי איתה על התשובה - היא מחכה לך.
"ראה נא..." - תראה ה', רק היום נהרגו חיילים - למה? בבקשה, תשמור עליהם,
תראה כמה הם שומרים על הארץ הקדושה שלך.
חברה שלי. ה' - מה איתה , תרפא אותה. תראה כמה היא סובלת....
"ניסך ונפלאותיך שבכל עת ועת" - אני נושמת עכשיו. תודה ה'...אני מודה לך.
כך התפילה נהיית ממש כמו שיחה ולא כמו "טקטס" סגור ומשעמם.
כך התפילה נהיית מענינת ולא משעממת. מהלב ולא רק מהגוף. כך מרגישים את ה'.
יש עוד דבר חשוב - כל שניה , להגיד אני אמשיך להסתכל בסידור עוד שניה...
עוד שניה....עוד שניה...ועוד אחת בלבד....זה נותן כח להמשיך. כח לדבר.
תראי, בהתחלה, זה ממש יהיה קשה. ממש. כי...
הורגלנו כבר להתפלל רגיל, בלי הרבה כוונה.
לכן - קחי עלייך בנתיים ברכה אחת. רק אחת , שבה את אומרת לעצמך -
על הברכה הזו אני לא מוותרת. בה אני חייבת לשחנ"ש עם ה'.
שאר התפילה? אם תוכלי - תוכלי...
אבל בברכה הזו - אני ח-י-י-ב-ת להתכוון. רק בה, רק באחת - היא שלי.
תבחרי אחת , מה שבא לך - ותתחילי להתקדם.
לא מחר , לא מחרותיים - היום!! כבר מהתפילה הבאה שלך.
אם לא הצלחת - לא נורא. אל תשברי. תנסי שוב , שוב ושוב.
ככה - לאט לאט , תשתדלי, תתקדמי - ה' יעזור לך ו....
את ממש תהני מהתפילה, הנשמה שלך תקבל את ה"אוכל" המגיע לה.
את ממש תרגישי את ה'. איזה כיף!!
עוד דבר יפה >>>>>> (לא לשכוח שאנחנו ממש לפני חג סוכות, עוד מקום להתרוממות בתפילה...)
שיהיה בעז"ה הרבה מאוד בהצלחה! אם יש צורך להרחיב או שאלה, בשמחה.
שבוע מבורך ומלא מלא התקרבות בעז"ה! 
זאת אומרת, זאת לא בדיוק שאלה, אבל..
תראי, את מרגישה שאת תקועה בקטע של תפילה, ואת רוצה להשתנות. תגידי,
מה עשית עם זה, חוץ מלחשוב על זה ולכתוב את זה בפורום?
שמתי לב שזה הרבה פעמים מה שתוקע אותנו בחיים, בעוד ברבה דברים- אנחנו מרגישים שאנחנו רוצים או צריכים להשתנות במשהו- בכעס, לשון הרע, באמונה, בשמחת חיים, בתפילה, וכו', ואנחנו פשוט חוץ מלרצות את זה ולחשוב על זה ואולי גם לכתוב את זה בפורום- לא עושים עם זה כלום!!
ומה שאני באה להגיד זה: כדי להשתנות צריך להשקיע. ומה זה נקרא להשקיע?
ללמוד על זה, לקרוא על זה ספרים, כי זה ת'כלס מה שיעזור. בדוק.
יש הרבה ספרים על תפילה (מומלץ- 'נפשי חולת אהבתך' ו'הארת התפילה' והחוברת על התפילה של מרכז, ובטוח יש עוד..)
בקיצור- בכל דבר שרוצים להתקדם בו, אנחנו נישאר באותה מדרגה שהיינו בה מאז גן חובה אם לא נמשיך ללמוד בעצמנו!!
לכן- זה יפה מאוד שאת כותבת את זה כאן, זה גם יכול לעזור, אבל צריך גם לעשות מעבר..
ב"הצלחה!!
התפילה היא לי כי אני הוא העני!
לכי חפשי לך חומות של תקווה.. תפסיקי לשוטט בחושך זה מה שקורה כשהחושך גובר על האור בוםםם אחד גדול!
תקשיבי דקה מתוקה.
"תפילה לעני כי יעטוף לפני ד' ישפוך שיחו.."
לשפוך שיח.. כמו "דאגה בלב איש ישיחנה" כמה שלפעמים אני מקנא בבנים יודעת למה?
כי הם מדברים עם ד' איזה 3 פעמים ביום בתפילב וחוצמיזה עוד התבודדות?
באנה מה נסגר?!
באלי גם..!
אבל איך.. קלטי מה שאני הולכת לומר לך עכשיו---> יודעת מזה מסכה?
משהו כמו מה שלובשים בפורים..
רק שהפעם זה מתלבש על הלב וזה גם יותר עצוב... מסכה שמונעת מהאור להכנס.
וכשבאלך אז זה לא נמצא ואז הזעקה גדולה יותר.
לפעמים לא צריך לצעוק כדי לדעת שאנחנו זקוקים למשהו.
אחותי תקשיבי טוב..
זה תוקף אותי חזק ואז אני זועקת אבל הזעקה שלי היא בשקטטטט.
משהו שרק ד' שומע.
אני עומדת מול כל העולם ורק האחד שומע ת'קול שלי- הקב"ה.
רק האחד והיחיד.
אז השלב בו היצר אומר לך 'אל תתפללי' זה הזמן בו את מכניסה לו (כמו שהחשדומטים של בנ"ע אומרים) בראבק בן השיניים הרשע שבהגדה של פסח.
נא' עליו "הכהה את שיניו"
את תתפללי גם אם התפילה לא תהיה מלאת כוונה.
זו העבודה שלי שלך ושל כל אחד מהעם.
"ד' שמעה תפילתי ושוועתי אליך תבוא אל תסתר פניך ממני ביום צר לי"
ד' לא יסתיר את פניו, לא ממך..
לא מבת מלך..!
לא ביום טוב ולא ביום צרה.
ד' לא התרחק ממך, זאת את שעשית צעד אחורה.. חיזרי אליו "שובי, שובי בשולמית שובי ונחזה בך..."
ב"הצלחה...
לי אולי לא היה ת'קטע של לא להתפלל, לי היה ת'קטע שפשוט לא היתחברתי וזה קרה לי בעשרת ימי תשובה, והרגשתי לא נעים עם עצמי... אז מה שעשיתי זה שפשוט דיברתי עם ה' ואמרתי לו:אבא אני רוצה להתפלל בכוונה אל אני לא מצליחה.. אני ממש רוצה להתחחבר לתפילה בבקשה.. וב''ה ביו''כ הצלחתי להתפלל בכוונה. לפי דעתי את פשוט צריכה ללכת ולהיות עם עצמך לבד, הכי טוב בטבע, ולהתפלל ואם זה לא מצליח אז פשוט לדבר איתו ולשפוך הכל..
וטיפ קטן אל תשכחי שלא משנה מה.. ה' אוהב אותך!!!!!
שמעתי בשם הרב זלמן מלמד- על הפסוק:"תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו"
ואמרו חז"ל-שתפילתו שכשיש תפילה של עני-היא מתקבלת ראשונה וכל התפילות האחרות מחכות.גם תפילות מלאות כוונות שמימיות.גם תפילות של צדיקים נסתרים.גם תפילות של ציבור של מאות אלפים.
ה' אוהב את התפילה שבאה מתוך קושי.מתוך חסר.
והרב אמר-שמי שקשה לו להתפלל,כי הוא לא מרגיש התרוממות ואו שמשהו חוסם אותו,ובכל זאת עושה מאמץ ומתפלל-תפיתו חביבה יותר לפני ה'.
ובכלל,כשיש התנגדות למשהו טוב שאנחנו עושים,סימן שיש לנו הרבה כוחות בתחום הזה.וכדי שנוציא את כל הכוח אל הפועל צריך הרבה התנגדות.
למשל:אם אני מרים דף,הכוח שלי לא בא כמעט לידי ביטוי.אם אני ארים שולחן,זה יהיה ממש קשה!אבל רק ככה הכוח שלי מתבטא.בשביל לבטא את הכוח-צריך התנגדות.
לכן,זה שקשה לך להתפלל(ופעם היה קל לך)מראה שיש לך כנראה כשירון גדול לתפילה.
קבוצה חדשה בפייסבוק: אחרי! 
3, 4, ו..
ל-ה-ס-ת-ע-ר!
גם אתה מורעל עם אש בעיניים?
גם מאחוריך יש 20 חניכים?
גם אתה מדריך בבני עקיבא, אריאל, עזרא או הצופים?
גם את קומונרית? מדריכה?
שפיצית - על שרוצה לשנות ת'עולם?
זה בדיוק המקום שלך!
פעולות, פ"שים, צ'ופרים, מאמרים, טיפים ועוד..
אחח..
ש-ל-י-ח-ו-ת! כן, כן, זו בדיוק המילה!
קדימה- בעז..
חדש דנדש..=]
קבוצה חדשה בפייסבוק!! מוזמנים!!
תפיצו כדי שנגדל ונהפוך את זה למשהו עצום!!
(:
בס"ד
לשפיצים האמייתים שירצו להצטרף אין פייסבוק.. 
ובכלל, הסטיגמות האלו כבר יהרגו אותי מתישהוא.
בכ"ז, הינה קישור -
http://www.facebook.com/group.php?gid=115049205218724
תהנו.
אני חושבת שיש גם את הקטע התרבותי. כל התרבות של הפייסבוק רחוקה מאוד מהתרבות היהודית.
דוסית גאה!למי שכן יש, למה לא להפוך את זה לכלי לדברים טובים?

וזה אפשרי בהחלט..
כדאי לקרוא כל מילה!!
שאלת הבגדים הצנועים
כאב לתשע בנות, וביניהן נערות ונשים צעירות, למדתי ששאלת הצניעות בלבושי הבנות נעשתה בזמן האחרון כאובה. במשך מספר שנים, קובעי הטון באופנה העולמית 'הרשו' ללבוש חצאיות ארוכות. אמנם לא תמיד זה נחשב הכי 'אין', אבל במסגרת הפלורליזם הפוסט-מודרני ניתנה רשות ללבוש חצאיות בכמה אורכים, והדתיות - תוך ויתורים מסוימים - יכלו להסתדר. בחסות הסובלנות הזמנית הזו אף התפתח הסגנון המיוחד של המתנחלות עם החצאיות הארוכות לוחכות הרצפה - קצת שאנטי עם נגיעות עדכניות. קו שמשדר פשטות איכותית, עם כביכול הבטחה לעצמאות ייחודית.
אלא שלאחרונה החצאיות הארוכות ממש יצאו מהאופנה. האנשים הקובעים בענף גמרו והחליטו שארוך זה 'אאוט', והדתיות במבוכה. מצד אחד יש מחויבות לריבונו של עולם ולתורתו הקדושה, ומנגד - איך אפשר להמרות את צו האופנה. איך יוכלו להראות את פניהן ברחוב לאחר שבכל רשתות הטלוויזיה וכלי התקשורת החילוניים הועברו רמזים חד משמעיים של כוהני האופנה המובילים ולפיהם "ארוך זה כבר לא זה", ומי שממשיכה ללבוש ארוך היא ממש "לא בעניינים". ובכל החנויות הנחשבות אין יותר חצאיות ושמלות ארוכות.
שלושת מעגלי הצניעות
לקראת יום הכיפורים נכון לברר את ערכה של הצניעות, שבאה לידי ביטוי בשלושה מעגלים: א) בחיים האישיים. ב) באהבה שבין בני הזוג. ג) בערכי האומה.
חטא אישי
הצניעות נועדה להדגיש את הצד הרוחני-הנשמתי שבאדם, ומנגד הפריצות שמה את הדגש על הצדדים הגופניים-חומריים. לפני חטא אדם הראשון התהלכו אדם וחוה עירומים בגן עדן, כי עדיין לא נכנס בהם יצר הרע, ולא היה בזה שום פגם. אולם לאחר החטא והופעתו של יצר הרע, נעשה האדם מוגבל, והוא אינו יכול לעמוד על משמעותו הרוחנית בלא התבוננות מעמיקה. וככל שהוא חושף יותר את הצדדים החיצוניים שבגופו, כך הם מתגברים עליו וחוסמים את יכולת ההתבוננות הרוחנית.
לטווח הקצר נראה כאילו הפריצות מסייעת לגילוי עוצמת החיים, שכן החשיפה יוצרת גירוי וריגוש מיידי. אבל מי שמביט יותר לעומק ויותר לטווח ארוך, מבחין ללא ספק שדווקא הצניעות מגלה את העוצמה הפנימית שבחיים, את הקדושה, ומתוך כך גם הצדדים החומריים מתברכים ומתעלים.
אין לנו התנגדות לחומריות ולגוף, להיפך - לכל תחום יש ערך ומקום. אבל מי שאינו שומר על הצניעות, חוטא בעל כורחו בהדגשה יתירה של החומריות על פני הרוחניות. וזאת משום שהרוחניות מטבעה נסתרת, וכדי לעמוד על טיבה של הנשמה, יש להעמיד את הגוף במקומו הראוי לו, ולא להבליטו ולהופכו לעיקר. ורק לאחר שהרוחניות הועמדה על מקומה המרכזי, ניתן להתבונן בצניעות בצדדים הגופניים שבחיינו, ולהפיק מהם את מלוא עוצמת החיים, בלי שהדבר יפגע בנשמה.
האהבה
האהבה שבין בני הזוג היא יסוד החיים, הקדושה, השמחה והגאולה. לא כאן המקום להאריך בכך, רק נזכיר שמצוות "ואהבת לרעך כמוך" שעליה אמר רבי עקיבא שהיא "כלל גדול בתורה" יכולה להתקיים בשלמות רק בין בני הזוג.
הצניעות, בנוסף לכך שהיא מעמידה את היסוד הרוחני שבאדם על מקומו החשוב, היא גם שומרת על קדושת הנישואין. ידוע לכל שפריצות חמורה מרסקת את המשפחה. אולם צריך לדעת שכל חוסר צניעות, ואפילו קל, פוגע במשפחה. האהבה צריכה להיות מופנית אל בן הזוג, כי רק איתו האהבה יכולה להופיע בשלמות. כל איבוד של כוח האהבה כלפי אנשים אחרים, הוא על חשבון האהבה בבית - דבר שפוגע הן בבן הזוג והן בילדים ובחינוכם.
האהבה איננה דבר חיצוני שתיכף ומייד אפשר לעמוד על מלוא עומקו. אמנם כבר בתחילה היא מסעירה, אבל ישנם עוד רבדים עמוקים שהולכים ונחשפים שלב אחר שלב. האהבה של מי שאינו קשור לכללי הצניעות היא בדרך כלל אהבה קצרה, שרק היופי הפרוץ והתאווה החיצונית מחזיקים אותה. וממילא כאשר השלב הראשון מגיע לידי מיצוי - אין יכולת להתחדש ולהגיע לרובד עמוק יותר, והזוגיות הופכת למשמימה, מתסכלת ומאכזבת. כביכול היופי החיצוני הבטיח חיים טובים ומאושרים לנצח נצחים, ועתה לא נותר כמעט כלום. וחוזרים לחפש ריגושים ותקווה בחוץ.
אבל מי שמדריך את חייו על פי כללי הצניעות ההלכתיים, מדגיש תחילה את הנשמה, ומתוך כך הוא מתייחס לצדדים הגופניים ביראה ובחרדת קודש, משום שהם מבטאים רבדים עמוקים לאין סוף, שהיופי החיצוני הוא אחד מכלי הביטוי שלהם. והאהבה הולכת ומתחדשת, בשילוב נכון של נשמה וגוף, מרובד לרובד, מעומק לעומק, עד אין קץ.
מידת ישראל צניעות
הצניעות ושמירת קדושת המשפחה היא מיסודות היהדות. את הציווי הכללי שבתורה (ויקרא יט, א) "קדושים תהיו" מפרש רש"י: "הוו פרושים מהעריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה". ועוד נאמר לגבי איסור עריות (ויקרא יח, כד): "אל תיטמאו בכל אלה, כי בכל אלה נטמאו הגויים".
גם כשהיינו משועבדים לאומה המצרית, שאמרו עליה חז"ל (תו"כ אחרי פ"ט) שלא היתה כמוה אומה שטופה בתאוות זימה ובגילוי-עריות, לא נסחפנו אחרי מנהגיהם של המצרים ושמרנו על הצניעות.
תכונת הצניעות, המוטבעת בעם הישראלי לדורותיו, היתה התשתית לכל ההישגים הרוחניים הכבירים של עם ישראל, ולכן התורה מדגישה את ערך הצניעות והקדושה.
בחוקתיהם לא תלכו
וזהו שנצטווינו (ויקרא יח, ג): "ובחקותיהם לא תלכו". והכוונה שלא ללכת במנהגי הפריצות או עבודה זרה של הגויים, מפני שהליכה זו מטשטשת את האופי הייחודי שלנו.
הצניעות אם כן שומרת על עצמאות מחשבתנו ועל חירות רוחנו. הלא יצאנו לחירות משעבוד מצרים כדי לקבל את התורה הקדושה ולגלות את אורה בארץ ישראל, ולהביא מתוך כך תיקון וגאולה לעולם. ואיך נמעל בשליחותנו המקודשת ונכניס את עצמנו מרצון לעול תרבות הגויים, בהיגררות חסרת טעם אחר אופנה שנקבעה בנכר.
ערך היופי
חשוב להדגיש: יש ערך לכך שאדם יופיע באופן נאה ומכובד, ובפרט אישה שנטייתה ליופי תלבש בגדים יפים ומתאימים, שמכבדים את צלם האלוקים שבה, כי ההופעה החיצונית היא חלק ממלוא האישיות השלמה, שבאה לידי ביטוי גם ביופי. אך כדי שיופי זה לא יזלוג לכיוונים שליליים, ישנן הגדרות הלכתיות ששומרות עליו במסגרת הראויה.
על רמאות עצמית
ויש שטוענות בתוקף רב שבאמת הן אוהבות ורוצות את הבגדים הללו מתוך בחירתן וטעמן, ורק במקרה יצא שזו המודה כעת. והראייה לכך שהן בכלל לא מושפעות מהמודה, שכך הן מרגישות בתוכן גם בעת שהן עומדות לבדן מול הראי. ובכלל לא חשוב להן להראות יפות בעיני מישהו אחר, אלא הכי חשוב להן להיראות יפות בעיני עצמן, ללבוש דבר שידגיש את היופי הפנימי שלהן.
והן לא שמות לב לכך שכל מושגי היופי שלהן נעים ונדים על פי רוחם של בתי האופנה הגדולים שבמערב, שמסיבות כלכליות מגייסים אומנים ומעצבים כישרוניים כדי לחדש מעת לעת קו אופנתי. תחילה הם מלבישים בקו החדש שחקניות ודוגמניות ושאר מפורסמות, ובמשך מספר שבועות נותנים לשאר הנשים להתבונן בהן ולקנא. מיד לאחר מכן מתחילים בייצור רחב של בגדים בקו הזה, וכמובן גובים עליהם מחיר גבוה, בהתאם ליוקרה שבחידוש. תוך שבועות ספורים המפעלים השונים מנסים בזריזות רבה לחקות את הקו החדש, כדי שגם הם יספיקו לרכוב על הגל ולמכור בגדים ביוקר. אמנם לא ביוקר כמו בתי האופנה המובילים, אבל בהחלט במחיר גבוה בהרבה ממחיר הבד והייצור. וכך משתלבים האינטרסים הכלכליים של בתי האופנה היוקרתיים עם אלו של המפעלים הגדולים. ובארץ מתחילות נשים להתמרמר שבגלל שהן במזרח התיכון הבגדים הנכונים עוד לא הגיעו לכאן, אבל תיכף אפשר להשיג אותם בכיכר המדינה, ואח"כ בעוד חנויות. בשלב הזה מגיעות הדתיות החדשות, ומתוך חירות מוחלטת מגיעות למסקנה המקורית, כי בדיוק אלה הבגדים שהן עצמן תמיד רצו ללבוש. ורק נותרה דילמה מה עושים עם ההתנגשות שנוצרה בין הדת למצפון האסתטי.
מילא כשאדם יודע שהוא נגרר. אבל כאשר משערות ראשו ועד ציפורני רגליו כולו גרור, ובעודו נסחב הוא טוען שהכול נעשה מתוך חופש מוחלט ותפישה מקורית, הרי שהוא "חקיין עלוב", והסיכוי שיתפקח בלא מכה חזקה על הראש - זעום.
תימהון מהסלון
אחר כך יושבים אנשים בסלון ושואלים מדוע מר נתניהו נכנע ללחץ הבינלאומי. מדוע אינו מעז לומר שיש לנו זכות מלאה על ארץ ישראל כפי שכתוב בתנ"ך, ועלינו ליישב אותה למלא אורכה ורוחבה.
אם דתיות וחרדיות אינן מוצאות עוז בלבבן לשמור על כללי ההלכה בניגוד לקו שהכתיבו מעצבי האופנה, ואפילו חנויות שקמו עבורן, עם הבטחה לעצמאות, אינן מצליחות להיות נאמנות להלכה; אם חייל אינו מעז להיות נאמן לתורת ישראל מול פקודה לגרש יהודים או להפר את כללי הצניעות; אם ממליצים לרבנים להיות חכמים ולא להיות צודקים ולדבר רק על מה ששר הביטחון ובג"ץ ומעצבי דעת הקהל מרשים להם לדבר; אם מחנכים אינם מעיזים לדבר על צניעות מאימת הליברליות הפמיניסטיות - איך ירצו שמר נתניהו יעז לחרוג ממה שמעצבי דעת הקהל הבינלאומית מרשים לו לומר...
אבינו מלכנו הרם קרן ישראל עמך, אבינו מלכנו הרם קרן משיחך.
(הרב אליעזר מלמד)
איזה מאכזבים.
![]()
ואגב, מי שרוצה למצוא חציאות ארוכות- יש בהרבה מקומות! יש הרבה חצאיות ארוכות בג'ינג'י בעיר בפ"ת.
יש גם חנויות בבני ברק עם חצאיות ארוכות נחמדות. יש חנות שקוראים לה "קמי שאו" שיש בה אחלה חצאיות.
בנות, מי שמכירה חנויות עם חצאיות ארוכות ויפות שתכתוב בקשה לתועלת כולנו!

אותנטי,(רק שהאיכות לא משו...)
ממנה,
בית עין,
שלאגר,
בזאר שטראוס..
ויש עוד מלא שאני לא זוכרת...כל החניות שציינתי נמצאות בירושלים^^^
אני הולכת לבקש מהם דמי פירסום![]()
חיוכיםפטרול, חצאית המנשה.
והסוף ממש טוב!
נגיד- בפ"ת- ברחוב ההסתדרות וחובבי ציון?
בירושלים- ביפו וקינג ג'ורג'?
תודה!
המאמר הזה פורסם בבשבע של שבוע השבוע..
-לתלאביבית-
באגריפס, ביפו, בקינג ג'ורג', במידרחוב...
ואולי גם בגאולה...
בע"ה
באמת חזק 
הוא טוען שהם מוזרות.
אז כמו שכולם יודעים (אני מקווה) יש מפגש בחול המועד.
איפה? גן הורדים בי-ם. מקום מדוייק ימסר למי שבא.
למה בי-ם? כי זה עליה לרגל בסוכות
מתי? יום ג' ,כ' תשרי.
איזו שעה? 14:00 . לאכול לפני!!! (למה? מהסיבה שמפורטת בהמשך..)
מה יהיה? הכרות שווה
,פעילות ממש כייפית
ד"ת- יש מתנדב?
ואז נפרדים.
איפה האוכל בכל הסיפור? אין לנו סוכה ולכן או שלא יהיה או שנלך לת"מ לאכול.
אם יש ירושלמי/ת חביב/ה אנחנו ממש נשמח אם הוא/היא י/תתרום את הסוכה שלו/ה לבני נוער מסכנים ורעבים.
אז מי בא?
ממש חשוב לנו לדעת כדי שנוכל לארגן פעילות!
משקפופרית ואיל!לי
מה לא מעניין אותכם לראות מי אני?!חחחחחחחח
ות'אמת גם אם הייתי בבית לא חושבת שהייתי באה אבל בכולפון תהנו ממש..
שכוייח על הארגון!
ה!2ה 2!2התלוי בתכנונים של המשפחה....
בס"ד
עד עכשיו היה בי-ם, הפעם שיהיה בפתח תקווה!! זה לא פייר...
אנחנו נביא מפה בהמשך
וחבר'ה, שאלו מי בא, לא מי לא בא, אז תעשו טובה..
בשביל שיהיה שרשור מסודר... ;)
אביה =)חח.. ב.ש- רק עכשיו קלטתי שב.ש זה הראשי תיבות של בית שמש.. לא חשבתי על זה בכלל..
אם
שיראלוש =]
~מירב~
sarab155
m.f =)
~H.L~
יבואו, אני אשקול את האפשרות לבוא...
בינתיים, לא נראה לי...
עיניינים עכשיו!
בחדר 22.
כל מי שרוצה לשמוע עוד פרטים,שאלות וכו'.. עכשיו!!
)ה!2ה 2!2הבס"ד
י'פדחנים! רק שמישו לא יקלוט פתאום את אחותו/אחשלו בדי'יט!!

ואפ הם לא רוצים שיראו אותם, שלא ילכו לירושלים בסוכות...
בגשר של בית משפת עליון. רק להיפגש שם. ואז נלך בצוותא לנק' דשא ריקה.. (בכל זאת.. י-ם בחול המועד?....) כי הכי קל להיפגש בגן סאקר ליד המנגלים, אבל חצי עמ"י יהיו שם.... אז אם ניפגש ברחבת אבן, ליד המדרכה.. יש פחות סיכוי שיהיה מלא שם... ומשם כבר נמצא לאן ללכת.. יש הרבה דשא באיזור..
בכל זאת אני ירושלמי...![]()
הפעילות...סבבה?סבבה..=]
קפוץ מעמ' 2.
אל תתנו לזה לקרות!!
מי בא?? ממש חשוב לנו לדעת גם מי ש"אולי בא" שיגיד לי או לאיל!לי ממש חשוב!!
וכמה שיותר מהר!
תודה! 
לאיל!לי יש את הרשימה אבל יש הרבה אנשים.
כווווווווווולם באים!!
לא יכלתם לעשות את זה יום קודם.....
כאילו, מה אני אעשה שם?
\
מחר בעז"ה יש המון אשנים שהולכים לעשות את המבחן הפסיכומטרי....
זה מבחן ממש קשה ומממש צריך לחרוש אליו...
לי לא היה כ"כ הרבה זמן כי התחלתי שרות וגם כי אני לא קולטת מהר חומר....
קיצור, בטוח שיש עוד אנשים כאלה שלא למדו מממש המון והולכים מחר להיבחן....
אז...
מה שאני מבקשת מכל אחד ואחד, מכל אחת ואחת...
מחר...
בתפילה ויותר טוב בשעה 09:30,
להגיד תהילים ובאמת להתפלל שכוללללנו נצליח...
זה כלום בשבילכם/ן וזה יעזור לנו המון!!!!!
ממש תודה רבה צדיקים!!!!
אין לכן מושג כמה זה יעזור לנו!!!
בלנ"ד אם אזכור בעזרת ה'... 
אנשים הקפצתי כדי שתתפללו!!!
בס"ד
נכון תמיד אומרים, לשאןף לשאוף לשאוף לשאוף? למה לשאוף? להיות משה רבינו? לחפור בעצמך?
זה עושה לי כ"כ הרבה דיכי. זה לא ניראה לי אמיתי. הדבר היחיד שעושה לי קצת שמחה זה להזכיר לעצמי:
תקשיבי, תהבי אותו הכי. תעשי את המצוות הכי חזק שאפשר, תהבי את עצמך, ותשמחי. וזה עושה לי המון טוב.
אבל ז\ה לא להגיע לשום מקום. לחיות כמו בורה פשוטה. זה אשקרה ללכת בדרך הקלה.
אז אני לא 'שואפת' לשום מקום. אני בכלל לא מתקדמת. וזה מרוקן. כי כל החפירה הזאת, שתמיד אומרים שהיא כ"כ טובה,
"מי שלא
לא מגיע לעומק" וכו'. אבל זה עושה לי דיכי. אז יוצא שאני סתם. כלום.
ואני לוידעת מה לעשות עם עצמי...
יעשה לי טוב אם תגיבו! תודה!
בע"ה
גם לקיים את המצוות, לאהוב את ה', לאהוב את עצמך ולשמוח - זה מ-ל-א!
וגם בעצם זאת השאיפה שלנו פה בעולם.
אז יוצא שאת כן שואפת - את שואפת להיות יהודיה פשוטה שאוהבת את ה'.
צריך עוד משהו חוץ מזה?
לענ"ד זאת השאיפה הכי טהורה, הכי נכונה.
לא הבנתי למה את חושבת שאם תאהבי אותו הכי. תעשי את המצוות הכי חזק שאפשר, תאהבי את עצמך, ותשמחי את לא תתקדמי לשומקום?
להיפך, את ממש תתקדמי, את תיהי בדרגה ממש גבוהה. את בעצם תגשימי את הייעוד שלך, של כולנו, פה בעולם - לעבוד את ה'.
מקווה שקצת עזרתי 
אם צריך עוד משהו - מוזמנת תמיד באישי.
ר' זושא מאניפולי אמר ככה:"כשאגיע לשמיים לא ישאלו אותי מדוע לא הייתי משה רבינו,אלא מדוע לא הייתי זושא"..
הבנת?
את,ואני,וכולם,לא צריכים לשאוף להיות משה רבינו,כי אנחנו ל-א משה רבינו.
אנחנו צריכים לשאוף ולעבוד על להיות עצמינו.על להיות מה שאנחנו.על מימוש עצמי.
אם תרצי להיות א-ת [ומן הסתם את רוצה להיות את.לא מושפעת או נגררת או אנערף מה],אם תעבדי על להתחבר לעצמי - זה יהיה טוב! זו מטרתך! לזה את צריכה לשאוף!
בעצם לא?
טוב נו.. אני אגיד לך מזה לחפור לפי ההבנה שלי 
לשאוף זה טוב את יודעת למה?
תארי לך שאת הולכת עכשיו לעשות בגרות במתמטיקה.. לאיזה ציון תרצי להגיע?
לציון מינימלי שעובר בגרות (56) או ל100 שזה השיא?
או שתגידי לי ברור ש100 אחרת מה זה שווה או שתגידי למה להתאמץ אם אפשר לעבור בציון מינימלי..
אז זה הולך ככה- מי שלא שואף להכי גבוהה לא יגיע אפילו להכי נמוך..
מי שלא ישאף ל100 לא יגיע אפילו ל56 כי יסתמך על אנערף מה.!
את.. תמשיכי בשלך, תעשי מצוות בלב שלם בשמחה.. תתפללי, תאהבי את עמ"י.
תעשי הכל מהלב.
ו-תשאפי.
לשאוף זה טוב אבל תוצאה של שיאפה לא תגיע ביום.
עלינו להסתכל על מה שהשגנו ולא על מה שיש לנו להשיג כי אם נסתכל כמה יש לנו לשנות כל הזמן אז נתייאש מהכל.
אז מידי פעם מותר אבל בדרך כלל להסתכל כמה השגנו.
וזה מה שיתן ת'כוח להמשיך ולשאוף עד למושלמות!
פה אין מושלם אבל שאיפ לשלמות זה דבר נחוץ!
בלי זה לא מגיעים גבוהה...
ישר כוח אחות.. תמשיכי כך!
את בדרך הנכונה.
אוהבת.
(
= במובן החיובי של המילה
)
מקווה שזה הובן! ב"הצלחה לכולם!
הסנה-בוערמצטרפת לתגובות היפות שמעלי 
את לא צריכה לשאוף להיות משה רבינו, ולא שום דבר שהוא לא את. את צריכה לחשוב עם עצמך- כמה כוחות ה' נתן לי. איזה מידות הוא נתן לי. ובעצם, על זה שאת מש דומה לו, כי את חלק ממנו.
את לא חייבת לעצור כל שניה- יו, רגע, אני שואפת מספיק? אני מרצה פה את כולם מספיק? ממש לא. וזה לא אמור להעיק עליך, וממש לא לגרום לך להתייאש! זו שאיפה ממש לא טובה!
את צריכה לרצות להיות עצמך, את צריכה לרצות שלא לבזבז את הכוחות שה' נתן לך פה סתם.
תבחרי לך כמה דברים קטנים להשתפר בהם כל כמה זמן, ותתמידי בהם. אנחנו לא יכולים להשתפר ולעלות ברגע, גם לא בשנה או שנתיים. עבודת ה' זו עבודה תמידית, יום יומית. וזה בסדר לעלות לאט, וזה בסדר ליפול לפעמים.
אבל תמיד לעלות שוב חזרה. אפילו במשהו פיצי. כי לעמוד במקום= ליפול. לא להתקדם= ללכת אחורה.
מעריצה אותך על הכנות והרצון להשתפר, ממש 
בברכת חפירה נעימה ![]()
בעיה שלהם!!!! לא מעניין אותנו!!!
בס"ד
לא חשבתי שמישהו יצליח לעקוף את קולך בקלות כזו..
בס"ד
<צ>
שהולך לקרות..=] סתם אבל אני באמת לא מבינה מה הקטע של העלון המעפן הזה..! טוב שיהנו להם...
אבל זה סתם מפגר להוציא להם עלון..כאילו שהם איזה קהילה..כאילו זאת איזה שהיא בעיה נפשית,לא צריך לעשות מזה איזה משו גדול..זה נראה כאילו שהם חושבים שאין להם שום בעיה..!!!
אמרה לי שהיא הולכת ללמוד הוראת מתמטיקה... שקלתי ברצינות להתקשר לער"ן או משו בסגנון.....
איך אפשר לאהוב ת'דבר המעצבן הזה????? זה ערמה של אותיות ומספרים שאף אחד לא צריך אותם ולאף אחד לא אכפת מהמם, וזה לא משנה לאף אחד מה ייצא מהם בסוף!!!!!![]()
דתיים?
אין לכל הרוחות אם הם עושים בדיוק ההיפך ממה שכתוב בתורה???ועוד "בריש גלי"...
ה' ישמור.
מחר אנחנו נפגשות,וזה מאמץ א-ד-י-ר בשבילינו..! בהתחשב בזה שאנחנו גרות כל אחת בקצה השני של העולם!!
אז בבקשה תעשו טובה ותודיעו מהר,ובאמת תבואו...אנחנו ממש מתאמצות בשביל זה!!
אני רוצה, אני לא יכולה להבטיח כלום, כי בכל זאת.. אין כ"כ הרבה ימי טיולים....
שאלתם ת'צמכם פעם מזו ההרגשה הזאת?
-נכין סלט בריא לערב בעצם אלך לקנות איזה גלידה מלאת קלוריות יאמי..
-אלמד קודם פסיכו ואז מתמטיקה בעצם אין לי כוח ללמוד בכלל.
-אני רצה לרחבת הריקודים באלי להתפרק או שאולי עדיף לשבת לאכול ולשתוק.
הרצון לדכא את הרצון הקודם.
היום יש לי מצב רוח לפתיחת שרשורים
אבל בואו תמשיכו לקרוא ואז אסביר לכם מה המצב איתי.
צ'מעו איזה מנה טובה הבאתי לשולחן! משו דלוקס. יאמ 
למה זה קורה לי? אני חייזר? זה קורה רק לי?? או שיש עוד אנשים..?
איפה התשובות את מי אני אשאל.?
זה קורה לכולם!
נפש האדם- כוללת בתוכה המון המון חלקים.. המון יצרים המון רצונות.
וכן יש רצון שנקרא הרצון לדכא את הרצון הקודם.
הוא יבוא בכל מצב.. כשתרצה לאכול כשתרצה לישון להיות על המחשב.. והכי הכי כשאתה בא לעשות מצווה.
הוא יודע מאיפה לתפוס אותך.. מהגיד באצבע הקטנה של הרגל.
הקול הראשון נעים להכיר זוהי העיצה הטובה בדרך כלל..
הקול השני - מעדיפה לא להכיר זו העיצה לא הכי טובה בעצם הכי לא טובה זו עצת היצר.
לא להקשיב לקול הזה.
הרצון לדכא, שוב אני מדגישה זה בדרך כלל הרצון השני.
תלוי במצב..!
כן לפעמים גמאני נמצאת במצב הזה אפילו תמיד אבל מבין כל הפעמים יש פעמים שוואלה
"עכשיו יותר מתמיד"
כי זה המלחמה שלנו כן לא שחור לבן עכשיו! כי אם לא עכשיו אימתי.
דוגרי = אני אמיתית עם עצמי קשה לי אז אני מדכא ת'רצון הראשון... חבר'ה בואו נשמור על עצמינו ונדכא ת'רצונות הלא טובים בלבד.
חבריא זה מה שקורה שיש עומס תנועה בלב.. מה לעשות חייבים להוציא לא?! אחרת מה נעשה.
לילה טוב לכולם שכוייח על ההקשבה.!
תודה!=]ה!2ה 2!2התודה אחות!
אין על החג הזה!!!
בעצם יש- חנוכה...
תהנו!!
חג שמייח!
אין כמו החגים=)
בס"ד.
אווףף!!!!! אתם לא מבינים... היתה לי ב"ה עליה כזאת מטורפת ביו"כ... והיום היתה לי ירידה כזאת גדולה!!! אוווףף!! אוווףףף!! אווווףףף!! אני כל כך כל כך כל כך מבואסת... דיי!! ב"ה עליתי בטירוף... ועכשיו כזה דבר??!!
עידוד?! עצות?!
סקארבןאני יודעת שזה מתסכל כ"כ כ"כ... מבינה אותך..
צריך רק לזכור שהירידות זה חלק מהכל, זה חלק מכל העולם הזה שאת צריכה להתמודד איתו..
ואת לא מבינה כמה העלייה שאחרי הנפילה הזאת תהיה מתוקה, כ"כ מתוקה!
אוהבת אותך מאמי
תמיד מומלץ לצפות לזה.. אי אפשר תמיד להיות בשיא..
בס"ד
קודם כל עידוד ענקי על העלייה שלך!!! אני יודעת שזה לא פשוט לעלות, ובכ"ז את הצלחת!!!
שבע יפול צדיק וקם! חשוב לדעת לקום מנפילות כי זו באמת המטרה שלהן- שנעלה מהן רק יותר גבוהה.
אל תהיי מבואסת מידי, רק קצת ורק קצת זמן. זה לא טוב. היצר הרע לא מעוניין בנפילות שלך, הוא מעוניין בעצבות שתיגרם לך. אז אל תתני ליצר לנצח אותך, אל תשקעי בעצב וביאוש!!
וח"ח ענקי!

לילה טוב שיהיה
ורק בשורות טובות!
עצם זה שאת מודעת לזה זה כבר משו. תשתדלי עכשיו לעלות שוב,אפילו קצת.
השנה השתדלתי להאט את קצב הירידה,כדי לא להתרסק,זה עזר.
למרות שזה גרם לי לחשוב שאולי פשוט לא הייתי למעלה...
רק נשיקה...![]()
הכאב שלי הוא ענק. הוא אדיר. הוא אינסופי.
ואין איש שיתמודד איתו.
זה אני והכאב, לבד בעולם.
הכאב שלי בלתי נדלה, תוקף ללא הפסקה, תוקף ללא הפוגה. תוקף ללא סוף.
מי הוא?
מהיכן בא?
מי א-נ-י?
בלעדיו.
ואולי שנינו גוף אחד, ואולי שנינו מציאות אחת.
אין אפשרות להפריד.
הוא אני, הכאב.
הוא אני.
איש לא יפריד בינינו, אנו פרצוף אחד, פנים יחידות.
פנים זהות.
זוג ישוּיוֹת סיאמיות, זוג ישוּיוֹת מחוברות בקשר עמוק, בצורה עמוקה מ DNA *****, יותר מכל דימיון שקיים על הכדור הזה, על העולם הזה.
זה אני והוא- חזקים מכולם.
שולטים בכולם.
שולטים בנו. (?)
מאמינים בדת הזו שלנו, שהיא אנחנו, שהיא כאב.
הכאב חָבֵר לי, הכאב מוּכָּר לי.
הכאב
הוא
אני.
(ויחד? ננצח את כולם)
|בורר את המילים| 
שולחת לך חיבוק ענקי!!!!
ודבריתי באישי..!
זה לא טוב להיות ככה את יודעת? טוב אז אני לא דוסית מצויה, ואני לא גם מאלה שפותחים שרשורי אמונה,
אבל דבר אחד אני יכולה להגיד לך:
שאת צדיקה, כ''כ צדיקה, את לא יודעת כמה.
כי לא טוב לך עכשיו, ואת יודעת את זה, ואת מנסה שיהיה לך טוב.
וזה רצון כ''כ אדיר, שתאמיני לי שבסוף עוד יהיה לך טוב.
תיראי, בהתחלת מה שכתבת, זה מרגיש כאילו ניסית להפריד ממך, ומהכאב הזה.
ובסוף כאילו כבר היתרגלת לרעיון שכואב לך.
ולא, אסור לך פשוט אסור לך! תמיד תמיד תנסי להבין שלמרות שברוב חיינו אנחנו עצובים, זה ממש לא המצב הטיבעי שלנו!!אנחנו תמיד צריכים להיות שמחים!
אפילו שמחה שנובעת מכלום, שמחה סתם, בלי שום סיבה.
היא מביאה את הנפש שלנו לכזאת שמח,ה שמביאה לכזאת שמח,ה שמביאה לכזאת שמחה, ותביני את ההמשך לבד...
ואחות צדיקה, תקחי משפט מעודד:
אני מאמינה באמונה שלמה שהכאב בא ללמד אותנו לבכות שנוכל לבכות מאושר כשהוא יגיע.
ואם את רוצה עוד אז באישי, ובאמת תפני אם את רוצה.