פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1592)

להיו תלוש זה לא טוב [חידוש..גם כן]

אבל לפעמים, לפעמים, גיליתי שאנחנו צריכים את זה.

אני אישית הבנתי שבתקופות 'הרעות' שלנו, הייתי צריכה את הבריחה הזאת,

נכון, אמרתי לעצמי 'אני רוצה לשמוח', אבל בתכלס?

היה לי טוב לשבת ולרחם על עצמי, קצת קצת, לשבת בעצבות,

להצטער.

לברוח אל הפחד, והבאסה..והכל יחד,

חשבתי שזה נחמד עד שהבנתי שאי אפשר להכניס הכל תחת מחסה של 'אני מת להיות שמח, לא הולך לי', צריך ממש לרצות.

צריך להפסיק לרצות חיצונית, להתחיל מבפנים, מכל הלב.

א=נ=י ר=ו=צ=ה ל=ה=י=ו=ת ש=מ=ח. ו==ע==כ==ש==י==ו!!

אחרי שהבנתי את זה..יצא לי לחשוב, והרבה..ואמרו לי דבר קטן, כמה קטן ככה השפיע-

להיות עצוב זה בסדר.

[אההההה?!?!בסדר?! מה פתאום!!]

היי ואייט וואייט, בסדר גמור.

בתנאי. [כמו כל החיים שלנו, הכל תנאים, אינטרטסנים שכמנו]

שאנחנו יודעים דבר אחד>> שאחרי זה, זהו. אנחנו קמים. ואין מצב שלא!!

שעכשיו אני נופל לעצבות, אבל אח"כ אחותי?

זה פשוט מקפצת ענק, ישר לשמחה...

אני בבאסה עכשיו כדי להיות אח"כ שמח יותר ממה שהייתי לפני, אני יורד קצת, בורח רק קצת, רק בידיעה שאח"כ יהיה לי טוב יותר, שלמרות שעכשיו אני עצוב, אני לא באמת עצוב [אני עצוב באמת!! כן כן..רגע!]

אני עצוב אבל שמח בפנים, שמח כי אני יודע שאח"כ, השמחה שלי תהיה כפולה, שעכשיו וואלה שיא הקשה לי אבל אחרי זה..אווו האור לא מפסיק לזרוח..

ממש כמו הדרך לירושלים..

הדרך לשם [לפחות מכאן..] מלאה עליות וירידות, אבל תמיד מה שלא נעשה, אנחנו ע=ו=ל=י=ם לירושלים, אבל יש גם ירידות בדרך, מה כאן העליה!?

סטאגדיש>>

ירידה לשם עליה..

אני מבואס אבל זה כדי לקדם אותי.

ולכן, אחרי שאני רוצה ומצליח לרצות כמו שצריך, לא מתייאש מהעולם, סומך קצת קצת על עצמי, אז..אני מתחיל לחייך, ולא יודעת מה קרה

לי, הכל היה נראה אחרת.

בהצלחה, עם חיוך.

[לא מתאים לי לכתוב ככה ארוך, מה קורה פה!? ]

כל הברכות,

טוב ושמחה

זה אולי ישמע מוזר....

וואי שרון מקסימה תקשיבי....

ארי,סחטיקה על הברכות,יש'ך את זה חבוביק

מזה היה היציאה הזאת אבל???

למה אתם כאלה למה שרק היא תהנה שכולם יהנו

בס"ד

המון מזל טוב ורק הצלחה ושמחה!

א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

רפואה שלמה!!!

אתם באמת מתכוון שאני יכתוב???

ע-נ-ק-י! זה גם התאריך שלי!

קודם כל- הוא מתוק.
דבר שני- זו באמת נקודה למחשבה.
אבל לא בקטע של אוקי, ניקח אבנים ופטישים אלא בקטע של יאללה, נפעל, נעשה טוב, נפיץ אור בעולם-
וכמו שאח שלך אמר- נתקן את מה שהרשעים עשו...

מזכיר לי שאחרי שבסוכות הלכנו עם אחי לרב אליהו לפני החלאקה שלו- הוא סיפר לכולם שהוא הלך לקבל ברכה מהרב אליהו הנביא

ללא ספק, תמימות של ילד.

אני אמסור לו נשיקות (;

אנחנו אוכלים....

ממש לא נראה לי.

|מנסה לנחש|

אח של דודה שלי + אשתו+ 7 ילדים (בין 6-8 לא זוכרת בדיוק...)

דווקא בחור הזה אין לי משפחה..

תהילים:

א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ

ואם את אומרת שאבא שלך נתן לך את הכסף בשביל לעשות בו מה שאת רוצה וזה מה שעשית-כל הכבוד!

כל הכבוד לך!

בס"ד

הייתי אתמול בתחנה מרכזית בבאר שבע (ממש ממש רחוק מאיפה שאני גרה) ופתאום ניגש אלי מישהו ואמר לי "בבקשה, אני אבא לילדה" ומשהו על זה שהכספומט לא נותן לא להוציא כסף ושהוא גר באשדוד ושחסרים לו עוד 7 שקלים לנסיעה הביתה. הוא לא נראה מסומם או משהו אז החלטתי שאני נותנת לו. הוא גם אמר שאני אתן לו מספר טלפון והוא יחזיר לי, גיחכתי קלות ואמרתי לו שאין מצב שהוא יוכל להחזיר לי כי אני גרה ממש רחוק והוא שוב התעקש שהוא יחזיר לי אז אמרתי לו בהחלטיות: "אני לא נותנת לך טלפון. שבעה שקלים אתה צריך?" נתתי לו, הוא אמר תודה ואפילו מלמל "תזכי למצוות" וזהו.

בגדול יצאתי עם הרגשה טובה, כמובן שאני לא יכולה להיות בטוחה אבל אני מקווה שהכסף באמת הלך לנסיעה ואמנם הוא לא נראה לי במצב כלכלי מזהיר אבל הוא גם לא נראה לי מסומם. ובאתי עם כל האוירה הזאת של תשעת הימים וט' באב, ובאמת החלטתי להשתדל יותר באהבת ישראל, אז אני מקווה שעזרתי לו, ואולי אפילו גרמתי לקידוש ה'.

אח"כ גם חשבתי על זה שאולי הייתי צריכה אפילו להיות יותר חביבה, יותר לתת עם חיוך, וחשבתי על זה שאם באמת הייתי עושה את זה אז: אם הוא באמת היה צריך לנסיעה- זה היה נותן לו הרגשה טובה,
ואם הוא לא באמת היה צריך- אז אולי זה דווקא היה נותן לו הרגשה רעה שהוא ככה מנצל אנשים טובים.

הדריכיני- בגדול אני חושבת שלא צריכה להיות לך הרגשה רעה. לא עשית משהו רע בזה שנתת צדקה.
אני מסכימה עם המסקנות שלך רק חלקית- צריך לפעול גם בשכל וגם ברגש, אני משתדלת לסמוך על יכולת השיפוט שלי... וכמובן להתייחס יפה לכל אחד!
בנוסף, לאנשים שמנגנים ברחוב- אני אוהבת לתת כי הם באמת מנעימים את האוירה ברחוב, וזה כאילו הם סוג של עובדים בשביל הכסף, למרות שגם ביניהם יש כאלה שלא באמת זקוקים לנדבות ופשוט הגיעו למסקנה שזה כסף קל ועדיף מלמצוא עבודה מסודרת.- שוב, אני מנסה להפעיל את יכולת השיפוט שלי ואני מנסה לא לחשוד יותר מדי בכל אחד, אחרי הכל- אני לא שופטת... אני מנסה לסמוך על אנשים וכשאני מתכוונת לתת צדקה אני מקווה שזה באמת ילך לצדקה...

אוף! יצא ממש ארוך, ישר כח למי שהיה לו כח לקרוא עד הסוף!...

המטרה של מצוות צדקה היא לא בשביל הנותן אלא בעיקר בשביל המקבל...
בעצם זה שאת נתת את הצדקה עשית מצווה וזה לא משנה למי זה הלך.
את לא צריכה להצטער על זה שנתת צדקה.
חות מזה, את עשית את זה מכוונות טובות ואם זה ח"ו הלך לדברים לא טובים- זה לא נוגע אליך.
אז- תשמחי ואל תצטערי ח"ו.

בס"ד