אבל ממש כל הכבוד...
ישראלית 
calvin
כל הזמן שמח)
) מסייעין בידו!")נועוש=]]!!calvin
] (:נדנדה כתומה. 
)calvin)) (ולא, זה לא תראו מי שמדברת, שוב-אני בעד לשמור מצוות וכו....)
אנונימי (פותח) אני שמחה יותר, פחות עצבנית ועוד הרבה, אבל יש לי תקופות של דיכאון ולא משנה ממה הוא נובע (משנה אבל אין לי כח לכתוב ) ההורים שלי יודעים שאני לא אוכלת במקומות שפתוחים בשבת משמע- ללא תעודת כשרות, אני מנסה לצאת מהדיכאון הזה אני ממש רוצה לצאת מהבית אמרתי לאמא שאני רוצה ללכת לאן שהוא אני אומרת לה את זה 3 ימים ולמה שהיא תתיחס ??? היא תשאל לאן לא תשתף פעולה ותלך לאכול גלידה או לא משנה מה ותלך אם אבא להביא את אח שלי לחברה שלו יש עוד הרבה דברים זה לא רק זה העיקר הוא שאני צריכה למצוא מה לעשות דחוף !
יותר מידיי. פשוט הייתי חייב... ...-נאוה-שלבוקיתcalvinלאל
והעיקר - שהוא בטוח לא עשה אפפם שום דבר רע לאפחד! (ת'אמת שגם לא טוב, מישו רואה אותו בכלל?) 
אביב---אבל זה נראה כאילו אני ילדה עם רגשי נחיתות ואני לא)חיה-בטח איזה אריה, לשבת בסוטול ולחלק הוראות
צמח? אולי סתם ברוש..להסתכל מלמעלה לראות דברים מרחוק..
מאיפה לך התמונה?calvin לא יפע...שלבוקית...אביה =)
כמה קשה היה לי לגלות יום אחד
שהטוב שלי אינו הטוב של כולם
שהיפה בשבילי הוא לעיתים שלי בלבד
שהנכון למעני הוא הנכון לגבי
ושהבלתי אפשרי שלי, -לאחר-
זו אולי נקודת הזינוק להתחלה.
שהבטוח של אחד זה לא אותו הבטוח של האחר
ושאפילו שעה ארבע אצל אחד
היא תמיד ארבע ורבע אצל השני...
כמה בזהירות עלינו, בעצם, להתהלך זה עם זה,
כי אצל כל אחד זה כה שונה
ואם ידעת אדם אחד
עדיין אין אתה יודע את השני...
אולי יש כללים דומים
אולי משחק האבנים דומה
אבל בכל מקום הן נופלות אחרת...
כמה תשומת לב ורגישות נחוצה
בהתקרב האחד אל השני.
כי אולי בדיוק במקום הזה כואב או קר?
כי לכל אחד את האמת שלו, והנורא שלו
וההרבה שלו, והרחוק שלו,
לכל אחד במקום אחר,
שוכן היופי שלו,
והכואב שלו....
.jpg)