פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1619)

אני אזכור את זה תמיד

ואז אמרתי, יאללה, בן? שיסבול קצת.

חח..

גם אתה ממש חמוד.. 

[אחי הקטן..בן 10 וחצי ]

 

להבא תבצע פשע בלי סימנים..P:

חח..

מי יודע מדוע ולמה...????

ואח של שיראל-אנחנו אוהבם אותה איך שהיא...

ואיי.. אחשלך הוא כמו אחשלי???

 ( :

 

ביקשו ממני רבע שעה

היה ממש יפה, רק בגלל שהיה אולי קצת ארוך אז אנשים איבדו ת'ריכוז..

 

אבל יפה על הרעיון!!

בס"ד

 

מצטערת שלא הייתי בד"ת, ממש לא אישי אליך..(בכל זאת, זה ד"ת..)

ראיתי שממש השקעת, שכויח! זה היה חשוב להכניס קצת משו כזה (לא מצאתי מילה ל"כזה") במשו כזה (חסך במילים זה דבר עצוב) (ולא, זה לא תראו מי שמדברת, שוב-אני בעד לשמור מצוות וכו....)

הבנתי שהיו כאלה שלא העריכו...אל תיקח את זה אישית, באמת זה היה נראה קצת ארוך אבל שוב שכוייח גדול

 

חבל שהח'ברה לא העריכו את זה מספיק.

אני מאוד אהבתי.ושמרתי ת'דף.

 

יישר כח גדול!!

ניס משו' כזה לפעילות! אשריך!

אני אישית קלחתי לתשומת ליבי (: !

בא נגיד לא בדיוק על אותם דברים אבל ממש על אותו רעיון קראתי ולרגע חשבתי שאולי בטעות אני כתבתי את זה ממשתמש חדש שפתחתי בטעות 

אין לי כח לכלום !!!

נ.ב אני מרגישה קצאת מפגרת לנהל שיחה עם עצמי

מהנ זה אין לי כוח לכלום?

גברתי הנכבדת. מתוקה. תקשיבי לי-

יש דברים לא פשוטים שכולנו עוברים בחיים. כל אחד עובר משו אחר בדרך אחרת ובזמן אחר.

גם אני לא בתקופה פשוטה עכשיו. אבל לא מרמים ידיים. הנה כתבת כאן. ויודעת מה זה כבר אומר שאת רוצה לעשות משו.

תסבירי טוב מה את רוצה ונעזור לך.

רק תרגעי שניה. תנשמי עמוק ותגידי-הקב"ה אוהב אותי והוא יעזור לי. וכבר תראי שיהיה טיפה יותר טוב.

טוב ה' אוהב אותי נכון ואני צריכה לעשות עם אצמי משו אין לי מה (ואני בחבנה לא יתיחסתי ללצאת אם חברות ) נ.ב הבת משפחה היחידה שאני יכולה להיות איתה וללכת איתה לאנשהוא זאת אחותי היא נשואה אני יראה אותה רק עוד שבועיים או משו כזה

אחת והיא בחו"ל

זה לא קשור אני סתם בבסע וזה מבעס עוד יותר

דבר ראשון- כדאי שתתחברי עם בנות מהסוג שלך.. את באולפנה? איפה את גרה? (סליחה על השאלה...)

ואז תוכלי לצאת איתן, לדבר איתן, וכולי..

 

דבר שני- מותר לשמוע שירים! אם את ספרדייה אז בכלל, וגם אם את אשכנזיה יש הרבה הרבה דעות שאומרות שמותקר מתוך מכשיר..

בהצלחה!

מוזמנת באישי... אני אשמח להיות חברה שלך! באמת!

חזרתי לעצמי ב"ה (עובר לי מהר )

מי אמר?

אז רע לנו, וסימני הגאולה כבר פה, ו-'הדור החצוף' 'ההתיקרות' וכל הדברים האלו כאן.

אבל להזכירך, גם במאה ה16 אנשים חשבו שהמשיח פה. חשבו? היו בטוחים, עלו לא"י , יישבו אותה. ו-מה?

כלום. נאדה.

אז חבלי משיח כאן, אני מסכימה-

אבל אולי זה אומר שהמשיח יבוא בעוד 200 שנה? חבלי משיח? 

אני אחיה אז?

לא.

 

אז זה מאוד מרשים שנכנסים לרוח שליחות כזו,

'בואו נקרב את המשיח, הוא כבר פה'

,בואו נציל את העולם'..

אני כבר לא יודעת עד כמה זה נכון.

נראלי פתטי להכנס ללהט, ושבסוף לא יהיה.

 

אמא'לה.

אני קוראת את מה שכתבתי עכשיו ולא מאמינה.

לא מאמינה.

לא מאמינה?

אנילא מאמינה שהמשיח כאן?

דיי, אני לא יכולה עם עצמי יותר.

אופ

 

 

איך?

איך אפשר להאמין בדבר שהוא כ"כ--

כ"כ לא מציאותי. לא מציאותי.

אני מאמינ הבקב"ה, זה בטוח. אני בטוחה שהוא קיים, ועם רוב הדברים והמצוות מתמודדת והכל, אבל משיח?

עצוב לי שאני לא מסוגלת להאמין, באמת שעצוב לי.

פשוט--

ב-מיוחד אחרי מה שלמדנו בהסטוריה.

האנשים אז, (וסורי אם אני חוזרת על עצמי) כ"כ האמינו, היו בטוחים שהמשיח כאן. חדורים רוח אמונה ועשייה.

עבדו, טרחו, בנו, עלו.. ושוב, כלום. כלום.

אני כבר לא בטוחה שיש לנו במה לבטוח.

 

 

 

אנחנו לא נחפש פתרון אמיתי לטווח ארוך לבעיית הפליטים הערבים, אל כל הזמן נמצא פתרונות זמניים.
אנחנו לא נבנה תשתיות שיגנו על הארץ שלנו מבחינה סביבתית אקולוגית (במיוחד בהתנחלויות), כי אנחנו רוצים רק לשמור על עוד פיסת אדמה היום.
אנחנו נשים מזגן כדי שלא יהיה לנו חם עכשיו, אבל נעשה חור בכדוה"א, שרק יחמם אותו עוד יותר בעתיד.

אנחנו חיים את הרגע. בהנחה ש'עוד שניה המשיח בא'. אני חושבת שזה יפה, אבל אני מסכימה איתך שאנחנו לא צריכים תמיד להתעלם מהצרות ולומר 'זה בגלל המשיח' אלא לנסות לפתור אותן. 
אם יש המון תאונות דרכים, אז, כן, צריך לנסות להאמין כי אנחנו בדור של משיח ויש המון צרות. אבל צריך גם לנסות לחנך לנהיגה זהירה ולנסות למנוע את הקטל בכבישים. וכן הלאה.

וכן, אנחנו כבר יותר מאלפיים שנה מחכים. אין לנו כח, ולפעמים מתגנבת ללב מחשבה ש"הם לא זכו, למה שאני אזכה?". כי אני מאמין בזה באמת. כי אני פועל בשביל זה באמת. (אני לא אומרת שהם לא פעלו בשביל זה- אבל עובדה שלא מספיק. אז יאללה, לשנס מותניים!)

אני צריך להאמין שהמשיח יבוא בכל רגע.לא עוד 200 שנה. כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו. אנחנו צריכים כמה שיותר לקרב אנשים, לקרב את עצמנו, ולהכניס לתת-מודע של כל העולם ואשתו החורגת-שצריך לצאת מהשאננות! 

נחשוב קצת. אם המשיח יבוא עוד דקה וחצי ויראה אותי עושה שטויות? מה אגיד לו?? כשהוא יחלק לכל מי שחיכה לו הטבות-מה אגיד לו?? שהתייאשתי?? אנחנו צריכים להאמין שבכל רגע ה' משגיח עלינו. ואם יהיה עשירית מאית השניה שה' לא ישגיח עלינו (ח"ו ) אז כל העולם , כל היקום ייעלם!! רק זה צריך להכניס אותנו לשמחה עצומה בכל רגע ורגע בחיים! 

ואם ה' דואג לנו כ"כ סימן שהוא באמת רוצה להביא לנו את המשיח יותר ממה שאנחנו חושבים ("יותר משהעגל רוצה לינק-הפרה רוצה להניק") , ואם הוא רוצה להביא את המשיח והמשיח לא בא סימן שאנחנו מעכבים. ובכל רגע שהמשיח לא בא סימן שאנחנו לא פועלים מספיק להבאת המשיח ולכן לא צריך להתיאש.

 ובכל רגע ורגע לעשות כמה שיותר -מצוות,חסדים, זיכוי הרבים,לימוד תורה, כיבוד הורים וכו' וכו' 

ובעז"ה יבוא המשיח כמה שיותר מהר. לא עוד מאתיים שנה. כמה שיותר מהר...

אני מקווה שלא  יותר מידיי. פשוט הייתי חייב...

למה ה' כילה את חמתו על עצים ואבנים ולא על בני אדם?? כי הוא לא יכל.. הוא רצה לתת לעמ"י עוד צ'אנס..  בתכל'ס אני חושב שהתכוונתי למה שאמרת..

מה אתם??? מזכירים שלו?..

אנחנו לא יכולים לדעת מה ד' חושב, רוצה, עושה...

אז חבל לבזבז ת'זמן בלנסות להבין את זה...

ככה נראלי לפחות.

אמר ליה (אליהו הנביא לרבי יהושע בן לוי): אימת אתי משיח? (מתי יבוא משיח?)

אמר ליה: זיל שייליה לדידיה. (לך תשאל אותו)

- והיכא יתיב? (והיכן הוא יושב?)

- אפיתחא דרומי. (בפתח של רומי)

- ומאי סימניה? (ומה סימנו?)

- יתיב ביני עניי סובלי חלאים, וכולן שרו ואסירי בחד זימנא, איהו שרי חד ואסיר חד, אמר דילמא מבעינא, דלא איעכב. (יושב בין עניים סובלי חולאים (רש"י: מנוגעים, והוא גם מנוגע), וכולם (אלה שיש להם כמה נגעים, כלומר פציעות, עפ"י רש"י) מתירים את כל התחבושות שלהם, ומנקים אותם וקושרים אותם בחזרה בבת אחת (עפ"י רש"י), אבל המשיח עושה זאת אחד אחד (מתיר, מנקה וקושר כל נגע בנפרד), כדי שאם ייקרא לגאול את ישראל לא יצטרך להתעכב לקשירת כמה נגעים (עפ"י רש"י).

אזל לגביה, אמר ליה (הלך אליו רבי יהושע, ואמר לו): שלום עליך רבי ומורי.

אמר ליה: לאימת אתי מר? (מתי כבודו בא?)

אתא לגבי אליהו, אמר ליה (חזר רבי יהושע לאליהו הנביא, ואליהו שאל אותו): מאי אמר לך?

אמר ליה: אבטחך לך ולאבוך לעלמא דאתי (הבטיח לך ולאביך שאתם בני העולם הבא).

אמר ליה: שקורי קא שקר בי, דאמר לי היום אתינא - ולא אתא! (שיקר אותי, כי אמר לי שהיום הוא יבוא, ולא בא)

זה לא שאני בטוחה עכשיו שהיום הוא בא אבל אם ציוו אותנו להאמין שכל יום הוא יגיע אז אנחנו צריכים להאמין שכל יום הוא יכול להגיע.. והלוואי שיגיע במהרה.

אבל כמו שנא' לעיל שצריך לעושת מעשים כדי שיגיע וגם לי היה ת'סרט הזה שהבטיחו לי ש.. המשיח יגיע בשנת... ו... וגם... וחשבתי ש.. אבל לא!

הוא לא הגיע ואז למדתי לא להאמין לאנשים שאומרי בזמן.. יגיע המשיח.

 

ולא רק זה, לאנשים שאומרים לי כאלו דברים אני אומרת ללא היסוס "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח.. ואע"פ שיתמהמה אם כל זה אחכה לו"

וזה אחד מ13 עיקרים "שהמשיח יבוא במהרה ב.ב.א"

אני יודעת את הסיסמה...

אבל אני יודעת ת'סיסמא

רמה 1 ואני רוצה ממש רמה 2 כי זה לא ממש חוסם..

בס"ד

וההורים שלי רוצים להוריד אותו גם ככה!

כל הזמן מעצורים- אז בסוף, הוא כשהוא יגדל וידע את הסיסמה, או כשיהיה לו מחשב משלו והוא יהיה אחראי על עצמו- אז לא בטוח שהוא ידע לשים לעצמו מעצורים... אז עדיף שהוא יחנך את עצמו מגיל קטן לשים לעצמו מעצורים... ואז כשהוא חופשי- יש לו מעצורים משל עצמו....

 

חוצמזה שהם אומרים שהם גם סומכים עלינו...=]

ואני לא פותחת כזה הרבה

וזה בגלל שההתחייבנו לבזק משו כזה....

לכן אני יודעת את הסיסמא.

אבל- רימון חוסם גם דברים, שבחיפוש תמים, אתה יכול לגלות בטעות.

פרסומות,

דברים שצצים.

היום-  אם אני כותבת 'בננה' בגוגל, אפ'חד לא יודע מה אני יכולה למצוא.

אני לא רוצה שהאחים הקטנים שלי ייחשפו לדברים בלי רצון.

חברות שלי יש להם רימון וה' ישמור לאן הם נכנסות אם רימון ובלי רימון נכון זה תלוי הדרגה אבל אני חושבת שלפעמים לא חכם לשים תגבול הזה.....

עדיף לתת להתמודד

 

כל יום עם שאלות מוזרות,חלסססס..

אם הייתי צמח...הייתי עץ חחח

אם הייתי חיה,הייתי.

אם הייתי חיה הייתי נמלה, כי אז היו דורכים עלי מהר..
אם הייתי צמח הייתי עלה, כי אז היו תולשים אותי..

אריה,סתם כי אני אוהבת אריות,זה משהו עוצמתי הדבר הזה..

 

אם הייתי צמח הייתי בצל,כי אז הייתי גורמת לאנשים לבכות ואז כל דימעה שהם יוציאו,היינו מכוונים שזה לגאולת עמ"י.. כי כל השערים ננעלו חוץ משער הדמעות=]=]

ובכל זאת ---->

אם הייתי חיה הייתי נשר כי הוא עף - דבר שממש מתחשק לי לעשותתתתת!! וגם כי יש לו אפשרות לדאוג לילדים שלו כמו שצריך.. וזה חשוב לי מאד..

אם הייתי צמח הייתי אלמוג.. כי זה צמח מדהים, והוא במיים - שזה אחלה עיסקה והעיקר - שהוא בטוח לא עשה אפפם שום דבר רע לאפחד! (ת'אמת שגם לא טוב, מישו רואה אותו בכלל?)

 

 

הי ---

תגלי לנו את תוצאות המחקר...

בס"ד!

 

 

 

 

חיה-

הייתי זאב ערבות.

בגלל כל העניין של הבדידות, עבודה עצמאית. בגלל הכוח והעוצמה של הזאב,  והלבד. כאילו, לעיתים נדירות בהשפעת מקום המגורים שלהם, הם להקות. אבל בד"כ הם צדים לבד (או בזוגות, אבל זה די נדיר). זאת חיה מאד חזקה, מאד יציבה בדעתה.

אה, וגם יש על הזאב מלא סטיגמות.

 

 

צמח-

ציפור גן-עדן.

היא צבעונית, מורכבת, יפה ומיוחדת- אבל שונה. היא גדלה לבד או כמעט לבד, ולא שמים יותר מ-3 כאלו בזר ענקי. בד"כ שמים בזר ממוצע עם ציפור גן עדן, רק ציפור-גן-עדן אחת, לבד, רק עם עלים ירוקים. גם כן, לבד. וכמה שהיא צבעונית- זה מדהים. יש לצמח הזה המון תכונות שונות, המון גוונים.

 

 

יש לי עוד המון על כל אחד מהם, אבל הבאתי רק את ההתחלה... זה הכיוון שאני מתכוונת אליו...

בס"ד

 

חיה- הייתי קוף כי זו חיה שמצלחיקה אנשים ואני אוהבת להצחיק.

       וזו גם חיה ששמה פס על כולם ועושה מה שבא לה- הייתי רוצה לחשוב פחות מה אנשים חושבים עלי.

 

צמח- הייתי אולי עציץ או שיח כי הוא נמוך ואני גם נמוכה

        ( ועדיץ לא שותה המון מים- וגם אני חח)

בס"ד

אם הייתי חייה הייתי ארנב-כיזאת חייה שקטה!

ואם הייתי צמח הייתי כריסה=] כי זה שיח מדהים!יש לו פרחים מדהימים!וריח עוד יותר מדהים!!!ואני פשוט אוהבת אותו!

אני לא מבינה מה זה מעניין אותך אבל סבבה..

 

אם הייתי חיה - הייתי דולפין למה אני מתהה על ים =]]

אם הייתי צמח - הייתי רקפת.. לוידעת למה פרח יפה..

אני צריכה לחשוב על זה.

ואחותי, הזהרי נא שלא ליפול מגבהי המחשבה והעמקות אל מעמקי תהום היאוש והחידלון.

בס"ד

 

אני הולכת לפתוח פה את ליבי אז אם למישו בא לגחגך שיעשה את זה עם עצמו בלבד בבקשה:

למה נשר? אני אוהבת את השמיים, עם הגובה, עם המרחב, עם האוויר. זה ממש חסר לי בחיים.(אם את רוצה יותר פרוט בקשי...)

עוד סיבה? הוא יכול לקחת את הגוזלים על הכנפיים, הוא לא מפחד כל הזמן.....

ואמממ...למרות כל הוולט דיסני שהוא נתפס כחיה קצת תוקפנית-הוא תוקף לא כדי לפגוע אלא כדי לא למות..לא? אחרת איך הוא יאכל??

בקיצור...נשר

איזה צמח הייתי? וואלה בחיים לא חשבתי על זה.....עולה לי עכשיו רקפת ולא בא לי לפרט למה אבל אני צכה לחשוב על זה......

בס"ד

 

חבל, אני אוהבת להיות ייחודית

פחדנית תראי קצת בגרות במקום לגחך על כל דבר

אם הייתי חיה הייתי סוס.. זאת חיה מדהימה .. או פרה.. (:

 

צמח .. אהמממ  מריחואנה חחחחחחחחחחח

חיה:יונק דבש-י זאת חיה ממש קטנה אבל שיודעת לשמור על עצמה מפני העולם הגדול...חוצמזה היא ממש יפה...

צמח:שקד-כי זה הצמח הכי יפה לדעתי וגם כי נולדתי בחודש שהוא פורח בו...

אם הייתי חיה הייתי זאב.

בגלל המהירות, בגלל העוצמה, בגלל הלבד והביחד שמעורבבים אחד בשני בלי יכולת להפריד.

בשביל שאוכל לילל לירח בלי שיסתכלו עליי מוזר.

 

אם הייתי צמח, הייתי ברקן. יפה יפה אבל אל תתקרבו.

אני הולך עם האמת שלי גם אם צריך לנשוך עקבי סוס ולהסתכן ברמיסה..

צמח - צבר מצוי (סברס). אני פוגע בכל מי שנוגע בי בצורה גרועה, אבל מי שמבין בזה יכול לאכול פירות מתוקים..

^סתם סתם! אני סתם מושפעת מהחוברת של מרכז..

 

אם הייתי חיה הייתי זיקית- כי היא מתאימה את עצמה לסביבה שהיא נמצאת בה, ואני זקוה לזה נואשות..

 

אם הייתי צמח  הייתי רוצה להיות רקפת- כי היא מסתתרת מאחורי הסלעים- ואני אוהבת ת'ביישנות  הזאת..

אם היתיי חיה הייתי "תוכי קוקטיל"

 

אם היתיי צמח היתיי"ורד ננסי"

 

חיה - לוויתן. כי הם חיה מיוחדת ועמוקה, ובמיוחד אחרי הקרח בקצה העולם, לוויתן לבן, וכו'.

צמח - נראה לי... סולנום שחור. כי הוא כנראה רעיל אבל מאוד שימושי. או סרפד, כי הוא מאוד טעים... (אכלת פעם קציצות סרפד? עם מלח וקטשופ - זה מעולה...)

אני פשוט לא סובל אותו...

(לא ת'בנאדם, ת'שירים שלו...)

זה בעייתכם!

 

 

אין עליו

תמיד שמח.

לא אוהבת.

כי יש לי המון בודדים..[יענו כל אחד לבד או אם עוד מישו...]

אז בשמחה!

רק תגידו!

 

ממ.. כבר העלו תמונה של הבנות..

אף אחת לא חייבת להגיד שהיא היא.

בקיצור- תעלי

בס"ד

 

אז למה שלא תארחו חברה זה לזה??

בס"ד

 

יש בך קצת עומק, נסי להבין את זה...

יש כזה ספר "הגולה" שמסביר את הרעיון ממש יפה...

 I Have nobdoy (אין לי גוף...) קטע ממערכון של אלי ומריאנו..

זה שיא הכיף, וגם לא עושים את זה בד"כ...

מכינים איתם ארוחת ערב שווה כזאת. אני הכנתי איתם פיצות וסלט וכאלו דברים.

ובסוף את מחלקת צ'ופק סינר שכתוב עליו: "נאכל את מה שנבשל.."

היה שיא הכיף והם ממש נהנו! (הם בכיתה ו'...)

אם את רוצה עוד פרטים את יכולה באישי...

בהצלחה !!!

 

 

מהמוות, אל החיים. האמיתיים לנצח.

 

 

 

 

ת.נ.צ.ב.ה.

 

 

?
לא!
צריך להמשיך! תבכי אם זה עוזר.. אבל זה לא אומר שצריך להיות בדיכי כל היום!
אני מבינה מה את אומרת כי גם לי זה קורה! אבל ריך להמשיך אם החיים!
חיבוק חזק!

במיוחד מהיסודי.... הייתי רעה אליהן.... גם עכשיו יש לי יסורי מצפון =[

אם זה לא היה כואב לך בכלל, אז באמת היינו צריכים לשאול - איך את מחייכת? איך את שמחה כאילו לא קרה כלום?

כי באמת, אם את לא מרגישה כלום אחרי שהיא נהרגה - זה אומר משהו.

 

אבל זאת לא המציאות.

כאב לך. כואב לך. את חושבת על זה הרבה.

אבל את לא באבל, ואת לא צריכה לאלץ את עצמך לשקוע בצער. זה לא בריא!

כמו שאומרת הקלישאה - החיים ממשיכים.

וזה מה שתהילה היתה הכי רוצה בעולם.

 

תקשיבי לעצמך. את מרגישה עצב שגורם לך לרוצת לבכות יום שלם? תעשי את זה.

את מרגישה עצב, אבל לא עד כדי כך, ומתחשק לך ללכת לטייל? לכי לטייל.

אבל אל תכריחי את עצמך להיות באבל ובצער. זה לא ממש מועיל...

תמשיכי לשמוח ולחיות, להנות מהחופש, להוסיף אור וטוב. זה כ-ן מועיל.

 

 

זה קשה...

מה שתהיי בטוחה היא עכשיו בעולם שכולו טוב מי שסובל זה הילדים שלה....ובעלה כמובן והמשפחה

ישראלית.....

הקב"ה עושה דברים שלפעמים אנחנו לא מבינים.

ואני חושבת שאם קורה חס ושלום דבר כזה אז צריך להמשיך לחיות , כמובן שמותר לבכות,

ומותר להתאבל ולהיות עצוב אבל החיים צריכים להמשיך.

וגם הבעל והילדים יצטרכו להמשיך לחיות כי פשוט אין להם ברירה!!!

אין מה לעשות -ה' נתן ה' לקח!

 

בהצלוחה נשמה!!!

 

את יודעת חבל שלא באת למפגש של הפורום רציתי להכיר אותך!!

בטח אצל ההורים..

באמת ממש מצער לשמוע,

ואני ממש ממש מבינה אותך שאת ככה מרגישה, זה קרה לי השנה כמה פעמים שאנשים נפטרו (אני לא יודעת אם את מנוסה..) אבל אני יודעת שכשמישהו נפטר לך - אתה מרגיש כאילו נחרב העולם, נעצר, ואתה לא יכול להבין איך יש אנשים שממשיכים כרגיל, אתה אומר לעצמך - לי נחרב העולם והם? כהרגלם?

ואז אחרי כמה זמן כשלמישהו אחר נפטר מישהו, והרגשתי שכן אני ממשיכה כרגיל את החיים הבנתי שאולי בעצם לה, נעצרו החיים , אבל האדם מבחוץ לא רואה את זה, לאדם שנפטר לו מישהו קרוב - נשרף בתוכו..אי אפשר להבין את זה..זה כל פעם מחדש..

אבל אני חושבת שעם כל זה אנחנו תמיד צריכות לזכור שהכל אבל הכל לטובה! שאנחנו לא יודעות למה זה קרה, ולא מבינות חשבונות שמים, אבל ה' עושה הכל לטובה! וכנראה שזה מה שיהיה הכי טוב לילדים שלה,

אנחנו צריכות לזכור שכן צריך להצטער אבל יש נורמות, צער אינו עצב - המביא לידי דיכאון!

אדם שמתאבל על קרוב משפחתו - מצטער, אינו שומע מוזיקה ושירים וכו' אבל תמיד תמיד צריך להשאר בו גם שמחה, שבכל אם נרצה נמצא אותה..אמנם היא נסרת מאיתנו הרבה, אבל עם חיפוש וקצת יגיעה נגיע אליה!

 

זה שיא הקשה, אבל אני חושבת שכשאת רוצה לבכות- אז תבכי , ושאם את רוצה לדבר עם מישהו - תדברי, תחפשי את האדם המתאים ותדברי איתו באמת, אל תשמרי את כל העצב אולי ייסורי מצפון וכאלה אצלך - תפרקי!! מתחננת!!

ועם זאת כשאת רוצה לצאת לטייל ללכת סתם עם חברות וכאלה - אל תמנעי ממך את זה, את כל היום תהי כבולה מתחת לפטירתה - וככה זה יכניס אותך יותר עמוק..

 

אז מקווה שעזרתי לך...

וממש ממש בהצלחה!! זאת התמודדות לא קלה..

וסליחה ממש שחפרתי.. הייתי צריכה..

בס"ד

לפני כמעט 9 שנים נפטרה סבתא רבא שלי, הייתי בערך בת 6...את לא יודעת איזה יסורי מצפון יש לי עד היום!

עשיתי לה את המוות!!!!אני כמעט יכולה להבטיח לכם שהיא שנאה אותי!אני ואחשלי הקטן (הוא היה אז בן 4 שהיא נפטרה) עשינו כל מה שהיא אמרה לנו לא לעשות!!!כל שבת שניה היינו אצל סבתא שלי ובשבת בבוקר כל הנכדים הולכים לאכול אצל סבתא פנינה!היא אמרה לנו לשבת ולא להפריע לשירי שבת אני ואח שלי רצנו מסביב לשולחן (שהיה ענקי!ארוך, מלא כיסאות, ואנשים) וצרחנו וצחקנו ועשינו רשע לא נורמאלי שכל הזמו השכנים הערבים היו באים לבקש שקט!היא אמרה לי לא להרביץ לאבא שלי ולטפס עליו ואני בכל זאת עשיתי את זה, ואבא שלי אמר לה שזה לא כואב לו ושהוא נהנה והיא רק צרחה עלי ש"על תעלי על הנכד שלי!!!אריאל!מספיק!שלא תעיזי לעשות את זה יותר!כיבוד אב ואם"אבא שלי סיפר לנו שהוא היה ילד עוד יותר שובב ממני ומאח שלי, שהוא היה רשע ועשה כל הזמן צרות ובאמת הגיע לו שיצרחו עליו ושיענשיו אותו לאיזה 50 שנה!והיא בחיים לא צרחה עליו!בחיים!לא הרימה עליו קול!הגעתי למסקנה שהגזמתי!שהייתי ילדה ממש רעה!וכעסתי על עצמי!ואם היו נותנים לי להביא מישהו מהעבר לחמש דקות, הייתי מבקשת אותה!לבקש ממנה סליחה!כי היא מגיעה לה!עד שהבנתי, נכון!מה שעשיתי היה לא בסדר!אבל היא בטוח לא שנאה אותי (או שכן...), היא ידעה שאני ילדה קטנה, היא הייתה חולה ומבוגרת ודאגה לאבא שלי שאותו היא אהבה אהבת נפש!!!הנכד המובחר!צריך לקחת הכל בפורפרציות...לפחות להשתדל...ב"הצלחה!

בס"ד

 

בפעם הבאה בעז"ה

ל"ט!

 

אימלהה חח אני הייתי שיאא הנלחצת כל הכבוד שלא נכנסת לפאניקה )

בס"ד

 

אמאל'ה!

העם איתך ומאחל לך החלמה מהירה

פעימה - מה מגניב בזה ???

 

בס"ד

אבא שי ניסה לצחוק איתי פעם, הוא ביקש ממני להחזיק מזוזה עם דבק מהיר או משהו כזה!!!קיצר!נדבקו לי האצבעות!!!זה לא היה נחמד!!!היה לי איזה שבוע אצבעות מחוברות...

אח"כ לקלף את זה לקח לי שבוע..

 

 

ידבקו האבעות..על מי אתם באים לעבוד..ועכשיו...אני כן...אולי קצת..

 

העיקר שעכשיו את שלימה ובריאה..!!

 

שמעתי על בחור אחד, מסכן.. שחברים שלו התעללו בו בשנתו ומרחו לו דבק על הריסים..
כשהתעורר בבוקר- לא יכל לפתוח את העיניים..
היו צריכים לגזור את הריסים כדי שיזכה לראות מנפלאותיו של הקב"ה..

אל תעשו שטויות!

שמתי שהיא היתה ילדה קטנה היא הכניסה תאצבעות שלה למוכנה שחותכת בשר ואין לה כמה אצבעות ביד אחת לא זוכרת נראה לי 4 אין לה מפחיד.....

חוץ מזה יש סיפור עם חיים ולדר על ילד שבטעות הדביקו לו את העיניים

שלומשנה מה יקרה- זה יקרה להם, וזה יהיה הדבר הכי הזוי ביקום...