יש אדם עם כפית בסוכר ש - "וואלה אחי, נחמד".ויש אדם עם כפית אחת בסוכר ש - "בעע. מררר".
זה שהכפית אחת מתוקה לו - הוא לא התרגל להרבה סוכר, לכן, גם מקצת סוכר הוא נהנה...
זה סף הרגישות שלו לסוכר - גבוהה. הוא צריך הרבה סוכר בכדי להתרגש.
זה סף הרגישות שלו לסוכר נמוך. לכן גם בקצת סוכר הוא מרגיש מתוק.
שמור על הרגש אחי. חזק חזק ואל תבזבז אותו על דברים לא בזמנם.
עכשיו אחי, אני הולך להראות לך משהו שיכניס בך עוד חוזק ללב.
שמור עליו מכל משמר. זה משהו שנכתב בתגובה למישהי - על פתרון שיהיה למטה לבעיה שהצגת.
יודעת מה זה מזכיר לי? את חבר שלי, תמיד שידידה שלו מתקשרת הוא הולך שם ליד הפרגולה, ופתאום רואים בן אדם נהפך כולו למלאך. וואו, הלוואי היה מדבר איתי כמו שהוא מדבר איתה...
סתם הזכרת לי את זה כי אמרת שהוא היחיד בערך שמבין אותך. אז אגב אם כבר מדברים על זה, נראה לי שכמעט כל בת עם ההוא שהיא משחנש"ת איתו, היא חושבת שהוא היחיד שמבין אותה. זה הראש של הבנות, תקני אותי אם אני טועה.
אמרת שיש מצב שלא יצא מזה כלום, ואני אומר שפה הבעיה היותר גדולה. היית אומרת חתונה או משהו כזה, נו - לא שזה טוב, בריא ומותר, ממש אבל ממש לא - אבל יש על מה לדבר - וגם אז זה לא טוב ואסור. אבל פה הרי זה סתם קשר בשביל לפרוק. הרבה יותר מיותר, הרבה יותר מזיק.
תגידי - נו אתה לא מבין, אני מרגישה איתו בשמיים כזה, פתאום הנה מקשיבים לי אחד רציני.
תגידי - חשבת פעם למה יש לנו יותר כיף בשחנ"ש עם המין השני? יענו, מה קרה שההוא בכיתה שלי בחיים לא ראיתי אותו מדבר בכזו מתיקות כמו שהוא מדבר עם ידידה שלו, בחיים לא זכיתי לראותו אותו מדבר ככה מנגיד --- איתי. אגב, זה לא שאני "עוף מוזר", כי זה לא רק איתי אל זה אפשר לומר בפה מלא עם כולם.
תחשבי על זה. כשתהיה לך תשובה, תגידי.
אחרי זה תוכלי להבין שכל עוד מילה, עוד צלצול ועוד פריקה, זה פשוט לפרוק את העתיד לאט לאט. אז לא בבום אחד כמו החילונים שאצלהם חברות זה כמו גרביים, אבל זה לאט לאט. כל פריקה, היא פשוט פריקה. של הרגש.
הוא לא ימחק לך בזיכרון. בויכוח הראשון עם בעלך את תראי את התמונה של הבחור מהשביעית מולך, תחלמי שאת מתקשרת אליו. אז - רק אז את תאכלי את הלב. אוו'ץ. זה יהיה כ"כ כואב. אז לא תוכלי להרים אליו טלפון ולספר לאותו ידיד שזה כואב. אז הוא לא יהיה שם בשבילך. את תצטרכי להתמודד עם הכאבים האמיתיים לבד. את מה שאת פתחת, את תהי חייבת לסגור, אבל הפעם זהיהיה לבד. זה כמו האלה שמופוצצים חצ'קונים. בהתחלה זה נראה שהנה, פרקנו - הורדנו מעלינו עוד חצ'קון, הנה, הצלחנו לעבור עוד שלב ע"י פיצוץ החצ'קונים. אבל לא יאחר היום מלראות שהפיצוף אכן גם לפיצוף. הצלקת שם תשאר לכל החיים. בדיוק כך, גם באיחוד לבבות. את תתני את שלך עכשיו אפילו קצת, את תחשבי שזה תרופה. מה? הרי את עכשיו סובלת, יש לחץ בגרויות, ההורים עצבנו ובכלל הבנות בכיתה חפרו לי במוח. אשפוך קצת, אפרוק. אבל אחות, קצת הסתכלות אמיתית על העתיד. אוהבת את בעלך? אז למה שהוא יקבל לב משומש? מזה משנה כמה, אבל הוא משומש. תהי עכשיו עם יד על הלב - איזה בעל היית הכי רוצה? אחד שבא עם כל האהבה, שא הראשונה שלו, את הכי מרגשת שלו, את השחנ"ש המרגש והראשון שלו עם בת, את המדהימה שלו הכי בעולם, אין לו את בכל העולם שהלב שלו יותר מרגיש פועם, אין אחת שעושה לו את זה, רק את. איתך הוא חלק את הפנימיות פעם ראשונה בחיים. האא, אחד כזה או אחד כמוך שעכשיו מתייעץ עם אפרתעל כמה קשה לו ונותן לה חלק מהלב שלו. עם יד על הלב. היית מעדיפה בעל יד ראשונה, נכון? אז למה? למה את עושה את זה לעצמך והופכת את עצמך למשומשת יד שנייה? למה?!...
זו צלקת לכל החיים. צלקת-לכל-החיים.
על הלב, אי אפשר לשים מייק-אפ לשטשוט צלקות.
נמחק.
אוו'ץ. כמה שהנושא הזה כואב, זה פשוט לא יאמן.
טוב, אז אני קודם אקדים ואומר שאני לא נשוי, עוד לא יצאתי לאפילו לא לדייט אחד,
ובכל זאת אני אכתוב כאן את מה ששמעתי מגדולים ממני.
קודם כל לדבר היותר קצר: אם את מתכוונת לבעל ואישה שעכשיו חיים אחרי 20 שנה,
ואת שואלת איך אפשר להחזיר ת'פרפרים לבטן כמו פעם, אז לפי מה שהבנתי, כמו פעם?
שהפרפרים ירקו ויזמרו בבטן? לא חושב שזה אפשרי. מה שכן - נוצר קשר של אהבה אמיתי,
כמובן גם עם רגש, אבל משהו יותר יציב וחזק מאשר "פרפרים", שאותו קשר זה, הוא הכי יציב
בעולם, והוא גם עדיף על ההוא של הפרפרים. קיצור, כמו שמן הסתם התלהבו מילד קטן שנולד,
ועכשיו האמא לא "מתלהבת" ממנו במובן של - "יווו, כאפרה, תארו ת'תינוק שלי החמוד הזה", אלא עכשיו
הקשר הוא הרבה יותר עמוק, אמיתי, בסיסי, יציב, מלא אהבה, ככה זה גם בחיי נישואין של היום יום.
כמובן שיש רגש ב"ה מלא אהבה, אבל האהבה שם שונה, הרבה יותר טובה ויציבה, אמיתית ומובטחת.
קיצור - על זה, וואלה אין לך מה לדאוג. שתגיעי לזמן ההוא, תלמדי בדיוק איך שומרים על "אהבה תמידית",
אמיתית, יציבה ולא אחת כמו הרוח שהחבר מהשמינית זרק לתוך הלב השבור שפתחתי אליו...
ו - עכשיו לנושא אפשר לומר היותר דחוף וכאוב לך, מסתבר. לפעמים אנחנו מאבדים את "סף הרגש" שלנו.
יענו - עד עכשיו היינו רגילים לשתות כפית סוכר, פתאום זה עלה לשתיים. מה קרה? אחד כבר לא מרגש אותנו...
כך זה גם באהבה. היינו וצחקנו עם כל החבר'ה מהשכונה, אז עכשיו ראבק, אנחנו רוצים שוב את ההתלהבות
הראשונית הזו בדייט - בפגישה הראשונה, את הפרפרים האלה שעשו לנו כ"כ כיף בבטן, אבל....
א-י-ן, זה לא אותו דבר. אוף! אוף! אוף! למה לא הייתי מספיק חכמה אז בשביל להקשיב לאלה שאמרו לי אל תעשי את
הצעדים הלאה, אל תתקרבי לבנים שחנ"ש, כי זה סתם יהרוס אותך. ועכשיו - אנחנו הרוסים. שבורים, ו...
הרגש, נהרס. אז יודעת מה עושים? יש פה שני מהלכים ---->
קודם כל כמו בתה, אם רוצים לחזור שכפית אחת תעשה לנו מתוק בפה, אם רוצים לרדת משתיים לאחת - הולכים לקיצוניות השנייה. מעכשיו, אנחנו שותים חצי כפית ביום. בעעע! זה מררר...
כן, בדיוק, זה מר, ועם הזמן זה יהפך לפחות מר, ועוד פחות מר. ואז שוב פחות ופחות, עד שאחרי זמן נגיע למצב שכפית אחת, וואו, זה מתוק. בדיוק ככה גם באהבה, אם הרסנו את הרגש, שחקנו אותו ע"י דיבור, צחוקים וכדו' עם בנים אז עכשיו הולכים לצד השני. לקיצוניות השנייה - עכשיו הגיע הזמן שנלמד את עצמינו, את הרגש שלנו, להתלהב מבן, משחנ"ש עם בן. איך נעשה את זה? ע"י "התנזרות" מבנים, התרחקות מהם לגמרי עד כמה שאפשר. לנתק את
כל הקשרים שישנם, ואת כל אלה שהיו, פשוט להסיח את הדעת מהם. זה, ההליכה הזו לקיצוניות השנייה -
תתן לנו, תבנה לנו ת'רגש מחדש, ובעז"ה, עם הרבה תפילות - נוכל בדייט הראשון שלנו, להרגיש "פרפרים" מתוקים
כאלה שילטפו לך ת'בטן מבפנים, בשיא ההתרגשות ובשיא ההנאה.
אגב - זה גם ההגיון שעומד מאחורי איסור "נידה". לא לגעת באשתי שבועיים שלמים?!...
כן, אחרי השבועיים האלה, אתה תתלהב ממנה, ווא ווא איך תתלהב. ככה, למשך כל החיים.
יש פה עוד מהלך, שאלה מעיינינת שאעלה בפנייך -
אדם חוזר בתשובה. אבל הוא היה אחד מ-ז-ה שהתעסק עם העולם הזה.
דוגמניות בחיים שלו זה היה ממש כמו ביסלי, וים מעורב זה כמו האמבטיה שלו כל יום.
עכשיו הוא רוצה לחזור בתשובה, עכשיו הוא רוצה לשבת מול הגמרא, עכשיו הוא רוצה להתקרב לאבאל'ה.
איך?! איך אפשר למחוק את כל התמונות האלה?! איך זה אפשרי?!...
פעם שאלתי את השאלה הזו, את הרב שלי, הוא ענה לי שאפשר. מה ההגיון שעומד מאחורי זה - שאלתי.
הוא לא ענה, אמר שיביא לי מקור שמסביר את זה. בנתיים, לא קבלתי תשובה. לכן שאלתי אחד שחזר בתשובה.
אחד דוגמן, משהו צמרת על, יצא לי לדבר איתו שיחה אישית. מה שהוא אמר לי, אני לא אגיד עכשיו,
אבל מה שכן אגיד לך - שאפשר. זה אפשרי, לא למחוק את העבר, אבל בהחלט שהוא לא יפריע לעתיד המדהים
שמחכה לכל אחד ואחת מאיתנו. אפשרי, אני חותם, וזה גם מאוד הגיוני למה זה אפשרי. לא משנה,
העיקר זה שזה אפשרי.
עם מלא מלא תפילות, בעז"ה את תעמדי עם מלא רגש של אהבה תחת החופה ו...
טוב, אני משאיר לך ת'דמיון עם צ'ק פתוח. אבאל'ה בעז"ה יפרע לך את הצ'ק.
החצי השני שלך יגיע בעז"ה מהר, מלא אהבה, מלא התרגשות, לחיים נצחיים.
--
אחי, איתך. תשמור את הדברים עמוק בלב.
האא, ואל תשכח את - "מעניק לך ת'תורה שתטהר את הנשמה", התורה.
בראתי תורה תבלין, שתתן טעם לכל המהלכים פה בעולם. שמור אותה איתך.
צדיק, מקוה שקצת עזרתי. בשמחה דבר איתי באישי או במסר. באמת בשמחה וחופשי.
בהצלחה לכולנו. אתה בעז"ה תצא מזה עם רצון ו - בגדול. כמו גבר אמיתי.
שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת לכל עם ישראל!
(מי כמונו יודע...) שרוצה להיטיב.. ולכן יש את העוה"ב ששם הנשמות נהנות מזיו השכינה.. וזה אחלה עיסקה.. 
ממעמקים
..אביולה..
ישראלית...
הסנה-בוער
].
..)