שבוע טוב!!okey
שבוע טובבבהיסטוריונית
שבוע טווב!!!11
)))))אוריין
שבוע מעולה!!!רוצה להבין
שיהיה לכולנו שבוע ממוצה, מעניין, פעיל ותורם!!!
שיהיו לכולנו חיים כאלו באופן כליי!!!
אוהבתותכם
חחח..אמןן..=]]מוריה!!
אמן ואמן..okey
ווא!! אמןןן!! חחשירסאחרונה
מישהו מוכן להסביר מה הולך כאן????!!!!שואף להתנחל
אין לי מוסג.חשבתי שזה רק במחשב שלי.אורושקוש
שאלתי את משה(Admin)והוא אמר שזה תקלה וזה בטיפול..!שואף להתנחל
מזהה עוד לא הבנתי?? מה קרה??okey
העמוד נהיה קצר... ובעמוד 2 אין בכלל כלום!!שרון.
אני ש-ו-נ-א-ת- את העיצוב החדש!!! ויש בו עדיין מלא בעיות!
נכון צודקים.. איזה בעעסה...okey
מזה???????????סמיילי!
הסבר-נמחקו הרבה הודעות מהפורומים,ועכשיו מטפלים בזהשואף להתנחל
כן!!!ולי בהתחלה זה לא נפתח בכלל!!היה כתוב שיש יותררוצה להבין
מידי עומס על העמוד!!! נמחקו כככככל השירשורים הקודמים??!?!
יוו גם לי זה השתגע חשבתי שזה המחשב...שלבוקית
באסה שיתקנו כבר..
(שילחליפו לקודם!!!)
מה זה??מישי' מאפושו'
כל ההודעות שכתבתי נמחקו!
אז זה לא רק אצלי?פזוש
חחח אני גם חשבתי שזה רק אצלי...ואי איזה מעצבן זה..אוריין
כןן איזה כפות..סתם אחת!
הוא לא פותח לי 3 כינויים!!!!!!ומחק לי דרבים!!!מתו"ש
זה עוד פעם קרה!!!!רוצה להבין
גם אצלי זה ככה וגם אני שונאת את העיצוב החדשנ.ג
גם האתר נתקע מלא!! זה רק אצלי?נצח לנצח!!!
מזה העיצוב הזה???
לפי דעתי זה היה ממש מיותר!!
לכאן >>>>אח..אחרונה
יש תקלה , הם בעז"ה משתדלים לעבוד עליה.
בנתיים - כנסו לפה:
שבת שלום ומבורכת!
ארוך..אבל חשוב! לקרוא..זה כתוב בכאב ממש!אנונימי (פותח)
בס"ד
אני רוצה לספר לכם משו ואולי הציל כמה נשמות של הקב"ה והיה זה שכרי!
אל תנסו לגלות מי אני-כי מעולם לא הגבתי בפורומים ובמיוחד בפורום הזה..
--------------------------
עד לפני שנה הייתי אחרת-נערה בת 15 תמימה ,באמת שלא ידעתי כלום בחיים שלי ממש כלום!
חייתי לי את חיי,חיי חברה נורמאליים,בריאים ותקנים לנערה בת גילי..אולי ידעתי קצת פחות דברים מכול בנות כיתתי אבל באמת שזה לא הפריע לי !
ואז..
הגיע החופש הגדול..(של שנה שעברה( ההורים שלי רצו לקנו לי,לבת הכול כך טובה שלהם מתנה.."מחשב נייד" נוצץ,חדש,חלום של כל אדם
הייתי מאושרת..באמת!
ההורים שלי הסבירו לי שיש לי פה משחקים,אינטרנט,ועוד כמה תוכנות,זה לא מאוד הזיז לי..מבחינתי אינטרנט היה עוד סוג של תוכנה ממש כמו אקסל או ואורד,
בהתחלה קצת הייתי מתעסקת איתו..עושה מצגות.. באיזה שלב זה כבר התחיל לשעמם אותי לא הבנתי איך אנשים יכולים להיות על המחשב שעות זה כז'ה משעמם.. שבעות לא הייתי מתקרבת לדבר הזה..עד שיום אחד לאחר חודשיים בערך..הגיע אלי בת דודה מהצפון לביקור ורצתה להיות במחשב..כמובן שנתתי לה בשמחה..מבחינתי שגם תיקחי אותו במתנה..זה אחד הדברים המשעממים ביקום!
ראיתי את בדודע שלי מדליקה ואוטומטית נכנסת לאינטרנט,לאתר ב-7 ,הורידה איסקיו,פייסבוק מייל,חטפתי חום! הי אפרת מה זה כל זה?
היא הסתכלה עלי המומה-מה את לא מכירה?! לא,אני לא מכירה..עניתי..
וכך ישבתי לידה שעות והוקסמתי ואו איזה "תוכנה, משוכללת זה אינטרנט ואו!
היא הלכה..
ואני ישבתי נרשמתי בבשבע,פתחתי לי איסקיו,פייסבוק מייל,והתחילה החרישה..עדיין לא הבנתי שאני מכניסה את עצמי לבוץ שקשה מאוד לצאת ממנו אם לא יודעים איך!
פתאום התחלתי לקבל בקשות אישור,ואישרתי בנים,בנות את כולם!
לא ביקשתי פרטים אבל את שלי נידבתי בקצב..לא מודעת לסכנה האיומה!
פתאום דיברתי פעם ראשונה על בן! ואו התחלתי להרגיש תחושה שלא חשתי בחיים!..וזה למרות שדיברנו עניני ממש!
בלי לנסות לפתח שיחה בכוח בלי התלהבות מצידו מוגזמת-אבל אני הייתי בעננים!וכך..עוד בן ועוד בן..
עד שהגעתי למצב שלא אישרתי יותר בנות!!!!!...יכול להיות שזה נשמע לכם מוגזם אבל הכול פה אמיתי ממש!!!..(מי שחווה פעם ראשונה-ונחשף למין השני זה באמת גורם לו לסחרור חושים אבל יכול להיות שלי בהקצנה..יש מצב!)
הייתי מדברת שעות! עד אור הבוקר..עם בנים ובפעם הראשונה שבן שלך לי את המילה "אוהב אותך"( עכשיו אני מבינה שלא הגיוני שבן יאהב אותי בגלל הכרות וירטואלית) "כפרעלייך"..וכו' וכו'..ואו הייתי חוטפת צמרמורת בכול הגוף..נחשפתי לצד השני שלי ופשוט התמכרתי עליו!
התחלתי להרגיש שאני מתאהבת אבל בהמון המון בנים לא באחד! לא היית כבר מרוכזת..כל הזמן חשבתי מתי כבר אני יגיע הביתה ויתחבר-הייתי נמצאת בחדר שעות ורק מתכתבת מבזבזת זמן כ"כ יקר וחשוב על כלום אוכל למשל כבר לא עניין אותי ,
הייתי משחקת ברגשות של המון בנים וגילתי שאני עושה את זה מצוין..שה' יסלח לי..
ידעתי שיש בנים רבים שממש אוהבים אותי הרגשתי כמיה בין כמה מהם..היו כאלה שסתם דיברתי איתם אבל היה כמה שממש אהבתי אותם אהבה עזה!
השחקתי לעצמי את הרגש..לאט לאט אבל בטוח..
יום אחד..זה הגיע לשיא!!שלחנו תמונות..ואז כבר באמת הרגשנו שאנחנו אוהבים ורוצים את אחד את השני..למרות שגרנו במרחק של שעתיים נסיעה..
ואז גם דיברנו בפלאפון ואו זה היה מדהים!הייתי חוטפת צמרמורת בכול הגוף הייתי מאוהבת!
ואני רק בת 16..נערה קטנה וטיפשה!
ואז גם התחלתי להתלבש..צמוד,קצר ,לפזר את השיער..ולנסות למשוך תשומת לב מכל הבנים ברחוב והאמת הצליח לי..
נערים התחילו לשורק לי ואני הייתי בעננים..לא הבנתי איך עד עכשיו פיספתי את החוויה "המדהימה" הזאת!
יום אחד חזרתי הביתה מאוחר..בלילה דיברתי בפלא' עם אחד שהכרתי מאינטרנט וכמובן לא עשיתי את זה בבית! שחלילה ההורים שלי לא ישמעו..
אבל ההורים שלי לא היו טפשים בכלל לא! הם פתאום ראו שהתחלתי להתלבש להתחצף וזלזל בלימודים,ולעוף מבית הספר כמה וכמה פעמים!
אני באה ממשפחה חרדית!אבל אף נער שהכרתי לא ידע את זה..שהיינו נפגשים הייתי מורידה את הגרביים..ומושכת את החולצה למטה שתראה פתוחה..
לא רציתי להיות חרדית!נחשפתי לעולם הפתוח ורציתי לחיות בה..היום אני יודעת שטעיתי..ואני מלקקת את הפצעים!
הגעתי הביתה מאוחר...ושמעתי קול בכי חירשי..
ואת אבא ואמא משוחחים..הקשבתי ושמעתי שאבא אומר לאמא שהרב אמר שצריך להציל אותי!אותי?! אותי?! אותי?!
המילים זעזעו אותי הבנתי שההורים שלי הלכו לבקש עצה מהרב שלנו והוא אמר שצריך להציל אותי איך הוא יודע?!!?!!
נכנסתי לחדר נעלתי את הדלת התחברתי והמשכתי ליפול..עמוק עמוק...
אמא דפקה לי על הדלת..עשיתי את עצמי ישנה זה היה קצת לפני פסח והיא הלכה..
בבוקר קמתי אמא נכנסה לחדר ובלי דיבורים לקחה את המחשב ויצאה!
"מה את עושה??!!!" צרחתי "תחזירי את זה לפה עכשיו"-לא האמנתי שאני זאת שמדברת אבל כן..
היא לא התייחסה לקחה את המחשב והלכה רציתי אחריה התחלתי להתעמת איתה בידיים ובבית צרחות אימים!
הרגשתי שהחיים שלי טמונים במחשב! נכון החיים הרעים שפגעו בי והרסו את נשמתי!! הרסו והרסו
בום!
המחשב נפל.נשבר לשתיים התחלתי לבכות –"אני שונת אותכם –פשוט שונת"-(אחח..תראו לאיזה מדרגות נמוכות הוריד אותי המחשב!)
אמא הייתה המומה! אבא גם לקחתי את הרגלים שלי ואמרתי להם..אני הלכת להתאבד!פשוט כך..בכיתי בכי היסטרי..
ההורים שלי ראו שזה רציני וזה באמת היה הרגשתי שאין לי יותר טעם לחיים!
תפסו אותי..והתחננו על נפשם בכו ובכו ובכו ואני הייתי רעה..דוחה!
המשכתי להיאבק בהם ולהטיח בהם אשמות וקללות-אני הילדה הטובה התמימה מלפני שנה..
זהו מפסח אין לי מחשב!..אין לי אינטרנט בהתחלה זה היה איום! לא דיברתי אם ההורים שלי במשך תקופה אורכה..
היום אני מודה להם!אני יודעת שהם הצילו אותי פשוט כך..הרי זה ברור שלא הייתי מתחתנת אם אף אחד שהכרתי..בתוך תוכי סלדתי מהם והם בטח ממני אז לא חבל להרוס רגש מדהים שכזה..
פחות או יותר חזרתי לעצמי התמימות שלי הטהורה כבר איננה..וזה כואב לי מאוד!
אני הרוסה פגוע שבורה ורצוצה גם שעברו המון חודשים מאז כמעט 3 חודשים!
אבל אני באמת מודה להורים שלי!
ומתחננת אליכם בנות אל תעשו את הטעות הזאת בבקשה!!!!!!
אני מסכימה לדבר איתכם באישי..לא בשביל לחפור.אבל מי שבאמת נמצאת בזה אני אשמח לעזור לה לצאת וזה הי'ה שכרי!
אין לי עדיין אינטרנט בבית אבל נסעתי לסבתא שלי לשבועיים..ואני מתחברת מפה..כמובן שאני לא מתקרבת לשם הקודם או לאיסקיו למייל או לפייסבוק..לא רוצה לפתוח את הפצע המדמם הזה שוב!!
שבועיים אני פה ואני אשמח לעזור..המון הצלחה בנות!!!
אני..=]
הודיה..נצח לנצח!!!
אני חושבת שלא 'לקחת' אותה נכון!
היא באה מהנקודה שלה.. סיפורה האישי מעיד על מה שהיא עברה..
ועובדה שהרבה הזדהו.. מראה על מקרה (לצערינו) נפוץ וראלי..
לכן, זה לא שהיא באה להעביר עכשיו מסר ברור..
'לצאת מהכל..להתנתק..לא לדבר יותר עם אפחד..! לא היא באה לומר..
הזהרו!! תראו מה קרה לי.. ותלמדו!
התגובות פה מראות שיש קולות הזדהות..
וזה רק מראה שזה נושא בוער..
כן.. אינטרנט זה מסוכן!!! וגם אלה שבטוחות 'אני תמימה?! ממש לא!'
הרבה פעמיים טועות.. הכישלונות.. באים באופו מפתיע.. ונגררים אחרי דברים..
בלי לשים כ"כ לב..
לכן יש לחזק את דבריה..
שימו לב למה אתם עושים כאן!! לפני שיהיה מאוחר!
אתם חייבים לראות את הסרט הזה!!!Apple
תראו אותו ולא תצטערו... http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=9371
תודה ל- "אח.." שבזכותו אני מכירה את האתר שממנו מצאתי את הסרט..
שבת שלום!!
ותהיו שמחים..!
ראיתי את זה -חזק!!!!!!!!!!- כדאי לראות.....עין שלישיתאחרונה
עוד סקר..חחח יואו.. חפירות.. זה לעבודת גמר בחייםחנהלה 2010
איזה צבע עניים יש לכם??
ואיזה צבע עניים אתם אוהבים???
יש לי חום והייתי רוצה שחור.אורושקוש
תגידו...שרון.
זה הגיוני שמצד אחד אני ממש אוהבת מישהו (לא בהכרח אהבה רומנטית...) ורוצה להתקרב אליו ומצד שני, אני גם כ"כ שונאת אותו וכועסת עליו? למשל,-אני נפגעת ממנו הכי מהר, כי הוא חשוב לי, וחשוב לי מה שהוא אומר, אבל אני נפגעת ממנו ממש הרבה?? או שאני יורדת עליו בלי סוף(ולפעמים גם מתכוונת למה שאני אומרת)אבל רוצה לדבר איתו רציני ולהיות החברה הכי טובה שלו??שלפעמים אני מרגישה שאני ממש ממש אוהבת אותו,ואם לא ראיתי אותו והוא לא ראה אותי היום, אז זה היה יום מבוזבז,ולפעמים אני מרגישה שהוא סתם דפוק ושכדי שאני אתרחק ממנו ממש מהר ואפסיק לחשוב עליו....
זה הגיוני הניגוד הזה ברגשות??
אה, ולאו דווקא בן...זה סתם כתוב בלשון זכר... הכוונה כללית...
אישית -אח..
אני לא מאמין בזה.
זו הדוגמא הטובה של "התאהבות".
אם את מכירה , הייתה פעם פרסומת של "זכויות הנשים" או משו כזה -
שהבעל הכה שם את האישה - ו...אז היא כעסה עליו. אחרי כמה זמן הוא באה אליה ואומר לה משו כמו "מאמי , אני אוהב אותך אבל אל תעצבני אותי". ו...היא חוזרת [כמודמני] להיות אוהבת אותו.
לעניות דעתי - זו לא אהבה.
אהבה זו "התקשרות הנשמות" [לא במובן המסובך של המילים...]
ו - את לא רוצה להתחבר עם נשמה שצוחקת על הנשמה שלך.
זו "התאהבות" ו...לא מומלץ.
או יותר נכון - מומלץ לברוח הכי מהר שאפשר.
כלל לחיים - על מי שצוחקים או נפגעים ממנו - לא אוהבים אותו אהבה אמיתית.
[אלא אם כן זו "אהבת ישראל" או אהבה מיוחדת של "אב לבן" וכדו'.]
[אלא אם כן זו "אהבת ישראל" או אהבה מיוחדת של "אב לבן" וכדו'.]
אהבה זה לא משחק ילדים.
התאהבות - כן. ו...חבל.
התאהבות - כן. ו...חבל.
בשורות טובות.
המון בהצלחה!
שבת שלום!
המון בהצלחה!
שבת שלום!
אח... אלב זה לא הבכרח בן!!שרון.
זו יכולה חברה!! אתה אומר שהתאהבתי בחברה שלי?? אייכסס;)
נכון.אח..
בבן זה מתבטא כך - ב"התאהבות".
בבת זה מתבטא בחברות לא אמיתית. [תקראי לזה איך שלא תקראי לזה...]
העיקר - הוא אחד -
זו לא אהבה אמיתית!
מקוה שהובנתי.
שבת שלום!
אאמממ... לחידוד הדברים:שרון.
אני אוהבת אותו. אני יורדת עליו. אני פה עם כל הרגש. הוא פשוט הוא. לא צוחק עלי, לא שונא אותי, מצידו, הכל כרגיל. אני עוד מישי שהוא מכיר... כאילו, יש פעמים שאני רואה ויודעת שהוא 'מת' להתחבר אלי,ויש פעמים שזה גם הולך לו, אבל אני מרגישה אליו דברים!!! לפעמים ממש לא סובלת את הבנאדם, מאוכזת ופגועה ממנו, למרות שהוא לא הכי אשם, ולפעמים אני כ"כ מלאה באהבה אליו!!
ושוב, לא בהכרח אהבה רומנטית, ולא בהכרח מדובר בבן. יותר נוח לי לכתוב בלשון זכר.
בן / בת ? "נדלקת" , "נכבת".אח..
אם את רוצה את העניין - האם זו אהבה או לא?
לא משנה בן , לא משנה בת - זו לא אהבה.
לא משנה בן , לא משנה בת - זו לא אהבה.
אבל אם את רוצה מעבר , זה משנה - בן או בת.
החברות בין בת לבת , שונה מהחברות בין בת לבן.
ו...החברות בין בן לבן , בונה מהחברות בין בן לבת.
הנה הנה הנה הנה הנה -
ה - רגש.
נוו...הדלקת אותו. אז הוא - "נדלק". ו...."נכבה".
"נדלק" ו..."נכבה".
"נדלק" ו..."נכבה".
כי רגש זה דבר לא החלטי. בכל החיים. [ו...תבדקי את זה.]
תוצאה ישירה -
"אהבה" "נדלקת". "אהבה" "נכבת".
היום - "וואוו...אני אוהבת אותו" [כמובן בלב , שאף אחת לא תשמע...]
מחר - "חח הוא לא כזה...קצת מכוער..." [מול כולן...על חשבון ההוא.]
התוצאה שלך - היא ב-ד-י-ו-ק תוצאת המעשה שאת עושה.
את הולכת באהבה ברגש - לכן , הוא לפעמים כך ו - לפעמים כך.
אי לכך ובהתאם לזאת -
את "מאוהבת". "מתרגשת" - עוד תופעה של גיל ההתבגרות.
את לא אוהבת אותו. שכחי מזה.
[ו...באונה , באלך שמישו שהיה כבר עם כולן - שכבר את "אחת מן השורה" בשבילו , שהוא יהיה חבר שלך?! לא יודע מה איתך , זה נשמע לא כיף...]
אם לא תשתלטי על הרגש שלך עכשיו -
א. תבזבזי אותו ו...חבל. תפסידי כיף.
ב. תהיה ב"תהפוכות" בנשמה שלך. ו...חבל מאוד.
ב. תהיה ב"תהפוכות" בנשמה שלך. ו...חבל מאוד.
זה היה על בן.
על בת...
אז אמרנו שאת לא אוהבת אותה.
מה עוד? שאלת האם הניגוד הזה הגיוני?
לא.
אלא אם כן את לא מדברת על אהבה...
עוד משו:
אשמח אם תסבירי לי איך אפשר לצחוק על מישו/י?!
אשמח אם תסבירי לי איך אפשר לצחוק על מישו/י?!
כאילו...למה?! הוא/היא לא עשו לך כלום...
היה לך כיף שיצחקו עלייך?! תעני על זה. ו...עכשיו תחשבי על זה.
ו - אפילו אם הם עשו לך משו , זה סתם מזיק לך.
קחי "אהבת ישראל בנשמה".
קחי. קחי. קחי.
קבלת?
וואלה , זה פשוט כיף.
באמת מומלץ. זו עבודה לא פשוטה , אבל באמת שווה.
בקיצור -
שיהיה לך בהצלחה בחיים!
מקוה שהובנתי.
שבת שלום!
מקוה שהובנתי.
שבת שלום!
*אבלשרון.
לדעתי.להבת-כוח
יש מצב שאת מצפה מאותו האדם להכי הרבה, את מחזיקה ממנו יותר מאחרים- ולכן כל פעולה שלו כנגדך או לטובתך עוברת תחת מליון בחינות וזכוכיות מגדלת מבחינתך. את מצפה ממנו להמון- וכגודל הצפייה גודל האכזבה.
זה מבלבל ההרגשות האלה, מצד אחד אהבה מצד שני שנאה. לי זה דווקא ניראה טבעי. אנחנו רבים עם אנשים שקרובים לנו, מגיעים להתחככויות איתם, וזה בסדר גמור. צריך רק למצוא בעצמך את המקום לקבל אותם למרות הכל. גם ככל שאתה קרוב לבנאדם, אתה לפעמים צריך הפסקה. לפעמים לא בטוח בטיב הקשר, לפעמים לא בטוח עד כמה הוא חיובי. המון לבטים! וזה בסדר, צריך להכניס את הלבטים לפרופרוציה, מה באמת דורש התייחסות, ותיקון אם יש אפשרות כזו, ומה זה סתם הדרך של המוח שלך להתעלל בך קשות.
בטוחה שזה שנאה?!יעל~אחרונה
גם לי זה נשמע הגיוני ממש שיש התאכזבות כלשהיא מכל דבר הכי קטן שאדם שאת אוהבת יעשה.. אבל זאת לא שנאה! זאת מן התעצבנות שעוברת...
יכול להיות שכן אבל לפי מה שנראה לי זה פשוט קצת כעס כי ציפית ליותר...
ואני בהחלט לא חושבת שזה אומר שהקשר לא טוב.
יש פה מה לתקן אבל עדיין זה לא אומר שצריך לנתק קשר ולהמשיך הלאה..
לפי דעתי.
יש לי סקר חדש:שלבוקית
בחופש-
כמה שעות אתם במחשב?
וכמה מתוכם את באינטרנט?
אבל פלייז אל תקצינו!!!!!
אז ככה אני בערך 7 שעות ביום במחשב...
ומתוכם 6.5 באינטרנט (חצי שעה לבחור את השירים שאני אשמע!)
תלוי..הודי'ה
בשבוע האחרון שאני בערך 10 שעות בסניף אז אני בערך שעה במחשב.
בהמשך החופש אני בטח יהיה יותר.
וכל הזמן אני באינטרנט.
אממ... בערך שעה ביום עמוס...שרון.
ובערך 3וחצי ביום רגוע שאפחד מהאחים שלי לא על המחשב, אז כל הזמן עומד לרשותי...
ובימים כאלה-שעתיים באינטרנט, שעה סתם במחשב...
בחופש הזה גג הייתי 3 שעות במחשב ובאינטרנט...~H.L~אחרונה
הייכל הבנים-מתו"ש
בס"ד
החלטתי שאני לא מדברת יותר עם בנים בשיחות אישיות
זה לא אישי לאף אחד ואני ממליצה גם לכם לפסיק לדבר עם בנות...ואני לא אומרת את זה מטעמי דוסיות, אלא אם אתם רוצים קצת סדר בחיים
...ואני לא אומרת את זה מטעמי דוסיות, אלא אם אתם רוצים קצת סדר בחייםבבקשה לא לישלוח לי שיחות....תודה רבה לכולם ושבת שלום
בעל זה לא חבר!אלישע בן אבויה
בס"ד
זה בכלל לא אותו דבר! באותה מידה את יכולה להגיד שהאהבה שאיש אוהב את אשתו הורסת את האהבה שלו לילדים..
כנסו..אנונימי (פותח)
שלום,
פתחתי כינוי חדש כדי שלא תזהו אותי..
אני רוצה לשתף אתכם בבעיה שמאוד מציקה לי, אולי זה ישמע לכם ממש מוזר, לא מובן ביחס לבעיות אחרות שאנשים פה כותבים אבל אני לא יכולה להתעלם מן המציאות ולומר לכם שזה לא כואב לי..
אז ככה-
אני גדלה במשפחה טובה, אוהבת שמעניקה ונותנת לי יותר מידי. ואני מדגישה יותר מידיי..
שום דבר ב"ה לא חסר לי, אני מקבלת הכל וההורים שלי מסורים ודואגים מאוד..
הבעיה מתחילה בבי"ס, בכיתה, יש בנות שמקנאות.
לא כולם, כמובן.. וגם לא הרוב, אבל המעט שכן מאוד מציק לי.. מאוד צובט לי..
אני עושה הרבה שזה לא יקרה..
אם למשל אחד ההורים שלי בא מחו"ל וקונה לי נעל יקרה, או סתם בגד מאוד יפה, גם אם אני ממש ממש רוצה ללכת איתו וללבוש אותו אני לא אעשה זאת.[ולמרות שיש בנות שלובשות מותגים אבל עלי משום מה מסתכלים]
שאני טסה לחו"ל אני משתדלת שכמה שפחות אנשים ידעו, ובחיים אני לא אביא תמונות לבי"ס כדי להראות.
כדי לחדד את זה אומר- שבסוף שנה,שהמורה חילקה תעודות ושאלה קצת על המשפחה, היא הופתעה שאני הבת
של ***, היא טענה שלא רואים עלי וממש כל הכבוד [תאמת שקצת התעצבנתי שהיא אמרה את זה , מפני שמבחינתי זה ממש מיותר..אני ממש כמו כולם, ושום דבר לא כתוב לי על המצח..]
מאוד עצוב לי לראות את המבטים של הבנות שאנו יוצאות מהבי"ס שאחד מההורים שלי מחכה עם המכונית שלו,הן הולכות ב2 אוטובוסים ואני עולה למכונית דיי יקרה..[אין אפשרות לחנות רחוק יותר מבי"ס]
עכשיו בחופש- אנו רוצות לסוע לבריכה מחוץ לעיר,בחישוב קל יצא שהנסיעה תעלה יקר..
חשבתי שבמקום שכולן תוצאנה הרבה כסף, אזמין אותם לבריכה אצלי בבית,
אך אני חוששת- בנות שנימנעתי שהן תגענה לביקור אצלי מסיבות מובנות, תגענה ו..אני לא יודעת מה ההמשך..
אני רוצה המשך טוב, שהן תהננה והכל! אבל יכול לקרות גם מצב הפוך שהן יקנאו וירגישו רע..
מה אתם אומרים?
וגם..
פתחתי כינוי חדש כדי שלא תזהו אותי..
אני רוצה לשתף אתכם בבעיה שמאוד מציקה לי, אולי זה ישמע לכם ממש מוזר, לא מובן ביחס לבעיות אחרות שאנשים פה כותבים אבל אני לא יכולה להתעלם מן המציאות ולומר לכם שזה לא כואב לי..
אז ככה-
אני גדלה במשפחה טובה, אוהבת שמעניקה ונותנת לי יותר מידי. ואני מדגישה יותר מידיי..
שום דבר ב"ה לא חסר לי, אני מקבלת הכל וההורים שלי מסורים ודואגים מאוד..
הבעיה מתחילה בבי"ס, בכיתה, יש בנות שמקנאות.
לא כולם, כמובן.. וגם לא הרוב, אבל המעט שכן מאוד מציק לי.. מאוד צובט לי..
אני עושה הרבה שזה לא יקרה..
אם למשל אחד ההורים שלי בא מחו"ל וקונה לי נעל יקרה, או סתם בגד מאוד יפה, גם אם אני ממש ממש רוצה ללכת איתו וללבוש אותו אני לא אעשה זאת.[ולמרות שיש בנות שלובשות מותגים אבל עלי משום מה מסתכלים]
שאני טסה לחו"ל אני משתדלת שכמה שפחות אנשים ידעו, ובחיים אני לא אביא תמונות לבי"ס כדי להראות.
כדי לחדד את זה אומר- שבסוף שנה,שהמורה חילקה תעודות ושאלה קצת על המשפחה, היא הופתעה שאני הבת
של ***, היא טענה שלא רואים עלי וממש כל הכבוד [תאמת שקצת התעצבנתי שהיא אמרה את זה , מפני שמבחינתי זה ממש מיותר..אני ממש כמו כולם, ושום דבר לא כתוב לי על המצח..]
מאוד עצוב לי לראות את המבטים של הבנות שאנו יוצאות מהבי"ס שאחד מההורים שלי מחכה עם המכונית שלו,הן הולכות ב2 אוטובוסים ואני עולה למכונית דיי יקרה..[אין אפשרות לחנות רחוק יותר מבי"ס]
עכשיו בחופש- אנו רוצות לסוע לבריכה מחוץ לעיר,בחישוב קל יצא שהנסיעה תעלה יקר..
חשבתי שבמקום שכולן תוצאנה הרבה כסף, אזמין אותם לבריכה אצלי בבית,
אך אני חוששת- בנות שנימנעתי שהן תגענה לביקור אצלי מסיבות מובנות, תגענה ו..אני לא יודעת מה ההמשך..
אני רוצה המשך טוב, שהן תהננה והכל! אבל יכול לקרות גם מצב הפוך שהן יקנאו וירגישו רע..
מה אתם אומרים?
וגם..
איך אפשר להתמודד עם זה?
אני ממש ממש זקוקה ליעוץ, הכוונה..
תודה רבה!
אני ממש ממש זקוקה ליעוץ, הכוונה..
תודה רבה!
ואו אין לי מוסג מה לענות לך...שלבוקית
אבל כל הכבוד לך על ההתחשבות!!!
וואו. את תותחית את!אוסנת
את ממש מדהימה.
איזו רגישות... איזו ענווה...
אני לא מכירה את המצב שלך, כי תמיד הייתי מהילדות ה"עניות" שאין להן כלום... אבל אולי דווקא הזוית שלי תעזור לך:
זה בהחלט מעצבן כשמתלהבים מהיכולות הכספיות וחושבים שזה הכל בחיים. איך ה"התלהבות" הזאת באה לידי ביטוי? לא בכך שאמא לוקחת אותך באוטו... יותר בכיוון של טושים שווים כל יומיים, מתנות מפוצצות ליומולדת, ללכת לקניון כל יום - וגם לקנות.
כל דבר חיצוני שבא להתלהב - מעצבן.
אבל את לא כזאת... את נזהרת לא לפגוע, וממש חושבת כל פעם מה נכון לעשות.
אני לא חושבת שאת צריכה להגביל את עצמך. רק לא להתלהב מהיכולות שלך.
אם את מרגישה שבנות כן נפגעות או נעלבות, תדברי איתן. תגידי להן בדיוק את מה שאת אומרת לנו, פה.
הן יבינו...
ואני בטוחה שיגידו לך לא להרתע מהרכוש שנפל בחלקך.
תלכי, תראי תמונות, תזמיני לבריכה, תביאי מתנות מחו"ל... רק לא מגבוה. ואת לא תעשי את זה מגבוה...
מדהימה ,תותחית!!אנונימי (פותח)
בס"ד
את מדהימה!
אין לך מושג עד כמה..
אני יסביר לך משו אני גם נחשבת בת של "עשירים"-לא בפרופרציות כמו שלך כן!
אבל פחות או יותר..
יחסית לבנות הכיתה אני נחשבת ואו-שהייתי קטנה זה היה בשבילי סבבה אבל באמת!כל שנה ילקוט חדש וחתיך..ואת הבגדים הכי יפים!
והכי מטופחת..סבבה ממש..
אבל באיזה שלב התחלתי לקלוט שהגיל הזה של גיל ההתבגרות זה גיל שרוצים הכול-קשה ללכת לחנות ולא לקנות הכול מה שגם ככול שיש לך בגדים יותר יפים פלאפון הכי חתיכי וכו' את הופכת להיות הכי שווה ביקום..
אז זה דיי מעצבן לראות אחת שיש לה הכול "ומשחקת" אותה שהיא לא מתה עלזה..
בעוד שלך בא פולים של דברים ואין לך כלום!
תסבירי להם פשוט שהקב"ה..כולם עשירים כול אחד זה בא לו העשירות באופן אחר..אחד עשיר בחוכמה אחד עשיר בחברים אחד במשפחה טובה..
ואת עשירה באופן גשמי..
לדעתי..תזמיני אותם לברכה..אל תדאגי ברגע שהם היו בתוך המים כל הקנאה תשכח מהם..מנסיון..;)
הנטייה שליעמישב
בס"ד ליקבה"ו
הנטייה שלי, שלא בהכרח תהיה הטובה בשבילך, היא כן להסתיר סך הכל את הדברים.
אני בעיקרון בא מבית די מבוסס (פלוס אפשר לומר), ופעם קנו לי דיסקמן יקר (בדיוטי פרי), ואני די לא אהבתי להסתובב איתו, כי אני לא בן אדם כזה שמנסה להיות שווה יותר מאחרים.
אבל יש צד מסויים שכשזה בא בשביל אחרים אז לא להסתיר שום דבר. הרי למה ה' נתן לנו את כל זה, בשביל שנשמור אצלנו? או כדי "להנות בהם בני אדם"?
אבל כאמור, יש צד שהן רק יקנאו. קשה לדעת מה לעשות במקרה הספציפי של הבריכה. אולי תשאלי את חברים מקשיבים? הם די עמוסים ומן הסתם יקח להם קצת זמן, אבל עדיין...
.............זכוכית מגדלת
ואוו , כל הכבוד !!!
אני אישית לא כ''כ יודעת מה לענות לך...
מצד אחד מה את אשמה שהק''בה נתן לך דברים , את לא צריכה להסתיר את זה , אבל מצד שני לא להשוויץ , ואת לא משוויצה ואפילו ההפך לפי מה שכתבת , כי לפעמים תמיד יהיו הבנות שיבואו ויספרו על -6 הקומות שיש להן בבית בטון מתנשא שאומר, ''כן , את מבינה חמו'דלה , אני מרחמת עלייך , מסכנה שכמוך ....מה!? את לפעמים שומרת על האחים הקטנים , אין לכם פיליפינית ?!? מסכנים.... ''
וזה גורם לך להרגיש מסכנה באמת ,אפילו שההורים שלך ב''ה מרוויחים מצוין, ואת באה ממשפחה טובה , אבל כשאת שומעת את ''הרחמים'' בקולה של השניה , זה קצת מרגיז , מה אני אשמה שההורים שלה מיליונרים , ושלי כשאר האדם?
אני יודעת שזה נשמע קטנוני , ושלא מודדים אדם לפי הכסף, אבל תמיד תהיה את הצביטה הקטנה הזאת בלב , של : למה היא כן , ואני לא? .
מסכימה אם זכוכית מגדלת!כיפה אדומה!!!
וגם אם עמישב!כיפה אדומה!!!
אני קנאית אגואיסטית אז אני לא יגיבמתו"ש
וואוו...לא פשוט.אח..
להיות "עשיר" ו - להתנהג עני.
לעניות דעתי - אם את לא רוצה עוד [!] כאבי ראש על העושר שלך -
ו...מה שגם זה יכול לגרום לאחרים קצת צביטה בלב - אל תזמיני אותן לבית שלך.
זה לא מהענין ש..."סיבות מובנות" שאולי אחת מהן היא גם זו. אלא בגלל הסיבה הזו. ^
אז - הפתרון היחיד הוא:
בריכה ציבורית.
בריכה ציבורית.
תלכי לחפש מקומות יותר זולים. יש כאלה מקומות שזה לא עולה המון כסף.
מקס' - אם יש לך "עודף" כסף [] , תוכלי לממן את ההסעה [כנראה שההורים לא בטוח שיסכימו עם זה...] - בסתר. להמציא סיבה שמותר להמציא ו...להגיד אותה.
מקס' - אם יש לך "עודף" כסף [
] , תוכלי לממן את ההסעה [כנראה שההורים לא בטוח שיסכימו עם זה...] - בסתר. להמציא סיבה שמותר להמציא ו...להגיד אותה.[אם את עושה את ה"סתר" , תחשבי המון לפני...]
אז...אמרנו - לעניות דעתי >
לא בבית.
לא יקר.
ו...אם אין - לא זה ולא זה -
לא בריכה.
עם כל האי-כיף שבדבר ש..."לא נלך לבריכה?!" -
כן. לפעמים מוותרים על דברים.
ש...צריך. ו - כאן , לעניות דעתי - צריך.
בשורות טובות.
בהצלחה!
בהצלחה!
נראה ליii
שכן כדאי להזמין לברכה:
א. צריך להגיד/להראות/להבהיר להן שכל אחת עוזרת לכולן במה שהיא יכולה - אם אחד יכול לעזור לאנשים בלימודים, לייעץ במה שהוא יודע וכד'... - וגם אם עדיף לכיתה שהברכה תהיה אצלך - אז שיבואו כולן אליך...
ב. אני לא יודע אם הן יודעות על הברכה שלך - אבל אם לא, ואח"כ הן ידעו ולא הזמנת אותן, אולי זה יהיה גרוע יותר...
שבת שלום 
קודם כל - באמת כל הכבוד!! יעל =)אחרונה
בע"ה
וואי זה כ"כ יפה שאת כ"כ מתחשבת.. באמת!
ובקשר לשאלה - לדעתי לא כדאי לך להזמין את החברות שלך אלייך הביתה, כי אז כולן יידעו שב"ה יש לך כסף, ואת מנסה להסתיר את זה כבר הרבה זמן לפי מה שכתבת..
אבל נראה לי שאם הנסיעה+הכניסה לבריכה מחוץ לעיר לא עולה יותר מ-65 ש"ח, אין טעם לא לנסוע, כי סביר להניח שחברות שלך עובדות (אפילו בייביסיטר), והן יכולות להרשות לעצמן פעם אחת באמת להנות בחופש ולנסוע לבריכה גם בסכום כזה, כי סה"כ זה החופש הגדול..
תהני..
אבל נראה לי שאם הנסיעה+הכניסה לבריכה מחוץ לעיר לא עולה יותר מ-65 ש"ח, אין טעם לא לנסוע, כי סביר להניח שחברות שלך עובדות (אפילו בייביסיטר), והן יכולות להרשות לעצמן פעם אחת באמת להנות בחופש ולנסוע לבריכה גם בסכום כזה, כי סה"כ זה החופש הגדול..
תהני..
משו הזוווייי!!!!!!!מתו"ש
בס"ד
אתמול הייתי בחנות בגדיםוןהמוכר אשכרה ניסה לשכנע אותי שזה מכוער לי ולא כדאי לי לקנות!!!! תודו הזויי!!! הייתי צריכה לשכנע אותו........
טוב, האמת שאולי אפשר להבין אותו, כי זאת היתה חנות של בנים אבל בגדים ערסים כאלה..אבל היה להם דוגמאות ממש יפות וגם אני שונאת צמוד וזה...קניתי שתיים 
חחחח..באמת הזויי...עדן!!!
חחח, לפחות הוא ישר..זכוכית מגדלת
לא מסוג המוכרים שימכרו לך כל דבר גם אם הוא מאיכות גרועה ...
כןןן.. אשכרה הזויישרון.
חח מצחיקה.. נראלי הוא היה פשוט בשוק...שלבוקיתאחרונה
אוף....היה לי יום מזה מעפן...גוש קטיף!!!
בבוקר רבתי עם חברה ממש טובה שלי....
היה בינינו אי הבנה וניסתי לסדר את זה ולא כלכך הלך לי נראה לי עשיתי יותר גרוע.....(סיפור ארוך אין לי כוח לספר)
אחרי זה בבי"ס לא הביאו לי תעודה..
בקיצור אני עצבנית על כולם....!!!
מה עושים???
לא הבנתי מה כתבת????גוש קטיף!!!
חברה, משעמם לכם בחופש? כנסו..matanyalan
ב"ה לפני קצת יותר משבוע, הקמנו גבעה חדשה ליד אבני חפץ, יש לכם יום/ יומים/שבוע, פנויים, רוצים לארגן שבוע עבודה לחברה בסניף? או סתם רוצים לעזור, אנחנו צריכים דחוף ידים עובדות..
מי שמעוניין, רוצה שידבר איתי באישי, חשוב!
חח בטח, כל הפורום יקפוץ מיד להגיע לאבני חפץ....לולה=]
חחח.. יש כאן מלא אבנ''צים.. אז הם ילכו..המלכה של העולם
אררררר!!!!שבנים יתחילו להגיע!!!!מתו"ש
חחחח.. את היית שמה כבר?המלכה של העולם
פעם אחת????מתו"ש
בס"ד
והחיילים שמסתכלים במצלמות אחכך מסתלבטים עלינו שאנחנו פראייריות שאנחנו עובדות והבנים יושבים בצד מסתכלים!!!!!!!!
חחח..נכון...מוריה!!
אבל גם האלה שבאו אלינו היו חצופייםם..
בחייאט תודיעו שאתם עולות!!צביה:]
אתם עולות ולא אומרות לי
זה מעצבןן ועוד אומרים עלי שאני מושתלת..(אהמ..אהמ..)..ובאמתת אתם פריאייריות חחח
שבת שלום:]
חחח...אל תדאגי נודיע לך..מוריה!!אחרונה
אחים!!!!!!! תתעוררו השעה כבר 8:25 נוווווו.. משעמם.עין שלישית
התעוררנו...אבל לא היינו על המחשב בשעה הזאת...=]]]אפרת...!
נכון! היום עשיתי קצת דברים לפני..שלבוקית
אני קמתי בשבע ועשרים....בת אל123
אבל לא באתי למחשב.....
זה לאהדבר הראשון שאנשים עושים....
תאמת היה לי מזה משעמם אז סתם פתחתי שרשור..עין שלישית
חחחח...מוריה!!
אני קמתי בשמונה....אבל עדיין יש לי דגברים לעשות...שואף להתנחל
למה אנחנו כמוך?גוש קטיף!!!
מתעוררים בחופש בשמונה??
הכי מוקדם שלי בחופש זה עשר וחצי....
הכי מאוחר זה 12....
מתוקות..אנונימי (פותח)
בס"ד
מבחינתי חופש או יום רגיל זה אותו דבר...[!!]
כבר יש לי שעון ביולגי בראש שמעיר אותי אוטמטית ב 7 וחצי וזה ממש מעולה!
כי אני קמה ליום חדש מתפללת ואז יום נפלא לפני..!!
וכך כל היום הולך לי טוב..אבל אם אני ממש ממש עייפה אז אני מרשה לעצמי עד 8:00 [!] לא דקה יותר,
וכך גם אני מרגילה את עצמי למשעמת עצמית קיצר זה מומלץ..
חופש מעולה..
קמתי ליפני 5 דקות..המלכה של העולם
השעה היתה 8:24 ולא 25!מתו"ש
מה??????אני חיכיתי לחופש מאחד הסיבות האלהחוצניקית!!
לקום....בשעות לא נוררמליות....סתם הגזמתי....אבל שעה עשר וחצי זה סביר!!!!!!!!!!11
*אחתחוצניקית!!אחרונה
במקום לפרוץ,אוסנת
אפשר להגדיר אתרים מסוימים כמותרים לפתיחה.
תבקשי מההורים.
המממ...אוסנת
זה בהחלט מעיק.
את יכולה לבקש מהם לפתוח לך מתי שאת רוצה אופן זמני. ככה - אולי לצערך - הם יהיו בסביבה.
רגע,רגע,רגע....עין שלישית
אם הם לא יסכימו סימן שיש שם משהו.........נו....... מה זה כבר יכול להיות??..
לא נכון.אוסנת
יש הרבה אתרים שנחסמים, וקצת חבל.
אני זוכרת שבזמנו קטיף.נט היה חסום, וההורים שלי פתחו לתמיד.
*פייסבוק - אומנם יש שם תמונות, אבל יש חסימת תמונות, וגם אי אפשר ללחוץ עליהן.
לי יש רימון<^TNT^>
רמה הכי גבוה.....והוא חוסם בני עקיבא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אוקי?????
כאיחלו כל החסימות האלה סתם חרא של דבר.....
בני עקיבא שתבינו....
הכל לטובה לא???....חיים שלמה
גמליי..זה נכנס בערך רק לפהה.הודי'ה
לא מעודד,אבל אין הרבה מה לעשות,רק להתמודד עם המצב(=טליה=)
אשרייךתצאי במקום זה עם חברותמתו"ש
זה בסדר... תתגברי!!חיוכים
גמני לא יכולה להיכנס לכלום כמעט, ערוץ 7 שזה דף הבית, האימייל שלי, ומכון מאיר, זהו... ואני חיה וקיימת! וזה לא אומר שלפעמים אני לא מצטערת על זה שאני לא יכולה להיכנס למקומות מסוימים, אבל אני מסתדרת מצוין גם בלעדיהם..
יש סיסמא.. אבל זה קצת בעיה אם ההורים שלך לא נותניםnehara
לך אותה...
אני מבינה אותך!! זה חוסם אתרים שבכלל לא בעייתים..
אבל זה באמת לטובתך!!- ואל תשכחי אתזה..
ההורים שלך עושים אתזה ר-ק בשבילך!! לאנראהלי בשבילם...
לפעמים מה שהורים חושבים שטוב לילדים..Michal1
הממ.. זה לא בדיוק מה שטוב להם..
ו.. כן, מזדהה.. גמלי יש
דברי עם משה אולי הוא מבין בזה משהואצח ואדום
עזבו את משהב.ש.
הבנאדם רק שבוע שעבר התחתן.
אין לו מספיק על הראש?!
איכס. תגידי תודה.פעימה
בס"ד
איזה עצבים ישלי עכשיו.
כולה נכנסתי לאתר של אורנג' לשלוח sms[בקישור ישיר. אפילו לא דרך כל הפרסומות בעמוד הבית שלהם..] ויש שם איזה פרסומת ד-ו-ח-ה. באמת.
הלוואי והייתה לי חסימה לדברים האלה.
כולה נכנסתי לאתר של אורנג' לשלוח sms[בקישור ישיר. אפילו לא דרך כל הפרסומות בעמוד הבית שלהם..] ויש שם איזה פרסומת ד-ו-ח-ה. באמת.
הלוואי והייתה לי חסימה לדברים האלה.
אבל אני מאוד מבינה אותך לגבי הפייסבוק.. תכל'ס-חופש וזאת דרך לתקשר עם חברות- תנסי אולי להסביר להם שזאת דרך לשמור על קשר.. בד"כ להורים חשוב שהילדים יהיו בקשר..
חוץ מזהב.ש.
למה לפרוץ?
זהב.ש.
רק לטובתך.
נכון! חסימה זה רק לטובתך! כל הכבוד להורים שלך!כיפה אדומה!!!
אל תנסי לפרוץ אותה! זה רק לטובתך!כיפה אדומה!!!
הלוואי עלי!!אנונימי (פותח)
בס"ד
חסימה זה דבר מעולה!
הלואי והיה לי אינטנרנט רימון [!]
זה אולי לא נחמד ,מגביל ,מעצבן, מציק אבל את יודעת כמה טומאה את חוסכת מהנשמה שלך!
כן,כן!! איזה כייף לך נשמה שלך הרבה יותר נקייה וטוהרה..
תכלס תחשבו על זה שכול לילה אנחנו נותנים להקב"ה את הנשמה שלנו,איזה לא כייף לתת אותה כשאני יודעת שהיא "זכתה" היום לראות שטיות בשפע..!
אני פשוט החלטתי שאני לא ניכנסת לשום אתר בעז"ה מלבד בשבע\כיפה\חברים מקשיבים וכו'..
וד"א בפייסבוק לפעמים קופצות תמונות ופרסמות שה' ירחם!..
אני בשניה שההורים שלי יעשו רימון [והם לא יכולים מטעמי עבודה ..]
..]אני פשוט יברך אותם בכול הברכות שבעולם!!
שבת שלום חיים מוצלחים!
מי שרוצה שמחה ככה לפני שבת... אח..
אהלן אחים ואחיות שלי. 
אז מה איתכם?
טוב , אוקצור , משו חמוד לפרשת השבוע , ו...לא ארוך כ"כ! []
](זה באמת חמוד. מומלץ ביותר!)
בפרשת השבוע , פרשת "בלק" מופיעים הפסוקים הבאים -
1) " וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים אֶל-בִּלְעָם, לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם; לֹא תָאֹר אֶת-הָעָם, כִּי בָרוּךְ הוּא. "
2) " וַיֹּאמֶר לוֹ אִם-לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים, קוּם לֵךְ אִתָּם; וְאַךְ, אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר-אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ--אֹתוֹ תַעֲשֶׂה "
3) " וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-אֲתֹנוֹ; וַיֵּלֶךְ, עִם-שָׂרֵי מוֹאָב. "
4) " וַיִּחַר-אַף אֱלֹהִים, כִּי-הוֹלֵךְ הוּא, וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ יְ-הוָה בַּדֶּרֶךְ, לְשָׂטָן לוֹ; "
--------------------
ה' אומר לבלעם לא ללכת ללכת עמהם. כמה פסוקים אחרי זה אומר לו ה' - לך איתם.
בלעם הולך ו...עוד לפני שפועל פעולה - ה' כועס עליו על זה שהלך...
וואוו? למה? תמוה ביותר. שואלים הפרשנים -
א. למה ה' אמר לו ללכת איתם? הרי לפני זה הוא אמר לו שלא ללכת עימהם?!?
ב. אם אתה - ה' - אומר לו ללכת , אז למה את כועס עליו על זה שהלך?! אתה הסכמת לו...!
ב. אם אתה - ה' - אומר לו ללכת , אז למה את כועס עליו על זה שהלך?! אתה הסכמת לו...!
ו...לתירוץ הנפלא! [מתוק. מתוק מדבש.]
[מתוק. מתוק מדבש.]אם נשים לב , בפסוקים שהבאנו לעיל יש שני מטבעות לשון -
* "איתם". * "עמהם".
* "איתם". * "עמהם".
מה פשר השינוי ו...מה ההבדל בין המילים??
"אני הולך איתם" - פירושו: אני הולך אחריהם. הם לשם - אני לשם. אבל לא מחייב באותה הדעה כמו שלהם. יכול להיות גם דעה אחרת משלהם. העיקר ש - "איתם" - אחריהם.
"אני הולך עימהם" - פירושו: אני הולך אחריהם [איתם] באותה הדעה! עמהם. ממש כמוהם.
"אני הולך עימהם" - פירושו: אני הולך אחריהם [איתם] באותה הדעה! עמהם. ממש כמוהם.
ו...על פי העקרון הזה , נוכל להסביר יפה את הפסוקים -
ה' אומר לבלעם - "לא תלך עמהם" - אל תלך עמהם = באותו העיצה שלהם , לקלל את עם ישראל - "כי ברוך הוא". אני לא מסכים לך ללכת איתם באותה העיצה שלהם.
לאחר מכן - אומר בלעם לה' - אבל אני כן רוצה ללכת עם זקני בלק. [דמינו לכם ילד קטן , תינוק , בוכה - "רוצה ללכת. בעעע...חח זה עזר לי לדמיין את זה... ]
]אומר לו ה' - יודע מה - "קום לך איתם". איתם = לא באותה עיצה. אחריהם , אבל לא לקלל את עם ישראל...
מה עושה בלעם? "וילך עם שרי מואב". עם = באותה העיצה. ללכת לקלל את עמ"י.
מה?! אתה לא מבין אומר לו ה'?! הרי אמרתי לך שלא תלך "עמהם" אלא "איתם" , אז למה אתה הולך "עימהם"?!
מה?! אתה לא מבין אומר לו ה'?! הרי אמרתי לך שלא תלך "עמהם" אלא "איתם" , אז למה אתה הולך "עימהם"?!
"ויחר אף ה' כי הולך הוא" - ה' כעס על בלעם.
ז"א , עכשיו מובן. ה' לא שינה את דעתו. הוא לא "סתם" כעס על בלעם.
אלא - ה' אמר לו שלא ילך עמהם - לקלל את העם , ו...בלעם - ברוב חוצפו , הולך לקלל את העם. עובד על דברי ה'. לכן - ה' כועס על בלעם.
אלא - ה' אמר לו שלא ילך עמהם - לקלל את העם , ו...בלעם - ברוב חוצפו , הולך לקלל את העם. עובד על דברי ה'. לכן - ה' כועס על בלעם.
ו...שימו לב לעוד משו -
אחרי זה כתוב - "וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ יְ-הוָה אֶל-בִּלְעָם, לֵךְ עִם-הָאֲנָשִׁים, וְאֶפֶס אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר-אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ" -
יודע מה , אומר ה' - רוצה לאבד לך את החיים?! הנה , לך עמם. באותה העיצה.
אני לא מסכים לך ללכת לקלל את העם , אבל "בדרך שאדם רוצה לילך - מוליכין אותו".
אני לא מסכים לך ללכת לקלל את העם , אבל "בדרך שאדם רוצה לילך - מוליכין אותו".
(בספר חידושי הגר"א)
מתוק!
תודו שנהנתם...[?]
אם נהנתם , תדאגו שזה יקפוץ למעלה - שאחרים גם יהנו...
"נהנת , ספר לחברים. לא נהנת - ספר לנו"
"נהנת , ספר לחברים. לא נהנת - ספר לנו"
ו...תספרו. ל...חברים...
יאלה אחים ואחיות יקרים שלי , שיהיה לכל עם ישראל -
שבת שלום ומבורכת.
א-מ-ן
א-מ-ן
אין עליך אחינו! =]בקטנה
שתיהיה שבת שלום,
שבת מלאה שמחה אמיתית וכנה.
לכולנו!
טוב ושמחה.
שכוייח!! ממש יפה.. יעל =)
פשש..אשריךמתו"ש
בס"ד
אם כי זה ארוך מידי בשבילי.....=]
סחטיין אחי, יפה ביותר..מיכאל=)
תודה! יפהה!כיפה אדומה!!!
שבת שלום לכולם!כיפה אדומה!!!
ואוו זה ממש יפה!!שלבוקית
תודה !זכוכית מגדלת
שתהיה שבת מצוינת לכל עמ''י !
מקסימקסים!פעימה
בס"ד
שתהיה שבת שלום בעה"י!!
ממש נהנתי ללמוד זאת- ממש יפה! יישר כח!שפמנון
חחחח ווואוו!! ממש ממש יפה!לולה=]אחרונה
ודאגתי שזה יהיה למעלה...
מעניין אותי מאוד.. בנוגע ל'חברות'אנונימי (פותח)
כשאתם שואלים את החברים שלכם מה שלומם, מה התוכניות שלהם, מה עשו השבוע,
כל מיני שאלות מהסגנון..
זה באמת מעניין אותכם? או שאתם פשוט מחכים שישאלו אותכם גם..?
ההתעניינות בשלומו של החבר, זה ממניע אגואיסטי? (אצליכם..)
מה התפקיד של חבר בחיים? (לדעתך..)
כרגע, באמת, אם נותנים לך את האפשרות או לצאת עם חברים/ות או עם המשפחה, עם מי אתם בוחרים?
ומה לדעתכם תבחרוח בעוד 10 שנים?
ובנוגע אלי.. כשאני מתענייינת בשלומה של חברה אני באמת מתעניינת..
אתייחס לנק' הראשונה שהעלית.אוהבת את אבא
בס"ד להשי"ת
את יודעת מה? תכל'ס, כששואלים את החברה מה שלומך, האם אנחנו באמת מתעניינים בה?
שאלה יפה.
את יודעת מה? נחדד עוד יותר.
כשאת שואלת את חברתך "מה שלומה", את באמת מתכוונת עכשיו להתחיל לשמוע את כל מה שעובר עליה?
אוקי, אז השאלה מה שלומך לדעתי מוטעת.
או- יותר נכון להגיד.
השאלה "מה שלומך?" היא מבחינת מה קורה אצלך, האם משהו השתנה מהפעם האחרונה שפגשתי בך,
האם למדת דברים חדשים, הספקת עוד דברים, האם השתנית.
ואפשר להכניס את הרובד היותר עמוק. איך המצב הנפשי/פנימי שלך.
אבל תכלס, אפחד לא באמת מתכוון לשמוע את התלאות והצרות של השני. ומי שאומר שכן עובד על עצמו.
היום, הפכנו את הצירוף מילים הללו למילים כ"כ פשוטות שאפילו לא כ"כ שמים חשיבות.
לפעמים שואלים "מה שלומך" להתחלת שיחה בלבד. לרוב זה ככה.
את, כשאת שואלת חברה שלך מה שלומה,אנונימי (פותח)
זה לא באמת מעניין אותך? זה לא חשוב לך לדעת?
גם מאוד מעניין אותי לדעת, למה זה חשוב לי לדעת?! בשבילה או בשבילי?
כי זה סתם מעניין אותי כי אני אהמ.. אחת שאוהבת סיפורים? או כי אכפת לי ממנה? אבל את זה נראה לי אני יכולה לגלות רק מעצמי..
אבל מה המצב אצלך בנושא הזה?
ברור שאני שואלת כדי לדעת.אוהבת את אבא
בס"ד
וגם אם היא תגיד לי "לא טוב" אני אשאל אותה "מה קרה?" ברור שאני מתעניינת.
אבל זה לא אמיתי. ואמרתי בתג' הראשונה למה.
"מה שלומך" נהפך להיות מושג רדוד.
יוצא גם המון פעים לשאול "מה שלומך" ואפילו לא לחכות לתגובה.
לא מתוך רוע, אלא מתוך הרגל כבר.
אני כמעט לא שואל אנשים מה שלומםאלישע בן אבויה
בס"ד
רק כשאני באמת רוצה לדעת. ואני לא נותן להם ללכת עד שאני יודע אמת בקשר לשאלה.
('הרועה' - בבקשה לא למחוק לי את ההודעה גם אם הבנת יותר מדי. יש למנהלים נטייה ליותר מדי שכל. במיוחד אם הם מסכימים איתי בעניין אבולוציה.)
ת'אמת..אני חושב שאני שואל מה נשמעשואף להתנחל
כי...כה מתחילים שיחה..שאני פוגש משהו בגלל הנימוס אומרים מה נשמע...אני חוושב שבגלל זה אני עושה את זה..
ילדה, עשית בלאגן מן הדברים.אוהבת את אבא
בס"ד
ברור שכאשר מישי באה לספר לי תצרות שלה אני מקשיבה.
ועוזרת לה כמובן, ואין, הקשבה זה תכונה נפלאה.
אך הביטוי שאת משתמשת בו לקוי.
שאת שואלת את חברתך "מה שלומך?", את רוצה להגיד לי שכל הפעמים את מתכוונת למובן הצמד-מילים?
[עזבי שהשאלה "מה שלומך?" פירושה- איפה את עומדת במצב הרוחני, מצב גשמי וכו']
לא כל הפעמים את מתכוונת.
אני רוצה באמת לשמוע, אבל היום כשאומרים את המיליםרוצה להבין
האלו הפירוש שלהם הוא לא מה קורה אצלך אלא מן פתיחת שיחה שכזאת, ולכן אני אחכה להמשך השיחה כדי להתעדכן בשלומה של חברתי...
אני שואלת ומצפה לתשובה אמיתית..כשלא רוצים לענות..(=טליה=)
בפירוט,אז מסתפקים ב-ב"ה,מצוין וכו' וזה כ"כ לא אמיתי...
ולשאלה השניה-די ברור שאם יש משהו עם המשפחה-הולכים איתם.. אבל אם זה משהו שאני יודעת שלא אהנה או הייתי בזה,אני אלך עם חברות..
אממ..הסנה-בוער
לה"ו
לי אישית אין בעי'ה לשבת ולשמוע צרות של אחרים, אבל כמו שאוהבת את אבא אמרה זה נהיה מן מושג שפשוט פותחים יתו שיחה.. יצא לי כבר כמה פעמים שאנשים פשוט שאלו אותי מה שלומי, ובלי לשים לב פשוט במשיכו "ברוכשם".
נראה לי שככה זה היום "מה נשמע?" "ברוכשם" "מה שלומך" ברוכשם".
אף אחד לא באמת מתכוון לספר אחד לשני את כל הצרות שלו, את כל השמחות שלו, וכו'.
וואי..פעימה
בס"ד
[ראשון-ראשון ואחרון..]
אם יש נק' שחשובה לי זה שכשאני שואלת 'מה שלומך?' זה באמת מתוך התעניינות והכי בציפיה שיענו לי כמו שצריך וקצת יותר מ'ב"ה'..
אם סתם באלי להתחיל שיחה זה בד"כ 'מה נשמע? מה קורה?' וכד'..
משתדלת גם אם אומרים לי 'סיוט' אז לשאול למה, לברר אם אפשר לעזור..
אם סתם באלי להתחיל שיחה זה בד"כ 'מה נשמע? מה קורה?' וכד'..
משתדלת גם אם אומרים לי 'סיוט' אז לשאול למה, לברר אם אפשר לעזור..
אגואיסיטי? אולי.. אולי הרצון לדעת עוד, התאווה שיהיה יותר ידע מלאחרים.. ייתכן..
תפקיד של חבר- לעזור, לתמוך, לשמוח איתך, [לא להיות עצוב איתך!], לאהוב אותך כמו שאתה.
כרגע ונראלי גם בעוד 10 שנים- משפחה יותר חשובה לי.. אין מה לעשות- זאת המשפחה שלי שנשארת איתי בכל מצב כל החיים. חברים- לא תמיד..
......זכוכית מגדלת
מן הסתם , כששואלים מישהו מה שלומו , מצפים לשמוע ב''ה או משהו בסגנון .
אבל אם הוא עונה , נורא...ו''שלא תדעו מצרות'' סימן שהוא רוצה לשתף.
____יעל =)
בע"ה
בד"כ כשאני שואלת חברה מה שלומה, זה סתם כדי להתחיל שיחה, אא"כ לא דיברתי איתה הרבה זמן או שאני יודעת שמשהו עובר עליה ואז אני מצפה לקצת יותר פירוט. ואם היא לא מפרטת, אני שואלת בסגנון אחר ('איך היה ב_____', 'וואי הרבה זמן לא דיברנו, מה חדש?', 'הכל טוב?? מה קרה?' וכו'..), ואם לא בא לה לענות, ואני רואה שהיא מתחמקת או משהו - אני פשוט עוברת נושא..
וברור שאם חברה שלי לא מרגישה טוב מאיזושהי בחינה, אני ארצה שגם כשאני שואלת סתם מה נשמע היא תגיד לי שלא הכל טוב, ואולי אני אוכל לעזור לה, או סתם לעודד..
אממ.. למה שההתענינות בחברה תהיה ממניע אגואיסטי? אם אני באמת רוצה לדעת מה קורה לחברה שלי זה בשביל לעזור בד"כ, כי אין לי באמת מה לעשות עם המידע הזה אח"כ..
נראלי שהתפקיד של חבר בחיים בגיל הזה הוא לבלות ביחד, לשמוח איתך, סתם לדבר, לצחוק, לעודד כשצריך, לייעץ..
אממ.. אם עכשיו שואלים אותי אם אני מעדיפה לבלות עם המשפחה או עם חברות, זה יהיה תלוי במצברוח שלי באותו יום, ובמה עושים..
בעוד 10 שנים אני מקווה שבע"ה אני אהיה נשואה עם ילדים ואז אני אבלה יותר עם המשפחה, כי תהיה לי יותר מחויבות אל הילדים שלי..
וברור שאם חברה שלי לא מרגישה טוב מאיזושהי בחינה, אני ארצה שגם כשאני שואלת סתם מה נשמע היא תגיד לי שלא הכל טוב, ואולי אני אוכל לעזור לה, או סתם לעודד..
אממ.. למה שההתענינות בחברה תהיה ממניע אגואיסטי? אם אני באמת רוצה לדעת מה קורה לחברה שלי זה בשביל לעזור בד"כ, כי אין לי באמת מה לעשות עם המידע הזה אח"כ..
נראלי שהתפקיד של חבר בחיים בגיל הזה הוא לבלות ביחד, לשמוח איתך, סתם לדבר, לצחוק, לעודד כשצריך, לייעץ..
אממ.. אם עכשיו שואלים אותי אם אני מעדיפה לבלות עם המשפחה או עם חברות, זה יהיה תלוי במצברוח שלי באותו יום, ובמה עושים..
בעוד 10 שנים אני מקווה שבע"ה אני אהיה נשואה עם ילדים ואז אני אבלה יותר עם המשפחה, כי תהיה לי יותר מחויבות אל הילדים שלי..
מסכימה עם יעל..שואלים כדי לדעת!כיפה אדומה!!!
בעצם תלוי בבנאדם..כל אחד שונה..כיפה אדומה!!!אחרונה
התבגרות-המילה הראשונה העולה לכם בקשר לזהמתו"ש
התפגרות (אני מתפגרת פה)מתו"ש
שינוישואף להתנחל
אחריות, התגברות, אשמהקוגל ירושלמי
אחריות, התגברות, אשמהקוגל ירושלמי
צמיחה ויופי.אוהבת את אבא
אופס^^קוגל ירושלמי
אהבה, חברות, כיייף, צעיר לנצח!!!רוצה להבין
התבגרות. התגברות. התברגות.אוסנת
גיל הטיפש עשרה!דניאלה .ד.
ריקבון וצמיחה הסנה-בוער
כאב,ניסיונות והתגברות!(=טליה=)
שרידה במצב כמעט בלתי אפשריהיסטוריונית
עוד חלק קטן מהחיים..זכוכית מגדלת
מה שיפה פה- שכל אחת רואה את זה בהתסכלות שונה.אוהבת את אבא
משו שלוקח שנים ואף פעם לא באמת מסתיים לגמרי.ואחת עם חצאית
תקופה שצריך לנצל אותה הכי בעולםפעימה
היי..מישו לרוץ איתו
אופס..קפץ..מישו לרוץ איתו
התבגרות-זה הטיוטה של הבנ"א לפני מה שהוא באמת..-
התבגרות-כי לפני כל יצירת מופת-צריך טיוטה..
ואל תשאלו אותי מה הקשר כי גם אני לא הכי יודעת-סתם זה עלה לי עכשיו בראש..
"עכשיו תורי,עכשיו תורי לא לכאוב..
עכשיו אני,גם לי מגיע!!!"
הזמן הכי יפה ללכת לקבר ר' נחמן!!!עין שלישית
לא נכון אזמן אחי יפה זה ניפני גיל 7!The Juggler
לבכותשלבוקית
החיים הטובים!!!!=)סתם אחת!
בניית האישיות שלך.שפמנון
גדילה, ליפול ולקום יותר חזקים...חיוכים
התפגרות!! חח סתם...לויודעת..כיפה אדומה!!!
התברגות! אהבתי!!!............כיפה אדומה!!!אחרונה
דילמהאנונימי (פותח)
שלום! אני לא מכירה את הפורום שלכם אבל חברה שלי ראתה שאני עצובה והמליצה לי לכתוב כאן ואני מקווה שתוכלו לעזור לי כי יש לי בעיה קצת לא רגילה..
יש לי המון בעיות והדרך היחידה שאני יכולה לצאת מהם זה להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי. הבעיה שכבר הייתי מאושפזת בעבר ואני פוחדת שזה יפגע לי בקורות חיים אם יראו שהתאשפזתי פעמיים אבל הפסיכיאטרים לוחצים עלי. מה לעשות?
זה לא אני כנסי-מתו"ש
בס"ד
יש לי הרבה חברים שהיו מאושפזים, היית באישפוז מלא או יומי?? ולאן רוצים לשלוח אותך? זה חשוב זה א'
ב' אני לא יודעת בקשר לעתיד, את צריכה לבדוק עם מבוגר
איזה בית חולים את? יודעת מה? דברי איתי באישי
זה כנראה דיכאון ו...אח..
זו לא בעיה שבענין הרפואי אני יכול לעזור. צריך לבדוק אצל המבינים בענין.
רק ברור ש - "קורות חיים" לא עדיפים על החיים עצמם...
רק משו אחד.
חלק יראו את זה כ"לוקש" או לא - אבל זו עובדה.
אני לא אומר שלא צריך טיפול רפואי , אבל יש דבר שיכול לעזור ביותר והוא...
"סמים". סם חיים.
"סמים". סם חיים.
"ושמתם" - דורשת הגמ' - זכה , נעשת לו התורה סם חיים.
סמים , זו תרופה. התורה - תרופה.
אמונה. ביטחון.
אלו מילים שמאחוריהם מסתתרים דברים כ"כ עוצמתיים.
אלו מילים שמאחוריהם מסתתרים דברים כ"כ עוצמתיים.
אולי נאמר - הדברים הכי חזקים אצל היהודי.
בלעדייהם - אין לנו מה לחיות.
תחזקי בעצמך את האמונה. אמונה אמיתית. אמונה שנרגשת.
זה ישנה אותך , ו...מי יודע , אולי , בעז"ה גם יוציא אותך מהמצב שאת נמצאת בו.
זה ישנה אותך , ו...מי יודע , אולי , בעז"ה גם יוציא אותך מהמצב שאת נמצאת בו.
העיקר הוא שתתחילי.
יש המון ספרים שאפשר ללמוד מהם.
בין אם העיקרון של הדברים ובין אם זה המסתעפים לדברים אלו.
תתחילי ב - "אורחות צדיקים" [יש את זה בד"כ בכל בית דתי. או בכל בית כנסת.] ככה עשר דקות לפני השינה. (לא יותר מ 10 דקות. ו...לא פחות.)
אבל...אל "תלמדי" אותו בכדי לסיים אותו. אלא תלמדי אותו. באמת. בכדי שתוכלי לצמוח. ללמוד ממנו. ו...לא רק שאת למדי אותו...
בין אם העיקרון של הדברים ובין אם זה המסתעפים לדברים אלו.
תתחילי ב - "אורחות צדיקים" [יש את זה בד"כ בכל בית דתי. או בכל בית כנסת.] ככה עשר דקות לפני השינה. (לא יותר מ 10 דקות. ו...לא פחות.)
אבל...אל "תלמדי" אותו בכדי לסיים אותו. אלא תלמדי אותו. באמת. בכדי שתוכלי לצמוח. ללמוד ממנו. ו...לא רק שאת למדי אותו...
לאחר הלימוד - כל יום ,
דקה - מה למדתי בסיכום? [אפילו לזמזם בשקט.]
חצי דקה - איפה אני עכשיו?
דקה - מה למדתי בסיכום? [אפילו לזמזם בשקט.]
חצי דקה - איפה אני עכשיו?
חצי דקה - מה לעשות בכדי להשתפר? לאן להתקדם?
זו דרך המלך. להיות ממש בדרך המלך - הדרך הבטוחה. האמינה באמת.
בעז"ה שיהיה לך המון בהצלחה!
מקוה שהובנתי.
בשורות טובות!
בשורות טובות!
כדאי שתנסי. אין לך מה להפסיד.אח..
[ו...יכול להיות שכבר ניסית.]
גדול רפואי הנפש , כך סבר כמדומני.
אני לא שולל ענין רפואי. ממש לא.
אבל , המון , תלוי במחשבה שלנו.
אם רק נשלוט על כח המחשבה שלנו - על מרכז הנפש שלנו -
בעז"ה המצב יהיה הרבה יותר טוב.
ו...לשלוט על כח המחשבה - לחשוב טוב - להרגיש טוב -
זה רק ע"י חיבור לצינור שמוריד את השפע לעולם.
לצינור שמחייה אותנו והכל ממנו. ל - ה'.
לצינור שמחייה אותנו והכל ממנו. ל - ה'.
בקשי רחמים ממי שהחיים שלו.
בשורות טובות!
לאח מה שאמרת נכון 100% אבל לא רלוונטי במקרה הזהלב שבור
בכל מקרה שכוייח
מתוקה,אוסנת
בואי נעשה חושבים:
אם לא תתאשפזי, המצב רק יחמיר, לא?
ואז תהיי חייבת להתאשפז.
אם תתאשפזי - נכון, זה אולי יפגע בקורות חיים. אבל הנפש שלך תהיה בריאה יותר, וזה מה שחשוב!
אני באמת מבינה את הפחד הזה, שידפקו החיים.
אבל תזכרי, שהחיים לא נדפקו - ויש מקום לתיקון. וגם אם לא תוכלי להיות אשת קריירה מפורסמת (לאוניברסיטה בטוח תוכלי להתקבל) - זה לא מעיד עליך.
כל עבודה מכבדת את בעליה.
בכל מקרה,
הכי חשוב זה לשמוע לרופאים.
הם מבינים הרבה יותר טוב ממני, ממך ומכל אחד אחר.
*** לעניין מה שכתב "אח.." - בוודאי שכדאי ומומלץ להתחזק באמונה ולראות חיובי.
אבל במקרה שלך (אני כמעט בטוחה - אם את אצל פסיכיאטר, ובטח את מקבלת תרופות) זה לא דכאון שנובע מהנפש, זה דכאון שנובע מתקלות ביולוגיות בגוף.
לכן, רוב הסיכויים שכמה שתנסי להיות שמחה ומאושרת, וכמה שתאמיני - בלי תרופות וטיפול אמיתי, זה לא יעבוד.
מצטערת אם קצת ייאשתי... עדיך עכשיו, מאשר אחרי שתוותרי על הטיפול ותנסי כלים פסיכולוגים.
שיהיה באמת בהצלחה,
ותזכרי שאת מדהימה, והנתונים הביולוגים שלך לא אומרים על הנפש שלך כלום (אמממ. יש לי הרגשת דה-ז'וו).
|חיבוק|
אני עם אוסנת.פגזניקית גאה!
היא צודקת.
תלכי לטיפול, ותחזרי חדשה.
כל הפורום אחרייך תומך ואוהב.
בהצלחה נשמה!
[אוסנת. אין, אין עלייך. אני חולה עלייך.]
תלכי לטיפול, ותחזרי חדשה.
כל הפורום אחרייך תומך ואוהב.
בהצלחה נשמה!
[אוסנת. אין, אין עלייך. אני חולה עלייך.]
אוסנת אני מניחה שאת צודקתאנונימי (פותח)
מה שמפחיד אותי גם זה שאני לא הכי דתיה אבל אני רוצה להיות ואם אני יהיה שם זה להיות 24 שעות ביום במקום חילוני לגמרי שבטוח לא שומר שבת וגם מעורב שם..
גם מפחיד אותי שאני לא חולת נפש ויש שם הרבה כאלה.. פעם קודמת היתי באישפוז יומי שחוזרים כל יום הביתה וכל הזמן שמענו צרחות מהמחלקה של האישפוז המלא וחברים שלי שם קיבלו זריקות וקשרו אותם למיטות.. עכשיו רוצים לאשפז אותי בבית חולים אחר אז אני לא יודעת אם זה גם ככה אבל זה ממש מפחיד אותי
אני ממליצה לך ללכת לשם קודם, לבדןקרוצה להבין
ולראות מה קורה שם. אם תראי מה קורה שם זה בטוח יעזור לך להשתחרר מהפחדים.
וןבקשר לאישפוז- כנראה באמת אין ברירה...
אחותי באשפוז- עצה שלי, תתאשפזיחזי .ש.
זה שווה את זה
חזי אתה רציני????????מתו"ש
אכןחזי .ש.
באמת קשה...אוסנת
קודם, כדי שיהיה לך יותר קל לקרוא את מה שאני כותבת - אני מכירה את ה'בלאגן' הזה של אשפוזים ממש מקרוב. דוד שלי חולה נפש באופן שהוא לא יכול לתפקד כאחד האדם (אני ח"ו לא משווה אותו אליך. ממש לא!!).
בקיצור -
מאוד קשה להיות דתי במקום לא כ"כ דתי. אבל אין לך ברירה, ומותר לך.
דבר שני, קחי את זה כמשימה (שזה גם עוזר להתמודדות עם המצב) - אני חזקה ולא מושפעת בקלות מהחברה! נכון, הם חילונים - אבל לי יש דעות, עמדות והרגלים - ואני לא מוותרת עליהם! זה הנסיון שלי עכשיו...
תדעי, שאת יוצאת ממצבים כאלו מאוד מורווחת - הרבה יותר יציבה, חזקה, מלאה נפשית. מכל התמודדות - צומחים.
יש לך שם מחשב? תשמעי שיעורים שמעניינים אותך - זה גם ממלא את הזמן, גם מעניין, וגם מחזק רוחנית (http://www.machonmeir.org.il/Hebrew/main.asp?rabbi=252&cat_id=256&only_this_cat=yes). והכי חשוב - בואי לכאן לפרוק ולשתף... בשביל זה אנחנו פה!
יש לך mp3? שימי מוזיקה, תקליטי גם שיעורים...
זה באמת קשה, וכמעט עומדות לי דמעות בעיניים לחשוב על זה (זה דבר נדיר, אני לא נוטה להתרגש. תביני שזה אמיתי...) שתצטרכי להיות שם, ולשמוע הכל.
ותמיד תמיד תזכרי, שכל דבר כזה - בונה אותנו יותר. עושה אותנו גדולים יותר (ולא בגוף, גדולים בנפש).
זה קשה, אבל בסוף זה משתלם. זאת ההתמודדות שה' הקציב לנו.
אוהבת,
אוסנת.
השאלה היא מה את באמת חושבת!!!לב שבור
ומרגישה! לפי מה שאמרת לא מחייבים אותך להתאשפז רק ממליצים לך(ואפשר לחייב אנשים להתאשפז!) השאלה היא מה את באמת מרגישה אם את צריכה את זה,האם יש לך רצון וכח להתגבר על הבעיות שלך? את צריכה לזכור שאם תיהי טובה במה שתתעסקי אז קורות חיים לא תמיד קובעות דברים. זאת אומרת שאם תהיהי בריאה ונגיד(סתם דוגמא...) תלמדי פסיכולוגיה ותיהי פסיכולוגית או משהו כזה אז אם תיהי טובה זה לא יעניין אנשים שהיית פעם מאושפזת מעניין אותם מה את היום.צריך להסתכל על החיים מנקודה של אמונה ולזכור שה' מסדר את כולם בעולם הזה גם אם יש אנשים שזה לא נראה להם ככה ואי אפשר לדעת מאיפה תגיע ישועה. את צריכה לחשוב אם זה יעזור לך ואם את באמת צריכה את זה.ממש לא בטוח שאת צריכה את זה בימינו הרופאים עושים אנשים משוגעים, זאת אומרת שמכניסיםלאנשים(בתת מודע) לראש שיש להם בעיות והם חולי נפש.... וזה לא תמיד ככה! ואז בן אדם כבר משלים עם זה והוא בטוח שיש לו בעיה! ובעצם אין לו כלום רק איזה דיכאון קטן שניפחו אותו לדינוזאור.... כמובן שיש אנשים שלפעמים מגיעים למצב שחייבים את זה וכולי. אם לא מחייבים אותך זאת אומרת שאת לא חייבת אלא זה יכול לעזור הכל תלוי במה את חושבת ומרגישה. המון המון הצלחה ובריאות!
תחשבי מה טוב ביבשבילך!!! ואז תחליטי............כיפה אדומה!!!אחרונה
אמאלהאורושקוש
משהו עובר עלי אני מפסיקה לחייך הרבה וסתם מתנהגת מוזר. ואני לא מבינה מה קורה לי אז ככה אני אפילו לא יודעת איך לעזור לעצמי.
מה אני עושה כדי להבין את עצמי?????????
זה ממש משגע!!!!!!!!!!!
קחי נשימה עמוקה...אוסנת
טבעי. נורמלי. אין מה להלחץ.
הלחץ רק יחמיר את המצב...
יש לך מחשבות בנוסף לכל? או שסתם יוצא לך להתנהג ככה?
אם זה סתם, בלי מחשבות - אז זה הורמונים ואין שום סיבה לדאגה.
אם זה עם מחשבות - גם אין סיבה לדאגה, רק שאולי לפתור אותן יועיל לך קצת...
בהצלחה וברוכה הבאה לגיל!
תבדקי אם את לפני..את יודעתמתו"ש
חח מתוקה שכזאת הרגת אותי מצחוקובקשר לשרשור-ואחת עם חצאית
דברי איתי באישי אם את רוצה.
מה אתה רוצה?פגזניקית גאה!
צל"ש...תפרגני לו,מגיע לו.ואחת עם חצאית
וואו! אתה ממש גאון!!!מתו"ש
כל הכבוד!מי שעוד לא פרגן לו-זה הזמן!ואחת עם חצאית
למה לחייך בכלל?!אח..
תעני על זה , ו...
בעז"ה , יש מצב שהחיוך יחזור אלייך.
שנזכה בעז"ה ל - "שמחה אמיתית".
בשורות טובות!
חח אח...שלבוקית
זה כלכך נכון!
אני כלכך הרבה פעמים שאלתי את השאלה הזאת..
ולמה לשמוח אין לי על מה ולמה...
וגם אם ענו לי לא הקשבתי ולא רציתי לדעת....
קייצר ממש לענות לעצמך אחרת זה לא עוזר...
היישלבוקית
את מתחילהלחייך בעל כורחך ולהיות שותפה בהרבה דברים שלא יהיה לך משעמם וזה יחזור!
את מזייפת בהתחלה...
את מזייפת בהתחלה...
וזה קשה אז היכוני היכוני
ובהצלחה!
אני לא לפניאורושקוש
פשוט משהו עובר עלי. אמא שלי קראה לי ושאלה אותי מה קרה לי. והתחלתי להמציא לה תירוצים. מה אני אגיד לה?שאני בעצמי לא יודעת מה עובר עלי?!
למה הפסקת לחייך??... מוזר... לא קרה לי.....-עין שלישית
לפחות אני משתדלת שלא יקרה אפילו אם לפעמים מזה לא באלי לחייך אני מנסה לחייך את זה בכוח...
והשימחה באה כבר לבד(ר' נחמן אומר את זה)
ככה לפחות יהיה לך יותר קל לעבור את הגיל הקשה הזה
לכולם פה- החיוך זה רקאורושקוש
משהו קטן שעובר עלי וגורם לאנשים לראות שמשהו קורה לי. אבל אני מתכוונת שפשוט אני אפילו לא דומה למה שהייתי לפני שבועיים. אני יודעת שזה בגלל משהו ואני לא יודעת מה.
אני מנסה להבין את עצמי אבל זה לא הולך
זאת השאלה שלי-איך אני אמורה להבין מה קורה לי?
...אוסנת
הודעתי הנ"ל עדיין תקפה...
לא התיחסתי רק לחיוך, אלא לשינויים בכלל.
את יכולה להבין שהגוף שלך גדל, הורמונים משתחררים - וזה גורם לך למצבי רוח מתחלפים ובכלל לקצת 'דיכי'.
ואם זה לא הורמונים אלא מחשבות, זה כי את באופן טבעי מתחילה לברר את דרכך...
מה שנקרא - "גיל ההתבגרות".
אני אגיד יותר מזה - כתבת ש"את לא דומה למה שהיית לפני שבועיים". אם את מתכוונת שכל שבועיים בערך את משתנה - זה הורמונים לגמרי. לכל אחת יש את זה, רק שאולי את לא שמה לב לפרטי הפרטים של בנות אחרות.
את משתנה, וזה נורמלי לחלוטין.
אם בכ"ז את רוצה להיות בטוחה שזה מה שעובר עליך, תחשבי עם עצמך טוב למה זה נגרם. אם באמת תרגישי שאין שום סיבה שבעולם - אז זה פשוט הגיל.
כולם עוברים את זה בצורה זו או אחרת, השאלה היא אם הם מתרגשים מזה (זה לא אומר שאת לא בסדר...).
אסנת צודקת..אנונימי (פותח)
גיל ההתבגרות המעצבןן!!
גם אני לפעמים מרגישה ממש לא טוב עם עצמי.. פעם הייתי ילדה טובה תמימה כזאת.. שקטה ועדינה.. וניראלי שהשתניתי פתאום אני מרגישה פחות כמו שהייתי פעם(וד"א אנשים אומרים שלא..אז תחשבי שאת מי ששמה לעצמך הכי לב ויכול להיות שהפסקת רק קצת ואת עדיין כן מחייכת הרבה אבל לא שמה לב..כי אנשים נוטים להחמיר עם עצמם.. ).. מה שהכרתי וצריך לגלות תא עצמך מחדש וזה מעצבן!!
גם אני לפעמים מרגישה ממש לא טוב עם עצמי.. פעם הייתי ילדה טובה תמימה כזאת.. שקטה ועדינה.. וניראלי שהשתניתי פתאום אני מרגישה פחות כמו שהייתי פעם(וד"א אנשים אומרים שלא..אז תחשבי שאת מי ששמה לעצמך הכי לב ויכול להיות שהפסקת רק קצת ואת עדיין כן מחייכת הרבה אבל לא שמה לב..כי אנשים נוטים להחמיר עם עצמם.. ).. מה שהכרתי וצריך לגלות תא עצמך מחדש וזה מעצבן!!
אל תדאגי החיוך עוד יחזור רק השאלה היא איך.. למה?! לא לאותו ילדה של פעם אלא לחדשה זאת היותא בוגרת.. משהוא אחר יגרום לה לחייך לא אותו דבר שגרם לילדה הקודמת.. רק חכי ותראי מה קורה!!
רק אל תדאגי ואל תתיאשי!! כי זה קורה לכולם.. אצלי גם אני נעשיתי עצבנית!! אבל זה עבר כבר כמעט לגמרי!! השאלה רק עכשייו שצריך לגלות את עצמך!! כבר לא אותה אישיות של פעם..
רק אל תדאגי ואל תתיאשי!! כי זה קורה לכולם..
אצלי גם אני נעשיתי עצבנית!! אבל זה עבר כבר כמעט לגמרי!! השאלה רק עכשייו שצריך לגלות את עצמך!! כבר לא אותה אישיות של פעם.. בהצלחה לך לי ולכולנו!!
- קחי חיוך....
>>פגזניקית גאה!
מוסיפה על קודמיי.
גם, יש את צער הנשמה בעולם הזה.
תחשבי שהנשמה, שהיא דבר רוחני, מופשט, יורדת לעולם של חומר, בתוך גוף של חומר.
רע לה פה.
אנחנו צריכים למצוא לה דברים שימלאו אותה, שישמחו אותה.
תחפשי לה דברים שימלאו אותה, תורה, אמונה, עבודת ה' וכו'.
בכ"מ, תמיד יהיה צד של עצבות, כי עדיין לא טוב לה פה, עד כמה שמנסים לעזור לה.
וגם כמובן, שזה הגיל.
אבל בעיקר בעיקר לשבת ולחפש מה מפריע לי בהתנהלות של עצמי ביום יום- מה אני רוצה לשפר, איפה אני לא הכי בסדר, ולעבוד עלזה.
כשמתחילים לחפש, באמת שיש כ"כ הרבה דברים שמוצאים, ואפשר להסיק מכך, שזה מעיק, וגורם לעצבות.
ותתפללי לה', שיחזיר לך את השמחה בעבודתו.
בהצלחה נשמה!!
גם, יש את צער הנשמה בעולם הזה.
תחשבי שהנשמה, שהיא דבר רוחני, מופשט, יורדת לעולם של חומר, בתוך גוף של חומר.
רע לה פה.
אנחנו צריכים למצוא לה דברים שימלאו אותה, שישמחו אותה.
תחפשי לה דברים שימלאו אותה, תורה, אמונה, עבודת ה' וכו'.
בכ"מ, תמיד יהיה צד של עצבות, כי עדיין לא טוב לה פה, עד כמה שמנסים לעזור לה.
וגם כמובן, שזה הגיל.
אבל בעיקר בעיקר לשבת ולחפש מה מפריע לי בהתנהלות של עצמי ביום יום- מה אני רוצה לשפר, איפה אני לא הכי בסדר, ולעבוד עלזה.
כשמתחילים לחפש, באמת שיש כ"כ הרבה דברים שמוצאים, ואפשר להסיק מכך, שזה מעיק, וגורם לעצבות.
ותתפללי לה', שיחזיר לך את השמחה בעבודתו.
בהצלחה נשמה!!
ישבתי עם עצמי לילות שלמים.אורושקוש
לא הצלחתי למצוא את כל מה שמציק לי(ולא נראלי שזה אפשרי בכלל למצוא הכל.
אחד הדברים שמציקים לי זה שבחופש שעבר עברתי דירה. ואני מניחה שמי שעבר את זה יודע כמה זה לא פשוט... אני לא יודעת איך לעזור לעצמי לצאת מהדיכאון הזה. הדבר היחיד שאני חושבת עליו זה לחזור לשם אבל זה לא תלוי בי...
יש למישו רעיון?
אני מיואשת
אולי...אוסנת
קודם כל, אל תכנסי ליאוש. חוץ מכל העצות הרגילות ("אין יאוש", "תמיד בשמחה"...) - זה פשוט מחמיר את המצב. זה הופך את הבעיה ל'בעיה'.
במקום להעצר, להבין שאני במצב מסוים קצת שונה - אני נתקעת על המצב הזה, מפחדת ממנו, מתייאשת בגללו, חושבת עליו כל הזמן... ככה הופכים מצב מסוים לבעיה.
יש למצב פתרון, וגם אם לא - הוא טבעי ונורמלי ואין צורך להלחץ.
מה כן אפשר לעשות?
*"חפש תמיד רק את הטוב..." |מזמזם|
*לעשות דברים משמחים שיעלו לך את המצברוח - מוזיקה, ללמוד לנגן, לקרוא, לרקוד, לשיר... מה שמתאים לך.
*לשים דגש על הדברים השמחים שיש לנו בחיים, לא על כל ה'תקלים' שקורים. נכון, עברנו דירה - אבל אין מה לעשות. בואו נראה כמה טוב במקום החדש, כמה הרווחתי...
בהתחלה זה מאולץ וחופר, אח"כ זה כבר בא באופן טבעי - ראיה חיובית.
(לא שאני טובה בזה. ממש לא... אבל לכן אני יכולה לומר לך - שכשיש לי תקופה של כח רצון אדיר לראות טוב גם אם לא ממש טוב - אני באמת מרגישה הרבה יותר משוחררת ובריאה, גם בגוף).
--------
תכל'ס, אני עדיין מחזיקה בדעה שזה טבעי לגיל.
את אומרת בעצמך שאת לא ממש יודעת מה בדיוק גרם. א ו ל י מעבר דירה...
גם אם מעבר הדירה גרם לך להרגשה כללית כזאת, הוא רק ה'תירוץ' למצב. אם לא היית עוברת דירה - גם היית מרגישה כך מסיבות שונות...
מה עושים בקשר למצב רוח כללי דפוק? שמחים. אבל בעזרת עוד אפשרויות:
*לימוד אמונה - להבין מי אני ומה אני. זה נותן בטחון ואושר בחיים. ידיעה שהעולם הזה טוב ואני באה להיטיב עוד יותר. [איך לומדים אמונה? במקום להתחיל להרחיב הכל במסר קטן, תשאלי בששון!]
*התנדבות, סיפוק.
אם יהיו עוד רעיונות... נשתדל.
כמה דברים -אח..
דבר ראשון - חשבת כבר למה להיות שמח עם כל ה"מצבי קאנטים" שבעולם?!
דבר שני - הנה , מצאת משו שהוריד לך את השמחה שהיה לך פעם.
עברת דירה. זה מציק לך. זה לא פשוט. זה לא כיף לך -
פחות שמחה. הנה , כבר משו אחד.
שבי עוד עם עצמך. תחפשי - לימודים , חבר'ה , הורים , משפחה , חיים....
תעברי על הדברים. תחפשי שינויים. שינויים שלא עשו לך טוב. שנפגעת מהם.
או שיניים בהווה שלא עושים לך טוב - שינויים בעתיד שאת מפחדת מהם.
אם זה באמת דברים אמיתיים >
שהשכל אימת שצריך לדאוג מהם -
חזקי בעצמך את האמונה. כמובן , עם השתדלות מצד עצמך.
אם אלו דברים שהשכל לא אישר שצריך לפחות > שהם באים ממקור הרגש -
שבי עם עצמך ותחשבי , אני?! לפחד? לא. אין ממה.
יש משפט יפה. [אני יותר אוהב לשיר ["לזמזם"] אותו , אבל גם לראות אותו...]
]"העבר - אין. העתיד - עדיין. ההוה - כהרף עיין - דאגה מניין?!"
זה כ"כ יפה. תוכלי לזמזם לך אותו. או...לשמוע אותו - בקיצור - להחדיר אותו לנפש שלך. ה' פה. אני פה. זהו. דאגה מניין?!
תחשבי על זה. זה עמוק מאוד. באמת.
קחי "חשבון נפש" בספסל שבגינה ו...תדברי לעצמך!
מקוה שהובנתי.
המון בהצלחה!
המון בהצלחה!
אח ואוסנתאורושקוש
תודה על התגובות אני מקווה שהם יעזרו..
ואם למישו יש עוד מה להגיד אני אשמח.
נשמה..אנונימי (פותח)
את יודעת.. לי הרבה פעמים קורה לי שאני עצובה/עצבנית ממשהו, ואני פשוט לא יודעת ממה..
אז אני מתיידבת מול דף ועט עד שאני מגיעה לתשובה..
ולפעמים, אני כן יודעת למה אני עצובה.. אבל זה נראה לי סיבה קטנה מדי בשביל הדיכי..
ולכן אני סתם נכנסת לדיכי יותר ויותר..
שתדעי לך גם- גם אם ה'משהו' הזה שמפריע לך הוא קטן! ואת מתפדחת מעצמך אפילו להודות שזה זה..
זה שזה מפריע לך זה אומר שזה לא כ"כ קטן!!
אבל איכשהו זה כן קטן.. וזה לא שווה ת'עצבים שלך..
וגם סתם ככה.. יש תקופות כאלה בחיים.. צריך ללמוד להתמודד איתם..
תימצאי תסיבות לעצב ותנסי ליפתור אותם! ואז תשמחי!!!כיפה אדומה!!!אחרונה
מחפשת עבודה בפ''ת! (סורי על החפירה..)אנדרלמוסיה
ידוע למישהו על מקום שמחפש עובדים לחופש? דחוף!
כל סוג עבודה שהיא...