פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1893)

זה נכון שרק אחרי שיש לך חברה טובה אתה מגלה בה פתאום את כל החסרונות?יש לי חברה טובה כבר 5 שנים, ופתאום עכשיו כשאני מסתכלת עליה, אני מגלה המון חסרונות! ברור שאני ישלים איתם כי אני לא חושבת לעזוב חברה טובה,(מה עוד שבמצב כרגע בכיתה שלי אין כמעיט אפשרות למצוא חברה טובה, כי כולם כבר מסודרות בזוגות) אבל אני גם מרגישה שהיא קצת מתחברת לחברות אחרות וטיפה עוזבת אותי, לא יודעת למה. נגיד היום היה לנו איזה יום כיף, בפארק מים, ופתאום אני רואה שהחברה הזאתי הלכה כבר עם עוד כמה חברות (ואני אמרתי לה שתחכה לי)אז בסוף כל הזמן הייתי עם חברות אחרות. ובסוף היום כשפגשתי אותה אמרתי לה שממש נעלבתי שהיא הלכה בלעדי, אז היא אמרה לי את בכלל הלכת לפנינו, אז אמרתי לה אני לא הלכתי לפניכם, אני חיפשתי אותך ואת החברות האחרות ולא מצאתי אז הבנתי שהלכתם, והיא אומרת לי שהיא ראתה הולכת אותי עם עוד כמה בנות, אז שאלתי אותה למה היא לא קראה לי? והיא לא ידעה מה לענות, וזה רק דוגמא לעוד מקרים....

אני צריכה עזרה אנשים, אני מבולבלת...

אני לא יודע מה לעשות,

אני מרגיש שאני מציק לכולם,

כולם חושבים שאני קרצייה,

ואני לא רוצה שיחשבו ככה.

נ.ב לכל מי שפגעתי בו אני נורא מצטער!!!

הייי לכולם!!
יש לי בעיה קטנה אבל גדולה..ואני רוצה שתעזרו לי זה קצת מסובך אבל תנסו להבין!! אני באה מבית שעד לפני 4 שנים היה דת"ל ומלפני 4 שנים אמא שלי החליטה לשנות כיוון לצד החרדי..עכשיו כשהיא החליטה אתזה אני כבר הייתי בסוף ח' בוגרת מספיק... בקיצור עכשיו בגלל שהיא חרדית אז היא מונעת ממני הרבה דברים שהחרדים לא מסכימים איתם כמו לא לעשות שירות וכו'... עכשיו אני רוצה לעשות שרות אבל היא לא ממש נותנת לי והיא אומרת לי שהיא תעיף אותי מהבית וכו'.. ואני לא יודעת מה לעשות כי שרות אני יעשה בחכול מצב אבל אני אוהבת את אמא שלי ואני לא רוצה לצער אותה...ואני לא יודעת איך להגיד לה שאני עושה שירות זה בעיה שממש ממש מטרידה אותי

אני ישמח אם תוכלו לעזור לי פתור רותה כי אני שנה לפני שירות ואני לא יודעת מה לעשות!!???

סליחה שזה קצת ארוך..

"תחשוב טוב יהיה טוב תאמין בעצמך תחשוב טוב יהיה טוב אלוקים אוהב אותך!!" (נאמר מפי המשורר הדגול אודי דוידי)  

 אלוקים אני משוגעת אחרייך אבא שלי!!!!!!!!!!!

אני חיי2ת 3ופרים 2נושא ע טו2ה לראות ת'עולם 2משקפיים ורודים.

 עם למישהי/ו יש משהו, אני ישמח רק 3ופר פעולה יש!!!!!!!!!!

דקה אחת של-  מבזבזת 60 שניות של-

שוס להיות דוס (מוטו חזק)

לכולם שלום!  חשבתי שיהיה מעניין להביא רשימה של רגשות.  הרבה פעמים אנו שומעים מחברי הפורום על דכאון, הרגשת עייפות, ויותר גרוע.  לדעתי, הדרך הכי טובה לגדול בחיים זה דרך מודעות עצמית.  זאת אומרת, לדעת מה כואב ולמה.  לפעמים יש לנו תחושה כללית של מועקה או של באסה.  בזמנים אלה, כדאי לבדוק איזה רגשות עולים ולהיות מחובר עם עצמנו למה אנו מרגישים ככה.  אשמח אם אפילו בפורום אנשים יכולים לפרט יותר איזה רגש עולה-זה גם יעזור בסוף עם הדכאון.

אהבה, אומץ, אושר, אכזבה, אשמה, בוז, בושה, גאווה, גועל, געגוע, הערצה, חיבה, חמדה, יאוש, כעס, מבוכה, מרירות, עלבון, עצב, פחד, ציפייה, צער, קבלה, קנאה, רחמים, שנאה, שמחה, שעמום, תדהמה, תיעוב, תקווה.

בס"ד

לכל מי שמרגיש שהלב שלו כבר כואב וכבד מרוב מחשבות ורגשות:
ממש מומלץ לבכות, אבל ממש לבכות, ולדבר עם אלוקים.. (להתבודד..)

כבר חודשיים הלב שלי כואב והעיינים שלי צורבות ואני מנסה לבכות ולא מצליחה- ואתמול סופסוף הצלחתי..  פשוט בכיתי!!  ואז הלכתי לדבר עם ה' ופתאום הרגשתי שכבר לא כואב לי כ"כ בלב..  והרגשתי משוחררת ושמחה!!  זה ממש כיף!

ב"הצלחה!!

אני לא יודעת עם זה המקום אבל אני ממש צריכה מקום שייעצו לי מלעשות...
אני עולה לכיתה י' ואני גרה מהיישובים בדרום הארץ.. אני ממש סובלת באולפנה שלי  אני לא יודעת למה אבל ממש לא טוב לי שם כל יום שאני שם זה עוד יום סבל..ההורים שלי מסכימים לי לעבור אולפנה אבל רק עם זה יהיה פנימיה כי הם אומרים שיהיה לי קשה נסיעות מחוץ לעיר כל יום..ביררתי מלא פנימיות ואין שום אולפנה לא מקבלת כי אין לה מקום..הם עמוסות כרגע. אני מתחננת ללכת לאולפנת עפרה או אבן שמואל..אין דבר שאני רוצה יותר מזה אבן שמואל אומרים שעמוס ועפרה לא התקבלתי משום שיש עדיפות לבנות מטה בנימין וכרגע אין להם מקום לבנות מבחוץ.. אבל אני כ"כ רוצה לעבור לשם..הראש שלי מתפוצץ אני מרגישה שאני משתגעת כי אני יודעת שאני בסוף לא יעבור ורק מהמחשבה שאני ישאר באולפנה שלי למשך3 השנים הבאות גורמת לי לרצות להיתאבד.. 
וכמובן שיהיו פה שיגידו לי תחפשי מקום אחר..אבל זהו שאין!! אני צריכה גם משהו בסיגנון שלי..אני צריכה מקום  שיהיה תורני אבל עם המון סיגנונות של בנות..מקום ממש כמו האולפנה בעפרה שאין דבר שאני יותר רוצה מאשר ללמוד שם..אולי קצת ניראה שהגזמתי פה אבל אין זהו אני לא יכולה יותר ואני חייבת שמישוו יגיד לי מה לעשות!!!...............................

אני מרגישה שיש לי המון בעיות לאחרונה, אני מרגישה שאני חיה מיום ליום, שאין לי מסגרת כאילו, לא חשובה מדי, או בכלל, מן הרגשת ריקנות כזאת.

וגם הרבה זמן יש לי בעיות עם ההורים שלי, אפילו כשאנחנו לא רבים. כאילו הם לא אוהבים אותי, ואני התחלתי להתחצף אליהם לאחרונה ואני לא חשובה להם.. אין לי חברות אמיתיות. אני מרגישה שאני צריכה לרצות את כלהעולם ואני לא מוכנה אז אני עושה דווקא. אני כל הזמן הולכת לישון, אני בדיכאון כל הזמן, ואני עייפה למרות שישנתי ארבע שעות בצהריים. אני כל הזמן על סף דמעות, וכשאני רק מתחילה לדבר על כל זה אני כמעט בוכה. אין לי כבר חשק לעשות כלום אפילו דברים בסיסיים שהייתי עושה.. כמו להכין עצמי אוכל טעים.. אין לי חשק ואני לא אוכלת.. הדברים הקטנים האלה..

מה עושים??

אני רואה פוול סרטים בזמן האחרון (כמה חודשים). הייתי רואה סרטים כל הזמן, אבל בזמן האחרון זה נהיה אצלי ממש אובבססיבי.. 

הסרטים שאני רואה הם ממש לא נקיים (בצורה יפה), ואני ממש מושפעת מהם, אבל אני לא יכולה להפסיק עם זה!!

לדוגמא: אני מקללת קללות מסריחות שבחיים לא הוצאתי מהפה.

מיותר להגיד שהדיבור שלי הפך להיות גס וזול, ממש לא מתאים לבת מלך...

מה עושים?

אני יודעת שאני אמשיך לראות סרטים כי אני רגילה לזה, אני נהנית מזה, אני   מ כ ו ר ה   לזה.

מתנת סוף שנה? מחייבים אותי לשלם 10 שקל בשביל המתנה למורה. אמ? הלו? לא? משלמים לה על זה שהיא מלמדת, וגם זה היא בקושי עושה, אז אני צריכה לבזבז עליה גרוש? לא ניראה לי!

או שרגע, זה רק הכיתה הפטתית שלי שעושה את זה?

בס"ד

הצילו!!! מחר תעודות!! אני מתה מפחדדדדד!!!!!!!!! מה אני עושה עם עצמי???? [חוץ מלנשום שתי נשימות ארוכות ולהרגע.....] אימל'ה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1

אוף בא לי עכשיו להתאבד.. אין החיים שלי פשוט אבודים.. אני לא רוצה לחזור בתשובה כי אני עצבנית על ה' נורא,

אני שונאת אותו. פעם היו לי משברים- ואח"כ חזרתי להאמין ובגדול, ועכשיו אני בכלל לא חוזרת. אני תקועה במקום..

כמו בתוך מערבולת.. אני שונאת את החיים שלי.. יש לי כל הזמן מצבי רוח מעצבנים- ועכשיו גם כל החברות שלי שונאות

אותי כי אני מקללת אותם (ועכשיו אני קולטת כמה מטומטמת אני.. כאילו קיללתי אותם על דברים מטופשים ועכשיו הם

כועסות עלי..)

אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי בעולם הזה.. אני לא מאמינה בכלום... ולא רוצה לחזור לדרך המלך.. זה לא שטוב

לי עכשיו, אני פשוט לא רוצה לחזור להאמין בה' אחרי כל מה שקרה לי בגללו..

בעז"ה.

כבר המון זמן שאני נמצאת במצב כזה של קהות חושים.
נגיד פעם היה לי המון קשיים, רוחניים ואמוניים, ואז הם חלפו, והיה איזה קטע שהתחזקתי, אבל הוא עבר..
ועכשיו.. עכשיו אני בעצם לא עושה כלום.. אין לי יותר שאלות, אני כבר לא 'מחוזקת'.. אני בעצם חיה, אבל בערפול חושים כזה, בלי לשאול יותר מדי שאלות, בלי לחטט יותר מדי..רק רוצה שהיום יעבור, וככה זה כבר במשך כמה חודשים..
ואי אפשר לומר שאני לא עושה כלום בחיים שלי, כי אני יושבת עם חברות שלי כשרע להן, ומעודדת אותן, אבל אני לא מרגישה שאני עושה משהו..

ותגידו, זה מה שאבא רוצה? שככה הימים יעברו בלי שנעשה איתם שום דבר?
וזה הגיוני בכלל כל הדבר הזה?
ואם כן.. למה אני מרגישה עם זה כ"כ רע, כאילו שאני עושה דבר אסור?

יש לי מתכונת בהיסטוריה והחומר משעמם אותי ר-צ-ח!!!!! מה אני יכולה לעשות כדי ללמוד??

אני נ-ו-א-ש-ת!!!