פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 213)

כבר יש פה כמה נייקים שחפרו 

תמיד טוב שיש אדם  חדש באזור

ומבקשים ממשה למנות אותך למנהל.

רק משה?

אחלה פינה, ממש מחזק, תודה

סיפור מדהים!!!

הלוואי שאזכה גם אני לברכות כאלה מאשתו של גדול הדור!

זה פחות בקטע של ברכה, אלא פשוט של היכרות.

ר' אברום הסתובב אצלה בבית, והיא הבינה מי הוא ומה הוא, וצפתה נכון מה הולך לצאת ממנו...

הלוואי והייתי זוכה להיות ברמה כזו כשל ר' אברום שאשת גדול הדור  ראתה בצעירותו שהוא יהיה גדול שבגדולים.

מדהים ומרגש! שניזכה לדבוק בתורותו אמן!

אתם מעודדים להמשיך....

הכשל הלוגי בטענה כאן, שעצם זה שלכל מצב יש סיבה שקדמה לו, זה לא מחייב שרק אותו המצב יכל להיות תוצאה שלאותו מצב הקודם...

כהמשלה נדמה רכבת הנוסעת על פסי הרכבת...
הרכבת, כדי להיות במקטע המסילה הנוכחי ודאי קדמה במקטע קודם (המשמש כ'סיבה') ולאותו מקטע קדם גם כן מקטע אחר וכן הלאה עד שנגיע לתחילת נסיעתה.
אבל זה לא מחייב שהמסלול שעברה הוא המסלול היחידי שקיים. יתכן בהחלט שהיו מספר פיצולים עד המקטע הנוכחי ומסתמא גם לאחריו והנהג יכול לבחור היכן לפנות...

https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%9F

בעד הדטרמיניזם 1: טיעון הדילמה של פיטר ואן אינוואגן

אחד הטיעונים הנפוצים ביותר נגד הדטרמיניזם מובא בדרך כלל בשם הפילוסוף הצרפתי פיטר ון אינוואגן.[6] זהו טיעון דילמה שניתן להציג אותו כך: נניח שאני עומד כעת ברגע t ולפנַי שתי אפשרויות: לעשות X או לעשות Y (Y יכול להיות גם אי-עשיית X). הליברטריאניזם גורס כי שתי האפשרויות פתוחות בפני, ואני בוחר ביניהן באופן חופשי. נניח שבחרתי לעשות Y. באופן עקרוני אלוקים יכול להריץ את ה”סרט” אחורה, להחזיר אותי ואת העולם שוב לנקודת הזמן t, ולהעמיד אותי שוב באותו צומת, וייתכנו מצבים שבהם אכריע לעשות X. אבל מצב העולם עד רגע t זהה בשני המצבים; אם כן, מה גרם לי לבחור פעם ב-X ופעם ב-Y?

ואן איוואגן טוען כאן טיעון של ממה נפשך (טיעון דילמה): אם היה משהו שונה בעולם, או בנפשי פנימה, שגרם להבדל, כי אז יש נסיבות כלשהן שמהן נגזרה הבחירה שלי, כלומר זו לא בחירה חופשית באמת. ואם המצב בשני המקרים הוא אכן זהה ובכל זאת מאותו מצב עצמו יוצאות שתי תוצאות שונות, כי אז ההכרעה שלי נעשתה ללא סיבה, כלומר היא אקראית. אם כן, ממה נפשך, בין שיש סיבה קודמת ובין שאין, ההכרעה שלי אינה תוצאה של בחירה חופשית. או שיש כאן אקראיות או שיש כאן היקבעות דטרמיניסטית.

קל לראות היכן הכשל בטיעון הפופולרי הזה. בטיעוני דילמה הכשל הוא בדרך כלל בהנחת הדיכוטומיות המובלעת בהם. ובמקרה שלנו, הטיעון מניח הנחה סמויה כאילו יש רק שתי אפשרויות: סיבתיות או אקראיות. ההנחה של ואן-אינוואגן היא שאם אין הבדל במצב ברגע t, ובכל זאת בהזדמנויות שונות אותו אדם יכול לבחור בחירות שונות, אזי בהכרח מדובר באקראיות. אך זוהי טעות, או למצער הנחת המבוקש. הרי הוויכוח בין הליברטריאן לדטרמיניסט הוא בדיוק בשאלה זו. הדטרמיניסט טוען שהניגוד לדטרמיניזם הוא אך ורק אקראיות. הוא לא מכיר בקיומו של מכניזם שלישי. הליברטריאן לעומתו סובר שיש גם מכניזם שלישי: בחירה חופשית (ראה למעלה בסוף פרק א). טענתו של הליברטריאן היא ש”מכניזם” של בחירה חופשית אינו דטרמיניסטי מחד, אבל הוא גם לא אקראי מאידך. הטיעון של ואן אינוואגן לא מוכיח שהדבר לא נכון, אלא מניח זאת ומשתמש בהנחה זו כדי לבסס את עצמה. דומה כי ברקע טמונה אי הבנה פילוסופית, שכן ואן אינווגן חושב שחידושו של הליברטריאניזם הוא העובדה שייתכן דבר ללא סיבה, ולא בטענה שמדובר במכניזם שלישי. הליברטריאן סבור שאכן אין מאומה בסיטואציה בזמן t שקובע בהכרח את תוצאת הבחירה, אך עדיין מצב כזה לא בהכרח מבטא אקראיות, אלא יכול בהחלט גם לשקף בחירה חופשית (אם הפעולה נעשית מתוך שיקול דעת ולא בהגרלה).

בהערת אגב אציין כי למען האמת, טיעונו המקורי של ואן-אינוואגן הוא מעט מורכב יותר.[7] הוא מדבר על ניסוי סטטיסטי של בחירה חוזרת אלף פעמים באותו מצב, ובו נוצרת התפלגות סטטיסטית של בחירות ב-X או ב-Y. העובדה ששום דבר בסיטואציה הקודמת אינו קובע את התוצאה, והעובדה שנוצרת התפלגות סטטיסטית של הבחירות השונות, מצביעות לדעתו על כך שמדובר באקראיות. אבל גם הניסוח הזה לא מחזיק מים. מהתיאור בסוף פרק א קל לראות שגם התפלגות סטטיסטית של התוצאות, ואפילו תחזור על עצמה בממוצע בכל אלף ניסויים שנעשה (נאמר שתמיד נקבל 300 פעם בחירה ב-X ו-700 פעם ב-Y), עדיין לא מהווה בהכרח עדות לתהליך אקראי. בפרק השלישי של ספרי אני מסביר שגם אוסף של בחירות חופשיות בדרך כלל מתפלג סטטיסטית כמו אוסף של אירועים אקראיים. הליברטריאן סובר שכל המחקר הפסיכולוגי והחינוכי מבוסס על ההנחה הזו.

חוקרים רבים מתנגדים לשיטה זו, משום שהטענה בעצם אומרת שאין סיכויים אובייקטיבים בעולם שלנו.
מה שמתברר כלא נכון, שהרי ישנה בחירה, שיטה זו מנסה לשלול את המושג- סיכוי.
QM סותרת את הדטרמניזם בכך שאינה נותנת תוצאה למצב נתון, אלא מראה הסתברות של מה שיכול לקרות.

 

ע"כ יש את התאימות- היא מציעה פיתרון לבעיית הרצון החופשי , הנוגע לחוסר תאימות שנוי במחלוקת בין רצון חופשי לדטרמיניזם. תאימות היא התזה שרצון חופשי תואם לדטרמיניזם. מכיוון שבדרך כלל רואים בחופש חופשי תנאי הכרחי של אחריות מוסרית, תאימות מתבטאת לעיתים כתזה על התאימות בין אחריות מוסרית לדטרמיניזם.
כטענת הדטרמיניזם הסיבתי, שכל מה שקורה הוא התוצאה הבלתי נמנעת של חוקי הטבע ומצב העולם בעבר הרחוק.
על כן אנו פרות התוצאה, יכולים לבחור- אך רק במה שהיקום גרם לנו לבחור בו, שוב, זהו ההסבר לבחירה-
ההסתברות נשללה, ומה שמנחה אותנו הוא מצב היקום, חוקיות הטבע, ובעצם העבר הוא זה שקובע. 

תקראי עוד, פה:  Causal Determinism (Stanford Encyclopedia of Philosophy)

 

אחלה שירים כתבת פה

@רודף אהבה בימים, ממתי את פה?

את לא חדשה?

 

אני פה כבר איזה 4 שנים😁

אני עוד זוכרת אותך מהזום 

שריייי כפרעלייך

עם ה''בלוריות עם קוקיות''

איך מתייגים שירשורים? 

וגוררת לתיבת הטקסט

 

 את רוצה הסברים מפורטים כולל צילומי מסך?

מי כבודה?

איך מתייגים שירשורים? - נוער וגיל ההתבגרות

 

זה לא נהפך ככה לקישור..

 

איך מתייגים שירשורים?

איך מתייגים שירשורים?

אצלנו

תודה השם🙌🙌

ואו כמה גשם היה!

מטריף חושים הגשם הזה🤩💦☔

גם עכשיו ממש גשום!!!

איזה כיף!!

תודה על התיוג!

אין מילים!

להירגע. ללכת להליכה בלי פלאפון. לא להיות לחוץ להספיק את האוטובוס או את השיעור הבא. לנפוש עם המשפחה בקיצור יום להירגע... וכל אחד בדרכים שהוא נרגע.. נגיד אני ממש אוהבת לשיר שירים זה מזה מרגיע אותי וגם יש לי קול נחמד אז זה מממש כיף לעשות את זה עם חברות ומשפחה קיצר פשוט להירגע...

פשוט השבת היא יותר מרוממת.

רוב היום הוא סביב התפילות והסעודות (תפילות בנחת וכו'. וסעודות עם זימרות, ו"טקסים" ארוכים. - ממש ממש טוב לי עם זה).

בקצת זמן שנשאר לומדים או ישנים. (ובקיץ גם וגם).

פשוט צריך להבין את העומק והפנימיות של הייליגע ש"ק ואז מבינים הכל. ואז הכל יותר מרומם!

 

(אני יודע שבעז"ה כשאני אתחתן אני ארצה להקים בית של ש"ק, בית שבו ש"ק זה העיקר, שכל השבוע יהיה סביב זה. שזה יהיה יום קדוש בלי שום חול וכו'. בעז"ה)

אפשר לדבר עם המשפחה והחברות לא דווקא על פרשת שבוע..

לשיר שירים

לקרוא ספרים

לצאת החוצה, להכיר את העולם.

לנשום בחוץ את האוויר הטהור של שבת

להיות במנוחת הנפש

בשמחה

 

פשוט מעין עולם הבא!

בהחלט אפשר למלאת את היום בקריאה ולימוד,

וכדי שזה יילך טוב ונחמד - רצוי להתכונן מראש,

בין אם בדברי חול - להכין ספר טוב לשבת, וכדו'

ובין אם בדברי קודש - להכין איזה נושא מעניין ללמוד ולהקיף בשבת.

 

וכן, גם לשחק,

וגם ממשפחות לא דתיות,

דבר ראשון - יש המון משחקים "ניטרליים" משחקי קלפים, קופסה, ועוד, שרלוונטיים לכל יצור תבוני עלי חלד.

ודבר שני - גם משחקי שיח וכדו' - למה שבמשפחות חילוניות לא יהיה שייך?

ובכלל, הפוך על הפוך, דווקא בת דתית למשפחה חילונית יכולה לעשות הרבה טוב עם ענייני שיח וכדו', היא יכולה לעורר שיח על הפרשה, להכיר להם את הפרשה, וכו' וכו' וכו', כל כך הרבה היא יכולה לקרב את משפחתה אל הקודש! אל אור האמונה! אדרבה ואדרבה!

תודה לכל מי שענה