פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 356)

כמובן שהלכתית- את הולכת לפי אביך.


כשתתחתני- לכו לפי הרב שלכם....

אני רואה 4 סיבות לדעתי:

1) הלכות כיבוד הורים

2) הלכות עשה לך רב

3) היסק לוגי

4) היכנסות למחלוקת

ראשון ראשון ואחרון אחרון.

יש שני מקורות בתורה לכיבוד הורים, אחד נוגע לכיבוד הורים ואחד נוגע למורא הורים. נסתכל במקור למורא הורים: (ויקרא יט ג) "איש אמו ואביו יראו ואת שבתותי תשמורו" (ויקרא יט ד) "אני ה' אלוקיכם". ורש"י על זה: "אתה ואביך חייבים בכבודי לפיכך לא תשמע לו לבטל את דברי". על פי פירושי רש"י לא פוסקים הלכה, אבל כמעט תמיד רש"י מתבסס על דברי הגמרא, והרש"י הזה לא יוצא דופן מהבחינה הזאת. והמקור שלו זה יבמות ה' ב' שבה נכתב: "יכול יהא כבוד אב ואם דוחה שבת ת"ל איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו כולכם חייבין בכבודי". אם ככה, אם האב אומר הלכה שגויה, אסור לשמוע לו, והיות שהרב בקיא יותר בהלכה מהאב. סביר שהרב צודק ולא האב. ובכל מקרה שהם מסכימים, אז ממילא אין שום נפקא מינא. אם כך, לפי הלכות כיבוד הורים, לא רק שלא צריך, אלא אפילו אסור.

 

נעבור להלכת עשה לך רב. האמירה הזאת, שמופיעה במסכת אבות פרק א' משנה ו', מנוסחת בלשון זכר. אבל לענ"ד אי אפשר להסיק מזה שזה מדבר רק על בנים, כיוון שבעברית צורת זכר זאת הצורה הניטרלית, לכן לדוגמא, כשיש בנים ובנות מדברים בלשון רבים זכר (כן, אפילו עם יש רוב לבנות, האקדמיה ללשון עברית לא החליטה לשנות את זה, והיא גם לא יכולה להחליט דבר כזה, פירושה של החלטה כזאת זה לעקור אלפי שנים של עברית, גם אם האקדמיה הייתה מחליטה דבר כזה, עדיין זה לא יהיה  תקני, העברית לא שייכת לאקדמיה, היא שיכת לדובריה וכל דובריה באלפי שנים האחרונות התייחסו לזכר בתור לשון נייטרלית), והיות שבזמן המשנה הקו נטוי עדין לא הומצא, אם הא רצתה להגי הלכה שנועדה גם לנשים וגם לגברים  היא השתמשה בלשון זכר. ולכן, כל עוד אין ראיה אחרת, כנראה שההלכה הזאת נוגעת גם לגברים וגם לנשים, וגם לפי המשנה הזאת אי אפשר להסתפק באב בלבד בתור מורה הלכה.

 

עכשיו הגיע תורו של ההיסק הלוגי, כאן זה נראה קצת טריקי, אבל נכון לחלוטין.

יש שני אפשרויות, פשרות אחת שלפי ההלכה את צריכה רב, אפשרות שניה שאת יכולה  גם ללכת לפי האב. בהנחה שהאפשרות הראשונה נכונה, כמובן שאת צריכה ללכת לרב. בהנחה שהאפשרות השניה נכונה, עדיין יש לך שני אפשרויות, שאת יכולה לבחור בניהם את מה שאת מעדיפה. את יכולה ללכת לרב, או ללכת לאבא שלך, אם את הולכת לאבא שלך, אז את צריכה ללכת לפי דעתו בהלכה, ודעתו בהלכה היא שאת צריכה ללכת לרב אם כך, לא משנה מה נכון במחלוקת הזאת, את צריכה ללכת לרב.

 

ואחרון אחרון חביב, היכנסות למחלוקת:

בנוגע להליכה לפי הורה, לא בטוח אם זה מותר או לא, אני הבאתי שלוש סיבות לאסור, אבל מי יודע, אולי זאת מחלוקת. ולכן, אם תלכי לפי הורה, את נכנסת למחלוקת, אולי יש דעות שמתירות, אבל מכל מקום, יש לא מעט דעות שלפיהם את עוברת עבירה כשאת שואלת אותו. זאת היכנסות למחלוקת. לעומת זאת, אני לא חושב שיש שום  דעה שאוסרת עליך לשאול רב. ולכן, אפשרות אחת היא היתר גמור, בעוד אפשרות חרת היא ספק איסור. אני חושב שברור למדי מה עדיף.

כאשר התורה או המשנה כותבות בלשון זכר,

הרבה פעמים זה כן משפיעה על ההלכה.

 

לדוגמא,במצוות שהזמן גרמן,

אנו רואים שנשים לא חיבות בגלל שהצווי כותב בלשון זכר.

שהזמן גרמן.

הסיבה היא שכתוב במסכת קידושין פרק א' משנה ז' "וכל מצוות עשה שהזמן גרמה, אנשים חייבין ונשים פטורות". כמו שהסברתי, כל מה שמתייחס גם לגברים וגם לנשים כתוב בלשון זכר.

ובהו"א לומדים מתפילין.

ותפילין עצמם - נלמדים מלשון זכר.

למסקנה, לפחות לפי הרמב"ם, פטור נשים ממ"ע שהז"ג נלמד ממצה, שמחה והקהל. אבל בהוה אמינא לומדים מתפילין. הפטור של נשים מתפילין עצמן, נלמד מלשון זכר.

יכול להיות שזה הרב של המשפחה או אבא שהוא הרב.
אבל צריך לקחת מישו. שומעים עליו הפן ההלכתי ומתי שמתעוררות שאלות שואלים אותו.

ולא כמו האלה כשאני צריכה רב אני כבר משיגה איזה מישו
כי בדרך כלל אנשים הולכים ישר למי שמקל בעניין שהם צריכים וככה כל הזמן הם חיים מההיתר של הרב הזה לתחרות של הרב הזה.
צריך שיהיה רב פוסק שיוכל לפסוק בכל העניינים ולא לשנות רבנים לפי נוחות.

אבל אם הכוונה שלאישה אין שאלות הלכתיות אחרי החתונה זו טעות!! יש, ולפעמים אפילו הרבה...

בכל בית יש ספרי קודש והלכות,יש מקורות מידע ותשובות לשאלות באתרי אינטרנט, יש שו״ת באינטרנט ובספרים.

מי שנעזר ברב בחיי היום יום - מה שואלים רב?

מה קורה כשהמצב הוא 123 וצריך 456...וכדומה.
כל מיני הלכות ומעשים שרב יודע להגיד מה עושים.
אני נעזרת המון בידע שלי, בספרים וגם שואלת רב.

יש כיום שפע של מקורות מידע, בספרים שנמצאים בכל בית ובאתרי אינטרנט.

ולענות לפי המצב של מה שקורה לשואל.
לפעמים יש שאלות מצד הרב כדי להבהיר את המצב וככה קל לו לדעת איך לפסוק
בהתאם לכללי ההלכה.


*רב שמסבירים לו מקרוב את המקרה

מה אני עושה? האם מותר לי להשתמש על פלטה או שזה נחשב בישול של האוכל?
שאלה אמיתית מהרגע.
שאלתי ואמרו לי שאני צריכה לעשות עירוב תבשילין.

לכל היותר עושים מנגל בחוץ. שום דבר מעבר לכך.
לא רוצים להתעסק עם בישולים, וכל הלכלוך ושטיפת הכלים והסירים אחרי.
אצלנו חג ושבת זה אותו דבר. מבשלים הכל מראש.

וברור שצריך עירוב תבשילין, גם אם לא מבשלים בפועל בחג.

אם מכינים - אפילו לקלף תפוז צריך עירוב.

סיימתי ברוך ה'
אבל אפילו כדי להדליק נרות של שבת (למחר) צריך עירוב תבשלין...

הדוגמא הראשונה שעלתה לי.


כשרות גם.

הלכות לא קשורות לדעות, כל אחת והדיעה שלה.
אבל הלכות כן הולכים לפי האבא,
ספרדיות הולכות לפי ההלכות של הספרדים
ואשכנזיות הולכות לפי ההלכות של אשכנזים.
אבל שוב, זה גם תלוי במיגזר.

סתם דוגמא-
יש לי חברה שהיא ספרדיה שהחליטה שהדרך חיים שלה זה חב"ד, בלי משחקים ושטויות...
אז היא הולכת לפי ההלכות של חב"ד(שהם הלכות מיוחדות מישלהם, אבל מיתקרב יותר לאשכנזים...)
כמו בפסח, שעכשיו חב"ד ממש מחמירים, וההורים שלה ביכלל ספרדים שאוכלים קטניות...
וגם היא מיתפללת בנוסח של האר"י שהוא הנוסח של חב"ד, והרבנים שלה הם רבני חב"ד...

מקווה שעזרתי❤

כל אחד בעם ישראל צריך רב באותה מידה. גברים ונשים. כל מי שמקיים הלכה צריך מישהו לשאול כשיש שאלות. יש כאלה שיש להם רב אחד או שניים קבועים, ויש כאלה שהולכים למי שנמצא וזמין (רב בית הכנסת, רב הישוב, רב במקום לימודים, וכו'). כל עוד לא רודפים אחרי הרב שימצא כמה שיותר היתרים וקוּלות, שמעתי דיעות שבסדר עם שתי הגישות. 

 

השלב הבא הוא שצריך להבחין בין שתי רמות של מנהגים או הנהגות או איך שלא קוראים לזה: יש מנהג של הבית, שבו כולם בדרך כלל אמורים לעשות אותו דבר [כמה מחכים בין בשר לחלב, אבלות בשלושת השבועות, כמות קמח להפרשת חלה...]. בדברים כאלה הולכים על פי מנהג המשפחה הידוע מדורי דורות, או לפי הרב המשפחתי. במצב כזה הילדים (בנים ובנות) נוהגים לפי הרב של ההורים שלהם, ובני זוג לפי הרב שלהם. רמה אחרת היא הנהגות אינדבידואליות שכל אדם בוחר לעצמו [הלל ביום העצמאות עם ברכה או בלי, ציצית לבנה או עם תכלת, האם להגיד "ושמרו" בתפילת ליל שבת או לא...]. לדברים כאלה כל אחד צריך למצוא רב שמתאים לו, ואין קשר למצב המשפחתי ומי הרב של מישהו אחר במשפחה שלי. 

 

זה לא קשור לחיוב של כיבוד הורים. מישהו יכול לכבד את ההורים שלו יפה מאוד, אבל בדברים שלא תלויים בכל המשפחה ביחד להחליט לעשות משהו שונה. 

 

ואני חייבת להוסיף עוד משהו חשוב לדעתי: הרב הוא לא של הבעל. הרב הוא של בני הזוג ביחד. בזוג צריכים לקבל ביחד החלטה את מי הם רוצים לקבל כרב שלהם. לפעמים במקרה זה יהיה מי שהיה לפני כן הרב של הבעל. לפעמים זה יהיה מי שהיה לפני כן הרב של האישה. לפעמים זה יהיה מישהו חדש. לבעל אין מונופול על ההלכה בבית. 

 

 

צריכות רב לדעה, לא להלכה...

למה להלכה לא צריך?

את מתכוונת אולי להלכות שקשורות להר הבית וכו. ואז כן, זה מתנגש בדברים כאלו
אבל צניעות וכשרות וכו לא אמור להתנגש הדעה שלך וזה שאת לא מסכימה עם הדעה של אבא שלך כי זה הלכה וזהו.

נשים צריכות שיהיה להן רב בקשר לפסיקת הדרך. זה לא משנה אם אבא שלהן הולך לפי אותו רב, זה לפי החלטתן. בקשר להלכה הן צריכות ללכת בדרך של אבא שלהן, או הבעל שלהן. בהצלחה

האמת שלא משנה לי מה עדיף לא דכאוניים מצויירים כזה, כי נמחקה לי תיקייה מפוצצת סרטים אז אין לי כלום עכשיו... אשמח מאד מי שישלח תודהה

https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f382

הקישור שהבאת לי זה פורום כאן באתר? כי זה חוסם לי מוזר

ה' ישמור איזה סרטים יש שם.

צריכה עזרה דחוףף   
מקום שאפשר להשכיר בירושלים לשב שלמה   בשבת  ירושלים   גג 500 שח..
תודה

 

הם נופלים ממני
בעת צפירה קורעת את עור התוף
נושרים ומתמזגים באלפי הרוחות הנופלות מאנשים בודדים סביב.
כולם ב
יחד.

לבד עד כלות.

נופלים ממני כמו תפוחים רקובים על אדמה פוריה.
כאבים ישנים ומגלידים חבוקים באלו טריים ומדממים.
מפרים אותי, 
אולי.

קמתי אני לפתוח לדודי
כי חשקתי אליו, וכאבי הרקיעו נפש עיפה
עד
לכת הנשימה.

ודודי חמק עבר.

כמו טיפות הם נופלים
כמו גשם.
כמו מבול.
חללים
חללים
וכל הביחד הלבדי מתרוקן עד אפס 
באחדות הלבבות.

 

.

 

קישור לתגובות: https://www.inn.co.il/Mosaic/Read/34763

היא ישבה שם
ילדה קטנה
ישבה והמתינה
לאבא.

ישבה על החומה
כשהגיעה השיחה.
זה היה אמא.
בוכה בדומיה.

איפה אבא?

אבא? אלוקים לקחו אליו.
שלח אותו למעלה 

לאחר יריה מפלחת מרוצח ארור.

היא ישבה שם.
ילדה קטנה
על כיסא האבלים
נמוך וכואב

ישבה ולא הבינה
ישבה ולא קלטה.
שבמקום המתנה עם הברכה
שתכננה להביא לו
לאחר שיחזור מהמלחמה

היא תלך לשים אבן
על מצבה
שבתוכה קבור אביה.

 

 

 

לתגובות: https://www.inn.co.il/Mosaic/Read/34765

גִּבּוֹר, אוֹתוֹ אָדָם נְטוּל פָּנִים.
גִּבּוֹר, שֶׁפַּעַם בְּשָׁנָה כֻּלָּם זוֹכְרִים.
גִּבּוֹר,שֶׁאֶת חֲלוֹם אֲבוֹתָיו הִגְשִׁים-
גִּבּוֹר, שֶׁבְּמוֹתוֹ צִוָּה לָנוּ חַיִּים.

 

גִּבּוֹר, תִּהְיֶה חָזָק וְאַל תִּשָּׁבֵר.
גִּבּוֹר, תִּהְיֶה אַתָּה וְלֹא אַחֵר.
גִּבּוֹר,אָל תִּפְחַד וְאָל תִּירָא.
גִּבּוֹר, אָסוּר לְךָ לְהִכָּנַע.

 

גִּבּוֹר, מֻתָּר לְךָ לִבְכּוֹת.
גִּבּוֹר, אַתָּה אַף פַּעַם לֹא פָּחוֹת.
גִּבּוֹר, לִהְיוֹת חַלָּשׁ זוֹ לֹא חֻלְשָׁה.
גִּבּוֹר,
מִי יַצִּילְךָ מִמְךָ?

 

גִּבּוֹר, שֶׁבּוֹחֵר לִחְיוֹת לַמְרוֹת הַכְּאֵב.
גִּבּוֹר, שֶׁלֹּא בּוֹרֵחַ בִּשְׂדֵה אוֹיֵב.
גִּבּוֹר, שֶׁאֶת כָּל רוֹאָיו הִקְסִים-
גִּבּוֹר, שֶׁבְּחַיָּיו צִוָּה לָנוּ חַיִּים.

 

 

 

לתגובות: https://www.inn.co.il/Mosaic/Read/34766

ומי ישיר "שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי עליון"
מלאך עליון כעת
זהו אתה
עטוף וכרוך בטלית
בדגל
מדינת היהודים.

וילדך ימלמלו סביב שולחן השבת
צאתכם לשלום
ויעשו קרע
ואשה
קוברת בעל נעוריה.

במותך נתת
לעולם
את האהבה.

שלום כבר לא יהיה.
אחרי שאתה אינך

מה יועיל עלה קמל של זית
ויונה הרוגה.

האהבה, בליבנו היא.
למלאכי העליון הקטופים.

החזיקו חרב וחנית. 
הגנו עלינו
מלמעלה.

 

.

 

קישור לתגובות: https://www.inn.co.il/Mosaic/Read/34764

כואב לי עכשיו,

ואני חושב עמוק,

כי עוד מעט אפסיק לחשוב.

ומה מרגיש לי עכשיו ברגע הזה?

לא יודע להסביר לכם,

מן כאב עוטף כזה.

ולא. זה לא כאב מהסוג הזה שאתם מכירים,

זה כאב מסוג אחר,

כאב של לוחמים.

אני כואב את החיים שהיו לי,

ועוד רגע אינם.

 

כואב את ילדיי שלי,

שלא יהיו מעולם.

כואב את מבטה של אמא,

שתבין שזו מציאות.

כואב את כאבו של אבא,

על--- על שאין לי המשכיות.

ולא. זה לא כאב מהסוג הזה שאתם מכירים,

זה כאב מסוג אחר,

כאב של לוחמים.

 

 

 

לשיר המלא ולתגובות: https://www.inn.co.il/Mosaic/Read/34767

באמת זכיתן

קודם כל- צריך לבדוק אם היא עושה את זה כדי למשוך צומי או באמת מצער. הדבר הכי טוב שאפשר לעשות מהצד זה שיחה מעמיקה של בירור מאיפה זה הגיע ומה עושים נגד. אם זה צומי- לחפש איתה דרך אחרת. אם הדימוי העצמי שלה נמוך- גם כן לדבר, לחפש דרכים להוכיח לה הפוך, במקרה שזה ממש מפריע אפשר אולי להפנות לטיפול... ופשוט ללמד איך מסתכלים על החיים. זה מגיע עם הזמן. חברים מבינים הכי טוב לפעמים ויכולים להסביר שצריך להעריך כל נקודה ומה קורה באמת ומה ראית לא נכון... זה לא שאני פסיכולוגית פשוט חברות שלי עוזרות לי ככה..
ולפעמים צריך פשוט לתת כוח לבן אדם ולהעריך אותו...

כל פעם שיש איזשהו ריב היא פונה אלי.
הבנתי שיש לה חברות שגם הן שנה שנתיים מעליה.

היא טוענת שחברותיה בכיתה מזלזלות בה ומדברות עליה מאחורי הגב.
אני לוקחת את דבריה בערבון מוגבל כי היא בלי עין הרע דרמה.

השאלה איך לגרום לה לנסות להסתכל שונה כל הסיטואציה.
(באופן אישי חושבת שאכן טיפול יעזור אך זה לא בידיים שלי... )

זה גיל כזה.
בקשר לשיחות-
אפשר להציע לה שהיא תתקשר בעצמה, כשאני הייתי חולה ולא התקשרו אלי, אז אני התקשרתי ומפה לשם הייתה שיחה מאוד נחמדה.

בקשר לאין לי כח-
להתחיל לעשות דברים בכח ועם הזמן זה כבר יהפוך להרגל והיא תתמלא בכח.
קודם כל- היא ישנה מספיק? שמונה שעות? יש לה סמארט?( אם כן הייתי ממליצה לקחת אותו בלילה ככה ישנים יותר טוב מנסיון). אם ישנים טוב יש אחרי זה יותר כח.
הייתי ממליצה לפתח איתה תחביבים נגיד לאפות ביחד, ללכת לספרייה, לצאת לרכב על אופניים, סניף. אחרי שיהיה לה דברים לעשות היא תתמלא כח(כמובן בעזרת האימא שעוזרת למוטיבציה).

לגבי המצב החברתי בכיתה-
תנסי לפרק את הסיפורים שלה ולהבין למה קרה כך? אולי היא מתנהגת בצורה מוזרה והיא רק צריכה הכוונה כדי לחזור לתלם? אולי היא תלותית וצריך לתת לה להבין שהיא טובה בשל עצמה?
לאחותי הקטנה( גם כן בכיתה ז ) היה את אותו מצב שהיא הייתה מסוכסכת עם בנות והייתה חוזרת בוכה הביתה, אז ישבתי איתה והיא סיפרה לי את כל מה שקרה לה מההתחלה. ולאט לאט פירקנו את הסיפור לחלקים קטנים והיא הבינה שהרבה היא בעצמה יכולה לשנות. ומה שלא ישתנה היא יכולה להתעלם ממנו כי היא יודעת מה היא שווה בלי אנשים שיאשרו לה.
בקיצור לדבר לדבר ולדבר. לרוב זה נראה גדול אבל כשזה בחלקים קטנים יותר קל לעבוד עם זה.

אם כל זה לא עובד- דברי עם המחנכת.

וכל הכבוד לך שאת ככה שמה לב ואכפת לך! זה הכי חשוב! בהצלחה.

חלק מהדברים שהצעת אכן עשיתי. תודה על רעיונות נוספים.

גם רובן יחסית זולות

לא צריך ליטול ידיים. אם אתה נשאר ער לכמה זמן - צריך.

את הברכה אומרים פעם אחת, בבוקר, בנטילה שסמוכה לתפילה.

בסוף נכנעתי.