פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 360)

מיותר לגמרי!



(יאא איזה כיףף לי🤗🤗👌)

מפחיד ילדים ולא ילדים, פוגע בפוסטראומטים, מסוכן וכו'...

👌👌

עקשןןן

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייןלללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללל    ל ל ל ל ל ל ל ל ל ל ל ל ל ל ל  ל   ל  ל  ל  ל  ל  ל  ל  ל   ל   ל   ל   ל   ל    ל    ל    ל    ל     ל     ל     ל           ללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללל סורי, צכה בשביל השיחה אישיתת

אין קשר בין סוגי נפצים לחג פורים.

זוהי המצאה שטותית שנועדה להפחיד ילדים.

לפעמים צריך להקריב קורבנות.


וגם בקרבות ברור לי שנהרגו לא יהודי אחד ולא שניים.
אבל העם ניצל.

כתבתי על זה בהרחבה בפורום של הדתלשים

נכון שכשמסתכלים על זה ככה זה עצוב אבל כשמסתכלים בכללי מבינים שדווקא מאסתר יצא כורש שהיסכים לבנית בית המקדש השני

אני ממש אשמח למקור לזה.

ואחריו אחשורוש.

דריוש שבימיו נבנה בית המקדש לפי חז"ל הוא הבן של אסתר.

לפי חז"ל, אותו דריוש נהרג ע"י אלכסנדר מוקדן ובוודאי שלא היה אבא של כורש.

לפי הפשט, אחרי דריוש מלך ארתחשסתא, בימיו עלו עזרא ונחמיה.

 

אין אף פירוש שאני מכיר, ששם את אחשורוש הפרסי לפני כורש.

יכול להיות שאחר כך היה גם נכד כורש (לא בדקתי)

אבל דוירש הבן של אסתר - היה זה שחידש את בנין בית המקדש לפי המדרש (הוא מלך אחרי אביו אחשוורוש)

 

 

כלומר: 

 

נבוכדנצר (גלות בית I)

אחריו - הבן שלו (אוילך מרודאך)

אחריו - בלשצר (הסיפור עם דניאל וכף היד על הקיר)

אחריו דריוש הראשון (שהיה ממלכת מדי)

אחריו כורש (שהצהיר את הצהרת כורש)

אחריו בנו (לא זוכרת את שמו)

ואז אחשוורוש

לאחר מכן -הבן של אחרוורוש - דריוש (שלפי המדרש זה גם הבן של אסתר)

 

 

אבל ניצחנו. ואסתר, זאת הייתה השליחות שלה...

ואנחנו לא. לא. לא. ושוב פעם לא יותר רחמנים מהשם יתברך. 

אז אנחנו צריכים לשמוח שהשם פדה אותנו, להדליק נר לאסתר ומרדכי, ולהמשיך בשלנו... 

בעז"ה פורים מלאמלא מלא בשמחה אמיתית. 

ב"ה

 

איפה מצאנו שממשיכים לצום אחרי שכבר ניצחנו?

אלא שבדיוק, הניצחון לא היה שלם (בכלל, כולנו עדיין נשארנו משועבדים לאחשורוש. חז"ל אומרים שזו אחת הסיבות שלא אומרים הלל - אכתי עבדי אחשורוש אנן- עדיין עבדי טחשורוש אנחנו) 

ויש לנו כל הדורות חוב לאסתר המלכה לזכור את הסיפור שלה

"שלחה אסתר לחכמים כתבוני לדורות"

עד שבע"ה גם היא תגאל, בתחית המתים

ואז פורים לא יתבטל אמנם, אבל ישתנה

בהתחלה קראו לה הדסה, כידוע היא התיתמה

שמעתי שאסתר זה שם פרסי (כמו אסתהר - ירח) 

המהרש"א אומר שאסתר זה על שם הגלות וההסתרה

ולעתיד לבוא - אומר המהרש"א (מגילה י: ד"ה ששרף) היא תצא משם אסתר ותעלה לגדולה ולשם טוב - הדסה

שזה היה שמה המקורי, וכך נקראו הצדיקים

מגילת אסתר, לגלות את את אסתר, לצאת מהגלות וההסתרה

במהרה בימנו 

אמן

בכל הרע שבעולם. לכן באחרית הימים יתבטלו כל החגים חוץ ממנו

נכון זה באמת סיפור עצוב ואסתר מסמלת את עם ישראל שנשאר שסוי ובזוי ונרמס אלפיים שנה תחת שלטון של גויים רשעים וערלי לב.
ולכן לא אומרים הלל כי נשארנו בגלות תחת שלטון מוכרים.
אבל יש כאן שמחה כי גם בתוך החושך בתוך הניסיון הקשה שנהנו מסעודת אחשוורוש ורצו להיטמע בתרבות הגויים ולהיות חלק מהתרבות הגויית, עשו תשובה ונזכרו ביעוד האמיתי שלהם שזו החזרה לארץ ישראל ובניין ירושלים ובית המקדש ושאנו עם ה' ולא שייכים לכל הטינופת שלהם,
ועל זה אנו חוגגים שלא שכחנו את יעודינו ותפקידנו הנצחי, ולכן פורים הוא כמו יום הכיפורים.
כי התשובה שעשינו בכיפורים ניראה עשינו בפורים מאהבה.
פורים שמח.

דבר שלא מצינו בשום חג

משנכנס אדר - מרבין בשמחה.

למה?

כנראה שיש משהו עצוב שכנגדו יש להרבות בשמחה.

זה בדיוק זה, איבדנו את אסתר..

שעם ישראל קודם אפילו לתורה שבכתב. וצריך למסור את הנפש על עם ישראל אפילו אם המשמעות היא לאבד את העולם הבא. כמו שנאמר למשה רבינו "אשר שיברת"- ישר כחך ששברת את הלוחות, את התורה, כדי להגן על עם ישראל.
וזה ביאור מה שאמרה אסתר "וכאשר אבדתי אבדתי" - אבדתי בעולם הזה, ואבדתי בעולם הבא.

ומתוך ההבנה הזאת אסתר היא בדיוק בסוף תקופת תורה שבכתב. ומתחילה תקופה חדשה של תורה שבעל פה. תורה של עם ישראל, שבשורשה היא יותר גבוהה מתורה שבכתב. ואכמ"ל.

נשאר בגלות, נתון לקפריזות של מלך שיכור, אכתי עבדי אחשורוש אנן.

כשרק מיעוט שבמיעוט עלה לארץ להקים את בית המקדש השני.

 

לכן לא אומרים הלל בפורים, ואולי לכן צמים בתענית אסתר.

עצובים והיה אזעקות...

 

תחשבי לבד למה שמחים...

 

כתבת ממנו חלק ועליו הכללת את כל מה שחושבים עליו .לדעתי, אני גם חשבתי על זה למה שמחים וזה ניראלי כי הכל התהפך לטובה, לא הושמדנו!!!והוכחנו לגוים רשעים וארורים מיזה ע'מי!

כמעט בכל סיפור הצלה יש את אלה שצריכים להקריב את עצמם למען הכלל.

לי זה ענה על השאלה

עם ישראל הקריב מעצמו את המלכה ע"מ שהוא יינצל, זה בדיוק כמו ב"שח-מט" אתה מקריב את המלכה כדי שבעתיד תמליך את המלך, בדומה לכאן, שגם כאן הקרבנו את המלכה, בשביל עם ישראל, ואנחנו צריכים לשמוח שיש לנו בעם אישה כ"כ צדיקה, שמסרה את נפשה למעננו. כ"כ להודות לקב"ה על זה.

 

ערב טוב

צריך לחכות..

אני מעידה על עצמי.
והתחתנתי לאחרונה, ברוך ה'.

היה מאוד עצוב ומבאס אם לא היית שמחה מכל מה שיש לך עכשיו, אחרי שהתחתנת.

אני שמרתי על עצמי וממש לאחרונה התחתנתי וזה פשוט מטורף.

אני מסכימה איתך, זה אכן קשה, אבל תשמחי שיש לך את הזכות הזו בניגוד לתרבות המערבית, שאת תגיעי טהורה בע"ה לבעלך, ולא תגיעי כמו מחנות "יד שניה",

ובזכות שאת שומרת כרגע את גופך ונפשך לבעלך, הקב"ה עוד יזמן לך בעז"ה חתן צדיק שישמור את גופו ונפשו אליך, כי את אשתו האמיתית בעז"ה בעתיד לבוא.

מקווה שעזרתי

ייר הוא יהיה חילוני, אז למה לעשות את כל המאמץ הזה?

בחינה הלכתית וגם בכללי..

חוץ מזה שערבים זה זבל

(אם ח"ו תפגוש אותו עוד פעם)

לא תהיה חברה של ערבי..

לעלות (זה היה מאוד מאוחר)

מטר קדימה? ומה אם יש לו אקדח? ומה אם לילה ודואגים לשלומך בבית ? ומה אם ונשמרתם מאוד לנפשותיכם ???????

את לא צריכה לעשות שום דבר.

אני לא רוצה לפרט, אבל הוא היה יכל לעשות בך הכל. הכל! מה שהוא רוצה.

 

אסור. אסור לעלות עם הנבלות האלו

פחות

לא משנה איפה אני אתקע, ומתי אני אתקע,

בחיים! בחיים לא אעלה על מחבלים..

 

את לא יודעת כמה סיפורים שמעתי ל''ע.

 

תשמרי על עצמך

ואני שואל אם יש מישו שבאמת אוכל את זה?


ניצפו מנות משכל נמוכות העונה...

שמעתי בשם הרב עמאר (הרב הראשי לשעבר, היום הרב הראשי של ירושלים)

מתוך הניסיון שלו

כשעסק בגיור בתור רב ראשי, 

שכדאי להפנות אותו למקום שבו מלמדים מסודר גיור, מקום שבו מוודאים קיום מצוות.

 

הסיבה העיקרית - זה יכול להיות קצה חוט להציל את היהודיה בהמשך.

אולי כרגע היא לא בסכנה

אבל אם ידחו אותם מיד מגיור, אולי ישכנע אותה להגיע לכפר שלו או לחמולה שלו וכד'.

 

לכן

למרות שזה לא רצוי לכתחילה,

במצב כזה שכבר יש לו חברה יהודיה

כדי לעזור לה

אם הם מזכירים גיור, 

מפנים אותם למקום תורני ללמוד גיור,

ושם כבר יכולים לעזור לה.

 

למשל מכון עמי לגיור, של הרב דרוקמן, שיודע מה לעשות במצבים כאילו.

 

תניא אותו מלהתחתן איתה, זה דבר חמור גם ליהודייה, וגם לאותו ערבי.

כתבתי אתזה בשביל להתייעץ מה לעשות ואיך לספר להורים לא סשביל להראות לך

פתוח, אולי יעזור שתגידי שגם לרבקה היה נזם?

צריך ללכת לבית הספר!

אני גם הייתי ככה, הכיתה ח בקושי הגעתי..

אין לי עצות, רק אם זה מעודד אותך עברתי את זה בגדול עם תעודת בגרות ובשמחה גדולה 

ואז יהיה לך מוטיבציה ללכת בשאר הימים ואפילו אם לא תהיה לך מוטיבציה תכרחי את עצמך ללכת.

המורה עצבנית בטירוף, אבל לא אכפת לי, בכל מקרה שנה הבאה אני לא ילמד בבי ספר הזה כבר

אבל בכל זאת אני מרגישה שכשאני נשארת בבית אני סתם מורחת את כל היום,ולפעמים כן לומדים חומר חשוב.בעיקר במתמטיקה ואנגלית...

החניכה הזו נשמעת כמו מישהי שקנתה את מקומה ועוררה את הערצת הבנות על ידי כך שהיא שמה פס על האחראים עליה.

אני מניחה שהרבה מהבנות פשוט מפחדות שהיא תשים פס עליהן...

 

למה?!

לחופש פסח:

 

קודם כל תכתבי על דף את כל הדברים שאת רוצה לעשות,

אח"כ תחלקי אותם לפי סדר עדיפויות,

ואז תעברי ליומן ותתרגמי את מה שכתבת- מהדף ללו"ז (תשבצי קודם כל את הדברים היותר חשובים, כדי שבטוח תעשי אותם).

 

אחרי זה נשאר לך רק לפתוח את היומן בבוקר הראשון של החופש, ולהתחיל לתקתק ולעבוד רציני ממש כמו שאת יודעת!

 

גם תודות לה' ותפילות יעזרו כמובן!!

בהצלחה בעז"ה!

שבת שלום

 

וואי גם אני ככה רק שפחות זמן ממך והתחלתי טיפול רגשי אמרו לי שזה יעזור אבל אני לא יודעת...

קיצר בהצלחה!

רפואה אלטרנטיבית או הוליסטיט יכולה לעזור כאן

קודם כל ריגשת אותי ממש, איזה נשמה גדולה שמחפשת להרגיש, פשוט מתיקות..

עכשיו חברות מורות הורים ומשפחה זה חשוב, יקר, עוזר..

אבל היחיד..היחיד שממש ממש יכול לתת לך לב זה ריבונו של עולם! לדבר איתו! לשבת לך במקום שקט ופשוט לדבר בקול רם, לספר לו שאת לא מרגישה, שאת רוצה להפתח, לחוות, להרגיש.. הוא אבא שלך והוא מחכה לך ורק הוא!!! יכול לעזור בעז"ה..זאת עצה כזאת גדולה של רבי נחמן מברסלב (אגב, זה מהות השם ברסלב- לב בשר, שעל ידי ההתבודדות בינו לבין קונו וע"י ההדרכות של רבינו זוכים ללב בשר) והיא כלכך מתוקה, בדיוק על זה הוא דיבר...אנחנו דור קשוח, באמת, זה לא פשוט להרגיש באמת בדורנו..אבל אל תבהלי כי היה רבי שכבר לפני מאתיים שנה דיבר על מה שאת מספרת פה..על דור שהלב שלו אטום..אבל יש לזה עצה ב"ה..!! אז להגיד להשם תודה על זה שאת יכולה לדבר איתו ולהתחיל לשפוך..

וגם בלי קשר הייתי ממליצה לך לקרוא קצת תהילים (זה פותח את הלב) ואת הספרים משיבת נפש והשתפכות הנפש של רבי נחמן..

ואת מוזמנת לפרטי אם זה נוגע בך או אם יש לך שאלות או תשובות או לא יודעת מה, זה מתוק שאת מחפשת, אשרייך!!! 

(וגם כמו שכבר כתבו, לפעמים להוסיף לזה טיפול רגשי יכול לעזור, אבל רק כשזה ביחד עם אבא ;))

זו סגולה עצומה לאטימות הלב ה' ישמור.

 

מכיר סיפור כזה, שמאותו יום שאכל נאטם לבו והלך לרב קנייסבקי. 

 

תיזכרי. ותבדקי מה את אוכלת היום.

 

אם היתה בעיה -תצומי יום אחד, תני צדקה בסכום שמשמעותי לך (נניח 50), ותספרי לה' הכל ותבקשי סליחה מהלב רבע שעה. 

הרב קנייבסקי אמר לו לעשות תענית על זה 

 

אבל אולי הכל בסדר, אני רק כמציע

 

 

דיכאון זה לא בכי. גם, אבל לא רק.

 

לא להרגיש כלום זה ממש דיכאון.

 

אבל אני לא מומחית, תתייעצי עם מישהו שמבין בזה יותר.

 

גם תנסי לראות אם זה באמת שאת לא מרגישה כלום או שזה רק בתחושה שלך.

פשוט כתבת במקומי. תודה.

נשמע לי הזוי שלא מרגישים. עצם זה שהרגשת שאת לא מרגישה זה כבר הרגשה.אבל מה שכן יכול להיות זו אטימות לרגשות ואני מבינה את זה. אני חושבת שהפיתרון הוא עבודה קשה והיא: לאזן בין השכל לרגש.גם אני , יכולה להעיד על עצמי שאני אוטמת את עצמי פעמים לא מעטות ולפעמים זה בסדר אבל, צריך לזכור ולדעת שכן צריך ללת מקום לרגש וכמובן גם לשכל .אי אפשר להיות אטום לגמריי ואי אפשר גם להיסחף עם הרגש, מה שצריך כאן זה איזון בין השניים.זו עבודה קשה לכל אחד ואחת במיוחד כפי שתיארת תנסי לעבוד על זה כמה שיותר,תעשי דברים שאת אוהבת ותרגישי מסופקת ומלאה.בהצלחה רבה אחותי

השאר..

את חיה בסביבה ביקורתית מדי?

לא.. ממש לא תאמת..

כשאת עושה משהו את חושבת עליו? למשל כשאת מקיימת מצווה את מנסה להתחבר אליה?

איך את בתפילה?

כשמישהי מספרת לך על תחושה שלה- את מנסה (גם אם לא מצליחה..) לחשוב מה היא מרגישה?

 

במילים אחרות- לעניות דעתי הרגש הוא תוצאה של צורת ההתייחסות. ככל שאדם מבין יותר במה מדובר- הוא יכול יותר להתחבר ולהרגיש, ככל שהוא יותר מקשיב, שהוא נמצא יותר עם האדם שלידו.

אני גם עובד על זה.. למרות שאני נחשב אדם עדין ויחסית רגיש- אני לא הכי מרוצה מהתגובות שלי למציאות... הייתי רוצה ממש להרגיש, להיות מחובר לגמרי 

דבר ראשון צריך לפנות לאיש מקצוע ולא די בחברים, (ניתן לפנות ל'חברים מקשיבים' או לכל יעוץ אחר העיקר שאיש מוסמך יהיה שם).

 

ועצה שלי שפשוט תנסי להתלהב חיצונית כלומר אל תתני לרגשות שלך לבנות את התגובות שלך תתני לתגובות לבנות את הרגשות.

לדוגמה: אם ראית משהו יפה תתחילי להתלהב חיצונית, לומר מילים של התפעלות וכאילו לשחק אותה מתלהבת, ממש תעשי כמו האנשים החמים ביותר אפילו שזה לא מגיע מבפנים (פשוט תשרקי מהתפעלות ותאמרי בקול אווהוא עם חיוך מאוזן לאוזן), בהתחלה הכל יהיה חיצוני עד שלאט זה יחלחל וישפיע על הפנימיות.

זה עצה שמקורה מספר 'החינוך' (מהראשונים)

 

אני לא במצב הזה שאני יכול לומר עד כמה זה עוזר, אבל ככה אני חושב, נשמע לך???

וואלה נשמע הגיוני.. אנסה ואעדכן בע״ה..

עברתי משו ונהייתי יותר סגורה... פחות שמחה. פחות מתענינת😞

אני מבינה אותך ממש! האמת שהרבה פעמים אני פשוט מכריחה אותי לשמוח וכו..
יכול להיות שזה מה שיהיה לך טוב.. בהתחלה לעשות בלי רצון ולאט לאט זה יגיע גם מבפנים..


בהצלחה ממש!!

להגיב באמת את מה שיש לך על הלב, בעדינות.

'אחותי, זאת אני, לא נעים לי כשמדברים על הגוף שלי. יש לנו דברים הרבה יותר מעניינים לעשות במקום'
ואז להחליף נושא או משהו בסגנון...

ואם מישהי מנסה להקיף אותך, אפשר אולי להסתכל לה בעיניים, להחזיק לה את הידיים ולהרחיק אותן ממך ולהגיד לה, בלי עצבים, שזה לא נעים לך ושזה 'פעם אחרונה שאת עושה את זה'.

זה גם לא כל כך נורא לדעתי, לצאת חזק על מי שמדברת על הגוף שלך כשזה לא נעים לך. אפילו אם היא לא יודעת את זה. מקסימום - היא תיעלב לחמש דקות... (או יותר, לא יודע איך זה אצל בנות... 😅)

בהצלחה!

יתכן שאם תתחילי בעצמך להתלוצץ קצת מהעניין שאת רזה

זה יוציא את העוקץ מהעניין והבנות כבר לא יתלהבו מלהגיד לך על זה..

 

לא אומר בהחלטיות, אבל ראיתי שזה עזר לכמה אנשים בכמה עניינים

אמיר מויאל מספר על זה בהופעות שלו, שבנערותו - כל אחד שסיפר בדיחה על השיער שלו- הוא סיפר אחת מצחיקה יותר, וככה השני איבד את הכוח שהיה לו...
גאון!
אמיר מויאל הוא סטנדאפיסט דתי, שעדיין צוחק על שיער הגוף המוגזם שלו.

כשהייתי בגילך. זה התחיל סביבות גיל 7-8, אני חושבת. אז היה לי קצת דעת להבין שלא כולם באותה מידה בדיוק. לפני כן, זה פשוט לא הבנתי את זה מספיק. 

אני באה ממשפחה של 7 אחים, ואני ה-3 מהסוף. 4 בנות, 3 בנים. מה לעשות? אני הייתי הכי רזה מבין כולם.

ותמיד, אני זוכרת שהיו מסתלבטים עליי, שאני רזה, ושמספיק לי שקית במבה ביום בשביל לשבוע לכל היום. מה שבאמת היה נכון. ואמא שלי, שתהיה בריאה, פולניה שחושבת ששמן זה יפה, כך שהרגשתי אפילו די מכוערת בגלל הרזון שלי... (וגם בגלל המשקפיים, אבל זה כבר סיפור אחר...)

אבל ברוך ה' תודה לאל, שה' הכניס לי את המחשבה הבאה לראש, כי אם לא, אין לי מושג איך הייתי גומרת את הפרשה הזאת...  אמרתי לעצמי שכולם מקנאים בי, כי הם שמנים, ובעיניי שמן זה לא יפה.

 

פה בעצם נראה לי טמון "הפתרון" לבעיה.

במקום להתרכז במה שבנות אחרות אומרות לך, או המשפחה, או לא יודעת מי, תתרכזי במה שאת חושבת.

 

תשנני לעצמך, כל יום, שכולם מקנאים בך והיו מתים להתחלף איתך, ובגלל זה הם כל הזמן מבלבלים לך את המוח שאת רזה מדיי... כי בעצם, את יכולה לאכול בלי חשבון וליהנות (ולא על חשבונם), בזמן שהם לא יכולים להרשות לעצמם את אותה פריבילגיה.

 

אם תתרכזי במה שאת חושבת, ולא במה שהם חושבים עלייך, אני מאמינה שיהיה לך הרבה יותר קל להתמודד עם ההיתקלויות הללו, כי אני בהחלט מאוד מאוד מבינה את מה שעובר עלייך...

 

חוץ מזה, עוד מחשבה שאפשר לשנן שוב ושוב, ושהיא גם הייתה מועילה לי בהתמודדות היא - שאנשים שמעירים לאחרים על מראה חיצוני, הם בהחלט אנשים שטחיים, אנשים משועממים, או בעלי חיים אפרוריים, שכדי לעניין את עצמם, הם צריכים לחלק ציונים לאחרים, כדי להעלות נושא לשיחה, שגם הוא די מבוי סתום, כי כמה אפשר לטחון את אותה נקודה הלוך וטחון?!?

לאדם מעניין בד"כ יש יותר מנקודה אחת לדבר עליה כל יום, כל היום. הלא כן?!?

 

תשנני לעצמך, שאת גם אדם מעניין, וגם אדם רזה.. ביג דיל... מה זה בכלל משנה כמה רזה את??? על זה בונים את כל האישיות?! מי שחושב שבזה אישיות של בן אדם מסתכמת, אז חפשי לך מישהו אחר להתחבר אליו, כי חבל על זמנך היקר...

 

אני כותבת את הדברים מתוך כאב באמת אישי, כי אני מכירה סיפור מקרוב של מישהי שלא הצליחה להתעלות מעל הניסיון הזה, ואני לא הייתי שם בשבילה... אם תרצי עוד עידודים, חיזוקים או כל דבר אחר, אני כאן איתך בשבילך וגם בשבילי!!!!

 

שבת שלום!

אפרת

את צודקת שהדיבורים המציקים באים מתוך קנאה.

אני מרגישה שלמה עם עצמי, חזקה ובריאה.

בכל זאת רציתי לדעת לענות להם חזרה בעוקצנות, להחזיר להם בצורה כזו שיפסיקו להציק.

אבל בכל זאת, אם המטרה שיירדו לך מהגב, אפשר לומר משהו בסגנון של:

היית רוצה להתחלף איתי? /

איזה כיף שאני יכולה לטחון עוגות ואוכל נוטף שמן ולהישאר כמו גפרור, הה? /

אויי, אני כ"כ מלאה... /

אני חושבת שעליתי גרם... /

אני לא מסוגלת להכניס עוד פירור /

הבטן שלי נדבקת לגב מרוב רעב... חחח /

 

ועוד, ועוד... תיהני מהרזון... חכי שתהיי בהיריון... זה שוק גופני לגמרי...

וגם יצא בחרוזים, במשפט האחרון.

לרוב האנשים זה לא ברור...

 

כשזה בן אדם שמן תמיד נזהרים לא לצחוק וכו,כי "שמן" זה לא "יפה".

אבל כשזה מגיע לאנשים רזים, הרבה אנשים פשוט לא מבינים שזה פוגע באותה מידה...

כי הרי כולם רוצים להיות רזים...

 

אני מניחה שהבנות לא רוצות לפגוע בך בכוונה, אלא הן לא יודעות שזה פוגע בך.

 

דברי איתן, תסבירי להן שזה פוגע בך, ואני מקווה שהן יפסיקו.

את רוצה להישאר במשקל שלך, ושהבנות האלה ישתקו או שאת רוצה לעלות במשקל כי את לא שלמה עם הגוף שלך? ומה כל כך כיף בלהיות רזה? אתה חלש ומוגבל פיזית. הרבה יותר כיף לחיות כשאתה בחור גדול.

אל תבינו אותי לא נכון אני לא חושבת כך ולא מפריע לי בגרוש שאני בעודף משקל....

כל הדוגמניות המפורסמות - רזות, ושומרות על דיאטת חסה.

אצל גברים ברור שעדיף להיות גדול וחזק, גם אם זה אומר להיות קצת מלא.

הרי גבריות נתפסת, בין השאר, גם בחוזק ויכולות גופניות.

אצל נשים זה לא כך. המין החלש דווקא מתאפיין, בין השאר, בנשיותו בעדינות ובחולשה שלו...

 

נשמע כמו אימרה מבין הביניים, אבל מה לעשות? עולם כמנהגו נוהג...

אכן נשים חזקות פחות מגברים (טסטוסטרון) אבל יש נשים חזקות מאד ששומרות על המראה הנשי העדין.
בנוסף לכך, לא כל מי שגדול וחזק בהכרח "מלא" או "שמן".. וגם לא כל הגברים רוצים להיות גדולים וחזקים, ואני בספק אם רובם רוצים זאת..

עם רזון.

אני לא יודעת אם התכוונת לכך אבל אני מכירה הרבה נשים מלאות שהן גם עדינות ונשיות.

לגבי החולשה אני מסכימה לרוב הרזים הדבר גורם להיראות יותר חלש.

(אגב לא את כל התגובות של פלונטר 1 אני כתבתי... היו כאן גם כמה מתחזות... זה ניק כללי מי שלא ידע.)

  

וזו לא מי שכתבה תשאלה.... זה ניק כללי לקשיי הבנה

"פאקינג"

בקרוב בעז''ה

עדיף ימין מזוייף משמאל אמיתי.

 

הייתי ממליץ לשאול בפורום בית המדרש.

ושם גם דיברו על זה שיש הרבה 'אלילות' סביב אדמו"רים, ויש שירים הרבה יותר גרועים מזה.

סוף סוף הוא לא אלוקים.

תלחצי עליו. יש אפשרות לשנות סיסמא. 

לא צריך לשנות ניק בשביל זה

לאן הגענו

טוב שחזרת!

בכל מקרה לא מכירים אותך פה.

 

משפחות של בני מנשה משם? פשוט יש לי חבר שעבר לשדרות...

תראה"

ויש את חברים מקשיבים.. בחיים לא שאלתי אותם משהו אבל אמרו לי שהם אחלה- וגם יש להם אחלה מאגר..
תחפשי בגוגל- "חברים מקשיבים" זה יתן לך תאתר ותמספר שלהם.

אבל אמונה אפשר תמיד לקרוא ספרים או שיש חברים למשל אני אם יש לך שאלה תשאלי אותי ואלי אני יצליח לענות לך

 

ב. בלי קשר זה לא לעניין כי הלכה ואמונה של אותו דבר.

סמס ל0544530951

באמונה בדרך כלל משתדל לברר עם עצמי או לדמות מוכרת. 

אני אף פעם לא שולח סמסים. לא חושב שזו הדרך.

1-599-5000-54

הכל אנונימי לחלוטין!!!

המענה הרבה פחות טוב כשהוא לא פנים אל פנים

מצרפת שאלה ששאלתי את הרב אבינר עם התשובה כלשונה

שאלה:"שלום כבוד הרב
אני תלמידה באולפנה ורציתי לדעת איך אני יכולה "לעשות לי רב". בחורים בדרך כלל מוצאים רב בישיבה תיכונית/גבוהה. איפה אני יכולה לפגוש רבנים בחיים שלי עכשיו או בכלל שהם לא רב האולפנה?"

תשובה:"אפשר רבנית.זה יותר טוב"

יש רב דיין ומורה הוראה ששולט בהלכה בצורה בלתי רגילה, אותו שואלים שאלות הלכתיות.

ויש רב שבה על תקן לדבר עם בחורים, למסור שיעורים בנושאים העמוקים כגון משמעות החיים אמונה יסודי הדת ועוד.

ובענייני הליכות בין אדם לחברו (מריבות, בעיות עם ההורים, משברים) יש את הר"מ של שיעור א' שהוא חזק בזה.

[ה"עשה לך רב" שלי]

 

הוראה של הרבי

אבל שאלות שהן מאוד גדולות ועמוקות באמונה/השקפה וכדומה-

מבררת לבד בעזרת ספרים, לדעתי זו דרך יותר טובה.

ידוע שלא שואלים שאלות גדולות בשות סמס...

היי אני וחברה הקמנו פרוייקט שמחבר בין בנות מדרשה לבנות שרוצות ללמוד תורה. את נרשמת ומקבלת מספר של מדרשיסטית שמוכנה לעזור לך בלימוד. כי כמו שאמרת הרבה פעמים לבנות אין למי לפנות אם אבא שלהן לא רב.
המחשבה היא שגם אם המרשסיטית לא תדע יש לה רבנים/רבניות לשאול במדרשה. זה אומנם יותר בכיוון של לימוד וכמובן מי שתקבלי לא פוסקת הלכה אבל אם זה מעניין אותך מוזמנת להרשם בקישור

איילת השחר