פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 402)

מה הממוצע בגרויות שלכם? ומישהו יכול לדרג ממוצעים לרמות השונות? (60- גרוע, 70 סביר 120 רפואה לדוגמה)

אשמח אם תוכלו לפרט לי את רמות החסימה
אם זה פותח פייסבוק אינסטגרם וכדו' ובאיזה רמה
אם זה דופק את הטלפון כמו שאומרים או לא..

אשמח לשמוע את המלצותיכם בנושא⁦⁩

זה ממש חשוב לי
תודה⁦⁩

הכירו את @אונום ופונום.

אחי הקטן בן החמש, שלאחר שהתחיל לשלוח הודעות מהחשבון שלי, נפתח לו חשבון משלו.

ועכשיו הוא שולח הודעות בג'יברישית מדוברת.

כדוגמת זאת: אטרארירעראירארא - נוער וגיל ההתבגרות

מחפשת חברה לקלרינט איכותי,
מישו מכיר?מה המחיר??

תודה רבה!

תכתבו כן או לא ואפשר גם למה...

אה, תכתבו גם אם יש לכם סינון בפייסבוק או לא...

שנזכה לשמוח ולרקוד לכבוד התורה וה' יתברך באמת!!!
חג שמיח!!!

זהו, ביי

למה אני לא שמחה?
וואו איזה שאלה קשה וכואבת.
יש כאלו זמנים ומצבים בהם האדם נכנס לתוך בור עמוק ושחור של יאוש, והשמש נעלמת מחיו.
לפעמים זה ליום או יומיים אבל לפעמים זה יכול להמשך תקופה. תקופה שמרסקת ומפוררת את הנשמה לפירורים שיהיה קשה להחזיר אחר כך לדבר שלם.
ואיזה כיף זה להיות עצוב נכון? פתאום כל דבר הופך להיות בסדר.
"לא באלי לאכול", "לא באלי ללמוד", "לא באלי לצאת מהמיטה", לא באלי לחייך"- זה בסדר מותר לה, היא קצת עצובה.
וכל דבר, וכל דוגמא תיסלח בדיוק מאותה הסיבה-
אני עצובה.
וזוהי אינה עצבות שתלויה בדבר.
זו עצבות שפוגעת ישירות בלב.
כמו הערפל הזה שיש בשעות המורדמות של הבוקר, הערפל הזה שמסתיר את פני השטח, ככה העצבות יוצרת ערפל על הלב שמסתיר את כל הנקודות השמחות, את רגעי הצחוק והחיוך, את הדברים הקטנים האלו עם הקרניים הנעימות שיכולות לחמם טיפה את הלב ולהמיס אותו כדי שיוכל לצאת מהענן האפור שמעיב עליו, ופשוט לשמוח.
אז איך יוצאים מזה?
זה כמו שינה- עד שלא תצאי מהמיטה זה לא ישתחרר ולא תצליחי לצאת מענן העייפות שדבוק בך.
עד שלא תחליטי שזהו, עכשיו אני קמה- את תישארי עייפה.
וכך גם בעצבות-
עד שלא תחליטי שחאלס! ושאת יוצאת מזה וממשיכה הלאה ובוחרת לצאת לחפש בערפל את קרני האור שימשכו אותך החוצה את תישארי באותו ערפל של עצבות שנדבק אלייך כמו קורי שינה.
אז למה את מחכה?
תצאי החוצה, תחייכי אפילו אם זה יוצא מאולץ, תעבדי על עצמך! איפה כל השליטה עצמית?!
את חזקה, את מסוגלת לעמוד מול סופה שלמה אז אני בטוחה שתצליחי לסלק ערפל קטן.
והכי חשוב- אהבה.
תעשי הכל מתוך אהבה, אהבה עצמית, אהבת העולם, אהבת הקב"ה, אהבת המשפחה. ואז תראי איך הכל מתבהר ומתחיל לפרוח כי כאשר מגיעה אהבה לנפש, איך אפשר שלא לשמוח?

רטטר

כמובן שאשמח לשמוע תגובות, הערות והארות...

חג שמח!

מחשבות בסוכה

יושב לי בסוכה, קצת קריר, קור ירושלמי...

יושב לי וחושב, חושב על היום, חושב על הזמן...

חג סוכות... חג קצת מוזר, יוצאים מהבית הנעים והמוכר אל מבנה רעוע בנוי מעץ\ בד וענפים...

"מעניין מה הטעם" לעצמי מהרהר... "זכר לעננים, זכר לסוכות ביציאת מצרים"...

"נשמע קצת ישן, מיותר, מה זה נוגע אליך להיום?" פתאום אומר בתוכי קול פנימי, וממשיך: "למה היום אתה צריך "לסבול" שבוע בגלל משהו שהיה לאיזה עם פעם, סתם סבל מיותר"...

מחשבה אחרת ממהרת ללחוש לי, דוחה בדבריה את אותו קול פנימי: "התורה היא איננה ספר היסטוריה, היא לא באה לספר לך על עם שחי לפני אלפי שנים... עליך להפנים שאתה חלק משרשרת, חלק מגוף שקיים כבר אלפי שנים, זה לא סיפורים מ"העת העתיקה", אלו סיפורים שקורים כל הזמן במציאות, אצלך ביומיום..."

"שטויות והבלים" מתנגד אותו קול בזעף "מאיפה השטות הזאת? ההיסטוריה לא חוזרת!..."

מתעלמת מדבריו ממשיכה אותה מחשבה בקול רגוע: " כתוב במפורש ש"נבואה שאינה נצרכה לדורות לא נכתבה", אין לתורה עניין לספר לך סתם סיפורים ודברים מעניינים, הכל נוגע למציאות שלנו, התורה היא "תורת חיים!" חותמת את דבריה בהתרגשות...

"אם כן" תוקף אותו קול שוב "מה העניין בסוכה, בארבעת המינים, במצות, בציצית, בתפילין, בשבת, בשמיטה ב..."

"דבר ראשון" חתכה את דבריו אותה מחשבה: "אנו עושים מצוות כי ה' אמר! לא כי נוח, כי נראה לנו, כי מתאים, כי "זורם" לנו,  אלא כי זה ציווי ה'! ודבר שני, בחלק מהדברים אנו יכולים לנסות להבין מה רצון ה' מאיתנו..."

 

"אם כך למה סוכה? ועוד לשמוח בסוכה?..." שאלתי בהתעניינות...

"יש מספר טעמים, נאמר אחד רעיוני: לחג הסוכות יש לנו שני מאפיינים, מקום וזמן: מקום – בסוכה, מחוץ לבית. זמן – אמצע תשרי, שנייה לפני החורף..." פתחה, והמשיכה בהסברה: "רגע לפני החורף בו אנו נתכנס לתוכנו, נתכרבל בבית היציב החמים והנעים – אנו יוצאים מהבית לסוכה, "דירת ארעי". וזאת כדי שנפנים את מעמדנו בעולם, לעיתים אנו מרגישים יציבים בטוחים, שולטים במציאות... וקצת שוכחים מי אנחנו, שוכחים קצת להיזכר "מאין באת ולאן אתה הולך..."

לכן אנו מתחילים את זה בראש השנה וביום כיפור, אז אנו נזכרים שאנו "כחרס הנשבר, כציץ נובל... כרוח הנושבת..." ואז בחג הסוכות אנו יוצאים מהעצמיות, מה"אגו" שלנו, ונזכרים שאנו רק "ארעיים" בעולם! אנו נזכרים שיש מלך לעולם, שיש מי ששומר עלינו! ובוודאי שחייבים להיות שמחים, אין דבר יותר משמח מתחושת הביטחון!"

...

רוח קרירה נכנסה לסוכה, חום פנימי חימם אותי בתוכי...

התחושה מילאה את כולי "יש מי ששומר עלי", "ברוך שומר ישראל"...

 

(חלק מהקטע מבוסס ע"פ פניני הלכה סוכות.)

יש לנו חבורה של שלוש בנות אני ועוד שתיים ויש לנו יום שבו התחלנו את החבורה ואנחנו רוצות לחגוג אותו הם רוצות שאני יקנה משהו עם התמונה שלנו ביחד ואני לא יודעת מה לקנות מישהו יכול לעזור לי דחוף

אשמח להכיר אותכם...

שבוע טוב...

מצמרר..

קריאת תהילים משותפת למעוניינים לליל הושענא רבה!

שבוע טוב ומבורך בע"ה - צעירים מעל עשרים

חג שמח