פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 443)

אפשר לקשט לה תחדר
אנחנו פעם עשינו משהו ממש מצחיק ל @א"י לעמ'י
שעשינו לה כמו הצעת נישואין על הים עם נרות וכאלה ו.. כתבנו תשם שלה מפרחים וכל מיני כאלה

עשינו את זה לחברה, פצצנו לה את החדר בבלונים ושמנו לה מתנות על הכרית.

זה יצא ממש חמוד

ומלאאאא מתנות על המיטה וסדינים לבנים ת

אנחנו עושות או מנגל פיצה וכאלה עעם בלונים ושירים...

שלנו עשה דבר מגניב

הוא אמר לילד שבגלל ההתנהגות שלו הוא הזמין את ההורים שלו 

הילד התחיל לדבר איתו שהוא לא יתנהג יותר ככה

אז המדריך אמר לו שיבא לחדר שלו והם ידברו על זה

הוא הגיע לחדר ואז כול החברים וההורים שלו חיכו לו והפתיעו אותו

טולי תוכלי להתאים את זה אליכם

הוא לא עושה כלום לבקשתך.

 

יש סיבות לכל דבר.

אולי כפרת עוונות, אולי כי הוא רצה שלא תהיה בחוץ באותו זמן כי א ב ג.

 

 

בסופו של דבר הכל פה לטובתינו.

הכל לטובה והכל בידי שמיים אבא שלך רוצה שיהיה לך טוב..אבא שלך דואג לך תנסה לראות את זה בצורה אחרת פשוט תכניס לך לראש ש"הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים"תעשה את ההשתדלות שלך בלהיות מחובר לקב"ה ולהאמין שהכל בידו והשאר אבא שלך(וגם שלי) ידאג לך תאמין לי שאבא רוצה שיהיה לבן שלו טוב..בקיצור בהצלחה..זה לא קל ראות את הטוב..זה העבודה שלנו..

ה' יודע ומבין הכל!

הוא חשב שאת צריכה להיות חולה, ללמד אותך משו!

ובחסדיו הוא ריפא אותך!

חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה

 

מודים כשרוצים..

אבל כאשר נפטרים לידך אנשים וקורה פתאום הרבה דברים רעים זה ממש קשה, במיוחד לאבד אנשים

לא אמרתי שזה לא קשה ושלא צריך לעבוד על זה..

רק אומרת שעדיין חייבים להודות 

קודם כל לכעוס על ה' ממש לא כדאי לך,

תנסה להבין שכל מה שהוא עושה זה הכל לטובתינו.

ונכון, זה קשה, זה לא קשה להבין, אבל בפועל זה כן קשה.

וצריך לעבוד על זה!

אתה יכול לקרוא סיפורים (מן הסתם יש הרבה באינטרנט) שאנשים מספרים על עצמם או על אנשים אחרים וזה יכול  ממש לחזק, אתה יכול לכתוב לך את זה ('כל מה שה' עושה הכל לטובה' או משו בסגנון) על פתק ולהדביק במקום שאתה נמצא בו הרבה, למשל על השידה בחדר, סתם בתוך הקלמר או בכל מקום אחר, שזה גם מאוד מאוד יכול לחזק את האמונה שלך (לפחות לי זה עוזר, לאיודעת מה עם שאר העולם).

אז נכון, עכשיו אתה יכול לומר- אבל מה קשור, הם (בכל הסיפורים)רואים שזה לטובתם אבל אני לא!!
לפעמים יש לנו את הזכות לראות את הסוף הטוב ולעומת זאת לפעמים אנחנו לא רואים את הסוף הטוב ופה צריך להפעיל את האמונה הגדולה שלנו בה', ולשמוח מזה שיודעים שבסוף הכל טוב!!

מקווה שכתבתי מובן, ואם לא, תרגיש בנח לכתוב ואני יסביר שוב

פסח שמח!!

 

*כשהגוף חולה הוא מפריש הרבה פעמים לא טובים שנמצאים, זה הדרך שלו להיות במצב טוב, זה לא שסתם משעמם לו (בד"כ)

רק אתן כיוון לחשיבה- מיהו או מהו, ה' שאתה כועס עליו? וכן מי אתה ביחס אליו?

אני מניחה שהתכוונת להגיב למי שפתח תשירשור ולא לי

אפשר להסתכל על הדף הלבן במקום על הנקודה השחורה שבו.  ה' בכלל נתן לך את הגוף שהיה חולה!!

רוב הזמן (נראלי) אתה בריא. כל שניה שאתה נושם זה נס!

לפי דעתי כאילו כן.. תחשוב שיש מלא אנשים בעולם בלי סוף מאושפזים בבית חולים מלא ימים ועוברים מלא ניתוחים, והדבר הראשון שהם רוצים שיקרה זה להבריא.. לפי דעתי תגיד תודה שקיבלתה הבראה מה' בלי הרבה סבל.. ואם תיכעס על ה' יכולים לקרוא מזה רק דברים רעים.. חס וחלילה..תזכור תמיד שכמו נתן לך חולי ככה הוא הבריא אותך.. וחס ושלום אם לא תודה לא יכול לקרות הפוך... לא עלינו .. רפואה שלמה לכל על ישראל.. אמן!!!!

למה מרר את המים בתה עם אחרי זה ממתיקים עם הסוכר?

שהוא הבריא אותך.

וייתכן ואפילו היית צריך להיות חולה זמן ארוך יותר? סוגיית הגמול היא דבר מורכב וקשה לי להאמין שיש כיום אנשים צדיקים שלא סובלים מייסורים ברמה כזאת ואחרת שלא בגלל חטאים... אבל על דרך שכן, אתה יודע כמה דברים פשוטים יותר אתה לא מבין?

שהמחלה היא כתם קטן קטן קטן על חולצה לבנה.ולאט לאט הכתם נעלם , וצריך להודות למי שהעלים את הכתם. וגם , מחלות לפעמים זה עפרת עוונות. ממליצה לקרוא לך ספר של הרב שלום ארוש. . לא זוכרת איך קוראים לו אבל זה משהוא על רפואה .. שמה הוא מסביר על כפרת עוונות...
מקווה שעזרתי
שבוע טבו ויום טוב

יש משפט ממש יפה שנראלי שיאה רלוונטי - "לפעמים ה' יתברך שולח לנו סערה, כדי שנדע ונזכור מי מגן עלינו מפניה"

למה לכעוס? ה' מדבר איתך!! ה' רומז לך משו חשוב שאתה צריך להבין, איפה נכנס הכעס??

(לא אתה ספציפית, וגם לא דווקא זה הסיבה למחלה שלך..  מציעה לעשות חשבון נפש ולראות למהה??)

בני אדם לא יכולים להבין את פעולות ה' בעולם וגם אם פותח השרשור צדיק גמור יכולים לבוא ייסורים

למה זה סותר?

וכשלומדים את סוגיית הגמול על ספר איוב אז מבינים את הבעייתיות להגיד שבהכרח ייסורים נובעים מחטאים...

אני ממש בדילייייי - נוער וגיל ההתבגרות

עיין סוגריים

חחח

צריך לעשות חשבון נפש תמיד וללא קשר, אבל הוא כנראה בכל מקרה לא יבין למה...

דווקא התכוונתי לגבי למה שאמרת שאולי זה לא המקרה, כתבתי שם שלא בטוח שזה המקרה שלו

יש הרבה דברים מרגיזים בחיים ואני לא חושב שכעס זה דבר רע. בנאדם שכועס הוא בנאדם בריא. אגב, גם אלוקים כועס. אבל הכעס צריך להוביל להתקדמות וחשבון נפש ולא לנפילה וייאוש. אחרי סערה באה קשת בענן. בהצלחה אחי!

דברי איתו במילים שלך
לאט לאט, כל יום קצת
וזה פשוט יגיע מאליו..
הוא שומע , ועוזר .
וכשמגלים את הקשר הזה קשה להתנתק,
זה פשוט עושה טוב על הנשמה.

מוזמנת לאישי..

בהצלחה יקרה!

להפסיק?

חושבת שלא.
כי צריך להמשיך לחיות.
ובטח כשזה טיול בארץ ישראל..
אז לזכות להלך בה ולגעת בכל רגב ורגב..
זו זכות.
והוכחה לניצחון.

אבל,
כן היתי מנסה להתחבר בצורה כלשהי ליום עצמו..
אולי ללמוד משהו על,
או ללמוד משהו לעילו נשמת.
ולהתפלל.
להתפלל לגאולה שלמה.

ואם כבר נשארים בטיול,
אז ללכת בראש זקוף ובגאוות יחידים!
אנחנו עם הנצח,
שחי!

(אבל מלכתחילה..כנראה שלא היתי קובעת טיול על היום הזה)

אני לא רואה סיבה.

ככה לפי מה שכתוב באתר שלהם...
לא הצלחתי למצוא מה הדין אם קיים כבר בבית, אולי כדאי לפנות אליהם...

בואו נניח מהיום ש"מחר" זה שם כללי ל "מתישהו אולי"

חזק

@קופקליפטוס

 

תוייגת

חזק ויפה!

ממש!

 

ונכון ברמות אחרות...

תודה שהעלת את זה!

וואו! יפה

אני גם הייתי כזה ביסודי

וב"ה בסוף כיתה ו עברתי לבצפר שלא הכרתי אפחד.. עדיין באופי נשארתי חננה אבל עם הזמן ב"ה נהיה טוב יותר.

(נניח, בתחילת כיתה ז היה לי מה זה כיף ללכת לבצפר למרות שלא ככ הכרתי את כולם. הסיבה לזה היא כי הבנתי שמותר לדבר עם ילדים מהכיתה...)

 

איך משיגים חברות אמיתיות?

אני יכול לומר על עצמי ש.. לשבת ליד מישו ו.. פתאום יוצא לנו לדבר הרבה יותר ולהכיר ולשמוע להקשיב..

דבר שני,

טיולים של בצפר.. לדבר, לזרום, להנות.

 

נניח.. לאט לאט שכגדלנו (אני עכשיו יא) יש חבר'ה שאני קצת מתרחק מהם בטיולים.. כי עכשיו התחילו סיגריות וזה (אמנם לא יותר מידי חבר'ה. אבל יש...) אבל לפני שנתיים - הייתי יכול לשבת ליד כל אחד באוטובוס, ללכת מסלול שלם, ו.. פשוט לדבר איתו. שיהיה שיח.

לא להתבייש מהחברות. לדבר איתן..

 

ובע"ה תתקרבו ויהיה לך הרבה יותר טוב

 

הבנת?

 

יש מישו שבזכות זה שישבתי לידו בשיעור מתמטיקה בכיתה נהיינו חברים למרות שאנחנו מה זה שונים.

אז אמנם לא חברי נפש - אבל יוצאים לדברים ביחד וכו וכו וכו למרות שהוא ואני מה זה שונים

לא לפחד לדבר אפילו עם בנות שנראה לך שהן ממש שונות ממך,

יש לי בשכבה בנות שנחשבות "מוזרות" כאלו, 

והרבה בנות מסתכלות עליהן בעין הזויה,

פעם מישהי מהשכבה שגם נחשבת למוזרה כזאת הציעה שאבוא איתה לקניון, 

ואנחנו לא חברות כאלו טובות, מכירות קצת פה ושם,

ואללה, גיליתי בחורה מהממת ועמוקה,

פשוט צריך להעז, לבוא , לדבר,

אפילו עם בנות שנראות לך מוזרות ושונות ממך, או בנות שבחיים לא חשבת שתהיי חברה שלהן

.. לפעמים תגלי נשמות מדהימות, שאנחנו אפילו לא שמים לב.

 

עם השנים החברויות מתפתחות.,

כולן מתבגרות ולרוב נפתחות יותר, ומכילות יותר, בכללי השיח נהיה בוגר יותר עם השנים.

 

חוץ מזה את יכולה גם בעצמך לארגן מפגשים ולא לחכות שיזמינו אותך,

סתם אחה"צ ללכת לפארק באזור,

או אם את בפנימיה לשבת בחדר ולפטפט...

ובכללי בחופשים להעז להתקשר אליהן, להציע לבוא לאנשהו, לא צריך אטרקציות כאלו ענקיות,

אפשר אפילו סתם להפגש במקום נחמד ולהעביר חוויות

 

 

בהצלחה ענקית בע"ה!!

באמת להתיחס יפה לכולם, להיות נחמדה,נעימה לסביבה. להתנהג בצורה שחברות יראו ויגידו וואלה חמודה את! וירצו להתקרב יותר. להתעניין בבנות, לדבר, לעזור אם צריך, להראות שאכפת לך מהם. לכתוב הודעות משמחות ולהראות אהבה. בהצלחהה!!

פשוט להיות את! מי שאת! להגיד מה שאת חושבת
כי כשאת תקריני לסביבה את המחשבות שלך, את הרצונות שלך.. הסביבה פשוט תאהב אותך כמו שאת! וככה גם יתחברו אליך
את פשוט תשדרי שלמות פנימית וזה יבוא לידי ביטוי גם כלפי חוץ לסביבה.
זה הרבה עניין של מה אנחנו משדרים, וזה מעבר למעשים שלנו.
יש כאן עבודה על ה'להעז' ולהגיד מה את חושבת בביטחון, וזה בעצם עבודה על ה'שריר' של האומץ.
זה שווה הכל!
ברגע שהשלמות הפנימית שלך תוקרן ממך לבחוץ, את תראי שאנשים מתקרבים אליך ורוצים להיות בחברתך!
כי את משדרת משהו אמיתי, את משדרת שנוח לך וטוב לך עם עצמך
אם לא הובנתי אשמח להסביר בפרטי

וליזום דברים משותפים- לדוג

 

לימוד משותף (חברותא)

להכין אוכל

לצאת להליכה

ללמוד למבחן

לעשות ש"ב

וסתם בכללי לצאת לדברים כיפים..

 

ליצור כמה שיותר הזדמנויות שתהיו ביחד וככה ככל שיש יותר חוויות משותפות ושיחות עומק הקשר מתהדק

 

 

בהצלחה!

האם היית חברה של ילד מחינוך מיוחד? זה משנה משהו? יש התייחסות שונה? זה נשמע פתתי אבל אני מחבב מישהי ומפחד מתשובה שלילית. ולכן נכנסתי לפורום יותר קל "להסתתר מאחורי מסך" כמו שאומרים בסירטונים נגד אלימות ברשת

כ"כ רוצה להסביר יותר ברור?

בכיתה בכללי ובכל מקום שתיהי יש כל מיני אנשים,ולכל אחד יש את האופי שלו,את המחשבות שלו,את החיים שלו,את הדעות שלו וכו'..וזה יוצר כל מיני מעגלים שונים לכל בנאדם:

*המעגל הראשון-זה הבנות שאת לא כ"כ מתחברת לסיגנון שלהם ולאופי שלהן ואת עם הזמן מתרחקת מהם ולא רוצה להתחבר אליהן.

*המעגל השני-הבנות שאת לא נמשכת לחיבור איתן,אבל שום דבר לא מפריע לך בהן אז את סבבה כזה איתן,מדברת איתן כזה בכללי על דברים ומשתפות אחת תשניה על דברים כלליים,מידי פעם מבלות ביחד..

*המעגל השלישי-זהו המעגל היותר קטן של הבנות שאת יותר מתחברת אליהן,אלו בעצם הבנות שאת נמצאת בקירבתן רוב הזמן וכיף לכם ביחד,אתם יותר מכירות,משתפות אחת את השניה בדברים ובעצם איתן את נמצאת רוב הזמן. ומיתוך המעגל הזה יוצא המעגל האחרון- שמיתוך המעגל השלישי תהיה תמיד את הבת או השתיים שאיתה את בקשר הכי הדוק, שהיא באמת יודעת עליך הכל,שאיתה את הכי את ואת לא מנסה להסתיר את זה,שהיא מקבלת אותך ככה ואיתך בזמנים טובים וגם להפך בזמנים קשים,שבעצם ביחד הכי נוח לכם והכי טוב  לכן מכל הבחינות וכו', והיא בעצם החברה הטובה שלך באמת (כמובן שזה הדדי וגם מבחינתה את החברה הטובה שלה באמת...).

 

ואיך מוצאים באמת את החברה הטובה הזאת?

אני חושבת שכשאת פשוט את,מתנהגת בבטיחון כמו שאת בלי מסכים, אלא בזמן הנכון אומרת באמת מה שאת חושבת ומרגישה, ועושה מה שנכון לעשות ופשוט מראה לאחרים את מי שאת באמת בלי לחשוב כל הזמן 'אם אני יעשה ככה,מה יגידו עלי?' אז הבנות שלומדות להעריך את זה ולקבל ולהעריך אותך כמו שאת,אלו הבנות שיתחברו אליך ושיהיה לך טוב איתן.

לכן כשבנאדם מתנהג כמו שהוא באמת,האנשים שראויים לחיבור איתו ישר ימשכו אליו,ואלו האנשים שיהיה לו הכי טוב ומשוחרר איתם. בהצלחה אחותי

זה לא אומר שמשהו בך לא בסדר לדעתי זה קשור לביטחון עצמי ברגע שהיה לך את תבחרי למי להתחבר ולא תחכי שמישהי תפנה אליך ..אנשים אוהבים אנשים עם ביטחו,ן אנשים שאוהבים את עצמם .ברגע שתאהבי את עצמך אנשים יעריכו אותך והתחברו אליך תנסי לגשת ולדבר עם בנות וזה בסדר שלא כולם היו חברות שלך בהצלחה

נשמה אהובה, נסיונות זה כדי לעורר אותנו אליו יתברח... תתפללי

תענו בשרשור הראשון, לא בזה..

בבקשה

ותודה

יום טוב

א. באיזו כיתה אתה לומד? ז 

ב. כמה שנים אתה בבית הספר זה? 1

ג. האם למדת בעוד בתי ספר? כן, יסודי

ד. האם בית הספר מעורב בנים בנות/ נפרד ולאיזה מגדר? רק בנות, מה זה מגדר? אם הבנתי מה זה אז דתי לאומי

ה. תאר את היחסים של הכיתה עם המחנך לפי נקודת ראותך. יש גבולות ופחות פתיחות אבל כן יש בדיחות פנימיות וכדומה

ו. האם מתקיימים שיעורי חינוך? אם כן במה עוסקים בהם? כן. עמידה בזמנים

ז. כיצד נקבעים הנושאים לשיעורי חינוך? המורה אמרה בתחילת שנה

ח. האם אתה יכול ומרגיש נוח  לשוחח עם המחנך או איש צוות אחר(תפקידו?)  בנושאים שמטרידים אותך? פחות אבל אם זה קשור אליה ספציפית אז כן

ט. האם יש לכם שיעורי כישורי חיים? מי מנחה אותם בכיתה? כן. היועצת של החטיבה

י. האם יש לכם שיעורי חלמי"ש? (חינוך לחיים במשפחה/ שיעורים שעוסקים בגיל ההתבגרות יחסים עם ההורים, יחסים עם חברים, חברות ואהבה,בחירת בן/בת זוג וכד'? (לא מדובר ביחידה "בית חינוך ומשפחה" לבגרות)  -לא

יא.  האם המורים משוחחים איתכם על השינויים הגופניים בגיל ההתבגרות? על חיי נישואין? לא

יב. האם מדברים על גלישה בטוחה באינטרנט ועל הימנעות מהתמכרות לתכנים מיניים? לא

יג. האם ישנם נושאים שחשוב לכם לדבר עליהם שלא מדברים עליהם איתכם? לא כ"כ

יד. אם היית יכול להשפיע מה היית רוצה שישוחחו איתכ וילמדו ומה לא היית רוצה שידברו עליו? הייתי רוצה שילמדו אותנו ליחס שלנו עם ההורים, מריבות איתםף וויכוחים, החלטות וכו'.. ואין משו שלא הייתי רוצה (בעצם כן- ביולוגייה, פיזיקה, ספרות)

טו. נמק את בקשותיך הקודמות.בגיל שלנו יש הרבה וויכוחים עם ההורים וחשוב לי לדעת איך לנהל את זה נכון.. והמקצועות בסוגריים סתם לא מעניינים ולא חשובים לחיים

טז. איך הרגשת בזמן הראיון? לא משו מיוחד 

א. באיזו כיתה אתה לומד?ט'

ב. כמה שנים אתה בבית הספר זה?מכיתה ז

ג. האם למדת בעוד בתי ספר?יסודי

ד. האם בית הספר מעורב בנים בנות/ נפרד ולאיזה מגדר?נפרד-בנות

ה. תאר את היחסים של הכיתה עם המחנך לפי נקודת ראותך.

ו. האם מתקיימים שיעורי חינוך? אם כן במה עוסקים בהם?

ז. כיצד נקבעים הנושאים לשיעורי חינוך?תחילת שנה-התלמידות מעלות נושאים ואחכ המורה מחליטה בעצמה מה היא רוצה להעביר מתוך מה שהועלה

ח. האם אתה יכול ומרגיש נוח לשוחח עם המחנך או איש צוות אחר(תפקידו?) בנושאים שמטרידים אותך?כן

ט. האם יש לכם שיעורי כישורי חיים? מי מנחה אותם בכיתה?לא.זה הכל ביחד

י. האם יש לכם שיעורי חלמי"ש? (חינוך לחיים במשפחה/ שיעורים שעוסקים בגיל ההתבגרות יחסים עם ההורים, יחסים עם חברים, חברות ואהבה,בחירת בן/בת זוג וכד'? (לא מדובר ביחידה "בית חינוך ומשפחה" לבגרות)כן

יא. האם המורים משוחחים איתכם על השינויים הגופניים בגיל ההתבגרות? על חיי נישואין?כן

יב. האם מדברים על גלישה בטוחה באינטרנט ועל הימנעות מהתמכרות לתכנים מיניים?כן

יג. האם ישנם נושאים שחשוב לכם לדבר עליהם שלא מדברים עליהם איתכם?כמעט ולא

יד. אם היית יכול להשפיע מה היית רוצה שישוחחו איתכ וילמדו ומה לא היית רוצה שידברו עליו?כן

טו. נמק את בקשותיך הקודמות.

טז. איך הרגשת בזמן הראיון?

שאלות לראיון למתבגר/ת בנושאי חלמי"ש:

א. באיזו כיתה אתה לומד? ח'

ב. כמה שנים אתה בבית הספר זה? מכיתה א'

ג. האם למדת בעוד בתי ספר? לא

ד. האם בית הספר מעורב בנים בנות/ נפרד ולאיזה מגדר?
אממ חצי.. הכיתות נפרדות
ה. תאר את היחסים של הכיתה עם המחנך לפי נקודת ראותך.
המחנכת סבבה. נחמדה.. יש פעמים שהיא קצת מעצבנת אבל בתכלס היא אחלה
ו. האם מתקיימים שיעורי חינוך? אם כן במה עוסקים בהם?
כן. בעיקר חברתי, לפעמים על כל מני נושאים כאלה לעשות טוב וכו
ז. כיצד נקבעים הנושאים לשיעורי חינוך? המורה עושה בעיקרון. אם אנחנו רוצות משו מסויים אפשר לבקש והיא משתדלת

ח. האם אתה יכול ומרגיש נוח לשוחח עם המחנך או איש צוות אחר(תפקידו?) בנושאים שמטרידים אותך?
תלוי ממש מי. יש אצלנו מורה אחת שכן
ט. האם יש לכם שיעורי כישורי חיים? מי מנחה אותם בכיתה?
אין
י. האם יש לכם שיעורי חלמי"ש? (חינוך לחיים במשפחה/ שיעורים שעוסקים בגיל ההתבגרות יחסים עם ההורים, יחסים עם חברים, חברות ואהבה,בחירת בן/בת זוג וכד'? (לא מדובר ביחידה "בית חינוך ומשפחה" לבגרות) לא שיעור ממש, אבל מדברים עלזה

יא. האם המורים משוחחים איתכם על השינויים הגופניים בגיל ההתבגרות? על חיי נישואין?
בטח. חפרו
יב. האם מדברים על גלישה בטוחה באינטרנט ועל הימנעות מהתמכרות לתכנים מיניים?
כןןן
יג. האם ישנם נושאים שחשוב לכם לדבר עליהם שלא מדברים עליהם איתכם?
לא שזכור לי
יד. אם היית יכול להשפיע מה היית רוצה שישוחחו איתכ וילמדו ומה לא היית רוצה שידברו עליו?
לפעמים
טו. נמק את בקשותיך הקודמות.

טז. איך הרגשת בזמן הראיון?

תודה רבה לך

במקרה שהם שמים את לא צריכה לבקש שיכבו
כי את נחשבת "אנוס"
פשוט לא לרקוד גם וכו'

י – שמיעת מוזיקה ממכשיר חשמל ביתי | פניני הלכה

לכו לבלות...
תייצרו מסגרות חדשות, תקבעו חברותא...

דבר ראשון
שב איתו
דבר
ספר לו את התחושה שלך
את החשש שלך ואת הרצון שלך למצוא פתרון לעניין
אולי גם הוא חשב על זה, ואולי יהיה לו רעיון..

דבר שני
אני יכולה להציע דברים שאתם יכולים לעשות יחד
נגיד, תקבעו יחד חברותא כל שבת על איזה ספר שמעניין אתכם
או לצאת יחד לריצה/דייג/ים/גלישה/ התנדבות/לקחת על עצמכם יחד איזה פרויקט נגיד למשל להגיע לשמח בבית חולים ביום קבוע..
קיצר זה ממש תלוי באופי שלכם
רק תיזום
אל תתבייש
דבר פתוח
הוא חבר שלך

ולא יצור מוזר..
ואנחנו חיים בדיוק כמו כולם.

וכל קבוצה עשתה על תרבות אחרת במדינה, אז על כל תרבות אפשר להגיד שהעא יצור מוזר, לא?

רק אמרו שזה לא תרבות וכו...

ויש לנו שתי רגלים
שתי ידים
ואפילו אף אחד שם בעמצה

פה .. לשון..עינים

?????

 

 

 

 

 

 

אני יודעת שאני בדיליי..

אולי היא הבינה ש"חנוך לנער על פי דרכו" זוהי הדרך הנכונה. ההרגשה שלך לגיטימית.

באמת סליחה!

אני עומד להיות חסר טאקט, אני מבקש התנצלות מעומק לבי.

 

היא מדברת על הדרדרות רוחנית במה שאמא שלה משדרת  לה חינוכית- ואת לא רק מגלה הבנה כלשהי- אלא גם מעודדת?!

חנוך לנער על פי דרכו? זה שיש לנו נטייה לדברים גשמיים ויצר הרע לדברים אסורים- זה מתיר לבת ללכת עם חולצה קצרה?

 

אני לא בא לדבר על המקרה של פותחת השרשור בכלל.

אבל זה לקחת פסוק, להוציא מהקשרו- ולגבות תחושת הידרדרות רוחנית.

 

(אולי זה רק השעה)

עד כאן.

אז ככה וואו בא נתחיל מזה שאתה הוצאת את דברי מהקשרם אני לא באתי לשפוט את האמא או הבת או לתת לדברים לגיטימציה קלוחומר שלא עידוד כלשהו בסה"כ באתי לומר שלפעמים אדם משנה כיוון מחשבה ומנסה להבין את הצד השני הוא בודק כיצד להכיל לנסות להתמודד עם הילד בצורה המתאימה לו ואולי זה מה שאותה אמא ראתה לנכון לעשות..אל תיקח כל דבר באופן כל כך דרמטי הפס בא רק להמחיש את מה שרציתי לומר.

אני כותב תגובה עכשיו. ואבקש ממך לקרוא אותה אם תוכלי. אני מדבר בה (בין השאר) על זה שהציורים של מה חינוך ההורים שלה ומה המקרה שכביכול סותר אותו לא ברורים וקשה לנתח אותה מהתיאורים שלה. אז נראה לי חבל לקפוץ למסקנות.

 

שנית- את מציגה את זה בתור "הבינה ש" ואז אומרת ולכן היא הלכה בכיוון הזה. אבל הכיוון שפותחת השרשור הסיקה שהוא כיוון ההתנהגות של הוריה- זה כיוון של הדרדרות. כך היא מרגישה. וכל עוד לא יצאנו מנקודת המוצא הזו- קצת איך נאמר, קשה לגבות את זה  ובטח להגיד שזה נובע מתוך הבנה שאמא שלה "סוף  סוף הבינה" איך צריך לחנך. 

אוקי זה הדרדרות מבחינתך תתפלא גם מבחינתי אבל כמו שאמרתי כבר קודם אני לא באה לשפוט ולא לצאת מנקודת ההנחה הזאת הסתכלתי על המקרה מצד שונה יש כמה צדדים לכל מקרה וכך לפחות הבנתי. אנחנו טוחנים מים.

אולי ראתה שהחינוך זה לחוות איתך ביחד את החיים ולא רק מבחוץ להעיר לך,ב''ה אל תדאגי תזרמי אחלה הורים..

סליחה שאני אומר - נוער וגיל ההתבגרות

אבל גם לראות סרטים .. אני למשל , מכירה בנות שמתלבשת לא צנוע ועדין לומדות תורה ושומרת על אורח חיים דתי. אני לא אומרת שלהתלבש לא צנוע זה בסדר, אבל כל אחד והחשבון שלו עם אלוקים. אני למשל , מתלבשת צנוע אבל עדין חושבת שחנוך לנער על פי דרכו זה דרך התורה.

(@פסגות התגובה אתמול נמחקה לי אכתוב חדשה מאוחר יותר...)

 

חנוך לנער על פי דרכו בעקרון הפסוק אומר שחשוב לחנך את הנער לדברי תורה ומצוות בעודו נער כי אחרי זה קשה להסירו מהרגל רע. על גבי זה יש את המילים "על פי דרכו" אבל בכל אופן- ה"דרכו" לא באה להגיד שאם נראה לך שהדרך שלו זה חטאים אז כל האידיאלים נמחקו...

הגר"א מייחס את הע"פ דרכו לגמ' בשבת קנ"ו שאומרת שאם מישהו נולד עם טבע שיש לו משיכה לשפיכת דם שילך להיות מוהל או שוחט. לפי תיאורכם הוא צריך לנתב את זה להיות רוצח סדרתי או לפחות להרוג פעם בחודש איזה אחמד.

יכול להיות שהם התכוונו שהאמא רוצה לחנך לתורה צניעות והכל אלא שמפני שהאמא כנראה הבינה שהתנגדות חזיתית רק מחריפה את הסטיה מהדרך, הוצרכה האמא לשנות קצת את הגישה ולהראות פתיחות מסויימת על דרך האהבה בכדי לקרב את הבת חזרה...
כמו שארץ אהובה כתבה למטה...

לא בהכרח שהם מעודדים שהאמא תתן לבת לעשות מה שהיא רוצה...

אבל ההורים שלי לא כאלה.
הם דוסים. ד ו ס י ם
ואצלם זה לא הולך ככה
הם אומרים שסדרות מקלקלות את הנפש.. ועוד כל מני חרטות
וגם הם אומרים שאם אני הולכת עם חולצה קצרה זה יהרוס אותי. פףף
הכל שטויות במיץ

שאמא שלך פשוט רצתה לתת לך לבחור ולהתמודד? בלי שהיא מכתיבה לך מה לעשות..

את פשוט צריכה לעמוד מול עצמך ולבחור. לבד.

אם ננסה לנתח את הראש,מרגישה שהתורה מנותקת מהמציאות,מעדיפה את עולם החומר מהקדושה,ונותנת פורקן לרצונותיך.
אמא שלך מבינה שבראש בראש את תעזבי ותמרדי,אז היא מנסה להישאר קרוב אליך.
הרבה מהמרידות האלה הם בשביל תדומת לב,ברגע שאמא תתן לך תשומת לב,ממילא לא תרצי ללכת לא צנוע.
הרב אדלשטיין（ראש ישיבת פונוביץ'）בסרטון הסביר שבן שמורד לא צריכים לריב ולרגש,אלא לקרב.
את זקוקה לאהבה,לכן אמא מתנהגת ככה,היא צודקת לגמרי.

תודה רבה לך
וכולכם שהגבתם..
תודה. תודה

תגובה שלטעמי חשובה מאוד.

תקראי אותה לכש?

אני רוצה - הם לא.

 

אני אגיד לך מה.. מה שאת אומרת הגיוני

אבל לגמרי לטובתך.

 

בתור אחד שהסתובב עם חברה דתית מאוד לייטית - תהיי שמחה על כל רגע שלך עם חצאית ארוכה!
תהיי שמחה על כל ס"מ של השרוול שלך כי זה פשוט מצווה אדירה.

 

אני מסתכל על עצמי - ומקנא בילדים אחרים.

למה הם זכו ואני לא?
ואני עד היום לא מצליח להשתפר, להיות כמו אלה שאני מייחל וככ רוצה להיות כמותם

מקנא.

 

אולי ממה שאת קוראת פה אני נשמע חסר ידע, לא מבין את המקרה, וכנראה קצת חופר.

וזה נכון. אני באמת חופר.

אבל הנקודה שאני מנסה לומר פה היא אמיתית.

 

הורים שקונים לבת שלהם רק חולצה ארוכה הם הורים אוהבים.

הורים שאוסרים על הבת שלהם סרטים וסדרות הם הורים אוהבים.

לא שההורים שלי לא. בוודאי.

אבל ההבדל הוא שההורים שלך הבינו מה שההורים שלי בדרך להבין..

 

התורה היא החיים.

כשאתה חי אותה - כולל הכל. אתה בנאדם מאושר. מאושר.

לכי - תשאלי כל אדם בן 30 40 שהיה בעברו בייניש מה הוא חושב על תקופת הישיבה,

הוא יענה לך גן עדן.

גן עדן.

 

אני לא אומר שעכשיו הם בעייתים

אני אומר - הם הבינו (ב"ה) שלכפות זו לא הדרך איתך

זה צריך לבוא מאהבה, מכיף.

שכל חולצה ארוכה תהיה גן עדן בשבילך!!!!

 

זה תהליך. מאמץ. קושי.

ברור. ברור.

אבל את מנסתם כבר ילדה גדולה. עצמאית.

תעשי את התהליך הזה בעצמך!!!!

כן! אל תחכי להורים שיעשו את זה..

תעשי את זה את!

 

זה לא שכל מה שהם לימדו אותך לא שווה!

ממש לא!

עכשיו זה השלב של להשתמש בכל הכלים שהם נתנו לך,

ולעשות את זה בעצמך!

 

להחליט את ההחלטה הככ קשה,

שלא. לא. אין יותר סדרות כאלה. אין.

 

 

מקווה שעזרתי.

כתבתי קצת מהידע שלי.. מקווה שעזר..

בהצלחה רבה.

מעריכה את זה מאוד.
אבל.. אני לא חושבת שעכשיו אני באמת יתחזק יותר
אני הולכת בדרך שלי. וטוב לי איתה
לא כל אחד ממשיך את ההורים שלו
אני רק רוצה להיות סבבה איתם. זהו
לא לפחד מהם ולהסתיר מהם
שהם יקבלו איך שאני

תשמעי..

הקבה ברא ת'עולם - מוסכם. לא?

ועם העולם הוא הביא איתו ספר חוקים. ספר הפעלה - התורה.

 

מי שהולך בדרך הזו הוא באמת מאושר - כמו שאמרתי לך, תשאלי כל בייניש לשעבר שתחפשי והוא יגיד לך שזה גנעדן.

 

מי שהולך בדרך הזאת חציח קלאץ - הוא חצי מאושר.

את יכולה להגיד "לקבל אותך כמו שאת" בדיוק כמו שאני אגיד שאני אוהב להפעיל את השואב כשהוא רטוב.

זה מגניב - אבל זה חסר טעם. לא שווה משו.. או במילים אחרות:

אין בזה ממש!

 

לכל הדברים הגשמיים האלה.. עם כמה שהם מאוד כיפים, קלילים ומאוד מאוד מושכים - אין בהם ממש.

בשונה מתורה, מצוות, הלכות ש "הם חיינו ואורך ימנו ובהם נהגה יומם ולילה"!!

שמת לב מה את אומרת?!

 

את לא חושבת שתתחזקי - בסדר. זה קשה.

כולנו צריכים להתחזק - כולל  אותי. יש לי יותר מידי במה להשתנות.

רק.. צריך להבין שצריך להשתפר.

 

אל תלכי בקטע של "קבלו אותי ואיך שאני זה טוב" - כי זה לא!

כי מי שלא הולך עפ התורה זה לא טוב!!

הוא לא פועל לפי ספר החוקים.. ומתישו... המכשיר יתקלקל ח"ו.

 

בהצלחה רבה

אני לא צריכה אנשים שיחנכו אותי.
יש לי הורים. זה התפקיד שלהם
אבל.. לא נעים לידם אני מרגישה נבוכה לעשות לידם דברים שאני יעשה בכיף ליד ידידים שלי וחברות..
וזה באמת יפה שאתה מתחזק וזה טוב לך
אבל זה לא נכון שאני "חצי מאושרת"
כי אני כן מאושרת במה שבחרתי. ושיש לי דעה ואני לא הולכת כמו עיוורת אחרי מה שההורים שלי הכתיבו לי
טוב לי עם זה

א. אולי היא שמה לב שאת שינית קצת פאזה.
ב. בכל זאת מדובר באיזור הנורמה. גם אם לא גבול הדוסים.
ג. תשאלי אותה. חשוב ערוץ שיח פתוח הורים וילדים- בפרט מתבגרים.
ד. משרשור שכן נראה שאת עוברת משהו. לא להשאיר בבטן!

כי זה לדעתי נקודה ממש חשובה!

@פצלושש הכל באמת מאהבה אז תקבלי ברוח טובה וזה..

אז ככההה - סורי שאני יגיד אתזה  אבל - תשתמשי במצפון שלך!! אם את חושבת נניח שללכת עם חולצה קצרה (לוידת איך הגעת למסקנה הזאת..) זה אחלה, אז לכי עלזה!! אבל אם לאא- אל תעשי את זה בלי קשר למה שההורים שלך חושביםם!!

תעמדי מול עצמך רגע ותחליטי מי את ומה את רוצה להיות באמת!!

בלי לחשוב בכלל מסביה אלא רק על עצמך ועל ה' יתברך!