פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 443)

זה מדהים.

מדהים כמה אדם רוצה להשתפר

כמה כוחות יש בך.

אשרייך.

זה מתוך כאב ושיברון.

חזקי ואמצי. כולם עושים שטויות. אני ממש לא יודעת במה מדובר כך שאינני יכולה לעזור לך ספציפית. אבל תזכרי שהעתיד לפנייך והקב"ה מאמין בך הרבה יותר ממה שאת חושבת והרבה יותר ממה שאת מאמינה בעצמך. תשתפי אותו. ואם קשה לך (וזה בסדר גמור, אל תלקי את עצמך בנוגע לזה) אז תפרקי בדרך אחרת.

עכשיו כנראה שאת עוברת תקופה קשה של חיפוש זהות, ממש כמו אזור בנייה, הכל מבולגן, מלוכלך ומסוכן, אך על השלב הזה לא ניתן לדלג ובסופו של דבר יעמוד על מקומו בניין חזק ויציב.

מבטיחה לך שמהניסיון הזה תצאי רק מחושלת, את רק צריכה לאחוז במשהו שיעזור לך להרים טיפה את הראש מעל המים. 

אשמח לעזור במידה ואת מעוניינת.

מאחלת לך המון הצלחה!

חחחחח

אני צוחקת בקול כרגע....

בעזרת הפה

לא חובה דווקא בניסן

אפשר בלי שם ה' ואז זה לא נחשב.

לכל המתחכמים.

ברצינות לפי (כמעט) כל הדעות

ואתה לא תפקידך לענות על שאלות ששאלתי אותה

זה לא שאני לא יכולה לעשות שום דבר בלעדיה.. גם שאנחנו לא ביחד אני חושבת עליה ועסוקה בה.. יש לי עוד חברות ברוך השם ואני ממש לא רק איתה..

הבאת את הטענה הזאת...

יש אנשים שהנטיה הזאת קיימת אצלהם מגיל אפס.. מספיק קצת לקרוא בנושא הזה כדי להבין את זה את סותרת מיליונים שאומרים שהם נולדו ככה, לא הבנתי איך הגעת למסקנה הזאת...

אנחנו משחקות משו- הוא רוצה גם להשתתף

יוצאות לסיבוב- בא גם

כאילו כל הזמן נמצא אתנו

אבל גם היא לא יודעת מה לעשות

תאמר להורים שלה ותבקש מהם להגיד להורים של הבנדוד שידברו איתו ויסבירו לו

זה לא שאת הופכת להיות חברה שלו

ת'אמת גם אני קצת

בת זקונים במשפחה עם מלא אחים גדולים (ונשואים ) הילדות שלהם שונה משלי ולמען האמת חלקם בכלל לא כלולים בילדות שלי (הבכור שהתחתן וכל השאר שהיו בפנימיות כיום הם נשואים כבר)

תחומי העיניין שלהם שונים משלי זה לגמרי סיוט כשאחיות שלי מתווכחות (כן,מעל הראש שלי,תודה) על מרככי כביסה ומתכונים לעוף שיעמום טוטאלי!!!

למעשה עם רובם אין לי על מה לדבר כי..הם לא יבינו  

אבל!!! ישלנו קבוצת ווצאפ משפחתית שזה ממש נחמד שומרים על קשר וזה 

ויש לי את אחותי הגדולה שיש לה סבלנות לדבר והיא מבינה בטוחה שיש לך אחות כזאת  גם אם היא נשואה דברו קצת תגששי על נושאים משותפים אפילו תתחילי מסתם מתכון לעוגה או עזרה במשהו 

בהצלחה  

אין לי מושג מה אני ההיתי עושה אבל אבל לפי מה שאני יודע 

זה דבר הגיוני במשפחה גדולה לא?

אני הילד הכי קטן בבית בהפרש רציני משאר האחים, ואני לפעמים הרגשתח בודד בדיוק מהסיבה ההפוכה.

תנסי ליצור קשר יותר עמוק עם אחייך ואחיותיך, קשר חוץ מזה שגרים באותו בית נניח לטייל ביחד או לעשות שיחות עמוקות, אפילו לדבר איתם על זה שאת מרגישה בודדה ומודחקת, תוכלי לפתח ככה קשר עמוק לכל החיים איתם וזה כיף וחשוב!

את יכולה גם לדבר על זה עם הורים שלך, לדעתי לא ביחד, עם מי מהם שאת מרגישה יותר בנח תגידי את זה ושזה מפריע לך ובטח הם ישמחו לעזור.

תנסי לשמוח בזה! זה זכות גדולה להיות עם כ"כ הרבה אחים ואחיות הלוואי עלי

כן.

קרה גמלי עם אחות החברות שהכי חשובה לי.

היא פשוט השתנתה והפכה את עצמה. ופשוט לא יכולתי להיות לידה.

לא משנה כמה דיברו איתה היא פשוט לא הבינה מה הבעיה והתעלמה.

ואני חושבת שזה ממש הגיוני

*(סליחה שחפרתי...)

ויכול להיות.

אולי פשוט כשאת איתם תנסי להיות כמו שהייתם פעם... 

בהצלחה!!

קודם כל, יפה שזה מפריע לך.

צריך (כבר עכשיו) לקרוא ספרים [לא עם תיאורים קשים מדי]  שמתארים את מסירות הנפש של היהודים אז, את כוחות האמונה שהתגלו, וכו' ולראות איפה הערכים האלה פוגשים אותך בחיים שלך, מה את יכולה לקחת מזה.

בזמן הצפירה תוכלי לחשוב על כל מה שעלה לך מתוך הקריאה והמחשבות הנ"ל, והעצים מתוך זה את אישיותך.

ספרי שואה - צעירים מעל עשרים

ויש גם את הספר 'אני מאמין' ו'אל תשלח ידך אל הנער ועוד הרבה. אני לא ככ מכיר

אני גם מציין את זה היום.

אבל בעשרה בטבת - עם הצום והכל זה בעיני הכי התייחדות עם מי שהיה בשואה.

זה ה-זמן להתפלל עליהם

וזה לא סתם יום הקדיש הכללי...

-רק מעיר-

אז עכשיו שאני נזכרת בעשרה בטבת, ההודעה מתייחסת גם אליו.. 

יש לך עצות בשבילי? גם עשרה בטבת עובר לי סתם כעוד יום

מה גם שעד עכשיו לא כל כך דיברו איתנו על השואה ביום הזה אלא בעיקר ביום השואה

בעיקר דיברו איתנו על ירושלים ועל המצור וכל זה

*מקווה שהגבתי בהתאם למה שכתבת כי אני לא סגורה על אם הבנתי מה כתבת

לשמוע שיר שואה עצוב.

לנסות להזדהות..

כאילו תכלס זה לפתוח את הלב..

למשל.. לראות סרטון.. ויש רגע שפשוט נשברים בו.. למשל: לראות מלא ילדים בגטו שרים התקוה..

או.. זקן מתחנן לעזרה. לאיודע.

שאסור להתאבל ולומר תחנון ולהיות כזה בצער בחודש ניסן.. לכן אני לא מצינת את יום השואה בתאריך הזה אלה בעשרה בטבת אבל כן לומדת על המעלות של הכח והשמירה על הדת למרות הסבל ולוקחת לי מסרים לחיים..כי כל מה שה' עושה זה בשביל שנלמד להבא..קיצור היתי ממליצה לך לקרוא סיפורים להסיק מסקנות אליך לחיים שלך אבל לא בקטע של להתאבל על זה פשוט להבין כמובן שגם לא לשמוח...מקווה שהבנת...

מי אמר שאסור להתאבל? למה? 

אני שואלת כדי לדעת..

וחוצמיזה שאני לא אומרת תחנון גם בימים רגילים אבא שלי אומר.. 

יום השואה בניסן כי המדינה קבעה משהו עם גטו וורשה והמדינה כידוע לא הולכת לפי התורה לצערינו...
בהלכה כתוב שבחודש ניסן אסור לומר תחנון וזה בעיה כי המדינה סותרת את התורה...

קשור לאיסור ההספד בניסן, לא לאי-אמירת תחנון

וגם בעבר זה היה ימי שמחה...בעז"ה בקרוב...

במיוחד שזה בספירת העומר בשבוע הגבורה(אבל אסור ליפול מזה לעצב ולאבלות...)

לא נצטרך את הימים שמזכירים לנו את ואהבת לרעך כמוך ?

יד – יום הזיכרון לשואה ולגבורה | פניני הלכה

הצפירה. כל השאר כרגיל.

זה יום ככל הימים לא תקנו בו משהו מיוחד.

עומדים בצפירה ומתייחדים עם זכר החיים לאמור "והחי יתן אל לבו".

כל השאר- תלוי. בבית הספר הולכים לטקס אם רוצים לדבר שם.

אני חושב שעיקר העניין של זכרון השואה הלימוד והעיון על עניינים אלו אמור להיות בעשרה בטבת כי זה גם כך יום צום והרבנות הראשית תקנה את יום הקדיש הכללי בו.

ועיקר האבלות- בט' באב. (יש קינות שחברו גדולי ישראל על השואה).

כל השאר- יום רגיל כשאר ימי ניסן שבספירת העומר.

אישית יום השואה מאוד מאוד נוגע בי,

בצורה נורא קיצונית אם אפשר להגיד..

 בקטע שאני פשוט בוכה בכמויות ועם מועקה בלב רוב השבוע,

באמת כי הנושא הזה נורא מרגש אותי...

אז אחת הדרכים שבאמת אפשר להתחבר ליום זה לראות סרטים ותמונות, ולשמוע סיפורים מאנשים שחוו את זה,

היוטיוב וגם האתר של יד ושם מפוצץ בסרטונים, סיפורים, תמונות, שבאמת ממחישות מה היה שם...

לרוב, הסיפורים המזעזעים והקיצוניים שבאמת מתארים מה היה שם-

הם אלו שהכי מצליחים לתעתע את הלב.

וזה לגיטימי לגמרי שקצת קשה להתחבר!

פשוט הכל נראה לנו מובן מאליו, שאנחנו בא"י עם מדינה וחרות בתור עם ובתור פרט.

בקיצור שיהיה המון בהצלחה

חשבתי עליו הרבה אבל לא ממש הצלחתי 

אם יש לך רעיונות אשמח

הבגד

טעם המצווה, לפי התורה כדי שבכל מקום בו נהיה ובכל מצב בו נהיה, יהיו פתילי הציצית למול ענינו ונזכר במצוות האל ונכוף ליבינו ומעשינו למשמעתו ונקיים מצוותיו ולא נחטא... והוא מאמר הכתוב בפרשת ציצית - "והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם"...

וכותב רבינו הרמב"ם בהלכה האחרונה בהלכות מזוזה (פ' ו') - 

יג  חייב אדם להיזהר במזוזה, מפני שהיא חובת הכול תמיד.  וכל עת שיכנס ויצא, יפגע בייחוד שמו של הקדוש ברוך הוא ויזכור אהבתו, ויעור משינתו ושגיתו בהבלי הזמן. וידע שאין שם דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים, אלא ידיעת צור העולם, ומיד הוא חוזר לדעתו, והולך בדרכי מישרים. אמרו חכמים, כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו, וציצית בבגדו, ומזוזה בפתחו מוחזק לו, שלא יחטא, שהרי יש לו מזכירים רבים. והן הן המלאכים שמצילין אותו מלחטוא, שנאמר "חונה מלאך ה' סביב ליראיו, ויחלצם" (תלים, לד)

בנוסף על כך, ישנו טעם שפעם עבדים היו נושאים סמל שייכות לאדונם, כמו כך, בני ישראל לובשים ציצית כסמל שייכות לה'.

אפשר גם להוסיף שע"י הציצית כל עמ"י לבוש ב'מדים' תואמים שמסמלים על המטרה והתכלית של כולנו יחד.

עשינו את זה לחברה, פצצנו לה את החדר בבלונים ושמנו לה מתנות על הכרית.

זה יצא ממש חמוד

אנחנו עושות או מנגל פיצה וכאלה עעם בלונים ושירים...

שלנו עשה דבר מגניב

הוא אמר לילד שבגלל ההתנהגות שלו הוא הזמין את ההורים שלו 

הילד התחיל לדבר איתו שהוא לא יתנהג יותר ככה

אז המדריך אמר לו שיבא לחדר שלו והם ידברו על זה

הוא הגיע לחדר ואז כול החברים וההורים שלו חיכו לו והפתיעו אותו

טולי תוכלי להתאים את זה אליכם

הוא לא עושה כלום לבקשתך.

יש סיבות לכל דבר.

אולי כפרת עוונות, אולי כי הוא רצה שלא תהיה בחוץ באותו זמן כי א ב ג.

בסופו של דבר הכל פה לטובתינו.

הכל לטובה והכל בידי שמיים אבא שלך רוצה שיהיה לך טוב..אבא שלך דואג לך תנסה לראות את זה בצורה אחרת פשוט תכניס לך לראש ש"הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים"תעשה את ההשתדלות שלך בלהיות מחובר לקב"ה ולהאמין שהכל בידו והשאר אבא שלך(וגם שלי) ידאג לך תאמין לי שאבא רוצה שיהיה לבן שלו טוב..בקיצור בהצלחה..זה לא קל ראות את הטוב..זה העבודה שלנו..

ה' יודע ומבין הכל!

הוא חשב שאת צריכה להיות חולה, ללמד אותך משו!

ובחסדיו הוא ריפא אותך!

חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה

אבל כאשר נפטרים לידך אנשים וקורה פתאום הרבה דברים רעים זה ממש קשה, במיוחד לאבד אנשים

לא אמרתי שזה לא קשה ושלא צריך לעבוד על זה..

רק אומרת שעדיין חייבים להודות 

קודם כל לכעוס על ה' ממש לא כדאי לך,

תנסה להבין שכל מה שהוא עושה זה הכל לטובתינו.

ונכון, זה קשה, זה לא קשה להבין, אבל בפועל זה כן קשה.

וצריך לעבוד על זה!

אתה יכול לקרוא סיפורים (מן הסתם יש הרבה באינטרנט) שאנשים מספרים על עצמם או על אנשים אחרים וזה יכול  ממש לחזק, אתה יכול לכתוב לך את זה ('כל מה שה' עושה הכל לטובה' או משו בסגנון) על פתק ולהדביק במקום שאתה נמצא בו הרבה, למשל על השידה בחדר, סתם בתוך הקלמר או בכל מקום אחר, שזה גם מאוד מאוד יכול לחזק את האמונה שלך (לפחות לי זה עוזר, לאיודעת מה עם שאר העולם).

אז נכון, עכשיו אתה יכול לומר- אבל מה קשור, הם (בכל הסיפורים)רואים שזה לטובתם אבל אני לא!!
לפעמים יש לנו את הזכות לראות את הסוף הטוב ולעומת זאת לפעמים אנחנו לא רואים את הסוף הטוב ופה צריך להפעיל את האמונה הגדולה שלנו בה', ולשמוח מזה שיודעים שבסוף הכל טוב!!

מקווה שכתבתי מובן, ואם לא, תרגיש בנח לכתוב ואני יסביר שוב

פסח שמח!!

*כשהגוף חולה הוא מפריש הרבה פעמים לא טובים שנמצאים, זה הדרך שלו להיות במצב טוב, זה לא שסתם משעמם לו (בד"כ)

אני מניחה שהתכוונת להגיב למי שפתח תשירשור ולא לי

אפשר להסתכל על הדף הלבן במקום על הנקודה השחורה שבו.  ה' בכלל נתן לך את הגוף שהיה חולה!!

רוב הזמן (נראלי) אתה בריא. כל שניה שאתה נושם זה נס!

לפי דעתי כאילו כן.. תחשוב שיש מלא אנשים בעולם בלי סוף מאושפזים בבית חולים מלא ימים ועוברים מלא ניתוחים, והדבר הראשון שהם רוצים שיקרה זה להבריא.. לפי דעתי תגיד תודה שקיבלתה הבראה מה' בלי הרבה סבל.. ואם תיכעס על ה' יכולים לקרוא מזה רק דברים רעים.. חס וחלילה..תזכור תמיד שכמו נתן לך חולי ככה הוא הבריא אותך.. וחס ושלום אם לא תודה לא יכול לקרות הפוך... לא עלינו .. רפואה שלמה לכל על ישראל.. אמן!!!!

למה מרר את המים בתה עם אחרי זה ממתיקים עם הסוכר?

וייתכן ואפילו היית צריך להיות חולה זמן ארוך יותר? סוגיית הגמול היא דבר מורכב וקשה לי להאמין שיש כיום אנשים צדיקים שלא סובלים מייסורים ברמה כזאת ואחרת שלא בגלל חטאים... אבל על דרך שכן, אתה יודע כמה דברים פשוטים יותר אתה לא מבין?

יש משפט ממש יפה שנראלי שיאה רלוונטי - "לפעמים ה' יתברך שולח לנו סערה, כדי שנדע ונזכור מי מגן עלינו מפניה"

למה לכעוס? ה' מדבר איתך!! ה' רומז לך משו חשוב שאתה צריך להבין, איפה נכנס הכעס??

(לא אתה ספציפית, וגם לא דווקא זה הסיבה למחלה שלך..  מציעה לעשות חשבון נפש ולראות למהה??)

בני אדם לא יכולים להבין את פעולות ה' בעולם וגם אם פותח השרשור צדיק גמור יכולים לבוא ייסורים

למה זה סותר?

וכשלומדים את סוגיית הגמול על ספר איוב אז מבינים את הבעייתיות להגיד שבהכרח ייסורים נובעים מחטאים...

אני ממש בדילייייי - נוער וגיל ההתבגרות

עיין סוגריים

חחח

צריך לעשות חשבון נפש תמיד וללא קשר, אבל הוא כנראה בכל מקרה לא יבין למה...

דווקא התכוונתי לגבי למה שאמרת שאולי זה לא המקרה, כתבתי שם שלא בטוח שזה המקרה שלו