פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 471)

כאילו, מה???!!!

מישהו בוהה בך, זה לא אומר שזה יצר. זה לא תמיד בכוונה.

לא כל דבר  צריך להמשך להאשמות על הסתכלות מופרזת.

כאילו, אם אני בטעות בוהה במשיהו. 

בן, בת, חיה, חייזר, זה לא משנה!

לבהות זה משהו טבעי.

את רוצה לחקור, לכי תחפשי הסבר מדעי לכך!

לא הכל שייך לכיוון של בנים-בנות.

ואם אני בוהה בבת???

\מה זה אומר?

שאני לסבית?

כאילו מה נסגר?!

לאן הדרדרנו??????????

אם את רוצה לדעת אז זה באמת עכשיו ברצינות, תכתבי בגוגל "בהייה"- מבטיחה לך לפחות הסבר אחד.

טוב?

רק בקשה תפסיקו לקשר הכל לעניין של בנים-בנות..

שזו המציאות

כי אם היא שמה לב שמישו בוהה בה, זה לא כי הוא חלם עכשיו על המשחק שהוא שיחק במחשב - אלא התסכל עליה

אפשר לדעת בקלות אם מישו סתם בוהה או בוהה בך

פשוט..זה נראה אחרת

או בכיתה? בבית? בשכונה?

או שיש לו יצר,כמו כולנו

או שיש לו יצר כפי שאמרו

או שהוא סתם מלחיץ

וזה לא אתה. תהיה בטוח.

רק אתה נפלת הקורבן שבך מהוא יביט וישתומם.

 

(מנסיון אני בוהה באנשים הרבה.. חלק גם בהו בי)

גם אני לפעמים כשאני צריכה למצוא השראה או תשובה כלשהיא במבחן או סתם אני צריכה להתרכז אז אני תוקעת את המבט שלי באחד האנשים שאני רואה (אבל לרוב זה קורה בכיתה..) כמה שניות ואז אני נזכרת.

אז לא צריך לקחת קשה.

לפעמים לא שמים לב אתה סתם לא עושה כלום ומתחיל לבהות לכיוון כלשהו...

מה היא אוהבת לעשות?

בא לך משהו עם תמונה שלכן?

או סתם משהו שימושי וכפי שהיא תשמח לקבל?

כמה את יכולה להוציא? 

היא אוהבת לנגן בגיטרה, לטייל בארץ..

עדיף בלי תמונה.. משהו שימושי שהיא תשמח לקבל. 

 

לגבי טיולים:

• אפשר תיק טיולים שווה 
• אפשר שרשרת פקקים  
• פקל קפה

 

ויש עוד כולמיני דברים כאלה של טיולים בחנויות כאלה סטייל ריקושט 

 

לגבי הנגינה:

• אפשר לעשות לה שרשרת ממפרט יפה 

אפשר להכין לך חוברת תווים של השירים שהיא הכי אוהבת 

או לקנות אחת מוכנה 

 

כי אני יודע שהוא לומד מלא והוא ממש אהב את המתנה.

הספר הוא של הרב קנייבסקי והוא ממש אוהב את הרב אז בכלל הוא התלהב

אוהבת לבשל..אז הביאו לה מתנה חוברת מתכונים עם מלא מאכלים שהיא אוהבת.והיא ממש שמחה כי זה באמת גם משהו שימושי וגם משהו שהיא אוהבת לעשות..

אז את יכולה להביא לה גם חוברת עם שירים ...

 

מזל טוב!!

שנראלך שהיא תתחבר אליו עם הקדשה אישית בכריכה

אפשר כרית.

אני עשיתי לחברות שלי כריות ליום הולדת שלהן.

כרית עם תמונה שלכן מודפסת וברכה אישית.

זה ממש מחמם (תרתי משמע..)

אם אין לה קאפו אפשר לקנות לה, אם את רוצה להשקיע אפשר טיונר או מטרונום, סט מפרטים מגניב וכו'...

בתור אחת שיודעת גיטרה טוב זה ממש כיף

לא תמיד מעבר לבית ספר אחר הוא פתרון טוב.

יכול להיות שהבעיה שיש לך בבית ספרך הנוכחי, תחזור על עצמה בבית ספר אחר.

ולכן תלוי מאד למה לא טוב לך,מה מקור הבעיה, ואם זה תלוי רק בבית ספר הספציפי שאתה לומד בו או בגורמים נוספים.

גם "להבריז" מבית הספר זה לא פתרון.

שתף את הורייך וטפלו בבעיה לפי הצורך.

בהצלחה

 

זה מזה עוזר.

חבר, מורה מפעם, קרוב משפחה, בן דוד..

גם ממש עוזר פשוט לכתוב לדף. לפרוק.

אני יודעת שזה לא ישנה פשהו, אבל תאמין לי, ניסיתי וזה עובד.

אבל הוא דיי לא מדויק.
אני לא יודע פעם בכמה זמן אני מחליף מצעים. אמא עושה לי את זה מתי שיש לה קריזה.
ואני לא שם דאודורנט כל יום, אבל לא רק כשמסריח. פעם ביומיים שלוש כזה

פסדר. נשרוד.

עניתי

אני עונה שעדיין לא החלטתי . . ובעה אני אמצא. ותודה .

בגמגום כזה

אבל יש כאלה שממשיכים ללחוץ "יש לך כיוון אולי?" "אז אתה לא הולך לXXX?" וכל מיני שאלות כאלה וזה ממש משגע ><

המזל שלי שזה כבר היה צמוד לתיכון...-מז נקרא תיכון אז פתרתי;)

לא הבנתי כל כך מה כתבת

אבל אני מחפשת אולפנה טובה..

שגם לומדים טוב, גם משקיעים בערכים, וגם משקיעים בקשר החברתי בין הבנות..

אבל אנלא בטוחה שגם שומרים את הטקסטים.....

זה לגמרי יפה ומרגש.

אני אישית לא עשיתי את זה בחיים.

רק כי אני לא מסוגלת לוותר על השיער שלי..

אבל יש הרבה בנות שהן רוצות לעשות משהו משמעותי ולתרום לעולם.

וזו דרך מאוד מקסימה לדעתי.

גם להרבה בנות זה יחסית יפה שיער קצר.

גם עוזר וגם מוסיף.

אין לי מה להוסיף

וואו את פשוט לא מבינה איך שיקפת אותי!

זה פשוט מדהים כי לצערי זה ממש מה שאני מרגישה הרבה פעמים! באמת שהמון פעמים אני חושבת שרק אני זאת שיש לה את כל הבעיות האלה ושאני לא יוצלחית...אז זה קצת עודד אותי..ובמיוחד שהצלחת לבטא בצורה ישירה את מה שאת מרגישה...

אני תמיד מקווה שאני ימצא את החברה..יש לי כמה חברות טובות ברוך ה' אבל אני כבר מפחדת לתת הזדמנות לאנשים.. זה כבר קשה לתת אמון...באמת שזה בנות שאני אוהבת והם די בסגנון שלי, אבל אני מפחדת להרשות יותר מדי.. (נראלי את מבינה על מה אני מדברת...)

אני רוצה לאחל לך באמת רק טווווב! ואני משתדלת להאמין שהכל לטובה!!מקוה שגם את... 

חייבת לומר לך שזו פעם ראשונה שאני רואה מישהי שפורקת בדיוק כמוני!

גם לי יש פשוט עמוד אחד, שכו-לו פריקה בדוק כזו!

מה שמצחיק זה שכתבו אצלי כמעט את אותם הדברים.

פשוט נכנסתי יום אחד לוורד ופרקתי..

וואי איך זה עוזר.

כל הקלישאות והעצות אפעם לא עזרו לי אבל זה מדהיםם!

אבל אצלך זה יותר אומנותי..

אצלי זה פשוט שפיכה לדף.

אצלך זה מתוכנן ומורכב מהמם!

יואו דווקא עכשיו אני לא מוצאת את זה..

כשאני אמצא אז בלי נדר אפרסם כאן.....

 

דיייי אבל זה הזוי..

כאילו כתבתי שם בתקופה שהייתי מתת על חנן בן ארי..

אז אני מצרפת..

אני חיה בעולם מפגר. אין לי על מי לסמוך. ההורים שלי שונאים אותי ואני שונאת אותם. הם לא מרשים לי ללכת לשום מקום!

איבדתי אמון בבני אדם. אני כבר לא סומכת על אף אחד.

אפילו לא על אביטל דויטש. (המחנכת שלי לשעבר, שאני ממש אוהבת)

א ף     א ח ד ! ! ! 

העולם עושה הכל לרעתי.

כל האחים שלי שונאים אותי, וגם אני שונאת אותם.

הם עושים הכל בשביל שיהיה לי רע.

נשאר לי רק בן אדם אחד- חנן בן ארי.

רק הוא הבנאדם המושלם.

יש לו שירים שהם פשוט אומרים כל מה שאני מרגישה, בדיוק מופלא.

הוא גם ממש מבין אותנו (הילדים בגיל ההתבגרות).

וההורים שלי לא מרשים לי לעשות כלום עם בנים, ואם אני עצבנית, אז הם מאשימים אותי ואומרים שאני עייפה. וזו טעות.

לרוב אני עצבנית עליהם- שהם לא מרשים לי כלום! לפעמים אני מרגישה כאילו אני כלואה, שהם חונקים אותי עם כל ההגבלות!!!!!!

אני שונאת את העולםםםםםםםם

אמא שלי אומרת לי כל הזמן חמודה ומתוקה ויפה שלי. אבל זה מזה צבוע. אני יודע שהיא לא באמת מתכוונת למילים האלו.

מבחנתי- כל העולם צבוע, למעט איש אחד- חנן בן ארי. הוא פשוט מושלם. חלום.

א. יש לך אחלה כתיבה

ב. ממש התמכרת אליו אני מבינה

ג. יש מחשבות שממש הזדהתי

לה כבר הגבתי

מותר לשאול לפני כמה זמן בערך כתבת את זה?

טרי מעכשיו או ישן שנים?

לפעמים,

אני לא מבינה.

אבל באמת,

לא סתם.

לפעמים, אני לא מבינה,

מה אלוהים רוצה מאתנו,

ממני.

בעצם, לא לפעמים,

תמיד.

כל יום אני מנסה,

מחפשת,

חוקרת ובודקת.

מנסה למצוא מה אלוהים רוצה ממני!

מה?!

עשיתי בשבילו הכל, הכל!

אני מוותרת, משתדלת.

וכשאני רוצה משהו אחד,

אז כלום.

סטירה הוא נותן לי. הקב"ה.

ואז,

יום אחר כך,

אני פתאום רואה-

איך זה הסתדר לי,

ואיך את זה הוא התאים לי.

ואז, פתאום, אני כבר לא שואלת- "למה?"

אלא אני שואלת- "כמה?"

"כמה עוד תמשיך לשחק? כמה?! למה כל הזמן אתה עוזר לי, ואז כשאני סופסוף מתחילה באמת להאמין, אתה נעלם. נמוג. כמה זמן עוד תיתן לי להסתבך עם עצמי? לבכות בלילות? לפנות אליך באמצע מבחנים ולשאול:

אייכה??????"

יוואו אני מתחילה להתחבר לכתיבה שלך אבל ממש

למה??

למה אני כל כך מסובכת,

מסתבכת.

למה אני לא יכולה להיות שלמה ורגועה.

באלי להיות כמו אחרים.

שלמה עם עצמי ובטוחה.

למה אני חיה תמיד עם ספקות ושאלות?

למה אני לא יכולה להאמין בלב שלם ולסמוך על אנשים?

למה??????

למה אני כל הזמן מסתבכת, מחפשת תשובות לשאלות שאף אחד עוד לא שאל.

למה בשעה כשכולם מסביבי כבר בטוחים וסמוכים, אני תקועה באותה שאלה.

באותה שאלה ארורה במתמטיקה.

מבחן ארור.

הלואי ויכולתי גם ככה לפרוק את הכל....אני פשוט לא יודעת לעשות את זה...זה ממש מתנה מהקב"ה שאתה יודע לבטא את עצמך...

את מה לנסות?

ממליצה לך לערוץ מטעמי אאוטינג..

קרה לי גם משו כזה עם חברה שנפגעה ממני, ולא היה לי מושג מימה..

ואז היא ניצלה את זה שאני לא מבינה מה קורה,

אז היא סיפרה למלא חברות שלה איך ש"פגעתי" בה..

ופשוט התנהגה אלי רעעעעע🤔😨😱

מסכות.

כל אחד במסכה שלו.

לא רואה, לא שומע.

את האדם,

את הפנים,

הרגשות.

כל אחד עוטה מסכה שונה,

שמסתירה,

את תנועות הגוף.

 

כל אחד,

משחק תפקיד אחר,

בהצגה בגדולה של בורא עולם.

הצגת חיינו,

פשוטו כמשמעו.

 

המסכות מכסות את הכל.

הכל.

לא רואים כלום.

מעין חומה דקה.

חזקה וכהה.

מסתירה מאיתנו את חיינו אנו.

לא רואים ממטר.

בטוחים בעצמנו, ולא טורחים להוריד את המסכות.

כל אחד לעצמו.

כל אחד לחוד.

 

כל אחד,

משחק תפקיד אחר,

בהצגה בגדולה של בורא עולם.

הצגת חיינו,

פשוטו כמשמעו.

 

ופתאום,

לאט-לאט,

כשבאה הגאולה,

כולם מורידים את המסכות,

וחושפים את פניהם,

את רגשותיהם,

את תנועותיהם,

את החיים.

 

כל אחד,

משחק תפקיד אחר,

בהצגה בגדולה של בורא עולם.

הצגת חיינו,

פשוטו כמשמעו.

 

עכשיו, כשכולם כבר מורידים את המסכות,

וחושפים את פניהם,

נגלה האמת.

השקט.

השלווה.

אבל, רק צריך לחכות,

למהומה הבאה...

אם את צריכה עזרה, אני פה.....

מלא עושים ממני פסיכולוגית, אז אפשר לומר שאני כבר מתמצאת בתחום 

אשמח לשמוע דעות נוספותת

אם היא לא מתפדחת אז למה לא?

שיק בעיה,היא נמצאת עם המשפחה.

אבל אני ממש מתפדחת וההורים שלי מתחשבים בי ולא באים הרבה לישיבה למרות שאבא שלי הראש ישיבה.

אני חושבת שככל שהבת יותר גדולה ככה זה ממש לא ראוי, שלא לדבר על מפדח...

זה לא ככ מפדח כי את עם כל המשפחה ויש גם בנות של רמי"ם אחרים וקיצר הם גם לא כזה דוסים אז זה לא מפריע לע הם סתם מפגרים.... בנים זה עם מפגר..

טענה:בנים זה עם מפגר.
הפרכה:אני
מסקנה:בנים לא עם מפגר.
מ.ש.ל

ואין לך הוכחה שכל הבנים מפגרים

אבל את סתם מכלילה

להכליל…

גם לי השנה הזאת לא התחילה טוב באולפנה....

והגעתי מאוחר...

לפעמים גם לא הגעתי...

ואף אחד לא ניסה להבין מה עובר עליי ולמה אני לא מגיעה באמת (כי זה לא שלא באתי סתם כי לא רציתי זה בגלל שקרה לי משהו מאוד קשה!!)

ותמיד שניסו ושדיברו איתי רק אמרו לי כמה אני אשמה כל הזמן!!!!

וכמה אני ואני ואני....

ושאני צריכה לקחת את עצמי בידיים!!

הרגשתי שאני פשוט לבד בלי אף אחד ששואל למה אני ככה....

אז אני מבינה חלק מהדברים שאתה עובר....

 

אני יכולה להגיד לך שאם בחר להעיף אותך אז עדיף לך לא לחזור לשם...

כי עכשיו אתה יודע שלא רוצים אותך אז אין לך טעם להתאמץ...

תמצא מקום אחר שיהיה לך טוב בו ושרוצים אותך ואז גם תיהיה לך הזדמנות להתחיל מחדש!!!

ואני לא יכול כבר להתחיל מחדש.

אני באמצע שביעית!

עושה סטופ ומנסה לשאול את עצמו- איך התלמיד שלי הגיע למצב הזה... ומנסה לעזור לו...

ואני מסכימה איתך  שזה לא טוב לעבור באמצע שביעית!!!

כמו ש @נגרינסקי אמר תעשה מה שבאלך אם לא אכפת לך מה אומרים לך....

ותמשיך להיות שם...

אם חשוב לך להיות שם אז תגיד להם את זה....

ותראה להם שאתה רוצה להשתנות....

תחשוב מה נכון לך, לימודים, תורה, לסטול ולא לעשות כלום, פשוט להחליט ולחשוב מה הכי טוב ונכון לך, ולעוף על זה...

אולי הוא ציפה שאחרי תקופה של שיחרור ויחס רחמן יותר, אתה תתאפס על עצמך ותחזור ללמוד ולהתנהג כתלמיד...

זה גם תלוי ממש באיפה שאתה לומד...

יכול להיות שהוא עשה לא בסדר ודרך החינוך שלו כושלת...
מבחינת עצמך, שכח כרגע ת'עונש... הוא לא שווה כלום...
אתה רוצה לשתנות? אם כן, אתה צריך לחשוב איך...
אם אתה אומר, נכון לא עשיתי טוב ואני מודע לזה, זה נפלא (יכול להיות שאתה חושב שהכל סבבה, תמשיך לזרום בחיים...), יש לך נקודה להאחז בה כדי להמשיך הלאה... בלי קשר למורה... אתה לעצמך...

הוא טועה...

כשאני מתאר את זה ככה אז כן

אבל מבחינתו הוא עשה הכל בשבילי

אנחנו תלמידי ישיבת מעלה-גרה החלטנו לעשות סקר על כמות הפעמים שאדם הולך לשירותים ביום.

נשמח שתעזרו לנו

לא הבנתי את השאלה.. את בת.. מה הבעיה שתיגעי בדודה שלך?!

דודה שלי התעצבנה שאני לא מרשה לה לגעת בי..

למנה שיהיה אסור לחך לגעת בדודות שלך???

אאלט בסבתא זקנה התירו ויכול להיות שגם בדודה זקנה לא זוכר בדיוק

אבל דודה מבוגרת התירו נראלי

שהיא משתנה בין כל מצב למצב,ותלויה איך תרגישי אחרי המעשה.
אם זאת אישה בת 80,חושב שכן אפשר,בת 30 עדיך להחמיר.
בכל מקרה-כדאי להתייחס לסיטואציה ולחשוב מה רצון ה

ועם מה תרגיש יותר טוב.. היא שאלה מה ההלכה.. לא הבאת פה שום טיעון הלכתי!!

אני חושב שזה כיף מראה חיבה,ועל כן יש להימנע

אפשר לפרש גם במובן ההוא...

לא יודע.. לא בררתי את הסוגיא..

''המחבק... אחת מן העריות שאין ליבו של אדם נוקפו עליהם כגון...אחות אביו הרי זה מגונה''

מקרים ספציפיים אם הם יפגעו ברמות אז כמו כל קונפליקט אפשר ורצוי לשאול רב (לגבי הדוד) . אבל ההלכה היא שצריך.

שזה 

1.אבא

2.אמא.

3.אח

4.אחות

5.ילד

6. ילדה

7. בן\בת זוג

 

8.סבא

9.סבתא

10.נכד

11. נכדה

 

מקרים חריגים זה שאלת רב פוסק הלכה.

(אני יודעת שאצלנו במשפחה יש כאילו בנדוד 'מאומץ' והרב התיר לסבא לגעת בו ושהוא יגע בסבתא)

 

מה שאני יודעת (לפחות אצלנו)

שלבן מעל גיל 9 אסור לגעת בילדה מעל 3. 

(יש כאלה שהולכים רק מבר מצווה בת מצווה שאחד משתי הצדדים עבר)

 

ולבת אסור לגעת בבן מעל גיל 9.

 

*יתכנו שיגויים בנאמר בקטע האחרון* 

דין אחות גדולה כדין דודה, כלומר מנהג טיפשים ודבר איסור הוא אך אינו בחומרה של איסור נגיעה רגיל

אני חייב לברר את זה..

המחבק אחת מן העריות שאין ליבו של אדם נוקפו עליהן, או שנישק אחת מהן--כגון אחותו הגדולה, ואחות אימו, וכיוצא בהן--אף על פי שאין שם תאווה ולא הנאה כלל, הרי זה מגונה ביותר. ודבר זה אסור הוא, ומעשה טיפשים הוא--שאין קרבין לערווה כלל, בין גדולה בין קטנה: חוץ מהאם לבנה, והאב לבתו.

אולי פשוט כבר נהגו להחמיר...

אני אישית נוגע..

כדי לסמן ולהעיר וסתם נגיעה, אבל לא חיבוק ונשיקות...
וכנראה גם לא לשים יד על הכתף

אבל באמת לא דברים כאלה..

כן דברים "רגילים". בדיוק היה אז=יזה קטע השבוע וניסיתי לראות מתי הפעם האחרונה שנגעתי באחשלי...

נראלי זה היה כשהיינו באמצע איזה דיום ונתתי לו בעיטונת מתחת לשולחן

או כשאמא הביאה בגדים להביא לו..

 

 

הבנתם?! הלכתית מותר לי לגעת באחים שלי.

וזה כן הרבה גם מה נהוג במשפחה, אם בפועל עושים את זה, כמה ואיך. בוא נגיד שאצלי חיבוקים ונשיקות זה רק אחים שלי הקטנים אחים שלי הגדולים זה די מה שכתבתי קודם..

וכמו שאת נוגעת באחים שלך, סביר להניח שגם מותר לגעת בדודים.

בני דודים אולי זה כבר סיפור אחד, כי זה כבר עבר כמה קשרי דם, אבל דודים זה לדמרי בסדר לדעתי, וכמובן שאני לא רב או משהו כזה, אז אל תסמכו עלי...

אני רק מביעה את דעתי

אז הבאתי לך מקור. שתראי. לא קראתי עד הסוף..

נגיעה בין בני דודים | שאל את הרב

כי זה לא אח אחות

-אמת（כלומר נכון）
-ראשי תיבות של אל מלך נאמן.
-הלוואי（נגיד אתה רואה חבר שלך רץ,ואתה אומר לו אמן תפול）.
נגיד בברכות הנהנין שייך הפירוש הראשון,ולכל מקרה מה שמתאים…

כמו שאמרו לפניי


אמן=מלשון אמונה,אני מאמין.
וגם לשון תקווה וייחול, ציפייה לדבר מה- הלוואי שיקרה....


למשל
בברכת "שהכל נהיה בדברו"
"אמן"=זה אמת, נכון ואני מאמין בזה.


בברכת "רופא חולי עמו ישראל"
"אמן"=זה אמת, אני מאמין בזה +והלוואי שיקרה.


"ותחזינה... המחזיר שכינתו לציון- אמן"=
זה נכון ואני מאמין בזה+ הלוואי שייתקיים במילואו. בית המקדש וכו.


כנל אמן של קדישים.


ככלל
בסידורים ספרדיים כגון "איש מצליח" "עבודת השם" וכו מופיעות כוונות האמן בתוך התפילה.

בדקנו וזה... יצא שזה מבולגן מידי וכזה לא ברור בדיוק ומסובך אז וויתרנו על זה. למרות שממש בא לי.

מתחשק לי נורא לנסות את זה השנה

וזה בטח לא השתנו התנאים משנה שעברה...

איזה תנאים היו?

תוך כדי שעונים.ממש חשוב. כל הכבוד!!
 

סתם שאלה- במסגרת מה זה? עבודה בבי"ס?

בת.
מ6זמן/ת!