אני משתפת אתכם במשהו ממש לא נעים שקרה לי, אולי הכי לא נעים שקרה לי בחיים. המחנכת שלי שנה שעברה קראה לי לבוא אליה ואני באה בהכי טבעיות, רק שלא הבנתי למה אחרי שהיא כבר עשתה לי את השיחה הרגילה כמו של כולם. קיצור אני באה והיא מתחילה לשאול אותי הרבה שאלות ואז.. איך לך עם הכיתה.. חברות.. אני עונה והיא מתעקשת ורוצה להוציא ממני משו אחר. בסוף היא מטילה את הפצצה. יש לך בעיה חברתית. אין לך חברות בכיתה. אף אחת לא כתבה אותך בהחלפת חדרים. בנות התלוננו עליך. אמרו עליך שאת חסרת טאקט. אמרו שאת מחטטת בפלאפון שלהם.אני הייתה בשוקק. לא יכלתי להוציא מילה מהפה. בחיים לא אמרו לי דבר. תמיד אמרו לי שאני חברותית. אף פעם לא דאגתי בקשר לזה והנה פתאום.. התלוננו עלי?? אני לא חושבת שהייתי מתלוננת עם המחנכת עם היו עושים לי משו חסר טקאט. חןץ מזה שאני ממש משתדלת. באמת, לא בקטע עף אבל אני באמת מנסה לחשוב על מה שאני מוציאה מהפה. אני לא יודעת (באמת באמת) על מה הבנות האלה דיברו וכל שאר הדברים הטלה.. פשוט ישבתי מולה בהללםם ואז היא אומרת לי אני יודעת שזה קשה אבל צריך לעבוד על זה, צריך טיפול, תהליך, עם היועצת ואיתי. אני ישר אמרתי ממש לא, לא מספיק שנפלת עלי ככה את גם מנסה להתערב בחיים שלי? ממש לא. אני ידאג לזה בעצמי. יצאתי משם שכבתי במיטה כמה שעןת, בכיתי.. בנות נכנסו ושאלו מה קרה ואני לא עניתי. חזרתי הביתה וסיפרתי לאמא (רק לאמא, איזה כיף שיש אמא) והיא הרגיעה אותי והכל. אין לי מילים לתאר כמה זה כואב שמספרים לך שלא סימנו אותך בחדרים.
טוב זהו די חפרתי.. מאז אני מנסה לקבל על עצמי לשים לב לאנשים סבבי, לא להעליב, לשון הרע.. וגם כמובן.. לסמן את כולם בהחלפת חדרים (חשבתי על זה ואני באמת לא שונאת אף אחת מהכיתה, נכון, יש כאלה שאני פחות קשורה אליהם אז הכי טוב שנתחבר בחדרים) אני יודעת כמה זה פוגע שלא מסמנים אותך. אבל אחרי כל זה אין לי כח לחזור לאולפנה, לכיתה, לראות את המחנכת הזאת. וגם פתאום המורה הזאת עשתה לי הרבה פחדים. בזכותה גיליתי שאני רגישה בטירןף ומאז אני חושבת מלא- מה יהיה בשידוכים, למה אני לא בנאדם נורמאלי. באמת שניסיתי לקחת את הקטע הזה כמשהו שה' לעשות לי, לא המחנכת, ה' רוצה להביא לי נסיונות כדי שאני יצא מזה טובה יותר, מחוזקת. חשבתי אולי באמת ללכת למשו פסחכולוגי, כדי שיעשה לי טןב, שאני יעבור את התקופה הזאת בשלום. מה אומרים? יעזור לי לעבור אולפנה? יש למישו עצות? טיפים? תודה תודה תודה. מי שקרה עד פה שימח ממש!!
טוב זהו די חפרתי.. מאז אני מנסה לקבל על עצמי לשים לב לאנשים סבבי, לא להעליב, לשון הרע.. וגם כמובן.. לסמן את כולם בהחלפת חדרים (חשבתי על זה ואני באמת לא שונאת אף אחת מהכיתה, נכון, יש כאלה שאני פחות קשורה אליהם אז הכי טוב שנתחבר בחדרים) אני יודעת כמה זה פוגע שלא מסמנים אותך. אבל אחרי כל זה אין לי כח לחזור לאולפנה, לכיתה, לראות את המחנכת הזאת. וגם פתאום המורה הזאת עשתה לי הרבה פחדים. בזכותה גיליתי שאני רגישה בטירןף ומאז אני חושבת מלא- מה יהיה בשידוכים, למה אני לא בנאדם נורמאלי. באמת שניסיתי לקחת את הקטע הזה כמשהו שה' לעשות לי, לא המחנכת, ה' רוצה להביא לי נסיונות כדי שאני יצא מזה טובה יותר, מחוזקת. חשבתי אולי באמת ללכת למשו פסחכולוגי, כדי שיעשה לי טןב, שאני יעבור את התקופה הזאת בשלום. מה אומרים? יעזור לי לעבור אולפנה? יש למישו עצות? טיפים? תודה תודה תודה. מי שקרה עד פה שימח ממש!!
בדיוק בכמה בנות מדובר. לכן יש מצב שרק בת שתיים התלוננו וזה בטח לא משקף את כולן והיא סתם משליכה. או שמישהי שמקנאה בך החליטה ללכלך עלייך אצלה.. לדעתי הכל בסדר איתך. את אחלה. ןזה שהחלטת להשתפר במה שכולנו צריכים זה הכי אחלה שבעולם. פשוט תרגישי טוב עם עצמך ואל תדפקי חשבון לכל הבנות. את לא צריכה לא ייעוץ ולא טיפול ולא שומדבר! הכל טוב. חיי את חייך. לברוח מהמציאות זה דבר לא טוב. צריך להתמודד. ואם זה המקום שה' שם אותך תזרמי ממנו ותנסי ללמוד ממנו לעתיד ולהתחשל ממנו.
בע'ה הוא יבוא!!
קרעת!
)
אני כבר לא יודעת מה לעשות זה יותר מידי מעצבן..