פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 516)

ולא אצלינו איןן

פשוט לא יקרים בטירוף

זוכרת מה.

זה של המדרשה נראלי אבל לוידת עם זה לעולות ל-ט'..

 

עשיתי פעולה על חירות ומסגרת לפני פסח, מצרפת מה עשינו, אפשר לשכלל יותר בכיוון שאתה רוצה...
# חיי שרה/מחניים עם ובלי כללים # זוגות, אחד עם עיניים עצומות והשני מוליך אותו וגם לשני יש הגבלות כל מיני... למשל תלך רק 30 צעדים, תלך ברגליים צמודות וכו, אומרים לו את זה בלי שהשני ידע ואז גם כאילו כשהזה עם עיניים עצומות חושב שלשני קל ונוח ואין לו הגבלות אז כאילו יש לו...
# טאבו, בלי הגבלות לא היה פה משחק...
# מסר: חירות אמיתית היא להיות עבד לקב"ה, וגם אם יש כללים זה הכי טוב בשבילנו, כמו ילד שמשחק בכדור על הגג. אם אין מעקה לגג הוא בקושי יזוז, כי הוא יפחד ליפול. אם יש מעקה הוא יזוז הכי הרבה ויהיה לו חופש תנועה הכי גדול כי יש מה ששומר עליו. קטע על נתן שרנסקי, עם השופט שחושב שהוא חופשי אבל הוא לא...

החופש הוא לא סתם חודשיים, 59 ימים, 1,416 שעות, 84,960 דקות של מעבר בין כיתה אחת לאחרת, הפסקה בין שנת לימודים שהייתה לזו שתבוא.

החופש הוא חודשיים, 59 ימים, 1,416 שעות, 84,960 דקות בהם את נזרקת לעולם הגדול והאמיתי.
תקופת זמן שפתוחה לפנייך.
שעליך מוטלת האחריות לאיך היא תראה.

במשך הלימודים מכתיבים לך מתי תקומי, איפה תהיי  במשך 8 שעות ביום, במה תשקיעי...

בחופש הכל משתחרר, סדר היום שלך עובר ל2 ידייך!
זה הזמן להראות לעצמך מי את באמת.
איך את מנהלת את הזמן, במה את משקיעה, כמה כח רצון יש לך, מה סדר העדיפויות שלך, במה את מאמינה וכו'.

אז איך את בריאליטי של החיים?!
שיהיה בעז"ה חופש גדול!!

ובגלל שיש מעקה אפשר להסתובב על הגג חופשי בלי לפחד ליפול... כי כשיש גבולות אתה בטוח ויכול להיות חופשי יותר..
סליחה שאני לא זוכרת בדיוק
תחפש באתר של אריאל. בהצלחה...

לא הבנתי

אומרים חופשיים.
ברוורר שאני חושבת שאנחנו הרבה יותר חופשיים!!

לקח לי זמן להיזכר...
היה לנו שיחה על זה בשבועות)

 

 

כי אנחנו חופשיים.
חופשיים לא להיות עבד לתאוות.
זה באמת שווה כל הדבר הזה?!
להיות עבד למסיבות ולים ולעוד דברים.
זה לא כייף.זה לא כייף להרגיש עבד לדברים שהם לא מתאימים.שהם לא רצון ה׳.
זו לא המטרה שלנו.אפשר לשמוח ולהנות ולעשות הכל בתור דתיים.לא הפסדנו שום דבר.
רק הרווחנו מיזה.
זה כייף מה? להיות חופשי מהכל בלי מחויבות??
איך אפשר לחיות בעולם שאין גבולות ומותר הכל?
כשאין מחויבות לבורא עולם אז איך יהיו מחויבות גם לאנשים אחרים?
כל הזמן לרדוף אחר הדברים שלא באמת עושים טוב לנשמה?
וקורה לצערנו גם דברים בעולם.ושזה עצוב מאוד.
ונכון,כל דבר אנחנו בודקים אם זה בסדר מבחינת הלכה,ונכון לפעמים זה יכול לתסכל שלא מצליחים.
אבל זה שווה זה שווה את זה שאנחנו לא עושים דברים שעושים לא טוב לקב״ה.
וגם אם לפעמים יש נפילות,אז הקב״ה עדיין אוהב אותנו!! וזה משמח מאוד !! לדעת שהקב״ה אוהב אותנו בכל מצב!! ושמח בנו כל יום!!

צדיק אתה

ואני גם חושבת שאנחנו הרבההה יותר חופשים 

איזה חופש יותר טוב מלדעת שאבא ת-מ-י-ד-! אוהב אותך 

וכל דבר שתצטרך הוא פה בשבילך

ונכון אנחנו חופשים ולא משועבדים לכל הדברים הגשמיים האלה..

 

זה באמת להיות חופשי? אבל הוא הרי יכל לעשות מה שהוא רוצה

חילוני רק נראה חופשי אך הוא בעצם משועבד לתאוות שלו,ליצרים שלו, ל'כאן ועכשיו'. 

דתי לעומת זאת הוא חופשי אמיתי-דווקא מתוך ההגבלות-התורה מרסנת ומעדנת אותו, כך שהוא משתחרר מכבלי היצר ולא נכנע להם.

חופש זה לא לעשות מה שחפצים באותו הרגע בלי חוקים ובלי מגבלות, חופש אמיתי הוא זה שמשחרר אותך מהתאוות, מחוסר הודאות, מהכניעה ליצר ומההנאה הרגעית.

החופש הוא הרבה יותר עמוק ובא דווקא מתוך האסור,  יותר ממה שמאפשר המותר.

התורה מנחה אותנו להתנהג מעבר לכללי המוסר הבסיסיים, לנהוג גם לפנים משורת הדין, והמצוות הללו הן אלו שעושות את הבחירות שלנו ואת דרך חיינו טובים יותר ואמיתיים יותר כיוון שהם גורמים לאדם לעדן את עצמו, לוותר, להתחשב ולהתעלות ..וזהו חופש אמיתי בו הבחירות לא מונעות מרצון או רגש רגעי, ולא מונעות מפריקת עול מוחלטת.

פריקת עול היא אינה חופש, אלא היא כובלת את הדבר החופשי ביותר- את הלב והמחשבה- ליצר, להנאות החיים,לעבודה, לכסף  וכו'

וחוקי התורה הם אלו שמטהרים את הלב.

כלומר בחירה בתורה ובמצוות זו בחירה בחירות אמיתית.

 

 

לא יודעת אבל לפעמים אנשים מדברים בססמאות מדיי לא שאני לא מאמינה בזה (בדיוק אתמול חברה שלי אמרה לי שהיא מרגישה שהכל זה ססמאות אז אמרתי לה נכון אבל לאט לאט זה מחלחל ) אבל פשוט איך אפשר להאמין בזה ובאמת באמת בתוכו להבין, כי כן לכאורה נראה שהחילוני הוא הרבה יותר חופשי. ..

הלוואי שנזכה להיות עובדי ה' חופשיים

כותבת ממקום באמת שרוצה להבין וגם מקושי

בגדול
על רגל אחת


אני יכולה לומר לך- שבראייה שלי את שני הכיוונים- השיעבוד לדברים גשמיים- פלאפון מחשב אינסטגרם פייסבוק וכל הדברים שמקדשים את החיצוניות- הרבה הרבה יותר חזק 
בתרבות המערבית
ממילא יהודים שאינם שומרי תו"מצ מושפעים ממנה הרבה מאד וממש כמעט מתנהלים על פיה.

זה קודם כל.
ה חיצוניות שמכתיבה מה ואיך לומר, עם מי להסתובב, מה ללבוש, מה יחשבו עליי , 
איך אני נראה בעיני האחרים, הקפדה על חיצוניות יפה- מוגזמת
עיסוק בעטיפה ולא בתוכן.

הרצוניים?

לכי לבדוק בתיכון חילוני מה מעסיק את הילדים
נה מעסיק את המבוגרים

תשמעי מה השיח שלהם
מה נחשב יותר ומה פחות


כמה ידע על יהדות יש להם ומה זה אומר

מה הם חושבים על דתיים ולמה

ותחזרי עם מסקנות.

טבעו של האדם הוא טבעו, ולכן אם הוא עושה משהו אחר אז הוא משועבד.

לפני שנולדנו הקב"ה לא שאל אותנו מה אנחנו מעדיפים להיות: נוצרי, מוסלמי או יהודי, הוא קבע שאנחנו נהיה יהודים!!!

טבעו של היהודי הוא ללמוד תורה לשמור נגיעה לא לדבר לשון הרע וכו', ולכן ברגע שאני לא שומר נגיעה ועושה מה שבראש שלי, אז אני מעצם משועבד לתאוות שלי ולחולשות שלי!!!

ולכן בעצם הדתי הוא החופשי!!!

 

ברגע שיאכל בונזו כי ככה מבקשים וכי הוא רוצה להיות מאגניב
זה יפגע בו בטווח הרחוק.

 

שאם היינו חיים לפי התורה,אבל הכל כולל הכל! אז היינו יודעים מה זה חופש

 

אבל לצערי/נו היום אנחנו כבר לא

אז קשה לנו להאמין

לדעתי, אדם חופשי זה אדם שעושה את מה שהוא חושב באמת.

אם אני חושבת שלעבוד את ה' זה נכון, ואני עושה את זה- אני חופשיה.

אם אני חושבת שנכון לסוע לים בשבת ואני עושה את זה- אני חופשיה.

בתכלס אין כמעט בני אדם חופשיים.

כולנו נתונים ללחץ חברתי, חלקנו חיים בלי ברור אמיתי. אבל בן אדם שעושה את מה שהוא אוהב וחושב באמת- הוא חופשי בעיני.

יש לנו מצוות ועול תורה והקב"ה שעליו אפשר לישען ולהאמין בעת צרה! אנחנו חופשיים! אנחנו מקיימים

את המצוות וההלכות מתוך חיבור אמיתי ומי ששמקיים את המצוות מתוך חיבור של אני והקב"ה

(ולא בגלל שהכתיבו לו כי אחרת זה לא נקרא ממש עובד ד אמיתי) מרגיש הכי חופשי בעולם והכי

מאושר בתבל...דווקא שאנחנו במסגרת של התורה זה מה שנותן לנו את החיים האמיתים ואנחנו

כן חופשיים..הולכים לים, לברכה, שומעים מוזיקה,בתי מלון,שופינגים,וכו..... וכל זה נעשה

 מתוך קדושה והנאה שאנחנו לא רק נהנים מהעולם הזה אלא נהנה מאוד (ופי אלף יותר) לעתיד

לבוא בעולם הבא! מתוך שמירה על המסגרת התורנית שבזכותה יש לי חשק לחיות!

  אצל החילונים (האחים היקרים שלנו) הם אמנם חופשיים אבל באיזהו שלב בחיים זה נמאס

והחיים שלהם נהפכים לחיים משועממים וחופשי בטלה

 

משהו כזה..

תסתכל באתר של "סברס" יש להם טובים...

קניתי אצלם בחנות פעם משהו טוב במאתיים שקל...

וגם אם כן אז ציוני הגשה ואני כבר יודעת אותם .

איזה כיתה את?

ז' ולכן זה ממש חשוב כי זה התעודה שהולכת אחכ לבדוק באולפנות וזה..

אז אני חייבת מילוןןןן תפילותתת

כיף לך...

אז אני מקבלת מחר

לנו זה רק בשבוע הבא...

תהנו

מה שעשו לנו נראלי כיתה ט׳,בעיתון,דשי״ם ל... חלוקה של תהילים,לוח שנה,זמני רחצה בחוף הנפרד,מתכונים,רשימת רעיונות לעשות בחופש,סקר עד כמה את אוהבת את הקיץ ושאלות.. לא זוכרת עוד..

הכל דבר טוב...

"יאאלה ביי"

״כל אדם שפגשת בדרך בנה בך עולמות חדשים״

יש את צ'יזבאט המדריכים...

הלוואי יהיו לך עוד הרבה ימים כאלה בעז"ה!!

וגם היום אפילו שקמתי קצת מדי מאוחר

ואפיל שהיה לי מעצבן

החלטתי לעשות דברים עכשיו טוב לי!

אז זה הכי שווה בעולם אפילו שזה ממש לא פשוט תמיד..

תנסו את זה!- פשוט לנסות להתמקד בדבר טוב ושח ובעשיה (אפילו רק לעצמכם!) זה עוזר

והודאה עליהם.

לבדוק עם עצצמך מה את אוהת ורוצה- ולהתחיל לפעול בכיוון.
בנחת וברוגע,
למצוא זמן לטיולים,
שחנשים עם חברות, או סתם פיתוח תחביבים- שירה, נגינה , טיולים וכד'....

זה יכול מאוד לעזור לשמוח

בהכי טבעי שיש

ובשמחה

+תורה...ברגע שזה חי בך...אי אפשר להפסיק.

אני יודע...זה נשמע קצת לא מציאותי...אבל זה האידיאל ואלו התוצאות.

בן/בת?

לא! לא! לא! - נוער וגיל ההתבגרות

אין דבר שיביא אותך לסיפוק עצמי מלא באופן גופני,אין דבר כזה בעולם הזה. 

דברים שנותנים סיפוק הם יותר מפיזיים. לדוג' הרגשת כבוד,קבלת מחמאות,הצלחה בבחינה,נקמה. אלו דברים לא פיזיים שמורגשים ע"י תחושות ועושים "טוב על הלב".

אבל גם הם מאוד גשמיים.

אפשר להפוך את זה לסיפוק במעלה יותר גדולה לדוג' תפילה עוצמתית, הרגשת הטיהור העצמי ע"י טבילה במקווה או בכיה לפני הקב"ה בכיפור או כל סתם תפילה. איזה ניגון רוחני או הצלחה והבנה של סוגיה בהבנה נרחבת יותר,מקיפה יותר. להבין מה מתחת לסוגיה,שורשים,יסודות,מפרשים. ההתלהבות שבקושיה חזקה של מפרש או ראשון על מהלך הגמ', או אפילו חידוש בפרשה-כל אלה מעלים תחושות סיפוק והתעלות רוחניים וטהורים (כמעט תמיד) לחלוטין.

בדרך כלל הדברים שכתבת הם לא חלק מהשגרה הממש יומיומית.. (לפחות שלי)

כי תפילה של וואו אין כל יום, וגם תורה לשמה לא ממש...

איך אפשר להגיע לזה?

 

לומדים את ערכה של תפילה ותורה,לומדים את הכוונות ובעיקר---

אני אגיד את דברי המחבר שאני הכי אוהב-נראה מי ינחש-צריך לעשות חשבון נפש עם עצמך באופן תדיר כדי להבין במה את לא בסדר ולנסות לחשוב איך לתקן.אני לא רוצה להווציא לעז על ישראל אבל אנחנו עוברים בכול יום על המון דברים רעים.גזל(לא לברך על אוכל לפני ואחרי),ניאוף(מראות לא צנועים וכן לבוש עצמי),אי עניית אמן, לשון הרע,אלו בסיסיים[שאני מכיר בעצמי ובסביבתי]. כשנבין כמה יש לתקן וכמה עלינו לבקש מהקב"ה שיעזור לנו-אנחנו מתחילים להתפלל בכוונה. על החולים בעמ"י ובפרט הצדיקים(הרב אהרון יהודה לייב בן גיטל פייגא,הרב אביגדור נבנצל וכו'),על גלות השכינה,על קדושת עמ"י וגאולתם על פיזור הניצוצות...לא חסר.

אנחנו צריכים להתפלל על עצמנו בפרט ועל כולם בפרט וכלל

המשך יבוא..!

אתה צודק אבל לפני שמגיעים למדרגות תיקון דברים כאלה..איך מתחילים? לא נראה לי אפשרי לנסות לתקן ככ הרבה ביחד..

מצד שני הכל חשוב......

ישנה כמה דורות.כן, דורות.

תלוי לפי מי את מרגישה שאת יותר מתחברת אליו.

החל מהרב אבינר(לא פחות[לדעתי]) עד לאבודרה"ם.

יש ספר מעולה שנקרא "יסוד ושורש העבודה"(מהדורות הקודמים,קצת קשה לדורנו אבל יש חלקים 'אפשריים' והכרחיים).

אבל הכול מתחיל מחשבון נפש בסיסי.

כמובן שיש לקבוע לימוד במסילת ישירם.

אופס.. 

טוב בעזרת ה'.... יש הרבה עבודה.....

שנזכה...

לא שנזכה...האמירה הזו דוחה את המעשים. דבר ראשון כדברי מו"ר יהודה לפיאן-שנרצה ולא שנזכה!

אם נרצה-אז נזכה! לא לחות לעולם באמירת שנזכה!

דבר שני-להתחיל מייד בעשייה,הרגעים הם ספורים.אילו יהודי היה יודע כמה שהעבודה מרובה,כמה שה' אוהב אותו ומחכה שיעבדו באמת--במקרה הטוב היה מתחיל לעבוד מייד ולא מפסיק לעולם.במקרה הגרוע-היה שמח ורוקד ומתהולל ומתוך כך המלאכה משתכחת מליבו והוא פורק עול!

 

 

שנרצה...

זה חזק!!

האמת שגם כשכתבתי הרגע שנזכב חשבתי בראש שאני באמת רוצה ואשתדל להתחיל לפחות קצת לעשות...... 

אבל זה חזק!!!

מקווה להמשיך לעזור להתחזק! רק לא להרפות ידיים!

לא לשכוח שתפילת נשים היא החזקה ביותר!

גם לחיות את הרגע, גם סיפוק עצמי...
כמו שכתוב, שהאדם בא לעולם הזה בעל כורחו, ונשמתו לא סובלת להיות כאן, ובסוף הוא מת.😯
אבל הכי קרוב שאפשר להגיע זה לחיות את החיים ע"פ הערך שלהם, ולא לפי המקום העכשווי.
וללמוד מסילת ישרים. באמת. מפי רב.

אפשרות שנייה ונפוצה יותר - לעבוד על עצמך שאתה מאושר.

בעז"ה יותר מאוחר אני אכתוב שוב...

באתר של יואל גבע את כל השאלונים והתשובות לכל המקצועות