פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 538)

באמת המים שם... היה נחמד

היה ממש נחמד חוץ מהמזג אוויר המוזר הזה

אנחנו גם טיילנו באזור יד בנימין...

אבל אין שם מה לעשות ....

של הר הבית

והיום ישבתי על דשא קופצני עם כל גוש דן והמנגלים שלהם במשהוא של הירקון.

מקום נחמד.

ואיך אפשר בלי מתמטיקה..

את צריכה למצוא בת שנמצאת בו שתמליץ עלייך/למצוא את אחת המנהלות

הפורום הסגור לבנים: שלא עשני אישה

הפורום הסגור לבנות: בת מלך - פנימה

קול דממה
ונחל
אני בו. ממליצה לך בחום.

לבנות, מותר להסתפר בחול המועד?

לצורך המועד

לא יכלת לעשות את זה קודם

דבר האבד- אין לך אפשרות לעשות את זה אחרי המועד

נראה לי שלושת התנאים ביחד

כן?

כאילו- גם ככה זה מלאכת הדיוט.....

אני יודעת שזה בעייתי
אם זה בולט מאד

אבל לא בטוח שזה אומר משהו...

בגל הדפס אבל לא נראלי שבגדול יש בזה עד כדי כך בעיה...אבל יש לי בזה נגיעה אישית-אני מכור לחולצות עם גלופה...

 

 

אז רציתי לברר אם זה באמת ככה...

זה קצת מסקרן לקרוא את הגלופה.. אבל לא חושב שזה בולט בקטע הלא צנוע.. נהגו להדפיס גם לבנות ולא שמעתי מעולם שרב מחה..

עוד דבר ל@תורה מעל הכל! זה שאני באמת וחשבת שתלוי בגודל של הגלופה.. ובצבע בכללי של החולצה.. שלא יהיה צבע בכללי שגורם לכל העולם להסתכל עליך..

זו דעתי.

אבל למה להפוך כל דבר ללא צנוע למה?
לפי דעתי זה צנוע ואין עם זה בעיה.
לא יודעת למה שואלים בכלל..

גם במקומות הכי דוסים מדפיסים..

כאילו זה די כמו חולצה רגילה שסתם מצויר אליה משו,

מה נלך רק עם חולצות חלקות?!

איזה הדפס..

בעיקרון, לא חושבת שישנה בעיה הלכתית

 

כדאי לשאול רב.

אם זה בעייתי, זה נראה לי יותר על חולצות כאלה של הסניף\ אולפנא ולא בחולצות שכולם מכירים, כאלה של חוזרים להר וגאולת ציון...

אבל אם את באמת רוצה לדעת נראה לי כדאי לשאול רב.

כי בנים כאילו בוהים לך בגב... (כאילו גם בנות, אבל רק בנים זה מפריע)

אני כאילו מכשילה אותם בהסתכלות.

השאלה: אם יש בעיה לבנים להסתכל בחולצה של בנות, ואם אסור לי ללבוש משהו שיגרום לבנים להסתכל עלי.

נראה לי

לא יודעת אם יש בעיה בהסתכלות על חולצה, לא יודעת אם יש בעיה בקטע של להכשיל.

אבל-

אני חושבת שיש עדיפות לא ללכת עם חולצות גלופה. כאילו תלוי איזה- כאלה נגיד של גאולת ציון וזה- לא נראה לי בעייתי, כי כולם יודעים מה כתוב ואף אחד לא יבהה לי בגב אבל הבעייתיות היא יותר בחולצות של אולפנא\ סניף שזה גלופה שלך, משהו מיוחד ואז באנה, זה מרתק לדעתי זה לא אסור, אלא בעייתי.

אבל-

אני כן הולכת עם חולצות גלופה. גם של האולפנא והסניף. כי אני לא בשלב כזה שאני מסוגלת להחמיר עם עצמי בקטע הזה. פרה פרה

והבעייתיות (שוב, לדעתי) קיימת רק אם באמת בנים מסתכלים על חולצות גלופה. כי אם זה לא מעניין אותם אז לא נראה לי שיש בעיה. 

אז אולי הבנים פה בפורום יוכלו לענות- מעניין אותכם חולצות גלופה?

אם את רוצה לקיים באמת- אם את מסוגלת להפסיק עם חולצות גלופה- אז תשאלי רב.

אם את לא מסוגלת להפסיק אבל רוצה לדעת תהלכה- את גם יכולה לשאול רב, רק אז צריך לציין שזה רק כדי לדעת מה ההלכה בעניין.

עם כל הרצון הטוב אני *עדיין* לא רב

עד כאן ממני

בהצלוחה

ואשרייך שאת מחפשת ומבררת עד הפרטים הקטנים

כשאת אומרת שזה בעייתי רק אם בנים מסתכלים אז בעצם את צנועה רק בשביל הבנים? לא בשביל עצמך?

לאידעת סורי אבל זה ניראלי קצת מעוות התפיסה הזאת..

יש בצניעות תקטע של אורך וכו'.

יש גם תעניין של תשומת לב.

שלא יסתכלו עלי, שאני לא ימשוך תשומת לב.

אבל זה בשבילי.

שהבנים לא יסתכלו עלי, לא בשביל עצמם אלא בשבילי.

ועוד משהו- אסור זה לא. לדעתי.

זה אולי בעייתי.

למה? 

כי אם אני נחמדה אני יכולה לעזור לבנים לא להסתכל עלי.

קצת הסתבכתי...

מקווה שהבנת את מה שרציתי להגיד. 

בחיים לא חשבתי על זה...
מישו יודע במקרה? נקודה למחשבה?

יש בזה מימד אפילו יותר צנוע - זה לא צמוד וזה סגור ולא נהיה שקוף.....

 

ושאלה - מה הבעיה שבנים מסתכלים לך בגב? (לא הבנתי את הקטע....)

והם לא באמת מסתכלים עלייך - על החולצה וזהו

וחוץ מזה הרבה פעמים אתה הולך ברחוב (גם בנים וגם בנות) רואה גלופה יפה קורא וממשיך אפילו לא מסתכל הלאה .....

 

אני אישית מכורה לחולצות האלה....

אבל גם נראה לי יש בעיה...
זה נתן לי כזה נקודה למחשבה..
אני לא הייתי רוצה שאנשים יבנו לי בגב..
גם אני נגיד מעניין אותי לדעת מי עומד מאחורי חולצת גלופה... (יש סיכוי גם שזה רק אני

גם בנים צריכים לשמור על העיניים שלהם!!!

ואם הם ירצו לבהות לי בגב - לא משנה מה אני אשים הם יעשו את זה - כאילו - כל בגד כי תכלס למה בחרנו את הבגד? כי אנחנו אוהבות אותו כי לדעתינו הוא יפה - ואם גם לדעתם אז מה נעשה? נלך עם בגדים מכוערים? נישאר בבית???

אז כן אני לא אלך אם חולצה כתומה זורחת (אולי של גוש קטיף) אבל נגיד בורדו? טורקיז? למה לא????

אנחנו לא לא מושכות עין בשביל הבנים, אלא בשביל עצמנו.

מעבר לזה שמותר לנו לעזור לבנים

ואם אנחנו יודעות שיש משהו שמושך עין במיוחד כדאי לא ללבוש אותו. 

הייתי לובשת חולצת מעצבים - או משהו כזה!!!

כי בגלופה ממש קוראים אותה

תחושת בטן שלי - זה בסדר.
אבל כמו שאמרתי- תשאלי רב.

אם את צודקת והיא פשוט סוחטת צומי ואת רוצה לעזור לה.. אז פשוט תתני לה תצומי... זה מה שהיא "מבקשת"

לתת לה תצומי שהיא כנראה זקוקה לו, אבל לא לחפור

שלא יהיה לה יותר מידי..

ושימי לב עם זה רק צומי או שיכול להיות שלא טוב לה עם החברות.

היה לי כבר חברה עם סיפור דומה

הייתי רואה את זה.

בכל מקרה תודה!

תגידי לה את מה שכתבת..
שאת רוצה שהיא תהיה איתכן יותר,
ואם היא לא רוצה,אז שתסביר לך לפחות למה היא לא רוצה,ואם יש משהו .. אולי היא כן מנסה להגיד דברים,אבל חוששת או לא בטוחה...
אולי גם לפתח איתה תשיחה באותו הזמן..

ואם היא תגיד חלילה שהיא לא רוצה שתקראו לה יותר. מסיבות כלשהן,אז תגידי שאם היא רוצה בהזדמנות,אז היא תמיד יכולה להתקשר ולדבר איתך..
וזהו אם היא תרצה,היא תגיד לך,ככה את יודעת שלפחות אמרת לה שאם היא לפי הבחירה שלה,רוצה לבוא יש לה למי לפנות..

בהצלחה!

אם כן. אז תתני לה אתזה... היא כנראה מאוד מאוד צריכה אתזה וזה עושה לה טוב.. גם לי יש חברה טובה שאמא שלנה נפטרה ל"ע לפני פחות משנה.. וחייבים חייבים לעשות להם את הכי הכי טוב שאפשר, הם זקוקים ליחס הזה ולאהבה.. מקווה  שתביני (: 

לכן אני גם זורמת איתה... אבל זה כבר מעצבן, וגם פתאום חשבתי שאם אני ימשיך ככה אולי היא תתחיל גם לחפש צומי בדרכים קצת יותר גדולות ואולי יותר מסוכנות.

תודה!

להוריד את המינון

 

שעות ביום במסתכם..

את מכורה. וזה לא מילה מפחידה. ממש בקצרה:

א. יש אפליקצייה ששמה k9 (אם אייני טועה) שמגבילה את זמן השהות שלנו בטלפון. את יכולה לקבוע לעצמך כמה שעות ביום הוואצפ יהיה פתוח ובאיזה שעות בדיוק. יש עוד כמה אפליקציות כאלה... לא זוכר כרגע שמות.

ב. בנינו, אין לך מה לעשות בוואצפ כל כך הרבה זמן, את סתם תוכנת שם מים. (אם תביני את זה ממש טוב, זה יעזור להיות שם פחות.

ג. תעזבי כל קבוצה שאין לך משהו חשוב לעשות בה. את לא צריכה להתחיל עם לעזוב קבוצות משפחתיות. אבל אני מאמין שכמו שאצל אחותי יש 200 קבוצות עם אותן בנות כך זה גם אצלך. תסבירי להן יפה יפה למה אין לך מה לעשות בקבוצה הזו כרגע ולמה את רואה סיבה טובה כדי לעזוב אותה. תגידי יפה שלום לכולם ותצאי. זה לא אמור להיות אירוע קשה.

ד. בדיוק כמו פורנוגרפיה, השכל יצר אצלך תחושה קבועה שכל פעם שאת עייפה, אחרי מבחן קשה, אחרי מריבה עם ההורים וכו' את רצה לטלאפון (תתקני אותי אם אני טועה). בכל מקרה, אם כן, את צריכה להתחיל להתעסק הרבה פחות בו, ולקבוע לך זמן ספציפי ביום שבו את על הוואצפ. אני לא יודע בדיוק מה המצב שלך אבל כדי להקדים תרופה למכה.

סליחה על החיפזון ועל התמציות. אין לי כ"כ זמן.

בהצלחה!

יש 2 קבוצות של הכיתה ועוד כמה של לימודים וזהו..

דבר ראשון, תצאי מכל הקבוצות שלא חייבים אותם(אם יש..). זה כבר מוריד את עומס ההודעות וההתעסקות בווצאפ.

דבר שני, יש אפליקציות שחוסמות את זמן השימוש בפלאפון. תכווני בהגדרות כל יום פחות זמן מהיום הקודם.

דבר שלישי, עצם המחשבה, הרצון והמודעות זה כבר חצי מהדרך. אל תתייאשי באמצע!!

ב"הצלחה

לפחות זה מה שעזר לי...

מודה! ההיתי מכורה קשות!

ולהוריד אותו ממסך הבית

ב"ה כי אני לא תמיד מגיבה כל רגע או פעילה בהן כל כך..

לא יודעת להסביר את העניין של לבדוק כל פעם למרות הידיעה שזה "סתם" וכו',

על כל פנים ,מקווה להתנתק מזה בקרוב

קודם בהצלחה!!
אפשר לבטל את הנתונים הניידים,
גם אני ניסיתי לחפש דרכים,לבטל את האינטרנט,למחוק קבוצות...
בסופו של דבר כל עוד לא מחקתי את האפליקציה תמיד רציתי לחזור...
ואצלי בפלאפון אם אני רוצה להוריד אפליקציות,
אני צריכה סיסמא והסיסמא לא ידוע לי,אז אמרתי שלא יגלו לי
אם את רוצה להפסיק עם הווצאפ,אז לפעמים כן עושים דברים בבת אחת,אחת ולתמיד. ויש דברים שעושים בהדרגה.
תלוי מה את מרגישה,תחליטי מה שטוב לך..
כתבת שאת רוצה להיות פחות..אז אפשר לא לשים את הפלאפון לידך,או שתבקשי שיקחו לך אותו,ואז בערב תקראי הודעות ודברים חשובים..
את תראי שאת מספיקה יותר דברים שאת לא עם הווצאפ.. כי זה גורר וגורר..

בהצלחה!.. אשרייך!

וסוג של הרגשת "ניתוק" אבל בסופו של דבר די כיף..

אבל עדיין אני לא מצליחה.. אני קוראת את הדברים ועם כל הרצון "להתנתק" זה גורם לי יותר לחזור ולהיכנס, לא יודעת להסביר.. אבל זה די מתסכל ..

הניתוק הזה זה כייף,מסכימה!
אבל גם תלוי למי יש כאלו שלא יכולים עם הניתוק הזה.. ואם יש להם את הניתוק של הווצאפ אז הם לא יכולים בלעדי זה.
כי את לא רודפת אחרי כל מה שאמרו.

אשריך שיש לך את הרצון.. וזה מה שחשוב..
כי בלי רצון איך אפשר לעשות משהו בשלמות?
וגם אם בהתחלה לא הצלחת,אז אוקי.. פעם אחרת,זמן אחר,זה לגיטימי מאוד שקשה להתנתק מזה,כי ווצאפ זה רשת חברתית מאוד קרובה אלייך
זה החברות המשפחה.. זה לגיטימי ההרגשה הזאת..
וזה בסדר גמור!!

נכון,מתסכל שלא מצליחים,גם אני לא הצלחתי.. זה דבר רגיל..
וגם עכשיו,שאין לי ווצאפ,אני עדיין צריכה לעבוד על זה כי זה לא שאם עכשיו אין לי אז זהו הצלחתי..
כי גם שהתנתקנו ,תמיד יש גם את הרצון לחזור אחורה..

והלוואי שנצליח בדברים! וגם אם בהתחלה לא הצלחנו,זה בסדר.. אז מנסים עוד פעם,מקסימום לא הצלחנו שוב..לפחות ניסינו,גם לדעת שניסינו זה הרגשה טובה שלפחות ניסינו ולא לא ניסינו בכלל..

ביום בלי אישור שלה וכאלה שטויות.. שיא הטוב

פשוט למחוק אותו ולנתק את האינטרנט לזמן מוגבל מראש נניח למחוק אותו לשבוע ואז להחזיר כדי שזה ירגע קצת אם זה לא עזר/חזר אז עוד שבוע וכו

מכל קבוצה שמדברת יותר מידי וגורמת לך להידבק לפון

אבלישלי כמה רעיונות-

 

 תנסי יום אחד לא להשתמש בווצאפ בכלל ותראי לאיזה קבוצות הכי "התגעגעת" ואז יש לך 2 אופציות-

1 לצאת מכל הקבוצות שלא "התגעגעת" אליהם בכלל- כנראה שהם מיותרות

2 לצאת מהקבוצות ש"התגעגעת" אליהם כי כנראה שהם הכי שואבות לך תזמן (גם אם זה קשה, תמחקי לפחות חלק\)

ותחליטי על איזה קבוצות את לא יכולה מבחינה טכנית לצאת .. למרות שתמיד אפשר.. למשל צוות של הסניף (אם את בצוות) או כאלה שבאמת חשובות ולא שסתם כיף בהם...

 

או שעוד משו שחשבתי עליו.. תנסי לא להתכתב בפרטי בווצאפ אלא רק בהודעות.. ואז תיכנסי פחות אליו ואז לא תראי את הקבוצות ולא תבזבזי בזה זמן

 

והכי חשוב- להשתיק את כל הקבוצות..

 

 

בהצלחה!

ו תעדכני איך הולך

רביעי נראלי יש אבל לוידעת אם יהיה בגלל חול המועד...

אם שום חברה לא יכולה לבוא איתך רחוק, אולי תלכו לעיר הקרובה כמו שאמרת. תלכו למקום שכיף גם לך וגם לחברה ואת יכולה לגרום לעשות אתזה זורם... ואגב, אני הכי אוהבת בחול המועד עם המשפחה אז תנסי בכל זאת. החגים שלנו הם הכי משפחתים שיש. אבל אם זה לא רלוונטי אז חברות. באמת חבל לא לנצל

בטוח יש לך עוד חברה אחת שמרגישה אותו דבר, רק תחפשי אותה.. חברה טובה אחת שכיף לכן לטייל יחד ובלי הפסקה זה הדבר כי כיף שיש!

דבר שני

תמצאי טיולים ודברים שכיף לך לעשות אפילו לבד, ותעשי אותם בכל רגע משעמם 

משהו שימלא לך תיום בכל רגע נתון 

אולי התנדבות באיזה עמותה? חונכות? משהו שיגרום לך להיות ממש עסוקה ולא יכולה לחשוב בכלל על שיעמום

 

באמת.

שכוייח עצום

מחזק.תודה!

אפשר להדפיס את זה שיהיה לי לקרוא?
בערך עד 3 וחצי אוכל להדפיס,מקסימום פעם אחרת..

ושכוייח עצום על ההשקעה!!!!!!!!!!!!!

ולא חפרת..

בע"ה אספר את זה היום בסדר חג שמח!

פסח כשר ושמייח!!!!

חג שמח!!

סיפרתי את זה בשולחן בליל הסדר וכולם התלהבו !! אז אשרייך ! 

 

מה זה בשבילך חג החירות? מה הדרך שאנחנו מציינים את פסח? איפה את רואה חוסר קשר?

פשוט לא הבנתי

פשוט לא מסתדר לי שחג של חירות מציינים ע"י נקיון ושבירת שיניים 

זה נראה לי אמור להיות משהו גבוה יותר.

כאילו אין קשר בין מה שקה למה שאנחנו עושים- כשבני ישראל יצאו לחירות הם אכלו מצות. מקסים.

הם לא ניקו את הבית מפירורים!

סבבה, נאכל מצות.

אבל מה הקשר לנקות את הבית? לאכול כשל"פ?

זה כאילו התערותא דלתתא?

הייתי יכולה במקום לברור אורז שלוש פעמים לשבת ללמוד משהו.

וזה כאילו חג של מינימום שבוע הכנות גשמיות!

ועוד שלהכנות הגשמיות האלה אין קר למה שקרה בעבר...

מובן פחות או יותר?

 

אפחד לא ביקש מאיתנו לשבור שינים
את זה אנחנו בוחרים
המצווה היא רק שלא יהיה חמץ.. ץחשבי על זה רגע אם תנקו רק חמץ ולא אבק וכל מיני.. ביום אתם יכולים לגמור..
זה אנחנו שבןחרים לסבול

היציאה ממצרים דאז נמשכת גם עתה, כלומר שאנו עדיין בעבודה של יציאת מצרים וכל אחד צריך לצאת מהמצרים (מלשון מיצר וגבול) שלו, שבהן הוא נמצא בעבודת ה'. שזמן ניסן הוא זמן המסוגל לכך. ויוביל לכך שבניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל.. בב"א!

עבדים היינו... עדיין עבדים... לכל איש ישנה מצריים, אף אחד הוא לא חופשי

אין לי בעיה לנקות לפסח, אבל נראה לי שפסח זה לא חג הזדהות עם חולי צליאק...

אמור להיות איזה עניין שבגללו אנחנו מנקים את הבית ואוכלים כשל"פ..

משהו שכתבתי לקראת פסח... - נוער וגיל ההתבגרות

אבל מה שהבנתי, העניין של פסח זה ענווה?

לא סיימתי לכתוב את זה.. הייתי רק בשליש הראשון בערך פשוט זה נשלח בטעות בדיוק כשסיימתי את המשפט... 

אבל הכל מכוון.. אז אני פשוט אשאיר את זה ככה

אהבתי

תודה רבה
חיזקת!!💪

כתיבה מהממת ונכונה

אני ממש מסכימה עםזה שלרוב זה בצחוקים וכו.. אבל איך אומרים? בכל צחוק יש טיפת אמת.

ואני חושבת שלמי שיש את התשוקה למשו הגדול הזה. זכה.

 

לטיפת אמת הקדושה שבפנים, אבל בגלל שזה 'צחוקים' אז זה יוצר זלזול.

בל"ח- בחור לחוץ חתונה
בל"חית- בחורה לחוצת חתונה + ית

מה זה אומר שאני בל"חית?

בא לי להתחתן? זה זה?

אבל צריך לדייק...

בחורה לחוצת חתונה יענו שזה ממש לחוץ לך....

לא לחוצה להתחתן היום...

עוד ארבע- חמש שנים..

(אני בת 14 )

את ממש בוגרת!

@רק שמחה!

ותחשבי שאני חמשושית (כי הקפיצו אותי) הכי בוגרת ונראה לי גם הכי גבוהה בכיתה...

ובכללי אני גדולה...

אנשים היו בשוק ששמעו שהייתי בת 14 לפני חודשייים

הכוונה לחבר'ה בשיעור א/ב ככה שלחוץ להם להתחתן...

אותו עיקרון עם בנות...

 

אני מכיר זוג...הבעל בשיעור ב',האישה בשירות לאומי...זה בלחי"ם!!!!

בלח הכוונה לבנאדם...

אני בלח,זה אומר שלחוץ לי להתחתן כשיגיע הגיל...

זה שאני עוד לא בן 18 לא סותר את זה שאני בלח...

אבל חוששני שזוהי לא הכוונה בבלח .. אלא בלחוץ חתונה בזמן הקרוב ..
אתה בלחב: בחור לחוץ חתונה בעתיד..

זה הרצון להתחתן...
וכמה שיותר מהר יותר טוב

נראה לי שלדבר על החתונה שלי ועל בעלי ועל הדייטים שלי כל היום זה בלחיות...

אז בעצם אני בלחית

זה לא משנה מתי בפועל הוא מתכוון להתחתן, הוא יכול להיות בל"ח בן 15 שמתכנן להתחתן בגיל 26 ועדיין הוא יהיה בל"ח.

ככה אני מגדיר את העניין.

סתם אחי,שיהיה מזל טוב ענקייי,ושהקב"ה יפנק אתכם לגמרי...

סתם אנשים נהינו לצחוק עלזה.. כאילו זה בצחוק.

אבל תכלס זה הכי לא!!

אמןן

שנבער את החמץ מקרבנו..

ועל הרעיונות-

אפשר לעשות כזה סבב שכל אחד אומר משו,

אולי ממה הוא רוצה לצאת לחירות( אם זה לא מביך או לא מתאים)

אפשר להכין שירון עם שירים של פסח..

המון בהצלחה וכל הכבוד!!!

 

משחק?

או צ'ופרים כזה?

ברמה שלו שלא יהיה מביך עם פרסים זה בכלל יכול להיות נחמד ;)

העצה שלי - תנסי "לעשות רעש", לדבר בקול עם מי שאת מכירה. וככה יהיה אווירה יותר נחמדה.

מעניין באמת...

אענה בלי נדר כשתהיה לי תשובה...

כשכואב לנו, כשקשה לנו, כאילו מותר לנו יותר.

לא חייבים להיות שמחים, לא חייבים להתייחס יפה לחברות. גם לא  צריך ללכת לסניף או ללמוד- כי אני בדיכי של החיים!

אז אם כואב לי, קשה לי באופן טבעי- איזה יופי, נקפוץ על זה.

אם לא, ניצור את זה.

זה כמובן בתת מודע והכל...

ועוד משהו, יש אנשים שבאופן טבעי משתפים תעולם בבעיותיהם. יש כאלה שלא. והאלה שלא, חסר להם(לפעמים כמובן) שני דברים: קשר קרוב- אין להם כ"כ חברים טובים. הדרך  ליצור חברות היא ע"י דיבור, ובנאדם שהדיבור הזה קשה לו מידי, יש לו קושי ליצור קשרים קרובים. וכשכואב לו, נוצר דיבור עם אנשים שונים וזה מה שיוצר קשרים. זה בעצם יחס.  דבר שני- חסרה אפשרות לשתף. אז קושי קטן צריך להפוך לכאב עמוק כדי שידובבו אותם ואז הם יספרו על הקושי הזה.

כל מה שכתבתי פה ה לגבי

יכול להיות מאוד שמה שגורם לך להכאיב לעצמך זה דברים אחרים

איך להתמודד?

אחרי שיודעים מה הגורם, לומדים להשיג אותו בדרך אחרת....

עד כאן דעתי

עצב זה מקום של בריחה. כמו שרק שמחה אמרה, כאני עצובה אני לא חייבת להתייחס יפה לאנשים, אין לי כוח למלא מטלות ועוד. אם קורה משהו עצוב, כיף לנו- וכן זה מאוד כיף ונעים לנו, כיף לנו לתפוס על זה טרמפ ולהשאר עצובים. מצד שני, יש מקום של כאב. הכאב הוא בריא, הוא טוב ומשחרר. אני אדגים על עצמי, בזמן הגירוש מעמונה שתבנה בעז"ה בקרוב, הרגשתי שאני לא יכולה יותר להמשיך בחיים, הכל קורס, ושלעולם אני לא אהיה יותר שמחה. לא הבנתי איך בנות אחרות יכולות לצחוק, לחייך וסתם לדבר ולהמשיך בחיים. ואז חברות שלי משכו אותי, דיברנו על מה שקרה, וחברה שלי הסבירה לי על עצב וכאב וההבדל ביניהם. היה לנו ערב דיבוק לארץ ישראל כזה באולפנה, עם שירים וקטעים על ארץ ישראל וכו, ולאט לאט הרגשתי איך העצב מתחלף בכאב אמיתי ומטורף, עמוק כזה בתוך הלב, כאב על יישוב שלא קיים יותר בארץ ישראל. זה לא היה יותר ממקום של בריחה, של אי רצון להמשיך בחיים, אלא של כאב אמיתי וטהור על דבר שבהחלט ראוי לכאוב עליו. עם רצון להמשיך, לשנות, להיות יותר טובה ולעשות יותר מעשים טובים שצקדמים אל הגאולה ואת אהבת עם ישראל.
איך מתמודדים? רצון, כוח, השקעה. צריך לעבוד על זה. אני עובדת על זה כל יום מחדש, לא להכנס למקום של עצב ובריחה ואם קורה משהו שבהחלט ראוי לכאב, אז לבוא ממקום של כאב ורצון לשיפור ולעשות עם זה יותר טוב ולא ממקום של עצב, בריחה ולשקוע בעצמי בלי לעשות דבר. תעשי דברים שמשמחים אותך, רצוי ממש עם חברות, ואז זה גם סוחף אותך למקום של שמחה. וצריך לדבר על מה שגורם לנו להיות עצובים, אחרת זה נשאר עמוק בפנים, ואת שוקעת עוד יותר בתוך עצמך ועוד יותר למקום של עצב ובריחה. לדבר ממקום אמיתי וטהור שמחפש שינוי, לא ממקום של להחריף את המצב הקיים כדי להיות עוד יותר בעצבות. וכן, עבודה עצמית חשובה כאן מאוד, וכן זה קשה, אבל בהחלט אפשרי. מקווה שעזרתי

אולי כי פשוט התפיסה שלנו לגבי טוב ורע קצת מעווותת?..
כאילו אדם זה יצור שאוהב את עצמו בכל מצב.. הוא מקדש את האגו שלו ואפילו דימוי עצמי נמוך מגיע מאהבת האני, רק מה יש כאן תפיסה מעוותת והתערבבות של טוב ורע..
יש מצב שאדם בוחר לעשות משו שלגבי העולם נחשב כרע ואולי גם השכל שלו מסכים שזה רע אבל נפשית הוא מרגיש שזה טוב לו עכשיו..
באופן אישי שמתי לב שכשאני מתעמקת בדבר כזה
,מבינה את הרע שבו בצורה שכלית ברורה ומוצאת תחליף טוב באמת לבטא את הרגש שאני חשה, באופן אוטומטי לאט לאט זה נעלם ומת..
פשוט להבין שהרע הוא רע
והטוב הוא טוב..

שנזכה לצאת מעבדות לחרות אמיתית. 

חג כשר ושמייח!!

 

ואמןן

אני רוצה לקחת...

כמה יקחו כדי שנסיים ספר..

לפרוק דברים,
תמיכה,
וכו'...
לא חושבת שיש מישו שלא רוצה אתזה...
אני ממש מבינה למה זה לא טוב, אבל לא רוצה את זה... לא רוצה ליישם

לספר לו מה עבר עלייך היום מה קשה לך והוא גם יעזור לך...

והוא גם הכי אוהב אותך, יותר מכל חבר אחר.

ריבונו של עולם והוא הכי מרגיע

אבל עדיין , אני די מסכימה עם כותבת השרשור.. זה ממש קשה, עכשיו אני בשמינית ותכף מסיימת ללמוד והמחשבות האלה מופיעות כל כמה זמן ולפעמים זה ממש לא עוזב וזה די מתסכל ולא תמיד אפשר לשתף חברה בהכל, כלומר בדברים מסויימים וזה לגיטימי שרוצים או חושבים על העניין די הרבה, במיוחד בגיל הזה, ואני עדיין מקווה שתהיה פה תשובה איך מתמודדים עם הרגשות האלה והמחשבות האלו ? כי זה באמת משגע ולפעמים כדאי כרגע לא להיכנס לריגושים מיותרים ואיך באמת לנתב את זה למקום חיובי..

כביכול ,  עוצרים רגע ומדברים איתו וזה הכי מרגיע בעולם שיש מישהו שמבין אותנו באמת ב"ה

קשר עם ה' יכול להיות דבר מקסים אבל הוא לא דומה בשום צורה שהיא לקשר עם חבר

ואי אפשר "להתעלם" מכך, הרי זה דבר טבעי

רק שמעתי שצריך לנתב את זה למקום חיובי (מכל מיני מאמרים שיצא לי לקרוא), אבל השאלה היא "איך?"

ולא תמיד מתאפשר לחזק קשרים עם חברות ,כלומר כן, אבל זה שלב שרוצים קשר עם המין השני..

מקווה שתהיה על זה תשובה ראויה, כלומר שתקבלי תשובה מספקת לכך ואני חושבת שכתבת את הדברים בצורה פשוט מדהימה!

מאחלת לך חג שמח ושבע"ה נזכה לצאת מעבדות לחירות, אמן!