פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 581)

ואתה כותב מהמם! וקולע!

שכוייח!!

וזה מחזק...

אתה מוכשר!

אתה חזק!! ממש!! תפתח את זה אחי!

מדהיםםםםםםם!!!!! תנצל את הכישרון המטורף שלך!!!

זה באמת מחזק....

אחי, יש לך את זה!

מאוד נכון ואמיתי

יאללה
תתחילי לחפש

אם ממציאים משוואה<צ>

באסה לשמוע על זה כשאני כבר אחרי הבגרות


במחשבה שניה לא ניראלי שבאמת הייתי מוכיחה את המילה שמצאתי

יש רק במתמטיקה

ולפעמים אלו מילים הגיוניות מבחינה לשונית.

לא נראה לי שלכל הילדים האלה יש פטור מבגרות בלשון.

 כאילו חשבנו על משהו שאין לו הגדרה. כמו סתם לדוגמא- הצופציק שתופס את הדלת- אין לו שם!! וזה צורך. אז המצאנו של משהו כזה גם מילה.

אז איך אומרים?.. אין יותר בגרות!! (בלשון..)

מצטער לקלקל

הקב"ה אין לו שיוך לחומריות ולכן אין לשאלות האלה שום היגיון כי הוא פשוט לא קשור למציאות כזאת

השאלות עליו עומדות במקומן וצריך לשאול אותם רב אבל כל השאלות הגשמיות עליו פשוט לא קשורות כי הוא מנותק מזה.

חוץ מזה יש איסור לשאול שאלות של מה היה לפני העולם ומה יהיה אחרי כי זה לא קשור אלינו יש לנו תפקיד בעולם שאותו אנו צריכים לעשות בלי להתעסק עם כל כל החכמולוגים שצצו בדורות האחרונים.

כל המסתכל בארבעה דברים, ראוי לו כאילו לא בא לעולם, מה למעלה, מה למטה, מה לפנים, ומה לאחור.

וכל שלא חס על כבוד קונו, ראוי לו שלא בא לעולם.

 

חגיגה ב,א

 

זה לא בא ממקום של סתום ת'פה ותעשה מה שאומרים לך אלא שזה פשוט שאלות שיכולות להפריע לנו בדרך למטרה

יש כל כך הרבה שאלות שאין עליהן תשובות, אז מה? נפסיק לשאול בגלל מה שזה עלול לעשות?

שמבין ויודע

צריך לשאול

אחת מהן היא שלא שואלים שאלות ועושים הכל באמונה תמימה-אני מכבדת את האנשים שזו הדרך שלהם, לעומת הדרך הזאת יש עוד גישות, אחת מהן-שצריך לחקור באמונה וזה חשוב, לומר שאסור לחקור בשביל שלא יהיו שאלות זאת אמירה מוטעית.

בקב"ה עצמו. כי אין לנו בזה השגה ולא נגיע לתשובה חותכת.

לדעת רבי נחמן לא ראוי לחקור (וכנראה שיש עוד הרבה שאמרו ככה) ולא צריך לזלזל בזה, מצד שני יש מלאאא שאומרים שצריך לחקור, המסקנה המטוטוטרפת היא שלא משנה מה תעשה יצאת צדיק (חוץ מהקטע הזה של החזרה בשאלה/ התנצרות/ התאסלמות שאז הקטע של הצדיק פחות רץ...)

השאלה מאיפה השאלה באה..אם לבנאדם יש שאלה,תמיד מותר לשאול ולשתף..אם הוא שואל תצמו את השאלה הזו בידיעה שזה אסור(לשאול)זה לא מביא את האמונה שלו למקומות יותר טובים..
ברור שיש משהו/מישהו שברא את מי/מה שברא את העולם,השאלה מה...

ז"א אלוקים הוא נצחי שזה אומר שבשכל האנושי שלנו אנחנו לא מסוגלים להבין את זה (אם תגידי שזה לא מספק אותך אני אבין אותך אבל זאת התשובה שיש לי)

ברגע שאנחנו מקטינים את הקב"ה למושגים שטחיים שהשכל שלנו מבין - שם בדיוק הטעות שלנו.
הזוהר כותב בפתח אליהו: "לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָּךְ כְּלָל" - המוח שלנו לא מסוגל לתפוס את הקב"ה.

בעיניים שלנו, כל יצור שנברא מעולם... יש אחד שברא אותו והיה לפניו.
אבל כשאנחנו מבינים שאי אפשר להשוות את הקב"ה לבשר ודם או למושגים שאנחנו מכירים,
הכל יותר ברור.

עד כדי כך שאפילו המלאכים בעצמם לא יכולים להכיל ולהבין מיהו הקב"ה.
רמב"ם ספר המדע הלכות יסודי התורה פרק ב הלכה ח':
"
וכל הצורות האלו חיים ומכירים את הבורא, ויודעין אותו דעה גדולה עד למאוד.
 כל צורה וצורה לפי מעלתה, לא לפי גודלו.
 אפילו מעלה הראשונה אינה יכולה להשיג אמיתת הבורא כמה שהיא, אלא דעתה קצרה להשיג.

"
לסיכום, ברור שמותר לשאול שאלות מהסוג הזה. 
אך כל מי ששואל זאת, לא מבין מיהו בעצם הקב"ה ומנסה להשוות אותו לבשר ודם.
כי אם היה נולד או נוצר... כמו כל דבר בחיים בסופו של דבר הוא "נגמר".
אך כמובן שהקב"ה אינו כן. "הוא ראשון והוא אחרון".
דבר שטעות היסוד שלו - היא האמונה בו. 

ה' איננו תחת הזמן... ה' היה הווה ויהיה, לפני שהיה מושג זמן. כמו שאומרים בסליחות "בטרם שחקים..נמתחו(אין בריאה, אין שמש ירח, אין זמן)ולכן ה' מלך(בהווה) אין מרום להגיד מלך כי אין זמן..

כמו שדת"י אמר/ה אלוהים זה משהו שלא נכנס לשכל האנושי..ויש בזה הגיון..אם אתה יוצר משהו ברור שהמשהו הזה לא יבין איך אתה נוצרת,מטבע הדברים שאדם יוצר משהו,הרמה השיכלית של התוצר יותר פחותה משל היוצר.
יש פסוק שאומר:"לו ידעתיו,הייתיו"-ז"א שאם אתה מבין בדיוק מיהו/מהו אלוהים,אתה הוא בעצמו.
אפשר שאלה?😕השאלה הזו באה ממקום של ערעור בקיומו של בורא עולם או מרצון להבין איך הוא נוצר?

תעזרו לי איפה יש איזה אתר\ משהו או מישהו שיודע לענות על הדברים הללו???

הרב אהרן לוי הוא מומחה באל כשל יש לו שלוש הרצאות בנשא תורה מן השמים הרצאות מלאות בהוכחות שהתורה הי מסמך אלו-הי, בקיצור יש הרבה תשובות אבל לא כדאי להיכנס לדברים האלה.

 

ותיקחי בחשבון שלרוב המוחלט של הבני אדם אין תשובה לכך ואת לא גילת פה איזה שאלה עצומה כי כמו שכולם לא שואלים את זה ולא נוברים בזה אפילו שאין להם תשובה לכך כי הם מבינים שאין צורך לנבור בו.

http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=241175

מדוע הקב"ה הסתיר את עצמו??? מדוע אנחנו לא יכולים לראות אותו בחוש??? אם זה היה כך כולם היו מאמינים, וכי יש יותר טוב מזה???

התשובה שבאנו לעולם הזה בשביל להאמין, ואם אני יודע אז אני לא מאמין, בדיוק כמו שאני יודע שאני כעת יושב מול מחשב ואני לא צריך להאמין בזה.

כל המטרה שלשמה באנו לעולם היא להאמין בהשם ואם אנחנו נראה אותו ברור ונבין מיהו ומהו אז מה החכמה להאמין כי זה הרי דבר פשוט, אז אם כך למה באנו לעולם?

 

וגם שניתן לנו את כוח הבחירה בין הטוב לרע, ואם היה פשוט וברור לכולם שיש ה' בעולם ואם מישהו היה עושה עבירה ישר היה נענש וכו... אז כולם יאמינו [ידעו] בהשם ותראה את כולם צדיקים וחסידים, אז מה החכמה זה לא יהיה בחירה.

בקיצור תזכור החכמה להאמין בלי לדעת כי אף שנגמר השכל שם מתחילה האמונה.

נראה לי שאם את שואלת שאלה כל כך עמוקה וחשובה את לא רוצה תשובות מאנשים שאת לא מכירה, לא סומכת על הדעות שלהם, לא יודעת על בסיס מה התשובות שלהם...

נראה לי יותר נכון לשאול רב גדול חכם וסבלני או לחפש בספרים

בהצלחה

בתחילת הספר "נפש החיים" הוא מסביר..
באופן כללי הוא כותב שבשביל שיהיה מושג כזה אלוקים צריך שיהיה בריאה, שיהיה משהו שהוא "ישלוט" עליו והוא יקרא לו אלוקים... זה לא בדיוק עונה על מה ששאלת... אבל אהבתי את זה...
סתם בכללי מרושם ראשוני מומלץ מאד ללמוד את הספר...

חוץ משער ד' על לימוד התורה..

אי אפשר לקבוע דברים כאלה באופן מוחלט. זה עניין אישי ותלוי באדם.

יש גיאלאים מסוימים ותנאים מסוימים בהם אפשר ללמוד..

גילאים מסוימים - לא בהכרח. תלוי. ואגב, בלי קשר, לא כל מה שכתוב בזוהר נכנס לגדר "סתרי תורה", וגם בסתרי תורה אמיתיים יש מדרגות.
והבנתי שלא המצאת את זה, ובכל זאת הבעתי את דעתי בעניין. בכל אופן, אשמח אם תכתוב מי אמר את זה.

כולל רבנים בסדר גודל כמו הרבאבינר ועוד רבנים שיותר בעד לימוד פנימיות... לימוד עם רב אולי פחות.

אני יכול כמעט להבטיח לך שגם אם תחשבי שהבנת אין אפשרות לשכל אנושי לקלוט דבר כזה...

 

טכנית ה' תמיד היה ותמיד יהיה ומעולם הוא לא נוצר ואין בו חומר

 

עכשיו נעבור לפילוסופיה:

כל חומר צריך שתהיה לו התחלה 

אחרת על פי שינוי המסה שלו הוא פשוט מזמן היה אמור להתפוץץ

[תחשבי על הכוכבים שאת רואה אותם רק אחרי שהתפוצצו כי עבר עליהם מספיק זמן בהתפתחות

(מוזמנת לעיין במושג סופרנובה בויקי)

עכשיו אם לשמש נניח לא היה נקודת היווצרות ז"א שמאחוריה יש אינסוף זמן זה אומר שהיא אמורה כבר להתפוץץ

עכשיו תחשבי על כל היקום יש לו נקודת התחלה (אחרת הוא התפוץץ כבר)

נניח שהמושג זמן היה קיים לפני הווצרותו נכנסנו שוב לאותו ברוך...

לכן לפניו לא היה קיים בכלל מושג הזמן

אפילו לא היה מושג של מקום

(על פי המדע ההיוצרות הראשונית {מה שאלו שלא הכי מבינים בלשון המעטטה קוראים לו המפץ הגדול} היה היוצרות זמן ומרחב)

ואלוקים שלא שייך בו שום חומר כלל פשוט שהזמן לא שולט בו]

 

 

לכן

יצירה זה מושג תלוי זמן 

לפני-זה לא היה

אחרי-זה כן היה

אבל ה' היה הרבה לפני כן [מונח מושאל כי לא היה אז זמן...]

 

 

הזהרתי אין סיכוי באמת להבין....

 

 

למשל שה׳ היה קיים תמיד
זה מעבר ליכולת התפישה של המוח
לא חייבים להבין הכל

אנחנו לא מכירים שום מציאות אחרת, אנחנו רגילים שכל בעל חיים מהאדם ועד החרק הקטן נולדים באיזשהו זמן ובסוף נפטרים, זה המציאות שאנו רגילים כי כך חיינו וגדלנו. אבל מעבר לעולם הקטן שלנו יש עוד עולמות על גבי עולמות ששם הכל זה נצחיות הקב"ה זה לא בן אדם שנולד ונפטר זה משהו עליון הרבה מעבר למושגים הגשמיים שלנו.

רק שתבין שהעולם בו אנו חיים זה סתם מציאות זמנית שאנו באים לתקן משהו וללכת, אבל נשמתנו גם היא נצחית היא הרי תישאר לנצח אין אצלה מושג של מוות, איך זה יתכן, הרי אני הורגלתי שלכל דבר יש סוף??? והתשובה היא שנכון לכל דבר פה בעולם הקטן שלנו יש סוף אבל בעולם האמתי, הנצחי אין סוף. 

כי מה שאנו רואים ומכירים זה המציאות שסביבנו, אבל המציאות הזו מטעה אותנו.

 

יש הסבר מופלא של הרב זמיר כהן מה זה בעצם זמן, והוא מוכיח שזמן זה בעצם דבר שמגיע מהאדם עצמו.

אבל במציאות אין כזה דבר זמן יש דברים שחולפים והם היו אז כאילו עבר זמן ומכיון שכל הזמן קוראים דברים הדם שלנו זורם וכדו'... אז כל הזמן אנחנו מרגישים שמה שהיה מקודם זה לא מה שעכשיו וזה בעצם חלופה של דברים [בקיצור תשמעו אותו תבינו הככל, אני פשוט לא יודע להסביר בדיוק את מה שהוא אומר]כ

ומכיון שבשמים אין את זה, אז אין שם בכלל את המושג זמן, זמן זה מושג שלנו הבני-אדם אבל באמת אין כזה מושג רק שאצלנו כל הזמן מתחלפים דברים, אבל שמה לא מתחלפים דברים לכן אין בלל כזה מושג מושג זמן.

 

בקיצור:

תשמעו אותו תבינו הכל...

אני גם אחת כזאת שלא משנה מה היא תעשה היא תסתבך..

אם באלךך,, אני כאן..

 

אז למה שאתה לא?

זה לא אומר שהוא לא מקבל אותו, אתה מתכון איך להשפיע עליו? שאלה קשה אולי תדבר אל ליבו ברוגע אבל בשום אופן לא לתקוף גם אם זה מאוד מפריע אחרת זה יכל להיות יותר גרוע!!

אותנו...אנחנו הבנים שלו ה' תמיד אוהב אותנו! לא מקבל את כל המעשים אבל אותנו ה' תמיד אוהבמחכה לנו ומקבל בזרועות פתוחות.
לדעתי האישית

נמצאים בוא משפיע.

אנחנו מחפשים את הדרך שלנו בחיים וגם הוא.

יכול להיות שאתה מצאת את שלך והכל אחלה אבל אח שלך עדין לא, ויכול מאוד להיות שהדרך שלך בחיים שונה משלו, גם הדרך בעבודת ה.

תן לו למצוא את דרכו, תהיה שם כשצריך אבל  לא בכפיה.

ותזכור שזה ממש שיא הטבעי...

ואל תיקח את זה בתור קשה, זה פשוט חלק מתהליך מצוין ב"ה

בהצלחה(אשריך שאתה מקפיד, בהצלחה)

 

חושבת שלא להעיר לו, אני תאומה וכל אחד שונה..
לתת לו למצוא את דרכו גם אם מצדך זה קשה
אם יש שאלות בכיף

לאהוב לאהוב ועוד פעם לאהוב. 

זה רק יהרוס לכם את הקשר, אני יודע שאני שונא שמעירים לי על הלכת וכאלה, וגם אתה כתבת שזה לא משפיע עליו אז אין למה...

לאו דווקא לו.

 

אם הוא נכנס לך לחיים זה סיפור אחר.

 

אבל אם לא תשתדל להיות בסדר כמה שיותר

 

לא בשבילו - בשבילך

כשאני רואה מישהו שקרוב אלי שעושה משהו לא טוב קבוע ואני יודע שלא יעזור שאני יעיר לו... אני מחפש מה לתקן בי, עובד על להיות אדם יותר טוב, ובסופו של יום זה משפיע עליו חזק מאד!!
האוירה הכללית שאדם משרה כל כך משפיעה על הסביבה שלו, שכמה שאדם יהיה אדם יותר טוב (בעיקר בבין אדם לחברו...) הסביבה שלו בלי לשים לב תתנהג בצורה הרבה יותר טובה!!

א אתה מבין שאם תלחץ זה יגרום לאנטי
ב יש דברים שאתה לא מסוגל לראות אותו עושה, ואתם מתווכחים.
ג כשאתם מתווכחים הוא אתם לא מגיעים לעמק השווה.
ד אתה מרגיש שאתם לא משדרים על אותו גל.
ה אתה מרגיש לא בסדר כי הוויכוחים לא משפיעים עליו


לענ"ד:

א אני חושב שזה לא רק זה, אלא כמו שאתה לא רוצה שהוא ילחץ עליך, ככה גם אתה אל תלחץ עליו.
ב למה אתה לא מסוגל? למה זה מפריע לך שהוא ככה? אני מבין שהוא אח שלך וזה כואב לך לראות אותו ככה, אבל למה זה מפריע? ושים לב להבדל בין כאב מתוך אהבה ודאגה לאח שלך, ובין מפריע לך אישית.
ואם זה מפריע (שים לב שלא רק כואב) אז אולי תבקש ממנו כטובה שלא יעשה את זה.
ג המטרה בוויכוח היא לא להגיע לעמק השווה, אגב זה לדעתי מוציא את כל הכייף מהוויכוח.
ד אם זה המצב בוויכוחים, תנסו לרדת לשורש של הפער בינכם
ה המטרה בוויכוח היא לא להשפיע על הצד השני, המטרה היא להעשיר את הידע שלך, ולהבין למה הוא חושב ככה.

לדעתי מה שאתה יכול לעשות זה,
א לכבד אותו, ולכבד את הדיעה שלו, גם אם אתה לא מסכים בכלל
ב אם יש משהו שמפריע לך (לדוגמה שם מוזיקה לא יהודית), תבקש ממנו, כטובה ממש לא כאילו הוא חייב לך משהו...
ג אח"כ אם בא לך, תתווכח להנאתך, לא מתוך רצון לשנות אותו, ולא מתוך רצון להשפיע עליו, אלא מתוך רצון ללמוד, ומתוך רצון להבין למה הוא חושב ככה (כי לך זה נשמע לא הגיוני). אח"כ הוא אולי באמת ישתנה, אבל זה ממש לא המטרה.

תהיה את מודל לחיקוי בשבילו..זה מספיק

הוא מגדיר אותי אצל חבריו:

צדיק יסוד עולם.

עילוי.

אחד מל"ו.

ועוד הגדרות שונות

[וגם אם לא תראה את זה כך] 

יש בו צד שמקנא בך שאתה מצליח והוא לא.
אולי הוא גם לא מודע לזה וזה בתת מודע שלו
בכל צחוק קיימת טיפת אמת.אז יכול להיות שבתוכו פנימה הוא מאוד רוצה אבל לא מצליח למצו את הכוחות שבו להיות חזק ולעמוד בנסיונות וקשה לו לראות את התאום שלו כן מצליח

יכול להיות שאם היה לך יצר הרע גדול כמו שלו,
היית מקפיד הרבה פחות ממנו
ואם היה לו יצר טוב כמו שלך
הוא היה מקפיד הרבה יותר ממך

אתה לא יודע כמה קשה לו וכמה הוא מצליח למרות הכל
וכשהיצר הרע גדול העברות שעושים נחשבות פחות גדולות כי מתחשבים בקשיים של האדם

תאהב אותו כי הוא אחיך,
ותזכור שכשם שמצווה לומר דבר הנשמע כל מצווה לומר דבר שאינו נשמע

ושוב תזכור, יתכן שהמעט שהוא עושה בעבודת ה׳ שווה הרבה יותר ממה שאתה עושה אז תכבד אותו ואם אתה רוצה בטובתו תתפלל עליו.

בסופו של דבר תסמוך על ה׳ שנתן לו בחירה חופשית, שהוא (ה׳) יודע מה הוא עושה.

אבל אני מתמודד בצורה שונה, אני פשוט חורש למה אסור לעשות עברות למיניהן  ואני פשוט לא עושה כי אני מבין מה ההשלכות...

זה רק ה׳ יודע.
ואתה גם לא יכול לדעת כמה מההצלחה שלך להתגבר זה בגלל עזרה מה׳ וכמה זה בגלל המאמץ שלך ויכול להיות שלאחיך ה׳ עוזר הרבה פחות

שלי אוסר לדבר סתם עם בנות

אל תתערער בכך. רק לצורך שידוכין. הלוואי על כולם..

היית רוצה שהוא ינסה לשנות אותך?

 

(ברור שאתה רוצה בטובתו, אבל לא צריך להכנס לו לחיים)

רגע, אני אפתח עוד כמה חלקים מהסיפור.

אנחנו שלישייה הכי גדולים. אני הוא ועוד אחות.

אני- הכי דוס

הבת- לא נפלה רחוק מהעץ. (יעני די דוסית).

האח- "מזרוחניק" יעני מזלזל בה-מ-ו-ן מצוות בכל מיני תואנות שאני ביחס לחבר'ה הכי צדיק, או כולם עושים ככה, או זה כיף אז עושים.

וזה לא סתם רק הוא, אלא הוא משפיע על אחיי הקטנים:

מלמד אותם כל מיני שטויות כדוגמת כל מינימותגים, דברים שתעשה כשתהיה גדול ועוד.

והכי גרוע זה שהוא עבר מדיבור- למעשה, הוא סיפר את הילדים בבית ופשוט בהדרגה הוא הוריד להם מעובי הפאות עד שמילד שהיו לו גוזמבות השאיר לו כמה שערות, ואז גם אבא שלי נכנס לתמונה.

(וואי, אז פרקתי עליו- על אחי בצורה מטורפת, צעקתי עליו שמה שהוא עושה זה דומה למה שהנאצים והציונים עשו ליהודים אבל אז הוא נפגע עד עמקי נשמתו).

אז בעצם אני גם מפחד שהוא יגרור אחרי הרכבת שלו עוד אחים. 

גם לי יש אחות שהיא די פחות דוסית ממני ובכל זאת אנחנו מאד קרובות גם בגיל וגם נפשית.

היו לי תקופות בחיים שהייתי מעירה לה/ אומרת לה תוכחה בציניות- חצי צחוק כזה, וכדומה.

זה ממש לא היה טוב- לא בשבילה, לא בשבילי ולא בשביל הקשר בינינו.

לאט לאט אני מרפה, ומשתדלת לא להעיר כלום- ובמיוחד לא בצורה ״עוקצנית״.

אם אני מדברת איתה על משהו כזה, אז זה מתוך מקום של התמודדות של שתינו, מתוך מקום של חברה אוהבת (ולא מישהי ״מעליה״). אני בעצם פותחת את ההתמודדות שלי עם הנושא הזה (למשל צניעות) ואז שתינו משתפות קשיים ושאיפות- וזה עושה הרבה טוב ומחזק את שתינו!

חוצמזה למדתי בשנים האחרונות ש״מידת הדוסיות״ כפי שאנו מבינים אותה לא אומרת הרבה על המידות של אדם, על הקשר שלו לה׳, על ההשתדלות והמלחמות שלו. אז אני מעריכה אותה בלי קשר לזה שהיא פחות מקפידה ממני ב... , כי באמת יש המון מה להעריך בה ולאהוב אותה בלי קשר. 

ותמיד לזכור שאני לא אלוקים ולא אחראית כל הזמן לבדוק את מצבה הרוחני. אני לא ״השופט״ בנושא הזה.

ועכשיו ב״ה אפשר לומר שיש לנו קשר אוהב, מקבל ומצויין- שבו אפשר גם לשוחח ולשתף בהתמודדות ובשאיפות בתחום עבודת ה׳ 

ביחד.

בהכל היינו היחד:

בבטן

במעון

בגן

בת"ת

בת"ץ אחה"ץ

ורק שנה שעברה נפרדנוו לישיבות שונות.

אז סך הכל עם כל המריבות אנחנו החברים הכי טובים...

ותתפלל על זה אם זה חשוב לך

אח שלך אבוד וזקוק לחבר למישהו שיהיה שם בשבילו.אל תרחיק אותו ממך!
אתה אוהב אותו? אם כן תיהיה שם.

למדתי שכמה שנראה לי שלהוכיח ולהעיר לאנשים שאני הכי אוהבת וזה בא ממקום אמיתי יעזור זה פשוט לא נכון אולי בחלק קטן.כהצד השני רוצה מאוד לשמוע ופתוח לשמוע.
לא זוכרת איך הולך המשפט שלא להגיד מה שלא יקשיבו

מה כן?להיות שם בשבילו!נוכח מבין מכיל מקשיב מקבל.אממה יש גבול-אתה לא תעשה משהו שנוגד את העקרונות שלך בשבילו. אתה לא תקבל את המעשים שלו אבל תקבל אותו (דג- עבדתי עם ילדים שעישנו ואני מתנגדת לזה מאוד, אם הייתי כל היום אומרת להם שזה רע ולא בסדר הייתי מרחיקה אותם וחא יוצא מזה כלום. קודם כל לידי לא מעשנים, כשעישנו פשוט הלכתי.לא מנסה לשנות אותם (כן מאוד! אבל לא בכח) כשראיתי ילד מעשן פעם ראשונה הסתכלתי עליו בעצב ובעניים שלו יכולתי לראות-אני מצטער נפלתי אני לא רוצה להסתיר את זה ממך אבל אני רוצה שתדעי שזה משהו שאני עושה ובבקשה תמשיכי עדיין לאהוב אותי. הסתכלתי עליו במבט אוהב ועצוב שידרתי לו אני אוהבת אותך ולכן עצוב לי כי איכפת לי ממך כל כך ואז הלכתי כי לידי לא מעשנים. ובכיתי והתפללתי עליו. קיבלתי אותו ואניאוהבת אותו אבל לא את המעשה.ד"א- מאז פתחנו ביננו את הנושא והוא סיפר לי שהוא מנסה להיגמל וממש שיתף אותי בקושי ובתהליך.אם הייתי אז מגיבה לו בשוק ואומרת עלייך אני לא מאמינה ויעני מוחקת אותו הוא גם היה מוסיף מגננות גם ממשיך גם לא משתף אותי-נראה לי)

אל תשכח אתה לא אבא שלו ולא אמור לחנך אותו אז אל תנסה כי לא תצליח וזה לא התפקיד שלך.

תחשוב מה ה' רוצה שתיהיה בשבילו.

בקשר להשפעה שלו על האחים זה עסק של ההורים שלך ולא שלך.
תיהיה אדם טוב והאחים שלך יראו וירצו לגדול להיות כמוך ותנסה לקרב אותם באהבה.לא לכפות.
מקרבים באהבה, ואולי זה לא התפקיד שלך בסיפור...
אשריך צדיק!

מנסיון(=

שכל אחד בע"ה ימצא את הדרך שלו

וזה לא ככ קשור

אבל 

המלצה קטנה

אל תהיו באותו ישיבה/ביצפר אנערף

99% הצלחה 

אז אתה יותר מקפיד, זה לא אומר שהוא גם חייב להיות ככה. וגם שלכל אחד יש את הבחירות שלו, וזכותו.
את החינוך תשאיר להורים שלך.

ועדיף שלא תתוכח איתו אלא תבלע את זה ותבליג; אבל אתה כן יכול להעיר להורים שלך על מה שקורה עם אח שלך שידעו ויטפלו.

כדאי לדעתי לנסות כמה שיותר לשמור על קשר טוב ופתוח.

יכול להיות שהוא בתקופה של בירור וחיפוש ואם וכשבע"ה הוא ירצה לנסות להקפיד יותר על דברים מסוימים הוא ירגיש בנוח לבוא ולהתייעץ איתך על זה...וגם תנסה לקבל את זה שלא בטוח שבסופו של דבר הוא ירצה להיות כמוך. גם אם לדעתך הדרך שאתה בוחר היא הנכונה.  עוד טיפ חשוב-תשתדל להתמקד בדברים הטובים שיש בו.. כי מה שמתמקדים בו גדל (לטוב ולרע...)

 

בהצלחה!

אתה תמיד צריך לזכור שיש בגיל הזה הרבה נטיות של להיות אנטי והרבה לישאול למה ואני אומרת לך את זה ממקום אמיתי כי גמאני מדברת עם בנים אבל ממש משתדלת להתקדם בדברים אחרים ולעבוד את ה' כמו שצריך....ואני רוצה להפסיק אבל לא כי זה ממש ממש קשה ליי...קיצצצ רציתי להגיד שהוא מתבגר וזה נורמאלי מאוד מאוד שיהיה לו את האנטי הזה ובאמת אתה צריך להבין אותו כי זה ממש קשה ואני חושבת שתוכל לעזור לו אם תדבר איתו מהלב באהבה בלי כעס ועצבים ובגובה העיינים ואולי תוכל לשנות משהו וגם אם לא, תמיד תראה כלפיו אהבה ושאתה מקבל אותו כמו שהוא..האהבה לפעמים והרבה פעמיים יכולה מאוד לקרב...זהו אני רואה אתזה על עצמי ועל חברות שלי ועל האחים שלי וזה הדרך היחידה שכולכך הצליחה..

אין מה לעשות ככה זה בגיל ההתבגרות- כל דבר קטן נראה ענק ועוצמתי. פשוט לדבר על זה עם אנשים קרובים ולדעת את התכלית, ולהיאחז בתורה הקדושה!

כמו שמישהו רשם בשירשור אחר זה שהכל קשור לאמונה!!! צריך להאמין שאנחנו פה בתפקיד בעולם וכל קושי זה מכוון בשביל לעלות אותנו מדרגה ושה' מסתכל עלינו כל רגע במליון עיניים ותמיד איתנו ועוזר לנו ומקשיב לנו!!!! ורק מחכה שנבקש ממנו ונדבר איתו!!! וחשוב לדעת שהוא אוהב אותנו ורוצה לטובתינו. הכל הכל לטובה!!!!!!

אתה יכול לעיין בשרשור למה החיים כאלה קשים.ותאמין לי שהחיים שלי יותר קשים משלך

<צ>

חיים קשים זה לא משהו שאפשר להשוות. אז בבקשה.

וחוץ מזה אם כבר-.. נשמה! ככל שתסתכלי על החיים שלך כגרועים, ככה הם יהיו!!! תחליטי שכל יום את מסתכלת או כותבת או אומרות (וכו..) שלושה דברים שטובים בחיים שלך1 הכל ישתנה! זה ממש בחירה שלך!!!

בהצלחה!!

ואני ממש מחוזק נ נח

בשרשורים הקודמים, טחנו את הנושא הזה כבר ישר ואפוך, אני מרגיש שכל דבר שאני יכתוב זה פעם המאה שאני כותב את אותו סגנון [הם לא ישנים אתה יכול לדפדף קצת ואתה תמצה את זה].

 

 

התכוונתי ללבוש צנוע 

היא ממש קשה . היא לא מבינה . 

וגם שתדעי באופן כללי שיש הלכות מאוד ברורות בכיבוד הורים ולא כל מה שהיא אומרת לך לעשות את חייבת לעשות.

אשרייך שאלו השאלות שלך, שניקר בהם שכל מגמתך זו דרך השם, אני מקנה ביראת שמים שלך.

 

כעקרון אסור לך לשמוע בקול אמך בהלכה ברורה, אבל פה זה צריך חכמה גדולה שלא לשמוע לה ובד בבד גם לא לפגוע בכבודה \ להתחצף, זה נורא קשה אני יודע, אבל החכמה לדעת ללכת בין הטיפות .

ואם הקב"ה העמיד אותך בנסיון הזה סימן שהוא מאמין בכוחך שאת זו שיכולה לעמוד בו וזה מדליה מבורא עולם, [כמו שבצבא מי שמקבל את התפקידים הקשים סימן שהוא יותר בכיר ויותר חזק].

 

כמובן צריך להשתדל להתווכח כמה שפחות, ואני מאמין שאם תכבדי אותה בשאר הדברים [בלי קשר לצניעות] וכך יהיה לך איתה קשרים יותר טובים ובריאים ועל ידי זה בע"ה תפתחי את ליבה.

 

ולסיום הדבר שהכי הכי חשוב ושהכי יכול לעזור [אפילו לשנות עולמות]

זה רק התפילה כל הזמן תתפללי כיאה לבת של מלך שבכל דבר פונה אל אביה האוהב.

ותדעי לך שאלו התפילות שהקב"ה הכי אוהב. לשמוע את ביתו שכל כך רוצה את רצונו וזה קשה לה.

וזה גם יכול להיות לך סנגוריה לפני הקב"ה בראש השנה הבעל"ט.

 

באמת תודה ,חיזקת אותי ממש!!

פתחת לי עופקים חדשים... וגרמת לי להתבונן בעוד דברים חדשים...

שכן בתורה נסמכה שבת לכיבוד אב ואם כדי ללמד שיש דברים שההורים יכולים לומר ואתה יכול לסרב להם כי הם סותרים את.ההלכה.
כמובן שאפשר לומר להם בשקט שזה נגד ההלכה וזה....

ההלכה גוברת על כיבוד הורים כמו שכתבו כבר "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמֹרו אני ה'"

אבל אם את שואלת אותי (אני לא פוסק או משהו בסגנון..) תנסי להסביר בכבוד שזה אסור ואם היא לא מסכימה תעשי כדעה הכי מקילה בהלכה.

וד"א- כל הכבוד שזה מה שמטריד אותך! זה לא מובן מאליו!

תודהה ענקית לכולם , חיזקתם אותי הכי בעולם !! אין על עמ"י בעולם .

להם אלא לקיים את ההלכה כי גם אנחנו וגם ההורים שלנו חייבים בכבוד ה '
בהצלחה !!

לא בעיה שלך בלבד.. אם זה מעודד אותך

למצוא כל מיני דברים שיעזרו לך, כמו מוזיקה וזה....
החומר בכיתה ח' לא ממש קשה

אולפנה שזה מה שחשוב שם, אז הלימודים לא כל כך משנים, ממש חשוב הרעיון...

 

עדיין לאן אני רוצה ללכת ואני מפחדת שזה מה שידפוק אותי...

הקב"ה לא הוריד אותנו לפה בשביל שנשב רגל על רגל או בשביל לפרוק את השעמום שלנו על הפורומים של ערוץ 7.
אדם ירד לפה בשביל לעבוד!! לא סתם לעבוד, לעבוד קשה!!! יש לכל אדם שליחות למלאת.. אם הוא מת והוא לא עשה את השליחות, וואלה באסה לו...
אז מה את מתפלאת שקשה לך?! אם את באמת רוצה לעשות רצון ה' בעולם, אז תתגברי על הקשיים, יהיו בלי סוף נצחונות על היצר, והופ ישר לגן עדן... יעשו קבלת פנים יפה, "הגיע מישהו שמילא את השליחות שלו!!!!"... ואפילו לא תצטרכי לחזור לפה בגלגול...
קיצור, הקשיים נועדו בשבילנו לקדם אותנו, להביא אותנו למילוי השליחות בעולם, וגם לפעמים לעורר אותנו שלא נשכח את טעטע...

אני מכירה את ההרגשה וגם אני שונאת אותה.

פשוט כשזה קורה לי אני חושבת שזה ניסיון ושיצר הרע גורם לרצות למות, ואני אומרת שאני לא אתן לו לנצח. אני יותר חזקה, ה' מנסה אותי.

אני לוקחת נשימה ומחייכת וזה עוזר 

 

 

 

 

 

                                                            יום טוב

לדעתי הכל סובב סביב אמונה, כי כשאדם מאמין שה' פה איתנו ורוצה בטובתו ועוזר בכל מצב וגם מה שכביכול נראה לנו רע זה תכלית הטוב (לצורך הרבה דברים, גם לצורך התיקון שלנו בעולם כמו שהקדימני בוזגלו#)

גברת הכול לטובתך את בת של מלך.

בשבילי ספרי אמונה (בפרט של הרב ארוש) זה כמו סמים, אני נהייה מסטול מרוב שמחה 'שיכור ולא מיין' 

 

מת על הקב"ה אוהב אותו.

רק תזכרי שהכול ניסיונות והכל לטובתך...

 

או שאת סתם מכניסה את עצמך למצבים כאלה??? הרי אם תתבונני כמה את מאושרת את תגלי שאת הבן-אדם המאושר ביותר בעולם, יש לך משפחה חיים אוכל מי צריך יותר מזה ואם יש לך עוד אז זה כבר בונוסים בקיצור מיליארדרית.. 

כדאי שתקראי את 10 עיוותי החשיבה שפיתחו ד"ר דיויד ברנס וד"ר אהרון בק (זה יסוד עצום בתורת הפסיכולוגיה ונפש האדם)

אבל מניסיון כל הפסיכולוגיות למיניהם הכל כבר כתוב בספרי אמונה למיניהם והם הדברים שהכי עוזרים (תלוי גם איזה ספרי אמונה)

 

העיקר לקחת את החיים לא לעשות סיפור מכל דבר לזרום ולהתפנן

ומדכא בהמון משלך ועדיין אני שמח וצוהל. כי אני אומר- הכל מהקב"V! הכל לטובה!

אבל עדיין הם לא כאלה קשים, אם ה' הביא את זה סימן שאנו יכולים לעמוד בזה

את אינך מכירה אותי, אבל אני יכול לומר לך שבחיי האישיים עברתי הרבה התמודדויות שונות ומשונות, וגם אני צעקתי לכל עבר - "למה ה' עושה לי את זה?". ראש הישיבה שלי אמר שכאשר מסתכלים על המציאות הקשה בעולם ושואלים את מילת השאלה למה (עם קמץ בלמ"ד), אז לא מקבלים אף פעם תשובות, כי למה זו מילת שאלה שמלאה בהתרסה. אך אם האדם שואל למה (עם שווא או צירה בלמ"ד), ז"א - לאן זה מוביל אותי, אז הוא ימצא את התשובות לכל שאלה ושאלה.

זה בדיוק ההבדל בין "הכל טוב" ל-"הכל לטובה". קשה להסתכל על העולם ולומר שהכל טוב כי יש הרבה קשיים ורוע, אך בפרספקטיבה רחבה יותר מתגלים ניצוצות של אור הבוקעים דווקא מתוך החושך הגדול.

אתן לך דוגמא קטנה מחיי - סבי (מצד אמא) וסבתי (מצד אבא) נפטרו שבוע אחרי שבוע, אני לקחתי את זה מאוד קשה. לאורך כל השנה שלהם העברתי שיעורים לעילוי נשמתם וככה הבנתי שהייעוד שלי בחיים קשור בחינוך והוראה. אילולא המוות שלהם לא הייתי מגלה בי את הכוחות ואת היכולות הללו. כמובן שהייתי שמח לגלות זאת מבלי שהם יסתלקו מן העולם, אך אין ברירה ורצה ה' לגלות לי את ניצוצות האור מתוך החושך הגדול. על אותו העיקרון אפשר להסתכל על השואה האיומה - באותה נקודה זמן היא הייתה קשה ומייאשת, אך כיום (לאחר שנים) אפשר להבין שאילולא השואה לא הייתה לנו מדינה עצמאית.

לסיכום - יש דברים קשים, אך אם יודעים לצפות לדברים טובים מתוך כל קושי, אזי הרבה יותר קל להתמודד.

תאמיני בעצמך, למרות הכל החיים שווים את זה!

"אמר ר' שמעון בן לקיש: יצרו של האדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו, שנאמר, צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו (תהילים לז, לב) ואלמלא הקדוש ברוך הוא, שעוזר לו (לאדם), אינו יכול לו, שנאמר ה' לא יעזבם בידו ולא ירשיענו בהישפטו (תהילים, שם).

ואין רשע כמו מלאך המות שתמיד מחפש היכן אפשר להפיל אותך לשאול.

והוא גם יצר הרע שיש לו את כח ההתמדה שכל עוד שהאדם חי הוא לא מרפה.

אך אל לנו להתייאש זהו כל התחליט לכבוש את היצר ולהשתמש בו לדברים טובים.

 

לכבוש זה לא להרוג את היצר, יש לשים לב להבדל!

לכבוש זה לשלוט בו ולנתב את הכוחות לצד הטוב, ואת זה עושים ע"י התורה הקדושה שהתורה מורה לנו את הדרך.

שנאמר בגמרא בקידושין דף ל: "אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, בניי, בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו, שנאמר: 'הלא אם תטיב שאת', ואם אין אתם עוסקין בתורה אתם נמסרים בידו, שנאמר: 'לפתח חטאת רובץ', ולא עוד אלא שכל משאו ומתנו בך, שנאמר: 'ואליך תשוקתו', ואם אתה רוצה אתה מושל בו, שנאמר: 'ואתה תמשל בו'"

 

אין שום יאוש בעולם כלל! ועדיין יש תקוה כי אין סוף לרחמים של הקב"ה וכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן.

 

יש מספיק רבנים ורבניות, מספיק ספרים והרצאות שניתן להתחזק מהם ולקבל מהם עצה.

אנחנו עכשיו בימי אלול בהם הקב"ה יותר קרוב מכל שאר השנה וזה הזמן להתקרב אליו ולזעוק לבקשת עזרה

 

בהצלחה!

 

ותאמיני גם שה קשה שמה שהקב״ה הקושי שהוא הביא לך מתאים רק לך ! ואת בנאדם אדיר!! שמסוגל

דווקא החיים שלי דבש

אין לי כח להביא, אבל את יכולה לחפש באינטרנט בטוח תמצאי...

הוא גם ככה יודע שהוא צודק.

אבל אם אנחנו חוטאים-אז בשבילנו -כדאי שנהיה מודעים לזה ונעשה תשובה, והוידוי הוא חלק מהתשובה. ואם אנחנו לא עושים תשובה אין כ"כ טעם בוידוי- כטובל ושרץ בידו, אז אין פלא שהוא מרגיש מדוכא שהוא תמיד טמא. בטח שהוא תמיד טמא אם אפילו לפני שהוא טובל הוא לא משליך את השרץ.

וזה שתיקנו לנו וידויים זה מתוך ההנחה שאנחנו עושים תשובה ורק מחפשים את המילים. בעיה שקיימת עם הרבה תפילות.

 

(ואם אנחנו לא צריכים לעשות תשובה-אז באמת ה' רוצה אותנו בלי וידוי. ואגב, בכל מקרה-ה' רוצה שנהיה שמחים. בספר נחמיה (ח') מסופר שהעם הבכו והתאבלו בראש השנה על חטאיהם (ובהחלט היה להם על מה), ונחמיה ציוה עליהם לשמוח-"לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעזכם".-כלומר תהיו שמחים כי קדוש היום לאדונינו, ומכאן אתה לומד איך ה' רוצה אותנו-אוכלים ושותים ושמחים. אלא שמה שעיוותנו אנחנו צריכים לתקן, וזה תהליך קצת כואב לפעמים.)

אני לא בטוח שהשיר נכתב כטרוניה לקב"ה

לא פחות מסתבר שהשיר נכתב כביקורת על תפיסת הווידוי של האדם

 

וחוץ מזה, אני לא מתיימר לקבוע מה הצרכים או הרצונות של אלהים. 

 

ואפילו יש על זה יופי של קטע של הרב קוק בשמונה קבצים א קכט אני חושב.

טוב אולי הוא לא בדיוק מדבר על זה אבל זה משמש השראה מעולה 

בס"ד

אעשה זאת במקומך

שיר זה נכתב על ידי הרב אלחנן ניר.
אחד השירים החזקים ביותר שלו.

מי שנפלה עליו מפולת עשיר הראשון בספר הרב אלחנן ניר

יש מלא על בית המקדש וכו' חוץ מוידוי עצמו שמתרכז בחטאתי וכו' אין הרבה

אתה מסתכל על הקב"ה כמו איזה ילד מסכן שאבא שלו אוסר עליו דברים והוא עושה אותם ואז הילד כל הזמן עסוק בלרצות את אביו

 

א. לא כל הסידור הוא אשמנו בגדנו וכו'

 

ב. הקשר בינינו לבין הקב"ה הרבה יותר עמוק מהשכל הקטן שלנו

 

ג. "משחק התפקידים הידוע" אם זה בא לך ממקום כזה אז כבר אני לא יודע מה להגיד על התפילה שלך

 

ד. אנחנו אשמים? לעולם? שברת - שילמת