פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 591)

תלוי בעמותה... תלוי בגיל שלך ...

יש עמותות שיש להן סניפים ןאפשר להצטרף לזה שקרוב לבית שלך ומשם לצאת לפעילויות (קו לחיים)
יש עמותות שנפגשות במקום מסויים ומשם יוצאים לפעילויות (להושיט יד)
כל עמותה והדרך שלה, את יכולה ליצור קשר עם מוקד המתנדבים ולברר הכל

יבנה יבנה יבנה המקדש...(וציור של בית המקדש ואז תכתבו איזה משהו לא יודעת מה....)

 

אולי אחרי זה יהיו לי עוד רעיונות 

כאלה שלא קשורים למחזור נגיד

זהירות שמיניסטית לפניך או שמיניסטית בדרך כולן קורעות לה ברך...(זה היה רק דוגמא)

אבל בעיקרון תחשבו על איזה משפט חזק או משהו שקרה לכן בדיחה של השיכבה או משהו בקטע הזה נגיד אצלינו כתבו כולם יוצאים לטיולים בישביל הנוף אנחנו בישביל האוכל...(כי השיכבה שלנו כל היום טוחנות ומדברות על אוכל...)בקיצור תעשו משהו בסגנון(ואי אני מקווה שהבנת את הניסוח שלי...)

אבל אם אתן לא מסכימות אחת עם השניה אז אל תכתבו משהו כמו לא היה לי מה לכתוב אבל רציתי חולצה....

בהצלוחה!!! 

אם כן... תודה

שלך גם ממש מתוקה! שאיפות גבוהות(תרתי משמע)

יואו החתימה שלה באמת יפה!!!

על הורים ששנים התפללו לבן ורב בירך אותם בבן מתוק, אבל הוא נפטר אחרי שנתיים.

האמא הבוכייה באה לרב ושאלה למה זה קרה???

אז הוא סיפר לה שהתינוק הזה היה בגילגול קודם...

לא זוכרת כל כך

אבל משהו כמו נסיך שהתגייר אולי??

או אולי יהודי שגדל בארמון של גוי??

איכשהו, הנסיך היהודי הזה בילדותו שתה חלב גויה (ינק זתומרת...).

אז התיקון שלו היה שנתיים לינוק חלב אישה יהודייה.

כפרה, זה עניין של נשמות, ואת נשמה מהממת אבל בחיים אי אפשר לדעת חשבונות שמיים...

צריך להיות שנתיים אצל יהודיה

יש את היעוד שלו, וכל אחד בא לעשות את היעוד שלו, לאחד זה יקח שבוע ולאחר זה ייקח מאה שנה. אבל צריך לזכור שבסופו של דבר אנחנו לא מבינים את הקב"ה.

לדעתי כל אחד ומה שמכתוב לו מלמעלה

עוד לפני בכלל שהם הספיקו להגיע לחודש שמיני?

אז היעוד שלהם היה לגרום לאישה לסבול 8 חודשים?

ואולי רק כדי להיות בבטן של יהודיה או להעניש אותה....

במשו עם ארבע- או כשהתינוק בן ארבע שעות או ארבע ימים או ארבעה חודשים...

לא זוכרת איזה מביניהם

מאז שהנשמה נכנסת יש בעיה הלכתית לפגוע בילד אולי שלושים יום. אני די בטוחה שלא אף אחת מהאופציות שהבאת...(רק לדייק עובדות לא אישי)

הם נשמות שהיו צריכות תיקון... 

לא יושבים עליו שבעה בגלל שעדיין לא נחשב אדם ואולי גם כי לא הייתה בו נשמה

לפעמים יש נשמות שיורדות לעולם כדי לתקן עוול שהם עשו בגלגול הקודם.יכול להיות שתינוקות שמתים הם נשמות של רופאים שהרגו תינוקות..

ונראה שאתה חושב שלתינוק יש צער ממיתתו השאלה היא כלפי ההורים.

התינוק עוד לא נולד בכלל, הוא לא מת, הוא פשוט כמעט נולד...

לדעתי כן בגלל ש-אני מכירה מישו שנפטר לי שהיה קרוב אליי וזה ממש ממש חיזק אותי ובגלל מה שקרה

אני חזקה היום ב''ה.אני לא אומרת על זה תודה,כי זה קשה מאווד!אבל זה חיזק אותי

חח כע סליחה נשמה בטטעות כתבתי תסתכלי במקום תסתכל 

והמסקנה היא שיש מצב כזה שבנאדם בא כדי לחזק מישו על ידי המוות שלו

זה גורם לפסיביות כבדה.....

'הייעוד שלי בחיים  זה למות. אז החיים הם כלו!  הם רק  מחלה שמתים  ממנה....
ישנה גישה פלוסופית שכל מה שהאדם עושה זה מפחד למות... לא לגמרי מדויק.... אבל ברור שלא  כל העשייה היא לשוא כי מתים בסוף ואולי זה היעוד....

גם בהסתכלות כלפי אדם אחר.

מוות וחוסר חיים זה דבר רע!!!! רע!!!!

הקב"ה יודע מה הוא עושה..

חוץ מזה, שאנחנו כבר יודעים שהחיים הם לא הסוף וההתחלה.. הם רק איזה אבן דרך מאוד קצרה.. יש את הנשמה, היא נכנסת לגוף הגשמי ואח"כ יוצאת ממנו ואז הולכת לעולם הנשמות ותחיית המתים וכו' (יש הרבה סברות בעניין)
אבל החיים פה בעוה"ז הם רק חלק מתהליך גדול..וזה כרטיס כניסה לאח"כ.. אז אותה נשמה הייתה פה בגוף גשמי, והלכה לשלב הבא..

(איזה תשובות חשבת שיענו לך פה על - למה תינוקות מתים בלידה? אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים)

שיש סברות לכאן ולכאן, ואצלי התוצאה היתה דווקא א ולא ב. אז אם הסברות שקולות, הניסיון בהחלט יכול להכריע.
יש מקרים שהניסיון הופך לסברה בפני עצמה - אם מתארים קצת את האדם שעבר את הניסיון, בהקשר של השאלה - ואז אפשר אולי לדעת מה הגורם לתוצאה, והשואל יסיק משם מסקנות לגבי עצמו.
ואני מזדהה מאוד עם הרצון לנסות הכל בעצמך...

שמשיהו שחווה איזושהיא סיטואציה,
אז משהו שעבר דבר דוומה,יכול חעור לאותו אדם שלא ניסה את המצב..

וזה עוזר לו.

שבוחרים מוסד לימוד,שואלים אנשים ועצות ודעות,
למה?
כי אנחנו לומדים מאחרים(:

וגם מעצמנו ,אין ספק..

אבל ברגע שמישהו אוצר לך מנסיון שלי,
אחלה רוצה לעזור,
ברור שלא אחד נסיון שונה מהאחר..
ולכל אחד קושי אחר..

אבל בסך הכל אנחנו בני נוער.באותו מצב,

אז בגלל זה אנחנו שואלים אנשים שלא שונים מאיתנו (:

תמיד זה טוב,לא להסתבך. (:

לשאול רב ולדעת את ההלכות..(:

ככה הכי בטוחים,ואין ספק שנסיון של אחרים זה גם משהו שאנחנו צריכים לשמוע,עכשיו תחליטי מה באלך להכניס וליישם ומה ללא (:
העיקר שאת ההלכה לומדים ..
מקווה שהבנת

וכל הכבוד על החשיבה

כאילו, אין תשובה

כבר שבועות

גם מהנסיבות שנכנסות ניקיות רק שהן לפחות כמה חודשים פה..

בכל מקרה,התחלפו המנהלות..


@קול דממה

כמה חודשים טוביםם

תפנו אלי במסר

ביום בהיר נחמד את נכנסת לפה ושוטפת במבול של שאלות! חחח
זה מאוד ראוי להערכה! אני נהנת מהשאלות שלך אני מחכימה!
אשרייך !

לגבי השאלה-
זה שיש קשרים במשפחה,לא חייב להיות תמיד במגע.
וכי לא קרו מקרים עם בני דודים?
יש הלכה,לפי ההלכה אב וסב מותר בנגיעה. אח/אחות אם זה לא חיבה אז מותר.
כל מקרה,אסור לגעת בגבר זר,ובן דוד שלך,הוא ב"תואר" בן דוד אבל לפי ההלכה זה כמו משהו זר..(:

וכל הכבוד לך,בהתחלה זה קשה,לא מבינים ,אבל לאט לאט מתרגלים,ואת צריכה לעמוד על שלך.ולהיות אמיתית עם עצמך.

הם מאוד מערכים אותך!
גם אם הם חילונים,הם מעריכים משהי ששומרת על עצמה. ותמשיכי באמת שלך.
אז מה כבר יש לך להפסיד מרצון ה'?(:
מרצון ה' לא מפסידים.

את יכולה להגיד להם שלום יפה,ולדבר,את לא חייבת לנגוע .

בהצלחה אהוובה

אסור כי יש מצב ממש קלאוש שזה יהיה ססוף קשר של מעבר למשפחה

ואם אתם משפחה ויש לכם קשר טוב... אז הוא לא אמור להיות שונה בגלל המגע..

קודם כל תודה ל''הכל מאת ד' חחחח הרגת אותיי עם המבול של שאלות\(:

ותודה למי שעוד ענה

ולגבי

ולגבי השאלה:

אתם רואים?אפילו בהלכה אומרים שבן דוד זה מישו זר.מה ניסגר?הוא אחיין של אמא שלי

ולגבי אחים,אני נוגעת  כן בחיבה!!מה הבעיה?זה אח שלי זה אני עצמי!

אני כרגע נעולה עם דעתי מה אני עושה?כל פעם זה עולה מחדש

וגם יש איזה כמה זמרים שאני ממש אוהבת שבאלי לראותם אותם ואני יודע שאם אני אראה אותם

אני לא יכולה לגעת בהם.קצת מבאס.(אבל את ב''ה אני מבינה למה לשמור נגיעה למרות הביאוס(

אני יודעת כמה זה קשה.. אני גם שומרת נגיעה בכללי.. ומבנני דודים זה הכי  קשה.. אני משתדלת כמה שפחות לא לגעתת.. לא תמיד זה מצליח! אבל עם המון כוח רצון.. מצליחים!

זהו רצון ה'.. ומרצון ה' מרוויחים!

מאמינה בך!

זה לגמרי אפשרי להתחתן, זתומרת מוטציות יכולות לצאת מזה אבל זה כן אפשרי...

ולא יצאתם מאותה רחם, יש ביניכם משיכה בדיוק כמו בן ובת רגילים כפרתי...

מבנות דתיות יותר משהבנות עצמן שומרות...

זה כזה מתוק, הם בטוחים שצריך לשמור מרחק של 2 מטר מהבנות...

כי ככה ה' ציווה!! ותקבלי אתזה באהבה..
אני מתה על בנידודים שלי ואנחנו מתקשרים טוב מאוד בלי לגעת..
כולם אצלנו דתיים
ומהצד השני זה היה די מגעיל אבל פשוט לימדתי את בנידודים שלי שאני לא מחבקתותם

אחר מהרחוב...

שאלה רצנית, אני לא יודעת מה לעשות - נוער וגיל ההתבגרות

אני כל הזמן שואלת את עצמי את אותה שאלה  אבל אני חושבת שדווקא בגלל שעם בני דודים אפשר להתחתן (ויש לי כמה כאלה מתוקים מתוקים שבכלל לא הייתי מתנגדת להיות שלהם) אז כדאי יותר להישמר ולהיזהר.

http://www.ruachtova.org.il/

יאוו ממש שווה!! 

כאילו העולם הוא לוח שח מט ואנחנו השחקנים.

לכולנו יש מטרה מסויימת וברגע שאנחנו מסיימים אותה אנחנו מתים.

זה בהחלט יכול לעזור להוציא את הדימוי הזה מהראש.

חושבת שאת יכולה לענות לעצמך, לא?...

אבל אישית...

אני באמת מרגישה שאני קריטית בחיים של אנשים, כל יום אני מגלה עוד משהו בעולם שהשתנה בזכותי...

אני לא מסוגלת לחשוב שאני סתם פה.

כאילו, הלו, מה כל האנשים סביבי היו עושים בלעדי?...

אני אוהבת לדמיין איך סתם בנאדם שאני תופסת באוטובוס שמסתכל עלי- אני אשכרה תופסת לו עכשיו את המחשבה, אולי הוא היה נורא עצוב היום ונתתי למוח שלו הפוגה של כמה שניות מהסיוט שעובר עליו???...

אולי הנהג העצבני שאמרתי לו "בוקר טוב" ו"תודה רבה" עכשיו כל היום יהיה מבסוט??

אולי אם לא הייתי יושבת במושב כלשהו עד שזקנה עלתה ופיניתי לה את המקום, היה יושב שם מישהו שלא היה קם בשבילה וכל הנסיעה היא היתה עומדת??

אם כבר בבית אני מרגישה מיותרת רצח...

אבל בעולם??

העולם מת עליי... (הרגשה שלי לפחות, לא שאלתי...)

סתם כי זה יוצא מכוער... מנסיון של חברות
עדיף להשקיע קצת וללכת לספר
אגב קוראים לזה "אומברה"

חברה שלי הלכה לספר וסתם שילמה 150 שקל..

אחכ הורידה אתזה.. קנתה תאבקה באיזה 20 שקל.. ועשתה לעצמה ומבטיחה יצא לה יותר יפה ממה שהספר עשה לה!!!

כי זה גם חוקות הגויים לשיטתך.
חוקות הגויים- מדובר על דברים שמשמשים לע"ז למיטב ידיעתי. ולא מדובר בסתם דברים נחמדים שבאו לעולם ע"י אנשים שהם לא יהודים.

א. יש פוסקים כמו הרב עובידה למשל שאומרים שגם גינס אסור מאותה הסיבה
ב. את עניין הבלט לא באמת חקרתי

שלא תלכו בחוקות הגויים גם קשור לזה..

ת'כלס, אם יש בעיה לצבוע שיער לבלונדיני אז למה יש אנשים שנולדו בלונדינים???

דווקא טען שזה בעייתי שבנות לא מפזרות את השיער...

כי הן כאילו לא מנצלות את המתנה שהן קיבלו ואת הזמן שמותר להן לעשות את זה....

אבל הכי הגיוני שבעולם שהוא אמר את זה על דעת עצמו

בס"ד

רוב הדעות כיום מתירות שיער פזור ואומרות שהמחמירה תבוא עליה הברכה.
יש חלוקות שונות לאורך השיער וכמה הוא יפה ומושך אבל עקרונית שיער פזור הוא לא אסור.

בס"ד

http://www.kipa.co.il/ask/show/108375-שיער-פזור

http://www.kipa.co.il/ask/show/120854-שיער-פזור

http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=142821
(שים לב שפה הרב לא כותב במפורש שמותר אלא רק כותב שלכן יש מנהג כזה. אבל הוא כותב מנהג, לא הלכה.)

http://ph.yhb.org.il/09-06-14/?fdx_switcher=true
זה מקיף את זה יותר.

כך למיטב ידיעתי

לא יודעת מה ההלכה המדוייקת בנוגע לנושא אבל תחשבי רגע באמת האם גדולי הדור היו שמחים בזה

את חושבת שלמשה רבנו לא היה בטחון עצמי?

לא ילכו ביחד?

וענווה זה לא לפרסם את זה לכולם...

לפי איך שאני תופסת את זה...

להבין שיש אנשים שטובים ממך ויש אנשים שפחות וככה העולם מתנהל...

ביטחון עצמי, שאת מאמינה ביכולות שלך, ולא אכפת לך כמה אומרים לך שלא ולא. 

ענווה, שאת מכירה בערך עצמך, ומתוך זה את מבינה שיש אנשים גדולים יותר.

ובכלל, כשאדם ענו אמיתי, הוא מכבד את כולם, כי הוא יודע, אף אחד לא ישתווה לי, ולא יקח את מקומי.

אז כל הכשרונות שיש באחרים בכמות הזאת, לי אין ככה, לי יש אחרת, כל בנ"א שונה. 

ולכן, ענו חסר ביטחון עצמי, לא יוציא את יכולתיו, חבל. 

כזה של פוזות או כזה של עמדה נפשית יציבה.
ענווה אמיתית היא הכרה בעצמי וחיבור לעצמי באופן עמוק. שמחה במי שאני ורצון להתקדם כל הזמן.

אמן שימשהו יענה משהו טוב

מסופר על מישהו שאני לא זוכרת איך קוראים לו שהיה הולך עם שני פתקים בשני הכיסים שלו.
בפתק ראשון היה כתוב- אין העולם נברא אלא בשבילי.
בפתק השני היה כתוב- ואנכי עפר ואפר.
נראה לי זה ממש מתקשר לעניין המדובר.
מצד אחד האדם ירד לעולם עם ייעוד ייחודי לו שהוא מחוייב לממש ולכן האדם צריך להיות בטוח בדרכו להשגת מטרותיו ומצד שני לזכור שהוא רק חלק פצפון בתוך הבריאה העצומה והנפלאה. להכיר בכך שהעולם עצום וענק אך לו יש תפקיד ייחודי שרק הוא יוכל לממש וכך מתחברים להם הביטחון העצמי והענווה.
זה גם ממש התחבר לי עם האימרה 'העוז והענווה לחי עולמים'. זה חיבור אדיר בין שתי התכונות הללו שידץש לקב'ה שלכאורה נראות סותרות ושנזכה להצליח לחבר ולו במעט בין שתיהן

לכי על הכנרת!!!!!!!!!

גם לאשכנזים

את מוזמנת לבקר אצל דודים שלי ברמת הגולן אם באלך הם אנשים מושלמים...

אבל אל תשאלי אותי מה תעשי שם...

הי! אולי תלכי לחרמון??

ואולי סתם תנצלו את הגינה ליד הבית לפיקניק או לעל האש לאור הכוכבים, קומזיץ, פיתות בטבון, פויקה...

לעשות גינה!! אחד השווים!!

לבקרני!! באמת שאתם מוזמנות אם אני לא אהיה במרכז (בכללי אני צריכה לדברה איתך לגבי הגרעין של שנה הבאה)

ללכת לרשבי

לעשות ריצות

לשחק סליקים

לעבוד על אנשים מחסוי 

ללמוד משהו

להתנדב

להתרים לתנועה כולשהי

(אמונה יצחקי משוועת לאנשים שיעשו חלוקת ואיסוף קופות...)

לחלק פלאיירים (אולי להבה ירצו תדברי עם פארדי)

לארגן משהו לשבט

לפרגן למדריכה שלכן באיזה ארוחת ערב שווה ממכם 

לחלק פרחים לשימוח ולשיפור מצב הרוח לאנשים ברחוב

ממ זהו לבנתיים.. בהצלוחה

 

אם כבר באיזור של בית שאן אז עמק המעיינות

ותאמת מסתדרים בלי בעיה, במיוחד שהמים נשארים בטמפרטורה קבועה

היא נשמעת טיפוס כזה פרינססי...

כאילו את תמיד צריכה להיות זמינה בשבילה והיא זה כבר עניין אחר...

את אומרת שהיא כן איתך כמו תמיד בקטעים שאתן כן מדברות, אולי טכנית היא עכשיו בנאדם יותר עסוק אז פחות יש לה זמן לענות לך?....

לא נראה לי שזה מגיע לה בקטע העסוק

היא בחופש עכשיו....

את זו שעונה לה תמיד והיא נעלבת אם את לא עונה לה מיד? והיא לא מתייחסת אלייך כמעט?

לדעתי.. אם את מרגישה שהיא הבנאדם היחיד שאת מרגישה אליו שיאאה הפתוח. אז אל תפסיקי אתזה! באמת שקשה למצוא מישו שתיהיה אליו שיאאה הפתוח! מניסיון!

תנסי אולי להגיד לה אתזה ומה שמורגש לך כלפיה.. אני ממש בטוחה שהיא תבין אותך!

שיהיה בהצלחה נשמה

 

אני באמת לא יכולה לדמיין לנתק את הקשר איתה

הקשר הזה מועיל לי

והן לא כל כך מבינות את זה...

אה, ועוד יציאות עם חברות ומשפחה ושעמום ועבודה במ"מ ואנגלית ודברים מעניינים מעין אלה...

כל הכבוד על ההתגברות! אבל חשוב לזכור: התנתקות מהמחשב היא השלב הראשון בדרך להשגת משמעת עצמית גבוהה (כמו שכתבת - שהיום אין לנו כמעט משמעת עצמית), שעליה צריך לעבוד בנפרד. כשיש משמעת עצמית, "רק לבדוק משהו כמה דקות" יקח באמת כמה דקות ולא שעה. זה ההבדל בין שיעבוד המחשב לצרכי האדם לבין השתעבדות האדם למחשב.
בהצלחה!

בלי לפחד מהתוצאות.

אם תרצי פני באישי.
אנסה להשיב לך
מקווה שאוכל 
[ב"ה עמוס כרגע...]

מצווה- מלשון צוותא= ביחד.
 

כשאת עושה מצוות 
את ממש נמצאת ב "ביחד" עם השם.
וזה משפיע הרבה טוב!

אולי יחידי סגולה,שבטח גם הם עברו נסיונות,למה שהם הגיעו..

דווקא ההגבלה זה השחרור,שאת לא חייבת לעשות הכל,ולטעום מהכל .
זה היופי להיות שומר תורה ומצוות

אני לא חושבת שזה שאת דתייה זה מונע ממך לעשות דבריין כפיים,וחוויתיים!
ממש לא.

את יכולה לעשות כל דבר,בגדר ההלכה.
ויש מלא דברים,מלא אטרקציות שאת יכולה לעשות עם חברות שלך..
מה מגביל אותך? מסיבה? מסיבת בנות.
ים? ים מופרד יש הרבה דברים שכלל לא מגבילים.
אז למה שלא תיזמי?
יש מלא דברים לעשות,פשוט צריך לזום.

שמשעמם לי אני פשוט מתלבשת ליציאה ויוצאת!
אי אפשר להיות בבית כל יום.
תלכי תתקשרי לחברה תגידי לה בואי ניצא..

יש בנות שמחכות שאת תתקשרי.. אז תזמי ותצאו.

תחשבי אלו דברים את אוהבת לעשות (:

הן נעולות בתוך עצמן

בינתיים תקחי יוזמה לעשייה טובה שכיף לך!
התנדבות, טיול, לימוד, שיחה, סניף, חונכות...
לא חסר.

 

וגם אז להגביל את השעות. לשים שעון ולהכריח את עצמך לקום גם אם את עייפה.

בד"כ העייפות מתפוגגת די מהר.

תנסי לתפוס תצמך לא לישון בצהריים.. ואז שבאמת תיהי עייפה בלילה.. ותשני נורמאלי

החופש שינה לי את כל השיגרה.
השינות שלי הפוכות.
תנסי אחרי העבודה להתאפק לא לשון,תשתי משהו,תתקלחי,תתרענני,תרגישי טוב,ואז בליילה תשני מוקדם..

אז תהיי טיפה עייפה ותשלימי הכל בשבת...

לא עברתי דירה , אבל אני יכולה לתאר לעצמי . תחשבי על ,שהכל נמצא לך בראש ובזכרונות , טזה לא שאת כל היום הולכת בבית ונזכרת במשהו שהיית עושה פעם באיזור ספציפי בבית,כלומר גם כשאת בבית יש את הזיכרון אז זה לר ממש משנה ..
יש פורום של מעבר דירה אני חושבת . בהצלחה לך וץזכרי שזה בתכלס עוד חומר מהעולם ושזה לא ממש משנה איפה העיקר קורת גג כלשהי , אם את רוצה תצלמי לך את הבית כמו שהוא ביום יום ,תפתחי תמונות ותשימי באלבום ככה שכל פעם שתרצי להיזכר יהיה לך את זה לידך .
המון בהצלחה !!!

חברים באים והולכים , והכל לטובה. ההורים שלך אני בטוחה שהם מבינים שקשה לך כמו שקשה להם , אולי הם אדישים כי הם עוברים בלי ברירה והם לר רוצים לספר לך כדי לא לדכא אותך .. אולי הם אדישים כי הם מבינים אותך אבל אין מה לעשות , כבר הכל מוכן ... לפעמים משהו חדש יכול חעשות יותר טוב מהישן , שוב בהצלחה !

גם אני לא עברתי דירה, כך שזה אולי מגוחך שאני מגיבה, אבל תדעי לך שמשמה מקום משנה מזל ולא דווקה מרע לטוב וההפך, זתומרת, גם אם היה לך טוב, יכול להיות לך טוב חדש, במקום חדש.
ברור שזה קשה ממש לעזוב את כל החברים והמכרים, והמקום שבו גדלת, אבל- הי, יהיו לך חברים חדשים, ותכירי מקומות חדשים, זה כבר לא העיר החרושה שלך, אלה מקום חדש לגלות בו דברים, ולהנות...
בקשר להורים- כמו שאמרת הם בטח עסוקים, אבל אולי בכל זאת תנסי למצוא לך איזה שעה פנויה לדבר איתם או עם אחד מהם, על החששות, התקוות, ואולי הם יוכלו לעזור נכון, זה לא שתישארו באותו מקום, אבל עדיין הם בטח יכולים לעזור....
מחכה לשמוע איך הסתדרת!

אוקי אז אני עברתי דירה לפני כבה שנים בין כיתה ו לז בכיתי הרבה והתפללתי לה שנחזור לעיר הקודמת /לנו התגעגתי להכול לקהילה לחברות לסניף ואפילו לבית ספרו מאוד כעסתי על כולם על ה על ההורים שלי אבל עכשיו אחרי כמה  שנים שאני בעיר "החדשה" במבט לאחור אני מבינה שזה בעצם מה שבנה אותי והמעבר הזה תרם לי הרבה ואז מה שאני רוצה בעצם להגיד שלא כל מה שאנחנו חושבים שנכון ומתאים לנו הוא באמת כזה ה יוד מה באמת טוב בשבילך מה נכון תאמיני שהוא עושה הכול מאהבה אליך!

וסתם שיהיה לך בהצלחה!!

בעוד כמה חודשים אני עוזב את העיר שאני גר בה כבר 11 שנים, עם כל החברים, הסניף, המקומות וכו'......

ממש קשה לי לעזוב הכל והמחשבה של כאילו, אני לא מכיר אף אחד וזה, פחדתי....

אבל ההורים שלי הסבירו לי שאפשר לשמור על קשר, להיפגש בחופשים לטייל ביחד וגם בשנת לימודים לא חייב לנתק את הקשר עם החברים "מפעם" לתמיד אולי להוריד את הרמה קצת אבל עדיין לשמור על הקשר

 

כמעט כל המעברים היו קשים לומרות שחלק מהם היו באותה העיר אבל הייתי קטנה....

ושנה שעברה עברנו מעיר ממש גדולה לעיר קטנה יחסית....אבל לא בגלל עבודה של ההורים או משהו אלא סתם כי יתחשק להורים שלי....בתכלס הייתי סבבה אם זה אבל זה קרה ממש מהר...בערך בשבט אבא שלי אמר שעוברים וחשבתי שהוא צוחק...ואז בסביבות פורים הוא התחיל לארוז ושאל אותי למה אני מחכה ושצריך לארוז (וגם בידיוק בכל הזמן הזה שהאי ידיעה עדיין היה אסור לספר לחברות...) ואז אבא שלי הסכים לספר לכולם וכולם כבר ידעו שאנחנו עוברים אבל בגלל שאפילו לא מצענו דירה בעיר הזאת וגם לא עבודה ובית ספר אז חשבו שזה יקרה עוד הרבה זמן...אבא שלי אמר שנעבור עד יום העצמאות...בחול המועד פסח נסענו לראות דירות בעיר בזאת ובדרך מישהו פירסם מודעה על דירה...נסענו לראות אותה והחלטנו שאנחנו עוברים אליה....זה היה שוק בישביל כל החברות ואני הייתי בסדר אם זה(בסוף עברנו שבוע אחרי יום העצמאות)

כשעברנו חוץ מדירה לא היה לנו כלום ובנוסף שברתי את הרגל על היום השלישי שלנו בעיר אבל ברוך ה הורים שלי מצאו עבודה ואני הלכתי לאולפנא שלא חשבתי שיש כאלו אולפנות מדהימות...

בקיצור צריך לסמוך על הקבה הוא יודע מה צריך לקרות ואם היינו נשארים שמה הייתי נהרסת....

אז תסמכי על ה אם את צריכה לעבור לשמה את תעברי....

אם את רוצה קצת יותר עזרה אז אפשר במסר

בהצלחה!!!

נשמההשלי!! וואי ריגשת אותי דבר ראשון!!

שקראתי ממש הרגשתי את הכאב שלך לכמה דק..

אהובה, אז ככה תקשיבי..

קודם כל בואי נזכור- שהכל לטובה! מסכימה איתי?

אני ככ מבינה את רמת הקושי שלך.. אני מנסה לתאר את עצמי עוברת לעיר אחרת ועוזבת את כולם.. (עברתי כמה דירות בחיי אבל רק בשכונה שלי שבא גדלתי)

בכל דבר בחיים יש היתרונות וחסרונות.. אני ממש בטוחה שבדירה החדשה בעז'ה את תמצאי את החברים החדשים שלך.. את המקום שלך. את החוויות החדשות שיהיו לך בע'ה.

אין יאווש בעולם כלל!! 

משפט קטן ומחזק כ'כ של ר' נחמן מברסלב- "אם אתה מאמין שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן"- נשמה, אם את מאמינה שעכשיו נהרסוו לך החיים כי את עוברת דירה, וכל החברים שלך עכשיו אין יותר.. למרות שזה בכלל לא נכוןֱ

אז תאמיני ותאמיני בגדול שאת יכולה לתקןן את כל הבלאאגן הזה!! ולמצוא לך חברות וחברים חדשים.. אני ממש בטוחה ומאמינה נשמה!!

החיים יפים! ואני בטוחה שיהיו עוד יותר יפים אחרי שתקומי וואלה תגידי לעצמך שלא משנה מה יקרה אני עוברת דירה כמו גדולה ואני אמצא את החברים והחברות שלי!1 יהיה לי כ'כ כיפ וטוב..

אני מאמינה בךך!! 

רבש'ע לא מעמיד אדם בניסיון בלי הכלים אליו.. אני בטוחה שתצליחי!!!

ותפגשי המון עם החברים שלך!

שיהיה לך בהצלחה נשמה שלי!!

אני פה לכל דבר ועינייןן.. מוזמנת לבוא גם לפרטי