פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 591)

/Forum/Forum.aspx/f468

תודה

לא סומכים על בית הדין ?

או שהצהרת שאת דתית?
בכל מקרה אני הצהרתי ברבנות שאני דליה הלכתי ללשכת גיוס עם ההצהרה ואחרי איזה חודשיים שלחו לי בדואר את הפטור

נצהרתי ברבנות שאני דתיה .
כלומר אחרי שהצהרת לרבנות קיבלת זימון לראיון על ההצהרה וקיבלת אחרי זה פטור?

מה עשית עם ההצהרה שלך?

ואז הם שלחו לי צכתב שאני צריכנ ללכת לראיון על ההצהרה שלי

אם את שולחת הצהרה מהרבנות,הם אמורים לקבל אתזה.

לי לא שלחו זימון לראיון,ז"א למה שיזמנו אותך לראיון על ההצהרה? לא מכירה מצב כזה.

אולי זה המצב הפרטי שלך.לא יודעת.

בכל מקרה,אם שולחים לך שוב זימון,אז כנראה שהם לא קיבלו את ההצהרה שלך,ולכן תתקשרי אלייהם ותבררי,ואם לא תשלחי שוב בדואר.

מהר,לפני שיהיה לך התראה לפני מעצר.

את הולכת לרבנות והם שולחים לך פטור,למה שתלכי עד לשם?

זה גם מה שאני לא מבינה ...

אבל כשאני באתי ללשכת גיוס עם ההצהרה שאלו אותי כמה שאלות כמו איפה אני לומדת.. אז אולי זה הראיון שהתכוונו אליו?

תודה

אולי תנסי לשאול חברה שגרה לידך והצהירה לא מזמן אם גם לה זה ככה.

הולכים ללשכת הגיוס להראות להם את החתימה של מהרבנים. ואז שולחים לך בדואר את הפטור

לחלק (לא לכולן) מהבנות שמצהירות שלא מתגייסות מטעמי דת מזמנים אותן לראיון שם. לא דווקא בגלל שזאת ספציפית את, אלא בשביל לעשות מדגם מייצג בשביל לראות אם באמת דתיות...

שום סיכה לא תופסת? יש את הסיכות האלה ששמים אותם מתחת לכיפה, ניסית?

מגהצים אותן....

יש סיכות סבתא בביוטיקר,לא הדקות יש את העבות יותר.

אין לי פתרון אחר..

את הסיכות שכתוב על החבילה "חזק מאד" ותנסה לתפוס כמה שיותר שיער עם הסיכה.

אם זה לא עוזר אתה יכול להאריך טיפה את השיער או להגדיל את הכיפה.

אבל פשוט תגדיל אותה ואולי זה יעזור...(אם לא אז תגדיל אותה עוד קצת....)

שלקירחים יש משו שמדביק את הכיפה לראש אני רק לא זוכרת מה בדיוק זה היה...

משו קורע מצחוק כזה....

סלוטייפפ??? לא יודעתת...

אבל בדרך כלל שמים מסקנטייפ והכיפה יושבת בלי לזוז

מדביקים לכיפה סלוטפ מבפנים מגולגל כזה...

סתם, מגדילים. למי שיש שער קצר, הוא אבוד...

בדוק יתפוס לך

 

לגיסי זה עבד יופי..

"קסדה".

לא תולש שערות....

סתם, לא מכירה שיטה אבל ממש הצחיק אותי השיטות שלכם עם הסלוטייפ והסקוצים, זה לא כואב??

אני אישית לא מרגיש את זה בכלל

מצתערת שהתגובה הראשונה היא לא פשוט זה לא קשור אלי...

יש כבר 15 בטוח ועוד איזה חמש שאולי/מדי פעם

תודה!

יש לי בחצר חתולים מתנחלים (לא חוקיים, על אמת), אז אולי ללמוד איך לטפל במתנחלים מהסוג הזה .

ואין לי עיזים.

וחתולים מתנחלים זה ה-דבר

לי היו לא מעט..

והחתולים האלה בני כמה חודשים, קצת גדולים, אבל כפכפים, לא מבינים שבנ"א זה מסוכן. רואים אותי ורצים אליי .

חתולים זה טוב יותר

יאללה תאמץ אותם!

ומבחינת החתולים, כבר אימצתי אותם .

חתולם שווים הרבה יותר. הם הרבה יותר אריסטוקרטיים.

בקיצור הרווחת. תתאר לעצמך שמשפחה של עיזים הייתה מתנחלת לך בחצר

חתולים זה לא כשר ..

הרי אם אתה לא יכול לאכול אותם, למה שתגדל אותם?

סוף בהמה לשחיטה..

איך לאלף? טיפים? וכו '...
אני כן אשתמש בלי נדר

יש יותר ויותר

אם יהיה אני אשתדל בלי נדר להכין מדריך שימושי כללי כולל אילוף, חילוץ, טיפול חירום וכאלה

תאמת ישלי כמה שאלות על הכלבה שלי

מלא פעמים אני צכה עזרה בזה ואינלי איפה

רק עוד שניים!!

אם לא יהיו בעיות אמור להיפתח

כי חיפשתי להדריך בגדול, משו משמעותי, לא סתם מדריכה איפה שאני עכשיו חניכה...

לאמשנה, אני בעז"ה מקימה סניף כבר אז הכל מלמעלה אבל יואו באמת פיספוס...

ויש פעם בחודש את הרב רונן חזיזה בקריית משה.

איזה בנים יש שם? יודעת?...

להם עלון קטן. בדרך כלל מחולק לשבת בבתי כנסת. מופיע בפורמט כיס.
יש שם מידע.


בהצלחה!

אתה?!

חברה שלי מחפשת לאח שלה...

 

Rosetastone זו תוכנה מעולה שניסיתי פעם, היא בשלבים (הראשונים קלים ברמה של בי"ס יסודי) וכוללת גם מבטא, דקדוק וכו׳.

ואני אשמח אם תסבירי לי איך זה עובד....

זה מלמד נושא מסוים ואז יש מבחן,
וככל שמתקדמים המבחנים קשים יותר והנושאים מורכבים יותר.
לא השתמשתי בתוכנה הזו שנים כבר, אז אולי אני קצת מתבלבלת.
מה שאני זוכרת זה שהיתה אפשרות להקליט תשובות כדי לעבוד על מבטא, היה משהו שצריך לשמוע מילים ולכתוב אותן בלי שגיאות, לראות תמונות ולכתוב מה יש בהן, ובשלבים מתקדמים יותר ממש לכתוב משפטים וסיפורים שלמים עם תמונות.
אבל אולי בגלל שהשתמשתי בה לפני המון זמן אני לא ממש זוכרת את רמת הקושי. הייתי בערך בת 12 והיו שלבים שלא הצלחתי להגיע אליהם...
אולי תבדוק בגוגל על תוכנות ללימוד אנגלית.
מה שבטוח, האפליקציות שמורידים בחינם לא ממש עוזרות- הן מלמדות יותר אוצר מילים מאשר דקדוק וכאלה.
בהצלחה!

וזה גם הכי יעיל. מניסיון וניסיון של חברות

תתחיל לראות עם כתוביות ואז בלי, ואם אתה מחפש צנוע אז תראה דיסני, גם תכנים מעניינים וגם צנועים.
לי אישית זה מאודדדדד עזר .
אם תרצה עוד עזרה אז אתה יכול לשאול 👍

(סתם)

מה נשאר לנו:
א-י
כא-ל
לא-מ
מא-נ
סא-ע
עא-פ
פא-צ
צא-ק
קא-קיב
קכב-קל
קלא-קמ
קמא-קנ + יהי רצון

תזכו לכל מכל כל. בציפייה לבניין גואל, למשיח צדקנו, לביהמ"ק, לגאולה שלימה.

בעז"ה, בתשעה באב נכין לנו איזה מנגל ככה עם בשרים.. יהיה שמח

מא-נ
עא-פ
קא-קיב
קכב-קל
קלא-קמ
קמא-קנ + יהי רצון


כנגד שישה סדרי משנה בואו!

שבת שלום

עא-פ

קכב-קל

קמא קנ+יהי רצון!!!

 

עא-פ

קכב-קל

קמא קנ+יהי רצון!!!

אני כופרת???

כל יהודי יקר מאוד בעיני ה', את הבת שלו!!

זה שאת לא עצובה לא אומר שעברת עבירה או משו...

כי אנחנו לא מבינים את החיים עם ביהמק ...אז זה קשה לנו להתגעגע ולבכות על משהו שלא ברור לנו לחלוטין .. לפחות אני ככה

תכלס זה נראה כאילו בגלל 3 השבועות אנחנו רחוקים יותר מה'- יש חורבן לא? 

אבל, כתוב שכל השנה ה' שמח כלפי חוץ ובוכה בחדרי חדרים (על בית המקדש..), ו3 שבועות בשנה הוא נותן לנו להרגיש קצת ממה שהוא מרגיש כל השנה... ואז יוצא שזה בעצם מקרב אותנו אליו- הקדוש ברוך הוא משתף אותנו בכאב הכי גדול שלו, שזה תכלס כבוד, ובכך אנחנו מתקרבים אליו עוד יותר מתוך הכאב המשותף.

 

מצד שני, רואים שכתוב בדיוק הפוך!! שכל השנה ה' בוכה כלפי חוץ ומחייך בחדרי חדרים! אז איך זה יכול להיות? 

אז לפי המשפט הזה, כל השנה אנחנו רואים את המציאות השחורה. כל השמאלנים, התקשורת, הרדיפה של היהדות, פריצות, תועבות, אין לנו את בית המקדש!- כל החוסר שיש. ויש זמנים שצריך לעצור, להסתכל בכלליות על המצב שלנו מול מה שהיה קודם ולהגיד- וואלה, יש כ"כ הרבה דברים טובים, אפילו במדינה הזאת, על כל המגרעות שלה, עדיין זה יותר טוב מהאנגלים, מהתורכים, מהנאצים ימח שמם! מפעלי חסד, אולפנות, ישיבות, תנועות נוער, עמותות, בתי חולים יהודיים- מי היה מאמין לזה לפני פחות ממאה שנה??

 

אז איך אפשר ללכת ע"פ משפטים סותרים, אם שניהם נכונים? 

זה המעלה של חסיד, שהוא יכול להכיל בתוכו שני הפכים שהם שניהם אמת- בזמנים שונים. למצוא את האיזון.

 

עכשיו אנחנו בתקופה של החסר. לראות מה דרוש תיקון, לבכות עליו, להרגיש עד כמה זה באמת חסר לנו ואנחנו פשוט חיים בקוקוס. לכאוב כדי להתעורר, לדרוש תיקון, לדעת שהמצב הזה לא ימשיך ככה!!

 

אז נשמה אהובה, תשמחי שאבא שבשמים בחר לשתף אותך בסוד הכי גדול שלו, מה הוא באמת מרגיש בפנוכו, זה מראה על קשר אמיתי! ותכלס, זה גם כואב לך. תשתפי אותו, תספרי לו גם שזה חסר לך. תאמיני לי, זה לא ירחיק אותך ממנו...

 

שנזכה בקרוב לגאולה שלימה ולבנין בית המקדש עוד היום!!

 

 

כל שאר יום מפחיתים בדברים משמחים. כעיקרון, עד ר"ח מנחם-אב הבעל"ט, אין סיבה לשמוח, מלבד המנהגים השונים. רק מר"ח מנחם-אב ממעטים בשמחה! וזה בכלל לא נוגע לתפילות וללימוד תורה! אסור להיות עצובים, פשוט לא לשמוח יותר מדי, או בכלל. רק בט' מנחם-אב בעצמו, אנחנו עצובים! כי זו עבודת ה' שבעז"ה תשתנה לטובה, "לבכות עם ה' " על חורבן הבית. ומי שבוכה על ירושלים בחורבנה, יזכה (ונזכה) לראות אותה בבניינה!!

פיקודי ה' משמחי לב..

 

להוסיף לימוד בתורה בענינים שמשמחים את הלב

תודה לכל אלו שהגיבו, היו פה כמה דברים באמת יפים, זה לא שאני מתאבלת כל היום, אבל יש איסורים שמונעים ממני את השמחה, הרי חזל ידעו מה לאסור כדי שנתאבל... ולכן קשה להגיע לשמחה ומשם קשה לי להתקרב...

המשנה ברורה פוסק אחר השו"ע.(סי' א סעי' ג) "ראוי לכל ירא שמים, שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש – משנ"ב :אבל התורה והתפילה יהיה בשמחה." זה כל השנה ובאמת בימים אלו ראוי להגביר את האבלות שאלו ימי החורבן, בין פריצת החומה וחורבן העיר לשריפת בית אלהינו...

השמחה היא בעבודת ה' ולא שמחה ריקה. חלק מעבודת ה' היא אבלות על ריחוק מקרבת אלהים. מושג השמחה בעבודת ה' ממש עובר טשטוש בדורנו....

בהצלחה רבה.

משהו קצת משובש אצלך.לא מתכוון להעליב כמובן אבל עצבות ואבלות הם לא בדיוק אותו דבר.נראה כאילו אתה משווה את האבלות לייאוש וזה ממש לא אפשרי לעבוד ככה את ה'.

בכל מקרה, לא ראיתי כאן השוואה לייאוש, פשוט חלים על כולנו איסורי שמחה- אבלות, בלי קשר לייאוש, ולכן קשה *לי* יותר להתקרב, כי באמת טוב לי יותר לעשות זאת מתוך שמחה, ולא הבנתי איך אני אמורה להגיע לשמחה של מצווה.

ישנה בדיחה על "ננח" אחד שראו אותו בכותל בתשעה באם עם חיוך מאוזן לאוזן.

שאלו אותו: למה אתה שמח?

אמר להם הננח:מצוה להיות אבל היום?- מצוות צריך לעשות בשמחה......

במישור המעשי הפשוט- להיות אבל! זה אומר לא לשמוח בזה (אני לא מדבר על סיפורי חסידים על אדמו"ר שבירך שהחיינו על מצוות קריעה...)!!!!

במישור העמוק יותר, הנעלם ברגש המוחש- יש צד שמחה כי בעצם החורבן יש ברכה ומברכים על הרעה כשם שמברכים על הרעה- היינו, שאחרי הכל הכל מאיתו יתברך וגם בעצם החורבן שהוא הסתר פנים יש צד של הופעת שמו בעולם (באופן מוסתר מאד) ובעצם הווית הופעה זו אין הבדל, בפנימיות בין חורבן לתקומה. אך זה צד טמיר ונעלם. מה שאמורים להרגיש היא אבלות= עצבות... וזה אינו שמחה... (בצד הפנימי הלא מורגש ישנה שמחה של מצווה).

ותסביר איזה משפט בידח אותך...

הכוונה היתה על המשמפט "טוב לי לעשות זאת מתוך שמחה" מלבד הבעייתיות המורגש בהגדרת דרכי עבודת ה' כמשהו שנשמע כצורת התחברות רגשית (ובטח שלא על הלכות) הוא ממש כמו הבדיחה שציינתי בתוכן התגובה... מחילה אם הבנת שזה היה למען רדת עליך ועקוץ אותך...  אלא לומר שאינני מסכים לו ומבחינתי הוא צריך להשאר כבדיחה.....

בנים נוטים יותר לכיוון השכל, הקר, הי אני עושה כך כי ככה צריך, בנות- נמשכות יותר לפן הרגשי, המתחבר, כמובן שזה לא אומר ש- אם לא התחברתי אני לא עושה, אבל המצווה באה ממקום שלם יותר כשזה בא גם ממקום רגשי.
רק אדגיש שזה *רוב* הבנים/ *רוב* הבנות, וזו נטיה... כמובן שלא כולם כך.

ללימוד גמרא מבחינה ריגשית

<צ>

וצריך להבין קודם מה משמעות שמחה של מצווה...

אם אתה יכול כמובן

בעז"ה מחר(אם יש דבר כזה בפרטי אז אולי אוכל לעזור.בכללי תוכלי לפתוח שירשור חדש.זה יה ה מעניין)

http://www.yeshiva.org.il/midrash/28941

בעקבות הננחים (סליחה על ההכללה, זה לא באמת ככה, כתבתי את זה רק בשביל ה'אמירה') כל מה שאנשים מכירים מרבי נחמן זה שצריך תמיד להיות בשמחה, וזה פשוט לא נכון.
רבי נחמן כותב שצריך גם לתת מקום לשברון לב (לא יותר מדי כדי לא להכנס לדכאון), שזה אומר עצב וכאב שלא מוביל ליאוש אלא להשתוקקות לגדול ולהתעלות.
יש עוד צדדים בעבודת ה', לא רק שמחה, אפשר לעבוד את ה' גם מתוך שברון לב, מתוך געגוע... ובזמנים עצובים (כמו תשעת הימים) זה הדרך לעבוד את השם, לכאוב את החורבן ומתוך זה לקוות ולהתפלל...

קרוב אני לדבריך רק שיש להבדיל גם בתוך ימים אלו בין האבלות ללימוד והתפילה.

לפי ראות עיניי-מתוך כך שאנו ככ אוהבים ושמחים בעבודת ה'-עצוב לנו שאין בית מקדש.זה בא ביחד.עצב זה היעדר שמחה..קור זה היעדר של.חום.בעצם אנחנו לא עצובים אלא השמחה שלנו היא פחותה..אנחנו ככ רוצים בעבודת ה' אבל אין לנו בית מקדש .. .השמחה היא לא בשלמותה .וכאן זה באמת המקום להבין שבחיים אנחנו נחווה הרבה דברים..שמחים וגם עצובים.ונצטרך לקבל אותם.זה בא ביחד.וע"י השמחה נרצה להתגבר על העצבות .ולהאדיר שמחה על שמחה-ומהעצב תצא שמחה עוד יותר גדולה.וכך בן אדם נמצא במצב תמיד של עליה ..הוא מקבל את הטוב ואת הרע -ברגע שהוא יתעסק בטוב ביום יום ויכיר גם ברע-רק אז הוא יוכל לרצות לתקן את הרע..הוא יירצה להוסיף טוב..אבל בשביל זה צריך להכיר ב"רע" "בעצוב" ולפנות לו מקום בחיינו -אבל כל זה בהדרכת השמחה התמידית שלנו .כי כשאדם שמח -נרחבת דעתו .הוא צלול.

למה בעצם אנחנו באבל? גמלי זה קשה אני ילדה ששמחה אצלה זה האלף בית..אבל כששאלתי גם את השאלה הזאות אמרו לי שבעצם זה להראות לנו מה אנחנו מפסידים שאין לנו בית מיקדש הרי ביום יום אפאחד לא באמת חושב עלזה ולא באמת אומר שזה הפסד גדול שאין לנו בית מיקדש..אבל עלזה יש משל מדהים..זה כמו מישהו שהיה בכחא והיתחתן שם..נולד לו ילד הילד הזה גדל בכלא לא היה לו לאן לישוף..זה המקום היחיד שהוא יודע על קיומו..הוא אפעם לא חשב על החיים האמתיים שבחוץ..כי ככה הוא גדל והיה בסדר עמזה.אבל ככה עמ"י עכשיו..אנחנו נולדנו למציאות שאין בית מיקדש ואנחנו לא מבינים מה אנחנו מפסידים... ווהתקופה הזאות של האבל מזכירה לנו מה אנחנו מפסידים איזה גודל של הפסד..ולהראות מה אתה מפסיד אי אפשר דרך שמחה...וזה הסיבה של האבל בשלושת השבועות

http://www.yeshiva.org.il/midrash/28941

תלוי בעמותה... תלוי בגיל שלך ...

יש עמותות שיש להן סניפים ןאפשר להצטרף לזה שקרוב לבית שלך ומשם לצאת לפעילויות (קו לחיים)
יש עמותות שנפגשות במקום מסויים ומשם יוצאים לפעילויות (להושיט יד)
כל עמותה והדרך שלה, את יכולה ליצור קשר עם מוקד המתנדבים ולברר הכל

יבנה יבנה יבנה המקדש...(וציור של בית המקדש ואז תכתבו איזה משהו לא יודעת מה....)

 

אולי אחרי זה יהיו לי עוד רעיונות 

כאלה שלא קשורים למחזור נגיד

זהירות שמיניסטית לפניך או שמיניסטית בדרך כולן קורעות לה ברך...(זה היה רק דוגמא)

אבל בעיקרון תחשבו על איזה משפט חזק או משהו שקרה לכן בדיחה של השיכבה או משהו בקטע הזה נגיד אצלינו כתבו כולם יוצאים לטיולים בישביל הנוף אנחנו בישביל האוכל...(כי השיכבה שלנו כל היום טוחנות ומדברות על אוכל...)בקיצור תעשו משהו בסגנון(ואי אני מקווה שהבנת את הניסוח שלי...)

אבל אם אתן לא מסכימות אחת עם השניה אז אל תכתבו משהו כמו לא היה לי מה לכתוב אבל רציתי חולצה....

בהצלוחה!!! 

אם כן... תודה

שלך גם ממש מתוקה! שאיפות גבוהות(תרתי משמע)

יואו החתימה שלה באמת יפה!!!

על הורים ששנים התפללו לבן ורב בירך אותם בבן מתוק, אבל הוא נפטר אחרי שנתיים.

האמא הבוכייה באה לרב ושאלה למה זה קרה???

אז הוא סיפר לה שהתינוק הזה היה בגילגול קודם...

לא זוכרת כל כך

אבל משהו כמו נסיך שהתגייר אולי??

או אולי יהודי שגדל בארמון של גוי??

איכשהו, הנסיך היהודי הזה בילדותו שתה חלב גויה (ינק זתומרת...).

אז התיקון שלו היה שנתיים לינוק חלב אישה יהודייה.

כפרה, זה עניין של נשמות, ואת נשמה מהממת אבל בחיים אי אפשר לדעת חשבונות שמיים...

צריך להיות שנתיים אצל יהודיה

יש את היעוד שלו, וכל אחד בא לעשות את היעוד שלו, לאחד זה יקח שבוע ולאחר זה ייקח מאה שנה. אבל צריך לזכור שבסופו של דבר אנחנו לא מבינים את הקב"ה.

לדעתי כל אחד ומה שמכתוב לו מלמעלה

עוד לפני בכלל שהם הספיקו להגיע לחודש שמיני?

אז היעוד שלהם היה לגרום לאישה לסבול 8 חודשים?

ואולי רק כדי להיות בבטן של יהודיה או להעניש אותה....

במשו עם ארבע- או כשהתינוק בן ארבע שעות או ארבע ימים או ארבעה חודשים...

לא זוכרת איזה מביניהם

מאז שהנשמה נכנסת יש בעיה הלכתית לפגוע בילד אולי שלושים יום. אני די בטוחה שלא אף אחת מהאופציות שהבאת...(רק לדייק עובדות לא אישי)

הם נשמות שהיו צריכות תיקון... 

לא יושבים עליו שבעה בגלל שעדיין לא נחשב אדם ואולי גם כי לא הייתה בו נשמה

לפעמים יש נשמות שיורדות לעולם כדי לתקן עוול שהם עשו בגלגול הקודם.יכול להיות שתינוקות שמתים הם נשמות של רופאים שהרגו תינוקות..

ונראה שאתה חושב שלתינוק יש צער ממיתתו השאלה היא כלפי ההורים.

התינוק עוד לא נולד בכלל, הוא לא מת, הוא פשוט כמעט נולד...

לדעתי כן בגלל ש-אני מכירה מישו שנפטר לי שהיה קרוב אליי וזה ממש ממש חיזק אותי ובגלל מה שקרה

אני חזקה היום ב''ה.אני לא אומרת על זה תודה,כי זה קשה מאווד!אבל זה חיזק אותי

חח כע סליחה נשמה בטטעות כתבתי תסתכלי במקום תסתכל 

והמסקנה היא שיש מצב כזה שבנאדם בא כדי לחזק מישו על ידי המוות שלו

זה גורם לפסיביות כבדה.....

'הייעוד שלי בחיים  זה למות. אז החיים הם כלו!  הם רק  מחלה שמתים  ממנה....
ישנה גישה פלוסופית שכל מה שהאדם עושה זה מפחד למות... לא לגמרי מדויק.... אבל ברור שלא  כל העשייה היא לשוא כי מתים בסוף ואולי זה היעוד....

גם בהסתכלות כלפי אדם אחר.

מוות וחוסר חיים זה דבר רע!!!! רע!!!!

הקב"ה יודע מה הוא עושה..

חוץ מזה, שאנחנו כבר יודעים שהחיים הם לא הסוף וההתחלה.. הם רק איזה אבן דרך מאוד קצרה.. יש את הנשמה, היא נכנסת לגוף הגשמי ואח"כ יוצאת ממנו ואז הולכת לעולם הנשמות ותחיית המתים וכו' (יש הרבה סברות בעניין)
אבל החיים פה בעוה"ז הם רק חלק מתהליך גדול..וזה כרטיס כניסה לאח"כ.. אז אותה נשמה הייתה פה בגוף גשמי, והלכה לשלב הבא..

(איזה תשובות חשבת שיענו לך פה על - למה תינוקות מתים בלידה? אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים)