פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 590)

אל הוא לא נגיש לי עכשיו במחשב.. באעצם זה בכלל לי"ז בתמוז.. לא סגורה על זה כל כך.....

מומלץ עם מהרש"א ומהר"ל.

איכה,

שיעורים במכון מאיר על אגדות החורבן וט' באב.

הקטעים העצובים בירמיה.

 

שזה נקרא 'דוסה מבאסת' .
תגידי להן שילכו שבוע הבא, כי אסור , תגידי להן למה אסור , גם אם לא תיפגשו כל החופש ,זה לא שווה את זה !
ותעשי עם עתמך חשבון מה יותר חשוב לך , חברות או האמונה שלך או איך שתקראי לזה. לדעתי אל תלכי, תצאי דוסה ,מה אכפת לך , חברות באות והולכות ואם הן לא מבינות את החשיבות של תשעת הימים,זו בעיה .

אבל תארגני משהו לאחרי תשעת הימים, כי אם לא יש יותר סיכויי שהן לא יקשיבו לך...

 

אל תלכי. תנסי להגיד להן שתשעת הימים וכל זה אבל אם לא ילך אז אל תלכי

וגל אל תפחדי לצאת הדוסה לפי דעתי זה טוב להיות דוסית 

 

תארגני מפגש אחרי תשעת הימים

נכון שזה נשמע הרבה יותר דוס אבל אז מה? אולי הן יסכימו? תסבירי בנחת שמבחינתך אין מצב לסרט בתשעת הימים אבל שיהיה ברור להם שאת לא כופה עליהן כלום (שלך אסור, ותשמחי אם ידחו אבל את לא מכריחה אותם לבטל)

או שתציעי להן לערוך את המפגש אחרי תשעה באב... סך הכל לחכות שבוע!!

הם קיבלו את זה בסבבה אולי קצת התבאסו אבל זה תשעת הימים אז לא נורא שיתבאסו

(יכול להיות שאצלי זה שונה כי אני כבר ממילא מוגדר "הדוס של החבורה")

מה רע בלהיות דוס ?!

סתם שאלה רטורית ..

ושכנעתי גם אותן לא ללכת דחינו לאחרי תשעת הימים

גם אני הפסדתי סרטים בגלל זה ואני בטוחה שעוד מלא מפה

החתימה

איזה כיף!!!

אל אל ישראל!

לדעתי זה יפה ונחמד שיש אירועים שמחברים את העולם (גלובליזציה למי שלמד אזרחות..)

בעז"ה נצא עם מדליות!

לא רואה משו בעייתי בלראות את זה

יש שם דברים מעניינים ויש כאלה משעממים

/News/Flash.aspx/537623

אולי יהיה לנו מדליה במשהו אחר...

 

מה התחרויות שאתה רואה?

(השנה הכל יוצא בשעות מאוד תקועות... )

אני בעיקר ג'ודו מפרשיות וכדורסל

ג'ודו, סייף, ריצות (האלה עם המכשולים) ואת הסוסים.

ת'אמת שעד עכשיו לא ממש יצא לי ליראות השנה, אני צריכה להשלים....

רק שאני בזה

חוץ מהחילולי שבת והדברים הלא צנועים

ברגע שישראל תתחיל להביא יותר מדי מדליות זה אומר שאנחנו עסוקים יותר מדי בפיתוח הגוף ופחות ברוח.
כל עוד ישראל זוכה בפוקס פה ושם במדליה סימן שהמצב עדין מאוזן...

אבל דוקא כדורגל למשל "הפועל באר שבע" אם היא תצליח להתקדם זה משמח יותר כי זה מראה יותר על הצלחה בטקטיקה וחשיבה בדיבוק חברים כי בתכלס אין לנו יותר מדי מקצוענים בספורט... אנחנו טובים בהכל וגם קצת בספורט...

(הרעיון בנוי על שיעור של הרב שרקי בנושא)

יאללה הפועל

אבל לצערי לא ממש יוצא לי לעקוב אחרי האולימפיאדה 😕

מה גם שזה בשבת , עם נשים לא צנועות , והתערבבות עם היוונים ימח שמם ..לא יודעת..מוזר לי
אבל מה אני כבר יודעת

אני ממש אוהב לראות ולעקוב. למרות שיש שמה דברים משעממים ולהבדיל בעיתיים..

אבל באמת, זה קצת מעניין. חבל מאוד שזה בתשעת הימים, זה לא שייך לחלוטין. מתעדכן בערוץ 7 על מצבנו. אם יש סרטונים, מה טוב. זה לא העיקר בחיים.

וזה בהתעלמות מהמצבים הבעייתיים שם.

תיראה אני מאוד אוהבת ספורט וממש כיף לי ליראות אולימפידות אבל בהחלט שזו תרבות יוון..כי כל האנשים שמיתחרים באולימפידה זה אנשים שכל החיים שלהם זה רק הספורט..ואפשר גם ליראות אתזה על האנשים האלה לפי רמת הכושר המתורפת שלהם..

אבל וואלה אין לך מישהו שאתה מכיר שחי בתקופה ההיא וראה את זה במו עיניו. אז תכלס זה לא הוכחה מושלמת
(ובכל זאת אני מסכימה איתך שזו ההוכחה הכי טובה אבל חייבים להבין שהאמונה בעיקר רגשית, אנחנו אוהבים את הקבה ומאמינים בו)

כמו שהרב זצ''ל קבע את המפשט

"צריך אמונה תמימה כאילו אין בירור שיכלי וצריך ברור שיכלי כאילו אין אמונה תמימה"

[משהו כזה רק יותר חזק]

 

ובשרשור ההוא דנו בנושא של בירור שיכלי לגבי אמונת ישראל

והופתעתי לגלות שאין כמעט את הנושא ההוא 

אז עכשיו אני מעלה שישור שכל מי שיש לו שאלה לגבי אמיתות מעמד הר סיני ישאל ואנו נענה

 

מעמד הר סיני נמסר דור אחרי דור

כך שכל אב אמר לבנו אבותי היו שם ממש

ולא רק יחיד סגולה זה או אחר נכח שם

ואין אפשרות להגיע למצב כמו היום שבמשך לפחות אלף שנה שאנשים עדין מאמינים אם זה לא קרה

[הפרכה מהירה לתיאוריית האב הזקן ובניו שכך אמר להם ונתשתרש עם הזמן

מיד היו שואלים היכן שאר מליוני האנשים שהיו שם

ולמה רק הם יודעים זאת ומטילים ספק בנכונות דבריו

ולבניהם אם היו אומרים לא היו אומרים בבטחון מוחלט

והיו משנים פרטים אחדים עקב טעות או מרחק או כל דבר אחר

וכיצד יכול להיות שכל העולם תומך באותה גרסה?!

לדוגמא לתיבת נוח יש המון גרסאות וכן שאר דברים כמו ספורי אברהם וכו]

מה שאמרתי שלדעתי מי שרק ינסה להאמין בשכל לא יצליח..חייב להיות משולב הרבה רגש.
אני רק אחזק ואוסיף (בעצם הגיוני שאמרת) שאצל שאר העמים האלוהים (לפי גרסתם) התגלה לאדם בודד, ואצלנו זו התגלות לאומה שלמה, דבר עצום שלא היה כמותו מעולם!!

תיק גדול המכיל בתוכו:
בגדים לזמן שאת נמצאת (להתחשב אם יש שם מכונת כביסה תקינה)
כלי רחצה מגבת [מומלץ 2. הכלי "הכלי הכי שימושי הוא מגבת" (הטרמפיסט לחלל]

מצעים

מטען (טלפון לא  צריך לומר  היום..)

ארנק עם מספיק כסף  (הלוך חזור ונגיד-  50 ש"ח)...

בנות- מומלץ גז  פלפל בהמשך השנה.

כפכפים- מאוד מומלץ!!!!!

נורת לילה- מומלץ  (ומפצל..)

בגדים לספורט אם יש..

סל כביסה (זה מין שק-רשת)- לא חובה אפשר בשקית זבל...

[כיסוי עיניים ואטמי אוזניים תלוי איך הפנימיה  בלילה...]

אה,אפשר במשך השנה אבל  כדאי שיהיה- בקיץ תשיגי מאורר (קטן....)

כלי כתיבה-

עפרון מחק  מחדד ועט (אפשר כמה מרקרים)

מחברות. כמה שצריך

סידור ותהילים+ איזה ספר  קודש שתרצי

וזהו!!!!!!!!!!!!!!!!!! כמה שפחות דברים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תאמיני לי.....

זה מה שלוקחים בפעם הראשונה- הפעמים בין החופשות-

כביסה

פלא' ומטען

וארנק.

פעם ב- מצעים.

ותו-לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

במייל, אני אעלה אותה בעז"ה מחר. בכל מקרה, אחרי כמה שבועות תלמדי לבד מה הצרכים שלך.

לא מצאתי...

אבל @נחמיה17עשה אחלה עבודה. תסתכלי בהודעה שלו.

 

בגדול את צריכה לחשוב מה תצטרכי ולפי זה להביא דברים. וכדאי גם להביא כל מיני דברים נחמדים שיזכירו לך את הבית. כוס עם תמונה ודברים כאלה...

פנימיה: פיג'מה (נמנמת בעברית), סבונים, מטען זה טוב, כפכפים זה יהיה גם טוב, אם את אוהבת לקרוא-אז מנורת לילה, מגבת, לבנים בשפע. מצעים. מנעול!! חשוב ביותר!! 

לימודים: מה שאת צריכה. בגדי ספורט. דורדורנט... טוב לפעמים.

שונות: ארנק! לא לשכוח. 

מספיק תיק אחד לכל העניין. בהצלחה ממש. מצטער אם שכחתי.

"נמנמת" זה לא בעברית (כלומר, אפי' לא אושר באקדמיה ללשון העבר, אינני יודע אם בכלל הועלה)
תוכל לראות זאת באתר האקדמיה לעברית. ביחד עם עוד טעויות דומות כשגר- פגר וכו'....
 

אבל עם הרשימה אני   מסכים (תוכל לראות את רשימתי.) חוץ מזה שלא הזכרת עוד כמה דברים (ככלי כתיבה..)
ועוד טיפ- קחי מגבונים ופלסטרים. בכללי לפנימיה, זה יעיל בבא הזמן...

אולפניסטיות

פינחס הציל את העם, זה שדקר ת'ילדה הוא רוצח פסיכופת.

על פינחס המקרא מעיד עליו שהוא קינא לה' ולכן עשה את זה. הגמרא כותבת - כל הבועל ארמית קנאים פוגעים בו. פנחס היה קנאי.
את יודעת מזה קנאי? קנאי זה לא לערב שום דבר אישי בזה, רק לשם שמיים.. אליהו הנביא לא בדיוק הצליח, גם משה רבנו לא היה יכול לעשות את זה..
אז שליסל הזה יכול?.
ואת צודקת, אילולא מקרא כתוב אי היה אפשר לאומרו. ולכן כתוב שהוא קינא לה' וה' נתן לו ברית כהונת עולם תחת אשר קינא לאלוקיו ויכפר על בנ"י.
בזכות מעשה פינחס, נעצרה המגפה.
לא נראליי שהיה לו קנאות שכל כולה לשם שמיים.

זה נראליי ההבדל העיקרי.

חוץ מזה שגם אם הוא באמת היה קנאי לה' והכל.. מותר להרוג אותם רק בשעת מעשה, לא שנייה לפני, גם לא שניה אחרי.
וזאתי שהוא רצח בכלל לא מהאלה, היא סתם אחת שבאה להסתכל שמה..

ובעקבות זה, אנשים מסתכלים על היהדות ולא רוצים להיות חלק ממנה! זה בעיה!

עוד מיום הרצח עצמו.

מצד אחד, המעשה של שליסל המטורף הזה הוא מזעזע ואין על כך עוררין. 

מצד שני, פנחס זכה לפרשה שלמה בתורה על שמו. אז כן, נראה שהוא עשה את המעשה הנכון.

 

וכנראה שלא צירוף מקרים שהמצעד יצא בחמישי של שבת פנחס..

 גם כיום אין  ציווי להרוג מחללי שבת...

הסיכום הוא כזה- היום אין בית דין..ולכן רק ה' נותן את העונש..לא אנחנו..

בבתקופה של פנחס ה' היה גלוי לכל..

ונשיא שבט שמעון היה אדם מכובד ומשפיע..

כשהוא עשה כזה חילול ה גדול- היה צריך לפעול מהר!

ממשה נעלמה ההלכה..( קנאים פוגעים בו...)

פנחס ראה את הסיטואציה וידע שהוא צריך להרוג את זימרי בן סלוא( נשיא שבט שמעון)

הוא קינא לה'..

ה' היה גלוי לכל והמצב בעם היה שונה..

בחטא העגל ה' ביקש מכל שבט לוי להרוג את כל החוטאים..

אף אחד לא התקומם..

כי היה ברור מה נכון..

היום אנחנו נמצאים בהתדרדרות הדורות..

רוב העם לא חיי חיי תורה..

אין סנהדרין..אין מקדש..אין משיח..אין התגלות אלוקית מופשטת..

לכן הענישה לא בידיים שלנו.

 

מן הכלל.
ברמת העיקרון צריך שיהיה התראה ועדים וסנהדרין וישאמר שהוא יודע ועל מנת כן אני עושה..
במקרה הספציפי של בועל ארמית, יש יוצא מן הכלל שישמור על הכלל.. ולא צריך לזה עדים והתראה

היה שם דין של "הלכה ואין מורים כן"
ולכן הותר לו הלכתית
אבל אם היה שואל את משה רבינו היה אסור לו לנהוג כך

(האדמו"ר מאיזביצא) תכלס פינחס לא עשה את הדבר הכי נכון... (ועל זה הרבה חסידויות נידו את חסידות איזביצא)

זה מעשה שאם הוא מגיע נטו מקנאה לה', לשם שמים - אז הוא מצוה גדולה, ובזכות זאת הוא קיבל כהונה. ולכן ההיתר הוא רק בשעת מעשה ממש, שאז רגש הקנאה לה' חזק מאוד, וקנאי אמיתי כמו פינחס לא יכול לסבול את זה. ואין מורים כן, כי זה מעשה שצריך להיעשות מתוך קנאות נטו, באופן טבעי, ולא מתוך ידיעת ההלכה.
אבל אם מתערבת במעשה איזושהי נגיעה אישית, אפילו קצת, מעשה הקנאות המבורך הופך למעשה רצח נתעב. כי רשות להרוג בלי דין ומשפט חייבת לבוא מתוך קנאות לשמה. וזו עוד סיבה שאין מורים כן - איך אפשר להורות לציבור הלכה שחייבת לבוא מתוך קנאות טהורה?
אני לא יכול ללמד חובה על שליסל כי אני לא בטוח במידת השפיות שלו (וכבר היו טענות שהוא היה לא לגמרי שפוי). יכול להיות שהוא חשב שהוא כמו פינחס, למרות שמבחינה הלכתית מותר רק בשעת מעשה ורק על בועל ארמית. אבל בכל מקרה, את צודקת שמעשה כזה הוא רצח נתעב. ורק כשהוא בא מתוך *קנאות לשמה* הוא טוב. ומי יכול להיות בטוח שהוא קנאי אמיתי ללא שום נגיעות? כמעט אף אחד. לכן ההלכה הזאת נמסרה רק ליחידי יחידים.

לקח מדיינית ובעל אותה על המזבח.
זה משהו אחר.

אבל אני אתן תשובה יותר מעמיקה.

המקרה עם פנחס:

א. קרה בשלבי הסיום של המגפה.

ב. קרה במחנה ישראל מול פני המנהיג.מעשה לא צפוי.

ג. הדור אז אינו כמו הדור היום.וגם פעם לא הייתה תקשורת.

 

המקרה של הדוקר:

א. קורה כאשר כולנו חולים והעולם בשפל שלא נראה מעולם.

ב. קורה לעיני מי שרוצה לראות את זה ובין 'גויים מובלי הטומאה'.

ג. כנ"ל.

אבל אני נבהלתי ממה שפוגי בפיתה כתבה..
זה נשמע נכון.. נכון?? תקראו טוב

פירטתי את הסיבה טיפ-טיפה בהודעה שכתבתי למעלה, ואני מניח שעוד כמה כתבו. אם צריך אפרט עוד.
אם התכוונת לצירוף המקרים - אז ככה: הקב"ה מלמד אותנו דברים דרך האירועים שקורים, זה נכון. אבל אם אנחנו יודעים על משהו שהוא שקרי (כמו ההשוואה בין שליסל לפינחס), אז אי אפשר לומר שצירוף המקרים בא ללמד אותנו שהוא אמיתי, זה פשוט לא הגיוני לעבוד ככה. צריך להגיע למסר אמיתי. במקרה הזה - אולי דווקא כדי לחדד את ההבדל התהומי ביניהם.

בזמנם, זו הייתה הלכה ברורה, שקנאים פוגעים בו. וזמרי וודאי במזיד עשה זאת, ופנחס באמת לשם שמיים, מתוך אהבה לעמ"י.

איפה זה היום? הלכה ברורה, במזיד, לשם שמיים מתוך אהבת עמ"י?

אתה חושב שמהתאהבות בגיל 15 יצא משהו עוד 4-5 שנים לפחות?

 אם הקשר הוא אמיתי ולא רק כדי להשוויץ שיש לך חברה אז וואלה ניראלי שכן 

 

השאלה איך אתה רוצה שיראה בקשר שלכם בעוד 4-5 שנים.
דברים שיכולים לקרות-
1. תגלה שאתה ממש לא רוצה אותה בתור אישתך. בתור מי שאתה רוצה לחיות איתה את כל החיים. ואז זה לא פר כלפיה שככ הרבה שנים היא החזיקה בחברות הזאת סתם.
2. תהיו עדיין בקשר אבל לא תשמרו נגיעה. יחידי סגולה מצליחים ככ הרבה שנים לשמור. אתה באמת רוצה להגיע למצב כזה??
3. תהיו חברים תתחתנו וכו.. אבל זה קורה אצל מעט שבמעט אנשים שהיו במצב שלך.
קטונתי מלהסביר, אבל זה פשוט לא כדאי. עכשיו אתה מסוחרר. בטוח שזאת אשתך. רוב הסיכויים שלא.
אם תעשה תטעות הזאת ותגלה את זה עוד כמה שנים חבל על הכוחות נפש שזה יוציא ממך.
אם בגיל 18 תחליט שהיא מתאימה לך ותצאו, אחלות.
לא החלטתם להתחתן? לא מרחתם תזמן.
ודבר אחרון, הגיוני שהיא בכלל לא חושבת עליך בתור... וזה סתם דמיונות שלך והיא די תצחק עליך אם תגיד לה את זה..

כמה כבר אפשר לשמר נגיעה?

ככל שהקשר ארוך יותר,קשה יותר לשמר נגיעה.

יהייה לך עכשיו מבול של תשובות (:

דברנו על זה 10000000000 פעם אם לא יותר ..

אז תחפש בשרשורים בחיפוש לגבי הנושא.

אם לא הצלחת,אחפש לך..
בהצלחה!

ברור שזה לא דרך התורה!! חברה??
כמובן שזה טבעי שהתאהבת בה, זה קורה ל 99.999999% מהמגזר ובכלל
ורובם (מהמגזר כמוובן) מתאפקים עם זה לחתונה. אז בשבילך, ובשביל הכלה שלך בעתיד
(שמן הסתם לא תהיה זאתי) אל תעשה את זה.
כל העניין בגיל ההתבגרות שכל ההתאהבויות הן זמניות. אתה יכול להיות בעננים מרוב אהבה,
אבל אחרי חודש- חודשיים זהו. זהווו, הלכה האהבה וחבל. שוב פעם- בשבילך ובשביל הכלה בעתיד
אל תעשה זאת!!
אל!!
תעשה!!
זאת!!
זה יפגע בך!! זה נראה בקטנה אבל זה לא!!

אתה בן 15 והיא בת 15 ואתה לא רוצה להתחתן שמיניסט... נכון??

אז כאילו אתה מאוהב בה וזה מותק אבל אם יסתבר שכשתראה את חברה שלה מהאולפנא תתאהב גם בה??

בגיל עשרים כזה תוכל לצאת עם שתיהן, נכון?....

לא שמעתי על הרבה זוגות (שמעתי רק על אחד כזה) ששמרו נגיעה כל אורך החברות ביניהם, ועוד פחות על זוג שבאמת התחתן בסוף...

שמע זה מהמם שאתה מאוהב בה ואתה בסדר גמור אבל אתה בטוח יכול לחיות איתה בשבט ולדבר איתה בלי להיות חבר שלה רשמית, נכון??...

אתה אפילו יכול לומר לה מה אתה מרגיש אבל לצאת בתור זוג.... זה הרבה יותר התמודדות עם היצר בשבילך נשמה...

אם אתם שבט מעורב אז בכלל...

אבל ניראלי ששאלת לא בגלל שאתה מתכוון להתחתן בקרוב אז נתחיל מזה שכתבת שאתה בישיבה עם פנימיה אז אני מתארת לעצמי איך הרב של הישיבה יגיב כשיגלה שיש לך חברה עכשיו...

וחוץ מזה פשוט לא כדאי חברה בגיל הזה אין מצב שעד לחתונה עוד שלוש שנים מינמום תשמרו נגיעה ובכלל לא בטוח שהקשר הזה יחזיק מעמד עד אז. אז אם זה קשר לא למטרת חתונה אלא סתם ככה אז אסור.ואי  בטח המילה אסור לא אומרת לך כלום אבל לא הכל אנחנו מבינים כמו שאסור לאכול אוכל לא כשר זה לא משהו שקל להבין למה. זה בידיוק מאותם דברים שאנחנו לא מבינים...אז עדיף שלא יהיה עכשיו חברה בגיל הזה וזהו

חברה בגיל כזה, זה לא הדבר הכי טוב שיקרה לך, המון חבר'ה זנחו קצת את הלימודים (בתקופת הבגרויות) ונמצאים עם החברה...
כמו שכבר כתבו באחת התגובות, להרבה חבר'ה מהמגזר שלנו זה קורה, אני מכיר סיפור הפוך, על ילדה שמאוהבת בילד מהשבט שלה והחליטה שעכשיו היא לא ממש בנויה ורוצה להיות בקשר אז היא החליטה לשמור את זה אצלה עוד כמה שנים.
מנגד, אני מכיר שלושה זוגות שבערך בגיל שלך הפכו לחברים והיום הם נשואים, הם שמרו נגיעה במהלך כל הקשר ב"ה.
קיצר, אח יקר, חברה בגיל הזה, זה לא דבר טוב עדיף שתחכה עם זה עוד כמה שנים ומשם תראה איפה אתה עומד ותחליט

בתכלס.. זה לא יחזיק לחתונה... תתקדם ... אל תחשוב עליה כל החיים... ואולי ביום מן הימים...

אבל תחשוב ברצינות לרגע, למה אתה רוצה להתחתן איתה?

האם מצאת בה נפש כנפשך, או אולי זה בגלל עניין חיצוני כמו יופי? 

כמובן, לא אמרתי לך לבחור כלה הכי דומה לך והכי מתאימה לך פנימית, ומכוערת. פשוט, צריך את שניהם.

אם באמת זה רק עניין חיצוני (שזה לרוב), אז תבין שזה קורה לכל החבר'ה בגיל שלך.

ואם באמת אתה רוצה להתחתן כי יש בה גם טוב פנימי וגם חיצוני, אז תחשוב טוב טוב אם זה יועיל לך להתחתן בגיל הזה.

אתה חושב שלרש"י הייתה חברה? לרמב"ם? לשו"ע? נכון לא? נהדר. אתה חושב שהייתה להם הו"א כזאת? נכון לא? אחלה. אני חושב שזה מספיק בשביל להבין שזה לא דרך התורה.

 

יש הרבה שיאמרו לך ירידה לצורך עלייה...

 

עלי אישית לא הבנתי כמה זה רע עד שזה לא קרה לי....

אבל ממה שאני מבין רוב האנשים הנורמלים מצליחים להתאפק... מוזמן לדבר איתי באישי...

הייתה להם להם בכלל הו"א.

הקשר הזה בגיל כזה הוא ממש לא טוב..  אתם לא יודעים מה באמת יהיה.. 

באמת מניסיון

תלוי מי הבנאדם...

זו פשוט התאהבות זמנית, זה קרה קורה ויקרה לכולנו... צריך להתאפק ובעקרון זה עובר... כשתגיע לחגיל חתונה ועדיין תהיה בקטע אז תעשה אם זה משהו.. 

 

אבל בתכל'ס- אנחנו לא מכירים אותך אז נראלי כדאי באמת שתדבר על זה עם הרב שלך...

 

בהצלחה!

אבל חברה זה בהחלט לא דרך התורה והתחלת קשר בגיל הזה לא תחזיק בכלל עד החתונה... וגם אם כן... מצטערת לבשר לך שיכול מאד להיות שתעברו על הרבה איסורים בדרך-וחבל!!!!! 

בהצלחה-ושה' יאיר את דרכך

בתיכון האדם מתבגר. מה זה אומר? הבן אדם מפתח ובונה את האשיות שלו שלב שלב עד שהוא גבר אמיתי, עד שהוא מסוגל לקבל החלטות משמעותיות לחיים, ולהיות תלוי בעצמו. את ההתבגות הבן אדם חייב לעשות לבד!! אסור שיהיה אדם אחר שמונע ממנו להחליט מה הדבר הכי טוב בעולם בשבילנו. בגיל הזה כל האופציות פתוחות ואם אנחנו תלויים במישהו אחר אנחנו יכולים לסגור אופציות מאד משמעותיות לחיים. כשלמישהו יש חברה הוא חייב לוותר על דברים בשביל הכיוון שלה והיא חייבת לוותר על דברים שהם בכיוון שלו. זה בסדר אם זה קשר של בעל ואשה בגיל הנכון שכל אחד מהם עיצב את האישיות והם דיי באותו כיוון, והם יכולים להסתדר עם הוויתורים, אבל בגיל ההתבגרות האדם לא מפותח, אין לו כיוון ומטבע הדברים החברה תעצור אותו מלהתקדם ולבנות אישיות מעולה.. הקטע של התאהבות זה קטע נחמד שקורה לכולם בגלל שהגעת לגיל, זה טבעי מאד, אבל חייבים להתגבר/להתבגר. זה הרבה עבודה לוותר על חברה, אבל אתה חייב לעשות את זה!! אחרת אתה לא תהיה מי שאתה יכול להיות, וזה לא מומלץ... בהצלחה אחי!!!

אפשר להרחיב ולדבר על הבעיות הרבות בעניין חוסר הצניעות שבמערכת יחסים כזו שמחוץ לנישואין ,וגם לדבר על היסח הדעת שנגרם מזה בגיל משמעותי של התפתחות שיש בו גם עניין מרכזי להתרכז בלימודים,אבל מבחינת המהות עצמה זו אכן לא דרך התורה,דרך התורה היא הקמת קשר משמעותי ומלא במסגרת של נישואין והקמת משפחה כתוצאה מהכוחות הגדולים של האהבה..

 

 

" יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר:
יהי ביתך פתוח לרוחה, ויהיו עניים בני ביתך, 
ואל תרבה שיחה עם האשה.
באשתו אמרו, קל וחומר באשת חברו. 
מכאן אמרו חכמים: 
כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה,
גורם רעה לעצמו, 
ובוטל מדברי תורה, 
וסופו יורש גיהנם.

 

חבל לך ולה...

אצלנו בישיבה.שישיסט (שהיום הוא בשיעור א') התאהב בקומונרית שלו והיא בו.הוא דיבר על זה עם הרב שלו והוא (אגב הרב הכי גבר שיש) אמר לו שיפרדו לגמרי ויחזרו לדבר אחד עם השניה בעוד כמה שנים.הוא דיבר על זה עם הקומונרית והיא הסכימה לעבור סניף.לפני כמה חודשים הם התחתנו.

מקווה שבעל השישור יקח לתשומת ליבו.

יש ויש..
 אבל זה רבע אחוז מתוך אלף.. אל תיקח סיכונים
בכלל בכלל בכלל
 

אני יכולה להסביר לך משהוא...
היה לי חבר, ובאמת באמת אהבנו... אבל הבנו משהוא חשוב, ואני אסביר לך אותו...
אתה לא צעיר לנצח.
אתה תתחתן מתישהוא... אני אסביר לך לא בדרך התורה, בדרך ההבנה השיכלית...אם חשוב לך הקשר אם אשתך בעתיד תמשיך לקרוא אם לא תגיד יש עוד סיבות... אבל עכשיו אני אתייחס לאחת...
קשר עם חבר/ה פוגע בקשר העתידי שלך.. אתה חווה את כל הדברים של אהבה פעם ריאשונה עכשיו, במקום אחרי החתונה שזה נובע ממקום טהור, ואם לא שומרים נגיע בכלל... גם אם מי שאתה איתה עכשיו אישתך אתה פוגע בקשר העתידי שיכול להיות הרבה יותר טוב אם אתם לא בקשר בגיל צעיר...אגב שמירת נגיע זה דבר קשה יותר ממה שהוא נראה.מעניין אותך או שאיבדת אותי?
מקווה שקצת עזרתי

למה ככה?! חחחח הבנאדם מתגעגע ולא מתפתה לשלוח הודעה...

תנסי להעביר הלאה..לעשות קאט!ולחשוב על דברים אחרים...זה קורה לי המון כשאני נזכרת בעבר שלי

אתה יודע, זה סרט חדש בסך הכל.
אממ...יש את
"אזרח שומר חוק"
''הבריחה מהכלא''
''המתנה המושלמת''
''הנוקמים''
''שליחות קטלנית''

קישור?-https://sites.google.com/site/gkfoigd/home

וואו צדיקה איזה מקסים שהחלטת לא לאכול אוכל טעים בתשעת הימים זה כל כך מקסים הלוואי שכולנו נצליח להגיע לרמה כזאת, או האנטיות נגד קשר בין בנים לבנות.. פשוט נראה לי מקובצים פה האנשים הדוסים

בראשון, אני מזדהה. עם השני, זה לא ממש מוחלט הדעות כאן.

האמת היא, שיצא לי לחשוב על זה.

הציבור הדתי לאומי גדול ב"ה, וקשה לייצג אותו בצורה אחת! ההפך, ריבוי הדעות (במסגרת נורמלית) זה טוב!

 

אבל בטח התכוונת לרוב הדת"לים, שלא כולם פה כמוהם. אני מאמין שאם ויש ב"כיפה" וב"סרוגים" פורומים- שם הם נמצאים, ה"רוב". אולי אנחנו הרוב? אבל אל תשכח/י (עדיין לא הבנתי ) שהמון מהדת"לים הם יותר מקפידים. זה לא מיעוט. 

 

יש את הלייטים, אבל זה נושא אחר.

 

 

זה ערוץ 7, מה חשבת?

להערכתי הרוב פה חרדלניקים, אבל יש פה אנשים גם ממה שנקרא "המיינסטרים" של הציונות הדתית.

צא מהפורום שלא תשתגע.

מהרב אליעזר מלמד:
אורך השמלה ואם חובה לגרוב גרביים
בתלמוד (ברכות כד, א) מובאת מימרא של רב חסדא : "שוק באשה ערווה". כלומר, ההלכה קבעה, ששוק של אשה הוא מן המקומות האינטימיים, שחשיפתו לעיני אנשים זרים נחשבת לפריצות, ואין לומר מול שוק מגולה דברים שבקדושה. לכאורה, ממבט ראשון, נראה לאדם זר שאינו מכיר היטב את ההלכה ואת טעמיה, שהצניעות באה למעט ולהגביל את עוצמת החיים. אולם למעשה, מטרתה של הצניעות היא לקדש את החיים, להפקיע אותם מהמוגבלות ומן הכיעור שבחומר, ועל ידי כך לרומם את החיים ולהגביר את כוחם. הצניעות לא באה לפגוע באהבה, אלא להגביר אותה.

השמירה על הצניעות, לא רק שמונעת את האדם מן החטא של גילוי עריות ופגיעה בשלימות המשפחה, אלא שהצניעות למעשה מהווה ביטוי לקדושת החיים של האדם, ומסייעת לו להתרומם אל הערכים המקודשים של החיים. הפריצות חושפת ומדגישה את הצד החומרי והחיצוני שבאדם, ואילו הצניעות מייחדת את תשומת הלב לפנימיות, לנשמה.

ונחזור להלכה. למדנו ששוק הוא מקום שאישה צריכה לכסותו. ומאחר שלדעת רוב הפוסקים, שוק הוא החלק שבין הברך לקרסול, ממילא מובן שעל האשה לכסות את כל רגלה עד לקרסול. אבל אין צורך לכסות את כל הרגל דווקא על ידי שמלה, אלא די שהשמלה תגיע עד לאחר הברך, ולמטה מזה תלבש גרביים או גרביון. חשוב להדגיש, שגרביון מועיל רק לחלק התחתון של הרגל, כלומר למה שבין הברך לקרסול, אבל כמובן שגרביון לא יועיל לכיסוי הירכיים, היינו למה שבין הברך לגוף. משום שהירכיים הן מהאברים האינטימיים ביותר, שהצניעות מחייבת שיכוסו בשמלה או בחצאית, כדי לטשטש את צורתן. אבל את מה שמתחת לברך ניתן לכסות, כאמור, על ידי גרביים או גרביון, וכך הרגל כולה עד לקרסול תהיה מכוסה. זוהי אכן דעת רוב הפוסקים. אולם לדעת אחד מגדולי הפוסקים האחרונים, בעל הפרוש החשוב על שולחן ערוך חלק אורח חיים - המשנה ברורה (מ"ב עה, סק"ב), השוק הוא החלק העליון של הרגל, מתחילת הרגל ועד לברך, מה שנקרא בפינו ירך. וממילא אם השוק נגמר בברך, אין חיוב לכסות את מה שמתחת לברך, לא על ידי שמלה ולא על ידי גרביון.

ולמרות שבעל המשנה ברורה בעמדת מיעוט, הואיל ופסקיו התקבלו בישראל, רבות נוהגות כמותו, ואי אפשר להתעלם מדעתו ולומר, שאלו שאינן לובשות גרביון עוברות על ההלכה, שהרי יש להם פוסק גדול שעליו הן יכולות לסמוך. אולם ודאי שלכל הפחות, גם לדעתו המקילה של המשנה ברורה,
צריך ללבוש שמלה שתגיע אל מעבר לברך, כך שבכל מצב הברך תשאר מכוסה (עיין גן נעול 37 ; הליכות בת ישראל ע"א).


המשנה ברורה היה פוסק יחיד ואשכנזי,
לכן לספרדיות אין היתר(:

בהצלחה (:
ולעוד שאלות בשמחה ! (:

מה לגבי כף הרגל?
ואם אני עם סנדלים?
ו...
גרבי רגל שקופות כממעט נחשבות בכלל?

לפי ההלכה,מעיקר הדין אם החצאית מגיעה עד הקרסול,אז לא חובה גרביים.

ויש רבנים שאמרו שאם הגרב שקופה אז 40 דנייר.
זה מה שקראתי ולמדתי,אבל תמיד עדיף לשאול רב שיותר בקיא

אני גורבת שקוף עם סנדלים (: לא שורש.
אני לא רואה בזה בעיה,מבחנתי אין הבדל עם זה סנדלים/נעל בובה/נעל ספורט.

אבל כל אחת מה שהיא רואה לנכון לנעול (:

ישר כח!

אם בסביבה שלך מקובל ללכת בלי גרביים וזה צנוע לגמרי, אין בעיה.

כלומר אני כמעט ולא יוצאת מהבית כשאני בעיר שלי, ושם נהוג ללבוש.
רוב הזמן אני מסתובבת בכל מיני מקומות שאף אחד לא ממש שם לב אלי.
בית ספר זה לא פונקציה בשבילי כי גם ככה הוא לא מתאים לי.

הסביבה העיקרית שלך. מה מקובל שם.

יש לי המון סביבות. וחופש עכשיו אז בכלל.
עיקרית? אין לי סביבה עיקרית.
לא נראה לי.

פפ באמת מסובך.

לוידעת.
הקטע שכשאני מנסה לשאול אותו הוא לא עונה תשובות ברורות.

אבל מצד שני אני הרבה יותר דוסית מהן

אבל זה צריך להיות אחרי בירור עמוק עם עצמך

אין לי כוחות לזה.
טוב, לא שיש לי הרבה ברירה

עד אחרי הקרסול... תודה על התשובה

 

פעם ראשונה אני רואה שאשכנזים מקילים במשו שספרדים מחמירים (חוץ מלאכול קוטג' וטונה...).

מתעלייייךךךך!!!!!!!!!!!!!! (כאילו אני אשכנזייה, שיהיה מובן העסק)

זה בעקרון לפי איזה רב את הולכת.. ומה אתם נוהגים בבית.. אני חושבת שאחרי הברך זה מספיק..

 

הבעיה אצלי קצת יותר מורכבת. אין לנו רב אחד שאנחנו הולכים לפיו.
מצד אבא שלי אני יכולה ללכת בלי גרביים בכלל. ונכון שהולכים לםי אבא, אבל אם לאמא שלי זה מפריע? מה עם כיבוד הורים?
נמאס לי מגרביים. ממש ממש נמאס. אני מרגישה צבועה כשאני לובשת את הגרביים הדקות האלה שבקושי רואים אותן, כשהאמת שאני לא רוצה ללבוש בכלל וזה לא מצניעות אלא כי אני לא רוצה לצער את אמא שלי.
והיא תתרגל, כמו שהיא התרגלה לזה שאני לובשת ג׳ינס ולזה שהחולצות שלי טיפה יותר פתוחות ממה שהיא לובשת.
ולאבא שלי זה לא מפריע.
אז מה אני אעשה?

אם את לובשת גרביים לכיבוד אם אז את ממש לא צבועה!!!! את מקיימת בזה מצוה ענקית!  ר' טרפון שימש לאמא שלו כסולם ונשא אותה על ידיו שלא יהיה לה קשה ללכת...

אני חושבת שכדאי לך ללמוד את ההלכה היטב כדי שתדעי בדיוק מה מותר, מה אסור ומה הידור, ובנוסף תלמדי את ההשקפה על צניעות, לא רק את ההלכה,

בקשר לרב, יש לך רב של האולפנה? אולי רב השכונה או היישוב? אולי רב שרוב החברות שלך הולכות אליו? 

אולי את יכולה לסכם עם עצמך סוג של פשרה: בלי גרביים אני הולכת רק בבית, שכנים קרובים ופח 

ולמקומות יותר רחוקים עם גרביים?

ותמיד תתפללי לה' שתצליחי לקיים את מה שהוא רוצה, ולהיות קרובה אליו...

אני מבינה את המצב,זה להיקרע בין שתיי עולמות.

אבל בסוף זו הבחירה שלך.

אני מצטערת שאני לא יכולה לעזור בזה,

אני חושבת שאת צריכה לברר את ההלכה לבד.

לא רק את ההלכה שנתנו לך,
תבררי על הנושא לבד,תוציאי את ההורים מהחשיבה שלך הנושא,ותבררי אותו לבד .

יכול להיות שכן ביררת,אני לא יודעת,אבל בירור,זה לא רק ביום,זה לוקח כמה זמן,של גיבוש מחשבות,ודעות..
ועל הלכה שנתנו לך עכשיו..

כאשר תבררי,על כל ההלכה,על כל הדעות,תקראי שות"יים בנושא,תראי סרטוני הלכה,יהיה לך ברור כל הנושא ביחד.

ואז תעשי משהו שאתה שלמה איתו
אך ורק אחרי הבירור.

אחרי זה תבחרי לך את הדרך שאת שלמה איתה.
ורק אחרי בירור הנושא,תעברי לנושא של הכיבוד הורים לגבי הגרביים,

לעניין כיבוד ההורים- יש הלכה בספר פניני הלכה,שאני לא מוצאת באינטרנט,אבל בספר שלו,
שהוא מדבר על העניין של כיבוד הורים שההורים מחנכים את הבנות לגרביים,ואיך הבת צריכה לנהוג.
הוא כותב שם את מה שאת שואלת,אני לא זוכרת.

תכנסי לחנות ספרים ,ותקראי זה קצר.

ולעניין השני,
אל תשפטי את עצמך! את לא צבועה,
זה שאת מנסה להקפיד על משהו ,וזה לא הולך,זה לא אומר שאת צבועה,
לפחות את משתדלות!

את לא מבינה כמה השתדלות ה' רוצה ומצפה.

גרב דקה
ובגלל זה יש מספר דניר שמטשטש את הרגל .

אזמה יש בנות ששמות 15 דנייר,אזמה!!
עדייף אתזה מאשר כלום. כל הכבוד!
שלפחות משהו קטן מישהי משתדלת.

שגם זה קשה להן,ובכל זאת הן עושות!
אז אל תשפטי את עצמך.

זה באמת קשה,אני מבינה,לכולן,אבל חשוב לדעת,שכמה שתשתדלי יותר,ותקדשי את עצמך יותר,את תקבלי בעתיד הרבה יותר!

מה שאת זה מה שתקבלי.
אז השתדלות שלך תעשה הכל בשביל קילומטר בהרבה דברים שתזכי בהם.

אני לא אומרת לך מה לעשות,זה שיקול של כל בת ובת (:

אני מנסה להראות לך,שהדבר האחרון בעניין צניעות הוא שבחיים אל תשפטי את עצמך.

בהצלחה בהכלל! אהוובה,וואו כמה שאני מעריכה אותך,ובאמת לפני שאת עושה ומחליטה החלטה כלשהיא,בבקשה לא בשבילי,בשבילך,אל תיהי פזיזה,תבררי תחקרי ותשאלי,ותדברי עם ההורים שלך,ועם דמויות שמחנכים אותך,רב רבנית מישהי (:

התגובה שלך חיממה לי את הלב
בעז"ה אני אחשוב על זה לעומק.
בינתיים אני לפעמים עם ולפעמים בלי (כשאמא לא בסביבה)
מקווה שאצליח לפתור את זה מהר.

אכתוב מה שאני יודעת מבירורים רבים שערכתי.

החובה הבסיסית היא לכסות את הברך, לכל השיטות ובכל מצב.
כיסוי כף הרגל הוא מידת חסידות לכל הדעות.

התחום המעט אפור הוא בין הברך לקרסול -
לדעת רוב הפוסקים יש לכסות (בגרב, מכנס או חצאית), ולדעת המשנה ברורה (החפץ חיים, ר' ישראל מאיר הכהן מראדין) אין צורך לכסות מעבר לכיסוי מוחלט של הברך.

מכיוון שהמשנ"ב הוא פוסק אשכנזי, בעייתי לספרדיות לסמוך עליו.
על כל פנים, אשכנזיה שהולכת ללא גרביים יש לה על מה לסמוך, משום שהמשנ"ב הוא פוסק מרכזי בעל כתפיים רחבות.
לגבי ספרדיות אינני יודעת (כלומר מצד הדין האם יש מקום להקל).

כך למיטב ידיעתי.

ויש המון בנות ספרדיות שלא לובשות גרביים. מעניין אותי לדעת אם הן מסתמכות על רב כלשהו, או שזה סתם.

לספרדיות אין היתר ללכת בלי אני הולכת עם גרביים.. בעיקרון זה לא כזה מפריע לי בקטע של החם וזה בקיץ פשוט זה פחות נפוץ כי יש בנות ספרדיות שההורים שלהם או משו כזה כסכימו להם ללכת בלי גרבים.. בהצלוחה!!!

אין רב ספרדי שמתיר,אם יש רב כזה תיידעו אותי,סתם לידע כללי.

אגב,חליליתווש,
אני מכירה בנות ספרדיות עם גרביים,
דתיות לאומיות,ויש גם חרדיות.
אז אולי בחברה הדתית לא רואים כלכך,אבל וודאי שייש והמון,וברוך ה'.

וגם,אני חושבת,שזה גם עניין בציבור הדתי לאומי,של הנורמה,שככה חינכו את הבנות,או אפילו מחוסר ידע בנושא,אבל וודאי שיש לפה ולפה,

וזה גם לא משנה,אזמה גם אם את יחידה,את תיהי כזאת

מרדכי אליהו זצ"ל:
אישה שהולכת עם חצית ארוכה (עד הקרסול =מקסי) לא מחוייבת בגרביים.
הולכת פחות -מחוייבת..

זה מה שאני עושה :99% מהזמן אני עם מקסי ושאני לא -אז עם גרביים..

חוץ מטיולי מעיינות שאין קטע כי אני אוריד אותן ממש בתחילת המים;)

גם אם לובשים חצאית ארוכה, רואים את הכפות רגליים...
שמעתי רב שאמר שאסור לחשוף ברכיים וכפות רגליים. כל השאר לא חשוב.
ואני כבר לא יודעת אחרי מי ללכת

לא סגורה על איפה זה כתוב בדיוק אבל ראיתי את זה באחד הספרים בבית שלא צריך אם זה עם חצאית ארוכה..
וגם תעיתי כשה אובד שלחה שו"ת

(אני לא הולכת לפי הרב אבינר אז זה שאני הולכת בלי גרבים עם סנדלים וחצאית כל הרגל מסתמך על רב אחר. שכאמור אני לא זוכרת איזה ספר בדיוק אנסה לברר לך..)

1)
http://www.kipa.co.il/ask/show/180191-גרביים--בנות

2)
שאלו את הרב מרדכי אליהו לגבי לבישת חצאית ארוכה ללא גרביים:

תשובה: מהדין אשה צריכה ללכת עם גרביים, וכפי שנהגו בבית הוריה של השואלת. עם זאת, אם הבת מעוניינת ללבוש חצאית ארוכה עד הקרסול במקום גרביים – מותר לה.
http://www.orot.ac.il/publications/shmaatin/Pages/178-4.aspx

בוודאות כפות רגליים זה מידת חסידות. ממש לא מעיקר הדין.

ב. למצוא התנדבות לחופש.
ג. ללמוד משהו עם חברות וחעשות דברים כיפיים איתן.
ד. למה / ממה יש לך מחסום?ממה הפחד? אפשר לפתור את זה. איך? מה יעזור לך?
ה. נסי לדמיין לעצמך מציאות של התגברות על המשבר הזה. איך את מרגישה שם? אם זה משמח אותך ונותן לך תחושה של טוב, סיפוק, רוגע,שמחה- כנראה את בכיוון הנכון
בהצלחה!
פה באישי בשמחה אם את צריכה.

כדי לצאת מזה צריך לרוב , לנעסיק תצמך במשהו אחר,שמח יותר , בגלל שתשעת הימים אז אי אפשר לרקוד לצלילי שירים דוסים או משהו, את יכולה לראות תוכנית שרת אוהבת ,לראות סדרה נוסטלגית מהילדות, לראות תמונוץ ילדות עם המשפחה ...

החל מחורבן הבית השני נגנז היצר לאלוהות (היצר לעבודה זרה) ולכן כבר היה בלתי אפשרי להגיע לנבואה למשל
היום לאט לאט היצר חוזר פתאום אנשים מחפשים משמעות ומנסים לדבוק ולהתחבר לאלוהים (לא חובה הקב"ה במקרים מסויימים זה אפילו שחקן כדורגל פוליטיקאי קומיקאי ושאר ירקות)
וזה מה שקורה לכולנו מי שאין לו אלוקים להתחבר אליו מרגיש ריקנות תהומית
אני אישית ממליץ לך על הקב"ה...
שלהתחבר אליו פירושו ללמוד תורה ולקיים מצוות

ללמוד תורה ולקיים מצוות - צריך. אבל זה לא מוציא מתחושה כזאת.

שכדאי שתמצאי משהו משמעותי בשבילך כמו התנדבות וכו'...ולפי דעתי תצאי מהבאסה

תמיד חשבתי שאני צודק, שכולם טועים ואני לא וכו'...
אבל תודה לקב''ה שפקח את עניי והוציא אותי מזה

אני פונה אלייך בפרטי אם זורם לך תעני

אבל לפעמים אנחנו ביקורתיים כלפי עצמינו הרבה יותר ממה שהיינו מבקרים את הסביבה אם היו מתנהגים כמונו. אנשים יזכרו *לעצמם* פאדיחות וטעויות כשכולם מסביבם כבר שכחו.
אבל גם אם את באמת קצת לא בסדר תזכרי שתמיד אפשר להשתנות ולתקן. ה' מאמין בך אז תאמיני בעצמך. בהצלחה