פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 607)

תמונה וברכה.. או סידור עם השם שלה.. קעיצור לא חסר..

אפשר לכתוב

עוד לא בניתי לי את בית חלומותי ואכזה בועה של חלום ובתוכה ציור של בית המקדש.

לשם שינוי אחד מקורי..


תמיד יש את הרגיל שזה בערך כל ישיבה ואולפנה אי פעם עשתה, זה ציור של עין גדולה ובתוכה ביהמ"ק ואז כתוב עין לציון צופיה.

חפשו אותנו בריקוד דגלים!! - נוער וגיל ההתבגרות

לא הכרתי את זה.. .אבל הראשון חזק ממש..

דבר ראשון אפשר פשוט לכתוב איזה פסוק/ להבדיל שורה משיר על ירושלים....עם ציור יפה...

לדוגמא-

ירושלים אורו של עולם, ירושלים של זהב...

 

ויש לי עוד רעיון יפה שראיתי שעשו בשעלבים...

 

רואים ציור של האבא והבן ממלך האריות עומד עם הפנים לכותל והר הבית ואז הוא עומד ואומר לו ,"יבוא יום בני וכל זה יהיה שלך" או משהו בסגנון .. (זה מצחיק כי יש משפט כזה במלך האריות...)

 

 

 

ואולי תמונה ל ביהמ"ק חסום בשער או משהו כזה.

כשנכנסים לשירותים וזה...

לא זוכר בדיוק מהו.

ואז מותר.

עדיף לכתוב שיש מחלוקת או להגיד מה המקור לידיעה הזאת.

יש הרבה מוסדות וארגונים שמוציאים חולצות עם פסוקים. אמנם הגיוני שיש כאלה שפחות מודעים לנושא אבל לדעתי יש הרבה שכן עושים את זה אחרי בדיקה. לא נראה לי הגיוני שכולם טועים.

זה לא שחייבים להוציא חולצה עם פסוק.

זה סך הכל חולצה.

אפשר להיות יצירתיים שניה ולהוציא חולצות אחרות.

שיוציאו חולצה עם פסוק ו-2 כיסויים מובנים על זה!

ממה שידוע לי ההלכה הזאת מדברת על ספרי קודש, סידורים וכדומה. אולי אני טועה.
כשכותבים פסוק או חצי ממנו בלי שם ה' זה פחות בעייתי.
בסופו של דבר, כל אחד יעשה את השיקולים שלו. מה שרציתי להגיד זה שיש בעניין מחלוקת ולא ישר אסור או מותר..

אני צריכה למצוא את השמות של הרבנים ששאלנו ואמרו שמותר כי זה היה מזמן..

 ובדיקה בטחונית לפני כן, והיהודים נכנסים חופשי והשוטרים מוציאים ערבי שמלמל תפילה וכתוב:

המצב המתוקן

זה השלב לפני המתוקן.

בשלב המתוקן הערבים שישארו יעבדו את ה', ויוכלו להכנס להר ולהתפלל אליו.

"היהודים באים - עונה 3"

ובציור מלא יהודים עולים להר הבית

בית קודשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו היה לשרפת אש וכול מחמדנו היו לחורבה.
(אפשר לחלק כבר קרוע

בלי להיתקדם...

חלאס!!! יאלה ה, בעתה אחישנה!

נימאס שכל הזמן מתקדמים לאט לאט

יש זמנים שצריך את הבבת אחת, כמו מעמד אליהו על הר הכרמל, כמו מעמד הר סיני ויציאת מצרים, כמו קום המדינה

 

והוא דווקא משלב את הכל סבבה.. זה סוג של שגרת חיים שלו אז זה לא מפריע לו לדברים אחרים.. יש לו זמן מוגדר לזה וזמן לזה ולזה.. קיצור, זה לא מפריע לו

אבל אני רוצה משהו קטן.

אבל.. פאזל זה רעיון לא נרע

הבנתי שעאפשר להשיג במקס סטוק

מה היא אוהבת? נסי לחשוב על התחביבים שלה וכבר יהיה לך קל יותר.

ואני תקועה עם האחרון..

היא מאוד אוהבת מוזיקה, אבל ממש, וגם ספרים.

עוזר..?

4 ב100 לדוגמה.
ומוזיקה- יש כלמיני חפצים מגניבים כאלה שקשורים למוזיקה. נגיד לי יש פסל חרסינה בצורת מפתח סול. זה עלה לי 10 שקל בסטוק. ובאמת כדאי לך ללכת לסטוק, יש שם אחלה דברים. זה לא באיכות ירודה כמו שאפשר לחשוב בגלל שזה סטוק, יש שם דברים ממש טובים.

יש לה קינדל, אז חבל..

ואני אנסה את מקס סטוק, תודה!

היא לא צריכה עוד אחד 

 

יש מלא כמוך...

אם זה לא יהיה אווטינג רציני...

מספיק שהכיפה היא סריגת יד ויש לה פס בדיוק במקום הזה...

 

או צמידים בצבעים בדיוק כאלה...לא חסר דברים 

 

אתם יודעים איך זה כל אחד והיציאה שלו חח

אם אני כותב משהו- בטוח אתם תזהו אותי, שזה סבבה ונחמד.

אבל יש אנשים שמכירים אותי במציאות והם גם בפורום הזה ואני לא רוצה שהם ידעו שזה הניק שלי.

חח אממ..יהיה לי חולצה לבנה, וכנראה משו כמו צמה...

אז תגידי שלום חח

 

ראשי תבות של השם האמיתי שלי את יודעת?

אבל כנראה אני לא יבוא לשם.

(אולי אני יבוא לדוכן של ה' הוא המלך אבל לא נראלי)

אם בת תלך עם זה היא תצא רפורמית בערך.

לא באלי שיזהו אותי אבל אם אני אגיד שאני בא ומתערבב אני אהיה בולט כמו תמרור

אני יהיה  עם קוקס מתפרק, צמיד של חוזרים, פשמינה וישמצב עם חולצה של האולפנא

(כל הדרכים החסומות יפתחו לפנינו וציור של בית מקדש)

אם משהי מזהה שתגיד שלום 

קוקס חצי מפורק חצאית עד הרצפה וחולצה של האולפנה "הלב רוצה הביתה"

 

תיק של אריאל מכנסיים קצרים...

או לבקש ממישהו מהמשפחה להזכיר לך

זאת ההלכה, ועש בזה הקלות לבנות, אבל לי זה עוזר לא לאכול מזונות עד אחרי התפילה..

לשים מדבקה על כל משבצת של לוח שנה,
בכל יום שעובר.
לכתוב בגדול על דף ענק ולהדביק:"להתפלל לבורא עולם"
על מקום בחדר שלך,
או ארון או כל דבר,
ככה שאת תיראי כל הזמן..

כלהכבוד!(;

אבל את יכולה לקום בבוקר ולהגיד לעצמך שאת לא עושה כ-ל-ו-ם עד שאת מתפללת. לא אוכלת, לא במחשב/פלאפון. בקיצור, כלום. אפשר שתעשי לך סדר יום מה את עושה כל יום וממש לתכנן לעצמך שדבר ראשון בבוקר זה תפילה.
דבר נוסף שאת יכולה לעשות זה להתלבש כאילו את יוצאת מהבית למסגרת ואז ישר להתפלל. כמו מעין הכנה פסיכולוגית שתגידי לעצמך, מה, כבר התלבשתי, למה לא להתפלל..
חוץ מהדברים האלה את יכולה לצ'פר את עצמך על כל יום שהצלחת לעמוד במשימה ולהתפלל. אמנם ברור שהשאיפה היא לא לעשות את זה בשביל הצ'ופר אבל 'מתוך שלא לשמה בא לשמה' ובעז"ה עם כל יום שיעבור את תצליחי לעשות את זה מתוך רצון ודרך קבע.
שיהיה ב"הצלחה!

ו"לצפות" לו אם את לא מוצאת גם הוספה של בקשה אישית עוזרת (מתוך מחשבה שאת היחידה שעושה את זה)

לי אישית זה עוזר גם ביומיום

גם לי קשה נורא עם הנושא הזה.

מישהי אמרה לי פעם עצה קצת הזויה אבל היא אמרה לי שזה עזר לה. אז העצה היא לדעת שאם את לא מתפללת עכשיו שחרית את חייבת! להשלים את זה בפעמיים מנחה (זה ההלכה) ובדרך כלל מנחה זה יותר מסובך כי זה אמצע היום וכו'

לקום להתלבש ולהתפלל.מסדר את היום אחרת לחלוטין

עם חולצה של "וזה יבוא אתה תראה"

אבל צריך לעבוד כדי ש"זה יבוא"!

יש מפות תכנון של הכל. טלפונים של אדריכלים שברגע שיש אישור לבנות מקדש- הם מתחילים לעבוד!

יש כבר במכון המקדש את כלי העבודה(מנורה שולחן מזבח וכו' וכדו') כשרים ומוכנים לעבודה!

ככה שגם בפרקטי- אנחנו מוכנים בהחלט!

שאתם יצירתיים ומקוריים בקטע של החולצות ולכן נחמד לקנות חולצות שלכם

אני לא מכירה חנות יד שנייה, אבל יש בירושלים מלא חנויות זולות (החל מ30)... בעיקר ברחוב יפו

לא להילחץ,זו עבודה עצמית,
בנחת,ללמוד,להרגיש כיאלו יש לך את כל הזמן שבעולם,
לעשות מידי פעם הפסקות,
לא לדאוג,כאשר את בלחץ את לא תצליחי לזכור,ואת עלולה גם במבחן להילחץ ולא לזכור את התשובות,וזה חבל,את יכולה!
אם את חושבת שאת תלמידה טובה,וגם אני חושבת כך,
וכולנו,אז אין מה לדאוג,את לומדת,משקיעה,והכל אחרי כן בידי שמיים,
אין לך מה להילחץ,
בזמן,המבחן,תעברי לאט לאט על השאלות,
בנחת.

גם לפני המבחן,קחי לך מנוחה,
יש לך יומיים לפני המבחן,
שבי,תלמדי דף דף.בנחת,תסמכי על עצמך!
שאת תצליחי,בןאדם שלמד והשקיע בא לקראת המבחן בתחושה שכבר למד,והוא יצליח!
אל דאגה!
אין מה להילחץ,הכל יעבור בשלום,תכניסי טוב טוב לראש,
שאת תצליחי,ואת מצליחה,והכל בסדר,רק צריך לבוא למבחן ברגוע,שוואלה את יודעת את החומר,ואין סיבה שלא תצליחי,הכל הכל אחרי הלמידה,זה בידי שמיים.
תגידי לעצמך,למדתי,הכל יהיה טוב,
בהצלחה

כשאת לומדת תכריחי את עצמך להפסיק ואולי גם לבקש ממישו להפסיק אותך
ואולי חברה רגועה שתלמד איתך תרגיע אותך
להגיע למבחן עם הרגשה כשאת אומרת לעצמך שאת יכולה לקבל מאה
אם במבחן עצמו את יודעת שיש טעות תזכרי שזו רק טעות אחת
להגיע למבחן כשאת יודעת שאם את מסיימת את חוזרת על המבחן זה יגרום לך להיות יותר רגועה כי את יודעת שהראשון שיחפש טעויות אצלך זו את ואת תתקני אותם

(לפעמים להתפלל על הצלחה גורם להרגשה שעשית עוד כיוון של מאמץ בשביל להצליח)

את עושה את ההשתדלות שלך
מכאן זה כבר לסמוך על הקב"ה
(אבל גם לא לקחת דברי בקיצוניות
על האדם למצוא האיזון בין ההשתדלות לאמונה)

אם את תלמידה טובה כל השנה, את תצליחי גם במבחן... תנסי להגיע למבחן בהרגשה טובה שאת יכולה- לי זה ממש עשה הבדלים 

אתה אומר לי מוזמנת להתחיל לברר כאילו שזה כרטיס טיסה, לקחתי אותו והופ! הנה אני במסע מרגש ומדהים לגילוי עצמי.

אז זהו, שלא. זה לא עובד ככה.

נראה לך שלא בא לי לברר? 

אין דבר כזה המסעות האלה. ואנשים שיודעים מי הם - או שהם טיפשים או שהם אף פעם לא חשבו על זה באמת ולעומק או שהם חכמים במיוחד, נראה לי. 

חוץ מזה, גם אם אני טועה בקטע הזה, איך פתאום אפשר 'לגלות את עצמי?' 

כאילו אני מחפשת בכמה ספרי אמונה מרגשים, וטה דה! גילוי עצמי!

ואסביר,
זה ממש לא כרטיס טיסה.

זה מסע.

ארוך, מייגע.

שאנחנו מאמינים שיהיה לו סוף.

ספציפית אפשר לדעת מי אתה גם בלי להיות חכם במיוחד- פשוט לשים לב לזה.

נראה לי שכל דבר בי ובכל אדם יש לו תכלית וקץ(אופי, תפיסות עולם,רגשות,מחשבות,אידאולוגיות וכדומה),הוא יכול להשתנות מלבד החלק היהודי שבנו שלנצח קיים.
ולכן זה ההגדרה הכי קרובה לערך 'אני'- יהודי/חלק מהקב"ה.

בקיצור זה בסדר התשובה שלך מעולה ואהבתי אותה וגמני חשבתי קרוב לזה

על כל המשתמע מכך.

אנחנו אותן הבחירות שאנחנו נעשה תמיד גם אם הסביבה תשתנה

באמצע בירור.

בינתיים- ילדה מוכשרת וכואבת שמחפשת אמת בכל הכוח.

 

 

 

איזה מדהימה שאת

מי אנחנו? אנחנו לא לגמרי יודעים.
מי אני? אני בת של ה' שמחפשת. בודקת. חוקרת. שואלת. לומדת.
ולא יודעת לגמרי מי היא..
קצת עברתי על התשובות שענו ונדהמתי,
לגבי התשובה שזה מסע ארוך ומייגע שאנחנו מאמינים שיש לו סוף אני לא כ"כ מסכימה..
אלא אם כן התכוונת שהסוף זה המות. זה המעבר לעולם הבא.לעולם הניצחי. האמיתי.
אני מאמינה שכל עוד אנחנו פה אנחנו אנשים שמחוייבים לשאול. לבדוק ולחקור. זה מסע של חיים.
זה ה-חיים. השאר רק תוספות..
לברר. לבדוק. לחקור מה המטרה שלנו, למה אנחנו פה, איך אנחנו חיים חיים משמעותיים יותר.
זה מי שאני מאמינה שאנחנו.

לדעתי, התשובה הראשונה שאמורה לקפוץ לנו ששואלים אותנו שאלה כזאת זה-
עבד ה', כפשוטו..

משתדלת להיות טובה כמה שאפשר ולמצוא את הדרך לעשות את זה.
לא תמיד מצליחה

סתם, חח..לא

אני גם גידים עצמות חלבונים שומן וכו'

איזה שאלה קשה זה, טוב שלא שאלת את מי אנחנו יותר אוהבים, אבא או אמא

נולדנו לקבל ולתת.

 

אני חושבת שבת של ה' זה ברור ועובדים עלזה

ובעיקר עובדים על להיות בת של רבי,

על כל מה שזה אומר.

וזה אומר.

 

אשרינו

 

לא אוהבת את השאלות האלה

מי אני? עדיין לא הצלחתי להבין לגמרי.
אני בת. של הקב"ה. יהודיה. שמשתדלת לקיים את מה שצריך.
חוצמיזה? זכיתי, אני לא סתם פה. ומנסה להבין מה אני צריכה לעשות בעולם הזה.



ו@שירה, מעניינת אותי התשובה שלך.

בת של הקב"ה, יהודיה, חלק מעמ"י

וכמו שאמרו @ציון חמדתי @רעיה123 גם ילדה של ה' יתברך ועבד ה' (שאני לא יודעת איך אומרים אתזה בבת)

אלו בעצם הדברים שלא ישתנו לעולם, המהות שלי

 

והייתי רוצה קצת להרחיב אבל אני לא יודעת ככ איך

תגיעי ותראי אחלה ישוב

באמת אנשים טובים (לא בציניות)

וגם כאלה שפחות (הרבה פחות)

זה יישוב חמווד

ישלי משם חברות והם ממש חמודות

בת כמה את?

נוער סבבה לגמרי..

 

נפרד?

יש חברה רצינים?

לגבי הנוער- הסניף שמה נפרד, אשמח לעזור באישי

לא על החיים אלא על זה שאולי הגאולה לא תשנה מציאות אלא תהיה כמו עוד "אירוע" בחיים שלנו ולא משהו מיוחד ואל טבעי כמו שלפעמים זה נשמע שמתארים את זה (וגר זאב עם כבש)
אולי זה נובע מחוסר ידיעה והבנה של מה זה גאולה

כמה תתבאסי שלא תהיי?

כמה חשוב לך שהיא תופיע?

כמה זה יקדם אותה חברתית?

אין פה תושבה חד משמעית לדעתי.

יש פה כמה שיקולים לכאן ולכאן,
תחשבבי אותם,
ותחליטי את.

בהצלחה!

אני כן אתבאס אם אני לא אופיע, אבל היא גם. מאוד. בקטע של יקדם חברתית- זה לא מאוד קשור. זה לא משנה כלום לכאן או לכאן. וזה לא חשוב לי שהיא תופיע, זה חשוב לה. ולכן הסתבכתי... 

 

בס"ד

 

 

חצי מההצגה היא והחצי השני את?

זה סתם יבלבל את הקהל

אבל תהיי שלמה עם עצמך,איזו גדלות זאת להעביר על המידות?עצומה.
יקדם חברתית? זה לא שיקול.
אם את נמצאת במקום הזה של לוותר כל הכבוד לך, ברור לי שזה עושה הרבה נחת רוח להשם.

כי המורה לדרמה עבדה איתי ואימנה אותי הרבה זמן, ואני מפחדת שהיא תיפגע אם אני לא ארצה את התפקיד. 

כי אם פחות אכפת לך על התפקיד ויותר הקטע של להציג זה משנה קצת

אבל מאוד קטן. אני רוצה ספציפית את התפקיד שלי, ואם לא אז זה כבר פחות משנה לי.

ותגידי לה שאת רוצה לתת לה (עדיף עם מילה שונה מ"רוצה" לא עולה לי עכשיו) אבל לא נעים לך מהמורה לדרמה עבדת איתה הרבה זמן אולי גם שמאוחר מדי זה אולי יגרום לכיתה אי נוחות מההגרלה...

ואמרתי לה שהיא מאוד רוצה את התפקיד וגם יותר מוכשרת ממני, והמורה אמרה שעכשיו מאוחר מדי כי כבר עברנו חודש שלם של חזרות ואין זמן..

תודה לכולכם!

אם אתה לפחות תאיר פנים לכולם,ותחייך לכל אחד,
זה בע"ה יחזור אלייך !
וגם אם לא בסוף,את השמחה בחיים בזה שאמרת מילה טובה,נתנה לך כבר את הסיפוק..(:

אופס חח, תודה על ההארה התכוונתי

וגם אם מכירים פחות או יותר את הבן אדם אפשר להחמיא טיפה או מילה טובה, זה יעשה לו ולך את היום!

הסתכלות אסורה וגם יכול להגיע ליותר גרועה. לסיכום :זה אסור ,ולכן זה פוגע בכל עם ישראל( כי כל עבירה פוגעת בכולם). וזה יכול להגיע לדברים גרועים עוד יותר. 

ממש,
רק לא עוד שרשורפלצת בנושא הזה.

@עוגי פלצת ?

א. אין בזה טוב..

ב. אומרים שלבנים זה לא עושה טוב... לא יודעת אם זה נכון

ג. המורה שלי הסבירה  לי פעם, שאת בונה את האישיות כאלו לפי שבלונה מסוימת.. שאחר כך יהיה קשה לשנות

ד. ברור לכולם שחברות בגיל צעיר לא תמשיך לחתונה בסוף.. אז זה סתם מחשבות וכאלה.. שברור לכל הצדדים שזה לא אמיתי 

זה הנושא הכי טחון בפורום.

לא צריך לדון בו מחדש.

 

התשובה היא לא.
כי מבחינתי יש לכל דבר מטרה,
והמטרה עכשיו היא לא כלכך ברורה,
והמטרה של חבר וחברה זה רק לנישואין,
מה שאומר שכרגע אין לי אפשרות,
כי אם יהיה קשר,אז מה המטרה שלי בעצם?!
להעביר את הזמן,להנות,וחלילה להגיע לאיסורים,
זה לא קל כמו שזה נשמע,לשמור נגיעה,לשמור על הגבולות,יש גבולות,אבל תמיד יש את היצר הרע שמשחק.

וגם את צריכה להיות.בנויה לזה,
וגם ראש נקי,
זה לא רק חבר וחברה,זה מורכב,
צריך להשקיע,להתמיד,לפעמים,קשה להגיע למצבים האלה,זה לא קל!
וכל דבר בזמנו,
ישלי משהו להגיד לך,
אני ממש שמחה בזה שאני לא מכירה בנים,ועוד בנות יעידו,
אני מרגישה חופשיה!
ישלי זמן לגבש דעות,ישלי לבנות את עצמי,ישלי זמן לגדול,ישלי זמן להכל,ולעיתים החברות דוחקת את הכל..

אין לי מושג,יש כאלה שיגידו זה רק למטרה רצינית,אין ספק אולי צודקים,
אבל המציאות מראה אחרת,
ושנכנסים לקשר קשה להתמודד,שבגיל הצעיר,אין את הראש,את המחשבה,לדברים הרצינים ביותר,השלב של החתונה.

בתור התחלה אני מאמין שבשמיים קבעו עם מי אני אתחתן ומתי ובהתחשב בזה שרז"ל אמרו גיל 18 לחופה אז אני מאמין שלא צריך/כדאי לפני

למה 18? שמעתי פעם שהתקופה שבה האדם הכי מושפע ו"מחפש את עצמו זה בין 12-24 ככה ש18 זה באמצע חצי ההורים והמשפחה מחנכים וחצי "התחנכות עצמית" עם בן/בת הזוג (קצת דומה למה ש @ט1 אמרה)

וחוץ מזה אני חושב שמי שיש לו חבר/ה בגיל מוקדם זה (לפחות קצת) בשביל "מקובלות חברתית" ואז לא הוגן כלפי השני

אם זה בא בקטע טוב- אז אפשרי.

אז מה זה קטע טוב? לא יותר מידי צחוקים 'רעים' ודברים לא טובים...

 

אבל הכל הכל לפי הבן אדם עצמו- אם הוא מרגיש שהוא זורם, וזה טוב לו, והוא לא יפול בזה, אז בסדר! 

ווא , בנאדם שחושב שאפשר לסווג חברות לטוב או רע, שחור לבן...השאלה הזאת משתנה בהתאם למלא(!!!!!!) פרמטרים

מה הגיל

מה הבשלות

באיזה רמה הקשר

באיזה שלב

וכו וכו ושות

ככה שסתם ככה לדון בנושא כזה בלי להבין כל מקרה לעומק ממש לא רציני

אבל שיהיה.

לדעתי- אם את רוצה- לכי על זה.
שמרי על עצמך וקחי את הגבולות שלך ברצינות.
תדעי שזה טומן בחובו הרבה מאוד מאוד משברים ואתגרים , אבל יש אנשים שזה החיים שלהם וזה המנה שלהם...

מה שאת מרגישה.
עצם זה שאת מסוגלת לשאול את השאלה זה סימן טוב עבורי. זה מהווה איזשהו פתח של שיקול דעת נכון.

אבל בכל מקרה
אל תחפשי בכוח כי זה סתם דורש אנרגיות מיותרות שלא צריך להשקיע.

שהוא ישמור את הגבולות שהוא הציב.

הרבה אנשים שחשבו שהם ישמרו גבולות,אך בסופו של דבר נוכחו לדעת שבמסגרת בעייתית ולא צנועה אדם לא יכול להבטיח לעצמו שאכן כך יהיה.

 

חשוב לציין שמבחינה הלכתית זה אסור,זה לא המקום המתאים,ולא המטרה הנכונה

אבל אין לי דרך יפה להגיד. אז אני אוותר.

אני רק אתן ספויילר שמאוד לא התחברתי לדבריך.

 

 

 

 

 

אומנם גם על מה שהיה נאמר היה לי ככל הנראה במה להשיב,זו המציאות,ורואים אותה בכל מקום.הבחינה ההלכתית גם היא ברורה