פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 606)

שנגיד מישהו נמצא באיילון,
שיתקשר למוקד וידווחו מי נמצא באזור,
אבל זה סתם,אל תסמכו על זה,
זה מגניב ונחמד
אבל אני לא כלכך דוגלת לתפוס טרמפים,
ז"א יש אנשים שעושים אתזה,
אבל אולי בגלל שזה לא מוכר לי,לא יודעת,
מעדייפה לא לקחת סיכונים ולעלות על רכב עם מישהו לא מוכר.

אז יש בשביל זה מלא קבוצות ווצאפ ופייסבוק אז לא נראה לי שפה יהיה כ"כ יעיל

אבל זה יהיה בתשלום...

[מי שיעלה על טרמפ יצטרך לשלם למסיע]

בmoovit

תנסי להסתכל על זה בעין טובה.. נכון, זה מעיק ומציק ואני לא מכירה מורות כאלה, אבל תנסי לחשוב על האפשרות שהיא שמה לב שאת לא בכיתה ומתוך דאגה ואכפתיות היא התקשרה לבדוק מה איתך. גם אם סוף שנה..

היא הייתה בטוחה שיש לי בעיה פסיכיאטרית ומרוב דאגה היא הציעה לארוז לי את התיק לטיול השנתי.

 

 

נסי להראות לה שאת לא בקטע...

מורה חייב להתקשר לתלמיד שלא מגיע 

זה כיף לשמוע שמישהו דואג לך,
במקרה שלך,
זאת המורה שלך,בסך הכל היא רוצה לתת לך תחושה טובה.
שהיא אוהבת אותך,שהיא מתייחסת אלייך,לאי הנוחכות שלך.
אני חושבת שהרבה תלמידים ותלמידות היו רוצים יחס אישי כזה,במיוחד שזאת מורה שנמצאת איתך יוםיום.
זכית!
אז שיחת טלפון נחמדה..
אולי זה עושה לה טוב לשמוע מימך שהכל בסדר?
אל תתעצבני,זה רק לטובתך,אני בטוחה..

זה שהיא לא תהיה מורה שלך שנה הבאה,לא אומר שאפשר לעשות מה באלי,להפך בגלל שהיא עוזבת את צריכה לשדר לך שהיא מורה טובה ונחמדה..

אם זה מעיק לך יותר מידי-והמורה מתקשרת בתדירות גבוה וזה משהו לא סדיר,אז את חייבת לדבר איתה או עם אחד המורים שיעביר לה..
בהצלחה מתוקה(:

תודה על העעידוד המחחמם והענק מכולם!תודה ענקית.

אני באמת ניסיתי ומנסה לקחת את זה למקום שזה לטובתי,אבל אני מרגישה שהיא מעיקה עלי

וזה נמאס לי! היא באמת חודרת לפרטיותשלי

ותגידי לה מה את מרגישה. כמה זה לא נעים לך שאם את לא מגיעה יום אחד היא מתקשרת ושאת מבינה שזה בא ממקום טוב אבל עדיין.. בעז"ה היא תבין
ב"הצלחה!

לא בקטע של לחדור לפרטיות, אבל היא מעיקה! וזה מציק, היא חייבת לדעת לאן את משתחררת ולמה. וזה ממש עצבן אותי. וגם נגיד בעבודות, תמיד יש את הקטע האישי

איך היא תתן לך אישור על זה??

דבר ראשון תצאי מנקודת הנחה שהמורה לא עושה את זה מתוך חטטנות, ושלא חסר לה מה לעשות בחיים אלא רק להתקשר לתלמידות שלה (במיוחד אם היא נשואה, אולי לרווקה זה אחרת, אם כי לא ציינת מה מצבה המשפחתי). 

יש יום אחד בשבוע שבו אני עובדת בבית ספר ויושבת עם המורות, ומשיחות שלהן אני שומעת שכל הדברים שהן עושות מחוץ למסגרת הבית ספרית, הן עושות זאת מתוך תחושת מחויבות ודאגה (ולא כי משמעם להן)! ומורות כאלה ראויות להערכה רבה! כי הן לא חייבות ובד"כ אף אחד לא משלם להן על זה... 

בכל מקרה, תדעי שהרבה יותר קל להיות ראש קטן ולא להתקשר לבנות שלא מגיעות, אבל ככה מפספסים לעיתים מצבים שעזרה והתעניינות הייתה נדרשת... (כל מיני מצבי סיכון שהיו יכולים להימנע לו הייתה סביבה תומכת ומתעניינת)

לכן הייתי מציעה לך לקחת את זה פחות אישי, ופחות לחשוב שזה נובע מחטטנות.

אם כי אני אסתייג ואומר כי אם היחס הזה הוא רק כלפייך ואת מרגישה שזה מוגזם ומעיק ממש (נניח כי היא שואלת שאלות חסרות טקט ולא מרפה), את יכולה לומר לה שלא נעים לך עם זה. זה לגמרי לגיטימי. 

מה לעשות שאלת...
אז דבר ראשון להירגע..
היא עוד 2 שבןעות נעלמת לך מהחיים אין צורך לעשוק בה בכלל
דבר שני...
אני באמת מאמינה שכמעט אין יהודי שקם בבוקר בכוונה לפגוע ביהודי אחר... בדוק הכוונה היתה טובה
ואת צרחכה לשמוח שאכפת לה מימך...

זה זוועה.

קשה לי להיכנס לשיעורים שלו,או לדבר איתו על משו שקשור לשיעור

לפי דעתי בבתי ספר אחרים היו מעיפים אותו מזמן..כי זה לא רק חדירה לפרטיות אלא גם מעבר

יועצת בדיסקרטיות כדי לברר את העניין.

אבל בגלל פוליטיקות פנימיות של ההנהלה וכאלה לא מעיפים

אין מצב! תהפכו שולחנות ... תעשו מה שצריך בשביל שלא ישאירו אותו רק בגלל פוליטקה!

אני אומרת לך מנסיון את הפיקוח לא מעניין פוליטיקה פנימית

אם יש איזה בעיה.. או שידברו איתו להפסיק ואם זה לא עוזר.. הבעיה לא שלכן!

 

או לפחות להורים שלו. יש לזה כל מיני סיבות בטיחותיות וכו'

אם את יושבת בשורות הראשונות את כל הזמן נרתעת , וגם הוא תמיד מגיע אלנו עצבני ומוציא הכל עלנו.. זה נורא 

 רק אם את נעדרת יותר משלשה ימים היא חייבת להתקשר אלייך ... 

נהרגו אתמול שלושה אנשים, למה אף אחד לא מדבר על זה? 

ובאמת אתה צודק.. כבר לאף אחד זה לא מזיז, דיברו איתנו על הפיגוע בביה"ס אחרי חמש דקת שוב פעם צחוקים וכו'.. הרגשתי נורא!!!! מה עושים????

מלשמוע כל פעם על פיגוע אז מביעים הצטערות וממשיכים בשגרת החיים הרגילה..
אני חושבת שפשוט שחושבים על עצם הרעיון שבריאה יהודית קדושה ומועדפת על הקב"ה כרגע נרצחה באזכריות ולא נמצאת כאן יותר וכו וכו..(לא יודעת איך להגיד את זה.. ) אז זה בהחלט מזעזע אבל אי אפשר לעצור את כל החיים.. החיים ממשיכים בלי שום קשר.. גם כשקרוב נפטר אז אחרי כמה זמן החיים ממשיכים לומרות הקושי ועדיין יש שמחה וצחוקים.. בהחלט חשוב לשמור על השמחה גם כשקורה משהו מזעזע ולדעת שהכל מ-ה' אז נראלי שאתם בסדר ושזה לא אדישות

טבע שלנו.. יותר אכפת לנו שאנשים מתו.. פחות אכפת מהתאונה עצמה

שבת שלום וחג שמח אנשים!!! שנשמע רק בשורות טובות- אמן!!!!!

אבל הפיגוע שהיה בתל אביב אותי אישית זה כן זה זה מה שהפריע לי זה שאפילו לא הזכירו את זה במילה אחת יום אחר כך,אף אחד!😐

נכון לגמרי שבמצב הנורמלי אנחנו לא אמורים לשתוק ולהעביר על סדר היום רצח של אחיםשלנו!!!!!

הכי קשה לי,שלנו בערך לא אכפת.כי זה נהפך לשיגרה כל הפיגועים והתאונות.

הכי מעצבן וקשה לי שהאולפנה שלי לא מדברת איתנו על זה.!הם מעדיפים ללמד אותנו 

מאשר לדבר איתנו על המציאות!איככ זה מזעזע אותי!בואו נעשה משוו אחי היקרים!

מה שאנחנו יכולים לעשות בתור נוער זה ככה:תפילות והרבה בע''ה ותזיכרו ששום תפילה לא הולכת ריקם,

לקחת על עצמינו משו במצוות ולהקדיש להצלחת עמ''י ולעלוי נשמת הנרצחים ולרפואת החולים.

וכמובן אל שכחו להגיד בלי נדר.וכל ברכה או כל מצווה ומעשה קטן שאנחנו עושים להקדיש להם ולהצלחת

עמ''י וכוחות הבטחון אמן!

ואפשר גם להפגין!הכי חשוב להתפלל!הקב''ה הוא היחיד באמת שמבין אותנו ומקשיב לנו!

כל פעם שמזכירים לי את זה נצבט לי משהו בלב.
אין לי כח להתמודד עם זה, זאת האמת

היי(:

רוצה מעבר תקראי אחותי(:

קודם כל, גמלי אין כוחות כ''כ להתמודד עם זה. שמזיכרים לי את זה ,כלומר יותר נכון אני מזכירה לעצמי

 כל פעם מחדש הלב שלי מתכווץ. אבל אני יודעת שאם הקב''ה הביא למשפחות ולעמיי תנסיון הזה יש לנו כוחות להתמודד עם זה למרות הקושי

אקיצרר..נשמות שלי מה עושים ביום הזה?

כדאי שתסתכלי במבוא למעלה, ורצוי גם בשרשור על הטרולים. 

תהני

לא ניראלי יש בעיה,כי כולנו ב''ה דתיים וזה,ופשוט כל אחד לקחת אחראיות על עצמו לא לדבר עם

המין השני. כי בסך הכל מדברים כאן על דברים חיובים ועוזרים אחד לשני.גם ברוחניותת וגם בגשמיות

בהצלחה נשמה(:

כל אחד שם לעצמו את הגבולות שלו, יש כאלה שלא מדברים עם המין השני בכללל.
ויש כאלה שפתוחים להכיר פה את החצי השני שלהם בגיל יותר מתקדם....

בס"ד

 

 

כל הכבוד לך על שימת הלב להלכה!

יש בעייה הלכתית : כמו שאין לדבר עם המין השני באופן לא ענייני או כמו להגיע לקרבה אסורה בין בנים לבנות.

לכן צריך לא לצחוק בין בנים לבנות - וכן לא לשוחח באופן אישי מדי וכו'....

 

ושוב כל הכבוד!

עזרתם לי מאוד

אמן!

בס"ד

לשלול כאב של אדם אחר ואת דרך הביטוי שלו זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות.

אחרי שהאבל ייגמר יהיה אפשר לענות שלפעמים גם "לא" זה תשובה, או שצריך לקבל שלא הכל אנחנו מבינים וכו. אבל כרגע אלו זעקות כאב והן לגיטימיות ביותר.

כופר אחרי שקרה לו מקרה מצער של מוות לדוגמה אז אין לו עונש או משהו כזה.. כלומר כאילו הקב"ה מקבל את זה באהבה.. אז הגיוני שאת צודקת אני הבעייתית שפשוט לא מעיזה לשאול למה..

ירושלמי שקלים יד עא
אמר רבי חנינא מאן דאמר רחמנא(=הקב"ה) וותרן-
יתוותרן(=יחצו ) בני מעויי

ה' הוא רחמן(מקבל חזרה בתשובה)
וארך אפיים(מחכה עם עונשים )
אבל הוא ממש לא סולח "בחינם"

שזה מובן לו שאדם יתנהג ככה .. הוא מקבל אתזה באהבה וברחמים

זה שלאדם קצת קשה זה מתיר לו לכפור???

ממש לא! מוות הרבה פעמים גם מחזק את האמונה,

אבל בלי קשר אין שום התר לכפור, ובשום מצבבבבבב

משו כזה .. וואי אני לא זוכרת כ"כ תן לי תשבת וחג להיזכר ובעזרת ה' שלישי אני חוזרת אליך עם תשובה מה זה בדיוק

אולי.
זה בגמרא בבא בתרא וזה גם מופיע בין היתר במיקודית בתנך.. למי שעשה ת'בגרות.
אא.. רבא אמר "מכאן שאין אדם נתפס בשעת צערו"
כשאיוב קיבל ייסורים, הוא קילל את ה'.. ובסוף ה' אמר לרעים שהם אשמים ואיוב שקילל, אז בן אדם לא נתפס בשעת צערו..

לרצון הזה ואיך מתמודדים עם מי שיהיה הצעד הנכון לעשות את זה איתו.

צריך לדעת
לפוצץ הכל זה נחמד
לטווח הרחוק יזיק מאד.
,,

על מנת לתקן אותה
כמו שכתוב בבלי בב ח עא
אמר רבי אין פורענות בא לעולם
אלא בשביל עמי ארצות

יש עוד אמירות כמו "אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל. (יבמות ס"ג)"

למה דווקא עמי ארצות
כדי שיחזרו בתשובה
כנ"ל לפי דבריך
(פשוט אותם לא הכרתי)

בס"ד

 

 

בתוספת מכתב אישי - נראה לי רעיון טוב

סידור כוונת הלב - לבת ישראל.
סידור שמפרש את המילים של התפילה. שווה מאוד.
מחיר: 30 ש"ח.
http://www.sefer.org.il/UploadImages/000687/9953239.jpg

יש את כל הדברים אם התמונות.. ספר ,כוס, כרית

אבל אפשר בגד... או קרמים ושטויות כאלה... או תכשיט קטן וחמוד.. או תיק רחצה. מחזיק מפתחות. ספר.בושם.

1. ספר טוב עם הקדשה.

2. שרשרת עם השם.
3. מוצרי טיפוח.
4. שעון יד.
5. קופסא עם שוקולדים.
6. ללכת לקולנוע/מסעדה...
8. בגד/חצאית צנועה...
7. דיסק של זמר אהוב.
9. קולאז' תמונות.
10. עוגת יום הולדת.

שלט שוקלד עם"מזל טוב" או "יומולדת שמח", סרט שהיא רוצה, אפשר להשיג במקס סטוק פאזל לבן אז את יכולה להדביק עליוו תמונה, עוגה מושקעת ושווה

משהו עם משפט עליה..משפט משיר או קטע.

 

עושה אתזה בתור תמונה, כוס, כרית או כל דבר אחר.

 

ממליצה לחשוב קודם כל מה היא אוהבת ומה משמח אותה. 

אפשר ללמוד הלכה, מוסר, דרך ארץ, מדרשים, מגילת רות...

או כל דבר שאת צריכה חיזוק בו.
 

זה יותר כדי לחזק לדעתי

חובת התלמידים, הכשרת האברכים כל הספרים של האדמו"ר מפיאסצנה והאדמו''ר מסלונים זה יותר הכיוון של מוסר  

שאם אני לא טועה, קודם לומדים את חובת התלמידים ואז את הכשרת האברכים. לפי הסדר.

ספרים שמדברים על מוסר.
אגרת הרמב"ן, מסילת ישרים, אורחות צדיקים, פלא יועץ, חפץ חיים, חובת התלמידים, חובת הלבבות,
מסכת אבות, עלי שור...

בנות?? יש הצעות??

 לדעתי זה סתם מייאש ועדיף בתור התחלה ללמוד דברים קלילים שאתה אוהב ויש לך ראש בשבילם אבל לא ל''התמכר'' ללימוד כזה שאתה מוריד את התורה אליך במקום להמשיך עם משימת חייך שהיא: להצליח לעלות אל התורה ברור שהשאיפה הרבה יותר גבוהה אבל אם אתה לא גדול הדור לא בטוח שתצליח גם את זה... לימוד מועיל חג שבועות ושבת שלום

דווקא מאוד מעניין לעבור על כל התורה ולטעום ממנה קצת..

ופשוט עושים דיונים...

שזה מה שגורם להישאר ערים?

זה דווקא אחלה דבר, זה ממש טעים..
מה רע להעביר את החג בזה?

סתם.. אא.. אם את מאחינו השחומים יותר (בד"כ) אז הם נוהגים לקרוא תיקון לשבועות.. אשכנזים פחות נוהגים, אולי גם יש כאלה.
יש כאלה שמסיימים את התורה.. יענוו קוראים חלק מההתחלה וחלק מהסוף.
כדאי ללמוד כמה מצוות מתריג מצוות. ידוע שהרב קוק (נראליי) היה מלמד את זה בעיון בשבועות.. אפשר מהרמב"ם, ספר החינוך..
חוץ מזה, אני ממליץ על נתיבות שלום.. אם ישלך זה אחד הדברים. נתיבות שלום לשבועות. זה חסידי, אם את מתחברת..
אפשר גם קצת מוסר, זה גם אחלה.. הרב דסלר, מסילת ישרים. אפשר גם תנ"ך, מגילת רות.

ואפשר גם קצת תורה לא לשמה (ל"ע) וללמוד לבגרות בגמרא

רק צריך לדעת לפענח את כל הראשי תיבות למיניהם...

סתם, כהכנה מראש לא להיות מתוסכלים מזה..
לפעמים זה אפילו יכול להיות נחמד לראות מי מצליח לנחש הכי נכון

למי שעוד יספיק לקרוא את זה לפני החג 

בפניני הלכה כתוב שאדם ילמד מה שמענין אותו שלא ירדם תוך כדי לימוד

במחשבים אז לעצב הזמנות או לוגיים ודברים כאלה.. כמו מעצב גרפי... את זה בהחלט אפשר לעשות בישיבה

יש נוער ג'וב
יש מאסטר ג'וב ועוד כמה שאני לא זוכרת תרשום בגוגל ותמצא מלאא

ספרייה, בבריכה בכניסה אולי..

בהצלחה

ורפואה שלימה!

תקנה את התחפושות של הבובות ענק האלה זה עולה איזה 400 ומשו ותשכיר את זה לאנשים תמורת 100 שקל לזמן מסוים (יש כאלה שאפילו לוקחים יותר כסף...) והרבה ישיכירו מן הסתם במיוחד כשאנחנו בחופש ויש מלנטה מסיבות..

יש אותו גם בגוגל... תחפשי .. אם היינו רוצים להתליח כפי שאנו רוצים לנשום כל פיסגה אפשרית היתה הופכת לאתגר קטן... יש לי את זה איפשהו כתוב..מאבל אין לי כוח לחפש...

" העבודה השלימה שבמציאות נפשו היותר נשמתית של היהודי, נובעת משורשו היותר עליון.

עבודה זו, הנאמנת לשורשה, צריכה היא להביא את האדם לקרבת אלוקים ולחזות במחזות קדושים ואף נבואיים.

בדרכו אל אותם השגות, עלול הדבר הוא שהיהודי יבוא לידי התפעלות כוחות נפשו הבלתי מבוררים, ואל עבר פי פחת ירד. (אורות הראי"ה, י"ג, ט"ז) 

ובעז"ה אנסה לשלוח לך משהו קצת כבד עליהם..

..

התפללנו עליך הרבה..אחותך קומונרית אצלנו ואח שלך היה שליח אצלנו..זה אתה?

באמת ניסיון קשה.. אני לא מכירה אותו מקרוב ומקווה שגם לא אכיר.

אבל יש לי משהו קטן לומר לך,  אולי יעזור..

תראה. נסיונות לוקחים לנו כוח. אם נרצה או לא. ככה ה' בחר וצריך להאמין שזה מה שנכון.

אבל אתה לא יכול להשקיע את כל הכוח בזה בלי לקבל כוח מאיפשהו,  כי בסוף הכוח פשוט ייגמר!

בבקשה, בשבילך ובשביל עם ישראל, תמשיך עם השיקום. תאזור אומץ...

(וגם בשבילי. הכוח רצון שלך ממש עשה לי צמרמורת....וואו)

אבל במקביל- תמצא דרך להזרים כוח. 

 

ריבונו של עולם הוא הנותן ליעף כח... מעבר לתפילות שהמצב ישתפר- תתפלל שהוא יתן לך כח. תדבר עם אנשים שיחזקו אותך, תבקש חיזוק.

תתחזק בלימוד אמונה... ככה בזמן האמת, כשאתה קרוב לייאוש- תיזכר בהכנות שעשית (לימוד, תפילה, חברים וכו') ותצליח להתגבר עליו, על היאוש.

 

כמובן שכל זה מעבר לדברים שאתה יכול לעשות ושנותנים לך מצברוח טוב. אל תשב בדיכאון...

 

בבקשה, אל תישבר! תאזור אומץ!

(אם יש דרך שאני יכולה לעזור- רק תגיד)

תמיד אומרים לי שכשאין לך כוח תדעי שהיצר הרע מדבר .
אני לא יודעת אם אין לך כוח מעצלנות או שפיזית אין כוח, אבל שתדע שאתה לא יכול לוותר עכשיו , שהתקדמת כלכך, ממש לא שווה שתעצור הכל, אל תתן ליצר לנצח.
אם לא בישבילך, תעשה את זה בשביל המשפחה שלך, תדע שהם רוצים רק לטובתך.
אז אתה יכול לעשות את זה , כדי לעודד תצמך , תשים לך שירים שאתה אוהב , חברים ,זה מעודד .
הרבה בהצלחה ואל תוותר !

אז אני מקווה שתתגבר ותזכור שהכל מה' והכל ברצונו.

אנחנו נמשיך להתפלל עליך רפואה שלימה!

תמיד להמשיך, לצמוח, לעלות...
יש תמיד לאן לשאוף!

מבטיחה לך שלא תתחרט עלזה לעולם!!
(כמובן שלעולם לא נבין אותך בלי להיות במקומך.. ושלא נזכה)

רפואה שלימה!!

תאמין דבר ראשון שה' נתן לך נסיון זה, וגם אם אתה לא מבין למה 

וגם אם אתה חושב שהיית יכול לוותר עליו בכייף ולא היה מזיק אם זה לא היה קורה--

תזכור שה' יתברך נתן  לך ואתה לא יודע בדיוק מה הוא רוצה אבל הוא מחבק אותך ואולי זה כפרת עוונות, שהסבל שלך ביטל עוד פיגוע חו"ח!

תנסה להתחזק מזה שאתה נושא בעול של עמ"י ושל הגאולה הזו וכל אחד נושא בעול רק לא תמיד רואים זאת....

תהיה בחברת אנשים שנותנים לך כוח ומחזקים אותך....

ה' יהיה בעזרך גיבור החיל..!

ואל תבהל מרגעי ייאוש הם נמצאים שם אין מה לעשות.... צריך לתת להם לעבור

באמת!!

מתים עליך, מעריכים אותך!!!

ושאתה לוקח את הכל בסבבה!! (לפחות כלפי חוץ)

העם איתך!

איך אומרים?! היה חזק חבר תאמין , גם אם זה בשמיים וגם אם זה קשה ש אם ה' הביא לך את הנסיון הזה, סימן ש א-ת-ה יכול לעמוד בו.
וה'מביא את הסיומות הגדולים לאנשים הגדולים!!

כשאני מפספס את האוטובוס ולצערי נאלץ לחכות לאוטובוס הבא, אני תמיד משנן בראש "כל עכבה - לטובה".
גם בדברים הכי קטנים... כגון שעפה לך הכיפה ונאלצת לחזור על עקבותיך או אחרי יום לימודים ארוך ומייגע 
אתה מגיע הביתה רק כדי לנוח ולאכול קצת ומגלה ששכחת את המפתח. מז"ל.

אבל אם נסתכל על הדברים אחרת נראה שבאמת אכן הכל לטובה.
איך?
אפשר למשול את זה לאדם שנוסע במכונית לבין אדם שנוסע במטוס ליעד מסויים. מי מבין השניהם יגיע ראשון?
תלוי. אבל מי מבין השניהם יכול לראות את נקודת הסיום? המטוס.
תמיד מי שנמצא יותר גבוה - הוא זה שרואה את הכל. גם אם אנחנו לא יכולים לראות.
כך גם הקדוש ברוך הוא, רואה את הכל. עבר, הווה, עתיד... הכל.
אם הוא רואה את הכל - סימן שהוא יודע לאן אני הולך ולאן אני בא. 
הוא היחיד שיודע מה טוב בשבילי.

אם תמיד נמצא אצלי בתודעה "כל מה שהקדוש ברוך הוא עושה - הכל לטובה!". אני מרגיש בכל רגע ורגע שהקדוש ברוך הוא נמצא איתי ומכוון אותי לאן שהכי טוב לי, גם אם זה לא נראה לי "טוב" באותו הרגע.

לכן, גם אם נראה לנו ש"כביכול" פספסנו את האוטובוס ונאלצנו לחכות לאוטובס הבא...
אולי לא היה לי מקום לשבת?
אולי הייתי נאלץ לראות דברים שלא צריך?
אולי אם הייתי עולה לאוטובוס הראשון, חס ושלום הייתה תאונה?

לזכור תמיד, הקדוש ברוך הוא רוצה אך ורק בטובתי! 

יפה והכל. אבל אני חושבת שכדאי להפיץ דבר כזה עם קצת פירוט מה צריך

אני ועוד כמה חבר'ה גם מארגנים כל פעם בת/בר מצווה למי שלא יכול ואנחנו מקבלים מידע מהרווחה.. ואז מתקשרים עם המשפחה אם הם רוצים ולפעמים המשפחות פונות אלינו לבד כי הם שמעו עלינו.. קיצור אז אם אתם רוצים לעשות את זה ברצינות צריך לעבוד עם קשרים מסויימים..

השאלווות!!!!! בבקשה שתפו פעולה!!!!

מדובר בסרטון יומי (בהשתתפות הרב רימון ואלחנן מלאטמה) של כחמש דקות ביום ולאחריו חידה על המשנה, המשתתפים ישתתפו בהגרלות נושאי פרסים.