מכירים את זה שיש לכם נסיון קשה, ואתם בטוחים שאתם עומדים בו, אפילו לאורך זמן... ואחרי הרבה זמן בסוף אתם קולטים שלא נלחמתם ראש בראש, אלא רק שמתם אותו בצד...
אז ככה , הסיפור שלי התחיל לפני 8 חודשים נפל לי על הגב קיר בלוקים(כן כן קיר בלוקים). מפה לשם אחרי שבוע בין חיים למוות החלטתי חיים. רק מתברר שזה לא הכול, פגיעה בעצבים בגב- שיתוק מותניים ומטה...
לא משהו נעים בכלל לאדם שחי את החיים בשביל טיולים וסתם ללכת עם גיטרה על הגבעות...
ברוך ה' אחרי הרבה מאמצים וכוח רצון ושיקום כבר 8 חודש, הוכחתי לרופאים שלי שהם טועים וקמתי על הרגליים.
היום אני עם מקל. שזה התקדמות עצומה!!
אבל...
אני מרגיש שמתחיל להיגמר הסוס... שאין לי כוח לקום 4 פעמים בשבוע לסוע לשיקום ולקרוע את עצמי...
אבל אני מת מפחד שאני יישאר עם מוגבלות. נכון זה נראה כפיות טובה אחרי המצב שהייתי בו אבל זה המצב...
ועכשיו אני חי בין לבין. מצד אחד אין כוח, מצד שני פוחד להישאר מוגבל...
אז אני הולך לשיקום אבל לא מתקדם וזה גם סוחט אותי מבחינה נפשית... קרוב מאוד לנקודת שבירה...
)
תאמין , גם אם זה בשמיים וגם אם זה קשה ש אם ה' הביא לך את הנסיון הזה, סימן ש א-ת-ה יכול לעמוד בו.




..