פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 608)

אתה יכול להמשיך לנסות את ההורים והצוות שזה לא מסוכן בכלל

באמת לא חשבתי עלזה כשבחרתי ניק..

דבר שני- מקווה שיהיה טוב...סתם פרקתי ובינתיים המצברוח חזר ב"ה

ולעם תחושת ביטחון (כשרואים חייל! עם נשק ולא מישהו עם נשק)

או בחזור או שהם בכוננות, אז נראה לי שהסיבות הם בעיקר תכניות...

והחלטה שלהם לגבי המדים

מה שיחליט ראש עתכ"א סדיר, זה מה שהיה.

נכון להיום מנפיקים לחיילים חוגר חכם ומותר להם להשתמש בו כשהם עם מדים (למעט בעלי תעודת לוחם).

אגב, לצורך השאלה אין שום משמעות לחוגר החכם (יכול להיות שעדיין לא משתמשים בחלק החכם של החוגר). החוגר החכם רק נועד לפקח על כמות הנסיעות של החיילים לצורך בקרת התשלום לחברת האוטובוסים.

אני אישית מחכה שיהיה חוגר חכם במילואים ואז יותר לא יהיה צורך להתעסק עם שוברים.

זה חלק מבניית המשמעת בצה"ל, שחייל יודע שהוא חייב לצאת מהבסיס ומהבית על מדים ומדוגם, זה מראה שאתה שייך לצה"ל לגמרי ומציית לכל הפקודות, ואם לא הוא מסתכן במשפט.

דרך אגב, במילא חייל חובה כמעט תמיד נוסע מהבית לבסיס או מהבסיס הביתה אז הוא על מדים. אני אישית נוסע גם נסיעות אישיות על מדים כי אני לא רוצה לשלם.

מוזמנים

 

 

 

ועוד הקפצה

נסי להכנס לדף הפייסבוק של אנקורי

אימלה,מה אני יגיד לך..

תסמכי על ה'.

אינלך יותר מידי מה לעשות, התפללת וביקשת והכל בידיים שלו.

בקשר לבגרות במתמטיקה,ב"ה שיש מועד ב'..

ו-וואי,אינלי מה להגיד לך.

כואב..

שנשמע בשורות טובות!

קודם כל, אני כאן תמיד.

מוזמנת לפנות אלי לאישי, לפרוק, לשתף.

בכיף.

 

דבר שני,

כמו ששירה אמרה, לגבי הבגרות..מזל שיש מועד ב'.

 

לגבי הבדידות..

אני חושבת שאולי לשתף את האחים והאחיות שאת לבד.

(את ההורים לא נראליי שייך כי הם מספיק טרודים עם הילד)

להיות עם חברות, לנסוע לחברות..

 

ו..תכלס. מבינה אותך.

בעזרת ה' שתזכי לבשר בשורות טובות,

ואני כאן תמיד.

 

תעשי מה שאת רוצה. אין כאן עניין של 'נכון' או 'לא נכון'. 

אני הולכת עכשיו להתפלל מנחה, אני אשתדל להתפלל עליו בכל הכוח.

בהצלחה נשמה 

עכשיו אני לבד, חברה שלי הלכה 

 

ומה שהכי מעצבן זה שכל שנייה סבתא שלי מתקשרת והיא לא מבינה לא אמא שלי לא עונה

 

והיא לא ממש יודעת על זה

 

 

אין לי כח גם להסתיר

 

 

אני מרגישה בודדה מאד

 

 

ולגבי הבגרות אני מתכוונת לעשות אותה

 

 

במגן קיבלתי מעל 100 וגם למדתי היום קצת 

 

והבגרות בשלוש וחצי

 

היום למדתי עם החברה כדי להסיח את הדעת ואני הנחלט הולכת לעשות אותה

 

אני לא שוקעת בדכאון 

 

כל היום אני שקועה בכלים וכביסה, זה עושה לי טוב

 

אבל עכשיו לא נשארו עוד עבודות בית לעשות

 

 

מי שמחובר בבקשה שיתכתב איתי באישי

 

ואחים ואחיות שלי מספיק טרודים, אני רק מדברת איתם ומתיחלה לבכות אז עדיף בלעדיהם

והחתימה שלך..

מוזמנת לאישי בכיף!

פתאום אני רואה את מי בעצם באתי לעודד

 

ה' יעזור לכם.

הלוואי שהכל יהיה טוב.

אני מכירה את המצב הזה.

 

עכשיו היחיד שיש לך זה הקב"ה. תתפללי על הכל!

על אחשלך, על הבגרות, 

ויודעת מה? כשאת במצב הזה כבר מותר לך לבקש על ה-כל!

חיים טובים, פרנסה, בריאות, חתן וכו. זה ברצינות. ה' שומע במיוחד במצבים האלו.

 

סליחה אם זה לא מה שאת צכה לשמוע עכשיו.

 

חיבוק ענ---קיי

תעדכני, טוב?

קודם כל את בנאדם ממש חזק שאת מתמודדת עם זה,אני אישית  לא הייתי עומדת בניסיון.

אבל בזכות זה שאת חזקה ד' הביא לך ניסיון.!את לא בודדה אני איתך תמיד!וגם הק''בה.

ב''הצלחה בבגרות !!

אני פה תמיד אוהבת אותתךך(:

תצאו לריצה זה משחרר

ובכל מקרה המון בהצלחה עם זה..!! מקווה שכבר יותר טוב.. 

מה שלומך?

יש חדש?

בבקשה תמשיכו להתפלל, הוא יצא מכלל סכנה אבל הוא עדיין בטיפול נמרץ

 

התפילות עזרו ובאמת התרחש נס

 

 

תתפללו שהוא יקום בלי נזקים בבקשה

 

 

עם ישראל היקר אין כמוכם, אני אוהבת רתכם ואל תשכחו שהכל לטובה 

 

בעז'ה מחר יהיה טוב יותר

 

נקווה לטוב

 

 

ובקשר אלי, אל תדאגו נראה לי שאני מתמודדת עם זה ממש טוב ואני מרגישה מחוברת ל'ה 

 

אז אני כבר לא כל כך בודדה

 

רק בל'ג בעומר כנראה יהיה מבאס, אין לי מושג איפה להיות

 

 

מי שרוצה להתחזק בשבילו בבקשה שיתחזק בשמירת שבת כי הרב שללנו אמר שזה יועיל לו

 

 

תודה לכולם

 

 

כ"כ שמחה בשבילכם!!

 

איזה מדהימה שאת מתמודדת עם זה טוב

בהצלחה בלג בעומר,

תמשיכי לבשר רק בשורות טובות

קודם כל את לא בודדה. כתבת שיש לך אחים ואחיות גדולים. נכון הם טרודים אבל את צריכה לדאוג לעצמך. תתקשרי אלייהם. תבחרי את מי שנראה לך שהכי יקשיב ותגידי להם בדיוק מה את צריכה. את רוצה שיהיו איתך תגידי. את רומה ממתקים תגידי. את רוצה שאמא שלך תהיה איתך תגידי. זה לא הזמן להתבייש ולהרגיש לא נעים.
מוזמנת לפות אלי בפרטי לכל דבר.

למרות שאני לבד בבית, אחותי התקשרה אלי ואמרה לי בדיוק אותו דבר, והיום אחותי תבוא לישון איתי

אני לא אומר חלילה להשלים עם המצב הזמני. וכמו החתימה שלך, תמיד יש זריחה, ואולי מחר הוא יתעורר. זה כמו לחכות לגאולה, אולי עכשיו, אולי מחר. בעז"ה יגדל מעלה מעלה, בהצלחה!!

 

 

ומהיום אני עוברת לכתוב ביומן ולא פה ולדבר עם המשפחה וחברות ולא פה

 

ואני לא בודדה

 

 

 

תודה לכולם על התמיכה

 

 

 

אוהבת אתכם, אין על עם ישראל

ד' איתך ואנחנו איתך אני וכולם!מה השם שלו?שנתפלל בעז''ה בליט נדר.

רפואה שלימה אוהבת

קראתי את כל תהילים בשעתיים רצוף...
וכל הלחץ מסביב+שכנים שמנסים לעבור...
מבינה כ"כ...
להתפלל! רק זה... זה מה שמחזיק..לפחות אותי...בהצלחה!:* 
אולי תקבלי על עצמך איזה משו...וואי בעזרת ה יהיה טוב!!!

יש לי אחות שגדולה מימני ב10 שנים.
ושהיא הייתה גרה בבית היא הייתה איתי בחדר,זה קטסטרופה!!
בלגניסטית בטרוף,משאירה צלחות על השולחן,בגדים זרוקים!
ואני ממש לא ככה,אני ממש מסודרת ואני לא יכולה לראות בלאגן!
זה עשה לי עצבים,וזה לא כיף.
עכשיו היא לא גרה איתנו,
אבל ..מה שאני חושבת לעשות זה פשוט לדבר איתה להגיד לה שאת לא יכולה לחיות בבלאגן,
תגידי לה שזה חשוב לך,תסבירי לי למה צריך להיות מסודרת ושאת מסודרת את מוצאת ישר דברים,אולי היא תשנה גישה,תגידי לה כל מיני דברים על חשיבות הסדר והניקיון.
אם לא עוזר,לעבור חדר,לשון בסלון,
אם לא באלך,אז פשוט להגיד לה:או שאת מסדרת אחרייך או שאני שמה לך את הכל בשקית(של זבל) ואת כל החפצים ,הבגדים למקם במקום אחד.
את בסדר גמור,הכל טוב,אם גם לא עוזר,
לא לשים לב לבלאגן,את:את המיטה שלך תסדרי,תדאגי שכל החפצים שלך יהיו במקום וכל הבלאגן זה שלה,לנסות כיאילו את לא רואה אתזה!
העצה הכי טובה לדבר איתה עלזה ברצינות,להגיד לה שאת לא יכולה,ואם לא, אוספת את כל הבלאגן למקום אחד.
להציב גבולות,תגידי לה מחר אני חוזרת בשעה 2 שהחדר יהיה מסודר!
אלו דעתי,
אני הייתי פשוט לוקחת שקית ושמה הכל בגדים עגילים הכל בשקית,אולי זה נשמע רע,אבל לא,היא כן הבינה שאני לא יכולה לסבול,אבל בשבילה בלאגן זה בלאגן,לפעמים היא צעקה שהיא לא מוצאת כלום,אבל מה לעשות,אי אפשר לחיות בגונגל!
אם היא אחת שאפשר לשנות אותה:
להגיד לה כמה חשוב להיות מסודר ומאורגן,
להציע עצות לחדר:
כל מיני פריטים לשדרוג החדר,שככה תנסה להבין שמהיום חיים במקום מסודר,ואיזה כייף שהחדר יפה ומטופח ונקי,שהיא תראה כמה כייף לחיות בחדר נקי..אולי תעשה משהו..
תגידי לה כמה וכמה פעמים,עד שהיא כבר תסדר מעצמה.
נכון זה בהחלט קשה,והרבה עבודת המידות של כעס.
אבל גם חשוב חשוב להתאפק אני גם נסיתי להתאפק כמה שיכולתי,אם הכל יהיה בצעקות,זה לא יעזור,רק תכעס יותר שכופים עלייה להיות מסודרת...
בהצלחה רבה מותק!!

אני פשוט זורקת את כל החפצים של אחותי על המיטה שלה וחסר לה אם היא תזרוק את זה בחזרה לרצפה.... והיא פשוט צריכה להתמודם אם זה ולסדר או שהיא תלך לישון על ערמות של חפצים...

אבל אני במקרה הזה המבולגנת.. אז אחיות שלי הבהירו לי חד וחלק " זה השטח שאת יכולה שיהיה לך בו בלאגן חופשי.. אם זה יהיה מעבר הכל הולך לפח" ובהתחלה הם גם זרקו לי כל מיני דברים שבאמת היו מעבר לשטח סתם כדי שאני אראה שהם רציניות ( עזבי שאחרי זה הלכתע והפכתי להם את המיטות- כלומר.. פשוט הרמתי את המיטה והפכתי ככה שהמוטות של המיטה יהיו למעלה והמזרן למטה וכל הדברים שלהם עפו-) אבל מאז אפשר להגיד שיחסית הכל סבביק שכזה.. אני משתדלת לשמור על השטח והם לא מעירות לי... ולגבי האור... תשני עם כרית על הראש יא מצחיקה ... אני עושה את זה חופשי

אני חושבת שהדרך היחידה לפתור את זה ...

היא לעשות שיחת אחיות הכי נעימה שאפשר.. ושאחותך תיתן רעיון לפתרון... כי אי אפשר לשנות את האופי של אחותך.. היא מבולגנת... ומצד שני בטוח היא מאוד אוהבת אותך.. אז שבו יחד.. ותסבירי לה בנחת ( אפשר אולי בים) שזה ללש מקשה עלייך ותראי מה היא מציעה..

א. הייתי קונה לה מנורה כזאת שמאירה רק לצד שלה... או מנורת לילה שטיפה יותר מאירה ממנורת לילה ממוצעת .. כדי שהיא תוכל לארגן בנחת וקצת באור תדברים שלה.
ב. מה שמבולגן אצלה סבבה לא אכפת לך יש תחלק שלה ויש תחלק שלך.. אפשר לעשות יום ניקיון ששתיכם ביחד מנקות ושוטפות ביחד...
ג. פחות נימה ביקורתית... "הסיכוי שהיא תיקח משהו חתחזיר אותו בשמיים" סבבה אז דברים שמאוד חשובים לך תגידי לה בנועם "את זה אני לא מביאה זה מאוד מיוחד וחשוב לי"..
ד. היא אחותך הקטנה לא משנה מה היא תעשה את תשגעי אותה... אולי היא כבר התייאשה ממך אין לדעת.. התגובה שלך נשמעת מאוד מאוד לחוצה וכעוסה אולי זה מה שאת משרה עליה..

והיא מעצבנת אותי היא רוצה שתמיד יהיה מסודר,

ויש לנו גם את אותה בעיה עם האור בלילה, שאני הולכת לישון ממש מאוחר..

אנחנו גם רבות כל הלילה על החלון היא רוצה חלון פתוח ולי קר ככה

 

בדרך כלל בלילה אני מדליקה מנורה קטנה עד נרדמת.. 

 

אבל קיץ עכישוו, שימי אוהל במרפסת, זה מה שאני עשיתי איזה שנתיים(רק בקייץ)

עשיתי עם ההורים שלי ואחותי  פוול שיחות(זה היה על דברים אחרים, אבל לומשנה,) ופשוט- שום דבר לא הלך.

הבהרתי לאחים שלי שאף אחד לא נכנס לי לאוהל ולא  עומד בחוץ עם הפנים דבוקות לחלון, בסופו של דבר זה עבד.

קיץ

חופש, ים.

ים כנרת

גלגל ים, מזרון ים

שורש!!!!!!!!!!

אפרשזיף!!!! ברור! אין כמו הפרי הזה בכל העולם!!! (נקטרינה)

מזגן

קרחון

מנגו!!

טיול עם המשפחה

להכין בבית...

א. חוררףף

ב. משתזפיםם

ג.ים ומעיין

ד. גלשן או כלום

ה. סנדלים או לא נועלים

ו. מתה על פירות קיץ... לויידת מי מהם הכי

ז. כלוםם :9 אבל מעדיפה מאוורר

ח. קרטיב קרח

ט. מנגו אבל אפשר גם אבטיח

י. טיול עם החברה יותר מהמשפחה אבל גם עם המשפחה הרבה

יא. להכין בבית

א.קיץ

ב. הרבה דברים אבל הכי הרבה- שיש חופש! 

ג. נמאס ממעיינות, רוצה ים!

ד. מצופים חחח 

ה.יחפה

ו. ענבים

ז. לא זה ולא זה, פשוט לומדים להסתדר

ח.קרחון (קרטיב?)

ט. מנגו

י. טיול עם החברות השפיציות!

יא. שיכינו לי בבית 

א.קיץ או חורף? אביב
ב.מה הדבר הכי כייפי בקיץ? שאלה ג
ג.ים או בריכה,או מעיין? מה שבא ברוך הבא
ד.גלשן,גלגל ים,מטקות בים? גלשן ומוקות
ה.מה נועלים ברוב הקיץ:סנדלים,שורש,נעלי ספורט,כפכפים,אחר.. נעליים לא אוהב אחר
ו.מה הפרי הכי אהוב בקיץ? מלון
ז.מזגן או מאוורר? מאוורר
ח.קרחון או גלידה? גלידה
ט.אבטיח או מנגו? מנגו
י.ברוב הקיץ:טיול עם החבר'ה או טיול עם המשפחה ? משפחה
יא.ארוחה במסעדה או להכין בבית? אם יש סבלנות אז בבית

עוד מישהו שם לב שהסקר מוטה לטובת קיץ?

א. קיץ 

ב. חופש (!!!) וטיולים בטבע 

ג. מעיין וים

ד. אינלי מושג באמת...

ה. סנדלים 

ו.  נחשוב על זה, אבל אין ספק שכולם נפלאים... 

ז. מזגן

ח. גלידה

ט. מנגו

י. לא זה ולא זה חחח...

יא. אם יש לי אנרגיות לזה אז בבית.

 

א. חורף

ב. ים

ג. מעיין

ד. גלשן

ה. סנדלים וגם בחורף

ו. מנגו

ז. מזגן

ח. גלידה

ט. מנגו

י. חברה

יא. בבית

א. חורף

ב. ים

ג.מעין

ד. אף אחד מהם

ה. טבע סגור

ו. אבטיח

ז. מזגן

ח. קרטיב

ט. אבטיח

י. עם החברה

יא. בבית

א. קיץ

ב. חופשששששששששששששששששש (אולי גם ים)

ג. יםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם (מקום שני מעיין)

ד. ממש לא

ה. טבע

ו. אבטיח... גם זה לא ממש

ז. מזגןןןןןן

ח. גלידה

ט. אבטיח

י. משפחה

יא. לפי החשק...

סתם.. אולי לצחצח שיניים 

אחרי זה אף אחד לא ישים לב לריח של הסיגריות..

חמישית במיטה... לא זורת תהמשךך

קצת ישנים אבל עדיין..

חברות שלי מאולפנה אחרת עשו משהו עם זה ויצא להן מאוד חמוד

זה הולך ככה: למעלה בגדול: חמשושיות
ואז ציור של הארטיקים חמשושים
ולמטה מחזור__ כמה קטן ככה שטן /כי הגודל לא קובע

שם...

אם את לא רוצה בגלל שלא באלך את הניסיון הזה של האינטרנט את יכולה לקנות סמארטפון ולעשות בו חסימה/סינון..

מילא לבנים היתי מבינה אבל מה זה ניסיון אינטרנט לבנות?
מה הם כבר יכולות לראות ? סרטים ואז יש קטעים? מריצים את זה פשוט או לא מסתכלים.. לא מבינה

את זה: אחרי התלבטות החלטתי לשתף איתכם. (תת נושא- נפילות באינטרנט) - נוער וגיל ההתבגרות

והיא בת..

כי מה הבעיה בת בבגד ים? אני וחברות שלי חופשי כאילו אחת מול השניה גם בים וזה.זה לא אמור להפריע לה בת בבגד ים

מה? זה שבעלה יראה דברים כאלה גם? באמת שלא אכפת לי שבעלי יראה גברים עם בגד ים סתם הוא יצא הומו.. אבל אם בת רואה זה לגמרי לא משנה..

וזה עבר לסרטונים- תחשבי לבד מה היה בסרטונים.

הבעיה היא שהיא לא היחידה. ממש לא.

 

לא הייתי אומר לא לקנות סמארטפון בגלל האינטרנט. זאת גם סיבה, אבל יש סיבה אחרת- הזמן שנשרף.

אפשר לבזבז המון זמן על שטויות.

לכן לא כדאי לקנות אייפון כשאתה צעיר- אלא כשאתה כבר בוגר מספיק כדי לא להיסחף.

(יש עוד סיבות למה לא ולמה כן- אבל אין לי כח להאריך)

כאילו, היא פשוט פתחה את זה במחשב??
איככ אבל למה לה?
אם כאילו היא ראתה סרט בכללי והיה קטע כזה אז שתריץ אבל איככ היא פתחה את זה לבד?

זה אחת הסכנות שיש באינטרנט.

מתחילים מתמונות ולאט לאט עוברים לדברים בעייתים יותר ויותר.

זה מסקרן. זה כיף. ואחרי שזה מפסיק לספק את ההנאה עוברים לדברים יותר "מעניינים".

סתם לא.. אוקי קצת קשה לי להבין וזה חדש ועוד אין לי דיעה לגבי זה אבל בסדר אם זה קיים מי אני שאבוא ואזלזל.. קיצור אז אממ.. טוב אינלי מה להגיד ואנלא מנסה לפגוע או להיות צינית אז חבר'ה- קחו קליל

אכפת לך שבעלך יראה לא צנוע?
אותו דבר גם את.
זה מטמא את נפש,גם אם את בת,גם לך יש יצרים,
האינטרנט,אפשר לראות תמונה לא צנועה,וחלילה כשרואים תמונה מצלמים אותה בראש,
יש הרבה בעיות באינטרט,בחורה צנועה,לא תירצה לראות מישהי לא צנועה כן גם אם היא בת,כי זה מקלקל לה את הנפש,
צדיקה גדולה גדולה ברגע שתראה היא תזדעזע.
אבל מישהי שכבר מכורה לזה,זה כבר כלום בשבילה,וכן זה התמכרות,
בגלל זה צריך להימנע.
והשאלה היא:
ושמירת העיינים,כן גם לבנות,גם להן יש יצר.
איך אפשר??
אייך אפשר להתפלל?לחשוב על ה'?
לעבוד אותו?
בזמן שרצות לך תמונות מזעזעות,אולי זה לא מפריע לך אישית,אבל זה עושה לך משהו בנפש...
זה טומאה מ-ו-ל קדושה
טומאה(אינטרנט עם פריצות) מול קדושה(תפילה,עבודת ה')
בקיצור לשני המינים זה טומאה חזקה.
וצריך להימנע.
כאשר מתמכרים לטומאה,קשה מאוד,להתחבר לתורה,לתפילה..
אני בטוחה שאת רוצה את הצד הקדו"שה.

בכללי יש דברים באינטנט שכל האווירה שמה מאוד חילונית ולא מתאימה, וזה לא קשור ללהעביר קטעים

יש הרבה בעיות שגם לנשים אסור

בגלל ווצאפ???? 

הנקודה לדעתי היא לא רק בגלל הבעיות שיש בזה(שמירת העניים וכו...)

הנקודה כי אנחנו בכלל לא צריכים את זה באמת, זה מבזבז את הזמן(לא משנה  מה תגידו אדם שיש לו פלאפון פשוט ואדם שיש לו סמארטפון זה שונה לגמרי).

לדעתי גם לבנות לא צריך להיות פלאפון חכם(אפילו שבמציאות יש לבנות יותר)

אז אם בסוף יהיה לך פלאפון פשוט אני אשמח(כי זה משהו שמטריד אותי בזמן האחרון)

זה כמעט לא אפשרי להסתדר בלי..

אם זה חברות מהכיתה במקרה שלי,
או הורים של החברים של הילדים מהגן, מהכיתה-אצל מבוגרים..הקהילה, העבודה..

(לא היה לי פלאפון עד כיתה ח' וכל פעם שהודיעו הודעות לא ידעתי כלום וזה חירפן אותי), אבל אני גם חושבת שזה מבזבז ים זמן שאפשר לעשות בו דברים אחרים. בכל אופן, הכל תלוי בכמות השימוש ואיך מנצלים את הזמן שכן משתמשים בו (לדברים טובים ומשמעותיים/לדברים פחות...)

זתומרת, לכיתה ח' לא צריך להיות כי זה יותר בזבוז זמן מתועלת. אבל מגיע שלב שבו יש יותר תועלת מבזבוז זמן..

ורק אז קיבלתי סמארטפון.
לדעתי זה קורה בתת מודע שגם אם יש יותר תשומת לב לתועלת לעומת בזבוז זה קורה אוטומטית. אני יכולה להגיד על עצמי שכשהיה לי c2 היו יכולים לעבור ימים שלמים שהפלאפון היה במגירה ולא נגעתי בו ועם סמארטפון זה פחות קורה..

אף אחד לא חושב לצלם דף למשל עם c2 וגם לראות משהו אחרי זה.. או נגיד תפילון, לוח שנה..
יש לפעמים גם קצת בזבוז זמן אבל אצלי לפחות כשאני יודעת שאין לי זמן אני לא יתחיל להתעסק עם הפלאפון.. מצד שני, זה אחלה תעסוקה בבייביסיטר בנסיון לא להרדם..

יש לי תמונה בC2 של לוח מלא שמסכם כמה שיטות בגמרא ורואים הכל..

זה..

זה מציאות שכבר לכולם יש (אתה נוסע באוטובוס וכולם אם ראש למטה)זה דבר שלא יקרה שכולם יחזרו לפשוט... אני דווקא מאוד מסתדר אם הפשוט..... אפילו שלכל החברים שלי יש. נכון אני פחות מעודכן אבל אם באמת חשוב לי להיות מעודכן אני פשוט אומר לחבר לשלוח הודעה(ואם לכולם היה פלאפון פשוט זה היה עובר לכתחילה דרך הודעה) 

יש המון אנשים שעבודתם תלויה בזה, וזה מועיל מאוד לחיים של כולנו. אבל אני? מה אני צריך את זה??

אבל עדין דעתי האישית היא ש-90% ממחזקי הפלאפון החכם לא באמת צריכים.

1. זה חופר
2.זה מפריע לשקט הנפשי
כל הזמן לקבל מידע בלי שבקשת
(בטח אם הוא חסר כל ערך )
אבל מה אני יודע מעולם לא היה לי ווצאפ ...

הכניסה האחורית של התחנה המרכזית

לא פנים מאירות

ארגון "בצלם"! 

ממש מחפש צלמים... מומלץ!

היית חזקה ונפלת, דבר שקורה לרבים מאוד.

 

עכשיו עצם הקיום לא תמיד מספיק וצריך להכניס עוד

נשמה בעבודת ה' וקיום תורה ומצוות.

 

אם תבררי למשל על לימוד חסידות קצת זה יכול לעזור לך

לא נקלט לי איךך זה שאני פשוט ירדתי בגלל החברה!יאוו יאווו

למה בכלל החברה לא קיבלה אותי איך שאני?!אופפ יאווו אני ממש בסערת רגשות עכשיו.

או שבעצם היא קבילה אותי אבל לא מספיק.

 

איזה סוג של אנשים החברה הופכת ל"מקובלת של הכיתה"?

 

איזה סוג של אנשים נמצא במרכז?

 

הרבה פעמים החברה האנושית קצת מתרחקת ממי שהולך בדרך שלו

בלי להסתכל לצדדים, וזה טבעי

 

וממילא כשאת הולכת בדרך שלך בלי להסתכל לצדדים

טבעי שמשלמים קצת מחיר חברתי.

 

אבל אז גם אפשר לרכוש חברות חדשות שגם נמצאות שם

או לקחת אחרייך חברות שלך, כשאת מראה להן שזה ממלא אותך.

הגיוני מאוד שהוא נראה הרבה יותר כייף הגיוני מאוד שהוא באמת כזה...אבל השאלה בכלל אם את מאמינה באלוקים? אם כן לכי עם מה שאת מאמינה בו עד הסוף! אם לא אז לא....אם את לא בטוחה ויש לך הרבה שאלות כנראה שזה הגיל אז לכי על זה!(סתם לידע כללי מי אמר שהיהדות נכונה? יש פי כמה וכמה נוצרים!) בקיצור תחפשי את האמת שלך ולכי איתה עד הסוף!! ואם נפלת במה שאת מאמינה בו? לא נורא תקומי ותמשיכי להתקדם!

זה עניין של גישה, התנהגות ואיך שאת מציגה אתזה
אם תציגי את זה בתור משהו קליל גם יקבלו את זה קליל וגם אם יש לך אופי זורם ומצחיק שיודע בשנינות לצאת מבדיחות על הדת לא אמורה להיות לך שום בעיה להשתלב בכל צורה שהיא בחברה ולהיות במעמד מכובד.. עזבי שגם יאללה בגרנו גדלנו מה זה מעמד ?? אבל אל תדאגי.. אפשר להנות וגם לקדש את ה' תלוי בגישה שאת באה איתה

כמו כן חשוב שתביני שעצם המודעות לנפילה ולבעיה - זה חצי מהתרופה. יש הרבה מאד אנשים שהם "פרווה" בדת, בכל הכיוונים - והם לא רואים בזה בעיה.

הדרך הטובה ביותר לטפל בזה זה ע"י לימוד - אמונה, מוסר, מחשבה, וגם חסידות - על אמון האדם בעצמו וכו'.

בהצלחה!

זה בסדר גמור והגיוני לשאול אותם...אפילו בריא.
הרצון להשתחרר, להתנתק מהכבלים וכל מה שמגביל את הרצון שלנו הוא מובן מאוד, לכל אחד נשבר מתישהו מלקיים מצוות, מלהקשיב לאנשים שחופרים לנו מגיל אפס, קצת שקט משאלות אמוניות ומספקות- זה בסדר גמור.
רק תשאלי את עצמך מה תרוויחי מזה...כיף ואושר הם לא אותו הדבר, בשביל אושר צריך לעבוד קשה ולהקריב. התורה והמצוות נותנות לנו משמעות לחיים- דבר שחסר אצל כל החילונים והם מרגישים את זה תאמיני לי...את הריקנות שבכל מעשה את החוסר משמעות שיש לקיום, ובדיוק בגלל זה הם מנסים להינות כמה שיותר. אבל תראי את החברה שלהם- היא מתפוררת.
אז לפני שאת מוכנה לזרוק הכל תבדקי מה את זורקת ותביני שזה בעצם לא מגביל ולא מציק- זה משחרר ונותן לך למצות את עצמך בכל המובנים. תעשי חשבון פשוט לבדוק על מה את מוותרת- בשביל משהו רגעי שייפוג באמת תוך זמן קצת.

זה הכל תלוי אם את בכלל מאמינה ביהדות ובקדוש ברוך הוא..

אם כן, ואת יודעת שיש לנו אבא למעלה.. אז ללכת על זה עד הסוף.. כי זה האמת ..

ואם את בכלל לא בטוחה לגבי זה.. אז כנראה שאלת את השאלה הכי לא נכונה..

ואת לא צריכה להרגיש רע, כי זה קורה לפעמים לצערינו לחלק מהאנשים..

 

בארור שאני מאמינה,אימאלה ד' ישמור למה הפכתם אותי?!

אבל פשוט אני בנפילות במצוות ..לא קורה לכם?

קורה לכולם.. זה בסדר.. ניסינו לכוון מהצד שלנו.. לא חייבת להסכים ..

 

אבל למה שובר? 

שובר בגלל שזה יום שאנכנו ביחד עם כל המשפחות שאיבדו את יקירהן לעמי

 

(למרות שזה ישן היתי חיבת )

 

לא ברור, זה היום האהוב עלי בשנה....

למה אהוב?אני מזדעזעת מהיום זהה,אולי אהוב עליך בגלל האחדות אנערפ

אני חושב שזה משהו מהעבר שרוצים. 

נוסטלגיה (רפקת בעברית) הוא מונח שמשמעותו געגועים והתרפקות על העבר, על פי רוב תוך אידאליזציה שלו.

 

את המושג נוסטלגיה טבע בשנת 1688 יוהנס הופר, רופא שווייצרי, לתיאור תופעה אצל חיילים שווייצרים שנשלחו אל שדה הקרב רחוק מביתם. המונח הורכב משתי מילים יווניות: נוסטוס (νόστος), שמשמעותה שיבה הביתה, ואלגוס (ἄλγος), שפירושה כאב.

הופר הגדיר נוסטלגיה כמחלה המתאפיינת בתשוקתו של אדם לחזור למולדתו. במרוצת המאה ה-19 השתנתה משמעות המושג, וכיום אין מתייחסים עוד לנוסטלגיה כאל מחלה. אחרים ראו בה תופעה חיובית, המאפשרת דיאלוג בין העבר להווה.

על פי רוב קשורה הנוסטלגיה לזיכרונות ילדות.

 

שווה לקרא שם הכל