זה לא משמח ממש, זה פשוט מרגיע

שמחה זה מילוי פנימי , זה נובע מאושר פנימי, ולכן ברגע שקשה אז מתבוננים בתוכי, מה טוב בי , מה עשיתי טוב מה חשבתי טוב, איזה החלטת טובה ומועילה החלטתי, ואיזה נקודות חוזקה נגזרות מכל מה ש"החלטתי/ חשבתי/ עשיתי " ומחזירים לנו את השלווה והביטחון העצמי שלנו. 

להיות במקום רגוע ושקט,עם אנשים שאני אוהבת ונח לי איתם,ולפרוק.
לשמוע מוזיקה,לעשות דברים שכיף לי.
כל הזמן שקשה אני מריצה בראש שלי שעוד מעט יהיה טוב והקושי יגמר.
אני כבר סומכת עליו,שיהיה לי טוב בסוף.
בגלל זה אני אף פעם לא מאבדת תקווה,כי עכשיו כניראה קשה אבל הקב"ה עחד מה יעשה לי טוב.
כי הוא אוהב את הילדים שלו.
והוא אוהב אותי,ויעשה לי טוב.

לפעמים מה שאני צריכה כדי לשמוח ולהרגע זה שקט נפשי.זה אומר להיות לבד לשמוע שירים..

 

נראה שלרוב אני מנסה לחזק את עצמי. ואם זה לא הולך אז אני מנגן/שומע שירים. במצבים נוראים אני מטייל, לומד משהו (אם אני בישיבה).

הספרים שאני אוהב ללמוד, הם ספרים של הרב אבינר (מכל הסוגים), וגם כל מיני יותר ישנים (חובת התלמידים, נתיבות הישיבה וכו').

נתינה!!

כותבים. שופכים דם בין הדפים.

אמונה בדרך שלך ובקב"ה בכלל..כמובן שישנם הוכחות לנצחיות עמ"י והיבחרותו לעם הנבחר בתורה..אבל בעיקר אמונה תעזור לך להתמודד עם הבלבול. גם לי זה קרה פעם..אז-שאלתי,חיפשתי,בדקתי ומצאתי תשובות.

בהצלחה!! 

 

בלי לשאול ,בחיים לא נדע.
לגבי החרדים/דתיים -כולם צודקים.(זה נושא ארוך)
אגיד בקצרה:שעבודת ה' זו הדרך האמיתית.
יהודי או לא:זאת האמונה,שקיבלנו תורה ומצוות ויש לנו הוחכות שקיבלנו תורה מסיני.

צריך להתפלל. שנלך בדרך הכי נכונה לנו. ולעשות ת'השתדלות. אנחנו אפעם לא יכולים להיות בטוחים ב100 אחוז..

אנחנו גם לא צריכים להיות. צריך להיות פתוחים, לא לשלול את מה שלא בדיוק הדרך שלך.. 

זה פשוט עכשיו עניין של מה את (!!) מתחברת יותר...

והרבה כנות והקשבה פנימית.

מי שמחזיק באמת פשוט מקרין אותה..

צריך לחשוב בענווה.

 

ובד"כ בחיים אין אחד שצודק.

כל אחד לוקח חלק מהאמת,

ואנחנו רוצים לשמוע ממנו את החלק שלו.

אין נכון ולא נכון ולדעתי זה פשוט חילול ה' שאחד סותר את השני ואומר שזה נכון וזה לא נכון.

"שבעים פנים לתורה", יש המון שיטות וכל אחד רואה זאת בדרך אחרת- אך כולם צודקות!

פעם היה לנו ביישוב שיחה של סיון רהב מאיר ושאלתי אותה בדיוק את השאלה הזאת.

והיא ענתה לי תשובה מאוד מאוד יפה ומאז אני הולכת איתה:

היא אמרה שקיבלנו את התורה בהר סיני, שהוא עגול. כל אחד מע"מי עמד במקום אחר וראה את התורה מזווית שונה,

ואי אפשר שכולם יראו את התורה אותו הדבר.

 

(זה היה מזמן ואני לא זוכרת מילה במילה אבל הבנתם את הרעיון )

הרב זמיר כהן. מדהים!מוכיח את אמיתות התורה.

 

זהו ספר יפה מדהים וחשוב, אומנם חשוב לבסס יסודות בצורה העיקרית (זה לא פוסל את מה שהצעת חלילה) בספרי האמונה היהודיים ובמרכזם ספר הכוזרי של ר' יהודה הלוי,גם הרב זמיר כהן מדגיש את ההיררכיה הזו.

המחלוקות בין החרדים והדתיים לאומיים הן מזעריות לעומת הקבוצה האחרונה שהזכרת,החרדים והדתיים לאומים נמצאים בתוך המעטפת הלגיטמית של יהודים שומרי תורה ומצוות,שומרי מסורת ישראל לדורותיה,שומרי הגחלת שאבותינו שמרו מכל משמר וחלק אף מסרו נפשם.הקבוצה האחרונה היא דת של אומות העולם,שלא רק מחקה בצורה שיטתית (אך רדודה להחריד) אלמנטים שטחיים מן היהדות,אלא שהיא גם מכילה אלמנטים רבים של עבודה זרה של ממש,שאריות מהתודעה הקדומה של האומות הפאגניים שהצטרפו לדת זו וקבעו בה את חותמם.

 

זה לא שאין מחלוקת כלשהי בין חרדים לדתיים לאומיים,מובן שישנה,אבל צריך לשים כאן מעמד של של פופורציה. המחלוקות בין הציבורים שומרי המצוות הם כלא כלום לעומת השוואה לדתות שקר או עבודה זרה של אומות העולם,לכן,את הקבוצה הזו צריכים להשאיר מחוץ למסגרת.

 

בעניין זה,אני ממליץ לך ללמוד אמונה ולהבין שכלית ונפשית מדוע דת ישראל היא דת אמת,והעם היהודי הוא עם ה'.אלו דברים שצריכים ללמוד ולהרחיב כמו שלומדים הלכה ושאר מקצועות התורה.ספר הכוזרי של ר' יהודה הלוי הוא ספר מפתח בלימוד האמונה היהודית ונכונותה,אומנם כדאי וצריך ללמוד אותו בשיעור מסודר עם מי שיודע ללמדו (אפשר גם לחפש באתר ערוץ מאיר,יש שם כמה סדרות של שיעורים בנושא).

 

ובצורה כללית,צריכים לזכור שאנו ממשיכים את דורות ישראל בשמירת תורת ישראל שאבותינו הנחילו לנו,זה גיל מבלבל כלנו היינו או נהיה בו,אך הוא גם חולף,ולכן כדאי לשמור על קור רוח מסויים ,ולנסות לנצל את הבלבול לשם לימוד רחב יותר של התורה והאמונה היהודית,ליהדות יש הרבה תשובות לספק.

 

בהצלחה !

אם באלך לענות.

ואיך הוא כאילו מחליט מי יחיה היום ומי לא

ואיך הוא ברא את כל זה..

כל פעם שקורה משו נהייה לי עוד שאלה שמבלבלת וגורמת לי לפעמים לחשוב דברים מעצבנים

חושבת שאלו דברים מעצבנים?!
את צודקת,אולי זה שאלות שמציקות לנפש,וזה חוסר מנוחה ,אבל חייב לשאול והנשמה שלך כל הזמן שואלת שאלות ומחפש תשובות-וזה בסדר גמור.
זו מעלה גדולה.
לגבי שאלות באמונה- חייב ללמוד אמונה,כדי שלא ניפול,תקראי ספרי אמונה,שיעורי תורה,שיתן לך כח ויכולת לענות על שאלותייך.
תשאלי,ותעזרי במישהי שאת סומכת עלייה,שמבינה בזה,שיכולה לייעץ לך.
וכל שאלה שלך-את אמורה לשאול ולקבל תשובה.

לפעמים- יש תשובות שאנחנו לא יכולים לדעת כי אלו חשבונות של ה',שמנהיג אותנו.

צריך אמונה,וכדי להגיע לאמונה,צריך ללמוד אמונה כדי לחיות את האמונה.
אחרי שתקבלי תשובות מספקות את תרגישי תחושת סיפוק שהנפש שלך קיבלה את התשובות שחיפשה.
בהצלחה.

כי אני רואה ומה זה מרגישה פול ניסים ואת ה אבל עדיין לא בטוחה איך הוא עשה את זה..

מרגישה כפויית טובה..

מעבודה על אמונה ובטחון בה'
כי את מאמינה בקב"ה,אבל קורה דברים שלא היית רוצה שיקרו.
וזה בסדר,זה חלק מהעבודה של האמונה.
אבל,אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים,ולא יעזור אם נכעס או נתעצבן,כי קורים הרבה דברים בניגוד לרצוננו.
אבל חשוב חשוב ללמוד את האמונה ולהתחזק בה כי מי שבדרגה גבוה של אמונה,כל אחד והדרגה שלו,יהיה לו קל לעבור את החיים בשמחה,באמונה,בבטחו בה' שכל מה שהקב"ה עושה ויעשה ועשה הכל לטובה!
ולפעמים אנחנו אומרים איך זה לטובה?!
אבל חלק מהדברים נסתרים,וזה העניין של האמונה להרגיל את עצמנו,לדבוק בה' ופשוט לחיות את האמונה,בפשטות וענווה,זו לא בא בבום,אבל זה עבודה שמשתלמת,החיים הרבה יותר טובים ויפים עם אמונה,כי כל דבר שאת עושה,יש לך מחשבה של אמונה,וזה מה שעוזר לאדם לא ליפול לעצבות.
מקווה שהובן

בנוגע לשאלה ששאלת,בצורה מאד מתומצתת,קודם כל צריך להבין מה נשאל כאן.

 

למה הדברים בתמיהה ? בלימודי אמונה מרחיבים את היריעה מן הסתם,אבל היסוד המאד ראשוני שצריך להבין בשאלות מסוג זה הוא, שהתהיה מגיעה מתוך יצירת קנה מידה פסיכולוגי לעולם הקיים והמחוקק שלנו.

במילים אחרות,בעולם שלנו (לפחות בצורה שאנו יכולים לקלוט) לכל דבר יש התחלה כי קיים בעולמנו מימד פיסיקלי של זמן,אם יש משהו שקיים יש לו גם התחלה וכיוצא בזה.זה הטבע של עולמנו.

 

אנו לא שמים לב אבל מתחבאת כאן הנחה שנובעת מתוך הכרת העולם שלנו כבני אדם בלבד.

שיוצאים מתוך תחום החשיבה הפרטי של העולם שלנו וכל שכן כלפי בורא עולם שהוא מעל הכל ובורא הכל,אין שום הכרח להנחות הללו,ה' הוא מעל לתפיסת העולם שלנו וברא את הכל,הוא אינו כפוף בחוקים השכיחים של הארציות שהוא ברא עבור הנבראים,וזאת משום שהוא אינו חלק בבריאה אלא הבורא.

 

לגבי השאלה הפרטית שלך (וכך הדרך לגבי שאלות רבות נוספות) הזמן הוא למעשה מימד שנברא,הוא אינו מובן מאליו,הוא קיים כלפי החיים שלנו בעולם הזה.

אומנם מכיוון שהזמן עצמו הוא בריאה,מה שמחוץ לבריאה (בורא עולם) לא כפוף אליו,ומימלא השאלה אינה רלוונטית.במציאות שאין בה מימד זמן, יש "התחלה" לדברים ? התשובה היא לא,בורא עולם היה תמיד.

 

הדברים נכתבו בקיצור נמרץ ואולי ידרשו עבודה כדי להבינם,אבל זה לגיטמי,כל לימוד דורש תהליך והפנמה.

 

כמו שאמרו קודם חשוב ללמוד סוגיות של אמונה מתוך ספרי האמונה,בצורה שיטתית,וכשיש שאלה לא צריך להחזיק בפנים (!) ,צריך לשאול (את מי שיודע ומבין) בצורה שמכבדת את התורה ומתוך כוונה למצוא תשובה וללמוד

כאילו ????????????

קצת קשה לתפוס מציאות שאין בה זמן כבני אדם שחיים בעולם הזה שהכל כפוף לבריאה של זמן,אבל "כשאין מימד זמן" אין זה שקול למושג אדישות ,סטטיות או "כלום".

 

העיקר מן הדברים הוא להבין שבמציאות שמחוץ לבריאה שאנו חיים בה,שאין בה מושג זמן,השאלה האם בורא עולם נברא היא לא רלוונטית, משום שהשאלה עצמה מניחה מראש שזמן הוא דבר מובן מאליו גם מחוץ לבריאה שלנו,מכיוון שזה לא נכון,בורא עולם היה תמיד.

הבנה מעבר לכך דורשת את האדם להבין (לפחות בין השאר) מהו האין סוף,תפיסת האין סוף,זה דבר בלתי אפשרי עבור בני אדם כמובן,ורק האלוקים יודע תעלומות אלו.

 

קשה לתפוס את זה מיד,ואת גם לא נדרשת להבנה שלמה של זה (אנחנו בני אדם,כזכור),אלא רק את המושג הבסיסי שזמן הוא גם מימד שנברא ע"י בורא עולם,וכמובן שבורא עולם היה תמיד.

 

ב.צריך להיות ברור שקשה לשאול מלכתחילה על מעשיו של בורא עולם, כי אנו בני אדם.אומנם ישנם מקורות המדברים על "לפני הבריאה".

ואז יהיו נביאים שיענו לנו על כל התשובות אבל עד אז צריך לזכור שהתורה היא מעל הכל ומה שנוגד את התורה סימן שהוא לא נכון... 

בס"ד

 

 

ממש מתאים לך: ממליץ לך על כל סדרת השיעורים

 

הנבואה הישראלית

יסודות האמונה

 הרב ראובן פיירמן

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=47707&cat_id=3742

 

 

וקודם כל לפני השתדלות כלשהי צריך הרבה תפילה ולהתבודד הרבה ולבקש לזכות לאמונה שלמה, וגם המון להתפלל ולהתבודד ולבקש שלימוד האמונה יועיל ולא יזיק.

מכניסים לראש חזק שאין עוד מלבדו, ולאט לאט רואים את זה יותר ויותר בעולם...
מומלץ מאוד לגרוס הרבה תנ''ך, זה מחזק את האמונה פלאים!

היום יש מלא ספרים פשוטים שמסבירים את התניא יש שם תשובות לכל השאלות

שאלה נכונה , התשובה היא כמו שנשאל: מי צודק יותר בצבא? חיל האוויר או חיל רגלים? או אולי שריון או תותחנים? או אולי העורף? תשובה פשוטה צריך את כולם... כל אחד עושה ותורם את התפקיד שלו ואת הצבע שלו לעם ולעולם, בכולם יש יתרונות וחסרונות , את החסרונות צריך לתקן את שלנו ואת היתרונות ללמוד מאחרים ולא להפך.  

כל אחד יברר לו את תפקידו האישי והציבורי 

יש דברי שיר.

גם בגאולה יש אור החיים.

@שחף (בת)

@~שירוש~

מתכוונת לפורום בנות חיל?

תנסי לא לחשוב על זה במשך יום שלם למרות שזה קשה ואזפשוט תתחילי להיפתח בפני אנשים אחרים, אבל עד גבול מסוים, שגם אם לא תוכלי לסמוך עלייהם זה לא יהיה קשה כל כך

היה לי איזה חודש שרק התחלתי לדבר עם אנשים

וחצי שנה כדי לסמוך עליהם שוב.. אחד הסיוטים.

 

לא הכי מסודרים. בניגוד לתפקידים הוותיקים יותר.

בקשר לשאר השאלות- אולי תפני לאלומה? יד להם לפעמים כנסים עם בוגרות שירות/משרתות לפי תפקידים וגם די הרבה רקע

אממ לא יודעת ככ איך לקרוא לזה.. אבל כל המטוסים ניא כיווננה אותם.. משהו כזה.
התגייסה לפני 4 שנים ניראלי.. השתחררה כבר. היתה שנתיים.
היא בחרה להתגייס כי היתה חילוניה ותוך כדי הצבא חזרה בתשובה. אבל נשארה עם מכנסיים על השירות.

היא הייתה מורה חיילת. והיא דתייה .
היא ממש תשמח לעזור, אפשר לפנות אליי במסר

במסגרת הקיצוצים בצה"ל...

 

רק לידיעה.

 

ממה שהבנתי נחמד לה ב"ה, היא עושה יומיות אבל מסיימת מאוחר (8-9)
לי אישית זה נראה ממש משעמם..
בהצלחה לך!!

איזה חודש חודשיים במדרשה, ניראלי ברוריה (יש להם תכנית של חודש?)
התגייסה לפני חודשיים
והיא עם חצאית

מה שלא היה נראה לי להכנס מהן, אני כותבת ממני..

 

דתייה - לייט מאווד

1. מתי התגייסה ומתי משתחררת- בגיל 19 ומשתחררת בגיל 22

2. הלכה למכינה קדם צבאית או לא- לא נראה לי

3. למה הן בחרו להתגייס- כי זה מה שיותר נראה לה משירות לאומי

4. התגייסו ביחד עם עוד דתיות/לבד?- חבר.. בן

5. מה עושים בתפקיד שלה- שתי דברים-- כן מוזר.. היא רצתה מודיעין אבל ביקשו אותה ללהקה הצבאית אז היא גם וגם..

6. מה הייתרונות/חסרונות שבתפקיד שלהן- שהיא בתתת!!

7. האם הן ממליצות לבנות דתיות ללכת לאותו מסלול- כן..

8. עצה לבת דתיה בצבא ו/או ספציפית בתפקיד שהיא היתה בו.- ..

9. במה תרמתן ונתרמתן בתפקיד- שומרים על המשפחה והעם

10. בתפקיד שלך יש גם חצאית למדי ב'? - לא יודעת..

 

חילוניה--

1. מתי התגייסה ומתי משתחררת- 19 משתחררת 22

2. הלכה למכינה קדם צבאית או לא- בטח

3. למה הן בחרו להתגייס- חושבות שהן לא שונות מבנים

4. התגייסו ביחד עם עוד דתיות/לבד?- כל החברה..

5. מה עושים בתפקיד שלה- קצינת הדרכה בשריון

6. מה הייתרונות/חסרונות שבתפקיד שלהן- הכל סבבה

7. האם הן ממליצות לבנות דתיות ללכת לאותו מסלול- כן, אם אתן מספיק חזקות

8. עצה לבת דתיה בצבא ו/או ספציפית בתפקיד שהיא היתה בו.- לא לתת לאחרים להוריד אותך

9. במה תרמתן ונתרמתן בתפקיד- תורמים למדינה

10. בתפקיד שלך יש גם חצאית למדי ב'? - מממ לא יודעת

בתנור קטן כזה, לא חזק מדיי.
אבל לא נראה לי ששמתי לב לחום.. נסי על חום בינוני ותבדקי את זה כל הזמן.
זה עושה אח"כ ריח שלפלסטיק שרוף בתנור...

הגזים שיוצאים בשריפת הפלסטיק הם רעילים++.

מומלץ לשים אותם בתנור על חום בינוני. כמה דק' עד שהם מתחילים להתכווץ. כשהם מגיעים לגודל הרצוי פשוט מוציאים אותם ומניחים אותם מחוץ לבית (מרפסת/חצר) להתקרר.

משאירים את דלת התנור פתוחה וכן כל החלונות בבית. (כדי לאוורר את המטבח)

 

בהצלחה!

ותכניסי על נייר אפיה
לאיזה 7-10 דקות
את תראי אותם מתכווצים להם




(ותתכונני, זה מסריח)

ברגע שזה מגיע לגודל שרוצים מורידים את זה מהאש

במיקרוגל.. 10 -30 שניות

ואם עדיין אין נראה לי אני יכול לעזור

כאילו שאם מישהו יביא לך פה זה השנייה התגלה אליו בחלום...הוא גם יחפש משהו בסטטוסים של אחרים

פתגמים ומשפטים יפים כמעט בלי סוף... פשוט לבחור....

חרשות ודיבור באים ביחד, תשתמש בחרשות לטובתך כשמשתמשים בדיבור נגדך(נאמר על ידי אני הגאון באדם)

תרגישו זכות להיות בשבילם נר מאיר בשעות אפלה 

צריך מצנח בשביל לקפוץ ממטוס פעמיים...

• ולפעמים רע. אבל גם כשרע צריך לזכור שהרוב טוב, ואם הרוב טוב, אז אחרי כל רע ממשיכים בענק קדימה אל עבר הטוב שמחכה!!
•  
• אירוניה זה כשאתה בורח ממחבל ואז מרגיש דקירות בצד
•  
• בן אדם שלא מסתפק במספיק, שום דבר לא יספיק לו.. !!
•  
• בלי חושך לא יהיה ערך לאור
•  
• תאמין בחיים, ותחיה את האמונה (הרבי מ ליובאוויש)
•  
• כשאתה חושב על לוותר רק תחשוב על אלה שישמחו לראות אותך נכשל
•  
• ללחם: לשטם, לנקם, לפרע ולצמיתות מץ להצמית,
• כי לכובש צוה אלוה זכות למות ולהמית.
• לבנות מלבני-גופנו במלט שחק עצמות,
• המעורב בדם לבנו, מלכות הכּח וההוד.
• החברים שלי הם כמו דיסקים דווקא את ההכי שרוטים אני הכי אוהב
• עין טובה- היא היכולת לראות את הגן הצבעוני מבלי לראות את השער החלוד המוביל אליו..
•  
• כשהעולם צבעוני אז התפוח לעולם לא יאכל את השניצל שנפל רחוק מהעץ
•  
• אחדות היא מילה אחת המורכבת מכמה אותיות לא שוות המתאחדות כדי ליצור את המילה המושלמת. כנ"ל ישראל.
•  
• "כדי להגיע אל האושר שאתה חש על פסגת ההר, אתה צריך להיות קודם לכן למטה, בעמק."
•  
•  "בעד שינויים אין ספור, דרך תנודות קשות, עושים אנו את דרכנו."
•  
• "לא משנה מה אנשים אומרים לכם, מילים ורעיונות יכולים לשנות את העולם."
• "
• סע רחוק מספיק, ותפגוש את עצמך."
•  
• "החיים מתחילים היכן שהפחד נגמר."
•  
• "תהיו מאושרים מהרגע הזה. הרגע הזה הוא החיים שלכם."
•  
• "הדרך להתחיל היא להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות."
•  
• "התהילה הגדולה בלחיות אינה טמונה בלא ליפול לעולם, אלא בלקום כל פעם שנופלים."
•  
• "לך על זה עכשיו. העתיד לא מובטח לאף אחד."
• "
• כשאתה משנה את הצורה שבה אתה מסתכל על דברים, הדברים שאתה מסתכל עליהם משתנים."
•  
• "כשהעבר מתקשר, העבר אותו לתא קולי, האמן לי, אין לו שום דבר חדש להגיד."
•  
• "אדיבות היא לא מעשה. זאת דרך חיים."
•  
• "גישה היא דבר קטן שעושה הבדל גדול."
•  
• "העולם מלא באנשים נחמדים. אם אתה לא יכול למצוא אחד, תהיה אחד."
•  
• "הצלחה מורכבת ממעבר מכישלון לכישלון בלי לאבד את ההתלהבות."
•  
• "אל תפחד לעמוד על מה שאתה מאמין בו. אפילו אם זה אומר לעמוד לבד."
•  
• "כשהכוח של האהבה יגבור על האהבה לכוח, העולם ידע שלום."
•  
• "בלי סטייה מהנורמה, התקדמות היא בלתי אפשרית."
•  
• "המטרה בחיים היא לא למצוא את עצמך, אלא להמציא את עצמך."
•  
• "הבעיה היא לא הבעיה, הבעיה היא הגישה שלכם לגבי הבעיה."
•  
• "אלה שלא לומדים מהעבר נידונו לחזור עליו."
•  
• "אם אתם עושים מה שתמיד עשיתם, אתם תקבלו מה שתמיד קיבלתם."
•  
• "פעולה היא המפתח הבסיסי לכל הצלחה."
•  
• "מה שאתה חושב, אתה תהיה."
•  
• "אם אתה הולך בגיהינום, תמשיך ללכת."
•  
• "מסע של אלף קילומטרים מתחיל בצעד אחד."
•  
• "אני לא מפחד מהמוות, אני פשוט לא רוצה להיות שם כשזה קורה."
•  
• "כל ההכללות הן שגויות, כולל ההכללה הזאת."
•  
• "תמיד תעשו מה שאתם מפחדים לעשות."
•  
• "זה לא נהיה קל יותר, אתה נהיה טוב יותר."
•  
• "החיים ממשיכים ואסור להסתכל לאחור, לפעמים העבר כואב, לפעמים הוא יפה, אבל.. עדיף לחיות את ההווה, לדעת להעריך את מה שיש, לא לבכות על העבר, ולאהוב את מה שנותר..."
•  
• צוחקת , מחייכת , כבר כלום לא כואב .. ידעתי ויודעת , הגלגל עוד מסתובב ...
•  
• נשים בעלות יופי חיצוני משמשות כדוגמניות , ואלה בעלות יופי פנימי משמשות כדוגמא ...
•  
• אי אפשר לגרום למישהו לאהוב אותך , אבל אפשר להראות לו מה הוא הפסיד..
•  
• "צריך להאמין אמונה תמימה כאילו אין הסברים, ולחפש הסברים כאילו אין אמונה תמימה."
• אם קשה לך הדרך- אין דבר, כל יום הופך לעבר. אל תביט לאחור ולך תמיד ישר, כי בסוף הדרך יש מחר.. 

• "רק דגים מתים שוחים עם הזרם" (מלכולם מוגריבג')

•  טיפה של מחשבה יכולה עצור מבול של טעויות
•  
• הדרך ידועה לכולם , אך מעטים אלו הבוחרים ללכת בה
•  
• כאשר אנו מייחלים לחיים ללא קשיים הזכירו לעצמכם שעצי האלון גדלים להיות חזקים בזכות הרוחות הנושבות ושיהלומים אמיתיים נוצרים תחת לחץ
•  
• מחשבות שליליות לעולם לא יספקו חוויות חיוביות
•  
• לעולם לא תוכלו לחצות את האוקיינוס עד שלא תאזרו אומץ כדי לעזוב את חוף המבטחים(כריסטופר קולומבוס) 

•  

  "מי שלא ירה - בעצם פספס תמיד"

• "כולם אומרים שלסלוח זה משהו נהדר, עד שיש להם על מה לסלוח" (ק.ס. לואיס)

•  "הבה נתאמץ לחיות כך שכשנמות גם הקברן יהיה עצוב."

•  
• "האמת היא הדבר היקר לנו ביותר. הבה נחסוך בה."
•  
• "תמיד תעשה את הדבר הנכון. זה ירצה אנשים מסוימים וידהים את השאר."
•  
• "להגיד 'אל תשים את כל הביצים בסל אחד' זו שטות. שים את כל הביצים בסל אחד, ושים עין על הסל."
•  
• "לעולם אל תגיד שהעולם חייב לך משהו. העולם לא חייב לך כלום, הוא היה פה לפניך!"
•  
• "התרחק מאנשים המזלזלים בשאיפות שלך. אנשים קטנים תמיד עושים כך. אנשים גדולים תמיד יתנו לך את ההרגשה שגם אתה מסוגל להיות גדול."
•  
• "לעולם אין להתווכח עם טיפש. הצופה מהצד עלול לא לחוש בהבדל."
•  
• "הם לא ידעו שאי אפשר לעשות את זה, אז הם עשו את זה!"
•  
• הדמיון הוא ים שהשכל טובע בו
•  
• יש עוד אבל... אבל לא תמיד זוכרים הכול...
•  
• "הרבה יותר קל לפרק אטום מאשר לפרק דעה קדומה." איינשטיין 
•  
• "מעטים הם אלו שראו במו עיניהם והרגישו בלבבם."
•  
• "רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק, מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע."
•  
• "אני אסיר תודה לכל מי שאמר 'לא' - הם הסיבה שעשיתי זאת בעצמי."
•  
• יש רק שני דברים אינסופיים: היקום והטיפשות האנושית. לגבי הראשון אני מסופק. (לגבי השני - אני בטוח!)

• "אי אפשר להכין חביתה בלי לשבור את הביצים"

   

  "גם נסיעה של אלף ק"מ מתחילה ביציאה מהחניה ברוורס" (אשר קרביץ)

   

  "רדוף אחרי האמת, אחרת היא תרדוף אחריך" (אשר קרביץ)

   

  "פה סגור - לא נכנסים בו זבובים"

   

  "רק סוסים הולכים באמצע - אדם הולך בצדדים!" (הרבי מקוצק)

   

  "דע מה למעלה - ממך!" (ר"ח מוולוז'ין)

   

  "מדבר שקר תרחק - מדיבור שקר אתה מתרחק מה'" (ר' זושא מאניפולי)

   

  "המרחק בין אמת לשקר זה המרחק בין העיניים לאוזניים" (ר' נח מלכוביץ

מעצר מינהלי זה כשבנאדם לא עשה כלום אבל הוא עומד לעשת, אולי את המשנה שאדם מועד לעולם,

גם כשהוא ישן

לא יודע, אין לי כל כך..בהצלחה

בפרשת משפטים, מי שהכה את רעהו ולא ימות ונפל למשכב, חובשים את המכה בבית הכלא עד נראה איך ייפול דבר, אם המוכה יקום והתהלך ונקה המכה, ואם לא, אז ייהרג הרוצח.

 

אני חושב שזה הכי קרוב

לבן סורר ומורה שנענש בגלל מה שעתיד לעשות

לבדוק האם זה מניעה או עונש

סוגיית נידון על שם סופו זה הכי קרוב נראה לי...
והיא גם לא אותו דבר בדיוק...

דירה להשכיר
קזבלן
כנר על הגג
סיפור פשוט

אם יעלה לי עוד אני אגיד

היינו כחולמים

כקליפת אגוז

דונה גרציה

חוף הצדפות

אליפים

 

מנהיג אמיתי לא מסתקל אחורה, הוא יודע שעוקבים אחריו

בהצלחה

תחפש בפורם הזה חרדים, דתיים וחילונים אני כתבתי את זה שם בתגובה האחרונה

מאמר של אורי אורבך

הוא צעיר בן 24, חרדי מלידה , גר בירושלים.  העולם האסוציאציות שלו לא משחקים שום תפקיד הביטלס', שלום חנוך, עמוס עוז, "מבית אלפא עד נהלל", חיים יבין, פרס נובל, כ"ט בנובמבר, הבימה, הפקולטה לחקלאות, חנה סנש, קידה שעירה, חייקה גרוסמן, ריטה ורמי. הוא שמע מילה פה מילה שם, אבל הוא לא ממש מבחין בין ידיעות למעריב. עיתון הארץ או מקור ראשון מעולם לא ראה, בטח לא קנה. הוא לא זוכר שמות של חמישה רמטכ"לים, לא תקבלו תשובה אם תשאלו אותו מי אלה התרנגולים, ומה זה משפט קונסטיטוציוני. הוא יודע מילים בודדות באנגלית, וכלום במתמטיקה, רק חיבור חיסור כפל וחילוק. פיזיקה וכימיה מחוץ לתחום, ספרות עברית מעולם לא קרא, וכנראה גם לא יקרא, ספרות יפה, שירה עברית, ספר חדש בהוצאת עם עובד. המחקר החדש באוניברסיטה על מגדר וזהות לא יובא לידיעתו, גם לא התצוגה החדשה בגלרית עמליה ארבל. הדיון על חופש הדיבור, ועל מדיניות הרווחה במשנה הסוציאל-דמוקרטית לעולם לא יחצה את המסננת שלו. אולי הוא שמע משהו מהמושגים הללו באקראי, אבל אף אחד מהמינוחים, השמות, הטעמים, הספרים והנושאים הללו לא מדבר אליו. אף אחת מהמילים: אום-כולתום, חשבון דיפרנציאלי, יחידה 669 ואדמונדו דה-אמיצ'יס לא מוכרת לו. בלוטות האקטואליה והנוסטלגיה שלו לא ינועו לחלוטין למשמע התיבות: גיורא שפיגל, טלעד, אהרון אפלפלד, יובנטוס, חנוך לוין, דגניה 
הוא חרדי ואין לו מושג! 

הוא צעיר בן 24, חילוני מלידה, גר בירושלים. 
בעולם האסוציאציות שלו לא משחקים שום תפקיד חסידי קרלין, הסטייפלר, החזון איש והרב כהנמן. "תהא השעה הזאת שעת רחמים", קידוש השם, זצוק"ל, איצקוביץ, חוג חת"ם סופר, ישיבת המתמידים, השיעור השבועי ו"שירו למלך". הוא שמע משהו פה ושם, אבל הוא לא מבדיל בין המודיע ליתד נאמן. שבעון חרדי מעולם לא נפל לידיו והוא לא מכיר שמות של שלושה גדולי תורה. לא תקבלו תשובה אם תשאלו אותו מה זה "תוספות", ומי זה הרבי מסאטמר. הוא יודע מילים בודדות בארמית: רחמנא ליצלן ואדרבה, אבל לא מבין כתב רש"י. חומש הוא קורא בשגיאות נוראיות, הוא לא ידוע על קיומם של הריטב"א והמהרש"א, תוספות יום טוב, וקידוש לבנה. הוא ניזון ממקורות רבים, אבל מעולם לא שמע ויכוח על דין גרמא, ועל שלוחו של אדם כמותו. לא פתח את הספר שמירת שבת כהלכתה, אין בעברית שלו "מַחְשוֹבֶה" ו"מה הפשט?", הגבהה וגלילה. זעקת היתומים וביטול תורה. הוא לא מבדיל בין ראשונים ואחרונים. אף אחד מהמושגים כלי שלישי, המשגיח, האדמו"ר הזקן, כּוֹ'לֶל ערב והופרשו תרומות ומעשרות לא חדר למקורות המידע שלו. "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'" לא עושה לו את זה, לא מתרגש מ"אבינו מלכנו חננו ועננו", ואינו מגיב לזימון בעשרה, צאן קדושים, שמירת הלשון, ורבנו בחיי. 
הוא חילוני ואין לו מושג! 

חיים ולדר: במאמרו המרתק של אורי אורבך חלה לדעתי השמטה. הוא התייחס למושגים של צעיר חרדי ושל חילוני ושכח משום מה את מושגי הצעיר הדתי לאומי. מכיוון שאורי אורבך הוא ידיד, מצאתי לנכון להשלים את החסר. 

הוא צעיר בן 24, מזרוחניק, וגר בירושלים. 
בעולם האסוציאציות שלו משמשים בערבוביה: הביטלס' עם חסידי ברסלב, עמוס עוז והרמח"ל, הבימה ומרכז הרב, חנה סנש וחנה ושבעת בניה, ידיעות והצופה. הוא זוכר שמות של חמישה ראשונים ושל חמישה רמטכ"לים, אבל דווקא אצל החמישה האחרונים נוצצות לו העיניים. הוא קורא ספרות עברית, שומע שירים באנגלית, ולומד גמרא בארמית, ההשוואה בין השלוש לא ממש עובדת לטובת הארמית. הוא יושב ב"טיש" של הרב מרדכי אלון, אך גם במופע האחרון של ריטה ורמי, בשניהם תראה אותו עם עיניים עצומות שר בדבקות. הוא ישתתף בהפגנות סוערות נגד פינוי היישוב "נוה יהופיץ" המונה שלושה קראוונים, אבל לא תראה אותו בהפגנה נגד חילול שבת. הוא בהחלט מכבד רבנים, אך המ"פ שלו הוא בשבילו אלוהים. הוא די מעריך כאלה שמגיעים להישגים ב"מפעל הש"ס", אבל מעללי הגיבוש האחרון של דובדבן יגרמו לו למבטי הערצה ולדפיקות לב של ציפייה. 
גם אם הוא מרשה לעצמו לגבר איתך כל התפילה, אם תדבר איתו ב"תפילה לשלום המדינה" הוא לא ידבר איתך יותר. הוא סובלני כלפי החילונים ויגלה הבנה לעובדה שהם משתמטים מקיום תורה ומצוות, אבל לא יכול לסבול את החרדים שמשתמטים משירות צבאי. אם תספר לו שאתה לומד כלכלה באוניברסיטה הוא יעריך אותך הרבה יותר מאשר אם תספר לו שאתה לומד גמרא בכולל. הוא ישתולל בטירוף למראה גול של נימני, אבל בשמחת תורה לא יהיה לו נאה לקפוץ ב"מוישה אמת". 
הוא לא יחשוב שמוכרחים לגדל זקן ופאות, אבל על השפם שלו הוא בחיים לא יוותר. 
הוא מזרוחניק, ואין לו מושג מה הוא יותר, דתי או חילוני.

ואחרון:

> הלל מרצבך, מישיבת תורת חיים

חיים ולדר היקר, 
שלום, קראתי את מכתבו של אורי אורבך ותגובתך לדבריו. אמנם מסכים אני איתך שישנו ציבור ד"ל (דתי לאומי), החי מתוך בינוניות בכל התחומים, כפי שכתבת. אך דע לך שישנו ציבור נוסף, שחי במקום אחר וגישתו שונה לגמרי. 
ברצוני לספר לך על שנים מחברי הממוצעים, בוגרי הישיבה בה אני לומד: 
א. הוא צעיר בן 24. יש לו ילדה קטנה. לאחר 5 שנים שלמד תורה בהתמדה מתוך בחירה חופשית אישית בישיבת ההסדר, ותרם לשמירת עמו בשירות צבאי בחטיבת גבעתי במסלול ההסדר של ישיבתו, עמד בהכרעה אישית גורלית: האם לקבוע כל ימיו לתורה, לבניין הרוחני של עמו, או שתפקידו לתרום לעם ישראל בתחומים אחרים. לאחר התייעצות עם רבותיו הגיע למסקנה שעניינו בחיים, יהיה בתרומה בתחום התעניינותו. הוא החל ללמוד רפואה, על מנת לתרום לעם ישראל, ולפרנס את משפחתו בכבוד, ע"י מיצוי כוחותיו, ורצון שלא רצה לחיות מתוך דחקות ונדיבות. 
הוא קובע עיתים לתורה, מדי ערב, בלימוד דף היומי בשקידה עצומה, למרות שזה על חשבון זמן איכות בביתו, וזמן התכוננות למבחנים בלימודיו ברפואה. הוא הקים שיעור תורה שבועי קבוע לחבריו הדתיים שלומדים עימו באוניברסיטה. הוא רואה בזה ערך עליון, להיות מחובר כל ימיו לתורה. בחופשת הסמסטר האחרונה, הוא יצא לשבוע התנדבות עם משפחתו למען ילדי קו לחיים. הוא כלל לא מבולבל, הוא יודע שהתורה היא המרכז, ומתוך התורה הוא לומד את לימודיו, מתוך שליחות ומסירות. 
הוא לא פוחד מחבריו החילונים שיקלקלו אותו, משום שהוא בנה את בניין האמונה שלו, מתוך התמודדות רצינית, בתקופתו בישיבה, וחבריו העקריים דתיים. הוא מכיר את הויות העולם הזה, ומבין את יחס התורה אליהם. יש לו: מחשב נייד, רכב, מצלמה דיגיטלית ופלאפון (אך לא טלביזיה), וברור לו, שכלים אלו מרחיבים את נפשו, ולא סותרים את עבודת ה' שלו, אלא ההפך. 
יש לו התלבטויות רבות נוכח המורכבויות שבהם נתקל בלימודיו, לאחר שהוא מתייעץ עם רבו, הוא יודע כיצד לנהוג בשאלות הרבות שבהם הוא מתמודד. הוא מיושב בדעתו, ומרגיש שלמות בכל תחומי חייו. 

ב. חבר נוסף, שרצוני לספר לך עליו: 
הוא צעיר בן 24, אשכנזי ונשוי לבחורה ספרדיה (העיקר אצלו זה היראת שמים, ומידות טובות, ולא הגזע שלה). 
אשתו צנועה עם כיסוי ראש מלא, אב לילד, וגר בגבעה בשומרון. בבוקר הוא קם מוקדם טובל מתפלל ותיקין לומד תורה בהתמדה (ללא קבלת שקל מהמדינה או מתורמים שונים), בצהרים הוא עובד בבניית הארץ, ובלילה הוא שומר על הגבעה שלו. יש לו תעודת בגרות, אבל הוא יודע בהחלט שהתורה היא עיקר חייו. הוא לא מתלבש ע"פ המודה, ואשתו לא עם פאה ונעליים נוצצות. לבושו יותר דומה למלבושו של אבותינו הקדושים. הוא שומע את מוזיקה יהודית אמיתית (כהגדרתו). הוא לומד הרבה תנ"ך, ומשתדל לחיות בצורה בריאה בגוף ובנפש, כדברי הרמב"ם. 
הוא מכיר בכך, שהוא לא צריך להיות גדול הדור, ולכן הוא לא מרשה לעצמו להתפרנס מכספים של לימוד תורה, אבל בשעה שהוא לומד, אין זה ממניעות חיצוניות, אלא מתוך רצון לעשות רצון ה'. הוא עובד קשה, ובעל כוח פיזי רב, ומרגיש שהוא ממצה את הכוחות שלו בכל התחומים, הוא חי בקישור ובקרבה אמיתית לקב"ה. 
כל תשעה באב, יש לו מנהג קבוע לעלות להר הבית, למקומות שהתירו לו רבותיו, ולבכות על חורבן המקדש. כאב השכינה בוער בנפשו, ולא רק באמירת קינות נוסח פולין או נוסח ליטא. 
המדהים הוא, ששני חברי הם אוהבים מאוד אחד את השני, למרות השוני הרב שבניהם. אמנם שניהם לא הגיעו להפגנה נגד פינוי ספק עצמות יהודים מלפני 2000 שנה בכביש 6, אבל שניהם התייצבו נגד פינוי אלפי יהודים חיים ובתי קברות ודאיים, ממקום משכנם בגוש קטיף. 

לסיום, בישיבה שבה אני לומד תלו בלוח המודעות את המאמר שכתבת, האם אצלכם גם יתלו גם את מכתבי? 
האם מבית המדרש שלכם ייצאו גם אנשים בריאים בנפשם, שירגישו שהם מממשים את כשרונותיהם, וחיים באושר? 
אתם, מעולים בלהוציא "אחד מאלף" גדול הדור בתורה, השאלה היא היכן כל האלף, שחיים מתוך דחקות, לחץ, עצבות ומחוייבות חברתית מתמדת, משום שהם לא זכו להיות ה"גדולים"? 
דרך אגב, אם תבדוק באמת, תגלה שגם אצלנו ישנם כמה גדולי תורה, שמשום מה לא זוכים להערכה אצלכם. 
חיים היקר, אני ממליץ לך להכיר את החברים שלי, אינני בטוח שמהישיבות שלכם ייצאו כאלו אנשים. אולי עם מעט פתיחות תזכו לראות שיש עוד סוגים של עובדי ה', אולי מעט יותר טבעיים, ולאו דוקא פחות יראי שמים. 

שנזכה לבירור רצון ה' באמת, 

בברכה רבה, 
הלל מרצבך, 
ישיבת תורת החיים 
נווה דקלים (בינתיים יד בנימין)

דבר ,עשיתי צעד כזה.
פשוט לא עזבתי אותה,התרחקי מעט.
והרבה יותר טוב לי כיום.
אני לא אומרת לך.לעזוב אותה ושתישאר לבד חס ושלום,
את אחראית על עצמך,את מחליטה עם מי להיות.ועם מי להסתובב.
אמא שלי תמיד אומרת תעשי מה שאת רוצה,תלכי עם מי שאת רוצה,תעשי מה שכיף לך.
היום זה הרבה יותר טובלי.
לעניין,את לא אמורה להרגיש נחיתות מיזה שאת "עוזבת" אותה,גם בנות אחרות צריך לראות את המצב שלה ולנסות לעזור,או שאת תאירי תעיינים שלהם.
לפעמים מי שלבד,היא בעצמה יכולה לשפר את המצב שלה ולא רק אחרים.
זה טו שיש תמיכה מאחרים,ודחיפה אבל היא גם צריכה לעשות שינוי.
את יכולה לדבר איתה,את לא הייחידה כיתה.
זה לא שאת עושה משהו רע.תדברי עםהמורה שלך,אני מתייעצת עם המורה שלי גם עלהחייםתנסו למצוא פתרון.
את יכולה להגיד את המצב,ותיראי מה היאאומרת
בהצלחה!!ואשרייך!

היא שקטה ומופנמת מאוד, היא באמת חמודה אבל לא מתאימה לי,

אני רוצה להיות איפה שיש אקשן ובלגן, 

והיא תמיד אוהבת לדבר ולשחק קלפים בשקט ובנחת בפינה השקטה הקטנה והניסתרת,

ולדבר עם המורה זה לא רלוונטי

ולעזוב לאט לאט ניסיתי ו

ככה אמא שלי אמרה לי לעשות אבל אצלה זה או כלום

ואני רואה שהיא מנסה להתחבר עם בנות אחרות ולא כל כך הולך לה ובא לי לבא לעזור ולשחק ולדבר אבל חברות שלי אחרות שכיף לי איתם מחכות לי.... ואני פשוט בבעיה!!

קל להגיד תרחמי עליה ותהיי איתה וקשה מאוד לבצע!!!!!!!!!!

לא להיות עם בנות אחרות ולהיצמד אליה כי היא מסכנה, מה אני לא מסכנה??

במיוחד שאצלה זה או שאני החברה הטובה ,המושלמת, הכי טובה ,הדבק, שלא עוזבת לשניה

או סתם ילדה מהכיתה שחוץ מהשם משפחה שלה אתה לא יודעה עליה כלום.

אם זה או הכל או כלום, אז יהיה ממש נורא מצידי להגיד ביייי?

ואני מדברת בתור אחת שרואה את הבנות האלה ובכוונה מנסה להרים אותם ודווקא הולך לי אחלה שמעי זה גם ממש תלוי בביטחון שלך אם ישלך כמו שלי (בשפע^^) אז זה ממש פשוט ישלי מלא חברות אנחנו גם איזה 200 בנות בשכבה וברוך אבא כולם ממש אוהבות אותי ואני ממש אוהבת אותם אז פשוט אני מוצאת עוד בנות כמוה שהם שקטות כאלה ומחברת בנהם... וגמאם את לא מוצאת תעשי את זה באופן כזה תבואי אליה לשיחה פתוחה כאילו שמעי אנחנו הפכים אני מופרעת כזאתי את פחןת אז חשבתי אולי תנסי להצטרף אלינו ממש מצחיק והכל... אם את לא רוצה זה פסדר מה שבאלך.. - יענו תני לה להרגיש שזה בחירה שלה לא להיות איתכם או כן להיות איתכם ואת יוצאת בסדר והיא זה כבר בחירה שלה את לא יכןלה לעזור לה יותר מידי בסופו של יום היא תצטרך לצאת לחיים האמיתיים...

את היית רוצה שהיא תעזוב אם המצב היה הפוך?!

מניסיון.


תהיי שם בשבילה

תנסי.

תנסי לחשוב מעבר לכיף...מה היא חווה.איזה באסה זה להרגיש כך. אולי תנסי להיות חברה שלה באמת.לשתף אותה בדברים אישיים שלך.לתת לה הרגשה שבאמת את חברה שלה.

נכון שלפעמים הכי כיף זה חברות כאלה זורמות אבל לפעמים דווקא מתוך זה אולי כן לחזק את הקשר איתה.

ובאמת תחשבי שלהגיד לה לא ןלנתק מגע זה מאוד פוגע.


לא ארחיב אבל אם את רוצה את יכולה לפנות אליי באישי.כי הייתי שם בסיפור הזה...

ושיחה עם המחבר/ת

אז יש מצב שהתשובות שלכם יעזרו לי...=)

 

פשוט ניתקתי לגמרי כי היא לא נתנה לשחרר קצת אוףף ומה זה רע לי עם זה אני כבר ממש שונאת אותה ומרגישה פשוט דוחההה. בטירוף בטירוף בטירוף. איכססס מגעילה אני. פשוט ילדההה דוחה רק בגלל שהיא פתאם התחילה לעצבן אותי.

מישו יש עצות?? היום אני מתעלמת ממנה לגמרי

אין שום סיבה לשנוא אדם סתם ככה. לכי תדעי מה עבר עליה. אולי את המודל לחיקוי שלה.

חברה שלה?? היא לא נתנה לי לשחרר קצת אז היום זה לגמרי.

\פעם הייתי חברה שלה. אבל אנשים משתנים גם היא וגם אני

בנחת ותסבירי לה שככה וככה מעצבן אותך.

שימי את עצמך במקומה, זה היה לך כיף אם לא היו לך חברות? להיות בודדה?

אם יש דברים שמעצבנים אצלה תגידי לה את זה. בשביל זה יש חברות. כמובן להגיד לה בצורה יפה ולא מתלהמת.

והגיוני שחברות שהייתה בזמן אחד, לא תהיה לכל החיים ומתישהו כבר תהיה פחות מתאימה..
אבל להתעלם? למה? בטח שאת לא חייבת להיות חברה שלה, אבל גם אם שתיכן השתניתן זו לא סיבה מוצדקת להתעלם ממנה בהפגנתיות!.. זה בעיקר משאיר הרגשה לא נעימה.
הרי לא כל מי שאנחנו לא חברים שלו- אנחנו מתעלמים ממנו, נכון?
את יכולה לא להיות ה-חברה שלה, אבל לומר לה שלום ולא לסובב מבט כשהיא עוברת לידך.
את יכולה לא לשבת לדבר איתה, אבל גם לא להתעלם כשהיא מבקשת עזרה...
אני חושבת שיהיה לנו נעים יותר בעולם הזה אם לא נתעלם ונחיה בנחמדות אחד לשני גם בלי להיות הכי בקשר בעולם.
בהצלחה
 

רק שהיא מהכיתה המקבילה,

וזה בעייתי,

ואני מבינה אותך,

זה אחד הדברים הסיוטיים להיות דבוקה למישהי שלא באלך..

אבל שמעי,

אולי אפשר בכל זאת לנסות לנתק חלקית?

אני לא ידעת איך זה קרה אצלי,

אבל פשוט היתה תקופה שבטעות(באמת בטעות, אנחנו לא ביחד בכיתה..) פשוט לא התייחסתי אליה,

והיא מצאה לה כבר חברה אחרת.

ואז שמתי לב לזה שהתנתקנו לגמרי,

אז עכשיו אני הרבה יותר מתייחסת אליה וזה..

 

טוב, אני לאומרת שתעשי ככה,

כי זה היה לא יפה מצידי,

אבל זה גם שונה שהיא איתך בכיתה..

 

אולי בכל זאת  תנסי למצוא דרך להתנתק ממנה חלקית?

היה לנו מורה מחליף, חבר שלי שאל אותו משו והוא ענה לו- לא שואלים שאלות כאלה
אח"כ הוא שאל אותי למה אני לא עובד ועניתי לו- לא שואלים שאלות כאלה.. 

 

בצחוק כן..

קודם כל-מה זה לא כייפית?(: אין דבר כזה שהיא פתאום לא ניהיתה כייפית. כניראה קרה לה משהו.

בנאדם שהיה שמח כל כולו והיה טוב,ופתאום הוא כבר לא ממש שמח כניראה שקרה לו משהו.

או שסתם יש בה עייפות ואי חשק ,כי זה קורה לפעמים.(אני אומרת את זה מנסיון כי אני בנאדם שמיח ומטורף ב''ה

אבל לפעמים אני פשוט רוצה לזרוק הכל).

תבברי מה איתה,מה קורה לה ואם היא באמת חברה טובה שלך,אל תאכזבי אותה ותעזרי לה לשוב להיות כייפית 

ושמחה,לעצמה ולאחרים. ב''הצלחה ..את יכולה לפנות אלי בפרטי(:

או שהגבת לי?

יכול להיות שלא טוב לך איתה בגלל שזה פוגע לך בתדמית הכיתתית שלך?יכול להיות שזה לא בגלל שאיתה לא כיף לך אלא אם איך שזה נחשב מבחוץ וזה...

לדעתי בכל מקרה אף אחד לא רוצה שיעשו לו טובה ויהיו חברים שלו בגלל שהוא מסכן ואין לו חברים...אבל צריך לחשוב גם עליה...

תלותית ונזקיה.

 

מציעה לך להשיג את הספר ולקרוא את הסיפור בשם: אוהב- עוזב" משהו כזה.

אם החברות ביניכן היא משהו דומה , המספר כבר מכוון איך לנהוג

 

רק צריך לשים לב לא לפגוע בה אם אפשר.

כמובן שאם היא לא תלותית וחונקת כמו החבר שבסיפור הייתי ממשיכה את הקשר איתה

ומתחברת גם לאחרות

תקשיבי!בעיניי את צריכה לנסות לקחת מהילדה כמה צעדים אחורה...לא להעלם לה מהחיים...אבל לנסות גם אם זה לא ממש עובד..ואם זה לא ממש עוזר,אז תדברי איתה!אם היא באמת אוהבת אותך ובאמת רוצה את החברות הזאת היא תקשיב לטענות שלך ותנסה להשתנות אם אחרי השיחה כלום לא השתנה ואולי אפילו היא כועסת עליך בגלל השיחה הזו כנראה שהחברות הזאת לא שווה ואם היא לא מוכנה לשמוע שקשה לך אז היא לא חברה אמיתית...וכנראה היא צריכה לשנות את ההתנהגות שלה כדי שיהיו לה חברות ועד שזה לא יקרה את לא חייבת לה שום דבר..פשוט אל תיהי גסת רוח ותדברי איתה בצורה נעימה...
בהצלחה עם זה!

היית רוצה שמישהי תהיה חברה שלך רק 'כדי שלא תהיי בודדה'??
נכון. צריך לחשוב על החברה. אבל אם זה מגיע מאהבה ודאגה אמיתית. -ואז זה מרצון אמיתי להיות חברה שלה,
ולא כי היא מסכנה.
להיות חברה כי השניה מסכנה ותהיה לבד- זה לא חברות.
ואם את מתארת את זה כשמרטפית- זה זה.
הייתן חברות עד עכשיו? מעולה. אם עכשיו את מרגישה שאת לא רוצה להיות איתה ולא כיף לך לידה- אל תהיי.
בעיקר כי זה לא באמת ייתן לה אם תהיי איתה ממקום לא אמיתי ורוצה.

לעניות דעתי לפחות..
בהצלחה!